ליל הסדר במשפחה רב גילאיתמתואמת
כבר כמה שנים שאנחנו עושים ליל הסדר לבדנו, כדי לתת מקום כמו שצריך לילדים שלנו.
זה באמת היה מצוין בשנים הקודמות
השנה הרגשתי שקצת פספסנו חלק מהילדים...
הקטנה (שנה ורבע) הייתה עצבנית ונרגעה רק כשנתנו לה דברים לזלול. (בסוף היא נרדמה באמצע מגיד...)
שני הקטנים שלפניה (ארבע ושש) היו יחסית שקטים - מצד אחד הם כאילו יודעים את הכול מהגן, מצד שני הם לא מספיק מתוחכמים כדי לשאול שאלות מעצמם...
בת השמונה בהתחלה הייתה קצת מרחפת כזה, אבל כשהזכרנו שמי ששואל שאלות יפות מקבל פתקים שאחר כך מזכים בפרס - היא התחילה לחשוב על כל מיני שאלות יפות למדי.
התאומים (בני 11) הכי כיכבו - הם אפילו הכינו שאלות מראש לשאול בסדר... באופן כללי הם בולטים ו"משתלטים" על כל סיטואציה, וכך גם עכשיו.
הבן הגדול (בן 14) קצת הלך לאיבוד בין השאלות החכמות שלהם. יש לו גם שאלות חכמות ומקוריות על שלל דברים, אבל הן דורשות הרבה ריכוז ופניות, ולא היו לנו מהן בליל הסדר... יש לו גם נטייה להומור ובדיחות, ולא תמיד אפשר להבדיל מתי הוא שואל ברצינות ומתי בצחוק...
הגדולה (בת 15) שמרה על מקומה ה"מכובד", אבל לא השתדלה יותר מדי לשאול שאלות כי הפרסים שהכנתי כבר לא שווים לגילה...
(טוב, חוסר הפניות שלי אישית נבע גם מזה שלא כל כך הרגשתי טוב...)
בכל אופן, מרגישה שהשנה הסדר לא היה זורם וטוב מספיק כמו בשנים הקודמות.
מה אפשר לעשות להבא?
מתייגת - @באר מרים
וגם @עוד מעט פסח, שסיפרה בפורום הו"ל על ליל הסדר שלהם...
נראה לי שיש לך יותר מידי ציפיות 🙂אור123456
לי נשמע די קלאסי
ושכל גיל התנהג כמצופה ממנו
צודקת, כנראה...מתואמת
גם נראה שהילדים יצאו בהרגשה טובה, בסופו של דבר... זו סתם אני (וגם בעלי) שלוקחת קשה את זה...
(היה לי עוד מקרה כזה בערב החג - הבאתי לילדים את הבגדים החדשים שלהם, ואז אחד מהם התחיל לבכות שלא קניתי לו נעליים חדשות... הוא טען שאמר לי שהוא זקוק לנעלי שבת חדשות, אבל אני לא זכרתי את זה... לקחתי את זה ממש קשה ביאס לי את כל כניסת החג... אבל הילד עצמו התגבר על זה בסוף, והיה ממש עליז, כאילו שכח מזה. זו רק אני שהתקשיתי להתגבר על הבאסה...)
אז אספר בהרחבה מה היה אצלנו-עוד מעט פסח
מה שהכי עושה אצלנו את ליל הסדר זה שולחן נמוך שבעלי מרכיב כל שנה, ואנחנו יושבים מסביבו על כריות (השנה הייתי על הספה, בכל זאת חודש תשיעי, אבל צמוד לשולחן).
את ההגדה קורא כל פעם מישהו אחר, חוץ מקטעים שכולם מקריאים ביחד.
ולפי כניסת החג אנחנו יושבים לארוחה גדולה ומשביעה (סלט ירקות ענק עם טונה/ביצה קשה) כדי שאף אחד לא יהיה רעב.

