המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום הריון ולידה

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
בנות תצילו אותידור רביעי
אני לא מצליחה לחבב כת הכלה שלי
זה עצוב לי
אחרי שקראתי את העצות הטובות שלכן נפגשנו והפגישות עשו לי טוב, ביקשתי לקנות לה תכשיט יקר, להפתעתי היא הגיבה מוזר מאד, בהתחלה היא שמחה מאד אבל התברר שהיא מתקשה מאד להחליט ולבחור, ביקשתי מהבן שלי שיקנה איתה לפי טעמה, ואז בתשובה הוא ביקש ממנה לצאת ליום כיף איתה.
אני מאד עמוסה בבית בעבודה בכל תחום מחיי, אין לי זמן לתת לה את הצומי שלא קיבלה מאמא שלה, ומאז נמאס לי ואני פשוט דוחה את העניין.
יום אחד היא פתאום החליטה שהיום מתאים לה וביקשה שאבוא אבל כל התהליך כל כך מוציא את המיץ. הייתי חולה ואמרתי לה שאני במיטה. הייתי חולה 5 ימים אבל היא לא כל כך קלטה את זה...

יש עוד בעיה והיא שקיים פער עצום מנטלית, היא גדלה בבית כל כך שונה משלי שפתאום אני אומרת לעצמי אולי אני צריכה לא להתלבש כל כך יפה לידה אולי אני צריכה לא לענוד תכשיטים שאין לה
זה מבאס אותי שאני לא יכולה לשמוח כאשה וצריכה כאלו להנמיך את עצמי אבל אולי זה רק יצר הגאווה
ראיתי איך היא התלבשה למפגש חברתי והיה פשוט עצוב לי.
אני מתלבטת אם לקחת אותה ליום כיף - האם אצליח להתאפק ולא להעביר ביקורת - אני מפחדת שלא אצליח והיכ תעלב
ובכלל נמאס לי ללכת לידה על ביצים ובכל זאת אני המבוגר האחראי שבעסק.
עצות יתקבלו בברכה.
מזמן לא קרה שבכיתי בעבודה כבל היום זה קרה כמה פעמים וזה בגללה ואני מרגישה שנחצה פה איזה קו אדום מבחינת הנשמה שלי
וואו. כאילו שאני הכלהתהילה 4
חוץ מלבקש יום כיף איתך. לי זה נשמע די מעיק. עוד לא מכירים מספיק. אבל אם הבן שלך גם יהיה אולי זה יכול להיות נחמד.
אני גם ממש הסתבכתי עם לקנות תכשיטים שחמותי רצתה ונחרדתי מסגנון התכשיטים המפוארים שהיא רצתה לקנות לי.
בסוף הלכנו לבד לבחור באזור יותר קרוב לסגנון שלי. ו2 הטבעות גם זו של האירוסין וגם של הנישואין נחות להן אי שם בארון. אני לא עונדת אותן כמעט אף פעם.

מה באתי לומר? שאם הבן שלך מאושר זה מה שחשוב. תשחררי את כל השאר.
הוא באמת אדם לגמרי בעצמו.

ועוד משהו- לשמחתי הרבה חמותי אישה מקסימה. שבאמת באמת משחררת גם כשהיא נחרדת מכמה דברים (כגון חולצות לא מגוהצות של הילדים, אי קירצוף האמבטיה כל שבוע וכד-). והיחסים בינינו מקסימים.

אז אם היא לא רוצה רק שתגידדור רביעי
עבר לי החשק לקנות לה
וזה בסדר מבחינתי.

רק שהיא כבר מבולבלת ולא יודעת מה להגיד - היא פוחדת שאכעס אם היא תזלזל ברצון לתת והיא פוחדת שאכעס אם היא תבקש.
נתקענו.
בכל אופן לא לגיטימי בעיני כל כך להטריח.
סעי, תחרשי את החנויות מצידי שנתיים ותחזרי אלי עם החלטה
מגיבה לך על זה ועל כל השרשורתהילה 4
נראה לך שהיא תעיז לומר שלא בא לה לצאת איתך ליום כיף משותף אחרי כל הטרור שאת עושה לה? ואל תגידי שהיא לא יודעת ולא מרגישה היא לא טיפשה כמו שהצגת אותה לכל אורך השרשור. (שבו היחס אליה הלך ונעשה ליותר גרוע).
והבן שלך, מסכן. קרוע בין אהבת חייו לבין אמא שלו שסתם מתקשה לשחרר, בלי שום סיבה הגיונית. ומחפש פתרונות. אולי מעט גמלוניים ולא מתאימים כמו יום גיבוש. כי הוא מחפש איך לפתור את הפלונטר. ובדיוק כמו שלך לא נעים לומר לא. גם היא ואפילו עוד יותר לא תעיז לומר את זה.

עם כל הכבוד, כתבת שגם עם החברה של הבן הקטן היו לך בעיות עד שהיום את אוהבת אותה. את עדיין לא חושבת שהבעיה היא בך? שקשה לך לשחרר? ו- מאיפה לקחת לך את חכמת הפנים? " הפנים שלה בלי טוהר". למה? כי איפור תורם לטוהר הפרצוף?
אני מכירה אישה שהמליצה לכל ילדיה, 5 במספר לבטל אירוסין בתקופת האירוסין, היה לה קשה. ההבדל היה שהאחים ידעו לומר את זה אחד לשני ולא להיבהל מהקושי האישי שלה. כולם נשואים באושר וכבר מחתנים ילדים.

בקיצור- כולן כאן כתבו לך וכנראה שיש משהו בחכמת ההמונים תטפלי בעצמך לפני שאת קורעת את הלב של הבן שלך לגזרים. בניסיון שלו לתווך בינכן.
עוד שאלה איפה בעלך בכל הסיפור? הוא רואה מה שאת רואה? נשמע שאפילו אמא שלך מבינה שיש פה טרלול מצידך.
אולי כדאי שבענייני החתונה הוא יהיה מעורב יותר כי את סתם בקושי רגשי שעושה עוול לבן שלך ולאשתו לעתיד.

סליחה על הבוטות אבל ההתחלה עוד הייתה בסדר אחר כך פשוט נסחפת למחוזות ממש חמורים בעיני. לא הייתי מאחלת לבת שלי חמות כמוך.
בעלי אמרדור רביעי
שלא אעשה שום דבר שהוא מעבר ליכולתי בשלב זה.
הוא ש**מכיר אותי ויודע שיש לי לב זהב ובאתי עם המון אהבה ונתינה**, התרגשות ושמחה, וראה איך האור שלי כבה ובמקום שמחה אני בוכה, הודיע לי ככה:
את משחררת את עצמך
את ממשיכה לנהל את הבית לפי האילוצים שלך
ואת עושה מה שאת יכולה לשמח אותה, וכשזה לא אפשרי, תגידי אינני יכולה עכשיו, ושחררי.
הכלה הכתיבה כאן הכל קבעה תאריכים וכו בלי שום התחשבות בנו. רצנו אחרי הלו"ז שלהם והמירוץ היה מתיש.

תודה על התגובה, הבוטות לא פגעה בי.
אני יודעת כמה את טועה בי.
השקעת מזמנך ואני מעריכה את הזמן ואת הרצון להביא תיקון. תודה רבה לך.
שבת שלום.
אף אחד לא ביקש שתשמחי אותהתהילה 4
רק ביקשו שלא תתערבי להם ותשנאי אותה.
אכן. ניתוק ועשייה רק את מה שאת יכולה ולא יותר. זה כיוון נכון.

ברור שמותר לך לומר מה נח לך. אבל תשחררי אותה מהציפיות שלך.
תראי אם לא מתאים לך יום כיף איתה אזהשקט הזה
אני לא חושבת שצריך בכוח.. בעיני זה איזשהו צעגל שעלול להזין את עצמו- תצאי בכוח- עוד יותר לא תחבבי אותה וכו'

יכולה רק להציע זווית אחרת שאני חושבת שזה מחמיא שהיא רוצה יופ כיף איתך.

אני לדוגמא הלכתי באמת לבחור את התכשיטים יחד עם חמותי לפני החתונה כדי שזה יתאים למה שאני אוהבת ובעיני זה היה נחמד להסתובב איתה וקצת לדבר איתה בלי בעלי..

לא יום כיף שלם אבל כן איזה שעה שעתיים שהסתובבנו יחד..

שוב אומרת, שאם לא מתאים לך ממש לא צריך בכוח אבל אולי ייתן לך הסתכלות שונה.

לגבי המנטליות השונה אני לא חושבת שאת צריכה לשנות שום דבר ממה שאת רגילה בשבילה.

חיבוק גדול..באר מרים
אני מצד אחד כבר ממש מרגישה אותך - יש לי בנים בוגרים ואני מניחה שהרגע שאני אהיה במצב שלך הולך ומתקרב..

ומצד שני עוד זוכרת את עצמי ככלה צעירה..
עם חמות שרצתה לקנות לי תכשיט יקר.. ואני טיפוס פשוט שבמקסימום לובשת שרשרת כסף דקה מ"מגנוליה".
וזוכרת אותי חורשת המון חנויות על בעלי - וכל דבר היה נראה לי כבד מדי או לבעלי פשוט מדי לטעם של אמא שלו..

אז חיבוק גדול!
אני לא חושבת שאת צריכה לשנות שום דבר מההופעה החיצונית והנראות שלך - זאת את.
אבל את צריכה לחשוב איך זה לא ייתפס כביקורת או השוואה לכלה.
אם היא מתלבשת פשוט או "זרוק" - זאת היא וזה מה שיפה בעיניה והכי חשוב - זה מה שהבן שלך בחר!
דרך אגב - אולי תבררי איתה האם היא מעדיפה במקום לקנות תכשיט לקנות משהו אחר? אולי מטפחות מעוצבות או משהו כזה יותר ימשוך אותה?
.ולגבי יום כיף - זה נשמע לי רעיון טוב "לשבור את הקרח" ביניכן.. אבל הייתי מנסה לעשות מראש "תיאום ציפיות" איתה למה היא מצפה ביום כזה ומה מתאים לה לעשות...
תרגישי מוחמאת מזה שהיא יזמה את היציאה.. זה אומר שהיא רוצה קשר טוב איתך.
אולי אפילו תשתפי אותה בהתלבטות ותחשבו ביחד מה ישמח את שתיכן...
זה לא היא יזמה זה הבן שלי הציעדור רביעי
זה רעיון לא טוברינת 23
סתם יהיה לכן מביך ומוזר.
ואת לא יכולה להגיד שיצא לך החשק לקנות לה... זו התנהגות ממש לא בוגרת, במחילה.
לדעתי תתני לה את סכום הכסף שתכננת ותגידי לה שתקנה בזה משהו מפנק לעצמה לפי בחירתה (אם היא לא מתחברת לתכשיט אז אולי בגדים? תיק? נעליים?).
מה שחשוב זה הקשר בינך לבין הזוג הצעיר, כל הביקורת לגבי הפשטות שלה מיותרת לגמרי.
וואיתהילה 3>
נשמע שזה מאד מורכב

מתחילה מהסוף- מההסתכלות שלך עליה, ומהחשש שתגידי לה משהו לא לעניין.
קודם כל צריך לדעת שיש אנשים שהסגנון שלהם פשוט מבחירה, ותכשיטים יקרים לא בהכרח מלהיבים אותם ומדברים אליהם, וזה לא כי הם דווקא לא יכולים זה פשוט סוג אחר של אנשים וזה בסדר.

עם זאת, נשמע שיש לך באופן אישי איזשהו קושי מולה, ולכן אני חושבת שממש ממש כדאי
בשבילך, בשבילה, בשביל הבן שלך והזוגיות שלו
לעבד אותם.

יכול להיות שאת מתביישת בה, יכול להיות שהיא נראית לך משפיק טובה או לא ברמה
כתבת כמה דברים די שיפוטיים כלפיה, ואמירות כאלה מגיעות מכאב פנימי שלך.

לפני הכל הייתי בוחנת את זה, לבד או אפילו משקיעה בהכוונה.
למה קשה לך איתה? אולי את מאוכזבת ממנה, מהבחירה של הבן שלך
מהבית השונה שהיא הגיעה ממנו, מהסגנון שלה

ובעומק אולי ממה שציפית ורצית, ממה זה אומר עלייך שזו הכלה שלך ושל בנך וככה היא נראית וזה המקום ממנו באה..

בעיני ככל שתפתחי את המוגלה הזאת ותנקי אותה מהר יותר תוכלי להתייחס אליה בלב נקי
לחבב אותה, להסתכל עליה בעין טובה, לכבד אותה וגם לא ללכת על ביצים לידה ולחשוש מביקורת שלך עליה❤️

ככל שחלילה זה לא יקרה, החוויה הזאת עשויה לתפוח ולהתפוצץ בצורה לא נעימה ולא רצויה בינך לבין עצמך/מולה/מול בנך ולפגוע עוד יותר במצב.


עניין היום כיף בפועל הוא בעיני טכני ולא מהותי. מלב נקי יהיה יותר פשוט להתנהל מולה, ולראות מה נח לך
אולי לסוע באמת לשעתיים, אולי שגם בנך או בתך יצטרפו ויהיה זורם יותר...
אחרי שהעניין המהותי יהיה בהיר יותר מניחה שלטכני ימצא פתרון בקלות


שיהיה במזל טוב
שמחות בלב שמח בע"ה❤️
תודהדור רביעי
אני עם דמעות בעיניים
עכשיו אמא שלי כותבת לי שהבן שלי מסכן מכל הצעקות שהוא סופג ובאמת בשבוע האחרון התעצבנתי עליו 3 פעמים
אני שונאת אותה
כי אני לא יכולה להגיד לה בגילוי לב מה שקשה לי רק לשמוע כל הזמן מהבן שלי שחס וחלילה אסור לי להגיד לה אף מילה שלא תעלב.
בלעתי בלעתי והשבוע הכל התפרץ
מעניין למה אני לא טרום מחזור זה לא השבוע שהייתי מצפה שזה יקרה
קודם כל חיבוק ממש גדול!באר מרים
איזה קושי עצום!
הבן מתארס ותקופה שאמורה להיות כל כך שמחה נהיית כל כך מורכבת!
ויש אותך. ואת הבן. ואת הכלה.
וכולכם מלאי חלומות וציפיות.
וכולכם מתאכזבים.
וכל אחד מנסה לא לפגוע בשני.. ובשלישי..
ולא אומרים מה באמת מרגישים..
והעסק מסתבך
..

