אפשר פריקה?חגהבגה

הרבה זמן לא הייתי כאן, במיוחד לא מהניק שלי.. אני נמצאת כאן מדיי פעם בניק אחר (אל תנסו, לא תצליחו לזהות, אני מקווה קורץ)

אני ממש חשופה, הרבה פה יודעות עליי המון, אז בבקשה, מי שיש לה ביקורת, או שיפוטיות כלשהי, לא לכאן.

אני סופר הורמונאלית, וזה מחרפן אותי. שאני לא באמת יכולה לשלוט בתגובות שלי. זה א'.

ואין ליס בלנות וזה כל כך קשה לי כי מה הסביבה אשמחה בבחירות שלי??

ב', אני ענקית. ממש. הכי שהייתי אי פעם, ועזבו מראה. קשה לי לעשות פעולות יומיומיות וזה מציק לי ברמות.

לא מצליחה לשמור, בכלל. מתחילה כל יום, מנסה, משתדלת ו-נאדה.

ויש לי זמןןןןןןןן אני רק באמצע שביעי, שהוא כידוע נצח ואחריו, נצח נצחים.

בואו לא נדבר על פסח, אוקיי? אוקיי.

יש לי חמץ בכ-ל פינה. כל פינה!!! ממש, פשוטו כמשמעו. אנחנו לא מוכרים כלום, חייבים לנקות הכל.

וגם אם אגיד לעצמי- אין צורך לסדר ולמיין רק שיהיה נקי- זה מבאס כי סדר כזה רציני ומיון עושים פעם בשנה, גם ככה הבית שלי ג'יפה רוב הזמן,

אז מה גם בפסח לא אעשה?!?!

ו- הדובדבן שבקצפת, אני כבר לא מורה (האמת על זה מוגה לה', שעזר לי לעשות את הבחירה והמעשה לצאת הממערכת- כל יום, ממש ככה), אז אין לי חופש לפני! ממש עובדת עד ערב חג, כמובן יכולה לבקש חופש, אבל זה מורכב מכל מיני סיבות, קיצוררררר.....

 

תגידו לי שאצליח, תגידו לי שזה יעבור

תגידו לי שמתישהו, באמת אצליח לרדת את כל הקילוגרמים האלה, שהבית שלי יהיה לא מתוקתק, אבל מסודר, קצת

 

אל תדאגו, כל התלונות באות יחד עם הודיה עצומה לה' על כל החסדים... מוקירה תודה, רואה הכל, ועדיין...

יקרהמדברה כעדן.
חיבוק ענק
אני חושבת שמטפלים בעצמנו ונותנים לעצמנו את היחס הנכון אז ממילא אנחנו פחות פונים לאוכל כמפלט...
מנסיון

יש לך מן לעצמך? זמן לנשום? בבוקר את קמה בלחץ לילדים או שיש לך רגע לעצמך? כשיש קושי כמו בלתם, את מצליחה לקחת נשימה עמוקה?
יש זמן שאת מפעילה את הגוף? הולכת? משמנת את המפרקים?

אחרי שתחשבי שניה אם את מרוצה מהתשובות שלך לעיל, יהיה לך יותר קל

ואני יודעת שמה שכתבתי זהלא קל. זה באמת לא. אבל עד שלא נוגעים בזה, למה שהנפש שלך תשנה את ההרגל שלה לפנות לאוכל כמפלט...?
זה אפילו לא מפלטחגהבגה

זה לא שאני מנשנשת כל היום, או אוכלת אכילה רגשית. פשוט רעבה יותר, כמו בכל הריון ונכנסתי להריון הזה במשקל מאוד גבוה.

יש לי זמן לעצמי, בזמן הזה לא מסוגלת לחשוב לעשות כלום חוץ מלנוח...

תודה לך אבל אהובה

אז בלבלת אותימדברה כעדן.
מה הכוונה שאת מתחילה כל יום דיאטה ואת לא מצליחה לסיים? אשמח להבין יותר טוב
לא לא דיאטהחגהבגה

אני מתחילה כל יום באוכל מאוזן. לוקחת לעבודה סלט וקוטג', פירות, וזה משביע אותי!

אבל אם במהלך היום נקרא לדרכי איזה ממתק או חטיף או איזה שטות, לא אתן לו לעבור לידי..

סתם ככה!

פורים, כפי שכתבתי למטה, היה אבן דרך משמעותית בהפרת המשמעת התזונתית...

אבל זה מרעב?מדברה כעדן.
אמיתי? פזיולוגי?
רוב הפעמים כןחגהבגה

ואז, איזה כיף

חגיגת צרבות לא משנה מה אני אוכלת ומתי

אוישמדברה כעדן.
איזה תסכול
אבל מה זה רוב הפעמים? אני מנסה להבין מה קשה לך. אם כמובן מתאים לך לשתף
אם מדובר באוכל שלא מתאים לך- תמיד כדאי להמשיך לחפש אוכל שמתאים לך. פלוס כדורים או מה שאפשר לעשות
אם מדובר בדברים שהם לא מזון כמו לחטוף שוקולד כי פתאום נקלע לידייך או להיכנס למאפיה בדרך- זה ככל הנראה אכילה רגשית.
זה לוקח לי זמן וכוחותחגהבגה

לא רוצה להשקיע זמן בבבניית תפריט במיוחד שאני מכירה את עצמי כבר, הריון חמישי, החשק יבוא, נקודה.

זו גם לא הנקודה.

אני לא מחפשת פתרונות, עיקר הפריקה פה הייתה- לפרוק חחח כשמה כן היא..

אני יודעת שהכל עובר ומסתדר וכו' וכו'...

תודה לך!

מבינה אותך מאוד מנסה לעזור

הייתי בסיפור הזה כמה פעמים...

בהריון, ענקית, עם ילדים קטנים, חוסר סבלנות, הורמונאלית, לפני פסח, עבודה עד הסוף ממש ועוד.

 

זה יעבור בע"ה ותתפללי על זה שיעבור בקלות עד כמה שניתן.

תנסי אם אפשר לקחת עזרה (למרות שאני לא מסוגלת לקחת עזרה חיצונית אבל אולי לך יהיה קל יותר)

ותנסי לגייס את הבעל ולעבוד יחד.

 

בהצלחה רבה, הריון קל, הרבה שמחה, בריאות וסבלנות

 

(וכל פעם שמישהי מברכת אותי בעוד ילדים וכד' אני אומרת שתתפלל בשבילי שה' ייתן לנו גם סבלנות, בריאות וכוחות כדי להרות, ללדת ולגדל אותם בשמחה , בע"ה)

אמן אמן!!!חגהבגה

כן, חושבת בכיוון של עזרה רק שניראלי שכולן תפוסות!