מה שהיה בפועל-
הגדולים (16 ו-14) לא הכינו כלום, אבל היו ממש בעניין של דיונים. בעלי ובת ה-14 שאלה המון שאלות, וכל הנוכחים ניסו לענות לפי הבנתם.
הבנות ביסודי (12 ו-9) הביאו דברים מביה''ס, ותכננו מראש מתי הם ישתלבו (עם בת ה-9 גם התאמנתי מראש על הקטעים בהגדה שהיא רצתה להקריא- כי אחרת הקריאה שלה לא זורמת ולאחים שלה אין סבלנות להקשיב). בת ה-12 גם הצליחה להשתלב בדיונים של הגדולים, בת ה-9 פחות.
וכשהרגשנו שהקטנים מאבדים סבלנות, בערך ב'צא ולמד', הרצנו קדימה עד לשירים הבאים.
הקטן (4), קיבל מקום של כבוד בכל אחד מהשירים (למשל- בדיינו כל המשפחה שרה את החלק הראשון, והוא זה שענה את ה'דיינו', ושרנו איתו כולם ביחד את 'כל שלא אמר 3 דברים אלו בפסח' במנגינה של דודו), ובין לבין הציג יצירות שלו מהגן או בא להתפנק עלי בספה וקיבל הרבה עיסויים ומגע (שזה לא מתאפשר כשיושבים ליד השולחן הרגיל).

אחרי ברך, עברנו כולנו לספות להלל ונרצה. וזה גם נתן אווירה ממש כיפית וטובה לסיום.

נראה לי שהנקודה המרכזית היא הפניות שלכם. את מתארת שלכם לא היתה פניות ושלא הרגשת טוב- זו בעיני הנקודה המרכזית שיכולה לשנות את איך שהסדר נראה. ממש הקפדתי לישון צהריים, וגם שבעלי יישן (שוב, אני בחודש תשיעי, אז קיבלתי עזרה מהמשפחה ובישלו בשבילי כמעט את כל הסדר, אז השנה זה היה גם קל).
והמסקנה שאני רושמת לעצמי לשנה הבאה- לא לתת להם לגנוב את האפיקומן ולהתחיל להתרוצץ ולגנוב אחד מהשני. זה תמיד גורם אצלנו למריבות, ובמילא את המתנות אנחנו קונים מראש, לכולם.
תודה רבה על הפירוט המדהים!מתואמת
תכל'ס עשינו את רוב הדברים האלו... בת הארבע שרה מה נשתנה (חיכתה לזה כבר משנה שעברה ), ובת השמונה הקריאה רק חלקיק קטן מההגדה (לצערי היא עוד לא יודעת לקרוא טוב), וכל השאר הקריאו בתורנות את שאר החלקים.
באמת הפניות שלי הייתה חסרה, כנראה... (ומדהים שאת בסוף תשיעי והצלחת להיות פנויה!)
אולי בשביל השנה הבאה צריך לחשוב איך לעודד את הקטנים לשאול שאלות... נראה לי שזה מה שהיה הכי חסר.
מנסה...באר מרים
לקח לנו כמה שנים להבין שליל הסדר זה לי הזמן להפעלה משפחתית...
כל הדברים שיש בשנים האחרונות של חידו ים, משימות, הפעלות, משחקי חברה -
לנו לפחות לא מתאימים לליל הסדר. ליל הסדר מלא ועמוס גם ככה ואנחנו לא רוצים להסיח א הדעת מהעיקר.
מה עוד?
ליל הסדר הוא גם לא הזמן ללימוד סיפור יציאת מצרים!!!
כן כן, נשמע משונה, אבל -
הילדים כבר למדו המון בגן ובבתי הספר.
הגדולים למדו המון בעצמם
וליל הסדר איננו הזמן ללמד אותם עוד ועוד וגם לא הזמן שכל אחד יספר לכולם את כל מה שהוא למד!
איח לזה סוף וזה נהיה טרחני ומייגע לכל המסובין, במיוחד כשיש הרבה אנשים ואורחים.

אז מה כן?
ליצ הסדר הוא לילה של חוויה.
אנחנו צריכים *להרגיש* בו את עצמו יוצאים ממצריים ונגאלים.
כל הידע שצברנו לפני החג בא במטרה לעזור לנו להתחבר לחוויה.

חז"ל סידרו את הסדר בצורה מדוייקת כדי להכניס אותנו לחוויה. לכם מבחינתנו ההגדה היא ה"הפעלה" שלנו - יש בה תחנות (קדש ורחץ...), משימות, חפש את המטמון (אפיקומן) ועוד.. ואנחנו חווים הכל איתם.

