ומקווה ומייחל לראות במפלתם ובשברונם של אלה שאחראים לעוול הזה כלפיו. 

אני באמת מחבב אותך. אבל אם אי פעם תצליח להגיע לעמדה כזאת, נסה להשתדל ולהתאמץ יותר מאשר לדקלם דפי מסרים. 

רק מעיר,

כל עוד לא ידוע לנו בוודאות מי הרוצח אנחנו אמורים לקוות שהרוצח האמיתי יענש

לא דווקא מי שאנחנו מאמינים שרצח

א. למה ביום הרצח רומן זדורוב זרק את מכנסיו לפח האשפה? עד היום לא נמצאו המכנסיים שאיתם עבד באותו היום. שיפוצניק שמרוויח 150 ש"ח ביום עבודה, לא זורק את בגדיו לפח בלי סיבה מעולה.

ב. למה ביום הרצח הוא שאל את אבא של אשתו איך מפעילים מכונת כביסה? לפי עדותו של חמיו, ביום הרצח רומן זדורוב כיבס בעצמו את חולצתו, לראשונה מאז שזדורוב התחתן (הוא כלל לא ידע לכבס).

ג. למה כשהמשטרה עצרה אותו נעליו היו מצוחצחות עם חומר ניקוי (לא מנהג נפוץ אצל שיפוצניקים)?

ד. למה הוא הודה בפני מדובב בשעה שבה לא הופעל עליו כל לחץ?

ה. למה הוא אמר למדובב פרטים מוכמנים שרק הוא והמשטרה ידעו באותו הזמן?

מדובר בחמש שאלות שמתבססות על עובדות גמורות, לא דעות או פרשנויות וכו'. אין כלל מחלוקת בין הסנגוריה לבין הפרקליטות בנוגע לאותן 5 עובדות.

כמובן רומן עצמו נשאל על כל אחת מהשאלות האלה פעמים רבות מספור, והוא שינה את גרסתו חדשות לבקרים בכל פעם שהוכח שהגרסה האחרונה שקרית.

גם על העבודה הזאת אין חולק, היא מופיעה שחור על גבי לבן בפרוטוקולים.

ממי שראה את הסרטונים של החקירות נגדו...

לדוגמא כשהוא יצא דובר אמת במכונת אמת אמרו לו שלפי המכונה הוא יצא שקרן.

בקטע אחר הם משכנעים אותו שכנראה הוא רצח והוא לא זוכר..

ישבו עליו חזק.

אם בא לך להתווכח כמו שצריך ()

יש קבוצת פייסבוק שנקראת "לדעתי רומן זדורוב לא רצח את תאיר ראדה"

התרשמתי שהם מאד בקיאים בעניין ויש להם הוכחות מאד משכנעות והפרכות לטענות שהוא הרוצח כמו השאלות ששאלת.

הוא לא הודה בחקירה אלא בפני מדובב.

הוא הודה בפני מדובב בשעה שבה לא הופעל עליו לחץ.

היה יכול ללכת לישון, לדבר, לנוח, לשבת ולחשוב...

הוא בחר מרצונו החפשי לדבר עם המדובב ולהתוודות מולו. כולל תנועה של סכין על הצוואר וכו'.

בקשר לפוליגרף - פייק ניוז מארץ הפייק ניוזים.

לפי הפרקליטות הוא לא יצא דובר אמת, ופרקליטיו לא טענו אחרת כך שאין לי סיבה לחשוב שהפרקליטות לא דוברת אמת.

רגע אחד בלי לחץ לא אומר כלום. כל עוד אדם במהלך חקירות הוא בלחץ וחושב איך לצאת מזה

כמו שתשאל למה בנאדם עם צרות התאבד בדיוק בזמן הפנוי.

מה גם שהמדובב שם כן ישב עליו ושיכנע אותו להודות אולי השתכנע בדיוק ברגע הזה

אני לא חושב שאפשר להתייחס להודאה הזאת ברצינות

צריך לברר את העניין אבל פה בסרטון מסבירים מה היה שם.  לא כזה ברור שהוא משקר

אני אישית לא זוכר כל מה שקראתי בעניין, כי זה לא כזה מעסיק אותי

שם יש המון חומר ותשובות לשאלות.   