אז קחי חיבוק גדול ממש!

אני מציעה 2 דברים:
1. כמו ש@תהילה 3> כתבה - לברר את עצמך מבחינה רגשית מול עצמך. לבד או עם דמות מקצועית או חברה טובה שלא מעורבת רגשית. אחרי שתביני בדיוק על מה זה יושב אצלך תוכלי לנקות את עצמך.
את חייבת להיות בטוב עם האישה שהבן שלך בחר בה והופכת להיות חלק מהמשפחה שלך. וזאת עבודה שלך. אין לך בחירה עם מי הוא יתחתן אבל יש לך המון בחירה איך את תרגישי ביחס לבחירה שלו.

2. כמו שכבר כתבת, "את המבוגר האחראי". את תשאירי לבן שלך את התפקיד להיות המתווך בין אמא שלו לבין אשתו לעתיד. כשיהיה לך ברור איזו מערכת יחסים את רוצה ליצור בין חמות לכלה - תוכלי להתחיל להוביל לשם.
האם שיחות מאחורי הגב, הדחקת רגשות, הסתרת מידה, העמדות פנים - הם חלק ממערכת היחסים שאת חולמת עליה?
אם לא, כדאי להתחיל ברגל ימין - וליצור שיח אותנטי ושקוף. תוכלי להזמין את שניהם ביחד לשיחה פתוחה וגלויה בה תשתפי אותם ברצונות ובכוונות הטובים שלך ובתחושה שלך שהדברים לא הובנו נכון, ותציעי להם לחשוב איתם ביחד מה הדרך המתאימה עבורם לממש את הרצונות הטובים. אולי תופתעי מהרצונות שלהם? אולי תגלי שלכלה הפריעו דברים אחרים שבכלל לא דמיינת לעצמך? אני מאוד מאמינה בשיחה גלוי ופחותה.
ודרך אגב - זה הזמן ממש לאמץ הרגל של שקיםות לגבי היכולות של כל אחד במערכת. אל את לא מרגישה טוב ונמצאת 5 ימים במיטה, אם יש לך עומס בעבודה ולא מתאים לך יום בילוי - הכי פשוט זה לומר את זה בנעימות. מתוך שיח פתוח תוכלו למצוא פתרונות (יציאה של שעתיים ולא יול שלם, שהזוג יצלם לך כמה תכשיטים אפשריים וישלחו לי בווטסאפ שתחווי דעה, שתתני לה מתנה סכום כסף והיא תקנה בו מה שהיא רוצה, או כל פתרון אחר..)

ממש בהצלחה!!
ושוב חיבוק גדול!
אני לא מפסיקה לבכותדור רביעי
נראה לי שאם לא הקושי הרגשי הזה לא הייתי במיטה ככה עם וירוס קטן כזה הייתי מצליחה לקום וקצת לתפקד
אבל כאלו הגוף בגד בי
הכריח אותי לשכב, לנוח, להרגיש את הרגשות שלי, ולחשוב עליהם.

אני יכולה לקבל עכשיו בהבנה גם אפשרות שהיא פשוטה ולא רוצה תכשיט, לגטימי.
שהיא עצורה וסגורה
שהיא בלי כוונה פגעה במשפחה שלי - בבני השני, באבי, באחי ובאחותי -
העיקר שהבן שלי טוב לו איתה

אבל אני
אני לא מסוגלת לאהוב אותה
וזה כואב לי


ואני לא מסוגלת כעת לשיח פתוח איתה
אני רק רוצה להתרחק


הצרות התחילו מההתלהבות העצומה של המשפחה שלה שגרמה לפגישות אינטנסיביות שמאד התישו אותנו וללחץ גדול לסגור דברים מהר ועכשיו


לפחות האנרכיה בכבישים נתנה לנו הפוגה



ואני לא רוצה יום כיף איתה. היא לא כיפית. אי אפשר לרמות ברגשות. הצעתי לתת את הכסף ושתלך לבחור עם בני אבל הוא חוזר ומבקש ממני שאצא איתה ליום כיף
ואין לי
אין לי החשק הזה
אבד ממני
יקח זמן עד שבכלל - אם בכלל - אוכל לחשוב על זה



ואני באמת חושבת שכיבדתי את החמות שלי והיא גם אהבה אותי ומרגיש לי שאין לה את הטקט הזה הבסיסי
לא, היא לא יודעת להרגיש לבד אנשים

❤️❤️❤️תהילה 3>
הגוף והנפש לגמרי מחוברים
נשמע שלגמרי יש דברים שיושבים עלעיך בהקשר הזה
כמו שכבר כתבתי וכמו שבאר מרים גם כתבה,
פשוט לשבת לפתוח ולברר עם עצמך את המורכבות הזאת.
כאב שלא רואים אותו עושה לנו להתנהג לא יפה בכלל
לצעוק לשנוא לכעוס לבקר לעקוץ...

אני בטוחה שאת אישה נהדרת שרוצה יחסים טובים עם הבן והמשפחה והכלה

ובטוחה שאחרי שתתני מקום לקושי שלך, וזה ממש לגיטימי להרגיש קושי
להרגיש שאולי לא זו בדיוק הכלה שהיית רוצה לבנך, או אולי אכזבה מהפגיעה שלה במשפחה או כל דבר אחר.
מותר לך, זו חוויה שלך, והלב שלנו לא שואל אותנו מה להרגיש.
זה גם לא אומר עליה שום דבר רע, ולא שהיא רעה או עשתה משהו בכוונה

מפגש בין אנשים שונים הוא דבגץר מורכב
בטח כשזה מאורע עם הרבה ציפיות מצד אחד והרבה פערים מצד שני


הבחירה שלנו, היא לדעת לזהות כשמשהו עולה בתוכנו,
ולדעת לתת מענה בריא אמיתי ושורשי לתחושות שלנו
באורח פלא נגלה שאחרי שיודעים לראות את עצמנו באמת, הכל הרבה יותר פשוט קל ברור ונקי בע"ה❤️
תודהדור רביעי
אז הבחירה שלי כרגע היא מנוחה ממנה.


אני משחררת את המוח שלי, את הלב שלי, ואת הזמן שלי מלהתעסק בה
וחוזרת להתעסק בחיים שלי
וכשאשלים פערים שנכפו עלי בחמשת הימים האחרונים
אז נראה אם יש לי כוח להתמודד עם זה
ואם לא
אני אחכה שיחזור לי המרץ והרצון לתת
שהיא הצליחה לכבות
תודה על החיבוקדור רביעי
עזרה לי התמיכה שלך
מאחלת לך כלות טובות
אמןבאר מרים
ואני בטוחה שגם הכלה שלך טובה.

רק שהטוב שלה כנראה שונה מהטוב שלך ויקח לכן זמן ותהליך לגלות את הטוב של כל אחת וללמוד לדייק אותו נכון.
כןדור רביעי
אני לא אוהבת את הפנים שלה.. הן לא מתוקות כמו הפנים של החברה של הבן הצעיר. אני לא אוהבת את ההבעה שלהן - יותר נכון את חוסר ההבעה. אף פעם לא ברור לי מה היא חושבת או מרגישה.

אני חושבת שהיא מאד טובה בשביל הבן שלי, רק שבו השקעתי פי מאה ממה שהשקיעו בה. ואין לי כוח לגדל עוד ילדה.


כואב לי כי היו לי ציפיות בשמים הבן שלי זהב טהור. המשפחה שלה מאד אוהבת אותו.

אף אחד במשפחה שלי לא אוהב אותה, נכון לעכשיו, בעיקר כי היא לא הגיעה הרבה, הוא הגיע הרבה אליה.
וכאמור הצליחה בטפשותה להשקיע הרבה ב*עיצוב ההזמנה לאירוסין*, *עיצוב הצלחתצשישברו*, ועוד כהנה וכהנה... אבל לא בלקשור קשרים עם המוזמנים... אז כמעט אף אחד מהמשפחה שלי לא יבוא. יבואו רק אלו שאוהבים אותנו מאד ובאים בגללנו.

והיא לא יודעת לכבד ולשמח אותי כמו החברה של הבן הצעיר שהיו לה סיבות מוצדקות להירתע ממני אבל דווקא להפך היא גייסה את כל הכישרונות שלה למצוא חן ומצאה (היה שם חתיכת סיפור).
וזו, אין לה לא את החינוך ולא את החן וגם לא את היופי / השכל / הטקט / לא יודעת איך לקרוא לקסם החמקמק הזה שגורם לאנשים לאהוב אותך
סליחה אם אני קצת נתקעת פהריבוזום
זה נשמע ממש קשה להתמודד עם הרגשות הללו.
קצת הזכיר לי סיפור של חיה הרצברג בספר "אני רוצה להיות". על כלה שחמותה לא התחברה אליה כי היתה מאוד פשוטה לטעמה, ולא התאימה לסגנון של המשפחה, ועל איך הדברים התהפכו אחרי שנים רבות - למרות שהכלה הזו עדיין נשארה אותה אשה פשוטה חסרת טעם או קסם, אבל עם לב טוב ומידות טובות שתמיד היו לה. אולי כדאי לחפש ולקרוא.

הלוואי שתצליחו!
אני מסכימה שלב טוב ומידות טובות זה העיקרדור רביעי
היא לא חסרת טעם!!!!

אפשר להיות עם טעם טוב בלי תכשיטים בכלל. זה הדבר האחרון שמדאיג אותי.

טוב, נראה לי שאני מתחילה לצאת מהלחץ😘😘😘
סליחה שאני אומרתאישהואימא
אבל לדעתי את כותבת עליה דברים קצת בוטים. קצת מוזר לי לקרוא אישה בוגרת מתנסחת ככה.
אני אישית התכווצתי לקרוא את מה שאת כותבת.
כף זכות ואהבת חינם אף פעם לא מזיקה.
והיחיד שבאמת צריך לאהוב אותה זה הבן שלך- בעלה.
ואת צריכה לפרגן ולתמוך. לא לקלקל. חבל.
וואי ממש. אני כל כך נפגעת בשבילהחצילוש
היא בחורה צעירה. ילדה. אל תשכחי את זה..

הגבתי לך בשרשור הקודם על התוי פנים וכאן אני מרגישה שאין לי אפילו כוח להגיב. אלה דברים קשים ממש.
יקרה, את חייבת להפסיק להשוותחצי שני
אנשים הם שונים לחלוטין. לכל אחד יש את החוזקות שלו ואת החולשות שלו ואת מה שעושה לו טוב ושהוא חזק בו(צלחת אירוסין,הזמנה לדוג) לפתח קשרים במשפחה זרה זה ממש לא בקשה לגיטימית.
נשמע שהחברה של הקטן בעלת כישורים חברתיים מפותחים יותר (או שבולטים יותר, או שאת מתחברת אליהם יותר)
אני מתחננת שתתני לה צ'אנס!! לא מגיע לה יחס כזה, היא האישה בע''ה של הבן היקר שלך! כנראה יש בה מה שעוד לא ראית!
וגם ממה שאני מכירה, כלה ראשונה זה הרבה פעמים נכנס למקום תחרותי והשוואתי. היא פתאום נכנסת למשפחה, לבכור האהוב, כל המציאות משתנה...
תטפלי בעצמך ,את בסערת רגשות...(בצדק!) תפרקי לאשת מקצוע/רבנית/מישהי שקרובה אלייך וקשובה.
וסליחה שאני מידי מבליטה אותה לטובה ומלמדת זכות, מרגישה שזה נצרך
לא לא כל מילה שלך הייתה כל כך כל כך דרושה!דור רביעי
באמת להתמודד מול החברה של הבן עלול לסגור את האישיות כמו צדפה... ממני המא לא שמעה עליה מחמאות אני מקווה שהיא לא שמעה תיאור מהבן שלי

אוי ואבוי זה יכול להסביר משהו תמוה ביותר שלא הצלחתי להבין... ואף אחד אחר לא הצליח... אוי זה הסבר כל כך, כל כך פשוט,

את הצלחת ללמד עליה ועליו זכות גדולה! את לא מבינה איזה אסימון נפל לי עכשיו.
לא הבנתי כ''כ את ההודעה שלךחצי שני
אבל תראי איך מכל הודעה (ביקורתית סהכ...) גם עכשיו וגם בשרשורים קודמים- את מתרככת ברגע!
את בן אדם מדהים!!!
תתני את הטוב והחן הזה שלך גם לכלתך שתזכה להכיר אותך באמת❤️

אגב, כמה דברים שכתבת הזכירו לי שיש לחמותי כ''כ הרבה דברים שונים ממני ושהיא בחרה בחוכמתה להתלהב עלי מאוד וזה עזר לקשר מדהים בינינו.
הלוואי שתזכו,למרות השוני והקושי
אמן מתוקה, אמן!!!דור רביעי
ואו.. אני קצת בהלם ממה שכתבתבהלם..
נרשמתי במיוחד כדי להגיב לך, הדברים שאמרת צרמו לי מאוד.

דבר ראשון - מאיפה העזות לקבוע ולהחליט כמה השקיעו בה הוריה ביחס לכמה שאת השקעת? מה את יודעת על הוריה ועל חייה?

דבר שני - מה היא אשמה שהפרצוף שלה לא בא לך טוב בעין? את התלונה הזו תפני לבורא עולם שיצר לה את הפנים ואת ההבעה שהן משדרות.

דבר שלישי - את פשוט לא אוהבת אותה ומחפשת על מה להתלונן עליה. הבן האהוב והמושלם שלך קיבל כלה שבעינייך פחות לרמתו ולרמת משפחתך.

כלה שמתרגשת ומארגנת את הפרטים הקטנים ופחות מתעסקת בפוליטיקה והתערבות של המשפחה המורחבת - היא כלה נורמלית ורגילה, ממש לא טיפשה כמו שאמרת.