דבר נוסף:
לא סתם אנחנו מתחילים את המגיד עם 4 בנים.
אחרי כל הרשות היפות והמעמיקות עליהם, ואחרי ההסברים האקטואליים בכל משפחה על 4 הבנים כמייצגים זרמים שונים בעם ישראל וכו..
4 הבנים מתארים 4 סגנונו של אנשים שיושבים בחדר:
החכם - שרק רוצה לשאול, לחדש ולהוסיף ידע וזאת הדרך שלו להרגיש מחובר ובעניינים.
הרשע- שמשחק אותה "אדיש" ועושה טובה שהוא כאן.. וצריך סוג של "ניעור" שיסביר לו איך להתצרך ולהיות חלק
התם - ששואל שאלות ומתעניין בכל מה שעושים ועונים לו ודרך ההסברים הוא מתחבר
וזה שאינו יודע לשאול- שיושב בשקט וסופג הכל...
וישי מקום לכולם בליל הסדר, לא כולל צריכים להיות אותו דבר. לא כולם חייבים להשתתף בצורה פעילה..

מבחינה מעשית:
אנחנו משתדלים לא להתעכב יותר מדי בתחילת הסדר. מנסיון של שנים קודמות אץלא מתעכבים הרבה בהתחלה אז עד שמגיעים לסיפור יציאת מצריים כבר הילדים איבדו את הסבלנות.
ההתחלה מאוד חווייתית: כולם מחזיקים גביעים, שותים סהסיבה, נוטלים ידיים, כרפס, יחץ על האפיקומן שמעורר עניין אצת הילדיל הקצ יותר גדולים, סילוק הקערה, מה נשתנה... זה כבר מכניס את כולם לאווירה..
בתחילת המגיע כולם יוצאים מהבית ומתחפשים ועושים הצגה של בני ישראל שיוצאים ממצרים.. (מי שמכיר את הדיאלוג: מאין באתם? ממצריים, ולאן אתם הולכים? לירושלים) ואז מתחילים...
כמה טיפים שעוזרים לנו:
* שקית מרשמלו ענקית אצל בעלי שכל מי ששואל/עונה/ אומר דבר תורה מקבל מרשמלו.
* חטיפים קטנים שעוזרים להחזיר לריכוז ברגעים של נפילת מתח
* הגדה מתאימה לכל גיל
* מדי פעם להסביר לכולם אילה נמצאים בהגדה ולוודא שכולל עוקבים
* "לשדך" גדולים וקטנים ולתת לגדולים ללוות את הקטנים שרק למדו לקרוא או שלא לגמרי יודעים להתמצא במעקב אחרי ההגדה
* את דברי התורה של הגדולים שומרים לשני זמנים: 1. בזמן הסעודה בשולחן עורך, 2. כשיש עיכובים שונים ברצף של הסדר (כשהקטנים יוצאים להתחפש, כשמחכים לילד שהלך לשירותים בדיוק לפני מה נשתנה, כשמשהו נשפך/נשבר וכו../ כשמחליפים טיטול, הפסקות הנקה בזמן לא מוצלח וכן הלאה..) - ככה לגדולים יש מתמ להתבטא אבל הם לא מעכבים את ההתקדמות והזרימה אלא ממלאים "חורים"
* גם במהלך המגיד - עושים מדי פעם הצגות. לפעמים הילדים מציגים לנו, לפעמים בעלי מציג לכולם, לפעמים בעלי שולח דווקא את הנערים ה"משועממים" לארגן הצגה מפתיעה...
* את המגיד עצמו מקריאים בסבב בין כולם ודואגים לתת לילדים קטעים שמתאימים לרמת הקריאה של כל אחד
* מקבלים את זה שיש חלק במגידו שהקטנים קצת מתפזרים ומשחקים והגדולים יותר בעניין..
* "דיינו" מחזיר את כולם לשולחן לריכוז: שרים ביחד, ממחישים בצורה חווייתית את פסח מצה ומרור, ואז 10 המכות ושפיכת יין מהווים אטרקציה (השנה הילדים אפילו "התחפשו" לעשר המכות, אבל כל שנה זה חווייתית להם..), ואז מוזגים לקטנים כוס שניה (מנסיון של ש ים קודמות בתחילת המגיש אנחנו מוזגים כוס שניה רק למבוגרים כי הכוסות של הילדים נשפכות במהלך המגיד..) וכולם מרימים אותה להלל ולברכת הגאולה אז זה שוב חווייתית.
ההמשך של הסדר יותר קל להיות עם כולם.