אני זוכר שיש להם תשובות די טובות לכל מה ששאלת

אתה מביא לי כראיה את הבליו של חיים סדובסקי? השרלטן שמציג את עצמו לד"ר למרות שמעולם לא קיבל דוקטורט, האדם שנזרק על ידי בית המשפט כשהתגלה שהוא סתם שרלטן שמדבר כמו ידען? אדם שמתפרנס מהומאפותיה ועל דעת עצמו בלבד החליט שהוא גם מומחה מז"פ?

ואם נדבר לגופו של עניין ולא לגופו של שרלטן, אז הראיה שלך היא שזה הופיע בכתובית של סרט? למה עורכי הדין שלו כלל לא העלו את הטענה הזאת בבית המשפט? לכאורה יש כאן פרס כפול מבחינתם: גם העובדה שהוא יצא דובר אמת, ובעיקר העובדה שהשוטרים שיקרו לו וכך תחמנו אותו. למה הם לא הזכירו זאת?

בהמשך הסרטון מיקי רוזנטל מאמת את השרלטן עם העובדה ש...הוא משקר. אומרים שם בפירוש שזדורוב יצא דובר שקר.

ולא, זה לא כמו אדם עם צרות.

אדם חף מפשע יכול להודות על דברים שלא עשה כדי להפסיק עינויים שהוא חווה. אם אין עינויים אין לו סיבה להודות.

אני לא יכול להסכים עם מה שאתה כותב למטה..

גם לשים אדם בתא קטן ולהגיד לו שהוא גם ככה אכל אותה ורק נשאר לו להודות כדי להמתיק את העונש זה עינויים

כל החקירות צריכות להתנהל בסלון של החשוד, בשעות שנוחות לו (לא להפריע לו בשנץ בטעות), כי כל הפרעה בשגרת חייו תגרור הודאה שקרית.

זה לא עובד ככה, באף מדינה לא עושים זאת ככה, חקירות הן לא נעימות ולא חביבות ואכן יש בהן אלמנט מפחיד. זה לא אומר שהודאות שחשודים מספרים הן שקריות.

מניסיון להוציא ממנו האם הוא הרוצח - לסימון מטרה "רק שיודה ונגיד שמצאנו את הרוצח"

לדעתי רומן זדורוב לא רצח את תאיר ראדה 

זו הקבוצה אם תראה לשוטט שם.

בתשובתך נסה להעזר בידע שלך מחקירות שאנשים אחרים עוברים במשטרה כשהם חשודים ברצח, ולא בסרטון של שרלטן הומאפות (יש שיגידו שזו כפילות מיותרת)

אמרתי לך שזה מוציא אותו שקרן, לא מסתמך עליו.  

אתה ממשיך לעקוץ אז אני פורש

תחפש בקבוצה ששלחתי לך (הוספתי קישור בתגובה האחרונה)

קודם כתבת שעצם שהייתו בתוך תא קטן מהווה לחץ שעלול להוציא הודאה פסולה.

לכן אני שואל *ביחס לנחקרים אחרים* איזה שיטות פסולות עשו כאן, כי מן הסתם כל הנחקרים שוהים בתא קטן...

לא בגלל שהוא בתא קטן, אלא שניסו לשכנע אותו בכל דרך שיודה אפילו שיש מצב שהוא רצח והוא לא זוכר. 

איזה היגיון יש בדבר כזה. 

התא הוא סך הכל עוד הרגשה של הנה אתה כלוא ובודד ואכלת אותה

למי שלא רגיל למאסרים וחקירות

ניסוח לא נכון

אין מצב כזה שהמשטרה חושבת שרצחת מישהו, והיא לא תשב עליך חזק מאוד כדי שתודה. זה פשוט לא קורה.

לא הפעילו במקרה שלו שום אמצעי מיוחד שלא קיים בחקירות אחרות מהסוג הזה.

אני לא חוקר במשטרה, לא יודע מאיפה הידע שלך.. אחרים טוענים שזאת הייתה חקירה לא הוגנת

(וגם אם זאת חקירה רגילה אז מה זה אומר... אם לא הוגנים כלפי כולם זה לא הופך להוגן)

מעבר לזה, בקשר לפרטים המוכמנים

ראיתי שם פוסט שכותב להפריך שהוא ידע פרטים מוכמנים ומאתגר את מי שיצליח להביא פרט מוכמן אמיתי שהוא אמר. תקרא תגיד מה דעתך.