הבעל מגוייס לחלוטין, ה' ישמור עליו וייתן לו כוחות, הוא מתפעל את הבית ביומיום, וכמובן מוכן גם לפסח ועדיין מליון עבודה, תודה לה'..

את לגמרי צודקת בעניין הברכה, כוחות לגדל לא פחות חשוב מכוחות ללדת אותם...

אז אולי בחור שיעבוד בשיתוף פעולה עם בעלך?מנסה לעזור

הבחורים יוצאים עכשיו לחופשה וראיתי הרבה פרסומים שהם מבקשים לעבוד...

 

מבינה אותך מאוד. גם לגבי הבעל (גם בעלי מגוייס מאוד ב"ה אבל חושבת לפעמים ש-כמה אפשר להעמיס עליו?

שיהיו בריאים, אמן)

 

חיבוק נוסף והמון כוחות

לגמרי! לקחתי ממך את עניין הברכה!!!אם_שמחה_הללויה
וואי חיבוק מאמוש המקורית

נשמע שאת מאוד מוצפת

ואין מה לבקר אותך. נשמע שאת חיה את החיים פשוט כמו כולנו. ועולים קשיים ממש טבעיים ולגיטימיים עם הבחירות שלנו

 

אם את מחפשת גם קצת פתרונות ולא רק אמפתיה

אני מציעה לך לדרג את ההתייחסות לקושי לפי רמת דחיפות וישימות

למשל:

א. הניקיון - עוזרת? יום חופש? (במקום עוזרת, אם את אוהבת לעשות את הכל בעצמך.. זה מה שאני עושה השנה) בעלך? שייקח את הילדים ויאפשר לך להשתלט?

ב. סבלנות + משקל + הרומונים - let yourself be בינתיים. בואי אחותי, את בהריון צפוף. עם ילדים בבית. ברור שיש הורמונים. ברור שקשה המשקל. ברור שאין לך את סבלנות. תהיי קצת סלחנית לעצמך. תכילי את הקושי ואל תבעטי בו.

ובינינו, הייתי מחכה עד אחרי הלידה בשביל לדאוג למשקל. 

עכשיו לא הייתי מגבילה ומנסה יותר מדי להקפיד, אלא אוכלת מה שאת רוצה שיהיה כמה שיותר בריא כמובן, ומתפנקת מדי פעם באופן יזום במשו שאת אוהבת.המלחמה באוכל בשלב הזה לא רלוונטית ותוכלי להתפנות לחיטוב ועניינים אחרי הלידה. 

עוד חיבוק נשמה

מותק את ,חגהבגה

אני לא מכניסה הביתה שטויות בכלל. הרבה פירות וירקות ואוכל נורמאלי.

פורים גמר עליי! כל המשלוחי מנות והשטויות.

אני באמת נותנת לעצמי לאכול ומשתדלת לא לנשנש, אבל בואי נהיה כנות, מוצאת את עצמי פשוט הולכת לקנות חחחחח

אין יל ימים חופשיים זו בדיוק הנקודה. יום שישי בלבד, וזה יום שמוקדש לאיפוס הבית הכללי בעבודות בית שוטפות והכנת שבת כמובן.

אז השבת מתארחים ומאוד מקווה להספיק כמה שיותר

אבלללל יש לי סימפיוליזיס של החיים, וקרה לי שהגעתי לרמת כאבים שמפרקים לי את הצורה!

מטופלת בשיאצו, פשוט צריכה לדעת לא להגזים...

בקיצור, תתפללו עליי ואני עליכם והמתפלל על חברו נענה תחילה חחחחח

לא יודעת אם את מתכוונתהמקורית

לחופש מבחינת יתרה או מבחינת תשלום

אז אומרת שגם אם אין יתרה של חופש אפשר לצאת לחופש, רק בלי לקבל על זה כסף

וסימפ' זה באמת קשוח! ממש 

אני הייתי בשמירה בגלל זה, והפסח שלי בהריון עם סימפ' היה ממש בסיסי. לא מיונים ולא נעליים

את זה השארתי לחופשת לידה. 

אז אני אגיד לךחגהבגה

זה לא ממש ככה. אני עבודת גלובאלי עבודה שאין שום בעיה לעשות מהבית.

הבוס שלי מאוד מאוד מאוד זורם ומקליל, ומלא פעמים אני יוצאת מוקדם, לא מגיעה ועובדת מהבית כי יש לי איזה נסיעה או משהו והוא משלם לי על זה רגיל.

העיקרון, שמממש ממש חשוב לו שאהיה במשרד. שאנשיןם יראו שהמשרד פתוח ויש מישהו.

לכן זה לא עניין כסף או לא כסף, פשוט הוא צריך שאהיה פיסית,

הוא די בטוח שבחופשת לידה אמשיך לעזור לו מרחוק מהבית.

זה רק אני והוא ויש לנו תפקידים מאוד ברורים, הוא דיי לא יכול לתפעל את העניין בלעדיי )Iבלי שחצנות, סתם כי הוא לא מכיר ומתעסק)

 

טוב אז זה כבר עניין של גבולות שלך כעובדתהמקורית

ותיאום ציפיות שלך מול מקום העבודה ומול עצמך, והיכולות שלך להספיק בהתאם לבחירות שאת עושה

 

אני רק מקווה שתנוחי כמו שצריך בחופשת הלידה

ואני ממש שמחה בשבילך שיש לך עבודה כזו. זה מאוד מאוד נח 

 

זה באמת מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד נחחגהבגה

לכן אני גם זהירה בבקשות שלי, שזה יישאר מאוזן, מבינה?

אל תשכחי בתוך כל זההמקורית

את הערך המוסף שאת נותנת 

 

אם את מחזיקה את המקום כמו שאת אומרת -

אז לא צריך לעבור את הגבולות בבקשות, אבל מותר גם לנשום אוויר מדי פעם.

את צודקתחגהבגה

אני חושבת שהפחד יותר אצלי

ז"א אם אבקש ממנו דיי ברור לי שישחרר בשמחה במיוחד אם אמשיך לכבוד מהבית. הוא סכ"ה מאוד מבין...

אני רק חיבוק❤בתי 123
תודה רבה, נחוץ לי לגמרי...חגהבגה


כיף לראות אותך פה❤️ שולחת חיבוק גדול ❤️ואילו פינו
לשמור בהריון זה ממש מאתגר.. מבינה אותך.. ואת כרגע מגדלת חיים בתוכך, והגוף שלך צריך אנרגיה בשביל זה. בעזרת ה' אחרי הלידה, גם בלי לשמור או לעשות משהו את תרדי. ואז תתחילי לשמור ולנסות לרדת.. כרגע זה לא הזמן❤️


אולי לנסות למצוא מישהו שיעזור לך לנקות לפסח?

