מעריצה את מי שמניקה הנקה מלאה ונשאר לה חשק לחייךפה לקצת
כי לי לא.

ההנקה הזאת פשוט סיוט.
אני מרגישה שיש פעמים שאני ממש כןעסת על הילדה.
המצב הזה מתסכל אותי ברמות שאני לא מכירה.
ואין לי אוויר.

ואף אחד לא מבין אותי בכלל.
כל מי שאני בטעות פורקת לו מדבר בשבח ההנקה, ושטוב שהילדה מתנגדת לבבקבוק, ושזה הכי טוב בשבילה, ושהיא יודעת מה טוב לה.
זה מעלה לי את העצבים.
וכשאמרתי היום למישהי שהילדה הזאת ינקה בשביל כל האחים שלפניה ושיהיו אחריה ושאני לא מניקה בילד הבא היא אומרת לי 'אני מקווה שזה יהיה כמו לידה, תשכחי ואז תעשי את זה שוב'.

וזהו.
חיבוק ענקמדברה כעדן.
את נשמעת במצב שזה עושה לך לא טוב ואת חייבת להקיב לעצמך!

בת כמה הקטנה? התייעצת עם יועצת הנקה שאולי יש משהו לא תקין בהתנהלות?

מה עם לשלב בקבוק /2 ביום ולראות אם תחושתך משתנה פלאים?
הילדה מסרבת לבקבוק ולכן היא כבולה להנקה מלאה..אמא לאוצר❤
בת כמה היא?מדברה כעדן.
4 חודשיםפה לקצת
אז ממש בקרוב זה יכול להשתפר פלאים בזכות המוצקיםמדברה כעדן.
בע"ה
מנסיון כואב של הגדולה שלי.
חיבוק ענק והמון הזדהות ❤️המקורית
הנקה באמת יכולה להיות קשה ולא משמחת.
אם ממש חשוב לך לא להניק, תעצרי את זה.
תהיה שביתת רעב, אבל בסוף היא תתרגל אני מאמינה. אם כי זה לא יהיה נעים בהתחלה ויציף בספקות.
בלי רגשות אשמה
אני איתך
תודה! אני לא מצליחה לעצור את זהפה לקצת
מנסה מהיום השלישי ללידה שלה...
ואני לא מסוגלת שהיא צורחת כל כך כשמנסים להביא לה בקבוק, בסוף נכנעת לה.
זה באמת קשההמקורית
היא צורחת כמחאה, ברור.
אז לא בכח!משמעת עצמית
נשמההה
שום חלב אם בריא ככל שיהיה לא שווה את התחושות הקשות האלו!
זה עושה יותר נזק מתועלת לדעתי.

תקשיבי לעצמך ותגמלי אותה.
בהצלחה!
אי אפשר, היא לא מוכנה בקבוק...פה לקצת
תשקלי תכנית גמילה לסרבניםמקקה
אולי זה משתלם לך
חח יש דבר כזה?פה לקצת
כן כן!מקקה
אנחנו עשינו בגיל ארבעה חודשים
אחרי תהליך של כמה שבועות הרגלנו לבקבוק, עוד כמה שבועות לתמל
חפשי בגוגול את קרן פרקש
אין לי אחוזים או משו, רק מחוויה אישית 😁😁

זה לא זול כמובן. אבל יכול להיות ששווה לך!
תאמת לא יודעת אם במצב שלך הייתי עושה כי זה דורש הרבה אנרגיות נפשיות. רק את יודעת אם שווה לך
זה לא יהיה לנצח🤷‍♀️משמעת עצמית
היא תאכל בסוף.
היא לא תרעב כמה ימים.

הכי נכון שלא את תצטרכי להיות שם כי היא מריחה אותך ומחפשת את ההנקה.
שבעלך יתן בקבוק. עוד פעם ועוד פעם ואז זה יקרה.
זה קשה לראות תינוקת לא מרוצה
אבל לפעמים אין ברירה. היא תתרגל בסוף.
חיבוק גדול גדול גדול 💕השם בשימוש כבר
לא כיף להיות מוכרח לעשות דברים שאתה לא רוצה בהם..
הקטנטונת מתנגדת לבקבוק בכללי, או לתמ"ל דווקא?
להכלפה לקצת
לבקבוק עם תמל אחד ולבקבוק עם תמל שני
לבקבוק אחד ולבקבוק אחר
וגם לחלב שלי (למרות שגם שאיבות לא מתאים לי אז טוב שכך)
חיבוק ענק אהובה!!❤️אמא לאוצר❤
מבינה אותך מאד
❤️❤️פה לקצת
את לגמרי צודקת לדעתיפרצוף כרית
והנשים שמהללות את ההנקה בלי להתיחס לאיך זה מקשה עליך את החיים - הן פשוט----- חסרות חוכמת חיים!/ בגישה מיושנת!/ אין להן ראש בריא כמוך!

הן לא הכי נורמליות הנשים האלו...סליחה שאני אומרת- זה סוג של כת - זה לא ייהרג ובל יעבור לתת מטרנה והן פשוט מגזימות שהן נותנות לך רגשות אשמה!
למה הן אומרות את זה? כנראה כי הן כן מצליחות להניק, והן רוצות לחזק את עצמן שהן צדיקות ואידיאליסטיות וכל הכבוד להן וכו'
חשבתי על זה פעם, שכל בנאדם מחזיק באיזו נקודה שהיא בעיניו האידיאל והמצווה הכי גדולה בתורה כביכול וזה גורם לו להרגיש בנאדם טוב וטוב עם עצמו וזה מה שמחזיק אותו בחיים ( וכשזה לא מתאפשר-זה עלול לשבור, וצריך לעשות סוויטש,אבל זה עוד נושא)


שמעי, יש הרבה נשים שלא מניקות מסיבות אחרות -
כמו-
אין להן מספיק חלב,
נכנסו להריון בהנקה כך שמעתי שאסור להניק בהריון? (אף פעם לא קרה לי לצערי שנקלטתי כל כך מהר 😥😥)
ועוד שלל סיבות

בשורה התחתונה,אם זה מקשה עליך- זו סיבה הכי הגיונית בעולםםם
השמחה של האמא הכי שווה מהכל
זו לא סיבה פחות מזה שאין לך חלב וכדו'

אם זה מגיע למצב שאת כועסת על הילדה - זה ודאי לא בריא! ואת חיבתתתת להפסיק להניק!
חוץ מזה שלא צריך להיות קיצוניים לכאן או לכאן-אפשר לשלב-
נגיד שאת שואבת ואז היא שותה מחלב שלך אבל לא ממך
או להחליט שאת נותנת לה מטרנה כשאת מרגישה באפיסת כוחות
או נניח רק ביום שישי שהוא יום לחוץ
מטרנה לפעמים ביחד עם הנקה,זה גם סבבה, לא?
דווקא חלק מאלה שבעד ההנקה לא הניקו בעצמןפה לקצת
מסיבות שלא תלויות בהן

אין לי בעיה לשלב, לילדה יש...
וואי....בהצלחה ..פרצוף כרית
אולי את יכולה למצוא דברים מסביב שיקלו עלייך?צהוב

ויאפשרו לך להנות?

כמו מה?פה לקצת
מחרפן אותי התלותיות הזאת, שאני לא יכולה להשאיר אותה עם בעלי ולצאת
שאני לא יכולה לישון ברצף ושבעלי יטפל בה
אז למה את עושה את זה לעצמך?קופצת
זאת לא אני, זאת היאפה לקצת
אהה. וואי קשה❤קופצת
אם כי על פי התיאור שלך - הייתי עושה כל מאמץ להפסיק את ההנקה.

בהצלחה❤🙏
חלק מגמילה מהנקה זה השלמה של האמא עם המהלך.מוריה
אם את לא שלמה עם זה, התינוקת תרגיש.

בכל מקרה, ממליצה להתייעץ עם רופא איזה תמ"ל להביא לה אם יש חשש שחלבי שאת אוכלת עושה לה לא טוב. (צרחות. אי שקט. אי שגשוג וכו')
ואפשר גם לברר לגבי תוספת דייסה. בכפית או בתמ"ל.
פעם שמעתי שיש כאלה שהוסיפו לתמ"ל המפורק סוכר ענבים. ולאט לאט הפחיתו.
תבררי עם רופא. עדיף כזה שבעד תמ"ל. 😏
אוף זה ממש קשוח התלןתיות הזובוקר אור
ניסית להתייעץ עם יועצת הנקה שמבינה בשילוב תמל?
וגם אני זוכרת שהעלו פה בפורום את השם של קרן פרקש..
בהצלחה אהובה. לא פשוט💕
לקרן פרקש יש תכנית הרגלה לבקבוק לסרבני בקבוקמקקה
ממליצה ממש
באמת לעשות משהו שאתה לא אוהב זה סיוט...אוהבת את השבת
אבל אין מה להעריץ... אני נגיד (באמת ממקום משתף וחלילה לא מטיף!!)
אני באמת נהנית מזה ממש!...
מתבאסת שאני צריכה להוסיף בקבוקים
כיף לי האוקסיטוצין והחשק לאכול אותו (את הקטני)
כיף לי שאני לא צריכה לשטוף בקבוקים וכו'
כיף לי שאני נחה איתו בזמן הזה(מניקה בשכיבה)
כיף לי שאני מרגישה מחוברת ככה לטבע ..