בכל אופן, נסכם, בינתיים על פי מה שקראתי אני די משוכנע שהוא לא רצח

מה עוד יש לומר. אנחה. 

שהקריאה שלי אותך גורמת לי תחושה שאתה מדברר ע״ס דפי מסרים. 

הנה מה שחושב ראש המכון לרפואה משפטית! 

מנהל המכון לרפואה משפטית: "מפחד מהפרקליטות, אבל לא הולך להתפשר"

מיקוד ספציפי - הפרקליטות ניסתה ״לשפץ״ תצהיר חתום שלו!!! זה משהו מטורף. 

הפרלקיטות היא ארגון הפשע הכי מסוכן בארץ. בלי שום צל של ספק. 

לא קראתי איך מתייחסים שם בבית המשפט כראיה

אבל תכלס זאת ממש לא הראיה היחידה לטובתו

אגב, לפי מה שאתה כותב בשם הטענות בפייסבוק, נראה שבכלל לא קראת שם

כנס לפסק הדין של העליון משנת 2014, החל מפסקה 149 בעמוד 93 ותמשיך בקריאה עד עמוד 140.

נכנסתי בעקבות המלצתך לקבוצת הפייסבוק של התומכים בזיכויו, ונחרדתי לראות שהם מתעלמים באופן גס ביותר מפסקי הדין שניתנו.

למשל "כולם אומרים שהוא מסר פרטים מוכמנים אבל הוא מעולם לא מסר" (ציטוט מהזיכרון שלי אבל זו בהחלט רוח הדברים) - כן, רק שבפסק הדין יש דיון לאורך כמעט 50 עמודים בנושא הפרטים המוכמנים שהוא מסר...

http://www.din.co.il/images/10079390.w53.pdf

השופטים שאלו את זדורוב איך ידע שהרצח בוצע בתא מספר 2. זדורוב ענה מספר תשובות שונות וסותרות:

בהתחלה ענה שהמדובב אמר לו את זה (ואז השופטים אמרו לו שכל השיחות מוקלטות ומצולמות והמדובב מעולם לא אמר או רמז דבר כזה, מה גם שהמדובב בעצמו לא ידע זאת).

אחר כך הוא אמר שזה היה פשוט ניחוש. השופט הקשה עליו שהסיכוי לנחש נכון נמוך מאוד.

אחר כך אמר ש"זה סתם לוגיקה", כלומר "הכי הגיוני שזה יהיה בתא 2".

ואיך הוא הסביר את ההיגיון הזה? "ילדים לא הולכים לעשות את צרכיהם בתא הראשון". אוקיי, אז למה לא ניחשת שזה דווקא התא השלישי למשל?

בבית המשפט העליון התייחסו להסברים האלה במילה "מופרכים" .

וכך זה היה בעוד ועוד ראיות שהיו נגדו, בכל פעם הוא שינה את גרסתו והחליף אותה שוב ושוב עד שבית המשפט אמר נואש ועבר לנושא הבא.

לכן אני שואל.. בדרך כלל שומעים שהיו כאלה וחוזרים על זה בביטחון

הם לא אומרים שהוא מעולם לא מסר, אלא רק על אחד מהם (וזה מתבסס על כך שהחקירות מפורסמות, אז איפה זה נמצא) 

ושאר הפרטים המוכמנים האלו הם שליליים. זאת אומרת שזה סותר ממצאים. 

אגב, בחקירות הוא גם הודה שהוא אנס אותה, והנרצחת לא נאנסה

הוא מסר הרבה פרטים מוכמנים שהתגלו כנכונים. כולל פרט שאפילו החוקרים לא ידעו עד שהוא אמר להם. שלחתי קישור לפסק הדין ואפילו הפניתי לעמודים הרלוונטיים, עכשיו אתה יכול להגיב מתוך ידיעה ולא מתוך קריאה בפייסבוק.

מצטער שאין לי זמן לקרוא את כל התיק... מי שקרא שיביא מה שכתוב שם.

אני לא מגיב מתוך ידיעה וגם לא מהפייסבוק כי אני לא בקיא בתיק,

פשוט שאדע את הטענות שאוכל לראות מה ענו עליהם בהזדמנות.

לא התכוונתי לומר שאני שואל כדי לקנטר שכותבים בביטחון בלי לדעת

אלא כדי שיהיה אפשר לחפש אם יש תשובה לזה, אבל אם כותבים סתם "הוא מסר פרטים" אין עם מה לדון

אחלק את זה לקטגוריות בהתאם לחלוקה של בית המשפט המחוזי.