וואי וואי נשמה שליחגהבגה

מהפה שלך לה' יתברך

הלוואי הייתי יורדת ככה אחרי לידה

הגוף שלי חושב שאני חיה בקוטב

אוגר שומן לעיתות מצוקה.

 

תהיה לי עזרה, יומיים מאחותי בע"ה,

אמא שלי מפרגנת לי מנקה ל4 שעות

ובעלי הצדיק שעובד נון סטופ.

ה' יסייע,

ניראלי עיקר הפחד בראש שלי

ממה את חוששת ככ?המקורית

נשמע שאת מרופדת בעזרה, ישתבח שמו לעד

מתחילה לדאוג בעצמי

 

חחחחחחח אהובהחגהבגה

אם היית יודעת איפה יש חמץ בבית שלי

או איפה אין

ה' יעזור!

ובעיקר, שאני לא משתלטת ברוך ה' על המטלות היומיומיות, והנקיונות זה תוך כדי שהילדודס בבית....

תנסי למצוא לילדים קייטנות..מנסה לעזור

זאת גם עזרה גדולה. וכשהילדים לא בבית (שיהיו בריאים) אפשר להספיק יותר....

כשהילדים לא בבית - ההורים עובדים 🤷המקורית
אין אצלננוווווווווחגהבגה


הכל יעבוראין כמו טאטע!
ובעה שיעבור כמה שיותר בטוב!!
והכל ביחדזה באמת מציף וכבד
אבל דיה לצרה בשעתה..

אחרי פסח/ הלידה בעה תתפני להתעסק במשקל.
בינתיים תנסי לראות איך להתמודד עם פסח, שלגמרי זה הזמן להנמיך סטנדרטים. לעשות מה שחובה וכל השאר בונוס.
ובעה שתעברי את התקופה כמה שיותר בשמחה ובנחת.

וכן, הורמונים וחוסר סבלנות זה בילט אין בעיניי. להיות מודעים לזה זה כבר טוב. ולנסות למצוא איך לאגור כח וסבלנות- לשתות קפה/ לנוח חצי שעה ואז להיות עם הילדים ובינתיים שישחקו וכו

בהצלחה רבה רבה!!
אמן תודה רבה יקרה!חגהבגה

את צודקת מאוד, לחלוטין. עכשיו- ליישם!

וואו חגהההההאמא לאוצר❤
התגעגעתי אליך כל כך!!!! ממש!!❤️❤️
ואני ממש חושבת עליך ומתפללת עליך המון המון!!
איך את מרגישה? ואיך עובר ההריון?
ומה שלום הקטנטן הנסיך?
וואו רק להגיד שאת הכי נורמלית שיש בעולם!
והריון הזה קשהה
קשה ככ!!
בטח עם כמה קטנים!!
ומה קשור שיפוטיות?? אין פה מה לשפוט בכלל!!
את מהממת
ומדהימה
ומגיעה לך מדליה
וכתר
וחיבוק ענק ומוחץ!!❤️

וכבר אמרתי שמתגעגעים אליך פה?!?!🤭
איזה מותק את!!חגהבגה

עשית לי טוב על הלב ממש, תודה ענקית!!

חגה יקרהלפניו ברננה!
חיבוק גדול
זה מה שיש לי לתת לך 💕💕💕💕
תודה אהובה!!חגהבגה


לשחרר לשחרר לשחרראבי גיל
אומרת לך
אבל בעצמך אומרת לעצמי
מה שדחוף עושים
מה שלא- לא.
את צריכה מנוחה ולא לחץ נוסף.
ואם שמרת ככה יפה כל היום ואכלת מתוק בסוף
אז מה?? אז מה?? לא קרה כלום.
חיבוק!!
את צודקת ממשחגהבגה

תודה אהובה!

חגוש!!! התגעגענו!!!מאוהבת בילדי

שולחת לך חיבוק גדול ומלא כח!

ואם תקראי פה תגלי שאת לא היחדיה שלא ממש מוכנה לפסח... צרת רבים וזה...

שה' ישלח לך כח וסבלנות והרבה בריאות ועוד כח- לצלוח את ההכנות לחג ואת ההריון בכלל, בשלום...

 

עוד חיבוק!

לגמרי, צרת רבים...חגהבגה

תודה ענקית!

עוקבת אחריך ביוטיובשכחתי את

את נראית מעולה ויפה ממש.

ולא ענקית כמו שתיארת.

גם במציאות היא יפה ממש חצילוש
אבל בסוף זה רגש סובייקטיבי.. וגם ההרגשה שכבד וקשה.. נראה לי. גם אני מרגישה כבדה ומגושמת ואני רק בחודש שישי..
הנה הגזמותחגהבגה

יפה ממש..

נסבלת!

יפה, יפה. אל תהיי פשאלה😅המקורית
פשאללללההההה חחחחחחחגהבגה

עד שהבנתי

לקח לי זמן

קראתי פאשלה חחחחחחח

תודה אהובה, חיממת את ליביחגהבגה


חיבוק♡אם_שמחה_הללויה
ואולי יעזור לדמיין את המפגש שלך עם התינוק/ת שאמור/ה להיולד? לדמיין את הכוחות שלך חוזרים אחרי שתילדי. יעזור להבין שהקושי הוא זמני. ונכון, גם אחרי לידה קשה, אבל אין מה להשוות עם הכבדות הבלתי נגמרת של הריון.
עם הבת האחרונה שלי היה לי הריון קשה קשה עם בחילות כל ההריון שנפל גם על קורונה, בלי אפשרות לצאת מהבית יותא מדי עם 3 צפופות. ועכשיו כשאני מסתכלת עליה... זה היה שווה את הכל.
זה עוזר מאוד, את צודקת, אבל....חגהבגה

זה לא מעביר את הקושי. ברור שתהיה לי אהבה לא מוסברת והכל, ועדיין, כל הקשיים צפים, ולא מתכוונים ללכת חחחח