אבל לסיכום בקצרה: כשליל הסדר הופך להיות חוויה - כל אחד חווה אותה בדרכו וכולם שותפים בצורות שונות
וואו, מדהים!מתואמת
עשית לי קצת שינוי בחשיבה...
כי אני בכל שנה כותבת סיפור שמלווה את ההגדה - עוצרים את קריאת ההגדה בחלק מהמקומות, ואני מקריאה "פרק" נוסף בסיפור בהקשר לחלק בהגדה.
ואני תוהה פתאום אם זה לא דווקא מעיק ומפריע לזרימה של החוויה הטבעית של קריאת ההגדה...
כנראה שיותר צריך להתמקד בהצגות קצרות או בהקראה מעניינת של החלקים בהגדה (שבאמת בעלי עשה את זה השנה, אבל לי לא היה כוח כל כך...) ופחות להוסיף דברים מעבר.
בקיצור, פתחת לי את הראש לכיוונים נוספים מקווה שנצליח בשנה הבאה לבנות את הסדר בצורה אטרקטיבית כמו שתיארת. (ובע"ה - שבכלל נחגוג אותו בחבורות גדולות ליד בית המקדש...)
מדהים, תודה!!!מדברה כעדן.
אני מבינה את הרצון שהילדים ישאלו שאלותענבלית
אבל אם זה גורם לחלק לא להשתתף, אפשר לצ'פר על כל דבר- על ילדה ששרה מה נשתנה, על ילד גדול שאומר דבר תורה, לאו דוקא שאלות.

ואפשר לשנות את אופי הצ'ופר שיתאים לכל הגילאים- נניח צוברים נקודות ולפי זה כל ילד בוחר משהו בסכום מסוים לפי מה שצבר ...
או לצ'פר בממתקים, זה תפס אצלנו גם את בת ה12 (עדשי שוקולד)
רעיון יפה, לצ'פר לא רק על שאלות ממשמתואמת
בעיקרון אנחנו מחלקים פתקים של "שאלתי שאלה יפה" על כל שאלה, וכל מספר פתקים שווה פרס אחד שבוחרים אחרי ליל הסדר (התמחור שונה בין הגדולים לקטנים). אבל כיוון שראינו שאלה שזכו בפחות פתקים היו עצובים מזה - בסוף החלטנו שכולם מקבלים מספר שווה של פרסים.
אז בעצם יצא שאין טעם בפתקים האלה...
לכן אצלנו הצופר זה משהו קטן ואכיל..באר מרים
נותן תחושה כיפית ולא נכנס להשוואות עם אחרים...
וגן אצלנו זה ממש לא רק על שאלות..
ואם אנחנו רואים ילד שלא קיבל בכלל אנחנו ממציאים סיבה למה לתת לו...
להפך, על משהו אכיל הם יתחילו עוד יותר לריב...מתואמת
"למה הוא מקבל יותר?" וכו' - וכל זה בשולחן הסדר...
אני בהחלט מעדיפה פתקים על פני ממתק קטן. השאלה אם לא עדיף לוותר גם עליהם...
אנחנו שמנו קערה ענקית לאגוזים במרכז השולחןראיה
כל שאלה, חידה, שיר, השתתפות, הקראה וכו' של כל אחד מהילדים זיכתה באגוז.
כשכל הקערה היתה מלאה באגוזים כל אחד קיבל פרס שווה שקנינו מראש.

ככה לא היתה תחרות, כולם קיבלו פרסים בזכות כולם.
רעיון מקסים! נראה לי שנאמץ!מתואמת
אצל ההורים שלי גם היו עושים משהו בסגנון הזהטארקו
אמא שלי הייתה מכינה פרחים/פאזל/משו אחר
וכולנו ביחד היינו צריכים לאסוף כמות מסוימת של פרחים/את כל חתיכות הפאזל וכו
וכל אחד קיבל לפי רמתו.. על יחס נעים, שאלות יפות, השתתפות וכו..
אנחנו עוד לא בשלב שלכםבארץ אהבתי
אז פחות יודעת לענות לגבי הרב גילאיות.
אבל אני יכולה להגיד לגבי הקטנים יותר, שבעיני מאוד משמעותי לעשות איתם הכנה לקראת ליל הסדר. לא לסמוך על ההכנה שעושים בגנים/בי"ס, ששם לומדים בעיקר על הסדר של סימני ליל הסדר, ועל סיפור יציאת מצריים באופן כללי, אלא לעשות הכנה איתם על מה שהולך לקרות אצלנו בבית, עם דגש על מגיד, ואפשר גם על ההלל (להבין קצת את המילים, להכיר את השירים).
אצלנו בעלי התחיל ללמוד עם הילדים מאחרי פורים, הגדולה (בת 9) כתבה חלק מהדברים במחברת (שיש לה כבר כמה שנים), הקטנים יותר למדו בע"פ, כל אחד לפי רמתו, אבל אני חושבת שזה מאוד עזר להם בליל הסדר להיות שותפים ולהבין מה קורה ועל מה מדברים (כמובן שלא הבינו הכל, אבל זה כן היה להם משמעותי. לא כל מה שהם למדו הם אמרו, כי היה פחות מתאים להאריך מבחינת שאר הנוכחים, וגם לא הכל היה מתאים להגיד לאחרים, אבל זה היה משמעותי גם בלי להגיד בפני כולם).