את מאוד שיפוטית. יש מולך בחורה שעברה חיים שלמים לפנייך ושהיא עולם שלם. והסתדרה טוב מאוד לפנייך ולפני שהכירה את בנך. תאמיני לי שהיא לא רוצה שתגדלי אותה. היא כבר גדולה מספיק. בסך הכול נתקעת כנראה בעצמה מאי נעימות ולא יודעת איך להתנהג כדי לא להעליב אותך או כדי לא להראות רע בעינייך.. כי כנראה היא מרגישה את כל התחושות שלך כלפיה גם אם את חושבת שלא - הלב משכיל בנעלם.

ותקחי את הרצון שלה ליום כיף כמחמאה. כמה חמיות היו רוצות שהכלה שלהן תרצה יום כיף איתן!! ואולי היא בעצמ חושבת שזה מה שאת רוצה אז הולכת לפי הציפיות שהיא חושבת שיש לך.

יש לך בעיה קשה איתה. את חושבת שהיא מסתכלת על הבגדים והתכשיטים שלך.. את יכולה להיות אמא שלה תיהי בטוחה שהיא לא מסתכלת על זה. אנשים בדרך כלל עושים השוואות. עם אנשים שדומים לה בכמה דברים.. בגיל, בשלב בחיים וכו.. רוב הכלות לא מסתכלות על הדברים האלה וזה גם לא מעניין אותן אפילו שאולי את חושבת שכן. גם אם אין לה אמצעים רוב הסיכויים שלא כזה אכפת לה מכמות התכשיטים שאת עונדת. זה יותר אצלך בראש וכנראה שפחות אצלה.

מצטערת על התוקפנות. מישהו היה צריך להגיד גם את הקול הזה כאן למען הכלה המסכנה. שבסך הכול הכירה את בחיר ליבה ונשפטת בכזאת קלות דעת! מבלי לזכור שהיא נשמה ועולם שלם לפני שבכלל פגשה את בנך.
שיהיה לך הרבה בהצלחה חמות יקרה
לא.דור רביעי
את מה שאת מרגישה כלפי חמותך אל תשליכי עלי


הבעת פנים ופרצוף אלו שני דברים שונים.
חמות יקרה וקצת פחות נעימה.. השבח לאלבהלם..
חמותי ואני בקשר מצוין!!!! אבל שומעת ומכירה מקרוב סגנון דיבור כשלך והוא מאוד שיפוטית וצורם. נשים כאן רכות איתך אבל למענך אני אומרת - תנסי לדון אותה לכף זכות ולאהוב אותה כי בסוף את תצאי המפסידה העיקרית.

והבעת פנים לפעמים יכולה להיות בגלל מבנה הפנים אז זה לא בהכרח שני דברים שונים
מצטרפת..רק טוב=)
ההודעות המכילות והמחבקות פה הם מאוד נחמדות אבל אני ממש מרחמת על הכלה פה🥺
יש אמשים שלוקח להם זמןרק טוב!
הם צריכחם קודם לראות לאן הגיעו, להכיר את המקום והדמויות, להרגיש אמון ורק אז להפתח.
ולפעמים גם בהמשך לוקח זמן כי יש אנשים שלא הורגלו מילדותם לפתח תיקשורת טובה ולוקח להם זמן ללמוד את זה.

גם לגבי טיפוח, יכול להיות שלא גדלה במקום ששמים על כך דגש, ואו שזה בסדר לה ככה וכך תישאר. או שהזמן יעשה את שלו או הקשר עם הבעל בעז"ה ועם הזמן תטפח את עצמה יותר.

את יופי הפנים שלה תוכלי לראות כשתאהבי את הפנים (מלשון פנימיות) שלה. אז הטוב שתראי בה ישתקף לך כלפי חוץ.
אני חוששת מאדדור רביעי
שהיא שמעה סיפורים על החברה של הקטן, סיפורים שלא הגיעו ממני, אומנם, אבל זה מספיק כדי לגרום להיות עצורה וסגורה.

יש לי הרבה אהבה ובאתי בלב שמח ולא הבנתי את התגובות שלה והן ציערו אותי מאד מאד, אבל עכשיו יש לי כוח להתחיל הכל מחדש.
ואני לא רוצה יותר את המסננת
אני רוצה קשר טוב ואמיתי
אני רוצה אפשרות לדבר בגילוי לב,
אני בטוחה שהבן שלי בחר מצויין באשה הכי מושלמת ***בשבילו***. וזה מה שחשוב לי.


זהו.
את מדהימה. מאמינה לך שתתני את ההזדמנות מחדשחצי שני
ותדברי איתה את. מה זה דרך הבן?? הזוי שככה זה אמור להיות טוב יותר🥴
תודה רבה לך יקרה על המילים הטובות. 💞דור רביעי
וואי מהודעה להודעה אני מרחמת עליה....פה לקצת
עוד לא נכנסה למשפחה וכבר משווים אותה למישהי שהיא לא, מצפים ממנה להיכנס למשבצת של בחורה אחרת, למלא חלום לא ריאלי של חמותה ולהיות מי שהיא.
ואם ככה את מדברת עליה, איך את מצפה להצליח לאהוב אותה? איך את מצפה להיות מסוגלת להעניק ברצון? איך את מצפה ליצור איתה קשר כלשהוא אפילט בסיסי ביותר?
את חושבת שהיא לא מרגישה שאת כל כך שונאת אותה? שאת חושבת שהיא לא טובה?

ואולי היא בכלל לא רוצה את היום כייף הזה?
אם הבן שלך יזם אז לא בטוח שהיא בעניין בכלל, במיוחד אחרי כל מה שאת כותבת פה.

ואולי כדאי לזכור שזה שהיא לא מראה כלפי חוץ איך היא מרגישה לא מראה שאין לה רגשות.

מחילה על החריפות אבל צרם לי ממש איך שאת מדברת עליה.
זה לא הוגןרקלתשוהנ
אין לה שום סיכוי

אני לא חושבת שזה בגלל שהיא לא השקיעה ביצירת קשרים,אולי את לא זוכרת כמה זה קשה ליצור קשרים במשפחה חדשה. להיפך, המשפחה צריכה להתאמץ ליצור קשר עם הכלה ולא להיפך.

אני חושבת שבאמת את צריכה לעשות רגע סטופ מכל הערבוב הזה. תתנתקי היא לא הבת שלך ואת לא צריכה לגדל אותה.
הפנים שלה שלא מוצאות חן בעינייך, ההשוואה שלה למישהי אחרתצשמוצאת חן בעינייך יותר, כל מה שאת כותבת עליה
זה לא הוגן
היא אמורה להתחרות עם מישהי שאת החלטת שטובה לבן שלך? מה היא אמורה לעשות אם הפנים שלה לא מוצאות חן בעינייך?
איןלה מה לעשות

מה שאת צריכה לעשות, כי אני לא ממש מאמינה בשיחות פתוחות וכנות בשלב שכל כך לא מכירים, זה לעצור את עצמך, וסליחה שאני כותבת אבל להפסיק להתעסק עם עצמך...
יש לך פה כלה חדשה
תנסי לשמח אותה
לדון לכף זכות
תנסי לראות מה הבן היקר שלך מצא ב"ה, ואם לא תמצאי תתמלאי וודאות שזה קיים ושכנראה היא מהסוג שמגלים לאט לאט.

אבל כדי לגלות לאט לאט צריך סבלנות, וענווה, והמון לימוד זכות.

אל תמשיכי בדרך הזאת
צאי מהשבלול ותנסי לפקוח עיניים.שחס וחלילה לא תעמידי את הבן היקר שלך במצב שהוא צריך לבחור ביניכן.
אולי באמת קחי צעד אחורהפליונקה
תתייחסו אליה כאילו היא שכנה או עמיתה בעבודה. אם הם מספיק גדולים להתחתן , הם יסתדרו. תני זמן לעצמך ולה.
תקבלי שהיא לא את.
אני גם לא מסתדרת עם חמותי כי היא רצתה מישהי אחרת לגמרי. והיא גם הייתה מצפה שאני אבין אותה כי אנחנו כביכול מאותו רקע בערך ומדברות אותה שפה אבל אני לא הייתי מבינה אותה בגלל פערי גיל ואורך חיים.
אני לא יכולה להסתדר ככה לאורך זמןדור רביעי
זה פיתרון זמני
אני כן רואה בה תכונות טובות
אבל היא כל כך שונה ממני ברקע בתרבות במנטליות. זה מתסכל אותי כי במקצוע שלי אני מוצאת שקל לי מאד לסלול דרך ללב אנשים ונשים ודווקא פה כשזה חשוב לי זה נתקע
לדעתי את מצפה ממנהפליונקה
כמו כלה השניה לגייס את עצמה כדי למצוא את החן אבל את צריכה לקחת בחשבון שבן אדם עצמאי לא ייצא מגדרו כדי להתחבב למישהו.
ואת ציפית למישהי יותר שווה ולא נעים לך.
ואולי קצת קצת קשה לך לשחרר אותו כי את השקעת בו וגידלת והוא בכור והכי טוב והיא סתם בחורה.
זה מה שחמותי חושבת עלי, אז לא הלך לנו. אני פחות מוצלחת מבעלי, אני לא רוצה / יכולה להשתנות לפי טעם שלה, וגם בעיניי היא לא בן אדם הכי נחמד כך שמבחינתי כמה שפחות קשר יותר טוב...
השניה לא גייסה את עצמהדור רביעי
היא נולדה כזו - יפה, נסיכה, בעלת טקט, והיה סיפור אחר שאני לא יכולה להיכנס אליו.

השניה דווקא כן רוצה לרצות אותי. אני חושבת שהיא מאד פשוטה באופיה והיא ממש כמו שתיארה תהילה 4. זאת מעלה, אני לא חושבת שהייתי שמחה בכלה בזבזנית או ראוותנית. אבל הקצב שלנו, האופי שלנו, הטעם שלנו, שונה.
לגבי המוצלחות, הבן שלי יותר מוצלח ממנה זה נכון, אבל אני מאד מעריכה את האהבה שלה והיא זאת שעושה אותו למאושר. צה תעזור לי כלה מוצלחת שלא משמחת אותו? היו גם הצעות כאלו. טוב שירדו.
אני לא חושבת שהיא חושבת שאני לא בן אדם נחמד. היא מנסה למצוא חן בעיני. ואני מנסה לאהוב אותה. שתינו הולכות צדע קדימה צעד אחורה. מגששות.
העניין הוא שפליונקה
את לא צריכה לבדוק את מידות שלה או לאהוב אותה, את צריכה לבנות איתה מערכת יחסים רגועה ולהתרגל לאט לאט, זהו. לי אישית נשמע שקשה לך שבן שלך מתחתן ועוד לא עם נסיכה, בגישה כזאת פשוט אין לה סיכוי. וקשה לי להאמין שהיא לא שמה לב ליחס שלך, אז כרגע היא מנסה לרצות, אחר כך היא תתייאש
יש לה פוטנציאל להיות מלכהדור רביעי
אבל את צודקת שהשוואה זה דבר הרסני. זה כמו להשוות בין אחים. אזהר מזה. 🧡
הבן שלך יותר מוצלח ממנה?רק טוב=)
לפי מה את מודדת מוצלחות??
מצטערת, אבל אם חמותי היתה חושבת עליי דבר כזה היית נפגעת מאוד!
אני גם שונה מאוד מחמותי תרבותית ומנטליתחצילוש
חמותי פשוטה פשוטה, צנועה, אישה של ילדים ובית, מעדיפה לשבת ולהיות עם הילדים ולהשקיע בהם שעות מאשר לנקות ולסדר את הבית. אשכנזיה מאוד באופי ובמנטליות בקטע הסטריאוטיפי. גם חמי. אנשים של תורה ואידיאלים ולא הנאות העולם הזה. ופתאום נחתה עליה כלה, כזאת מתוקתקת (ביחס אליה), מתוכשטת, מאופרת, עם חצי מהכמות של האחים שיש לבעלי, בית שונה לחלוטין, הורים אקדמאים וקרייריסטים. מרוקאית באופי ובעדה. שחשוב לה נקיון ואסתטיקה. והיא גם לא קיבלה אותי. הלינה על כמה שאני מפונקת, ואיזה חתונה אני רוצה, ולמה אני צריכה ככה וככה, והייתה בבית של ההורים שלי ורק אמרה איך היא חינכה את בנה בכורה היקר על אידיאלים ואני חונכתי עם כפית זהב. עיקמו עלי את האף. מול פני ובלי פילטרים. מאוחר יותר נודע לי שנאמרלבעלי גם בפירוש לא להתחתן איתי. וכמה ויתורים עשיתי.. אירוסין לא עשינו כי בשביל מה? עשיתי אירוע חינה בקטנה לחברות ולבנות משפחה. תכשיט לא קיבלתי. וגם לא טבעת יהלום. בעלי קנה ממיטב כספו טבעת אירוסין בכמה אלפי שקלים ועגילי זהב לחתונה כדי לשמח אותי. וכמה הערות קיבלתי על הלבוש והסגנון שלי, ועל איך שהעזתי לא לרצות להגיע אליה שבועיים אחרי לידה קשה של 3 ימים עם קרעים וחתך יזום ענק שאני חייבת לשטוף כל הזמן לבית שאני נגעלת להתקלח בו או לעשות בו שירותים. ולישון. ושלא כ"כ מקפידים עם הילדים על כל מיני כללי הגיינה שבעיני בסיסיים והתינוק הקטן שלי אמור לעבור מיד ליד. כמובן שלא אמרתי את זה. אמרתי שאני צריכה את אמא. ובגלל הטרור שהופעל עלי, הגעתי ליומיים שבועיים וחצי אחרי לידה ואלה היו היומיים הכי נוראיים בכל החיים שלי. והיא פשוט דחתה אותי. כמובן שדיכאון אחרי לידה היה לי כי אני מפונקת חסרת פרופורציה שמאמללת את בעלי היקר, ועוד שלל דברים. עד שאמרתי דיי. והוצאתי הכל. והיום היחסים השתקמו ב"ה, ואני לא חושבת שחמותי לא טובה, בעיני היא אישה מאוד טובה וצדיקה שעושה המון טוב וחסד ואמא מהממת, אבל היא לא הייתה מסוגלת לקבל *אותי*. וכמה שיהיה טוב, אצלי כל החיים יהיו צלקות בלב מכל מה שעברתי בקשר הזה עם משפחת בעלי. אל תעשי את זה לכלתך, גם לא מהכיוון השני. אני מתחננת אליך! זה כל כך אבל כל כך הרסני ורע. יורדות לי דמעות. באמת. אין לי מילים להוסיף מעבר.
חיבוק אהובה ❤️המקורית
באמת חוויה קשה. מאוד לא נעים.
אני שמחה שהצלחת להתאושש מזה.