תודה אהובה

נכון נשמה שלי, הקושי נוכח ובועטאם_שמחה_הללויה
שולחת לך חיבוק ושה' יתן לך המון כוחות!!!
יקרהאורוש3
לא נשמע לי מציאותי לבד. תביאי עזרה. בהקשר של פסח. או נערה לילדים ואת תנקי. את גם עובדת. גם מותשת מהריון ואין לך חופש לפני (גם לי אין. זה עולם אחר).
ממליצה לך ממששששש מכל הלב להרשם לסדנאות של אמא חוזרת לג'ינס. פתחתי פייסבוק רק לזה ואני מצליחה כרגע לשמור על הגבול שזה לא יחרוג מזה. אם תרצי עוד באישי. יש את ההכי פשוט בפייסבוק מתחילות ואז מתקדמות. אבל יש גם תוכנית חדשה למשקל גבוה במיוחד וזה הרבה יותר מלווה ואישי ולדעתי בווצאפ האמת לא בפייסבוק. יש שם אימונים ותמיכה מותאמת במיוחד למשקלים גבוהים. אני כן נכנסתי להגדרות שלהם אבל מתי שהתחלתי לפני כמה חודשים זה עוד לא היה קיים והיום אני כבר לא בהגדרה להיכנס לזה ב''ה. וטוב לי הפורמט הרגיל וגם הזול יותר. אני מרגישה שמצאתי שם בית ושזה הולך איתי לטווח הרחוק. אחרי שנים של נדנדה במשקל (מההריון הראשון בעצם). הירידה היא שפויה, הדרגתית, איטית, בריאה, עם פעילות גופנית שלא נגעתי שנים, בלי רעב וסטרס לגוף. בטח שקשה להתחיל בהריון ובטח אחרי לידה. אבל גם אם לא תיהי מושלמת גם לעצור את העליה ולהתאזן ואח''כ בהמשך לרדת בתהליך זה גם רווח נקי. אני התחלתי וקצת אח''כ היו חגים ועוד לא הייתי בטירוף על זה אז פחות ירדתי בחגים. אבל גם לא עליתי. רווח נקי.
תודה רבה!!!חגהבגה


חיבוק ענק!גלויה
מעריצה אותך.
וואי וואי ה' ירחם, אין מה להעריץ יקירה!חגהבגה


קבלי, היישר מהספרוןגלויה

מקסים!!!חגהבגה


תודה יקרה!גלויה
איך אני מזדההרק לרגע9
את מתארת אותי כמעט אחד לאחד חוץ מזה שאני לא בהריון... כל ההריון אמרתי לעצמי שאחרי הלידה ארד במשקל אבל זה קשה ממש, לא מצליחה בכלל.
ובקטע של הנקיונות לפסח לא התחלנו בכלל ואני במשרה מלאה עד יום לפני החג+כל הבית מלא חמץ, כל רגע אני רואה את אחד הילדים מפורר משהו ברחבי הבית.
באמת מזכירה לעצמי שברוך ה' זה בזכות השפע בגדול שיש לנו, הילדים והבית וכו' ובטוחה שנצליח איכשהו לנקות מתישהו כי חייבים
נכון זה מה שבסופו של דבר מאפס אותיחגהבגה

בסוף- היבת יהיה נקי בע"ה.

יש מצב שלא ממש נישן והגב והרגליים ילכו אבל זה יגיע חחח

אני רק חיבוק ולומר שהתגעגעתי...אני זה א
❤️❤️❤️❤️חגהבגה


טוב לראות אותך פה!זוית חדשה
תודה אהובה❤️❤️חגהבגה


חגההה המהממת! התגעגעתי! כיף שאת פה ❤️Lana423
שולחת חיבוק
❤️❤️❤️חגהבגהאחרונה
אני חושבת שאי אפשר לרדת במשקל בהריוןדור רביעי
והשנה מותר לך לעשות פסח לפי ההלכה וזהו.
אגב אצלנו מוציאים את החמץ ביום ראשון בעז"ה ואוכלים רק קטניות עד פסח. ככה אני פחות לחוצה. לשבת קונים לחם משנה אבל אוכלים בפינה מסודרת טאטוא כביסת מפה במוצשק וזהו

ברור לי שהשנה לא אספיק לסדר כמו שרציתי וזה לא נורא. המצווה היא לבער את החמץ ואני נצמדת להלכה הפעם כדי להשאר רגועה
אפשר לפרוק? בתקווה שלא יהיה אווטינגאנונימית בהו"ל

יש לי גיס דתל"ש, בזוגיות עם קונסרבטיבית.

אנחנו דוסים מתנחלים.

היא טבעונית.

הם פציפסטים.


עד כאן רקע.

הם עשו חנוכת בית אצלם, כיבדנו

מפה לשם בעלי התבקש להגיע בלי האקדח. כיבדנו


אני אחרי שיחה קשוחה עם בעלי על מצבנו, אחרי התברברות בדרך כי שלחו לנו כתובת לא ברורה+ פקקים של המרכז

אני כבר עייפה, רעבה ועצבנית, אבל בשעה טובה הגענו.


נכנסים לריח של מרק טוב, שבושל בבית. אני נזכרת שהוא אמר שהוא אוכל גם טרפות. מבינה שאני צריכה לוותר על המרק.

רואה פיצה קנויה, נרגעת, מגלה שהוא מחמם אותה בתנור.

מישהי דתייה מהמשפחה מביאה לביבות, אני בונה על זה, מגלה שגם אותם הוא מחמם.

מסתכלת מאיזו פיצרייה הפיצה, בודקת עליה בגוגל, כתוב שהיא כשרה ללא תעודה. מבינה שגם עליה אני נאלצת לוותר.


נזכרת באירוע חלבי שעשינו לא מזמן, כמה השקעתי שיהיה מכל סוג גם משהו טבעוני...


בעלי מרים טלפון לפיצריה ומבין שיש תעודה, עוצר את גיסי מלחמם את שאירות המגש של חומם. אוכלת משולש פיצה קרה, עם תוספות שאני ממש לא אוהבת. וזהו, כי אכלו מהמגש הזה גם כאלה שלא אכפת להם מכשרות...


וככה אני מסיימת את הערב עם אכזבה גדולה, עייפות, רעב, עצבים

אהה ושיעמום מנושאי שיחה לא מעניינים.

וואי חיבוקשירה_11

רצף אירועים ממש מרגיזים ועוד מלווים בהרגשה של חוסר התחשבות

חיבוק

מכירה את זה ככ. הרגשה מגעילה!Pandi99
ממש קשוחתהילנה
אני למדתי מראש לא להתבייש לשאול: מה יהיה לאכול? באיזה כשרות? מבחינתי זה הבייסיק של ההתארחות
לגמריאיזמרגד1

או לשאול, או להגיע מראש שבעים...

אבל זה אחד המבאסים גם להיות באירוע ולא לאכול וגם הקטע שלא מתחשבים...

דיברתי עם חמותיאנונימית בהו"ל

אמרה שהוא ידאג לנו.