בפועל בית המשפט העליון לא תמיד קיבל את עמדת המחוזי והוא שינה חלק מהקטגוריות (לטובת זדורוב), אך עדיין המסקנה של העליון היא שהפרטים המוכמנים מספיק חשובים בשביל להרשיע ברצח:

פרטים בעלי משקל מכריע:

*היעדר האפשרות לנעול מבחוץ את תא השירותים הספציפי שבו בוצע הרצח (העליון אישר), פרט שלא היה ידוע לחוקרים.

*תנוחת המנוחה בשעת הרצח (העליון אישר), פרט שלא היה ידוע לחוקרים.

*הוא סיפר לאשתו שילדה נרצחה בשירותים (אשתו היא זו שסיפרה זאת לחוקרים), הרבה לפני שהפרט הזה היה ידוע לציבור (העליון אמר שיש לזה משקל גבוה אבל לא מכריע, כלומר קטגוריה אחת פחות).

פרטים בעלי משקל גבוה:

*המקום בו בוצע הרצח, כלומר התא השני (העליון אישר)

*הוא ידע שיש טיפות דם בשירותי הבנים (העליון אמר שזה לא פרט מוכמן כי לא רק הרוצח יכול היה לדעת זאת)

*ידיעת העובדה שהמנוחה לא נאנסה - העליון קבע גם כאן שלא מדובר בפרט מוכמן.

(בפייסבוק שהפנית אליו היה כתוב שהוא "חשב שהיא נאנסה" - פשוט לא נכון).

*המכניקה של הרצח - היו פרטים שהוא מסר והם אינם נכונים (פרט מוכמן שלילי), ולעומת זאת היו פרטים שמסר שהיו מדויקים מאוד (למשל שהיא נפגעה בחזה באופן שטחי ולא עמוק כאשר הניף את ידו עם הסכין לכיוון סנטרה).

יש גם פרטים בעלי משקל מופחת אבל הקריאה עושה לי רע בלב אז אני מפסיק כאן.

לגבי מה שאתה אומר "חשב שנאנסה" 

יש תמונה שהוא אומר את זה בחקירה, וגם למדובב 

ואני רואה שגם לגבי הפרט שהרצח היה בתא 2 הם עונים על זה.

רציתי שתקרא אבל אם זה עושה לך רע אז עזוב..

נהייתי מתווך לוויכוחים חחח 

הכל היה סבבה עד שהגעתי לסעיף המכניזם... שבו יש תיאורים של כיוון הנפת הסכין, המקום שבו הסכין פגעה, עומק החתכים... וכל זה על ילדה קטנה שלא שרדה את האירוע.

פשוט עצוב.

אצלי פשוט כשאני בתוך ההתעסקות במשהו המוח מתנתק מהמחשבות על הסיטואציה.

אבל זה באמת מזעזע

מקום הרצח - ראה כאן למשל העובדה שהרצח היה בתא השני מתוך ארבעה - צעירים מעל עשרים כמה גרסאות היו לו בקשר לזה, גרסאות שבית המשפט העליון כינה "מופרכות".

שאלת האונס - 

בית המשפט אומר שזדורוב האמין שיכול להיות שמישהו אחר אנס אותה, אחרי הרצח, וזה לא מעיד על כך שהוא לא הרוצח.

הוא אמר מפורשות למדובב שלא היה אונס "מהצד שלו", והוא חשש שהוא יואשם באונס שמישהו אחר ביצע. 

בחקירה הוא אמר "אולי איזה טיפש לקח ועשה שם משהו... לעשות מעשה מיני או אני לא יודע מה עוד ויש עוד אונס קושרים לי". בהמשך הוא עונה במפורש לחוקר שהוא חשש שאחרי הרצח מישהו נכנס לתא ואנס אותה.

אם כי אין לי ממש זמן (ובקיאות מספיקה כדי להמשיך את הדיון)

אבל בכל זאת, אני רואה בהצצה בעלמא שלכל מה שאתה טוען דווקא כן מתייחסים בקבוצה שם

עם ראיות וקישורים לחקירות וכו' וכו'.  דווקא לא מתעלמים מכלום פשוט יש הרבה פוסטים צריך לקחת את הזמן ולקרוא.   מחילה שאני מציק על זה 

(אגב, יש שם איזה פוסט שמתייחס לעניין התא ומפנה לחקירות,

ובאותה חקירה רואים שהוא בכלל אומר שהיא הייתה מחוץ לתאים, ואומר תא 1 או 2. 