אני חושבת שבסוף, מי שמפסיד מהתנהלות כזו, מלבד נזק נפשי לכלה - בחורה חמודה ומקסימה שהבן שלה התאהב בה שלא אשמה בכלום וחבל להעלות על המוקד בגלל שוני תרבותי או רושם לא טוב שנוצר שלא באשמתה, זו החמה עצמה.
היא תפסיד את הבן שלה בסוף

תודה מאמוש. מרגישה חשוף קצת האמת בדיעבדחצילוש
ואני גם חושבת שלא מדובר חלילה באנשים לא טובים, אלא באנשים טובים מאוד מאוד. מקווה שהפותחת לקרא ותקח לתשומת ליבה..
אני גם לא חושבת שמדוברהמקורית
חלילה באנשים רעים. הרי יצא מהבית שלה גבר מדהים כמו בעלך, לא?
אבל לפעמים כוונות טובות יוצרות דברים רעים. וצריך לשים לב.
לגמרי..חצילוש
וואי כמה עברת❤️חיבוק ענק זוית חדשה
חיבוקפליונקה
מה שעברת אחרי לידה, אפילו אין לי מילים.
טוב שאת דואגת לעצמך.
רק לגבי תכשיטים ואירוסין, כנראה פשוט אין לה.
והיא לא יכולה לקחת הלוואה בשביל זה. כנראה דרישה הזאת הוציאה אותה מאיזון. אם יש להם עשרה ילדים, הם לא יכולים להוציא כל שנה מאה אלף שקל לאירועים.
לא הייתה שום דרישה לשום דבר מהצד שלי מעולםחצילוש
גם לא ברמז דק. היא לא לקחה שום הלוואה וגם לא הייתה צריכה ולא היה עניין של מחסור, אלא של תפיסה אידיאולוגית. שלא צריך את זה. זה פשוט עניין של מנטליות נטו. היא לא הבינה כנראה שיש עניין לקנות משהו לכלה. אפילו קטן. בתקציב זעום. לא משנה.. זה לא באמת ממש רלוונטי. נתתי תיאור מצב לחוויה שאני עברתי בתור כלה עבור הפותחת.. אולי כדי להדגיש גם שלאנשים יש לגמרי סטנרדטים שונים כאשר באים מתרבות שונה..

רק לסבר לך את האוזן לגבי הפשטות של חמי וחמותי. היא באה מבית של הורים עשירים מאוד. אמנם חיו בצורה רגילה, אבל בית עשיר מאוד. גם מזה שהגיעה ממשפחה מיוחסת יחסית וגם אבא שלה עבד בתפקיד מאוד בכיר במשק. וחמי כנ"ל הגיע ממשפחה מאוד אמידה, אבא שלו גם כן שנים עבד בתפקיד בכיר מאוד במשק. לאירוסין היא לא רצתה טבעת ולא יהלום. בחרה לעצמה טבעת כסף פשוטה ב100 ש"ח ולחתונה טבעת גם כן ממש פשוטה אולי ב200 ש"ח. זה הטיפוס. כל דבר שקשור בעולם החומר הזה נראה להם פשוט מוזר.. הם כ"כ פשוטים..
ברור שהיא הייתה לא בסדר איתך, לא מצדיקה אטתהפליונקה
רק לגבי פשטות, אני די בטוחה שפשוט אין לה. אותו דבר גם לגבי ניקיון. אם כמה ילדים מלכלכים אבל בקושי מנקים, כולם רוצים צומי, בסוף מלוכלך ומבולגן וכנראה אין אפשר לקחת עזרה בתשלום.
כנראה היא הרגישה רע עם פער הזה. אבל ממש ממש לא הייתה צריכה להוציא את זה עליך.
סתם, אני חושבת מה אני אעשה אם עוד כמה שנים בן שלי מתחתן וכלה תרצה גם אירוסין וגם חינה וגם חתונה גדולה, כנראה אגיד להורים שלה לממן בעצמם ...
האמת אני לא צריכה הסברים..חצילוש
אני מכירה אותה ויודעת את הסיבות. לגבי היגיינה וניקיון. מה שכתבת לא נכון היא לא מנקה כי לא משנה לה ולא מפריע לה. יודעת מידיעה. היא אומרת את זה מפורשות. כשהייתה אצלי בבית הזדעזעה שאני משתמשת באקונומיקה כי זה לא בריא.. גם נוזל לאסלות זה לא בריא.. אז איך מנקים שירותים? לא מנקים..

אני לא דרשתי אירוסין וחינה גדולה. וגם לא ביקשתי. רציתי אירוסין צנוע עם חברים ובני משפחה. לא עשיתי כי הבנתי את המציאות ואת הביקורת שיש כלפי, אז פשוט ויתרתי. ואת רוב האירוע ההורים שלי באמת מימנו בעצמם. בלי שאמרו להם.

ובכל מקרה, קצת לא נעים לי הפרשנות לסיפור. במחילה❤ לא בגלל זה שיתפתי פה. את המציאות אני מכירה. אני יודעת את הסיבות. זה נטו מנטליות וצורת חשיבה. בכל מקרה אני אוהבת ומעריכה אותה, וחושבת שהיא אישה ואמא טובה מאוד. ושיש לי מה ללמוד ממנה בהרבה היבטים.. למרות השוני
מסכימה עםהמקורית
@חצילוש.הפרשנות שלך לא קשורה למה שהיא תיארה, זה מנטליות.
במיוחד שהיא כותבת שהם מאוד אמידים.

יש לי בני משפחה שהם גם כן אמידים מאוד, אבל חיים מאוד בצניעות. מבחירה. זה מנטליות נטו. לא כי אין
בדיוק. זה העניין..חצילוש
אמרו עלי שאני נסחפת לתרבות ראוותנית וחילונית בפני כי בחרתי שצלמת תבוא לצלם אותי בבית הורי בהתארגנות ואחר כך בצילומי חוץ עם המלוות (כמו רוב הכלות כיום), שזה בכלל לא היה קשור אליהם ולא יצא מכיסם. אז פשוט בחרתי לוותר.. ואולי גם לא רציתי שחברות או דודות ישאלו באירוסין או חינה או ווטאבר מה קנו לי כשזה בכלל לא בלקסיקון.. ומן הסתם שגם הייתי כלה מאוד רגישה והורמונלית מהגלולות ומהלחץ וכו.. חחח.
את מהממת חצילושאחתפלוס
אני מעריכה אותך יותר ויותר....
איזה עין טובה יש לך.יואו.
בלתקהמקורית
אני תמיד חושבת שהכי כדאי להיות מי שאת
לא זורם לך יום כיף עם הכלה לעתיד? את חא מספיק מרגישה מחוברת אליה ובנוח איתה? לגיטימי בעיניי ממש.. אם בעלי היה מציע לי יום כיף עם חמתי לפני החתונה הייתי מתפחלצת
לדעתי, דברי עם הבן שלך בצורה פתוחה. תגידי חו שאת מקבלת בלב שלם את הבחירה שלו, כי זו הבחירה שלו ולא שלך, (את מקבלת באמת. ? אם לא כדאי לעבוד על לשחרר, ולהבין שאת לא יכולה לבחור במקומו ובעיני, אפילו טוב שמה שאת חושבת או תאהבי בבחורה לא מהווה שיקול בעיניו. זה אומר שהוא עצמאי בצורה בריאה ולא מרצה. מלשון ריצוי) ושהיא ברוכה במשפחה, ועם זאת - יום כיף פחות מתאים. את לא שם.

את גם לא צריכה לקנות לה תכשיט יקר לדעתי.
תזמיני אותם אלייך לארוחת ערב קלילה ותשאלי עם חיוך מה היא הייתה שמחה לקבל לרגל האירוסין. תשתפי שרצית לקנות תכשיט אבל את רוצה לוודא שמה שתקני יהיה משהו שמתאים לה וישמש אותה.. ככה, הכי בכנות.. לדעתי פתיחות וחיוך היא המפתח ללב של השני.
יש כמו פער כזהדור רביעי
נניח עד שהבנתי שהיא שונה ממני, וירדתי מרעיון התכשיט - היא התרגלה לרעיון, ושמחה בו.
יום הכיף היה רעיון של בני. היא ממש לא מתפחלצת ממנו, וגם אני, אם לא הלחץ הפסיכי שנוצר מהעדרות של שבוע, זה גם מתאים לי. אין לי בעיה להסתובב בחנויות תכשיטים אם אני לא תחת סטרס של ממש. אבל אנחנו לא מצליחות להסתנכרן.
היו כמה דברים שהכעיסו אותי ימכיוון שאסור לי להעיר כלום (שזו טעות של הבן! מי שאסור לו להביע את דעתו בסוף יביע אותה בדרך הרבה פחות מוצלחת) אין לי דרך לדבר בנחת ובנועם. אסור לי להגיד שום דבר שחס וחלילה יתפרש כביקורת על ידה ואז גם דברים שהיו צריכים להאמר לא נאמרו בזמן ובסוף זה מצטבר. ועוד אנשים נכנסים למעגל הזה. כי לכ אסור היה להגיד היי יש כאן משהו שלא כדאי או כן כדאי לעשות.

בכל אופן עודדתן אותי ובהמשך שוב ננסה...
לא ככ מבינה מה אסור להיאמרהמקורית
אבל בכל מקרה, כדאי לפתוח את הדברים בנחת מול הבן במקום שיצטבר
ובכלל, אני מאמינה שכל דבר שעלול להתפרש בביקורת - ניתן לומר בצורה שלא תישמע כזו, כל עוד לא עומד מאחוריו ביקורת באמת לשם הביקורת, אלא מדובר בהבעת צורךbr />ואם לא מסתדר הזמן - אז לדחות קצת. לא חייב לעמוד בלוז של רכבת ישראל.
נשמע שבאמת עמוס לך. חיבוק ❤️
היא לא משתלבת במשפחה מורחבת שלך?פליונקה
אולי בן שלך יכול להסביר לה שאצלכם נהוג ככה וככה, לדעתי תמסרי דרך בן שלך.
עשיתי כעצתך, תודה, זה עזרדור רביעי
רציתי להגיב לגבי אמירת ביקורת -בארץ אהבתי
אמא שלי תמיד אמרה שמה שעזר ביחסים שלה עם סבתא שלי (חמותה, שהיתה מתרבות מאוד שונה) היה שלא היתה להן שפה משותפת, אז כל מה שהיא רצתה להגיד לאמא שלי היה צריך לעבור דרך אבא שלי שיתרגם, והוא היה מחליט מה ואיך להעביר את הדברים.
והיא אמרה לי שהיא חושבת שזה צריך להיות כלל בקשר בין כלה לחמות - כל אמירה שיכולה להתפרש כביקורת, לא להגיד אותה ישירות לכלה, אלא להעביר דרך הבן שלך.

זה אולי מעצבן, אבל יש בזה הרבה אמת שצריך להיזהר מכל דבר שעלול להתפרש כביקורת. בעיקר בעיקר בהתחלה, כשהכל עוד רגיש, והיא לחוצה ממה את חושבת עליה, וכל דבר עלול לפגוע בה.
אני זוכרת איך בתור כלה צעירה חמותי אמרה לי דברים שבאמת לא היו פוגעים, ואם אמא שלי היתה אומרת לי אותם זה בכלל לא היה מפריע לי, אבל כן הרגשתי בהתחלה שהיא מבקרת אותי וכמעט נפגעתי (עד שחשבתי לעצמי מה הייתי חושבת אם זו היתה אמא שלי שאמרה את זה, והבנתי שזו סתם רגישות מוגזמת שלי).
זה לא פשוט להיות ככה בזהירות כל הזמן לברור כל מילה. ובאמת אם שומרים הכל בפנים זה יכול להתפוצץ בסוף. אז אולי כן כדאי למצוא את הדרך להגיד ולפרוק את מה שצריך בלי שזה יהיה מול הכלה.
אבל באמת הרגישות בקשר הזה כל כך גדולה ששווה להיות זהירים כדי לבנות את זה נכון…

בהצלחה גדולה! ומזל טוב…

(אני יכולה גם להגיד שלאמא שלי גם היה קשה להפוך לחמות בחתונות הראשונות במשפחה, זה התבטא אולי בדרכים אחרים אבל זה היה לה מאוד לא פשוט. והיום ב"ה יש לה קשר טוב עם כל החתנים והכלות, והיא מאוד אוהבת את כולם)
אני נגד "טרור רגישות".דור רביעי
אבל פרט לפעם אחת העברתי הכל דרך הבן.
לפעמים אין תחליף לתקשורת מהלב

תודה על האיחולים החמים!
זה לא טרור, זה רגישותלפניו ברננה!
כן, חמות צריכה להיות רגישה לכלתה.
לא ללכת על ביצים,אלא לשים לב לרווחתה הנפשית והפיזית. כן, גם אם זה כולל לבלוע את הלשון ולתת לילדים את האופציה לטעות בעצמם. את יכולה לשתף דמויות אחרות בקושי שלך עם מה שהם עושים.. אבל אם זה לא ישנה את ההתנהלות לא יעזור להגיד. אם יש סיכוי שההתנהלות תשתנה כדאי מאוד לחשוב באיזה אופן לומר כך שהדברים יישמעו
במקרה, אמא של בארץ אהבתי היא חמותי.
דברים טובים אומרת לי, דברים שהיא חושבת שאולי יפגעו בי אומרת לבעלי, וזה הוא שמנהל את השיח מולי, אם בכלל...
תביעי את עצמך את הרגשות שלך, מול עצמך, מול בעלך. גם מול בנך זה אפשרי במידה מסויימת.. אבל מול הכלה את צריכה לבוא נקייה מביקורת. "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם " זה מורגש אצל מי שעומד מולך גם אם יש טיפה של ביקורת, וזה חבל. וחוזר אלייך.
כתבת מדויק ויפה, מצטרפת לדברים...בארץ אהבתי
@דור רביעי - זה נשמע שיש לך ממש הרבה רצון טוב. אני מרגישה מכל מה שאת כותבת שאת באמת רוצה לאהוב את הכלה שלך ולתת לה תחושה טובה, וכואב לך שהרגשות שלך לוקחים אותך למקומות אחרים.
וזה נשמע גם שאת רוצה להיות ישירה ומשוחררת איתה, את לא רוצה לחסום כל דבר שיש לך להגיד מהחשש שאולי זה יפגע. את רוצה שתהיה לך אפשרות להתנהל ישירות מולה, כמו שאת ובלי הצגות, ושהיא תקבל אותך ככה.