היא גם הרשתה לעצמה לאכול משהו בטענה שזה טבעוני, אני לא חושבת שהיתה אוכלת אם היתה יודעת שהוא אוכל טרף

ציפיתי שכמישהו שגדל כדתי תיהיה התחשבותאנונימית בהו"ל

בסוף הוא יודע הכל

מבינה שציפיתי יותר מידי

איזה מתסכלללצוצקהלה

נשמע סופר קשוח, ובפרט שכשארחת כל כך טרחת והתחשבת..

אני בסיטואציות כאלו דואגת להביא איתי משהו- סלט/ פשטידה/ עוגה שאני אוהבת (אפילו קנוי...) ואז יודעת שבכל מצב יהיה לנו משהו לנשנש...

רעיון טוב להבא!אנונימית בהו"ל
למרות שהודעתי לבעלי שאני לא חושבת שאגיע לאירוע שלהם, ואם כן זה יהיה אחרי הרבה מחשבה
איזה מבאס!!שלומית.

האמת אני חושבת שצריך לדבר איתו ברחל בתל הקטנה. בסוף הוא גדל כדתי והוא מכיר את ההלכות. אז נראה לי בסיסי שאם הוא מארח את המשפחה הדתית שלו הוא יתחשב.

(אצלינו במשפחה גם יש דתל"ש שמארח ודואגים שהכל יהיה כשר... אולי ההבדל הוא שהוא דתל"ש כבר מעל 30 שנה ועבר מזמן את הקטע של לעשות דווקא.)

וזה בלי לדבר על הקטע של להתארח אצל זוג לא נשוי אבל זה כבר עניין שלכם...

קיצור, אני חושבת שאפשר לדבר איתו כאדם בוגר בתקוה להבנה

לא תארתי לעצמי שאדם כזה יהיה חסר מחשבהאנונימית בהו"ל

בסוף כשבעלי אמר לו שיש בעיה עם זה שהוא מחמם בתנור הוא נעצר, אבל זה היה מאוחר מידי.

אני לא חושבת שזה היה דווקא כמו פשוט חוסר מחשבה עלינו.


ולגבי זה שהם זוג לא נשוי- יש דברים מורכבים בין משפחות...

יש צפרדעים שבולעים

בואי, גם זה שהיא קונסרבטיבית זה לא מציאה, אפילו שהיא חמודה ממש

וזה שהיא מסיתה אותו שמאלה שמאלה שמאלה

מצב קשוח.

ומנסים לאזן, די למען כיבוד הורים/חמים

וואי...איזה לא נעיםיעל מהדרום

לק"י


למשפחה קרובה מן הראוי לדאוג.

זה גם לא מישהו בודד ששומר כשרות. מן הסתם שהיו לא מעט.

האמת שבסוף היה אירוע לא גדולאנונימית בהו"ל
אבל היינו חצי דתיים, מספיק חשוב להתאים משהו אלינו
לגמרי....יעל מהדרום

לק"י


לי יש אחות טבעונית, אז הכי הגיוני שאני אדאג לה לאוכל באירועים. לא חייבים שיהיה לה הכל, אבל שיהיה מה.

היא משפחה קרובה, לא איזה סבתא של הבת דודה מהצד השני.

מוכר מאוד!זמינהאחרונה

ותחשבי שהייתי במצבים כאלו עם ילדים שצריך לומר להם לא לגעת בכלום

למדתי להאכיל את כולם לפני (קונה להם פיצות אז הם מאושרים)  ולשמוח ביחד המשפחתי

גם אצלינו נושאי שיחה זה קשוח ביותר בטח מאז הבלאגנים של הרפורמה ועוד יותר מאז המלחמה בעזה, אני מנסה למצוא נושאי שיחה לא נפיצים, להחמיא על מה שאפשר, לשתוק הרבה גם כששומעת דברים כואבים וללכת הביתה בידיעה שעשיתי מה שיכולתי.


משערת שגם לצד השני יש מה לומר עלינו כי כל אחד רגיש לדברים אחרים.


אני מטאטאת ערימה ענקית של בלגן לכיוון הכניסה לביתתודה לה''
מכל הסלון והחדרים,


בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣


מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?

חחחח יואו איך צחקתישושנושי
גם אני🤣🤣🤣תודה לה''
הוא גאון! אולי לשכנים יהיה חשק לסדר לנו😂😂יעל מהדרום
כן אה.. אני אמרתי לו שנגיד לכולם שהשהשכנים הוציאותודה לה''
ואיזה לא יפה זה😅😅🤣😂🤭🤭
😅😅מתואמת

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭


בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

צודקת אבל די אין איפה לדרוך זה חונק אותי...תודה לה''

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח


אבל תודה על התזכורת!!

מבינה אותך... אבל לפחות באמת תני לו לאסוף🤭מתואמת
חחח מבחינתי שתישאר שם בחודש הקרובתודה לה''

גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..

רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭

😅 העיקר שמסודר לך בעיניים...מתואמת
לפני עשור בערך בית מלא צפופים ב"ה ורצפה שחורהאנונימית בהו"ל
ברגע של שקט אמרתי יאללה  נרים כיסאות ונשטוף קצת, בסוף אחד הקטנים התעורר והורדתי את הכיסאות בלי לשטוף ובלי כלום והרצפה חיכתה שחורה בסבלנות.  


יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??


מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

אוי קורעעעעע😂😂😂😂תודה לה''
האמת שגם בעלי לא היה מבדיל אם כבר שטפתייעל מהדרום
לק"י


או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

מזכיר לי משהו חכם ששמעתי פעם124816
הייתי בשרות לאומי והתארחתי אצל מישהי עם ילדים קטנים והכיסאות היו למעלה, אחרי שטיפה, הצעתי לה שאני הוריד את הכיסאות, אז היא אמרה לי, אני משאירה אותם למעלה בכוונה, בעלי חוזר בערב מהעבודה, עד שהוא יגיע הילדים כבר יספיקו ללכלך את הרצפה, אם הכסאות למעלה הוא לפחות ידע ששטפתי וצריך לפרגן...
יצירתי😂יעל מהדרום
בדיוק!!גלויה

גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע.

 

חשבתי שזה המצאה שליחנוקה

להשאיר ערימות כביסה..

פיזורים זה צטלה בפני עצמה אצלינו...