עוד רעיון שחברה שלי סיפרה לי שהם עושים ומאוד אהבתי - לפני פסח בעלה לומד עם הילדים את ההגדה והם חושבים על שאלות שהם רוצים לשאול (ככה כשזה לימוד אחד על אחד והאבא מכוון - יותר קל לחשוב על שאלות), ואז כל שאלה כותבים על דף נפרד, מסמנים עם מספר, כותבים בתוך ההגדה בה הם ישמשו בליל הסדר את המספר של השאלה, במיקום המתאים לשאול אותה. ואז תוך כדי ליל הסדר הם רואים מתי יש להם שאלה, ושואלים מתוך הדף. זה אמנם לא ספונטני, אבל זה לגמרי אמיתי, ומאפשר גם לקטנים להיות שותפים באופן משמעותי.
וואו, רעיונות מקסימים!מתואמת
הם דורשים פניות רצינית לפני החג... הלוואי שאצליח לשים את הניקיונות במקום פחות לחוץ בנפש שלי, ולהתפנות לדברים האלה!
נכון... אבל אפשר אפילו רק בשבתותבארץ אהבתי
אם לא מצליחים להגיע לזה בימות החול.
רק שאז צריך לכתוב את הדברים במוצ"ש...
כן, הכתיבה זה הבעיה...מתואמת
אבל אולי צריך פשוט לפנות לזה זמן בכל יום אחרי הניקיונות... אולי אפילו בתור צ'ופר לניקיונות היומיים
(עולה לי רעיון: להכין הגדה משפחתית במבנה של שאלות ופירושים מאת כולם. זה יכול להתאים בשנה הבאה, כי לא אצטרך להכין הגדה לילדון, כמיטב המסורת שלי...)
אנחנו השנה שילבנו עם הניקיונותבארץ אהבתי
השתדלנו לפתוח את הבוקר בלימוד, לא תמיד הסתדר עם הלו"ז, אבל השתדלנו להספיק כל יום לימוד עם כל אחד מהילדים (כ-10 דקות לכל אחד, לא משהו ארוך).
השתלב לנו עם המשחק מסלול שעשינו לימי 'קייטנת ערב פסח'. על התארגנות עד שעה מסויימת התקדמו צעד, על לימוד התקדמו צעד, וגם על עזרה בניקיונות כמובן...
נשמע מדהים...מתואמת
הלוואי שנצליח לעשות משהו כזה בשנה הבאה... שארגיש טוב מספיק ושלא אהיה בלחץ כמו תמיד...
תודה!
אז אצלנו...חיכיתי חיכיתי
משתדלים מאוד לתת מקום בליל הסדר לכל אחד מהילדים. גם כשאנחנו חוגגים בבית רק המשפחה הגרעינית וגם כשחוגגים אצל סבא וסבתא יחד עם הבני דודים והמשפחה המורחבת יותר ואז פער הגילאים גדול יותר.
אצל ההורים שלי בדרך כלל מראש קונים מלאאא הפתעות שוות חלקם מתאימות לילדים הגדולים וחלקם לקטנים יותר.ובמהלך הסדר מוצאים את ההזדמנות להזמין כל אחד מהמסובים לבחור לו משהו שליבו חפץ מהסלסלה הזאת( נקנים דברים גם כפולים כשידוע שכמה ילדים באותה שכבת גיל יחפצו בהם) וכל פעם שמישהו שואל שאלה, שר מה נשתנה,אומר דבר תורה,מוותר לאחר,קורא קטע מההגדה הוא מוזמן לגשת לסלסלה. גם הילדים היותר גדולים מחכים ומצפים לתורם. במגיד הילדים יוצאים החוצה,מתחפשים ועושים הצגה של יציאת מצרים שזה גם משהו שמאוד תופס אותם והפך למסורת משפחתית. בנוסף תמיד כולם מחכים לשירים בסוף ההגדה שהפכו למסורת.
בביתנו אנחנו מחלקים בדרך כלל לכל ילד אגוזים או סוכריות גומי/עדשים תוך כדי הסדר בכדי לחזק התנהגויות רצויות וטובות. מצפרים כל ילד לפי רמתו. ובסוף הסדר מחכה לכל אחד מהילדים מתנת אפיקומן שווה,בדרך כלל זה משהו שאנחנו יודעים שכל אחד רוצה ומחכה לו. משקיעים לא מעט כסף במתנות,ממש כמו במתנות יומולדת אבל זה בהחלט כיף ומשמח אותם.
תודה רבה! נשמע מקסים!מתואמת
אמנם אני מעדיפה שלא יקבלו כל כך הרבה פרסים (מכניס אותם לתחושת זילות בחפצים), אבל הרעיון באופן כללי נשמע יפה.
ואיך מחליטים מה הרמה של כל ילד? ואיך הילדים לא מקנאים זה בזה, אם אחד קיבל יותר מהאחר? לא תמיד הם מבינים את ההסברים של רמות שונות...
יכולה להגיד שאצלינוחילזון 123
כל ילד מקבל אגוז לא קלוף על שאלות, או הקראה, או שיר, או כל פנינה שהוא עושה...
נתתי להם צלוחיות והם אגרו שם את האגוזים.
בעלי חילק את האגוזים די ביד רחבה ...
והשתדל לצ'פר גם את הקטן ע''י שאלות פשוטות לגילו, סתם דברים כמו מה חוגגים היום וכו'.
כל דבר קטן היה ''קח אגוז''... היו אגוזים משני סוגים/גדלים. אז,קשה להשוות בדיוק כמה יש לכל אחד.
וגם לא הרגשתי שהיה להם זמן לזה ככ... הלוז עמוס. ועד שמגיעים לשולחן עורך כבר חלק מבעלי האגוזים פיצחו חלק ניכר מהם ככה שבכלל קשה להשוות למי יש יותר.
והאמת אני חושבת שהם הבינו שלכל אחד האגוזים ניתנים בהתאם לרמתו. לא ראיתי שזה גרם לקנאה כ''כ.
ולא הרגשתי צורך בעוד מתנות/פרסים. הסדר עמוס גם ככה בדברים מרגשים.