אני רוצה להגיד לך שאת באמת נשמעת כמו בן אדם טוב, עם הרבה רצון טוב. אבל כרגע את במקום של קושי גדול, ואיזשהו חוסר אונים מול התנהלות חדשה ולא מוכרת.
ועצם זה שאת באה להתייעץ פה, ומוכנה לשמוע מנשים צעירות ממך ש'מייצגות' לך את הצד של הכלה אבל עדיין בלי ניסיון לייעץ מתוך ניסיון של חמיות, מנסה לשנות את ההסתכלות שלך תוך כדי השרשור, ומצליחה לקבל גם תגובות ביקורתיות בלי לקחת אישית - כל זה מראה כמה רצון טוב יש לך באמת לשנות ולפעול נכון.

ומתוך הרבה הערכה אלייך אני כותבת שוב ומצטרפת לדברי לפניו ברננה - זהירות מביקורת ישירה כלפי הכלה יכולה רק לעשות טוב.
לא בתור טרור, לא כל הזמן ללכת על ביצים, אלא ברגישות גדולה. כי הקשר הזה כל כך עדין, וכדי לבנות אותו נכון צריך להיות רגישים (ובהתחלה פי כמה).
וכשיש מה להגיד - אז לא צריך לאגור בפנים, אפשר לפרוק מול מישהו אחר, אפשר להעביר אליה דרך הבן שלך אם רוצים להביא לשינוי (במה שנוגע לך - ברור שאת צריכה להגיד מה שמפריע לך. במה שנוגע אליהם - אפשר להעיר אם את חושבת שזה חשוב, אבל מתוך הבנה שהבחירה בסוף היא שלהם).
אבל מולה - חשוב להתמקד כרגע בתקשורת שתוסיף לקרבה ולא לריחוק. וביקורת בהחלט עלולה להרחיק.
(ואני כותבת את זה בתור מה שלמדתי מאמא שלי, שיש לה ניסיון של יותר מ-10 שנים כחמות, וגם לה בחלק מהחתונות לא היה קל בהתחלה, כמו שכבר כתבתי, אבל היא ב"ה לא פגעה בקשר עם החתנים/כלות וביטאה את הקושי והחששות שלה רק מול הילדים שלה, והיום יש לה קשר טוב של הערכה מול כולם.
וגם בתור כלה - חמותי היא גם מהממת ובנתה את הקשר בהרבה רגישות, ולמרות כל ההשקעה שלה אני הרגשתי איך משפט אחד של טיפת ביקורת ממש כמעט גרם לי להיפגע. ב"ה היה בסיס מספיק טוב של קשר, וידעתי שהיא אוהבת אותי ולא התכוונה לפגוע, וזה עזר לי לראות את הסיטואציה בצורה שבחרתי שלא להיפגע. אבל הרגשתי עד כמה הקשר הזה רגיש, וכמה צריך להיות בו זהירים יותר בכל דבר שיש בו ביקורת).
בדיוק! את כתבת עוד יותר מדוייק ויפה 🙂❤️לפניו ברננה!
שיהיה במזל *ובנחת*כתבתנו
מאחלת לך מעומק הלב.
כתבו פה רבות וחכמות ממני, אני צעירה ממך ועוד לא מספיק קרובה להיות חמות עד כמה שזה תלוי בי ,
אבל כן בלטה לי לעין האמירה *ימכיוון שאסור לי להעיר כלום (שזו טעות של הבן! מי שאסור לו להביע את דעתו בסוף יביע אותה בדרך הרבה פחות מוצלחת) אין לי דרך לדבר בנחת ובנועם. אסור לי להגיד שום דבר שחס וחלילה יתפרש כביקורת על ידה ואז גם דברים שהיו צריכים להאמר לא נאמרו בזמן ובסוף זה מצטבר.*
קודם כל תהיי גאה בבן שלך שמגונן ככה על מי שקשר את נפשו בנפשה, ויהי רצון שהיא תמיד תקבל את היחס הזה ממנו.
אבל- בעיני את לא צריכה להתבטל לפניו. עם כל ההשקעה העצומה שהשקעתם בו, מותר לכם או לך להגיד 'תראה בני היקר, אנחנו שמחים בשמחתך ושאתה שלם עם ההחלטה, ואנחנו משתדלים מאוד שלא לעורר מריבות עם המחותנים והכלה שאנחנו עוד בקושי מכירים. תבין שגם אנחנו עוברים פה תהליך, ורוצים שכל הצדדים יהיו מרוצים, אבל זה צריך להתאים לכוחות וללו"ז שלנו לא פחות- אנחנו גם צד. אם אתה מעוניין שהקשרים יתנהלו על מי מנוחות, בבקשה אל תאיץ בי עכשיו לעשות לפי איך שמסתדר רק לך או לה, אני הוכרעתי מהלחץ שניסינו לעמוד בו, תנו לי את הזמן לעשות את זה בטוב. זה אינטרס שלך אפילו יותר משלנו'. בעיני, לא רק שמותר אלא רצוי ונצרך שתגידי לו מה לא מתאים לך. כשאת תדעי שלא מפילים עליך משימות עם לוז בלתי אפשרי אלא מתייעצים איתך מה וכמה ומתי אני מעריכה שגם לך יהיה יותר נעים ויותר נחמד לבנות את הקשר הזה וזה יהיה בדרך יותר בריאה ומקרבת.

ותתאבלי על הכלה שהבן שלך כבר לא יתחתן איתה, תבכי את זה אם צריך, ואח"כ תבוא ההשלמה. משם אפשר להצמיח קשרים יפים מאוד. ושוב, תקבעי את גבולות הגיזרה שלך. בעדינות, אבל את לא צריכה לצאת בתחושת ניצול. זה ממש הרסני.
חיבוק!! מאחלת לך שתקחי את הזמן שאת צריכה כדי לבנות בחוכמה עוד חורבה מחורבות ירושלים. ברכה והצלחה בע"ה.
ב"הדור רביעי
אין כלה דמיונית שהבן שלי היה אמור להתחתן איתה.

אבל אני באמת לוקחת את העצה לעשות רק מה שלפי הכוחות שלי ולא יותר
חבלי לידה של חמות...תיתי2
זו כלתך הראשונה (אמנם יש חברה לבן אחר, ובכל זאת...)
ואת בתהליכי הסתגלות לתפקיד החדש
את עוד מנסה ומתנסה במערכת היחסים, בודקת מי את ומה את רוצה להיות
ובתהליך הזה שואב, מתיש, מציף רגשית
גורם לחולי
הכל
אבל זה בגלל שאת בחבלי לידה של זהות חדשה
לא *בגללה*.
כל נשמה שיורדת לעולם גורמת לאמא שלה לעבור דרך, אפילו דרך מייסרת, בגוף ובנפש.
ומדובר על ילד שהוא בשר מבשרה של האם!
וכמה פעמים עוד בחייו הוא יציר אותה, ויביא אותה לתהליך פנימי עמוק כדי לאהוב אותו - לאהוב את עצמה... לקבל חלקים בתוכה כדי לקבל את הילד הגנטי שלה

אז את,
נדרשת לקבל
כלה! אישה לבנך.
שלא ילדת, לא גידלת, ואת לא מכירה מגיל 0.
גם אם היא היתה מאוד דומה לך, עדיין, אני מבטיחה לך, היה תהליך של חבלי לידה בקשר. (את בעצמך אמרת שכך היה גם עם החברה של הבן).

אז קודם כל, תקבלי את עצמך, כאילו את יולדת. את יולדת את היותך חמות, ומשחררת את בנך לחיי זוגיות עם הבחירה שלו (השחרור כל כך קשה!).
את זקוקה למה שיולדת זקוקה - מנוחה, הקשבה, תמיכה מחברות ומבן זוג, זמן לעצמך.
את המבוגר האחראי, כמו שאמרת. תני לעצמך את מה שאת זקוקה ואל תשאבי למה שאין בכוחך לתת.

דבר שני, הפרדה.
תפרידי בין מה שמתרחש בתוכך סביב החתונה, סביב ההורים שלה, סביב ההסתגלות שלך להיותך חמות,
לבין מי שהיא.
עזבי את מי שהיא. עזבי את האופי שלה, את הבחירות שלה, את איך שהיא גדלה.
את לא באמת יודעת...
את כרגע בתקופה רגישה (ציינת שזה מזכיר "לפני מחזור" כן כן כן) ולכן השיפוט שלך הוא מסויים.
את עוד לא מכירה אותה, עוד לא היתה לך הזדמנות לראות אותה אותנטית. קרוב לוודאי שהיא גם מרגישה ממך שלל רגשות מורכבים/סותרים ולכן נסגרת או מתבטאת באופן פחות אמיתי.
*תני לה צ'אנס*
ת פ ר י ד י
בין מה שעובר עלייך, לבין מי שהיא.

ודבר אחרון,
תזכרי שאת המבוגר האחראי, וכתבו לך כאן תובנות מאוד חשובות.
את אחראית על בניית הקשר, לא היא.
את לא אמא שלה ולא צריכה להיות אמא שלה. את חמותה. תבחרי איזה חמות את רוצה להיות. יכול להיות שכדאי לך לקבל השראה מנשים שכבר חיתנו בנים, או להתייעץ עם רבנית, או מטפלת רגשית.
*ככל שלכלה שלך יהיה טוב - לבן שלך האהוב והיקר יהיה טוב *

בהצלחה.

מים קרים על נפש עייפהדור רביעי
תבורכי יקרה!💞💞💞
בלתקחילזון 123
למה את צריכה לא לעמוד תכשיטים אם לה אין תכשיטים?

אני שונאת תכשיטים, ובטח תכשיטים יקרים, ולמרות זאת אין לי שום בעיה שאחרים יענדו מה שבא להם...
אני לא ביקורתית כלפיהם ומצפה שהם לא יהיו ביקורתיים כלפי הסגנון שלי...

אם לי היו אומרים לבחור תכשיט, אולי הייתי מוחמאת מהיחס אבל לא באמת הייתי בוחרת בקלות, כי כאמור זה פשוט לא הסגנון שלי. ואני מעדיפה להוציא כסף על דברים אחרים....
אולי היא בכלל מעדיפה לקבל ספר? או משהו לבית?
או לבזבז את הסכום על יום כיף? (שיש בו גם אלמנט של קשר ולא סתם חפץ)...
מצידי... מה שהיא רוצהדור רביעי
אני לא נעולה על שום דבר ספציפי.


יום כיף יהיה רק כשיהיה לי זמן לזה...

ואני לא ביקורתית כלפי הסגנון שלה, יש לה טעם טוב.
אני מבינה שאת לא מתכוונת לכך, אבל ההודעה שלךחילזון 123
וההודעות בהמשך הן מרגישות מאאד ביקורתיות.
את עצובה על איך שהיא מתלבשת לארוע, את חושבת שהיא לא משתלבת במשפחה המורחבת, את חושבת שאמא שלה לא נתנה לה מספיק אהבה... וכו וכו
זה נשמע ביקורתי, ושאת לא מרוצה ממנה.
את ממש לא צריכה ללכת על ביצים, אפשר להגיד הכל אבל בצורה נעימה, בלי ביקורת, להתמקד במה שחשוב ולא בכל השאר...
זו דעתי.

אגב קחי בחשבון שהרבה מהדברים זה אולי פשוט פער גילאים.
אמא שלה נתנה לה הרבה מאד אהבהדור רביעי
תנוח דעתך.
אבל זה לא מה שכתבת...חילזון 123
אז התחרטתי, חילזוןדור רביעי
אני כבר לא בתגובה המרירה שפתחה את השרשור
לכן כתבתי בכותרת שאני מבינה שאת לא מתכוונת לכךחילזון 123
אבל הסגנון הוא ביקורתי.
אל תתפסי אותי על המילה, אלא תראי את רוח הדברים
כן נו אם לא הייתה לי ביקורת אלא הכל היה יופי טופידור רביעי
לא הייתי זקוקה לעצות🙂

בנות!
שהחמות שלכן תדע שהיא זכתה!!!!

תודה לכולכן.
אלופות---
גם את זכית!!!לפניו ברננה!
פשוט עוד לא גילית את זה.
תחפשי במה 💕
אולי את לא מתכוונת להיות ביקורתית, אבל מה שכתבתקופצת רגע

היה ביקורתי והרבה מעבר לזה.

למשל, ברור לך שמכיוון שהיא לא אוהבת תכשיטים בסגנון שלך אז היא עלובה, מסכנה, בעלת דימוי עצמי נמוך( ולכן את צריכה להתלבש פחות יפה, כי ברור שהיא מקנאת ומרגישה מושפלת לידך ).

בגלל שהבן שלך הציע שאתן תבלו יום כיף ביחד, את החלטת שלכלתך יש איזה חסך הורי שהיא נושאת אלייך עיניים שתמלאי. בגלל שהיא מסכנה וההורים שלה לא השקיעו בה.

