הַשָּׁנִים חָרְצוּ בְּפָנֶיהָ קְמָטִים
הִרְעִידוּ יָדַיִם
כּוֹפְפוּ בִּרְכַּיִם.
אִישָׁה.
חַלָּשָׁה אֶל מוּל הַזְּמַן
גְּמִישָׁה יַחַד אִתּוֹ
נְחוּשָׁה בִּזְכוּתוֹ.
הִיא פּוֹסַעַת לְאַט, בְּנַחַת
זֵר חַרְצִיּוֹת בְּיָדָהּ הָאַחַת
יָד שְׁנִיָּה מְפַזֶּרֶת אַהֲבָה בְּנֶכְדָּה זוֹרַחַת.
יוֹפִי גָּדוֹל טָמוּן בְּזֶה הָרֶגַע,
שֶׁאֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת עָלָיו
מִבְּלִי שֶׁאֶתְקָרֵב, מִבְּלִי שֶׁאֶגַּע.
הֵיי,
אוּלַי נִקְטֹף גַּם לָנוּ פֶּרַח?
חַרְצִית תְּלַטֵּף פָּנִים צוֹחֲקוֹת
זַהֲרוּרֵי אוֹר יַבְרִיקוּ עֵינַיִם
יִנְצְצוּ בַּנְמָשִׁים.
נְחַבֵּק אֶת הַשַּׁחַר שֶׁעוֹלֶה
נְנַסֶּה לִחְיוֹת אֶת הַשִּׁיר.
וְיוֹפִי גָּדוֹל טָמוּן בְּזֶה הָרֶגַע,
יוֹפִי אַדִּיר.
גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.