אבל נראלי הבסיס אצלי 'זה נראלי הברירת מחדל וכמובן שאני רוצה את זה ובוחרת בזה..
ואצלך כמובן דבר ראשון שאת לא רוצה בזה
ודבר שני בגלל שהילדים הקודמים הנקת משולב אז זה
יושב לך בראש שזה המציאות ואז בעצם כל הזמן נגזל ממך משהו...

לא יודעת אם הפלספנות שכתבתי עוזרת למשהו..
אבל בכל מקרה אם לא שמחה בזה ומחוברת לזה אז תשקיעו כל מה שאפשר בלשנות את זה.
אולי להשיג ממישהי משבאה טובה שתשאב בקלות (חשמלית דוצ- אני קניתי ביד 2 ב250₪) ואז תעשי תקופת מעבר של שאיבות ובקבוק (יותר סיכוי שהיא תסכים חלב אם בבקבוק בהתחלה ואז תתרגל לבקבוק ותעברו לתמל)

שבכלל ינסה, שההורים ינסו, לבקש ממטפלת מנוסה לנסות

לעשות הכל,כאילו היא צריכה להיכנס למסגרת וחייבת להתרגל לבקבוק...

בהצלחה!
נשמע קשה! ואת מוצפת! יש לך שתי ברירות:סטטית
1) או להשלים עם ההנקה, להמשיך ולדעת שזה זמני. לנסות לעשות זאת בכיף. עוד חודשיים היא כבר תהיה במוצקים... ואולי אפילו שווה להתחיל כבר עכשיו טעימות. כשאת יוצאת בעלך יכול לתת לה גרבר תפוח/ דייסת מטרנה בכפית
2) ללכת על גמילה מהנקה. זה ידרוש ממך מאמץ רב( לא בטוח שפחות מלהניק)

שתי האפשרויות יידרשו ממך מאמץ... פשוט צריך להחליט
נשמע זוועה התחושות שלך. חיבוקלאחדשה
תראי, יהיו כמה ימים קשים, בסוף היא תתרגל לבקבוק, א. לא יכולה להמשיך לסבול ככה.
אולי להתייעץ עם יועצת הנקה איך להרגיל לבקבוק.
ולהשתיק את כולם מסביב
אף אחד לא עובר מה שאת עוברת ולא יודע מה זה.
אין מה להעריץ, כל הנקה שונהלהשתמח
ואיזה מעצבן שמגיבים לך ככה. ואיזה קשה שגם ההנקה קשה וגם היא לא לוקחת בקבוק.
ומוסיפה בעקבות התגובותפה לקצת
ההנקה זורמת לי לגמרי
לא כואב, לא מציק, יש חלב, תוספת יפה
אבל קשה לי התלותיות.
אני מאוד רוצה להמשיך להניק, אבל במקביל לבקבוק.
רוצה שתהיה לי את האופציה להתאוורר לבד.

אז כל פעם מחדש אני כמעט משלימה עם זה שהיא יונקת ואיתי בכל מקום ואז מגיע משהו ששובר אותי.
אתמול נסעתי איתה לחתונה, במשך 50 דקות היא צרחה, ברצף, בלי הפסקה.
לא הייתה רעבה, טיטול נקי- אין לי מושג מה רצתה.
ברגע שהוצאתי אותה מהכיסא היא נרגעה.
הגעתי לחתונה מותשת ומתוסכלת.
התחרטתי שנסעתי וחזרתי אחרי כמה דקות בודדות שהייתי שם.
ואם היא לא הייתה יונקת אז היא הייתה נשארת עם בעלי, היה נחסך לי לנסוע איתה ושתצרח כל הדרך וכל הסיוט הזה.

ואולי המילה מעריהצ הייתה פחות מדוייקת, אולי מקנאה מתאים יותר.
אני כבר מניקה, אז באלי לפחות להנות מזה.
אני חושבת שכן כדאי להשאיר עם הבעל.מוריה
לעשות בהתחלה יזום. ולא כשצריך.
ולאט לאט היא תתרגל. ואת תשתחררי קצת.

איזה בקבוקים ניסתם?
מוצץ היא לוקחת?
נגיד בדוגמה הזו, אני מבינה את התסכולאוהבת את השבת
אבל יש משהו בהנקה שצריך ללמוד לשחרר
ואולי זה מה שיעזור לך להנות מזה,
קצת לשחרר שליטה...

למשל בדוגמה הזו-
באמת קשה לנסוע עם תינוקת שמורות,
אבל בלי קשר להנקה יש תינוקות שהם כאלה, רגישונים כאלה...
ואני חושבת שאיפה שהוא למדתילא מזמן ממש, קצת לשחרר טפחות להתרגש ממצבם או מהבכי -שלהם,
לא בקטע של אדישות
אבל שלא יטלטל אותי נפשית..

נגיד בכתה 50 דק' בנסיעה, להיות קצת 'אדשים' לזה מבפנים, עם לעזור לה, ולחפש מה אפשר להקל, אבל לא להתבאס מזה...

נגיד הרבה פעמים כשאני יוצאת עם ארבעתם לבד לאיסופים/פיזורים, זה זמן לחוץ כזה ויכול להיות שמישהו יבכה לא מעט זמן ,
למדתי לשחרר מזה ,
אוקיי הוא בוכה, זה צורך,
זה בסדר,
זה לא אומר 'שאני אמא לא טובה,
עוד מעט יגיע זמן יותר רגוע ואוכל להרגיע ולהתייחס כמו שצריך..

פעם הייתי חוזרת מסיבוב כזה שמישהו בוכה ממורמרת ,עצבנית,מתוסכלת ונהרס לי כל היום מזה..



זה באמת קשה שאי אפשר להשאיר (כל התינוקות שלי היו ככה)
אבל אם את כבר נהנית מההנקה חוץ מהזמנין שאת רוצה ללכת אולי שווה למצוא דרך שהזמנים האלה פחות 'ירגשו' אותך...
את נותנת לה הנקה מלאה ,רוב הזמן בשמחה, אז זה המון...
ויש לזה מחירים לפעמים...
נגיד שיהיה ערב אחד בשבוע שהיא תצרח קצת זמן כי יצאת איתה למקום שהיא לא אוהבת,
ואת איפה שהוא תתעלמי מזה ולא תתרגשי או תתעצבי או תתעצבי מזה...

מקווה שהובנתי, כתבתי מבולגן...

רק להבהיר-
כשיש לי מה לעשות אני לא יתן אף פעם לילד לבכות, בשביל החינוך או משהו כזה...
אבל כשאין מה לעשות, פעם ב..
אז לא מתרגשת..🤷🏻‍♀️
כתבת מדהיםהמקורית
האמתהמקורית
שבמקרה כזה של הרגשה של קושי עם חוסר העצמאות ( כנראה לא הבנתי אותך טוב מההודעה הראשונה בשרשור) אולי כדאי בכל זאת לנסות יציאות של שעה בהתחלה, ולהגדיל בהדרגה.
תשאירי בקבוק ומזרק והנחיות לבעל שינשום עמוק ושייקח בחשבון שלא יהיה קל, אבל זה למטרה טובה, לדעתי זה מה שיעזור לך.

ומעל הכל - את צריכה להיות שלמה עם זה, ובטוחה שגם אם יהיה לה ולך קשה עם הבכי והצרחות והמחאה או עם שביתות רעב - זה מה שטוב לשתיכן.