את כותבת שהיא לא מבינה את המצב ולא הצליחה לקלוט שאת עמוסה וחולה ולא פנויה ליום כיף. אבל נראה שאת מתעלמת מהעובדה שהרעיון היה של הבן שלך, והוא, שמכיר אותך טוב כל חייו לא העלה על דעתו שאת עמוסה מדי בשביל זה. אבל את מאוכזבת שהכלה לעתיד, שבקושי נפגשה איתך, לא קלטה את זה?

לכלתך חשוב דברים שלך נראים לא חשובים (לעצב הזמנה וצלחת), ולכן היא טיפשה שלא יודעת היכן להשקיע מאמצים.

וייתכן שאת לא מתכוונת להיות 'נעולה על משהו', אבל מכל מה שכתבת עליה די ברור שהיא לא עומדת בציפיות שלך.

בקיצור זה די נראה שהמצב הרגשי שלך משפיע מאוד על שיקול הדעת שלך. וכמו שכתבו לך יפה בשרשור, המצב הרגשי *שלך* לא קשור *אליה*. את מפרשת את כל המציאות כרגע דרך משקפיים מאוד שליליות.
ברור לי שמדובר בנסיון גדול מאוד, שהבן שלך בוחר לו כלה שהיא מאוד שונה ממך. אין לי מושג איך אעמוד בנסיון כזה (יש עוד זמן עד אז, הבכור שלי בן שבע... ), אבל נראה לי שכדאי לך באמת למצוא איזה מקום לאוורר בו את כל הרגשות האלה, כדי שזה לא ישפריץ החוצה על הזוג הצעיר.

מאחלת לך נחת מכל הילדים, הרבה מזל טוב, משפחה גדולה וגובדת ומערכות יחסים טובות עם כל הכלות והחתנים בע"ה.
^^^תהילה 3>
ויפה שעה אחת קודם❤️
לא. הציפיות שלי ממנה הן למידות טובותדור רביעי
וחלק מהמידות הטובות משתקף בפנים
זה לא עניין של יופי אלא של טוהר
ממש מציעה לך להתגבר על העניין של הפנים..באר מרים
וכתבת גם על כך שהיא לא ידעה איך להתחבר למשפחה המורחבת..

מציעה לך נקודת מבט נוספת:
אני טיפוס שממש נכנסת לסוכה ומתח בנוכחות זרים ומאוד מסתגרת ונראית ממש לא חברותית.
לוקח לי זמן עד שאני מרגישה בטחון ונפתחת.

כשהגעתי בפעם הראשונה לסעודת שבת בבית של בעלי (קצת לפני שהתארסנו) הייתי כל כך במתח שהגוף שלי ממש קפא ואפילו רעד, וכמעט לא הצלחתי לדבר יותר מתשובות של כן/לא, ובטח שלא הצלחתי להיות נחמדה לאחיות שלו...
אחרי האירוסין השתתפתי בסעודה גדולה עם המשפחה המורחבת (באירוע אחר של המשפחה) וממש לא מצאתי את עצמי ולא הצלחתי לנהל small talk עם כל הדודות והגיסות..
וככלה להיות במרכז העניינים ממש הביך אותי וגרם לי להסתגר..

לקח לי כמה חודשים אחרי החתונה עד שהצלחתי להיפתח בנוכחות המשפחה של בעלי (אפילו לגיסות: אחיות של בעלי ונשות האחים שלו) ולדודות או הבנות דודות לקח לי עוד יותר זמן..

כמה חודשים אחרי שהתחתנו היתה שבעה משפחתית, ושם כבר הרגשתי קצת יותר בנח וקצת נפתחתי, והמשפט שממש נצרב לי מהשבעה ההיא היתה שפתאום הדודות אמרו לי משפטים בסגנון של "את ממש לא כמו שחשבנו שאת", "את דווקא די נחמדה"..
וכיום אני ממש בקשר טוב עם המשפחה המורחבת של בעלי וביחסים מעולים איתם. זה פשוט לקח לי זמן..

אז תדוני אותה לכף זכות..
וכן - ככלה העיצוב של ההזמנה נראה דבר ממש חשוב, והרבה כלות רואות מול העיניים בחתונה את המשפחה שלהן ואת החברות שלהן ופחות את המשפחה של הבעל שממש זרה להן ובטח לא את הדודים וכל מי שמעבר למשפחה הממש מצומצמת של הבעל..
תני לה את הזמן..
כמו שאת לומדת להיות חמות - היא לומדת להיות כלה.
ההבדל הוא שלך נוספת דמות אחת חדשה למשפחה, וכמה שכבר שמת לב גם זה מאוד לא קל, ולה נוספת משפחה שלמה עם כל הענפים...
זברצון אתן לה זמןדור רביעי
אני זקוקה לזמן הזה בעצמי

הבן שלי כל כך מאושר איתה
זה שבר אותי שאני לא מצליחה
אבל יש לו פזמ של כל הרבה שעות בהשוואה אלי...
אז זה מה שהוא התכוון ביום כיף... שיהיה לנו זמן לעצמנו, פשוט שתינו...

באמת התפלאתי מה היתרון בלקחת אותי לחנות
כשאני מוכנה לתת את הכסף ושיבחרו כטוב בעיניהם...
בלתקסודית
סבא שלי זצ"ל היה אומר, דברים טובים לא מכריחים.

אני הייתי שמחה מאד אם חמותי הייתה רוצה להשקיע בי כל כך הרבה. כסף לא גודל על העצים. תכשיט מפואר זו השקעה גדולה. גם אם היא לא רוצה,או רוצה אבל לא היה נעים לה להראות את זה בהתחלה, תודה ענקית היא הייתה צריכה להגיד לך.

לי נשמע שהפער הוא בגלל שפות שונות של אהבה. יש שפה של מגע ומימיקה. יש שפה של אוכל. יש שפה של נתינת מתנות. היא בטח רגילה לשפה אחרת. מה זה משנה. את לא צריכה להפגע, אלא ללמוד לתת לה את האהבה בשפה שלה. כנראה שכל מה שהיא צריכה ממך זה שתתפעלי ממנה, תעריכי אותה, תתני לה הרגשה שאת שמחה בה.
זהו.


בנוגע לצורך שלך לדבר בשפה שלך, נראה הכלה הבאה עשויה לעשות לך שמח בציפיות שלה למתנות ענק.

מזל טוב! בניין עד עד והצלחה לזוג הצעיר❤
לא, היא לא הודתה לי כמו שציפיתידור רביעי
דיברתי עם בני
אחרי זה היא שוחחה איתי ואמרה לי תודה
אבל זה הרגיש מלאכותי.
כאלו הייתי צריכה להתחנן לפניה שתעריך את הרצון הטוב
זה היה משפיל
מאז הלב שלי נסגר.

היום קמתי בהרגשה טובה יותר, כאלו פצע שמתחיל להסגר. הלב שלי אדיש.
יש איזו מסיבה קטנה נוספת השבוע,
קניתי לה מתנה נאה, עם פתק החלפה, ושלום על ישראל.


את החברה של הבן פינקתי עכשיו מכל הלב. המתוקה הזאת שלחה לי משלוח מנות למרות שהיא בכלל לא הייתה באזור החיוג שלנו בפורים. היא שמחה אותי, וסגרה לי את הפצע. אני שמחה בה, והיא שמחה בי.
הייתה תקופה ארוכה שחשבתי שזה לא יקרה לעולם
זה מסביר את הרגשות שלךסודית
תראי, אני הייתי אומרת על זה תודה ריבונו של עולם שדייקת לי את הצער הזה.
ומחפשת משהו מהעבר,
כי אני חושבת שהסיפור הוא כבר לא בינך לבינה,
הוא חורג מהתחום הזה של יחסי כלה חמות

בנוגע לכלה אל תצטערי, היא צריכה להצטער שהייתה השליח לגרום לך לבכות ככה.

לא מצאנו במקורות שמותר לכלה לצער את חמותה

אבל, את הבן שלך את אוהבת. אז תשמחי בשמחתו שמצא את זיווגו, ותתמקדי בשמחה שלו.
איך אני יכולה לאהוב את המידות שלה ככה?דור רביעי
אני לא מכירה אותה וגם לא אותךהשקט הזה
אבל נשמע לי, מהכרות עם עצמי שיכול להיות שהיא פשוט מאד מאד נבוכה ולא יודעת איך להתנהל מולך.
את מפרשת את זה כמידות לא טובות/ חוסר רגישות/ חוסר הבנה וכו' אבל היא פשוט מובכת ולא יודעת איך להתנהל..

אני לא רוצה לחשוב מה חמותי חשבה עליי כשלא עשיתי x,y,z או כשהתנהלתי בצורה מסויימת באירוסין ובתחילת הנישואין אבל לי ברור שדברים כאלה קרו פשוט כי התביישתי לפעול בצורה מסויימת.

תני לזמן לעשות את שלו. אירוסין זו תדופה כל כך סוערת ריגשית לכל הצדדים. תנסי לא לשפוט אותה לפי זה. בעז"ה יש עוד חיים שלמים לפניכן ואני מקווה שהיא תוכיח לך אחרת..

וכתבו פה כבר כמה, שההשוואות לא מיטיבות לאף צד.
יש לבן שלך חברה שאת אוהבת, אני מניחה שאת מכירה אותה גם יותר זמן. סבבה. מעולה. תהיה לך בעז"ה כלה שדברים יבואו איתה יותר בקלות.
זה לא אומר שהכלה החדשה יותר או פחות טובה. היא פשוט שונה
מסכימה ממששואלת12
גם אני הייתי מובכת בפגישה הראשונה עם המשפחה של בעלי המצומצמת וק"ו עם המורחבת.
הייתי מובכת מאודדד בקניית התכשיטים, לא היה לי נעים שיוציאו עליי כ"כ הרבה כסף.
לא ידעתי לפרגן במתנות בחזרה, פחות במנטליות המשפחתית שלנו.
ועד עכשיו לא ככ טובה במתנות וכלה אחרת במשפחה אלופה בזה..
זה לא נובע ממידות רעות בכלל
תודה רבה רבה לך שענית לידור רביעי
זה בדיוק מה שקורה פה
תיארת כאלו ישבת איתנו בסלון
וההודעה שלך הרגיעה אותי מאד.
תודה שמצאת זמן לפני שבת לשמח אותי ולהרגיע אותי ולאפשר לי לקבל שבת בשמחה.
כי אני לא העזתי להודות אבל הפחד שלי היה שזה סימן למידות רעות ופחדתי על הבן שלי.

כל השאר הבל הבלים


שבת שלום יקרה
❤ בהצלחה !שואלת12
😘😘😘דור רביעי
כנ"למחי
אני זוכרת שבשבע ברכות הראשון שלנו ישבתי בשולחן עם אמא שלי, אחיותיי ודודות ופטפטתי עם כולם והיה כייף. חמותי והבנות שלה ישבו בשולחן אחר, ואפילו לא חשבתי ללכת להתיישב שם ולדבר איתן קצת, עד שדודה שלי אמרה לי עכשיו לכי לשבת שם ותדברי קצת עם המשפחה החדשה שלך, ואני כולי נבוכה שמעתי בקולה כי הבנתי שזה יהיה יפה מצידי, אבל זה לא היה לי נעים ולא היה לי על מה לדבר איתן, בקושי הכרתי אותן. זה היה קצת מאולץ ותודה לחמותי הזורמת שמצאה על מה לפטפט.
למה לא חשבתי שזה מובן מאליו שאני צריכה לדבר גם איתן? אני לא יודעת. הייתי צעירה ואולי קצת מרוכזת בעצמי, נהניתי עם המשפחה שלי ולא חשבתי מעבר. עכשיו במבט לאחור אני מתביישת להיזכר בזה, אבל אני לא חושבת שזה נבע ממידות רעות, פשוט מתמימות. אולי מילדותיות.
תודה יקרה על השיתוף. כנ"ל אצלנודור רביעי
פותחת דף חדש. נקי יותר. טוב עין יותר. סקרן יותר. מי את, כלתי החדשה, שהבן שלי כל כך מעריץ ואוהב?
כל הכבוד לך שאת מוכנה לנסותמחי
מאחלת לך הרבה הצלחה, שתצליחי לפתוח את הלב ולסגל מבט חיובי עליה. שתיכן רק תרוויחו
😘😘😘דור רביעי
אני באמת חושבת שזה לא מובן מאליוחילזון 123
שהכלה חייבת לפטפט עם הדודות של החתן.
גם היום אחרי הרבה שנות נישואין יהיה לי יותר זורם לשבת ליד אחיות שלי ולפטפט איתן. זה דבר טבעי
ופשוט לא סיבה להעלב.

דווקא אם החתן, שהיא המנוסה, יכולה ליזום שיחה כלשהי, להזמין אותה וכו' במקום לשבת ולהרגיש פגועה ומסכנה...
דודות??????דור רביעי
עם האח היא לא החליפה מילה...


מי מצפה ממנה לדודות? דווקא בקרב הדודות נראה שרווח לה, בעיקר כי היו המון פטפוטים סביב ואיחולי מזל טוב והיא לא הייתה צריכה ליזום כלום
ועם האחות? אם ישנהמחי
גם אני כמעט לא מדברת עם האחים של בעלי, גם אחרי כמה שנות נישואים.
אם היא אחת שמביך אותה ליצור קשרים חברתיים, זה די ברור שעם בני המין השני יהיה לה עוד יותר מביך.
והחלק האחרון שלך מסביר את זה עוד יותר. קשה לה ליזום, ואני מאוד מבינה אותה!! זה לא הופך אותה לבן אדם פחות טוב.
מה יש לה לדבר איתו?חילזון 123
אנט נשואה כ20 שנים ועם אח של בעלי מחליפה אולי מילה וחצי כשנפגשים...
עם אחותו קצת יותר, סביב הילדים כזה... לפני זה בכלל לא היה לי על מה לדבר איתה.
ואנחנו ביחסים טובים!!
אנחנו מאירים פנים זה לזה, שולחים איחולי שנה טובה וכו, ואם נפגשים עם אחותו וגם בעלי נמצא אז מדברים כזה ביחד, אבל ןבד? אין לי מה לדבר הרבה ובטח לא היה לי מה לפטפט איתם כשהייתי כלה טריה
התכוונתי לחמות ולאחיות של החתןמחי
הדודות שלו לא היו שם.
לדעתי זה לגיטימי שהכלה תתייחס גם אליהן ולא רק למשפחה שלה, ושהן ישבו בצד כמו זרות.
אלו לא המידות שלה, את לא מכירה אותהסודית
אם אני מבינה נכון את הסיפור, בהתחלה היא לא נשאה חן בעיניך
ואז כדי להתגבר על זה ניסית לאהוב אותה בשפה שלך, כי נתינה מולידה אהבה.
והיא בלמה את המהלך הזה, ומכאן בעצם הסיפור הלך למקום לגמרי אחר - לא למקום של להכיר אותה, כמו שהבן שלך רצה, ליזום יום של שתיכן ביחד,
אלא אתם התחלתם מירוץ שקשור לתקופה בשביל לשמח את הבח. בואי את לא עשית את כל המאמצים לעמוד בחוז של הכלה בשביל הכלה, נכון? עשית את זה עבור בנך...

