קיבלתי שיחה מחמי, אחרי תקופה שהמעט קשר שיש בינינו (ביני לבין חמי וחמותי) הוא כמעט ללא קשר, אם אתן עוקבות פה אחרי הסיפורים שלי..
הוא מבקש סליחה בשם אשתו. כי האגו שלה גדול מידי להתקשר ולהתנצל בפניי אחרי ששפכה עליי דלי של זבל.
אחרי שלא הרפה עד שאגיד 3 פעמים 'מוחלת מוחלת מוחלת'
הוא אומר לי ש'לא אכפת לי שכל ההוצאות יהיו עליי- שתזמינו אותנו אליכם לשבת.., שככה יהיה קירוב לבבות.. ' וואו פה קיבלתי ג'ננה שאני לא נרגעת עד עכשיו.
ההורים שלי קורסים תחת הנטל, אתם הפניתם אלינו גב, לא הייתם שם בשביל לתמוך (ולא רק כלכלית) בבן שלכם. אני קיבלתי האשמות שהוא יצא לעבוד כשאתם לא רציתם לעזור,
ואני צריכה לעשות קירוב לבבות?? נראלך???
אמרתי לו כמובן שאין מצב. שזה לא בסדר שההורים שלי כל הנטל נפל עליהם. אז הוא אומר לי אני לא מבין אותך, אז מה, ההורים שלך ימשיכו לשלם עוד שנתיים שלוש- את לא תזמיני אותנו??
וואו, הוא בכלל לא מבין מה הוא מדבר!!! ובכלל לא מבין מה ההורים שלי עשו!!
אמא שלי הוציאה כסף על חשבון הפנסיה שלה, כסף שהיא עבדה ועובדת כל החיים, לא נופש, לא קניון ולא נעליים.. ואתם רק נופשים ומבלים, יושבים כל היום בבית מטפחים את הזוגיות......
כמובן שדיברתי בכבוד ולא בחוצפה, אבל כן אמרתי שלא יקום ולא יהיה.
אז הוא אומר לי- אז את רוצה שאני אדבר עם אשתי שאתם תבואו שבת?
הוא מכין את השטח כדי שנבוא אליהם בפסח.. והם רוצים שנבוא אליהם שבת אחרי שלא היינו אצלם שבתות כבר בערך חצי שנה.. אמרתי לו שאני לא יודעת ושאני צריכה להתייעץ עם בעלי והוא יעדכן אותך אם כן..
אני כ"כ עצבנית שהוא מצפה ממני לארח אותם ומזמין את עצמם.. פשוט אין גבול לחוצפה בעיניי. תקנו אותי אם אני טועה.
במקביל,
מצפה להריון מאוד מאוד, מי שקראה את השרשור הקודם שלי..
בזמן השיחה איתו הרגשתי מפל של נוזל.. מעצבים.. נכנסתי לבדוק- קיבלתי מחזור. אני לא בהריון.
אני עצבנית. ואין לי כוח. ולא באלי ללכת אליהם שבת. טוב לי שאנחנו לא הולכים אליהם שבתות.
לא באלי לחדש את זה.
ומצד שני, הוא עשה השתדלות להשכין שלום. ביקש סליחה כמה פעמים בשם אשתו המשוגעת. (עזבו שאמר לי שוב ושוב שהיא לא התכוונה לפגוע ושאני לא הבנתי למה היא מתכוונת ומלמד אותי לשפוט לכף זכות כשהדברים שהיא אמרה היו ברורים ולא משתמעים לשני פנים- אני כלה ואישה גרועה) ואם נתעלם ולא נגיע שבת אז כאילו להתעלם מהצעד וההשתדלות שהוא עשה.. לא נעים.. אז חשבתי אולי שבעלי יגיד לאבא שלו שאמא שלו תזמין אותנו לארוחת ערב.. וככה לא נתעלם ולא נגזים להגיע שבת..
אני בוכה ומבואסת שקיבלתי ואני לא בהריון.
עדיין רועדת. ולא נרגעת.
ואחרי שבבדיקת ההריון יצא שלילי ביום חמישי, חשבתי שאולי ה' לא נותן לי עוד הריון בגלל ההקפדה של חמותי? בהריון הראשון הייתי תמימה ומודה ואמרתי כן לכל שגעון שלה עכשיו אני לא אז אולי לא מגיע לי? אולי בזה שהייתי הולכת אליהם שבתות וחגים מנעתי מעצמי צער של לחכות להריון? ועכשיו אין לי את הצער של השבתות אצלם אז יש צער אחר?
בשבת פתאום ה' זימן לי לקרוא הרבהה דברים על בזיונות ומחילה לזולת.. וכבר בשבת אמרתי לה' שאני אשתדל להתנהג איתה רגיל ולסלוח. רק שאני כבר בהריון ופשט בדקתי מוקדם מידי..
והיום הוא פתאום התקשר אליי ואמרתי 'מוחלת מוחלת מוחלת' כמו שהוא ביקש, ובאותו רגע גם קיבלתי מחזור, וגיליתי שאני בטוח לא בהריון.
אני אוכלת סרטים.. ובתכלס זו הפעם השלישית שקיבלתי מחזור מאז שהפסקתי גלולות. שזה כלום. ועדיין פוחדת. ברמות. הילד כבר בן שנה ו 3 וחצי חודשים. ואני לחוצה.
סליחה על הפריקה ההזויה.
אני רועדת מבפנים.
ובוכה.
אני מתה מפחד שזה יהיה עיכוב ארוך.