ומנגד, מתחברת גם למה שכתבה @אוהבת את השבת. אבל זה לא סותר את הקושי בחוסר העצמאות. ורק את יודעת על מה זה יושב
^^^לא מחוברת
ממש
אין שום סיבה בגיל 4 חודשים שאם תניקי אותה טוב טוב היא אחרי שעה תקום לאכול.
אני בגיל הזה אפילו הייתי הולכת לשעתיים.
גם לי הייתה סרבנית ממש. באמת אי אפשר ללכת רחוק ולהמון זמן..
ואי ועכשיו אני נזכרת היה לי תקופת מבחנים באוניברסיטה שזה היה שעה נסיעה מהבית.
אז כל פעם הייתי לוקחת איתי את בעלי/סבתא שישמרו עליה בחוץ.
אבל זה היה בשיא שהיא הייתה בת חודשיים. ככל שגדלה היה יותר טוב! ואחרי שהתחלנו מוצקים בכללל
מסכימה לגמרייראת גאולה
בעצם, @פה לקצת, מה שקשה לך זה חוסר היכולת לשחרר אותה,
אז תעשי את זה. תסמכי על בעלך שהוא יסתדר איתה.
נכון, זה יהיה לו קשה ומאתגר, וכי לך לא מאתגר לצאת איתה?
היא לא פצפונת שצריכה הנקה כל שעה,
ואם היא תהיה לא רגועה, הוא ינסה להרגיע אותה בכלים שהקב"ה נתן לאבות,
ואם היא תהיה רעבה, הוא ינסה לתת לה בקבוק, ואולי היא תלמד לקחת ואולי לא, ואולי היא תבלע כמה לגימות וזה לפחות ידחה קצת את הרעב.
אפשר גם לתת לה בכפית או במזרק, אפשר כבר להוסיף קצת דייסת קורנפלור כדי שיהיה קל יותר לתת בכפית ומשביע יותר.
פעם אמא שלי שמרה לי על תינוק, ונתנה לו כפית וחצי ממים של מרק (מרק רגיל של מבוגרים...) וזה החזיק אותו לעוד שעתיים בערך (כנראה יצאתי ל4 שעות). אפשר גם לתת כמה טיפות של פרי הדר סחוט. (למרות שההמלצה כיום היא להתחיל טעימות בגיל 6 חודשים, זה לא כזה חד משמעי או ממש בעייתי, לכן לדעתי אפשר לנצל את זה למקרים שצריך).
אז יצא לי לנסוע הרבה עם תינוק קטן ויונקפאף
נסיעות של שעה לכל כיוון, ובאמת לפעמים הוא היה צורח סתם ללא סיבה (וזה היה קורה גם בנסיעות עם בעלי כשאני יושבת לידו וכלום לא עזר) אם היה לי רעיון למה מציק לו-הייתי לפעמים עוצרת ומנסה משהו, אם לא-הייתי נוסעת עם תינוק צורח ונושמת עמוק... ולפעמים תינוקות צורחים מסיבות שאנחנו לא יכולים לעזור להם, זה יכול להיות בנסיעה וזה יכול להיות בבית בשתיים בלילה שאת מחבקת אותה או מניקה וכלום לא עוזראולי העניין הוא לשחרר קצת מהבכי שלה, ואולי זה גם יעזור לתת בקבוק, כי את תביני שלפעמים אין ברירה ובוכים-אם כל הכאב שהדבר, כל עוד זה לא דבר שחוזר בתדירות גבוהה תקופה ארוכה אני לא חושבת שזה מזיק🤷🏻‍♀️
נראה לי הנקודה פה היא שזה לא מבחירה שלךלפניו ברננה!
כי הנקתי שלושה ילדים הנקה מלאה ונשאר לי כוח לחייך, ולא רואה על מה יש להעריץ אותי.
אז שולחת לך חיבוק ענק ענק ענק.
עצות אין לי, רק את ליבי ❤️😘
זה מתסכל להרגיש שאת אנוסה לעשות משהו, ושאין לך אפיק יציאה ממנו. וזה משהו שואב ומחייב...
ושהסביבה לא מבינה ומגיבה בחוסר טאקט 😥❤️❤️
האמתמתחדשת11
שאף פעם לא אהבתי להניק.
ולי יש גם קשיים בהתחלה .. אז זה מוסיף
עשיתי את זה נטו כי רציתי בטובת התינוק
אני יודעת שזו אולי דרך שמרנית ולא "אקטואלית"
הרי אני פחות מתחשבת בעצמי
אבל ככה החלטתי, וזה מה שהחזיק אותי להמשיך.
למה אני אומרת לך את זה?
כי יש מחשבה כזו שהנקה זה כיף ונעים והכל הולך חלק
וגם תמיד התמונות שמצלמים סביב ההנקה הן נורא ורודות
אבל יש גם צד אחר
ואולי הידיעה שלא לכולן זה הולך חלק מכל מיני בחינות, יכולה להקל

חיבוק ♥️
חיבוק גדול!!מצטרפת למועדון
אני ממש מבינה את המקום שלך.. לא מאמינה על עצמי שאני יכולה להזדהות עם חויה כזאת שרואה בהנקה כזה נטל אבל הגעתי לשלב שרואה יותר חסרונות בהנקה מאשר בבקבוקים..
ואני אחת שהנקתי עד גיל שנתיים את הגדולה וממש נלחמתי על זה בהתחלה ואח"כ נהניתי מכל רגע ולא חשבתי שזה ישתנה..
והנה עכשיו עם הקטנה הגעתי למצב שחזרתי לעבודה והיא איתי שם.. וזה נטו בגלל ההנקה וחוסר ההפרדה הזה בין העבודה לגידול התינוקת פשוט לא אפשרי.. המח והלב לא עומדים בזה.
ואז פתאום אני מוצאת עוד חסרונות בהנקה כמו למשל שאני מחפשת בגדים לפסח ו80 אחוז מהאפשרויות לא רלוונטיות🤔 ועוד כמה שלא נפרט כאן..ואני באמת מתחילה לחשוב שבילדים הבאים אתנהל אחרת😏
רק בקשר לבגדיםתוהה לעצמי
חצאית בסיס מתחת לשמלה הופכת כמעט הכל לרלוונטי
אז אתמול היינו בטיפת חלבפה לקצת
והיא עלתה בשבוע 170 גרם
האחות אמרה שזה טוב אבל עדיין חסר לה עוד קילו בערך.

והלכנו בשביל חיסון אבל רגע לפני החיסון היא הרגישה לי חמה ובדקנו ובאמת עם חום.
וגם באמצע היום הייתה שוב עם חום וקיבלה נר וגם בלילה.
ועכשיו, היא ישנה מ11 והערתי אותה לאכול והיא לא רוצה.
אם תמשיך ככה היא תרד עןד ועוד...
ויש תור לרופא רק מחר, לא שיש לו איך להועיל...
זה ממש מעולה שעלתה 170 גר בשבועמתחדשת11
ממה שזכור אפילו די הרבה.
מה זה חסר לה קילו?
זה שיש לאחות טבלה והיא מתייחסת לילדים באופן שווה מבחינת משקל זה לא ריאלי
כל ילד הוא שונה, מה שחשובה היא המגמה
האם יורד, עולה, או שומר על האחוזון.
אם היא עולה זה מעולה

ולא בטוח שלא תתעורר ותרצה לאכול בהמשך. סבלנות
אגב למה נר ולא נובימול? בנובימול זה מדויק לפי משקל, נר אני חושבת שאפשר רק מגיל חצי שנה (צריך לבדוק)
תודה על זה! (ערכתי)פה לקצת
למה נר?
כי אין לי נובימול, רק אקמול
וכי אני לא בטוחה שהגברת תסכים לבלוע את האקמול
לא נראה לי יש למה למדודאיזמרגד1
יעילות של אכילה או עלייה במשקל בזמן שהתינוקת עם חום... תרגישו טוב❤️
זה התחיל אתמולפה לקצת
אבל אחכ נזכרתי שיש לה חום לא בפעם הראשונה ואולי זה באמת משפיע על המשקל
היא לא עולה במשקל ונמאס לי.פה לקצת
יש לי תור ליועצת הנקה ביום חמישי ולא באלי ללכת.
שומרת על האחוזון? לא עולה זה לא בהכרח יורדתמתחדשת11
נשארת באותו משקלפה לקצת
4990, בת 4 חודשים ושבוע.
נולדה 3 קילו.

האחות אמרה שהיא מתחת לאחוזון 3.
על זה היא שומרת, לא מגיעה אליו 😆
כמעט 5 קילו בגיל 4 חודשים נשמע לי בסדר גמוראמא לאוצר❤
עורכת
הגדולה שלי שקלה אפילו פחות.

תחשבי שהיא צריכה להכפיל משקל עד חצי שנה (וגם אם לא מכפילה לגמרי זה בסדר גמור- אחות טיפת חלב אמרה לי שממש לא כל התינוקות מכפילים)
זה לעלות 2 קילו בחודשיים, הגיוני ממש
קיצור
נשמע לי שהלחץ מוגזם♥️
יש נטייה כזאת בטיפת חלב.
תתייעצו עם רופא ילדים או מישו שמבין ואתם סומכים עליו
בכל אופן חיבוק ענק אהובה 💓
גמני מצטרפתמתחדשת11
כמעט 2 קילו ב4+ חודשים, לא בחודשייםפה לקצת
גם הרופא ילדים אמר לי לשלב תמ"ל....
הוא שאל אם יש לי עוד ילדים בתת משקל 🤷‍♀️
לאאאאמא לאוצר❤
שנשאר לה עוד חודשיים עד גיל חצי שנה
ו2 קילו כדי להכפיל כשגם זה לא חובה
ואני בכלל שונאת שאומרים לשלב תמל בגללאמא לאוצר❤
בעיות משקל! זה סתם מיתוס
שטויות במיץ גזר
בכל אופן כמובן שאני בעד שתשלבי תמל כי זה מה שאת רוצה ומרגישה שיהיה לך טוב💓
אבל זה ממש לא נכון שזה תמיד יותר משמין מחלב אם
זה ממש לא מיתוסשריקהאחרונה

הסיבה שהרבה תינוקות יונקים נמצאים באחוזונים נמכוים במשקל - זה כי האחוזונים נבנו לפי תינוקות שאכלו תמ"ל, ועם תמ"ל עולים במשקל מהר יותר

 

הבת שלי כמעט לא עלתה במשקל בהנקה

ועם תמ"ל נתנה קפיצה

מכירה כמה וכמה תינוקות כאלה

 

זה לא אומר שתמיד צריך לשלב תמ"ל

אבל מה שחשוב זה לראות שהתינוק שומרת על האחוזון שלו

הבת שלי היתה באחוזון מינוס (כן, יש דבר כזה) וכל עוד היא שמרה עליו - הרופאה היתה רגועה

כששברה כלפי מטה - הרופאה כבר כן רצתה שנשלב, והיא רופאה שמאדדדדד בעד הנקה ועזרה לי מאד למשוך את ההנקה

 

זה אחוזון של משקל גובה או משקל בלבד?מוריה
הגובה שלה משתנה?
נראה לי שכן, לא שמתי לב אבל על הגובה לא אמרו כלוםפה לקצת
בעצם הם מראים לי אחוזון של המשקל, לא של הגובה
יש אחוזון של גובה ומשקל ביחד.מוריה
וילד גבוה יורד באחוזונים האלה.
אבל ממשיך לגבוה.
אם היא ממשיכה לגבוה, את יכולה להיות רגועה.
הרופא אמר לי שילד שלא עולה במשקל דבר ראשון עוצר גובה.
חיבוקהתהילה והתפארת

זו התמסרות טוטאלית ובעיניי נכון לעשותשיקול של טובת הילדה מבחינה פיזית למול טובת הילדה בקבלת אמא שלווה ורגועה.