האמת שאני בגלל זה מקפלת ישרשלומית.
לארון, כי אם לא הבגדים פשוט נשארים מקופלים עד שהם מתבלגנים כי הפיזור זו משימה ממש מעצבנת 
אני מצלמת לו🤣פלאי 1234
עושה קניות, מצלמת את העגלה ליד האוטו , מקפלת כביסה מצלמת לו את הכביסה מקופלת. וכן הלאה.
חחחחחחחחשירה_11

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

נכוןןןןן בחיים לא היה עולה על דעתי..תודה לה''
לא נעים לי להגידבאתי מפעם
כשהייתי ילדה ביסודי הייתי תורנית בכיתה ובסוף הלימודים צריך לטאטא את הכיתה, אני וחברה טיטאנו ובסוף הופנו הכל החוצה לפרוזדור 🫣🫣🫣
הילדים שלי עושים את זה כמעט קבוע בחדרים שלהם🤭מתואמת
טרי מהערבהשקט הזה

אני עומדת מטגנת לביבות לקראת יציאה מהבית. בעלי חוזר מתפילת ערבית, מבקשת ממנו לארגן תיק לנסיעה עם טיטולים, מגבונים, בגדי החלפה ובקבוקים לבנות.

אחרי חמש דקות בערך אני רואה אותו יושב על הספה, שואלת אותו "ארגנת את התיק?" תשובתו המופלאה: "ביקשתי ממני לפני דקה, מתי הייתי אמור להספיק לארגן?" מממ.. בדקה (חמש כאמור) הזו במקום לשבת על הספה?

כמובן שווידאתי לפני היציאה שיש בתיק מה שביקשתי ולא היו מגבונים..


חח יצאה לי חצי פריקה.. פשוט היה לי אחהצ עמוס ומלא במשימות והפרופורציות ביני לבינו הדהימו..

וואאא!! השלוות נפש הזאת מחרפנת לפעמים...יעל מהדרום
חחח כןןןן יש להם שלווה כזו.. הם בקצב חיים אחרתודה לה''
אין ספק אבל שיש מה ללמוד מזה...
ממשהשקט הזה
לפעמים באמצע יום שישי הוא פשוט מתיישב על הספה.


עכשיו שלא תבינו לא נכון, הוא עושה מלא בבית. אבל היכולת המופלאה הזו פשוט להתיישב לנוח מדהימה אותי😅


אני מתיישבת להניק וכל ההנקה אני על קוצים במחשבה על כמה דברים יכולתי להספיק עכשיו במקום זה

משהו חמוד שהיה השבועגלויה

בעלי הלביש לפוצון ציצית 

ושר: 

"בוקר טוב עולם... (במנגינת פינוקיו)

אני מסדר את החוטים

אני כבר ילד יהודי"

 

 

רציתי להעלות לפורום אז הנה הזדמנות. 

 

וואו, נאמץ בדוק!דיאט ספרייט
אניoo

באה לשים פסולת בפח ואין שקית

רואה צלחת עם פסולת על השיש ומוסיפה את שלי

באה אחרי 5 דקות שוב לפח

עדיין אין שקית

אבל הצלחת עם הפסולת נעלמה

(הוא שם אותה בשקית שהוא הוציא החוצה ועוד לא שֹם בצפרדע)

נכנעתי ושמתי שקית בפח

מה? יפה שהוא לקח את הצלחת!!!תודה לה''
אבל כן לשים שקית בפח זה כאילו לא ברפרטואר הדברים שהם יודעים לעשות חחחח
אצלינו זה התפקיד של בעלייעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ו בכסלו תשפ"ו 23:29

לק"י

 

אני פותחת עוד שקית ומניחה איפושהו.

עד שהוא מוציא את המלאה מהפח, ושם חדשה....

משהו שתמיד מצחיק אותיהשם שלי

בדרך כלל בלידות בעלי נמצא איתי והילדים אצל ההורים שלו.

אחרי שנגמרת הלידה, במקום לנסוע להורים שלו להיות עם הילדים ולעזור להם, הוא חוזר הביתה לבד.

מפיל את הילדים על ההורים שלו, ונהנה מבית ריק.

תכלס צריך לעבד את החוויה... לא? אבל כן זה הכי גבריתודה לה''
שיש
גם בעלי עושה את זה לפעמים. בלי שאהיה אחרי לידההמקורית

בעיניי לגיטימי. ווין ווין סיטואיישן

אהממממחנוקהאחרונה

בכנות בעלי עושה את רב תחזוקת הבית

אז מי אני שארד עליו

אבל כן יש כמה דברים שאני נושכת שפתיים

 

הוא מטאטא (יסודי ומעולה, משהו נדיר!)

ומשאיר את הערימה באמצע החדר

אני מתפחלצת כי תכף יבואו הילדים וידרכו והוא מבחינתו זה 2 משימות נפרדות לחלוטין

יש לטאטא

יש ליעות

יום יבוא והוא יאסוף

(ברגיל אני לא מתאפקת ותמיד מרימה אלב עכשיו בסוף הריון אז מוותרת)

 

הוא שוטף כלים מנקה את הכיור מנקה את השיש

ואז תולש את מגבת הידיים מהמתלה

ומנגב איתה את השיש המקורצף

נשמע לו ממש מיותר גם לנגב בסמרטוט רטוב וגם לנגב ביבש

וזה מגרדדדדדדדד לי בעיניים.

משתדלת פשוט לא לראות.

 

מה עוד?

קבוע, קבוע

הוא מקלח את הילדים

ומוציא אותם במגבות שלנו.

למהההה בשביל מה לכל ילד בבית יש מגבת אחרת?

כדי שלא אצטרך כל היום לכבס

אבל לו זה לא מפריע וקשה לו להבין שזה מפריע לי...

אירוע ברית במשפחה ממש קטנהאנונימית בהו"ל

יש לנו משהו כמו 15-20 מוזמנים

מצד אחד ממש הייתי רוצה לחגוג, לשמוח על הנס המדהים הזה

ומצד שני חושבת איפה לעשות וכמה להשקיע כי קייטרינג לא יעשה מספר כל כך מצומצם של מנות וגם לשכור אולם זה לא זול.


לצערי אין לנו עזרה של משפחה. אני ובעלי והקב"ה, אז צריכים לחשוב קצת מראש מה עושים ואיך.

לעשות ברית בבית זה פחות אופציה כי אחר כך נשאר לנו כל הבאלגן לסדר וגם אין לנו חצר וכאלה.


כל כך הייתי רוצה גם להביא צלם ולעשות קיר בלונים וכו אבל מרגישה שזה יהיה בזבוז...