ואז חלית
תיארת תהליך של התבוננות בנפש פנימה
הרבה רגישות
בכי שלא פוסק
והטריגר לזה היה כפיות טובה.
משהו קורא לך לתקן, ולפני שיהיה מאוחר מדי.

זה לא קשור אל הכלה בשום צורה.
הכלה הנבוכה הודתה לך באיחור , אבל את,במקום לקבל את ההתנצלות,שזה מתבקש לת הזדמנות שניה, סגרת את הלב שלך וחלית.

מה היה לפני?
מה היה באירוסין שלכם?
על מה את בוכה?

את לא בוכה על הכלה שלך פשוט כי את לא מכירה אותה! את בוכה נורא, אפילו בעבודה, ואין לך פניות להכיר אותה.
בעצמך כתבת שהעומס לא מאפשר
אבל למרות העומס, את מוצאת זמן לבדוק ולחקור ולחפש כיוון.

אני אומרת לך שהכיוון הוא לא הכלה.
יש משהו לא פתור מהעבר שצף,
משהו שזעזע אותך מאד,
כפיות טובה בסדר גודל אחר, הרבה הרבה יותר גדול, לא שטות של קושי לתאם זמן ומקום לקניית תכשיט.

תצללי אחורה בזמן
תחפשי איפה הייתה טעות כזאת ומה קרה והאם אפשר לתקן
כי בסך הכל נתנו לך תזכורת מלמעלה

אחרי זה תהיה לך פניות להכיר אותה סוף סוף
את שמה לב שאת כל הזמן משווה ביניהן?מחי
אם אני הייתי החמות, בחיים לא הייתי מפנקת כלה אחת מכל הלב ואת השניה לא, זה מתכון הרסני, ולא משנה שאחת שלחה משלוח מנות והשניה לא.
גם אני לא שלחתי משלוח מנות לחמי וחמותי לפני החתונה, הייתי צעירה ותמימה ובכלל לא ידעתי שזה מקובל במשפחות מסוימות. איזה מזל שהם לא ראו את זה בתור חוסר טאקט, מידות רעות או שלל דברים אחרים שזה לא היה.
היא לא תדע מזהדור רביעי
ואני לא יכולה שלא להודות מהלב למי שמשמח אותי
מה את מציעה שאעשה?
הכל נעשה בסתר בגלל זה

אני מניחה שזו הסיבה שהבן שלי מגונן על הכלה שלו חזק חזק ונותן לאמא שלו הזדמנויות לתקן.
יש לי הזדמנות כבר במוצשק לא רציתי אותה אבל עכשיו כן
טוב שהיא לא תדע מזהמחי
אבל זה לגמרי להתחיל ברגל שמאל לעשות כאלה דברים בסתר, ושהכלה השניה תדע שאת מפנקת רק אותה ושצריך להסתיר את זה.
אני מבינה אותך שאת רוצה להודות למי ששימחה אותך. בכנות אני לא יודעת מה הייתי עושה במקומך כי קשה לי אפילו לדמיין את עצמי במצב כזה מפלה. אני יכולה להגיד שאם היה קורה לאמא שלי או לחמותי שכלה אחת הביאה משלוח מנות ענק ומושקע והשניה משהו קטן ועלוב או שלא הביאה כלום, היא היתה מודה לשתיהן מכל הלב ולא רואה צורך לקנות מתנה ענקית למי שהביאה משלוח מנות יפה. הכלה שלך לא אשמה שהשניה חשבה על רעיון שהיא לא חשבה עליו. היא לא אשמה בכישורים החברתיים הפחות מפותחים שלה. היא לא אשמה בקסם שיש לשניה. היא שונה, ומגיע לה שתאהבי אותה ותתני לה יחס שווה.
הכלה מקבלת ממני הרבה מתנות עכשיודור רביעי
למרות שלא אושר לי לקנות כלום.
את התכשיט, שבני מבקש ממני במפורש שוב ושוב ללכת איתה לקנות, אני צריכה זמן מתאים שלי ושלה.
אבל מתנות אחרות קניתי גם אם בלב חמוץ.
בשבילי.
ככה חינכו אותי
וככה אני רוצה להשאר
ושום כלה נבוכה לא תצליח לשנות את זה!
יש פתקי החלפה ובאמת לא מדובר בדברים ענקיים. אבל כשאני עוברת ורואה משהו שאולי ישמח אותה, אני קונה.
גם אני בן אדם שגדל בתרבות מסוימת ואני לא יכולה להתנהל עם אזיקים על הידיים ודרך מסננת.

גם אם זה יוודע לא יקרה כלום
ההבדל הוא שלשנייה קניתי בלב שמח, ולראשונה בלב שהיה נבוך ועצוב.
תודה לכן שהארתן את עיני!
תודה על התוכחות!



הלב שלי שמח שוב
❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤
את לא חייבת לקנות מתנות כדי להודות מהלב!חילזון 123
ואם החלטת לפנק? אז תפנקי את שתי הכלות במתנה נחמדה, בלי שום קשר למה שהן נתנו לך.
למה צריך את כל תחלופת המתנות הזאת בכלל?
כי ככה אני גדלתידור רביעי
אותי חינכו שאם מישהו אוהב אותך,
הולך, טורח, מחפש משהו לשמח אותך, ומביא - את אומרת תודה בפנים מאירות ומעריכה את המאמץ.




שבת שלום!
מסכנה כלתך, מסכן בנך.ריקת
מצווה לאהוב כל יהודי באשר הוא!ריקת
ואהבת לרעך *כמוך* הווו כמה שאת אוהבת את עצמך!
אותי חינכו לאהןב ולהאיר פנים לכל יהודיריקת
לא רק למי שמתאמץ ועושה בשבילי ונותן לי.
בהצלחה רבה
תקבלי את העובדה שאחרים גדלוחילזון 123
ככה שמה שחשוב להם זה מילה טובה, הארת פנים ויחסים רגועים. ולא כל המסביב...
זה לא אומר שהם אנשעם רעים ואגואיסטיים
פשוט לפתוח קצת את הראש ולתת לדברים ז מ ן.
ענו לך פה הרבה וחייבת לספר לךאני זה א
משהו שקרה לי אומנם לא מול חמותי אבל מול אישה יקרה אחרת.
שבגלל חוסר הבנה שלי למצב מסויים שלא הייתי אמורה לנחש היא מאוד נפגעה מתגובה מסוימת שלי ובכלל לא התכוונתי להתנהג בחוסר טאקט או בצורה פוגעת.
ואני סכה בנאדם רגיש אם רגישות לסביבה שלה.
וכל כך נפגעתי ממה שנאמר עלי אחכ כשכביכול לא שמעתי שממש בכיתי בלב ונאלצתי לחייך כלפי חוץ כאילו כלום וידעתינשאפילו להתנצל אין לי סיכוי כי שפטו אותי כל כך לחומרה.
הרגשתי יושפלת,מובכת ומה לא כשאני נמצאת במקום שהוא לא הבית שלי למשך יממה בלי יכולת ללכת משם ועוד כש90 אחוז מהסובבים שלי היו מהצד השני זה היה לא נעים בכלל.
בסוף איכשהו התנצלתי על מה שקרה והיא כביכול סלחה והעבירה אבל אני נשארת עם הצלקת הזו עדין ושמחה שאין הרבה אינטרקציה עם הדמות הזו .
ממליצ לך בחום לקבל אותה ואת השונות שלה.
את לא חייבת להיות בקשר הדוק איתה אבל לכבד את מי שהיא.
ותעשי מה שנעים לך אל תצאי ליום כייף כשלא מצאים לך תגידי חבן שזה לא מתאים ואפשר ללכת לבחור שלושתכם יחד אם מאוד חשובה לה הנוכחות שלך.
יכול להיות שהיא רוצה ללכת איתך יחד כדי ליצר קשר לא הייתי מסתכלת על זה כהטרחה.
וכמובן שאם את אכן עמוסה ניתן להגעד שזה פחות מצאים לך כי את בעומס זה בסדר זה לא אמור לפגוע..

אני אשאל בבוטות... את מוכנה לקחת את הסיכון לאבדמקרמה
עבר עריכה על ידי מקרמה בתאריך י"ח באדר תשפ"ג 19:58
את הבן שלך?

כי זה עלול להיות ההשלכות של המשך צורת החשיבה הזו.

אנחנו מגדלים את הילדים שלנו. משקיעים בהם.
נותנים את הלב והנשמה ואת הכלים לבחור נכון
ואז מגיע השלב שאנחנו צריכים להרפות
ולסמוך על שיקול דעתם.

כתבת שאת חושבת שהיא מאד טובה בשביל הבן שלך.
זה הדבר הכי חשוב!
זה כל מה שאנחנו מתפללות עליו.
שיהיה לילדים שלנו טוב וימצאו בני זוג שעושים להם טוב.

קשה לך?
קחי צעד אחורה.
את לא חייבת להיות אמא שלה
או לאהוב אותה

אבל אל תיכנסי לרגשות כאילו זו החלטה שלך ואת עושה רשימה של למה כן או למה לא
בכנות? את לא רלוונטית, את לא בוחרת
ואיך שאת רואה את הדברים לא רלוונטי.
זו בחירה שלו.

ואת לא רוצה להגיע למקום שהוא צריך לבחור בינה לבינך - כי את עלולה להפסיד

כל מה שנשאר לך לעשות להתפלל שבחר נכון
ושיהיה מאושר



כנראה אין לך חיבור איתהמצפה להריון.
תכשיט לא יעזור לך לחבב אותה יותר
לעומת זאת אם תשחררי ותתחילי לראות דברים טובים אצלה אולי תאהבי אותה
" אם תחפש באדם מלאך יתכן ולא תמצא
אם תחפש באדם אדם יתכן ותמצא מלאך"
אני עוקבת בשרשור הזה הרבה זמן ולא יודעת מה להגידאביול
כי זה מזכיר לי ממש את היחסים שלי עם חמותי.
כאשר יש ביקורת במערכת יחסים כזאת , זה ממש ממש הורס ופוגע . במקרה שלנו, ביקשנו שוב חשוב שיפסיקו על ההערות והביקורות, וזה גרם למצב שבו אין דיבורין בכלל. מצב קיצוני שבו אני שומרת הכל בבטן. אבל זה נושא שלי.
חשוב מאוד כן לדבר בפתיחות, אבל דרך בנך. לא להשאיר הכל בבטן.
ענו לך הרבה דברים ואני נפעמת מהיכולת שלך להתרכך ולהכיל. את נשמעת אישה מדהימה!!
תודה יקרהדור רביעי
דיברתי עם הבן
התברר ששתי הבנות האלו היו שכנות בילדותן. הקשר שלהן היה לא טוב. החדשה פשוט קפאה כשהבינה שהצ'ילבה שלה חזרה לחייה...
נורא הצטערתי לשמוע.
.........
הייתה לנו שיחה טובה
היא נפתחה
אני אוהבת אותה!!!
וואוו איזה משמח לשמועאביולאחרונה
את מדהימה ורגישה ברמות.
בהצלחה רבה!!
לא קשור אבל אתן תמיד עוזרות אז..השם גדולל

שוקלים להשאיר את הבן שלנו כיתה, כרגע הוא בכיתה ו כיתה קטנה, ואנחנו רוצים להעביר אותו לבית הספר אחר מכמה סיבות

  1. קטן במחזור

  2. חוסר בשלות ריגשית

  3. קושי חברתי- מנסה להדביק את הפער בכל מחיר ולא מצליח וכל המשאבים הולכים לזה.

  4. בעיית קשב וריכוז ואימפולסיביות.

    בקיצור הוא בהישרדות וממש רואים את הפער מבחינת הבשלות שלו והבגרות שרחוקה שנות אור מהילדים בשכבה שלו.

    בית הספר מודע לכל ההיסטוריה שלו מאז כיתה א. הוא מנסה להתחקות אחרי ילדים שלא בהכרח הולכים בדרכים טובות ואנחנו ממש חוששים מה יהיה איתו בהמשך. רוצים להוריד ממנו את מפלס הלחץ לרצות ולהיות בקו ישר עם ילדים שהם יותר גדולים ממנו פיזית וגם יותר גדולים בראש.

    יש לנו תקשורת מהממת איתו ואני יודעת שגם אם בהתחלה הוא יתנגד עם הזמן הוא יתרכך.

    אשמח לתובנות, לניסיון שלכן מי שהייתה בצומת הזו..

השאלה הראשונה שעולה לי היא אם התייעצםהמקורית

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

אנחנו אמורים להיפגש להתייעצותהשם גדולל

כמובן שנרצה לשמוע את חוות דעתם של מי שעובד סביבו.

הוא מקבל סיוע כבר שנים ועדין רואים קושי עצום בעיקר להשתלב בחברה כשהוא עדין לא בשל ריגשית

לכן בדיוק שאלתיהמקורית

אם יש צפי להתקדמות בהמשך השנה

כי אם הקושי ימשיך לבוא לידי ביטוי לא בטוח שהצעד הזה כדאי עבורו

הטיפול הרגשי מתנהל על ידי איש מקצוע מוסמך מתחום בריאות הנפש?