אין מקום לביקורתיות מהסביבה, זה ממש כמו לחטט בכל עניין פרטי של אחרים. 

צום גדליהאנונימית בהו"ל

ב"ה לא צמתי הרבה שנים בעקבות הריון והנקה.

כביכול אין לי סיבה לא לצום השנה, סיימתי להניק לפני חודש ומחכה לראות אם בע"ה נקלטתי להריון.

תינוקי מתקרב לגיל שנה.

אבל גם מרגיש לי מוזר ולא שייך לצום..

לא שואלת בקטע הלכתי, יותר מסקרנות.

אתם צמות? מתי יודעות אם לדחוף את עצמכם לצום או לפחות להתחיל את הצום ומתי לשחרר?

קודם כל ח"ו אני לא מחפשת לתקן אחרותאנונימית לשאלה.

ואם חלילה נפגעת ממני, או אחרות, אני מבקשת סליחה.

אני חושבת שעצם דיון על משהו הלכתי ולשתף מניעים שהם לא הלכתיים אלא תרבותיים/חברתיים/החלטה אישית וכו' באופן פומבי יכול לתת לגיטימציה לא ללכת על פי ההלכה.

לא עולה לי דוגמא טובה כרגע. אבל אני בטוחה שאם היה מתפתח דיון על לשים כיסוי ראש או לא, ונשים היו משתפות ש"אני לא שמה כי.... וככה מתאים לי" בלי לבסס הלכתית את הטענה שלהן, ולהצדיק שככה נכון לעשות, אז הגיוני שתרצי להאיר בשרשור כזה שזה עניין הלכתי ולא עניין של דיון שכל אחת מחליטה לעצמה.

וכמובן שיש לי חולשות ואני מתקשה להקפיד על דברים מסויימים כמו כל אחת. כמובן הגיוני להביע קושי בהקפדה וכו' ובעיניי זה מבורך שאפשר לדבר על דברים ולשתף... אבל לבקש תמיכה על קושי זה שונה בתכלית מאשר לבקש מתן לגיטימציה על אי הקפדה...

מבינה מה אני אומרת?

הקטנה שלי חוגגת עוד יומיים יום הולדת שנתייםמתואמת

ואני רוצה לקנות לה מתנה

לשם שינוי אני רוצה מתנה שתועיל לה, ולא רק שיהיה לה כיף איתה.

מתלבטת אם לקנות לה בובת פרווה נוספת (יש לה דובי שהיא מחוברת אליו ברמות קשות) - כשהמטרה היא שהיא תתחבר גם אליה וקצת תרחיב את "מעגל הידידות" שלה עם בובות. (היא מתלהבת מאוד כשרואה בובות אחרות, אבל בסופו של דבר תמיד חוזרת לדובי האהוב)

כמה זה באמת נורא שיש לה בובה אחת שהיא מחוברת אליה נורא? (קלינאית התקשורת שהלכנו אליה עד לפני חודשיים רמזה לי שזה בעייתי, לפחות אם זה ימשיך כך גם בגיל גדול יותר)

לחלופין - אולי בכלל כדאי לקנות לה משחק מעודד התפתחות כלשהו? (יש לה עיכוב בדיבור, וגם קצת עיכוב בגיוון משחקי)

אם כן - אז איזה משחק כדאי?

אם יש כאן מומחיות ומבינות דבר - אשמח לשמוע...

(ואולי אני צריכה לזרוק בצד את השכל שאומר שצריך מתנה שתסייע לה, ופשוט לקנות לה מתנה לפי הלב כמו תמיד?...)

תראיאורוש3

חפץ מעבר זה דבר טוב בעיקרון בעיני כאמא. עוזר להרדם, להרגע, להיפרד. בלי להרוס את הפה ואת נשימת האף למשל כמו מוצץ או בקבוק.

פשוט אצל המתוקה שלך זה נשמע קצת קיצוני. בפארק ובכל מקום. אז אפשר לעשות איזו חשיבה כמו שאז דובר בשרשור ההוא.

אני לא בטוחה שבובה חדשה תועיל לזה ספציפית. אין עוד בובות בבית? אפשר לעודד אותה להרחיב ולשחק גם איתן. לשחק איתה קצת ואז לשחרר אבל לא מאמינה שזה יתקרב לאיך שהיא עם הדובון...

לגבי מתנה אני בעד מה שכיף לגיל שנתיים- בובה ילדה ועגלה קטנה, מגנטים, כלי מטבח, פירות לחיתוך, אפשר ערכות כאלה של מליסה ודאג של גלידה, פיצה וכד'. ממש אוהבים בגיל הזה. וזה מעודד דיבור בשפה באופן טבעי משחקי ונכון לגיל... עם מגנטים אפשר לבנות בתים לחיות. בגיל הזה העבודה טבעית וכיפית עם כל האמצעים שהילדים אוהבים. את יכולה להכין איתה ארוחה לדובי ולעוד כמה בובות. להתחיל לשחק שהן משמיעות קולות או מדברות אם היא בשלה ואם לא אז עדיין לפעול עליהן בלי לתפעל אותן.

חשבתי שאם היא תבחר בעצמה בחנות בובהמתואמת

אז זה יעזור לה להתחבר אליה טוב יותר מאשר בובה שקיימת בבית... (אבל לא בטוח שזה יעבוד - לפני כמה זמן הלכתי איתה ועם אחותה הגדולה יותר, שרצתה בובה של חתולה, ואחרי שבחרתי בשבילה הצעתי לקטנה שתי בובות קטנות וזולות שתבחר אחת מהן, והיא בחרה בדובי קטן בהתלהבות - אבל כמה רגעים אחר כך זרקה אותו לרצפה בחוסר אכפתיות...)

אני אתייעץ גם עם קלינאית התקשורת שיש לה עכשיו, אבל בכל זאת - יש לך רעיונות איך למתן את הקשר שלה עם הדובי? והאם באמת צריך לעשות את זה כבר בגיל הזה?

תודה על שאר הרעיונות!

מגנטים יש לנו בבית והיא לא ממש מתעניינת בהם. עגלה ובובה היא אוהבת מאוד (יש לנו עגלה אחת, קצת מפורקת, אולי באמת אפשר לקנות חדש), אבל היא לא מגוונת את המשחק בבובה ככה (ולרןב שמה בעגלה את הדובי שלה). שאר המשחקים שהכרת באמת פגשנו אצל קלינאית התקשורת והיא נהנתה. החשש שלי שהחלקים של המשחק יתפזרו מהר מאוד ולא יהיו שמישים למשחק, כמו שקרה להרבה משחקים אחרים שקניתי במהלך השנים...

אבל אולי באמת צריך להשתדל עם זה באופן מיוחד, ולקנות משהו ולשמור עליו באדיקות בשבילה... (זה או ר גם לשמור עליו מפניה לפעמים🙈)

לכן אמרתיאורוש3

שאם זו מטרה איתה אז צריך איכשהו לעבוד על להרחיב גם אם לא קורה לבד. קצת להאכיל, לנדנד, לתת בקבוק... כמובן עם מלל מתאים וחזרתי. העבודה בעצם על השפה משולבת בעבודה על המשחק בגיל הזה. אם היא לא מוותרת על הדובי אז לגוון בסוג המשחק איתו. אם מוכנה לבובה אחרת אז אפשר אותו דבר כמו שעשתה עם הדובי, הבנת את הרעיון? לגוון בדבר אחד שישאיר אותה באזור בטוח שהיא תוכל להתפתח בו.

יכול להיות שאם היא תבחר בובה יפה בעצמה היא יותר תשחק. וגם עגלה זה אחלה לגיל הזה אם מה שיש כבר עשה את שלו. ומגנטים, שוב, צריך קצת ללמד, קצת לשבת, לתת ביטחון... נגיד בשבת אפילו קצת להקדיש לזה. לא צריך שעות.

לגבי הדובי בכללי, היא באמת קטנה... פשוט כמוך הייתי נגעלת מזה בפארק בקופ''ח או בקניון. אז משאירה באוטו או בתיק. או דברנו אז נראה לי על שקית מיוחדת שתהיה ''הבית שלו''. ברמה הזאת. לא צריך גמילה בגיל שנתיים. בעיני לפחות.

