אבל אני מקווה שזה בסדר להגיב לזה:
אני חושבת שמה שאני מראה יכול להיות מאוד שונה ממה שמישהי אחרת מראה. אני זוכרת שכשלמדתי נהיגה, אחת ההערות שלי מהמורה היה להסתכל במראות עם כל הראש - שהבוחן יראה שאני מסתכלת. הבנתי אז שיש דברים שאני רואה - אבל זה לא מספיק, צריך ליצור כאן 'מראית עין'.
צריך להבחין מה זה להראות רצון.
האם להתאמץ לסדר את הלוז שלי כדי שנוכל להיפגש ביום חמישי ולא שבוע הבא זה להראות רצון?
האם להתאמץ להגיע לבושה יפה, נקייה ומסודרת לפגישה זה להראות רצון?
האם להתאמץ בנסיעות ובזמן לדייטים זה להראות רצון?
באופן אישי אני חושבת שבתוכן של השיחות שאנחנו מנהלים נכון ששני הצדדים יתעניינו בחיים של השני, ואם שואלים 'איך היה היום' - לתת תשובה שהיא יותר ממשפט.
צריך לקחת בחשבון שיש כאן עניין של תפיסות מסוימות לגבי תפקידים בקשר - האם תפקידך כגבר זה לדאוג לנושאי שיחה? האם זה שהיא לא שואלת שאלות נובע מחוסר עניין\רצון - או אולי מחוסר ידע\ניסיון\ביישנות?
אם לא מדובר על דייטים ראשונים, אני חושבת שנכון לדבר על זה. לשאול אותה איך היא רואה את הקשר ואת המקום של כל אחד מכם בו. האם מה שמפריע לך מפריע גם לה? האם היא היתה רוצה שדברים יתנהלו אחרת? ומתוך כך תוכל גם אתה לדבר על מה שמפריע לך.