אשמח לכל דעה או רעיון

קלאסי למסעדה. וזה גם הכי כיףירושלמית במקור
ובחדר פרטי שם תוכלו לקשט קיר כרצונכםירושלמית במקור
מה עם לסגור מקום בבית קפה או מסעדה?ואני שר

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

אנחנו עשינו במסעדה לכמות של 20 איששושנושי

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

אפשר לשאול איזו מסעדה?אנונימית בהו"ל

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

רודריגז בהר חוצבים ירושליםשושנושי

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

כמה עולה דבר כזה? סתם מעניין אותיתודה לה''
ברית שהיתה לנו בגודל כזה בערך הזמנו מהולי ביייגל כמה מגשי אירוח עלה 2000 בערך לדעתי 
יצא לנו באזור ה 4שושנושי

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

 

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

 

 

אה לא זול...תודה לה''
יותר זול מלקחת אולם קייטרינגשושנושי

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

ילדת כבר או שאת במחשבות מראש?איכה
אם עוד לא ילדת, אפשר להזמין עיצובי בלונים וכל מיני דברים כאלו משיין ואליאקספרס.


זה זול ומרשים.


ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

למשל -איכה

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

איך אני אוהבת את הדברים האלו 😍איכה

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות


אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

אפשר גם להזמין טייק אווי ממסעדה לאולםאחת כמוני
רק לקחת בחשבון כלים, עריכה ומילצור
לפעמים יש נשיםבאתי מפעם

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

יש כמה אופצייתתהילה 3>אחרונה

או לעשות במסעדה שיש בה אופציה

או להזמין מגשי אירוח שיש בהרבה קייטרינגים, ואז לעשות בופה יפה ומכובד

או מסעדה שעושה משלוחים

ולפעמים יש גם קייטרינג שעושים דברים קטנים, בעיקר מתחילים וכאלה.


מזל טוב!!!

הסרת משקפיים- שואלת בשביל אחותיהשם גדולל

עם משקפים מהיסודי

מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר

רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?

תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר

עשיתי לפני ההריונותאחת כמוני

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

איזה סוג עשית?השם גדולל
איך הייתה ההחלמה שלו?השם גדולל
היא ממש חוששת לעשות אותו עם מספר ילדים בבית
מהניסיון שליואני שר

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.


ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

תודה רבההשם גדולל
ככהאחת כמוני

יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.

אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.

חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.

אני עשיתימחכה להריון
היו לי שני ילדים שעשיתי.. היום אני עם ארבעה ולא חזר רואה מצוין ברוך השם
איזה סוג עשית?השם גדולל
מכירה מישהיניגון של הלב

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

מעניין למה זה חוזר.. מבאס לשמועהשם גדולל
עשיתי בתור רווקהשומשומ

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

איזה כיף, ב"ההשם גדולל
ליאיזמרגד1

היה מספר ממש גבוה, עשיתי לפני החתונה ומלכתחילה נשארה מידה נמוכה. אני חושבת שעלה לי עוד קצת אחרי, אבל אני עדיין לא משתמשת במשקפיים

מבחינת ההחלמה היה לי כמה ימים קשים. אני חושבת שאי אפשר לדעת מראש איך יהיה אז כדאי להיערך מראש לכמה ימים- שבוע של תפקוד נמוך יותר ועזרה בבית עם הילדים.

איזה מספר, אם אפשר לשאול...השם גדולל
היה לי מעל 10איזמרגד1

עכשיו יש 1-2.

אגב רואה ששאלת לגבי ניתוח נוסף, אני עשיתי בקייר לייזר והם מתחייבים שאם המידה עולה ומבחינה רפואית אפשר לעשות עוד ניתוח הם עושים ניתוח חוזר חינם...

מעולה,תודההשם גדוללאחרונה
עשיתי וחזרכובע שמש

עשיתי לפני החתונה בגיל 19, אחרי לידה רביעית חזר לי למספר הקודם. 

באסותא טוענים שהמחקרים מראים שאין קשר ללידות (קשה לי להסכים איתם)

בכל מקרה עכשיו מחכה לפני שאעשה ניתוח נוסף.

חייבת לציין שלא מתחרטת. היה שווה להיות בלי משקפיים 11 שנה...

וואו, יש אפשרות לעשות ניתוח נוסף?השם גדולל
אני רוצה לפרוקשושנושי

סיפרנו לגדול (3.3) לפני יומיים שסבתא מגיעה לערב לביבות,

שעתיים אחרי מתחיל להתלונן על כאבי בטן ממש מתכווץ מכאב

אחרי כמה התקפי צרחות עם תלונה על כאבים הולכים למוקד לילה

מחכים שעות עד שיואיל בטובו בכלל לשתות קצת מים כדי לעשות בדיקת שתן.

דם צילום הכל תקין.

חוזרים לבית עם המלצה לבדיקה בקופה

אני לוקחת יום חופש ונשארת בבית וכל שעה שעה וחצי שוב התקף צרחות

רצה לקופת חולים הרופא אומר שבסהכ אם אין חום שלשלוים הקאות - להמשיך לעקוב.

בבית הוא כל היום על יוטיוב ורק זה מצליח קצת להסיח את דעתו מהכאבים (למרות שעדיין מידי פעם מתכווץ מחדש).

לאורך כל הזמן הזה התלבטתי אם יש קשר לרגשי כי באופן כללי קשה לו עם יציאה מהשגרה.

וגם אני לפני אירועים מתהפכת לי הבטן מהלחץ וההתרגשות (לא אוהבת בכלל בכלל אירועים)

בקיצור סבא סבתא וכל הדודים הגיעו, היה ב"ה מדהים וטעים (לראשונה חמותי מתארחת אצלי מאז החתונה , ולא התחתנתי לפני שנתיים..)

אני ובעלי היינו ממש בטוב. הזמנו אותם מתוך מקום שלם שזה הבית וזה האוכל - זה לא שנכנסנו לאיזה טירוף סביב ההכנות.

אחרי שהם הולכים הילד אוכל לראשונה מזה יום וחצי שלא אכל כלום לא בבית ולא בגן - 2 לחמניות ועוד מלא תוספות.

5 דקות לאחר מכן אומר לי זהו כבר לא כואבת לי הבטן.

היום בבוקר מתעורר שואל על הרגע הראשון סבא וסבתא מגיעים היום? 

לא. 

אז לא כואבת לי הבטן.

 

אין לי כח לאתגרים.

מיציתי.

 

וואייי חיבוק💙ואז את תראי

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?


יוצא לכם לראות אותם הרבה?