יכול להיות שבעבר משחקים נעלמו כי היו לך הרבה קטנים? אולי זה יהיה שונה עכשיו. ברור שזה קורה אבל אצלי נגיד לא בקצב וברמה שאת מתארת. אבל זה גם הרבה פחות ילדים. בכל מקרה גם בובה ועגלה עובד. ובלי קשר לשפה גם בימבות כיפיות לגיל... לכי עם הלב.

לבן שליoo

(6.5) יש בובה שהוא מאד אוהב ושמיכה שהוא מאד אוהב

לא רואה בזה בעיה

כן הרחבנו את מעגל השמיכות והבובות

אבל הוא שומר אמונים לאלה האהובים

ולפעמים אנחנו צריכים לחפש אותם כשהם נאבדים והוא לא יכול לישון בלעדיהם

נראה לי קצת דרמטי לדבר על בעיות כאלה בגיל שנתיים

זה טבעי שיש בובה אהובה

אלא אם היא הולכת איתה כל הזמן צמוד גם נניח לגן

היא אכן הולכת איתו לגן...מתואמת

כרגע זה טוב מבחינתי, כי היא עדיין בשלב ההסתגלות.

באמת זו שאלה, אם זה באמת לא טוב...

(יש לי עוד בת שהייתה לה בובה מסוימת אהובה בגיל הזה, אבל לאט לאט נוספו לה עוד בובות. ובגיל חמש בערך היא איבדה בהן עניין לגמרי... ועוד בת שאהבה לישון עם חיתול טטרה מגיל צעיר מאוד, ונגמלה מזה רק בגיל שמונה בערך. אני לא ראיתי בזה רע, אבל חמותי ששמעה על זה הייתה בהלם... וגם הילדונת שמעליה מכורה לכרית מסוימת, אבל בעיקר בשינה או כשהיא צריכה התפנקות, היא לא צריכה אותה בגן למשל... מעניין שאצלי רק הבנות התמכרו לחפץ מעבר🙃 ויש אחת שלא...)

השאלהoo

אם היא עוזבת אותה לפעמים או ממש צמודה אליה

אצלי רק הוא עם חפצים כאלה

(ועוד אחד היה מחובר למוצצים שלו)

אבל הוא אף פעם לא לקח לגן את השמיכה/ בובה

היא עוזב אותו לפעמים, אבל רוב היום הוא בידיים שלה.מתואמת

היא כן מסוגלת להסכים לעזוב אותו כשחייבים, למשל כשנוטלים ידיים בבוקר או כשמתקלחים (אבל לפעמים קשה לה).

זהoo

נשמע קצת יותר מדי

אבל היא עדיין קטנה

יש לזה הרבה זמן להתאזן לבד

תודה! מקווה...מתואמת

יש לה עגלה לבובה?רקאני

אני לא מבינה בזה

אבל הבת שלי בגיל שלה וכרגע היא מאוד מאוד אוהבת עגלות של בובות

ימים שלמים היא משחקת בזה

גם בימבה היא אוהבת

כן, יש לה (קצת מפורקת), גם בימבה ישמתואמת

אבל אולי צריך לגוון לה את יכולות המשחק, וזה מה שאני מתלבטת...

עונהקל"ת

אני חושבת שזה ממש לגיטימי וטוב להתפתחות הרגשית שיש בובת מעבר בגיל הזה ואף לא רואה חשש שזה ימשיך לגיל מאוחר יותר. בסופו של דבר אף ילד לא ימשיך להידבק לדובי לעולמי עד, זה עובר לבד..(בניגוד למוצץ שכן יש חשיבות להפסיק עד גיל מסויים כי זה משפיע על תפקודי הפה).

את אמא שלה ומכירה את הבת שלך הכי טוב, תקני לה מה שהיא אוהבת כל משחק יכול לשרת אותה שפתית, זה הכל תלוי באיך המבוגר שלידה מעשיר אותה שפתית תוך כדי המשחק ונותן לה מודל לחיקוי.

בגיל הזה לאט לאט מתפתח משחק דמיוני. לכן אני מאד אוהבת בגיל הזה לקנות כלי מטבח, כלי רופא, אמבטייה לבובה, כלי עבודה (יותר לבנים..).

בהצלחה!

תודה רבה!מתואמת

ואם המבוגר שלידה לא תמיד זמין כדי להעשיר לה את המשחק?...🙈

(ועכשיו אני קולטת שראשי התיבות שלך הם בעצם קלינאית תקשורת! נכון?)

אכן😉קל"ת

הכל טוב, ברור שההורים לא תמיד יושבים צמוד לילד ומשחקים איתו, אבל כשכן יש את הזמן איכות אחד על אחד אז זה משמעותי- ומההיבט של קלינאית זה משמעותי איך משחקים ופחות במה משחקים..;)

וחוץ מזה שלא חייב לשבת לשחק כדי להעשיר את השפה, אפשר גם בשגרת היומיום- בזמן אוכל, זמן אמבטייה וכו'

את זה אני עושה כל הזמן, כמובןמתואמת

אבל כנראה שבשבילה זה לא מספיק... (היא מתקדמת ב"ה, אבל לאט...)

למה חפץ מעבר בעייתי?מתיכון ועד מעון

ממש לא מסכימה.

חפץ מעבר זה צורך נפשי בסיסי שממש לא הייתי נלחמת בו, ואף להפך. חפץ מעבר נושר מעצמו שהצורך מגיע לסיפוק

תודה! אין גבול לרמת החיבור הבריא לחפץ המעבר?מתואמת

בגיל שנתיים לדעתי ממש נדיר שחורג מהתקיןמתיכון ועד מעון

אני גם אגיד בעדינות שקל''ת היא מומחית לתחומה, בתחום בריאות הנפש לא כלול בתוכו.

האם היא עסוקה רק בחפץ ולא פנויה לפעילות אחרת או שהוא מלווה אותה בפעילויות שונות?

כן, זה מה שקלינאית התקשורת אמרהמתואמת

שבדובי מפריע לה לפעמים לשתף פעולה בטיפול. גם השנייה אמרה את זה (אף שהיא לא אמרה שהדובי לא טוב בשביל הילדה).

ונכון, צודקת. נתייעץ על זה באמת גם עם מדריכת ההורים שלנו, שהיא פסיכולוגית...

לא שאלתי על הטיפולמתיכון ועד מעון

שאלתי על איך את מתרשמת ממנה כאמא שלה.

האם היא עסוקה כל הזמן בדובי, או שהיא נגיד משחקת והדובי נמצא איתה, זו כוונתי.

אני יכולה להבין שבטיפול הנוכחות של חפתץ המעבר עשויה להפריע, השאלה אם הוא מפריע להתנהלות היום יומית שלה, האם רק הוא מעסיק אותה, או שהוא חלק מהמרחב

הבנתי עכשיומתואמת

אני חושבת שהיא פשוט עושה את כל הדברים ביום יום עם הדובי (כמעט, לא ממש הכול), כלומר - הוא מתלווה אליה בכל מיני פעולות, וזה לא שהיא רק מתעסקת בו. יש לה עוד "תחומי עניין".

אז נשמע לי מהתיאור שלך שזה ממש בסדרמתיכון ועד מעון

מסייגת שכמובן לא ראיתי...

אבל נשמע ממש בתחום הסביר

תודה! הרגעת אותי...מתואמת

אם היא מחזיקה את הדובי כל הזמןאפונהאחרונה

איך הוא לא מפריע לפעילויות אחרות?

מתואמת כתבה מקודם שהילדה מסכימה לפעמים להניח אותו כדי ליטול ידיים ולהתקלח, נשמע שבשאר הזמן הוא תופס לה יד, אלא אם הבנתי משהו לא נכון.

מסכימה מאד שלא להלחם בחפץ מעבר ושהוא ינשור כשהצורך יגיע לסיפוקו, אבל אם ילד מפתח תלות כל כך חזקה עם חפץ מעבר כדאי לחשוב מה הצורך שם כדי לספק אותו בתוך החיים והקשר עם ההורה.

מתי יצאתן לחלד?הבוקר יעלה

או בעצם לחופשת מחלה שלפני?

אני שבוע 35 עייפה וכבדה, המצחיק שאני אחרי חודשיים חופש כי מורה. ובתכלס אמשוך עד אחרי החגים במילא אבל תוהה אם לצאת מיד אחרי.

ימי מחלה יש בשפע

להיות בבית זה מנוון אבל רוצה לנוח קצת לפני..

בקיצור ממש תוהה מה לעשות

אשמח לעצתכן ומה אתן עשיתן..

כשילדתי 🫣מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך ג' בתשרי תשפ"ז 16:51

ילדתי רגע לפני שבוע 37.

עבדתי עד הלידההשם שלי

חוץ מאחד ההריונות, שבאותה תקופה לא עבדתי.

אבל תמיד ילדתי לפני התאריך.

עבדתי עד הלידה, אבל אם יש לך מ"מ אז וימי מחלה בנחתשיפור

וזה יתקבל יפה, אז למה לא לצאת מיד אחרי החגים? בעיניי זה לא מנוון זה מאוורר...