מוזר כל העסק לא יודע.. בינתיים אני משתכנע שבית המשפט טעה שם)

הלואי שהאמת תצא לאור - איזה אמת שתהיה

בפסק הדין מצוין שהיה שלב שבו הוא אמר "בין התאים" - האם בפייסבוק יש התייחסות לכל המקרים בהם הוא אמר "בתוך התא"?

זה בדיוק אותו דבר עם ה"פרטים מוכמנים שליליים".

כלומר בסופו של דבר בית המשפט מתייחס למכלול הראיות, שלא תמיד כולן מתאימות לאותו הכיוון (לחיוב או לשלילה). בית המשפט מסביר באריכות למה לפעמים הוא מעדיף את זה ולפעמים את זה, מראה איך לפעמים אין באמת סתירה אלא יש דרך ליישב את שני הכיוונים וכיוצ"ב.

אני מבטיח לך שלאורך 291 העמודים של פסק הדין, אין ולו טענה אחת או ראיה אחת שהציגו ההגנה ולא זכו למענה ראוי.

ואז באים אנשים בפייסבוק, מתייחסים אך ורק לראיות שמתאימות לכיוון שלהם, אומרים שהן הראיות היחידות ואין בלתן, ומשכנעים אנשים שאין להם כוח או ידע בשביל לקרוא את פסק הדין המלא.

אגיד לך יותר מזה:

ההתנהגות הזאת של חברי קבוצות הפייסבוק הנ"ל לא שונה מהותית מהתנהגותם של מכחישי חיסונים, מכחישי כדור הארץ וכו'. 

כי זה דבר אחד לטעון שיש ראיות לכאן או לכאן אבל אני אישית מעדיף את הכיוון הזה, וזה דבר אחר לגמרי לטעון ש*כל* הראיות שיש הן לכיוון שלך, תוך התעלמות מכוונת מראיות אחרות והאשמת הרופאים/שופטים שהם לא סתם טועים אלא ממש עושים קונספירציה נגד האמת, שהרי האמת כל כך ברורה לכל בר דעת ולכן לא ייתכן שהרפואים/שופטים טועים אלא הם בהכרח פושעים נגד האמת.

לפי סעיף 315, לא רק שהוא זרק את מכנסיו לאחר הרצח - אלא הוא שיקר לחוקרים שוב ושוב כאשר נשאל איזה מכנסיים הוא לבש באותו היום.

השקרים שלו נסתרו על ידי אנשים שראו אותו באותו יום, המעסיק שלו, ואפילו אשתו...

בית המשפט הדגיש שהעובדות האלה אינן שנויות במחלוקת בין התביעה להגנה.

סעיף 316 מספר לנו שארבעה ימים לפני הרצח הוא קרא מאמר על איך לנצח אנשים בעזרת סכין, כולל התייחסות מפורשת לצורך לתקוף את הסנטר של הקרבן. בדיוק כמו שנעשה לתאיר.

הם מביאים חקירה שבה הוא אומר שהיא הייתה מחוץ לתאים והוא רצח אותה וכו'

ואז החוקר שואל אותו "אבל מה עשית בתוך התא".. שנראה שהוא הכניס לו לפה את העובדה שבכלל הוא נכנס לתא השירותים אי פעם. 

אגב, האם לדעתך זה סביר שמצאו עקבות נעליים על הקיר כמו מישהו שמטפס החוצה מתא לתא

ובית המשפט החליט לתלות את זה בכך שכנראה אחד מאלו שחילצו אותה עמד עם הרגליים עם הקיר איכשהו?

לגבי המכנסיים לא קראתי.. אני אסתכל, מעניין.  

רק שתדע שגם עורכי דין נכנסים לקבוצה הזאת להתווכח בעד ונגד,

אפילו פרופסור שור (זה שטען שהסוליה הג'ינס של של רומן היה שם והתווכח איתם, ולא היה נראה שיש לו הוכחות יותר מהם)

אדרבא אני אשמח אם תקשה עליהם את הקושיות שאתה כותב כאן ונראה אם יהיה מה לענות או שהם יתקעו...