הוא מטופל תרופתית?

יש כזו אפשרות בכלל?מתיכון ועד מעון

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

ישהשם גדולל

אנחנו כרגע בודקים את השטח...

האם הוא אמור להשאר כיתה באותו בית ספרזמינה

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

ממש לא! מעבירים אותו.השם גדולל

הוא שנים בטיפול ריגשי. מחכים לשמוע את חוות דעתו של המטפל. הוא כן עודד אותנו לשלוח אותו לבית ספר שהחברים הנוכחים לא יהיו בו.

שואלת בעדינות כי אני בסירה דומהמולהבולה

האם עשיתם אבחון תקשורת?

קודם כל בהצלחהוהרי החדשהאחרונה

אני מאוד מאמינה באינטואיציות של הורים במקומות האלו. ורוצה להגיד שבמסגרת העבודה שלי פגשתי הרבה ילדים שעברו בית ספר וזה היטיב איתם מאוד.

כן יש כאן את האלמנט של להוריד כיתה אז ממש חשוב שיהיה לו תיווך טוב למה עושים את זה באופן שיעצים אותו וישקף לו בעדינות את המצוקה שיש בלהיות הקטן בכיתה וכמה יכול להיות לו טוב יותר עם ילדים שקרובים יותר לגילו.

אם הוא קשור גם למטפל והמטפל בעד אז אפשר ממש לגייס אותו לשיחה על זה ביחד או כן לראות אם המטפל ידבר איתו על זה אחרי שאתם תדברי.

חשוב להגיד שלעבור כיתה/בית ספר זה לא תמיד פתרון קסם,.בטח כשיש קשיי קשב וריכוז הרבה פעמים הבעיות שלך הולכות איתך ואז נוצר תסכול עמוק , לפעמים אשמה, על איך זה השנה זה קורה לי שוב.

ככה שגם המעבר הזה צריך להיות מלווה בהבנה שלו ושלכם שזה לא אמור לפתור את כל הבעיות ודבכל מקום יהיו התמודדויות (עם זאת חוזרת על מה שכתבתי בהתחלה שיש ילדים שזה מיטיב איתם פלאים, וצריך באמת.לבדוק גם את המקום שאליו אתם רוצים שיעבור ומה מידת ההתרשאשתכן מההנהלה מהצוות ומהאקלים הבית ספרי)

שיהיה בהצלחה והחלטות טובות!

רופא/ת עיניים לילדיםאפונה

אשמח להמלצות באיזור ירושלים דרך לאומית, אם יש חיה כזו שגם עונה בטלפון וגם עם תורים סבירים.

פתוחה גם לשאר חלקי הארץ כי אני כבר מלא זמן בסרט הזה ונשבר לי.

תודה!

בהצלחה לצערי זו חיה נדירה.....אמהלה

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

כשאני פעם הייתי צריכה תור ולא קבעתי מספיק מראשבארץ אהבתי

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

גם אני פעם קבעתי ככההשם שלי

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

חושבת שהן אומרות להתקשר ב 11 כל יום לגבי ביום שאחראחת כמוני

בהצלחה

יש לך לאומית זהב?עודהפעם

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לאחד הילדים ישאפונה

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

לא יודעת אם רלוונטימתיכון ועד מעון

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

נבדוק תודה!אפונה

הוא מדהים!טארקו

תבדקי באתר דוקטוריםרק טוב=)

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

תחפשי דר דורון שדהאחות אחת

אנחנו אצלו בכללית, אבל הוא מקבל גם במאוחדת או לאומית לא זוכרת...

אם את בקטע של פרטימישהי מאיפשהו

יכולה להמליץ לך על רופאה מדהימה באיזור המרכז

האמתאפונהאחרונה

שממש מבאס אותי לשלם פרטי על דבר כזה.

זה בסיסי ביותר

אנחנו כמעט לא צורכים שירותי קופה וממש מקומם שהדבר הזה לא זמין.

גיל ההתבגרות הוקדם?מולהבולה

ילד בן 13 שכל כך קשוח איתו.

כל דבר מתנגד, מתחצף, כועס.

רגיל לאכול גאנק ומסוגל ללכת לישון בלי לאכול העיקר לקבל מה שבא לו

הרבה פעמים אני מתקפלת לצערי

כי הוא ילד קשב וריכוז עם הרבה חוסר ביטחון בחברה ובבית מוציא את הכל כמובן.

אין לי כוחותתתתתת

הוציא לי היום את המיץ, נשאר בבית על סתם

13 זה נראה לי כבר ההתבגרות בשיאה🫣יעל מהדרום

לק"י

גיל ההתבגרות מתחיל עוד לפני....

גיל 13 זה לגמרי גיל ההתבגרותמתואמת

השאלה אם הדברים שאת מתארת התחילה בשנה-שנתיים האחרונות, או שזה כבר שנים ככה...

אם הוא מגיל צעיר כך - אז זה לא קשור לגיל ההתבגרות (אולי גיל ההתבגרות מעצים את זה).

יש לכם עם מי להתייעץ? הדרכת הורים?

חייבת הדרכת הוריםמולהבולה

מסודרת

הזנחתי את זה בגלל דברים חשובים לא פחות

יש לכן המלצה?

כדאי הדרכת הורים של מישהי מבינה בקשיי קשב וריכוזמתואמתאחרונה

מקווה מאוד שתהיב לך המלצה כאן!

יכול להיות שיש ל @רינת 24 המלצה?

בית החלמההחלמה

אני לקראת לידה בעז"ה ושוקלת ללכת לבית החלמה.

תמיד היה נראה לי מוזר ומשעמם ללכת לבד.

אני מרגישה הפעם מכל מיני סיבות שאם לא אלך לא אצליח לנוח כמו שצריך.

אשמח לכל מידע מנשים שנסעו לבד.

איךזה?

בחדר זוגי יש פרטיות? או ששווה להשקיע בחדר פרטי? באמת טוב ומפנק?

המלצות על בית החלמה?

ושאלה אחרונה- כדי לשים את התינוק בתינוקיה חייבים להגיע ישר מבית החולים?

תודה לעונות!

אין לי מושג אבל הייתי הולכת לחדר לבדאורוש3

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

מצטרפת לשאלות-גם לי יש מחשבה ללכתמחכה עד מאוד

ממליצה בחום ♥️מולהבולה

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

מנסה לענות.דיליה

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

רק לגבי תינוקיהשלומית.

ברור שאת יכולה לשים את התינוק בתינוקה... לא משנה מתי את מגיעה, זה הקטע של בית החלמה.

לי היה להיפך שלא רציתי לשים את התינוק והסתכלו עליי מוזר

ואני הלכתי לבד והיה לי מושלםשלומית.אחרונה

פטפטתי קצת עם נשים זרות ובעיקר נחתי.

תחשבי שכמעט כולן מגיעות "לבד" כי הלידה לא מתואמת עם חברה...

צהבת איך להוריד? ואיך לגרום לו ליציאות?,שגרה ברוכה

אז הצהבת במגמת עליה. הברית שנדחתה עוד מילא... מאוד לא רוצה להגיע לאשפוז. אשמח לכל טיפ שיש לכן (שמנוסה)

אבל מה הקאצ הכי גדול?

הצהבת יוצאת בקקי... והילד לא עושהההה אני מיואשת כבר.

עשה אולי פעמיים מאז שהשתשחררנו. מה עושים עם זנ?? והמוזר שלא נראה שסובל! לא מתפתל. לא מתכווץ. אני יודעת מה זה שהם סובלים מעצירות וכאלה.. מכירנ מהילדים הגדולים. אבל הוא רגוע ושליו. אבל אני חייבת את היציאות בשביל הצהבת.

יונק בעיקר. היה פה ושם מטרנה אבל כרגע לא באה הישועה לא מההנקה ולא מהמטרנה.

אז גם טיפים לזה אשמח..

אחחח

הדאגות לא פוסקות. רוצה לנוח כבר. ככ רציתי לסיים עם הברית לעשות וי.

כרגע המטלה זה לא להגיע לאשפוז כי רק זה מה שחסר פה ממש לחוסר איזון בבית. יאללה נעבוד בזה

וואי איזה קשוח!!EBM

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

להניק הרבה/ לעבור למטרנה לכמה ימיםיעל...

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

הוא אוכל בתדירות גבוהה?כבת שבעים

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

תסחטי טיפונת חלב כל פעם אחרי ההנקהחילזון 123

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

קודם כל לבדוק שהוא אוכלאפונה

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

ממש ממליצהציונה.

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

מנסיוןג'ינג'ית

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

אצלי הרופאת ילדים המליצה על שמשעל הנס

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

לי אמרו להניק כל שעתייםכל הישועותאחרונה

כשלבן שלי היה לפני 8 שנים

כמה זמן לקראתציונה.

הלידה אתם מפסיקות לנסוע למרחק שהוא לא סביר להגיע לבית חולים שרציתם ללדת בו?

יש לי עוד הרבה זמן, אבל אוהבת לחשוב על הכל מראש.

אני נוסעת כמעט עד המשוערחמדמדה

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

וואו איזה אומץ חחחקל"ת

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

זו היתה לידה ראשונה, לא היתה לי הסטוריה להשוותחמדמדה

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

לרוב בכל מקרה לא יוצא לי לנסוע רחוקהשם שלי

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

מתחילת תשיעישיח סוד

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

אני נסעתי גם בשבוע 38+בוקר אור

נוסעת עד הלידה בלי בעיהדיאן ד.

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

שבוע 37-38 לשהות של שבת כבר לא נוסעתכחל

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

בהתחלה מתחילת תשיעישומשומונית

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

לא הייתי נוסעת לאיזור אילת או קרית שמונה משבוע 38שיפור

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

זהו זה לא מרחק סבירציונה.

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

במצב שהייתי צריכה ללדת בבי"ח מסויםשימושיתאחרונה

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

אני אישית נוסעת בלי הגבלההשקט הזה

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

תלוי מה זה רחוקעדיין טרייה

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

מישהי ממשאבי אנוש?אפרסקה

או, עלילותיי עם הבוס חלק ד'

מהפרקים הקודמים: הבוס שלי מאוד תובעני, לא אלאה אתכם בפרטים, ואני מסוף יולי מחפשת מקום חדש. התראיינתי לכמה מקומות ויכול להיות שיש משהו ממשי, אבל כלום לא סגור.

בתחילת אוגוסט הבוס שלי קלט שאני מסתובבת בלינקדין והתעמת איתי, אמרתי לו שאני אכן מחפשת אבל מבחינתי אפשר ליישר את ההדורים ושאמשיך במקום העבודה הנוכחי שלי. הבוס שלי רצה שאשאר והבטיח לי העלאה.

היום הוא מתקשר, ואמר לי שמבחינתו או שאני יורדת ל50% משרה בשכר נמוך יותר או שאני מתפטרת. אמרתי לו שחלילה אני לא מתפטרת. ושמבחינתי אני רוצה להישאר באחוז משרה שלי עכשיו, הוא אמר שזה לא אפשרי וזה או 50% או כלום. אז אמרתי 50%. הקלטתי הכל כמובן.

עכשיו שאלתי את הצ'ט, והוא אמר לי לשלוח מייל לבוס ולהגיד שאני רוצה להישאר באותם אחוזי משרה, ולא, שיפטר אותי. כי אם אני מסכימה בעצם לירידה ל50% אני בעצם מסכימה להרעת התנאים ואז כשיפטרו אותי אזי האבטלה תהיה נמוכה יותר..

עכשיו, השאלה אם לעשות מה שהצ'ט אמר? להגיד שאני לא מסכימה לרדת באחוזים? או פשוט לרדת ל50% ולחכות שיפטר אותי? כי הבוס שלי מבחינתי רוצה שאני אתפטר.

עכשיו ברור שאני עדיין מחפשת עבודה אבל אני לא רוצה להתפטר לפני שיש לי משהו ביד.

מה אומרות?

אה וסתם נקודה הוא כבר הפעיל מכבשי לחץ כאלה על 4 עובדים קודמים (אז אני לא מופתעת שתורי הגיע) וכולם בסוף התפטרו מעצמם אז השאלה אם יש לי כח למכבש לחץ הזה...

והקטע המצחיק הוא שאני עובדת יחידה כרגע אז לא ברור לי מה התכנון העתידי שלו 😂 הוא כבר חצי שנה מנסה למצוא עובדים נוספים וכלום אף אחד לא עומד בדרישות חחח

אל תסכימי לרדת ל50 אחוז משרההמקורית

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

תודה רבהאפרסקה

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

אני חושבתהשם שלי

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אבל בשביל זהאפרסקה

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

אם הסכמת אין לך עילה להתלונן כי הסכמתהמקורית

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אוקייאפרסקה

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

תכתבי לו שאת לא מסכימההמקורית

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

סבבה תודה 🙏אפרסקה

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

תתייעצי עם עורך דין שמבין בזההמקוריתאחרונה

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

מתי לספר לילדים על ההיריון?אבןישראל

אתחיל בזה שאת ההיריון הזה התחלתי עם בטן מלכתחילה אבל עכשיו זה כבר בולט יותר (בתחושה שלי וגם במבטים של נשים פה ושם) מתלבטים אם לחכות עוד קצת או לספר, אני בסביבות שבוע 12/13 ,ילדים מגיל 12-4..

אני חושבת שסיפרנוהשם שלי

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

סיפרתיירושלמית במקור

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

אני סיפרתי לגדולה שלי אחרי הא"ס הראשוןמתואמת

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

לבן 4 ששאל בשבוע 10- סיפרנו אז שימושית

בדרך כלל אני מספרת לילדים בשבוע 18מבורכת

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

באחרון סיפרנו לגדולות ממש מוקדםמוריה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

אני לא יוזמת..הם שואלים אותי מיום אחרי הלידה ועדאולי תדעו

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

תודה למי שענתה!אבןישראל

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

השיקולים שלירק טוב!אחרונה

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

אולי יעניין אותך