משבוע 38, בהריון אחד גם בשבוע 37ואילו פינו

בהריון האחרוןoo

יצאתי בשבוע 35

קמתי בבוקר והבנתי שזה גדול עלי להיסחב לאוטו ומשם לעבודה

היו לי ממש מעט ימי מחלה ולקחתי על חשבוני

בשבילי זה היה מאד נכון

לנוח בבית להיות בקצב שלי

לא להטריד את הגוף במאמץ שגדול עליו

ולהגיע ללידה בנחת

בלידה אחת התארגנתי לצאת לעבודה ובסוף יצאתי לבי"חהשקט הזה

ובלידה אחריה ילדתי אחרי חודש וחצי בבית (עם כלביא שהתחבר כבר לחופש של התיכונים ולידה באמצע יולי😅)

יצאתי בתאריך המשוערתוהה לעצמי

אלא אם כן ילדתי לפני..

אני ניסיתי הרבה לפני וגם ממש לפני❤️

הכי טוב זה כמה ימים לפני

לא מידי הרבה

שיהיה בשעה טובה לידה קלה

כל לידה אחרתכורסא ירוקה.

בלידה הראשונה תכננתי לעבוד עד הלידה אבל בפועל כמה ימים לפני לא יכלתי כבר ולקחתי מחלה. תכננתי לחזור לעבוד אבל לא הספקתי...

אחכ בכל הלידות יצאתי מוקדם יותר מלכתחילה כדי לנוח לפני הלידה. בחלק ילדתי מיד וחלק היו לי כמה ימים בבית. אבל כחלד, לא מחלה

לרוב יצאתי קרוב לתל"מ. אבל ילדתי שבוע+- אחריויעל מהדרום

אני יוצאת קצת לפני בדכפרח חדש

בין שבוע לשבועיים

למה מנוון? גם לנוח כל היום זה מצויין לפני הלידה

תמיד הגעתי ככה מאוד רגועה ונינוחה ללידה..

בדכ השתמשתי בימי מחלה בימים האלו שלפני הלידה

אם אין לך אז אולי באמת השיקולים הם שונים

הפוך, יש לי מלאהבוקר יעלה

יודעת כל עובדת משרד החינוך שימי מחלה יש בשפע 🤣

אני אחרי חודשיים חופש ומרגיש שאני בקושי זזתי ועייפה. אבל התכלס אפשר לקשר את זה לסוף הריון, פריטין נמוך וכבדות כללית.

מהרגע שגיליתי על ההריון תכננתי את החלדהרמה

אני לא חושבת שמישהו ימחא לי כפיים אם אעבוד עד הסוף.

למדתי שאם את לא דואגת לעצמך אף אחד לא ידאג לך לצערי.

ולצאת הכי מוקדם שמתאפשר לך זו מתנה בעיניי למנוחה והכנת הגוף לקראת הלידה

וואי כ"כ נכוןהבוקר יעלה

איך יש לנו קטע דפוק לרצות אחרים, ואף אחד לא שם לב..

לקחתי לתשומת לבי.

אתן מחזקות אותי לצאת מיד אחרי החגים בע"ה

יצאתי בשבוע 40כחל

ילדתי אחרי שבוע

מבחינתי הייתי חייבת את הזמן קצת בבית לפני

בשתי הלידות תיכננתי לעבוד עד התל"מדיאן ד.

בפועל משבוע 38 כבר לא הייתי מסוגלת ללכת לעבוד וזה היה סיוט הפער בין הציפייה מעצמי ליכולת.

בעז"ה בהריון הנוכחי מתכננת מראש לצאת למחלה משבוע 38.

לדעתי הגוף צריך את הפסק זמן מנוחה הזה בבית.

ואם את יולדת מוקדם בדר"כ אז לצאת יותר מוקדםץ

ומתחברת מאוד למה שכתבו כאן שאף אחד לא ימחא לנו כפיים על מאמץ מעבר לגבולות היכולת שלנו אז ממש אין טעם לנסות לרצות...

אני יצאתי ב39נויה12345

אבל, בשבוע 37 לקחתי לי כמה ימי מחלה קצת לאפס את הבית, להכין בגדים לתינוק, לקנות דברים שרציתי, סתם לשבת בבית ולראות סדרה , לנשום לעשות דברים שאני אוהבת ואז ב39 כבר יצאתי לגמרי.

בסוף ילדתי ב41 אז הייתי בבית שבועיים חח אבל לא נורא;)

שבועיים לפניאמאשוני

והייתי זמינה מרחוק לבלתמים

זה ממש עזר שהיינו כבר אחרי חפיפה ורק היה צריך לעבוד לא הרבה

וגם יתרון שאחרי הלידה עוד יותר לא היו הפתעות כי היה להם שבועיים לפני הלידה לשאול את כל מה שהיה צריך.

הכנתי גם חפיפה כתובה אז היה יותר קל.

אני גם מתלבטתילד בכור

לידה אחת ילדתי בתאריך ולידה אחת בשבוע 38 ובה עבדתי עד הלידה כי לא דמיינתי שאני אלד לפני התאריך וזה היה ממש מבאס..

אז מתכננת לצאת ב38- אבל אם אני אלד ב38 שוב לא יהיה לי כמעט זמן בבית ואם אני אלד הרבה אחרי אז אני כבר אשתעמם בבית כמו שאני מכירה את עצמי

בלידהאפונה

חוץ מההיריון שבו עברתי את התאריך.

בפעם הראשונה בלידהרוני_רון

אבל ילדתי ב37

בפעמים השניה יצאתי שלושה שבועות לפני הלידה.

ובפעם השלישית באמצע 38, שבועיים לפני הלידה.

יצאתי כשהרגשתי את התחושות שלך, זה היה גדול עלי להמשיך לעבוד. פשוט לא הייתי מסוגלת.

הריכוז ממני והלאה, אני מלאת מכאובים, רוצה להגיע מתוך רוגע ללידה.

היו לי ימי מחלה, והכי הכי הכי מתאים אז לקחת אותם, הרופא רשם לי ימי מחלה בכיף. אם זה לא חולה, אז לא יודעת מה זה כן חולה.

בלידה האחרונה יצאתי מהעבודה והייתה לי ירידת מיםמתיכון ועד מעון

אני מעדיפה לצאת ברגע האחרון, לא מסוגלת לחשוב על להיות בבית צניחה שאטפס על הקירות

לרוב בלידהשומשומונית

יש לי 4 לידות שעבדתי בבוקר ובערב ילדתי.

אחת הייתי בשמירה בבית ואחכ באשפוז בביח

אחת לקראת סוף החופש, אז לא עבדתי

ואחת היתה לי דלקת מדבקת בעין, אז הייתי צריכה לקחת ימי מחלה וילדתי בסופם.

באתי לאזן את כל התגובות פה...אמא טובה---דיה!

תמיד יצאתי בתחילת תשיעי.

אומנם מסיבות רפואיות כי יש לי בעיות רציניות באגן ומתחילת שמיני כל תזוזה שלי היא כאבים מטורפים (לא סימפי, יש לי משהו אחר),

אבל אני רוצה להגיד שלמרות שהייתי חודש בבית ולא יכולתי לזוז כמעט בכלל החודש הזה היה לי כיף ומלא נחת, תכננתי לי בלו"ז הרבה דברים שלא דורשים תזוזה, הרבה הרפיות, הרבה נחת עם הילדים, הרבה דברים שאף פעם אין זמן לעשות.

הרגשתי שהגעתי ללידה ממש בנחת ועם הרבה כוחות.

אז אני ממליצה, ואם יש לך אפשרות לזוז - זה בכלל יכול להיות כיף.

תסעי, תבלי, זה זמן נהדר... עדיין אין תינוק שצריך לטפל בו, וזה זמן עם משמעות, כי את צוברת כוחות ללידה...

אה, בעצם מסייגת שאני גם עובדת מהבית בתור עצמאית,אמא טובה---דיה!

אז כן הייתה לי תעסוקה.

אבל שוב, אם את יכולה לזוז - תמלאי לך את הזמן בחוויות חיוביות וזה שווה ממש!

ואגב, יצאתי בלי ימי מחלה. פשוט ימי חופש על חשבוני.אמא טובה---דיה!

אז אם יש לך ימי מחלה - בכלל לא הייתי מתלבטת. (לא שאצלי התלבטתי, אבל בכל זאת...)

באה לאזן את התגובות😂אהבה.אחרונה

יצאתי ב37 וילדתי ב41++

הייתי עושה את זה שוב אם כי כנראה שהפעם אני כן אמשוך יותר בקטע כלכלי

יש ברזל שלא עושה עצירות??לב לבן

ב"ה בהריון

ההמוגלובין ירד

כל סוג ברזל שניסיתי, עושה לימעצירות בלתי נסבלת. הצעות??

תנסי אפרוסרקאני

לי האבקה של אלטמןשומשומונית

אם את ממש סובלת שווה להתייעץ עם הרופא על שילוב של נורמלקס\בנהפייבר.

לי עזר ברזל נוזלי של ספאטוןקנמון

ניסיתי, לצערי עצירותלב לבן

לי אקטיפרין לא עשה.מתואמת

אקוסאפנעומית

בנתיים עובד בסדר גמור

(אבל אני לא יודעת אם זה מיועד לזמני מחסור/אנמיה או רק לחיזוק)

ברזל עדין של סולגרסטודנטית אלופה

אפשר לקחת במקביל ויטמין סי. זה עושה את ההפךחילזון 123אחרונה
עבר עריכה על ידי חילזון 123 בתאריך ד' בתשרי תשפ"ז 9:30

וגם עוזר לספיגה של הברזל

לנשיםהריון ולידה
עבר עריכה על ידי הריון ולידה בתאריך ג' בתשרי תשפ"ז 19:57

עבר עריכה על ידי הריון ולידה בתאריך ג' בתשרי תשפ"ז 19:56

אני לא מסוגלת לריב איתו על כל דבר

מרגישה שהוא שולט ברגשות שלי

בוחן אותי בלא ידיעתי ואז בא בטענות אין סוף

נכון אתה עוזר

וזהו! זה הבית שלך זה הילדים שלך

גם אם קשה לי איתם כשהם נזרקים עלי בלי תיאום ציפיות כי החלטת ללכת למניין עכשיו בלי לדבר על זה כמו בני אדם

ואז הוא מתפלא שיש לי אנטי עצום מהדת

נכון שזה לא התפילה, זה יכל להסתדר עם התפילה

זה אתה, כי אתה לא מתווך ולא מתאם

למרות שכבר דיברנו בלי סוף על זה שאני צריכה תיאום ציפיות כי אני בן אדם אכזר

ואם אתה שואל ואני אומרת לא זה לא מעניין אותך בכלל

כבר עדיף שלא תשאל

לא מסוגלת להכיל יותר את זה

בא לי לזרוק אותו לפעמים

לקחת פסק זמן מהזוגיות הזאת בגלל משפטים כמו "בוא נראה אותך עושה את מה שאני עושה בבית גם בלי צום"

חצוף

נכון, ואז יוצאת ממני מפלצת

ואז אני מרגישה כישלון כבן אדם כאישה וכאימא

ולא מעניין אותי שכלפי חוץ אתה הבעל המושלם עאלק

איכס

יש עוד כמה דברים חשובים שלא יכולה לכתוב מאאוטינג

אין אופציה כרגע לטיפול זוגי אז אל תציעו

אז לפחות תקבלו בהבנה ותנו לי חיבוק

כי את החיבוק וההערכה על כל מה שאני כן -אני לא מקבלת מבעלי

אז לפחות מנשים זרות עם לב של אישה שמבין אותי וסליחה על הבלבול בין הגופים השונים

מוזמנות לתת עצות קטנות כדי שאחיה איכשהו

חיבוק!ואני שר

נשמע כואב ממש.

אוףאפרסקה

נשמע קשה ממש. שלא מתייחסים ולא מעריכים.

אין לי עצות, אז רק נותנת חיבוק ומקווה שתמצאי נחת 🙏

חיבוק ממשאונמר

לדעתי תחשבי רגע על משהו קטן שיעשה לך נעים כי את דואגת לעצמך. משהו שניתן לך חיבוק לעצמך.

שוקו חם.

עוגיה.

איזה שיר שמרגש אותך.

משו קליל שניתן לך חיבוק. מגיע לך.

ואחרי זה אני היתי יושבת לחשוב מה יעשה לזה סוף. משו כלשהו חייב להיות.

♥️

חיבוק גדול!רק טוב=)

את ראויה להרבה טוב 😘

זה הכי כואבoo

כשיש פער בין איך שזה נראה

לבין המציאות

שאי אפשר להתלונן

שיוצאים קטנים

קשוח

חיבוק!ניקזמני

דבר ראשון חיבוק, זה הרגשה נוראית לריב עם הבעל ולהרגיש לא מוערכת וכישלון..

שאלה מעצבנת מוזמנת לערוף לי את הראש וירטואלית - מה המצב ההורמונלי שלך?

שואלת רק! כי מזדהה כ"כ עם ההרגשה שהכל שחור ושהבעל מעצבן עד כדי רגשות הרהורי בריחה מהבית, ואז שבוע אחרי המחזור מגיע ואת כזה - אהה לכן הרגשתי ככה!

הרבה פעמים המצב בשעתו מרגיש נורא ואיום ושאין תקווה וש*הוא* כך וכך וכך

ובסוף בא הבוקר (או המחזור) והכל נראה יותר נורמלי

נשמע לימתיכון ועד מעון

שהוא עושה לך מניפולציות, אולי אפילו על גבול הגיזלייטינג, ממה שאת מתארת זה נשמע שהוא מסובב את הכל וגורם לך להיות אשמה.

זה נשמע לי קצת מטריד.

אני יודעת שזה קלישאתי אבל ממליצה על טיפול או זוגי ואם לא אז לפחות לעצמך, לקבל כוחות, שלא תכתבי על עצמך שוב שאץ אכזרית חס וחלילה

אם טיפול זוגי לא אופציהאיזמרגד1

מציעה ממש לחשוב על טיפול אישי... וחיבוק לך🫂

חיבוקרק רגע קט

מצטרפת ל @מתיכון ועד מעון , גם לי נשמע שיש פה מניפולטיביות לא בריאה שהוא מפעיל עלייך.

מחזקת אותך ללכת לטיפול אישי ולקבל כוחות.

בהצלחה❤️

דברהראשון למצוא את העוגן שלך בתוכךיום שני

את טוב גדול, יש בך כוחות.

בלי קשר למה שאת עושה, בהשוואה אליו או מול הילדים או במדידה של כמה מטלות.

שבי עם עצמך, עם דף או בעל פה

היית אישה מדהימה גם לפני שהתחתנת

גם לפני שהפכת לאמא

(לא סותר את זה שאת כנראה אמא נהדרת)

להיאחז בנקודות הכוח הפנימיות.

להיזכר מי את.

תמצאי משפטים חיוביים שמגדירים אותך

תיאחזי בזה, תשנני לעצמך ברגעי הקושי

או כל ערב

מתי שאת צריכה.

להגיד כל בוקר בכוונה "אלוקיי נשמה שנתת בי טהורה היא"

אחר כך יהיה לך כוח לבדוק מה מניפולציות, מה טעויות, מה חולשות שלו ומה אולי תקופה קשה.

כי זה נשמע שאת מודדת את עצמך רק בהשוואה אליו

יש אותך ויש בל הרבה טוב, אני בטוחה.

קודם כל את

למצוא את הכוח שלך

להאמין בעצמך.

חיבוקתהילה 3>אחרונה

נשמע קשוח וכואב.

ועצתי;

כשלומדים להבין את המנגנונים שמפעילים מב9נים את כל הסיבוך, וגם לנהל דינמיקה זוגית בריאה של גבר אישה, זה יכול מאד לעזור.

אשמח ממש להמלצה למגן שמיכה וטיפים איך להתנהל עםאוהבת את השבת

3 ילדים מפספסים

אולי חלק בגיל שעדיין עדיף לישון עם טיטול?לב לבן

לא.. הקטן מפספס חצי מהלילות רק חבל לי לשים טיטולאוהבת את השבת

שלא יתרגל..

משתמשת בשמיכות שלא צריך לצפותפאף

אלא ישר מכבסים...

אצלנו עדיין הוא עם שמיכות קיץ, אבל בחורף שעבר קניתי פוך קטן היחסית דק שנכנס למכונה יחד עם המתים, ואני לא מצפה, נוח ממש.

גם כרבולית עבה עובדת.

ואנחנו גרים במקום קר, והיה לו סבבה בחורף

אבל זה גם המוןןאוהבת את השבת

לכבס את הסדין, מגן מזרן, שמיכה*3 פלוס הכביסות מהחג היום זה יוצא לי מלא...

והפעם גם אחת הרטיבה 2 שמיכות

ואני מכבסת את המגן מזרן כי הוא עם בד מצד אחד

והפעם גם עברה למיטה לשי ופספסה גם שם אז בכלל יצא הרבה.....

להחליף למגן מזרן שהוא רק ניילוןאפונה

מגן מרופד לא עובד עם מפספסים... וגם הניילון שלונסדק ומתחורר בכביסות מרובות ופתאום תגלי שהוא חדיר לנוזלים.

איפה קונים מגן שהוא רק ניילון?~מרמלדה

כבר הרבה זמן מחפשת

אשמח גם, וגם הבעיה שבכמות גדולה זה נוזל לצדדים, למאוהבת את השבת

למזרן

ברמי לוי, במכולת, בבזאר שטראוס...אפונה

קניתי בבייביסטארנועה לה

לגמרי. למפספסים רק ניילוןיראת גאולה

הם ילדים, הרשרוש לא מפריע להם לישון...

רק לגדולים שלא מפספסים בכלל אני שמה מגן מזרן עם בד למעלה.

תקני סדינית הקסם ולא תצטרכי לכבס מצעיםהמקורית

אני באמת גם שמה סדינית,פאף

הבן שלי לא מסכים מעל הסדין-אבל זה חוסך את המגן מזרון, אבל כשיש הרבה זה נוזל גם....

והייתה לי חברה שלא הייתה שמה סדין, רק מגן מזרון עם מגבת.

ובאמת זה שלב מתיש ולי יש אחד שמפספס...

קנינו מעליאקספרס הרבה סדיני ילדים שהם נגד פיפיבת מלך =)

ככה שגם קל להציע את המיטות וגם זה משהו אחד לכבס במקום 2.

יש הרבה צבעוניים ועם ציורים חמודים.

מאז שעברנו לזה, הרבה יותר קל. ושמיכות בקיץ מכבסים..

