הכל נאבד לי מידיי והולך ונעלם
כל מה שניסיתי לבנות- הכל כלום.פשוט כלום.
ככה זה מרגיש.אני כלום.אפס מאופס.מי אני מה אני.
ושמישו יתן לי חיבוק.בעצם לא חיבוק.
אני רוצה להרגיש לא לבד.זה הקטע.
ואני מפחדת מ*
אוף ויש מישו שיבין?
לא כל מי שיודע לדבר, יודע איך לדבר.
אני רוצה להיעלם.פשוט לשכוח הכל.
ומצופה ממני שאני אקום מזה.ושארגיש שהכל חלק ממשו הרבה יותר גדול שרק מנסה להעלות אותי יותר..וחייב לעבור שם..חייב..רק ככה עולים רמה.וזה מעצבן אותי שרק ככה.
מה נסגר עם העולם הזה לעזעזל?.
אין לי כוח לקלישאות
סתמו כולם.סתמו עם כל הדיבורים האלה.חלאס פשוט חלאס.
למה נראה לך שאתה מעיז לומר לי את זה הא?חתיכת איכ.בעצם לא איכ אבל נו.זה לא במקום.וצריך פשוט לדעת להקשיב באמת.זה הקטע.ונראלי זה איבוד עצמי.
אין לי כוחות כבר לדאוג לעצמי.אין לי כוחות לדאוג לזה שארגיש טוב.אין לי.זה דורש ממני מידיי.מידיי.אז בוא נהיה מזוכיסטים וזהו..באמת זה יותר קל.הרבה הרבה יותר.לדפוק תעצמינו וזהו.כי מה נשאר קיבינימט מה נשאר.אין לי כוח לסבול כדי לקבל מעט טוב.אין לי כוח לעזעזל נגמר לי.
מעצבן לי.
מעצבן מאד.
ומתי אני ארגע מתי
מתי אצליח לנשום כבר אוף.
זה לא נגמר המלחמה הזאת.פשוט לא נגמר.
שמישו ינשים אותי.שמישו.
באלי לברוח למדבר ולצרוח.לגמור תגרון שלי.זה מה שבאלי.
אין רצון קטן לטוב.שיהיה רע.לחיים רע.לחיים.
זה מה שרצית?אז הנה,קיבלת ילדה מרוסקת.אתה נהנה מזה?יופי שכוייח המשימה בוצעה בהצלחה.
