אוף זה סיוט, עד שהכנסתי את עצמי לזה ועכשיו הכל נמחק ופאקינג אני צריכה לעשות את הכל שוב.
אין לי כוח וזה מעצבן אותי ממש ממש ובאלי להתפרק ולבכות ולהישבר.
אין לי כוח ללחץ הזה
שונאת את המדינה המטומטמת הזאת
מכל כיון יש רוע ופיגועים והפגנות לעזאזל וקשה לי שחברה שלי (גדולה ממני באיזה 40 שנה) לעבודה שאני צריכה לעבוד איתה ימים שלמים, היא שמאלנית תל-אביבית שרואה הכל שחור וכל היום מדברת על חרדים חרדים חרדים.
זה משפיע עלי.
זה מציק לי.
כבר לפני חודשיים בערך הפסיק להיות לי סבבה לעבוד איתה.
אני לא אוהבת את העבודה איתה
הכל שחור ומלא באנרגיה שלילית ורק תלונות על העבודה, על החרדים, על המדינה , על המנהלת, על שאר העובדים.. על מה לאאא.
ובאלי שקט
באלי לברוח
אם היה לי מספיק זמן וכוח בנפש הייתי יוצאת שוב לטיול
אולי הייתי יורדת לסיני למרות שזה רועש מידי וזה יותר מידי ישראלים וזה סיוט להיות עכשיו עם ישראלים כי באלי לברוח מהם.
ואפילו בשולחן שבת דיברו על הרפורמה והתחילו ויכוחים
ואני שונאת את כל הכאוס המתיש הזה ואיכסה באלי לקלל ולבכות
וזה הכל משפיע עלי והעומס המתיש של הלימודים ובאלי לפרוש לרגע מהכל, לברוח לאי שקט ולזכור איך נושמים.