שאלתי אותו אם רוצה שלא יגיעושושנושי

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

 

וזה קורה רק עם סבא וסבתא האלו? איזה חמודיPandi99
מעולם לא נתקלתי בתופעה כזאת, ככה שכן - רק איתם.שושנושי
הייתי כן מעוררת אותו לשיח מותאם לגיל בנושאPandi99
האם יש משהו בסבתא הזו שמאיים או מפחיד?
הסבתא הזו שהיא חמותי ברור שבעיניי היא בלתי חחחשושנושי

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

יש זמנים שהיא עם הילדים לבד?כורסא ירוקה

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.


ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

אני לא מצליחה לחשוב על סיטואציה כזאתשושנושי

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

 

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

 

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

 

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

 

 

 

זה לא פתרון לא להפגישתודה לה''

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

הוא במפגשים גם ככה איתנו כל הזמןשושנושי

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

 

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

סורי שאני אולי נשמעת תוקפניתשושנושי

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

הבן שלי גם היה רגיש ככהבתאל1אחרונה

לא בדיוק סיטואציות כאלה. אבל כן כשבאנו למפגש משפחתי הוא לא הסכים להכנס ולקח לו הרבה זמן להפשיר (חוץ מזה שבחוץ היה קפוא אז באמת היה צריך להפשיר חחח)

אם היינו מגיעים לאירוע המוני אפילו בחוץ - הוא רצה לחזור הביתה.

בכלל היה לוקח לו זמן להתרגל.

וגם לחלק מהאחיות שלו לקח זמן להתרגל כשנפגשים עם משפחה. בסוף לאט לאט זה עבר והם גדלו ועכשיו זה פחות משמעותי.

כן יכולה להגיד שהוא רגיש. וכנראה זה בגלל זה התגובה שלו. 

את לא נשמעת תוקפניתתודה לה''

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

זה לא הכיווןשושנושי

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

אתם נשמעים אלופים!!!תודה לה''
לא אמרתי לא להפגישכורסא ירוקה
אנחנו מפגישים ודואגים שלא ישארו איתה לבד, ככה שזה גם מפחית סיטואציות בעייתיות, וגם במידה ומשהו נאמר אנחנו יכולים לשים גבול במיידי. כבר יצא לי להעיר לה מול הילד כי היא העירה לו משהו שמבחינתה היה בדיחה אבל הוא לא הבין ונעלב עד עמקי נשמתו כי אם זה היה משפט מאיתנו זה היה נזיפה קשה והוא באמת לא עשה שום דבר. 
וכן יכול להיות שזה משהו שקרה מזמןכורסא ירוקה
אין מה לעשות. פשוט לתת לו את הזמן ולהתעקש שגם היא תיתן לו. וגם אם יקח עוד הרבה פעמים לתקן את הקשר ביניהם, בסוף זה יקרה
איזה חמודיאורוש3
צריך לאט ללמד אותו שיח רגשי. הוא עוד קטן,אבל מלא דוגמא אישית. אני ממש מתרגשת לחזור היום לעבודה אחרי חופש, זה קצת מפחיד אותי כי התרגלתי לחופש. אני קצת עצובה היום כי..., היום ממש שמחתי בעבודה כי... לחשוף לחשוף לחשוף. לדעת שהוא ''מועד'' להתרגשויות משינויים ולדבר את זה. אני רואה שאתה קצת לא מרגיש טוב, אתה יודע שלפעמים כואבת לי הבטן כשאני מתרגשת? זה בסדר, בא נכין תה חם. זה לא שזה קסם. זה תהליך. היו לנו כמה חתונות קרובות בטווח של כמה שנים קרובות. אחד הילדים שלי היה פשוט מעלה חום. לפני החתונה האחרונה דברנו מלא על כמה זה מרגש ומה הולך להיות, המחזנו בבית את החופה. וואלה היה שמח והרגיש מעולה... 
יש בבית מלא שיח רגשישושנושי

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

וואו, איזה ילד רגיש!מתואמת

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

קראתי על זה קצת - בדיוק מה שקורה אצלנושושנושי

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

אויש, חיבוקמתואמת

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)


בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

מהההשירה_11

וואוו

לא ציפיתי


יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור


חיבוק ענק בטח את בשוק

נשמע לי שזה ההמון, לא הסבתארקלתשוהנ

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

 

מעודד לשמוע על הילדון שהיו כאבי בטן רק כשהיו אורחישושנושי

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

דיייי...באתי מפעם

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

פוסטינור בהנקהתהילנה

יצא למישהי לקחת ומוכנה לשתף?

האם לצפות לתופעות לוואי מיוחדות? (יש לי היכרות עם הגלולה, אבל לא בהנקה)

ממליצה לשאול את המכון הטטרולוגי אם בכלל מותר בהנקהאמהלה

מותרתהילנה

וכבר לקחתי...

השאלה שלי בעיקר מה מצפה לי מבחינת דימומים ומחזור

הבנתי. לא חושבת שאמור להיות שונה... בהצלחהאמהלה
תודה לך!תהילנה
רק חשוב לי לכתובשלומית.
שאחוזי המניעה של הגלולה הזו לא מאוד גבוהים וככל שמתרחקים מזמן קיום היחסים היעילות פוחתת 
תודהתהילנהאחרונה

זה מה שיש לצערי. מתפללת...

אם יש לך טיפים נוספים, אשמח לשמוע

הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

עקירת שן בינה - איך מרגישים אחרי?מחי
קבעתי מזמן לעקור שן בינה ביום חמישי, וגם קבעתי יום הולדת לבן שלי עם כמה חברים ביום ראשון, ולא שמתי לב שזה יוצא 3 ימים אחרי העקירה. אני לא רוצה לבטל, אבל חוששת מאוד... מישהי יכולה לשתף מניסיונה אם אחרי 3 ימים כבר אמורים לחזור לתפקוד? יש כאבים עדיין?
אחרי שלשה ימים זה עדיין לא קלEliana a

לוקח זמן להתאושש

תלוי אם שן היה תחתונה או עליונה

תחתונה זה יותר זמן להתאושש

אם זו עקירה רגילה ולא כירורגיתנשימה עמוקה
יום יומיים גג להתאושש.. לפחות כך היה אצלי ועקרתי את כולן. חלק היה יותר קשה והייתי צריכה משככי כאבים יום יומיים חלק היה קליל וכבר באותו יום הרגשתי יותר טוב.
מאד אינדיבידואלי.. איך את בדכ כשכואב לך?כורסא ירוקהאחרונה

אני לרוב סבבה במחלות/כאבים, וגם אחרי העקירות (כירורגיות) תוך יום יומיים הייתי בסדר.

בעלי חולה הרבה יותר בקלות וכל כאב חמור יותר אצלו ולדעתי לקח לו שבוע פלוס אחרי עקירה כזאת.

אולי יעניין אותך