אבל בהרבה סיטואציות אחרות הוא ממש מתבכיין, בעיקר אצל המטפלת כי היא ממש מפנקת אותו ואם הוא בוכה היא תיתן לו מיד מה שהוא רוצה או משהו מתוק או משחק שווה (טלפון וכאלה). אני קצת פחות מוותרת.
הוא כאילו צריך שהכל יהיה בדיוק כמו שהוא רוצה, ואם משהו זז הוא מתעצבן ומתבכיין. סף תיסכול נמוך נורא.
למשל הוא ישב בכיסא מול האוכל שלו כשבאתי לקחת אותו, לא נגע באוכל. אז הצעתי לו לאכול, לא רצה, שמתי לו חתיכה ביד התחיל להתעצבן, הנחתי אותה. אחרי כמה זמן כבר רציתי ללכת אז אספתי את האוכל בחזרה לקופסא, הילד התחיל לבכות בהיסטריה (והוא ישב שם חצי שעה ולא אכל, כן?) המטפלת שלו נתנה לו שלט של מכונית צעצוע עם אורות וכאלה, נרגע.
פעם אחרת באתי ורציתי להחליף לו טיטול, הוא ממש התנגד ושוב התחיל להתבכיין אבל ממש אז המטפלת שלו ביקשה רשות לתת לו עוגה, לא היה לי נעים שהוא מעיר שם תינוקות אחרים, אז הסכמתי.
אבל בבית אני לא משחדת אותו ואז אני לפעמים לא יודעת מה לעשות, למשל הוא מעמיד בשורה את החיות שלו, אבל הן נופלות והוא מתעצבן ובוכה. אי אפשר להסיח את דעתו, רק שהחיות יעמדו בשורה כמו שהוא רוצה.
זה נורמלי?
)
אבל כן, הוא ממש רוצה הכל לבד והכל צריך להיות איך שהוא חושב וחוץ מזה שהוא ממש יקה וכל דבר צריך להיות בדיוק במקום
" ולא שאת מנסה לחנך אותה איך נכון להתנהג בכללי


מדברים