את מנסה לקחת אותם לשרותים לפני לכתך לישון?ממתקית

אצלנו זה עזר ברוב הפעמים עם חלק מהילדים.

כל בוקר לגלגל את כלי המיטה על סדיניה וכו ולמכונה ישר, שלא יספג הריח.

ולתלות בשמש

אין מה לעשות

רק תפילה ולחכות שיגדלו. (כמובן לשלול אם זה רפואי או נפשי- שינוי, גן חדש וכו' ואז לחישות לילה יכול להועיל.

תודה! אין לנו מקום נוחי לתלות..אוהבת את השבת

הולכים לפני השינה

ואת הגדולה גם לוקחת לפני שאני הולכת לישון

זה גנטי ממש.......

קודם כל חיבוק, זה באמת ממש מתיש~מרמלדה

אני שמה כרבולית מתחת לשמיכה פוך, ואז רק היא סופגת את הרטיבות ואני מכבסת רק אותה כל יום.

בנוסף, ממליצה בחום על סדינית הפלא, זה משנה חיים! חוסך את הכביסה של הסדין והמגן מזרון, וגם את ההחזרה שלהם למיטה אח"כ שזה החלק השנוי עלי.

הופך את כל הכביסה להרבה יותר קלילה!

אני הייתי מכסה בשמיכת פליזחילזון 123

ובחורף מעל הפליז עם פוך. ככה לפעמים מספיק לכבס רק את הפליז.

וסדין ניילון. בלי ציפויים. ככה רק מנגבים.

ושמיכות פוך בגודל של תינוק (גם לילדים שכבר בגן). כי שמיכה גדולה לא נכנסת בקלות למכונה, ושמיכת תינוק כן נכנסת למכונה.

חוץ מזה אפשר כבר ללמד אותם מגיל מסויים להוריד את הסדין, להניח במקלחת עם הפיז'מה הרטובה. זה חוסך קצת התעסקות

מקפיצה לישמעונהאחרונה

איך עובדים בתחילת הריון??ליבא2

ב"ה אני בתחילת הריון

התחלתי לא מזמן עבודה חדשה ומאוד אינטנסיבית במשרד החינוך, וממש ממש קשה לי

לא מצליחה לתפקד עם העייפות הקיצונית הזו

הבחילות והצרבות. כל יום זה זה סיוט בפני עצמו

בנוסף זו עבודה שדורשת נסיעה של שעה כל צד, והנסיעה מגבירה את הבחילות..

איך אפשר לצאת לחופשת לידה ממש מוקדמת?

מבחינתי לעבוד חודש אחרי החגים וזהו.

אבל איך עושים את זה? יוצאים לחלת?

מה הקריטריונים לקבל שמירה?

בדרך כלל בהמשך זה משתפרהשם שלי

אי אפשר לצאת לחופשת לידה בשלב הזה.

רק כמה שבועות לפני תאריך הלידה המשוער.

בהריון רגיל לא נותנים שמירה.

אם את צריכה, את יכולה לקחת ימי מחלה.

כדי לקבל שמירה את צריכה שתהיה לך סיבה.

אם את במצב של הרבה הקאות, עד למצב של עירויים ואישפוזים, אולי תוכלי להוציא שמירה.

אם את עובדת עד אחרי החגים, יכול להיות שאחר כך כבר תרגישי יותר טוב ויהיה לך יותר קל לתפקד בעבודה.

כן זה קשוח.באתי מפעם

אבל אין סיבה שיתנו לך לצאת לחופשת לידה.

בדר"כ יש שיפור משמעותי עם הבחילות והעייפות בשבוע 12 או 16.

אם הבחילות ממש סיוט תבקשי מרשם לבונג'סטה, לי זה ממש שיפר את המצב. וכן, ללכת לישון צהריים או בלילה מוקדם מאוד, זה קשוח אבל איכשהו ב"ה מצליחה לשרוד.

זה קשוחמיוחדותאינסופית

כמו שכתבו פה בהמשך זה משתפר ואז יותר קל...

ההתחלה קשוחה ממשהבוקר יעלה

אבל אין מה לעשות.

ובמיוחד במשרד החינוך. אם התחלת שנה תצטרכי לסיים אותה. אחרת זה לא יראה טוב ואם תרצי להמשיך במשרד יהיה קשה.

אצלי כל ההריונות קשוחים עם התופעות שהזכרת ושרדתי בקושי עד חודש חמישי שהתחיל להשתפר.

אם יש לך ימי מחלה תקחי קצת. אני שיתפתי את המנהל שיבין למה אני לא במיטבי ונעדרת הרבה. ממש מוקדם, שבוע עשר בערך.

ושמירה מאוד קשה לקבל, בטח שלא על בחילות ועייפות. אני גם ניסיתי על סכרת ואמרו לי שאי אפשר

תודה לכן!ליבא2

אני צריכה ללדת בעז"ה באיזור פסח, ואז כבר לא תהיה לי אפשרות להאריך את החופשת לידה כי כבר חופש גדול..

מצידי לצאת לחל"ת ולחתום אבטלה

רק חוששת מההשלכות😒

אם הייתי יודעת שככה יהיה לא הייתי נכנסת לזה.

ואי קשוחאםאניאחרונה

הנסיעות,

ואוו שעה כל צד זה קשוח ממש.

זה עבודה שמאפשרת לעבוד גם מהבית?

אולי תנסי לשתף את הבוס אם זה רלבנטי וזה יכול להקל.

אבל זה באמת ממש קשוח,

אני כבר כמעט בחמישי ועדיין מאד עייפה ומבוחלת וממש קשה לי להגיע לעבודה.

בהתחלה לקחתי הרבה ימים מהבית, עכשיו כבר התעצבנו עלי אז כן מגיע, ודי סובלת...

מציע לך לנשום עמוק זה הולך ומשתפר,

ולנסות להקל עלייך בכל דרך בנסיעות.

בהצלחה רבה ותרגישי טוב!

אני מבינה שאני כנראה לא זכאית לדרגהשירה_11

כי ההכנסה שלנו גבוהה בגלל כל מיני לוספות של בעלי בחודשים האחרונים

המינוס שלנו גבוה גם הוא אבל את מי זה מעניין.

ואני ארלץ להוציא אותו מהמעון עם כל הקושי שבדבר ובאמת שקשה לי

ודבר שלישי והכי מעצבן!!! שאני משלמת מחיר שלקבוצת גיל 0-15 חודשים בגלל הפרש של חודש בלבד!!! בוא הוא יהפוך מ14 ל15 חודשים!!

למה הכל כל כך לא פייר כאן????

אם זה תוספות זמניותהשם שלי

אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?

תנסי לבקש שיסתכלו על ממוצע שנתי או על חודשים אחריםכורסא ירוקה.

תפני לחריגים

זה בטח יהיה סיפור ארוך עד שיתייחסו אליישירה_11

ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש

מבאס ממש ממש!!כורסא ירוקה.

איך 4500?שלומית.

מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)

השנה? זה עולה כל שנה.. המחיר בתמת אחידכורסא ירוקה.

ומשתנה בין קבוצות גיל

והקבוצות גיל האלהשירה_11

על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר

וואי מטורףשלומית.

אני בשוק איך המחיר קופץ!!

זה היה שנה שעברה

יש אם הבדלים אם המעון למטרות רווחשיפור

ואם זאת תקינה מורחבת

אמלינו זה מתחלק ל11 חודשי תשלוםשירה_11

ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה

או ביטוח או על אוגוסטכורסא ירוקה.

לגבי החודש, מבינה אותך....

תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈

מה האפשרויות האחרות שלך?דיאן ד.

כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?

אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...

יש כל מינישירה_11

משפחתון או מעון פרטי עולה בערך 3,000

ויש גם באיזור ה2,000

ויש חצי יום ב1,000+ לא יודעת מה המטפלת נותנת שם שזה הסכום שהיא מבקשת

מזל שהפרטי אצלכם זול יותר מהציבוריכורסא ירוקה.

איפה שאנחנו הפרטי עולה עוד יותר וגם אין הבדלי גיל אז שילמתי בגיל 3 3800 לחודש לפני שנה, וזה הזול באזור שלנו

אוייי זה נוראאשירה_11

למה אף אחד לא עוצר את זה זה מזעזע

והם עוד קוראים לעצמם אגף לעידוד תעסוקת הורים

איזה מבאסים התמת האלו יאללה איתם.ממתקית

מה עכשיו תעשי?

מעצבן.

מחפשת משו פרטי אחרשירה_11

מבאס ממש

משתדלת להאמין שהכל משמים לטובה אבל קשוח

רק אומרת ששילמתי שנה שלמה מחיר של תינוקהשקט הזה

בגלל הפרש של 5 ימים.

אין מה לעשות, הגבול צריך לעבור איפשהו ומי שעל הגבול נדפק🙄

כדאי לך לנסות להגיש בקשה להנחהשואלת12

אנחנו קיבלנו דרגה ממש מהר ואז תדעי בוודאות אם אתם זכאים או לא.

כמה מהר קיבלתם?שירה_11

ממש כמה ימיםשואלת12אחרונה

פחות משבוע. ועוד חברות שהגישו איתי

אולי יעניין אותך