אני אישית נכנסתי לשתי קבוצות שקיימות - אלו שטוענים שהוא הרוצח ואלו שלא.

בשביל לשמוע את שני הצדדים.

אבל דווקא בקבוצה שטוענים שהוא הרוצח התאכזבתי מרמת הדיון - כמעט שום עובדות.. או דמגוגיה ועל פי רגש, ומי שמעז להקשות קושיות זה מיד עובר להשמצות וירידה לפסים אישיים, ושיוך ל"כת זדורוב" שסוגדים לו (שלא ידעתי שקיימת )  אז כמובן שיצאתי משם מהר מאד

היו כמה וכמה פתולוגים שהעידו במשפט, והם לא היו תמימי דעים (בעיקר ד"ר פורמן וד"ר זייצב).

העובדה שד"ר קוגל עבד כראש המכון לרפואה משפטית (מינוי שהוא קיבל 7 שנים *לאחר הרצח*), לא הופכת אותו למומחה גדול יותר משאר הפתולוגים במשפט.

בדיוק כמו שראש לשכת עורכי הדין אינו בהכרח עורך דין טוב יותר מכל אחד אחר.

אכן יש בתיק הזה חורים רבים, שכנראה לעולם לא נדע.

השאלה היא האם בית המשפט יזכה אותו על סמך החורים האלה (כנראה שכן), או ירשיע אותו על סמך הדברים שאנחנו כן יודעים בוודאות.

צריך להבין שבמשפט אזרחי, מי שיש לו 51% מנצח.

כלומר אם ראובן ושמעון ניגשים לשופט בגלל ויכוח כספי ביניהם, מספיק שהשופט חושב שיש 51% שאחד מהם צודק - הוא יפסוק לטובת אותו אחד.

בדין הפלילי לעומת זאת ההרשעה צריכה להיות "מעבר לכל ספק סביר", כלומר 51% בוודאי לא מספיקים וגם לא 80%.

זה אומר שאפילו אם השופטים משוכנעים שהוא הרוצח אבל לא "מעבר לכל ספק סביר" (או במילים אחרות: אם יהיה להם ספק קל בנוגע לאשמתו), הם יהיו חייבים לזכות אותו.

אני חושב שברור לכולם (וזה מן הסתם יהיה גם בפסק הדין בצורה זו או אחרת) שאם הדין היה נקבע לפי 51% אז הוא היה מורשע.

במילים אחרות,

אפילו אם ייצא זכאי - לא הייתם רוצים שהוא יעבוד בשיפוץ בביתכם או בבית הספר של ילדיכם.

זה לא שיש סטטיסטיקה כלשהי לפיה אפשר להעריך "מה אחוז האנשים שהם XXX והם גם רצחו ילדה בשירותים".

קורס בסטטיסטיקה לא היה עוזר להם בשום צורה ודרך לנהל את התיק הזה.

ובשביל להגיד אחוז מסוים לא צריך קורס בסטטיסטיקה, לא צריך לדעת מה זה רווח בר סמך ולא שום דבר אחר.

אתה צודק שהם לא יכתבו מפורשות את האחוז, לכן כתבתי "בצורה זו או אחרת". כלומר גם אם יהיה זיכוי, לדעתי הם יציינו שיש בעיות עם התיק ולכן הם מזכים, אבל זה לא שהם בטוחים שהוא לא עשה זאת אלא בדיוק להפך - יש חשד כבד לגביו.

אני לא מכיר אף אחד שחושב שאין בתיק חורים.

גם אלה הבטוחים שהוא אשם, ואני ביניהם, יודעים שיש הרבה בעיות וסתירות בכל הראיות שהתגלו (ובאלה שלא התגלו).

השאלה היא מבחינתנו לא האם הוא רצח, אלא האם כל החורים האלה עולים לכדי ספק סביר. זה מה שהשופטים יפסקו, וממילא אין לי כל קושי עם הפסיקה שלהם תהא אשר תהא. הם בוודאות לא יקבעו שהוא חף מפשע, במקסימום הם יזכו אותו מחמת הספק. אני גם בטוח שהם ישחזרו שוב את כל הגורמים שהביאו ל-3 ההרשעות הקודמות שלו, גורמים שאין עליהם כלל מחלוקת בין ההגנה לתביעה.

כלומר זה לא שאם יהיה זיכוי אז עד היום "הולכנו שולל" על ידי הפרקליטות.

סיפור עצוב 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים