ילדון בן שנה ושמונה שמתבכיין על כל שטותשמש בשמיים
הוא כבר ממש יודע להביע את עצמו במילים והרבה סיטואציות שבעבר הוא היה בוכה כיום הוא מדבר (למשל, כשהוא רעב, צמא, עשה בטיטול, התעורר, רוצה משחק מסויים, שנפתח לו קופסא וכאלה)
אבל בהרבה סיטואציות אחרות הוא ממש מתבכיין, בעיקר אצל המטפלת כי היא ממש מפנקת אותו ואם הוא בוכה היא תיתן לו מיד מה שהוא רוצה או משהו מתוק או משחק שווה (טלפון וכאלה). אני קצת פחות מוותרת.

הוא כאילו צריך שהכל יהיה בדיוק כמו שהוא רוצה, ואם משהו זז הוא מתעצבן ומתבכיין. סף תיסכול נמוך נורא.
למשל הוא ישב בכיסא מול האוכל שלו כשבאתי לקחת אותו, לא נגע באוכל. אז הצעתי לו לאכול, לא רצה, שמתי לו חתיכה ביד התחיל להתעצבן, הנחתי אותה. אחרי כמה זמן כבר רציתי ללכת אז אספתי את האוכל בחזרה לקופסא, הילד התחיל לבכות בהיסטריה (והוא ישב שם חצי שעה ולא אכל, כן?) המטפלת שלו נתנה לו שלט של מכונית צעצוע עם אורות וכאלה, נרגע.
פעם אחרת באתי ורציתי להחליף לו טיטול, הוא ממש התנגד ושוב התחיל להתבכיין אבל ממש אז המטפלת שלו ביקשה רשות לתת לו עוגה, לא היה לי נעים שהוא מעיר שם תינוקות אחרים, אז הסכמתי.
אבל בבית אני לא משחדת אותו ואז אני לפעמים לא יודעת מה לעשות, למשל הוא מעמיד בשורה את החיות שלו, אבל הן נופלות והוא מתעצבן ובוכה. אי אפשר להסיח את דעתו, רק שהחיות יעמדו בשורה כמו שהוא רוצה.
זה נורמלי?
בכללי הוא ילד מתוק ושמח, זה רק פתיל קצר נוראשמש בשמיים
ועקשנות כזאת שקשה לרצות אותו
נשמע מתוק וחכםאחת כמוני
נשמע לי תקין, במיוחד שיש שפה אבל עוד לא ממש מפותחת. ואולי גם הסתמנות של אופי/אישיות.
עונה לך מדעתי הלא-מאד מנוסה (הבן הבכור שלי בגילו )
תודה! כיף לשמועשמש בשמיים
מגניב שהבכור שלך בגיל של הבכור שלי
אז מאתמול גם אצלנו בכיות וצרחות על המון דברים🤪אחת כמוני
בהצלחה לנו
כן נשמע נורמלי זה תואם לגיל שנתיים הנוראיאין לי פילטר 🐨
הייתה לי תחושה שהגענו לגיל שנתייםשמש בשמיים
אבל הוא רק בן שנה ושמונה אבל כן, הוא ממש רוצה הכל לבד והכל צריך להיות איך שהוא חושב וחוץ מזה שהוא ממש יקה וכל דבר צריך להיות בדיוק במקום
גיל שנתיים מתחיל עוד לפני......יעל מהדרום
כן אצלי הילד שלי זה התחיל בגיל הזהאין לי פילטר 🐨
הוא לא יקה, זה פשוט תואם גיל מחי
זה לא מצביע על אופי ושככה הוא יהיה בעתיד.
זה שלב התפתחותי שהם רוצים שהכל יהיה בדיוק באופן מסוים וחייב להיות בדיוק בצורה שהם רוצים
אצלינו גיל שנתיים התחיל ב1.4🤷‍♀️חצילוש
מבטיחה לך!
אצלינו גיל שנתיים התחיל קצת לפני שנה וחצי🙄אמא לאוצר❤אחרונה
ככה שאין כללים בזה
וזה קשוח ממש
ממש
ליבי איתך❤️
ועם זאת זה גיל כזה מתוק😍
נשמע לי נורמאליnorya
הוא עוד רגע בן שנתיים... הוא מגלה את עצמו ואת היכולות שלו להפעיל את העולם🙂 זה אולי שלב קשה אבל חשוב בהתפתחות. לדעתי את יכולה לתת לו לחוות את התסכול ולהיות איתו בזה כמה דקות.. אתה ממש עצוב שהחיות נופלות... ואחרי כמה דקות לנסות להסיח את דעתו או לפתוח את הראש לכיוונים אחרים (אולי החיות הולכות לישון?).
תודה! ננסה את הכיוון הזה שמש בשמיים
מתלבטת אם לזרוק על זה מילה למטפלת, לא בא לי שעל כל משהו שלא מוצא חן בעיניו הוא יקבל וופל, מצד שני לא יפה לדרוש ממנה להתמודד עם ילד מתוסכל...
סתם חושבתאיזמרגד1
את משלמת לה, היא אמורה להתמודד עם הילד שלך... בדיוק כמו שמורה בבית ספר אמורה להתמודד עם הפרעות משמעת. זה לא שהילד שלך מתנהג בצורה חריגה, ולתת וופל על כל שטות כן נשמע לי קצת חריג...
זאת באמת שאלה...norya
אולי תשתפי אותה בהתמודדות שלכם מולו בתקופה הזאת? ואולי לספר לה שאתם כן נותנים לו להתמודד עם התסכול ולבכות קצת וזה לא נורא...
בגדול היא נשמעת מקסימה שמחפשת דרכים להרגיע אותו ולעשות לו טוב. אולי דרך השיתוף היא תפתח גם לזה ופחות תחשוש להתעקש איתו.
לדעתי שווה לומר למטפלת, אבל לא כדרישה או ביקורתמיקי מאוס
לספר לה- איך את התמודדת בסיטואציה דומה ואיך הוא הגיב, יותר כמו "הוראות הפעלה לילד שלך " ולא שאת מנסה לחנך אותה איך נכון להתנהג בכללי

בעיני אין בעיה שהיא תתמודד אחרת, הילד מבין ויודע להבדיל, אבל לתת וופל זה באמת לא חיובי בעיני זה יוצר קישור לא בריא בין תסכול למתוק
אז היום ישמתי את העצה שלךשמש בשמיים
בארוחת צהריים הוא התעקש לשתות מים מהבקבוק אבל הוא אכל עוף וכל הבקבוקים שלו חלביים אז לא הסכמתי והבאתי לו כוס. הוא צעק ובכה, אז אמרתי לו
-אתה רוצה לשתות מים מהבקבוק?
- כן.
-ואמא לא מרשה לך, אז אתה עצוב.
-כן. (פורץ בבכי) בקבוק (שוב בכי)
אתה עצוב...
-אתה רוצה מים מהכוס?
-לא (בטון מאוד אומלל)
- יש לך עוף?
- כן (בטון מאוד אומלל)
- ותפוחי אדמה?
- כן (עדיין אומלל מאוד)

וזהו, הוא המשיך לאכול וגם שתה מהכוס.
נראה לי שזה נחשב הצלחה
מותר לשתות מים (שאינם חמים) בבקבוק חלבי בסעודה בשרדיאט ספרייט
בשרית
זה רק למען הדיוק ההלכתי
כל הכבוד על ההתקדמות
אולי, זה בכלל לא הדיוןשמש בשמיים
וחוץ מזה שילדון כל כך קטן שמורח את הבקבוק החלבי שלו ברוטב עוף חמים זה לא כמו שאני אשתה מבקבוק חלבי בזמן ארוחה בשרית.
ואני יודעת שבכלל לא צריך להקפיד איתו על בשר וחלב, הוא עוד קטן. מותר לי לא להרשות לו דברים סתם ככה .
עכשיו ראיתי שערכת שמש בשמיים
אז סליחה על הטון בתגובה שלי
תודה!
אין צורך בסליחה 😁 אבל לטעמי איןדיאט ספרייט
מקום לטון שלך גם אם לא הייתי עורכת.
סהכ ניסיתי לתת לך הקלה הלכתית. וזהו.
דיוק הלכתי מטרתו להגדיל שם שמיים ולא תמיד הוא עבורך, אלא עבור אדם אחר שיקרא ויוסיף לקח.
תירצי תיקחי.
לא תרצי - שחררי.
בהצלחה


מעולה, מסכימה איתךשמש בשמיים
פשוט הרגשתי קצת מותקפת מההודעה שלך, לכן יצאה לי תגובה בטון לא נעים.
אחרי העריכה כבר לא הרגשתי מותקפת ואז יכולתי לזהות שעניתי בצורה לא נעימה.
לדעתי כדאי להציע לו אלטרנטיבהכבתחילה
אל תשכחי שהוא תינוק סך הכל.
כשאת לא מסכימה בקבוק- תתני לו משהו אחר במקום.
זה יכול להיות כוס חדפ או פלסטיק עם קש. אפילו בקבוק חדפ כזה של מי עדן עם פקק לילדים.

בכללי, אם אני לא מסכימה משהו לילד שלי, לרוב אני אתן לו אלטרנטיבות אחרות לבחירה.
2 אפשרויות בחירה, שמצד אחד תהיה לו בחירה, ומצד שני לא בחירה מרובה מידי.
אתן לך דוגמא מהיום
הילד רצה סוכריה, חיפש בכל הבית איפה יש. (כמובן שמוחבא)
אמרתי לו שאם הוא רוצה הוא יכול לקבל עוגיית דבש או קורנפלקס אחרי שיסיים את כל האוכל.
ככה גם הוא סיים את כל האוכל, גם לא אכל סוכריה, וגם לא היתה סצנה מלאת בכיות וצעקות.

איך אומרים?
תבחרי את המלחמות שלך.
לא על כל דבר כדאי לריב בגיל כזה ובכללי בחיים.

בהצלחה!
ברור שהצעתי לו אלטרנטיבהשמש בשמיים
הצעתי לו כוס עם מכסה ממש מותאמת לילדים בגילו והוא יודע לשתות בה מצויין. הוא סתם אוהב את הבקבוק בתור מוצץ עם מים (והוא היה באמצע האוכל, מוצץ לגמרי לא אלטרנטיבה קשורה)

ולגבי הדוגמא עם הבן שלך- על הבן שלי זה לא היה עובד (בשלב הזה של חייו), הוא לא רוצה עוגיה ולא קורנפלקס, רק סוכריה וזהו (הוא לא מכיר מה זה סוכריה אבל לצורך הדוגמא) מקסימום היה מתפשר על מקופלת... הוא עקשן מאוד.
ותודה שמש בשמיים
אני עוד לומדת איך זה להיות אמא לילד

את אומרת שהוא עדיין תינוק, אבל לי בדיוק נפלה תובנה אחרת. למה זה כל כך הטריד אותי? כי עד עכשיו כשהוא בכה זה היה בגלל צורך קיומי (בין אם זה מזון, שינה ונקיון ובין אם זה תשומת לב או גירוי להתפתחות) ועכשיו כשהוא בוכה זה לפעמים פינוק, זה כבר לא צורך קיומי. אבל משהו בי נדרך כשאני שומעת את הבן שלי בוכה, אני ישר מנסה לרצות אותו כי חסר לו משהו קיומי. עכשיו אני לומדת לשחרר
כי אם המשחק לא מונח בדיוק איפה שהוא הניח אותו זה לא אסון.
מעולהכבתחילה
זה הזמן להציב גבולות.
מה שאמא אומרת זה מה שיש.
ברגע שתהיי בטוחה בעצמך ובגבולות שאת שמה- הוא ירגיש ויתחיל לפעול בהתאם.

יכולה לשתף מאצלנו שאני מאד שמה גבולות לילד מאז שהוא בן אפס, ובעלי פחות..
ומה שקורה זה שהילד מנצל אותו ואצלי הוא יודע שאין לו סיכוי.
לדוגמא - להרים אותו במדרגות אם אין לו כח/עייף.
אצל בעלי הוא מבקש ואם בעלי לא יסכים הוא יתחיל לבכות ולעשות סצנה.
אצלי - אני אומרת לו שלא וזהו. הוא עולה כמו גדול.

מה שאני באה להגיד,
זה קודם כל שהכל בסדר
שניכם לומדים אחד את השני וזה בדיוק הזמן.
דבר שני, לחזק את עניין הגבולות והמילה שלו מולו. מילה זה מילה. צריך שיהיה ברור מאד מה מותר ומה אסור בבית.
נגיד הדוגמא עם הבקבוק שלא הסכמת בקבוק חלבי עם אוכל בשרי, אם זה אסור אצלכם בבית אז את צריכה להבהיר לו בכל דרך אפשרית - אם בשפת גוף שלך, בתנועות ידיים, בטון דיבור שזה אסור ואין על מה לדבר ולדון.
מאמינה שבגיל כזה הם יכולים להבין מה זה אסור=לא אפשרי.

והוא בדיוק בגיל שהוא מנסה את הגבולות שלך, לכן טוב שאת עושה את הבירור הזה איתנו ומקווה שגם אצלך לבד ועם בעלך ובעז"ה תצליחי ליישם ולראות תוצאות בהקדם
אני חושבת שעשית מצוין עם הבקבוקמקקה
וואו!norya
איזה יופי. מהתמלול שלך נשמע שממש היית איתו בקושי והוא השלים עם זה ביחד איתך...
איזה כיף, כל הכבוד🙂 ובהצלחה!
המלצה לאיפה לעשות מי שפירתותית11

לצערי יצא לי תוצאות לא תקינות בסקר שליש ראשון

וצריכה לעשות מי שפיר

אשמח להמלצות על רופא או רופאה מקצועיים מאוד ונעימים וסבלניים.

ואשמח גם לשמוע כמה זה כןאב

אני ממש חוששת 

באיזה אזור?כורסא ירוקה

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

תודה!תותית11

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

ד"ר שי פורת בעין כרםאפונה

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

תודה לךתותית11
מה מרגישים? 🫣
לניאדואנונימית בהו"ל

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.


בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

מבחינת כאבאנונימית בהו"ל

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ואי תודה רבה לך עזרת לי ממשתותית11
בשמחה!אנונימית בהו"ל

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות


אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אז למה גם ניפט?תותית11
כאילו אם התוצאה של מי שפיר היא ודאית? 
ניפט אפשר לעשות מוקדם יותרכורסא ירוקה
אז לא צריך לחכות המון שבועות למי שפיר בחוסר ודאות מוחלט אלא עם איזשהו כיוון
כי מי שפיראנונימית בהו"ל

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

אני בשבוע 16תותית11

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

לנואנונימית בהו"ל

אמרו 3-4 שבועות

אבלאנונימית בהו"לאחרונה

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי כמה פעמיםמתיכון ועד מעון

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

תודה על ההמלצה!תותית11

אני באמת ממש חוששת.

החשש מאוד מובןמתיכון ועד מעון
שולחת לך חיבוק, ובאמת אם יש עוד משהו שאפשר לעזור, אשמח מאוד!
אנחנו רוצים לגוון בשבתותבכינוי אחר

בשבתות יוצא שאנחנו מתארחים רק אצל ההורים שלי, בערך פעם בחודש.

להורים של בעלי פחות מתאים לארח.

נמאס לנו להיות הרבה בבית,

אז חשבתי על כיוון לפנות לבני דודים שלי או של בעלי ולשאול אם אפשר להתארח שבת ואנחנו נכין גם חלק מהאוכל.

ביום יום אנחנו לא בקשר,

אז מתלבטת אם שייך. (רק ל2 משפחות לא עכשו לפנות לכל הבנים דודים..)

וגם אם יש לכן רעיונות לשבת הצימר או בית הארחה שמתאים עם ילדים גם אשמח לשמוע.

אנחנו עם 4 ילדים 

מה עםנעמי28
להתחיל להזמין אליכם קודם?
אצלנו זה קצת יותר מסובךבכינוי אחר
כי לא בטוחה שנמצא דירה לארח ואצלנו בבית אין מקום
תזמיני אותם בכלליותחילזון 123

ובשבת שכן תהיה דירה רלוונטית תזמיני אותם

 

מניחה שבהמשך הם גם יזמינו אתכם

הבעיה שמאוד מלחיץ אותי לארחבכינוי אחר

בעיקר מבחינת הבישולים, השאלה אם מתאים לבקש שחלק הם יכינו וחלק אנחנו?

ומבחינת להזמין זה לא נשמע מוזר שפתאום אנחנו מזמינים אחרי שהרבה זמן לא היינו בקשר?

לקחת בחשבון מקום לינהאמאשוני

להתארח עם 4 ילדים יכול להיות טרחה גדולה לא רק בקשר לאוכל, אלא אם יש להם מקום שאתם יכולים לישון.

אולי תנסו להזמין שכנים?

נראה לי הכי מציאותי כי לארח ארוחה זה לא דומה לאירוח של שבת שלמה.

תנסו גם החלפת בתים (סאבלט)


רעיונות נוספים לגיוון:

לגוון ארוחות חלבי/ פרווה/ בשרי


(בערב שבת אפשר להכין מרק פרווה ודגים עם סלטים, ומנה אחרונה חלבית)


לגוון לפעמים קידוש בבוקר ואז ארוחה מלאה בשרית

לפעמים ישר בשרי ואז סעודש חלבי מפנק יותר.


לגוון במשחקים, להזמין חברים של הילדים/ לשלוח לחברים

תנועות נוער אם הם בגיל


מה עם אחים שלך/ של בעלך? יש לכם סבא וסבתא?

נראה לי יותר שייך מאשר בני דודים, אלא אם אין לכם הרבה אחים אז בטח הבני דודים בקשר קרוב יחסית.

עם האחיםבכינוי אחר
של בעלי פחות מתחברת לסגנון והאחים שלי עוד לא ניסנו, הם עם ילד אחד, שניים אז מתלבטת אם זה יתאים 
אם אין לך קשר איתם זה יכול להיות מביך, לא?זמינה
או שזו תקשורת לגיטימית במשפחה שלכם?

כן יכול להיות, סתם חשבתי שזו יכולה להיותבכינוי אחר

אופציה כדי ליצור איתם קשר,

אבל יכול להיות שזה פחות שייך

לשעתי כדאי להתחיל בלהזמין בעצמך אלייךהמקורית

לבקש להתארח נשמע לי פחות מתאים לפעם ראשונה עם 4 ילדים האמת.. וגם בכלל עם לינה

אולי אפשר לפני כן ליצור מםגשים באמצע שבוע כדי לראות אם אתם מתחברים בכלל

בעיני זה קצת מוזר לשאול סתם ככה פתאום אם אפשרקופצת רגע
להתארח אצלם.

אם הייתה איזו סיבה הגיונית (נניח אתם מוזמנים לשבת שבע ברכות בסביבה ורק מחפשים מקום לינה) זה היה נראה לי יותר מתאים.


מה לגבי לנסות למצוא משפחות בסביבתכם שמתאים להיפגש לארוחה בשבת? 

זו גם יכולה להיות אופציהבכינוי אחראחרונה

אבל השאלה אם מקובל להתחלק באוכל?

כי אם אני מזמינה אלי מלחיץ אותי להכין כמויות של אוכל ואם מתחלקים 2 המשפחות אז זה יותר קל

אני רוצה לדעת אם זה הגיוני ההוצאות של הסופר שלנובכינוי אחר

ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.

זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?

הורים ו4 ילדים.

אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.


(אני מפה בניק אחר)

אנחנו 5 נפשות, מוציאים סביב 2500שיפור
אבל משתדלים מאוד לחסוך.
אמא מורידהמעיין34

כמעט כל שבת של אירוח, אמא שלי מורידה אותי בפומבי

מקצינה את המגרעות שלי

ואני יודעת שזו לא בכוונה רעה

וגם דיברתי איתה והתנצלה

אבל תמיד זה חוזר על עצמו


מול בעלי,  הילדים, האורחים

אאוצ' . כואב ממש! חיבוק גדול ❤️באתי מפעם
תודה🫶מעיין34
אתם באים אליהם הרבה?בכינוי אחר

אולי לנסות לבוא פחות.

מכירה סיטואציה קצת דומה שאמא שלי מעירה הרבה ובעיקר לי.

אני פעם שלחתי לה הודעה שקשה לי עם ההערות וזה עזר עכשו היא מעירה פחות.

בכל מקרה ממש מבינה אותך!

באים פעם בחודשיים כי אוהבת בבית , בלי קשרמעיין34

ובגלל זה עד עכשיו הבלגתי

אבל זה מאתגר כי תמיד ההערות האלה כל כך מורידות, מה שנאמר ואיך שנאמר.

גם הסכמים שלי ושל בעלי שמטבע הדברים ידועים לכל- היא מגנה את ההסכם ומזלזלת למרות שהיא יודעת כמה ההסכם הזה לטובתי.


ודיברתי איתה, וגם קרה היא לבד התקשרה והתנצלה כי שמה לב שזה לא בסדר להתערב.

אבל זה באמת הורס

אולי פחות לשתף אותה בענינים האלו..?זמינהאחרונה

אני לא יודעת באיזה הסכם מדובר ולמה לגיטימי שהוא ידובר מחוץ לזוגיות שלך עם בעלך

אבל אם קשה לאמא שלך לקבל את זה והיא פורקת את זה בכל מיני מצבים שמביכים אותך אז אולי לשתף אותה פחות בעניין ? אלא אם זה זה מצב שאין לך ברירה..

נשמע שלאמא שלך קשה לקבל את זה והיא ממש כואבת בשבילך, אני משערת שזה נובע מדאגה עבורך,

כואב לי בשבילך שזה מתבטא ככה 

מחשבות מבולבלות לאחר הפלהמבולבלת כרגע

מי שהנושא רגיש לה- עדיף שלא תקרא...

 

 

 

טוב, אז אנסה להסביר את עצמי.

יש 5 ילדים ב"ה.

נקלטתי להריון שישי בגיל 39.

ההריון הזה היה קשה בפער מהאחרים ממש.

חולשה מטורפת.

ימים שאני בקושי מתפקדת.

ממש לא מכירה ככה את עצמי מהריונות קודמים.

בשלב כלשהו אמרתי לבעלי- אם היית ייודעת שזה ככה הייתי חושבת פעמיים...

 

לפני 3 ימים, בשבוע 11, התחיל דימום.

נסעתי למיון.

האחות התחילה לתשאל אותי. וכשאמרתי שיש גם כאבי מחזור בנוסף לדימום- הבנתי מהפנים שלה שזה לא מבשר טוב.

היא אמרה: טוב, אני מקווה שאחרי שתיכנסי לרופאה תחזרי לבשר לי בשורות טובות.

ואז תהיתי לעצמי בלב- מה זה בשורות טובות?

אולי זה כבר טוב שיסתיים ההריון, ואיתו הקשיים המטורפים...

 

נכנסתי לרופאה.

אחרי תשאול קצר, עשתה אולטרסאונד.

ואז אמרה, ממש ברגישות ואמפתיה, שאין דופק.

ו.... ואללה, לא נעים לי לומר.

היו לי ממש תחושות מעורבות.

מצד אחד ריקנות מוזרה כזו- שההריון כבר הפסיק (מסתבר שהפסיק להתפתח כבר לפני שבועיים ומשהו).

אבל מצד שני- היתה לי תחושה מוזרה של הקלה, ואולי קצת שמחה.

שזה נגמר. ובעוד כמה ימים כבר לא ארגיש חולשה, עייפות, סחרחורות, קושי כל כך גדול בתפקוד.

 

 

וזהו, עכשיו אני מחכה לתור לגרידה.

 

 

מה שרציתי להתלבט אתכן-

אני ממש מתלבטת לגבי הריון נוסף.

מצד אחד- רציתי שישה ילדים.

ואולי עוד כמה נשים אתחרט על זה שלא הבאתי ילד נוסף.

 

מצד שני- אני לא יודעת אם יש לי כח לעוד הריון כזה.

אמנם אין לי וודאות שהוא יהיה קשה כמו שהיה- אבל בהתחשב בגילי, ובקושי של ההריון הנוכחי, אני חושבת שזה תרחיש אפשרי לחלוטין.

ואולי ההקלה הזאת שהרגשתי באה לומר לי- זה סימן שכדאי לך לעצור, את לא באמת רוצה את זה?

 

מצד שלישי- זה משהו שאני כן יכולה להתאמץ עליו אם הוא מספיק חשוב לי. זו תקופה עוברת, ובסוף הילד נשאר.

 

מצד רביעי- גם הילדים שבבית צריכים את ההשקעה שלהם, וזה גם יבוא על חשבון.

 

דבר נוסף- אני יודעת שתשאלו אם מתחשק לי עוד ילד.

חשוב לציין, שמעולם לא התחשק לי ילד.

ילדתי ממקום שכלי.

כי צריך.

כי אני רוצה משפחה בגודל מסוים.

אם אחכה שיתחשק לי- זה לא יקרה לעולם. וגם לא היה קורה מעולם.

ולכן זה לא משהו שאני יכולה להכניס ממש במערך השיקולים.

 

 

בקיצור, אני ממש מבולבלת.

וגם מרגישה שהרגשות שלי כרגע אולי לא הכי נורמליים. בעיקר השמחה שאין דופק.

 

כיווני חשיבה, עצות ועידודים יתקבלו בברכה

עוקבת כי מזדהה חלקית, גם עברתי הפלהמצפה88
לפני כמה חודשים, אמנם לא ילד שישי אבל בערך בגילך, רגשות מאוד מעורבים לגבי ילד נוסף, ההיריון עד להפלה היה קשה. גם אני הרגשתי הקלה בגלל שלא יכולתי לשאת את התחושות של ההיריון ואת כל הפן הרגשי שהגיע איתו. ההבדל הוא שיש לי רצון וחשק. פשוט לצד זה הרבה מאוד חששות ודאגות וגם פחד שלא יהיו כוחות.
לדעתי חכי קצתDoughnut

את בתוך המערבולת הרגשית כרגע, וזה ברור שהראש רץ לכל המחשבות האלה אבל זה לא רלוונטי כרגע. חכי קצת, תתאוששי, תנשמי, ואח"כ תעשי חושבים ממקום אחר.

וחיבוק על ההפלה❤️‍🩹, כל מה שאת מרגישה עכשיו נורמלי מאד❤️.

וואו חיבוק!! שיעבור בקלות...דיאן ד.אחרונה

לדעתי המחשבות על עוד ילד כן או לא, זה לא הזמן עכשיו.

בכל מקרה כרגע את לפני גרידה ולהבנתי ייקח עוד כמה שבועות או חודשים עד שהגוף יחזור לעצמו

אני במקומך הייתי מניחה את זה.

תשקלו את זה שוב כשזה יהיה רלוונטי.

 

ואני חושבת שאת מאוד נורמלית עם התחושות שלך.

וזה קשר ישיר לקושי בהריון.

בעצמי עברתי בהריון הראשון הריון סיוט עם היפרמזיס קשוח

וכל פעם שהגעתי לאולטרה סאונד בהריון ידעתי שאם יגידו שהעובר בלי דופק או משהו כזה

יהיה בי חלק שישמח שהקושי המטורף הזה הסתיים.

ב"ה ההריון הסתיים בידיים מלאות אבל אני ממש מבינה את התחושה שלך.

שאלת חברויות בגיל 5אנונימית בהו"ל

אקדים ואומר שאני מזהה על עצמי שיש לי כל מיני סצנות מהילדות שקופצות לי ואני די בטוחה שבגלל זה אני לוקחת את זה קשה יותר ופה אתן נכנסות


וואו יצא לי ארוךךך


הבת שלי המתוקה בגן טרום חובה. מאוד אוהבת ללכת לגן, מאוד מאוד אוהבת את הגננת.

היא הגיעה עם 2 חברות מהגן הקודם ונשארה חברה מאוד טובה של אחת מהן.

לאחרונה היא מספרת לי שנגיד חברה שלה עזבה מוקדם באיזה יום והיה לה משעמם כי לא היה לה עם מי לשחק

אז שאלתי אותה למה היא לא שיחקה עם בנות אחרות (בצורה קצת יותר נעימה ופחות ישירה) והיא אמרה שאף אחת לא רוצה לשחק איתה.

זה חזר על עצמו בכל מיני וריאציות.

ניסיתי לשאול אותה אם היא פונה לחברות לשאול אם הן רוצות לשחק איתה והיא לא ענתה תשובה נחרצת.


מאוד מזכירה את אמא שלה, זה אין ספק


חייבת לציין שלא מזמן חגגנו לה יום הולדת, כשהזמנו את החברות כולן מאוד שמחו להגיע והיתה אווירה מעולה.

(כן היה לי קצת מוזר שאחת החברות רצתה לשבת ליד מישהי אחרת ולא ליד הבת שלי שהיתה ילדת היומולדת אבל חוצמזה היה מעולה).

בנות מתקשרות להזמין אותה לשחק איתה וכשאנחנו פוגשות חברות בגינה הן מייד רוצות לשחק איתה.


אבל לי היה קשה כל המשפטים שלה אז התקשרתי לגננת ואיך שאמרתי לה שהיא אומרת לי שילדות לא רוצות לשחק איתה היא אמרה לי שהיא חייבת לעצור אותי ושאני אדע שזה הפוך, היא ילדה מהממת ושמחה אבל ביישנית וזוג צמוד עם החברה מהגן הקודם. עד פורים הם דיברו ביניהן לא בעברית בכלל (הן הגיעו מגן קודם לא דובר עברית) ורק לאחרונה עברו לעברית והן די משדרות אל תיגעו בי.

היא אמרה שלפעמים היא רואה את הבת שלי עומדת בצד וצופה באחרות וכשהיא שואלת אותה הם רוצה להצטרף למשחק עם הבנות היא אומרת שלא.

שיצאה קבוצה של בנות יחסית דומיננטיות והבת שלי על הצד היותר שקט וביישן והיא פורחת במקומות שהיא מרגישה ביטחון ושייכות, הגיוני סהכ.


היא המליצה לי להזמין אלינו עוד בנות וככה במקום הבטוח שלה היא תפתח יותר וזה ישפיע גם בגן.


ואזזז השבת היא סיפרה לי שהשבוע הגיע תורה להיות מוכרת בחנות, זה משהו שהיא מחכה לו המון זמן. הזוג שלה היה החברה הטובה ואז היא אומרת לי שבדרכ יש שורה ארוכה (תור ארוך) ואליהם הגיעו רק 3 בנות לקנות.

זהו אני נגמרתי סופית.

שאלתי אותה איך זה הרגיש בשבילה אז היא אמרה לי חצי במבוכה שהם אמרו פרק תהילים שיבואו יותר אנשים אבל לא הגיעו, זה ממש מוזר אמא.

אני שלולית. עצוב לי מאודדדדד

בעלי לא מבין מה הסיפור, היא לא לקחה את זה ככ קשה, הגננת מספרת כמה היא מקסימה ושאם אני ממש רוצה אפשר להזמין עוד בנות אבל שבגדול טוב לה, בשישי היא כן סיפרה לי שהיא שיחקה עם עוד כמה בנות.


אבל אני מרגישה שבגלל החסכים שלי אני יותר מידי עסוקה בזה ונשבר לי הלב בשבילה ואני רק מזיקה.

אשמח מאוד מאוד לעיצות

באה להרגיעפילה

באמת לוקח זמן ללמוד שפה , להשתלב ולהיפתח.

אם ילדה לא עצובה , לא צריך יותר מדי להיכנס בזה. כן לנסות להזמין חברות, לצאת לגינה. לבקש מגננת שכן תעשה מאמץ לשתף אותה במשחק יותר. כי ילדה קצת מתביישת וגם אם היא אומרת לא , היא עדיין יכולה כן לרצות להצטרף.

ממה שאת מתארת ,בנות כן רוצות לשחק איתה ולהזמין אותה. בקיצור הייתי נרגעת 

וואו מהזה אופייני בגיל הזנאוהבת את השבת

זה גיל שהחברות היא מצומצמת ממש


ודווקא לרוב הקשר הוא עם מספר מועט ואם הגיעו אליהם שלוש זה הרבה ואם מגיע על הגן זה בדרך כלל לילדות יותר קולניות וקצת כוחניות, לא בהכללה אבל ממה שאני ראיתי....


וטוב שאת מודעת שאת משליכה עליה תמשיכי להיות מודעת לזה

גם שאת מדברת איתה את עלולה לעשות השלכה ..

הכי חשוב לילדים שזה שנאמין בהם מבפנים שהם יכולים

וגם נהיה שם בשבילם לעודד, להזמין, להיות אקטיביים..


עבודת חיים מה שבטוח...לכולנו....

חיבוק ובהצלחה גדולה בע"ה!!!

מצטרפת להמלצה להזמין אלכם ילדות אחה"צדיאן ד.אחרונה

הבן שלי גם היתה תקופה שהרגיש לי שפחות אוהב את הגן וכל הזמן אמר שאף אחד לא חבר שלו

(וכמוך גם אצלי זו נקודה רגישה ולקחתי את זה קשהה)

 

התייעצתי עם הגננת והמליצה שנזמין חברים אחה"צ ובאמת ראינו שיפור ממש מהר.

אגב, הייתי שוקלת שנה הבאה להפריד אותה מהחברה שהיא דבוקה אליה כדי שתיפתח לעוד חברות.

אבל זו החלטה משמעותית אז תחשבו על זה טוב טוב.

מתנה ללידה ילד שישי/ שביעיתהילנה

מה משמח יותר? בגד לתינוק או משחק לילדים גדולים?

מניחה שיש הבדלים, אבל אשמח לשמוע טיעונים לכאן או לכאן


(וכן, יודעת שהכי משמח ארוחה / עזרה, אין לי אפשרות אבל לצערי)

מנסיון של אמא שלי שתמיד אוהבת לשאולסטודנטית אלופה
הרוב המוחלט מעדיף משחק לילדים הגדולים
תודה רבה!תהילנה
אני דווקא שמחתי גם בבגדיםמתיכון ועד מעון

לחדש לקטן

שאלה טובה🤔חזקה בעורף

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)


אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

תודה רבה!תהילנה
אני הבאתי לאחותי משו בשבילהחמדמדה

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

רעיון יפהתהילנה

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

גיסתי הביאה לי ללידה שנייה בקבוק שווה וחלוק מגבתחמדמדה

והיה לי ממש כיף😂


לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

האמת שאני קניתי לגיסתי פיג'מה מפנקת עם כפתוריםסטודנטית אלופה

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

תלוי בגילאי הילדים.מוריה
וברווחים בניהם.
לא מספיק בקיאהתהילנה
הגדולות בנות 11 נראה לי. ילדים צפופים...
אז תעסוקה חדשהמוריה
לילדים הקרובים בגיל, זה יכול להיות יעיל.

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.


אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

אותי בגד לתינוק כי מאוהבת בבגדי תינוקותנחת-רוח

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים


אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה


אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

תודה רבה!תהילנה
בכל מקרה חשבתי להשקיע עם משהו בקרטרס או בסגנון ונראה לי שיש מצב שהן דומות לך מהבחינה הזאת שלא יפרגנו לעצמן בגד חדש בשלב הזה...
האמת בקטנה שלי ממש פירגנתינחת-רוח

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה


אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה


אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת


אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר


היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

לדעתי משחק לילדיםמתואמת

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

לפעמים דווקא אחרי כמה ילדיםאמאשוני

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

אני שואלת אותם מה הם רוציםפרח חדשאחרונה

אני אומרת שיש לי כוונה לקנות להם מתנה

אבל מה היא מעדיפה

משחק לתינוק

משחק לאחים

או משהו בשבילה 

בעקבות השרשור על הסכום הוצאה בקניותאונמר

של @בכינוי אחר (תודה לך)

שאלת המשך נוספת למי שיש לה כח -

 

כשאתם רוצים לצמצם כי אתם מבינים בההוצאה גדולה מידי,

לא דווקא של מזון, כל ההוצאה שלכם בכללי.

מאיפה מתחילים?

 

אנחנו לגמרי מפרגנים לעצמנו וקונים כל דבר שרוצים. וזה מצטבר.

הדרך היחידה היא להגיד לעצמי 'לא את לא יכולה היום לצאת עם חברות כי חארם על ה200 שקל'? או שיש דרך אחרת ואני לא מבינה?

לא באלי לחיות ככה.

לא באלי לחיות עם להגיד לעצמי לא.

אבל אולי אין מנוס.

 

תודה!!

בלת''קעוד מעט פסח

כל בחירה שאת בוחרת בחיים, את אומרת בה 'כן' למשהו מסוים, וגם 'לא' על משהו אחר.

למשל- את בוחרת לצאת עם חברות. כדי לא להגיד לעצמך 'לא' על ה-200 שקל.

אבל כל ההוצאות האלה מצטברות לזה שבסוף את לא יכולה להרשות לעצמך להאריך חופשת לידה, או לעבור לדירה גדולה יותר (או כל דבר אחר שאת רוצה אומרת לעצמך שאת לא יכולה כי הוא ממש יקר).

אז חוסר הרצון לומר 'לא' רשמי, גרם לזה שתגידי 'לא' בלי באמת לבחור, מתוך כורח המציאות.

אולי יעניין אותך