מתנות אפיקומן לא קנינו להם, אז בקשר לזה אני לא יודעת. נלך יחדהונבחר משהו קטן לכל אחד במשך החג או אחריו.
טוב עכשיו אני קולטת שלא שאלת על האגוזיםחילזון 123
אלא על הפרסים...
אז אולי זה לא הכי קשור פה מה שכתבתי...
אבל אולי בכל זאת יועיל לשירשור הכללי...
אשרייך שהילדים שלך מתלהבים מאגוזים 🙂ענבלית
תאמיני לי שהם מתלהבים גם ממתקיםחילזון 123
וכל דבר מתוק, צבעוני וזוועתי שקיים....
פשוט סדר פסח=אגוזים... אז זה נחמד לקבל
אצלנו אף אחד לא יטרח לפצח אגוזים במהלך הסדרמתואמת
אולי-אולי שני הגדולים. זה גם בעייתי בשביל הקטנוץ... (שדווקא אוהבות פיצוחים, אבל לכאורה אסור להן...)
בכל אופן, זה נשמע נחמד!!
הם לא מקבלים כל כך הרבה פרסיםחיכיתי חיכיתי
כל ילד יוצא מליל הסדר עם מתנה או שתיים שבחר מהסלסלה(זה מתנות קטנות וזולות אבל כאלה שהילדים מתלהבים מהם- מנסה להזכר מה היה שנה שעברה...חפיסת קלפים,מכונית קטנה בקופסת פלסטיק,קש רב פעמי,ארנק,משחקי קופסא קטנים שהוזמנו מחול- חיקוי לדבאל,4 בשורה,משחק זכרון, רעשנים של תינוקות,כיסוי עיניים מדליק,מברשת שיער,שעון ועוד... נראה לי שעלות כל מתנה כזאת סביב העשרה שקלים.
הילדים אף פעם לא קינאו אחד בשני,ותמיד יצא שכל ילד נמשך למתנה שמתאימה לגילו....הנכדים בגילאי שנה עד 26.אולי בגלל שנולדו למציאות הזאת אז אין קנאה או תחרות וכולם תמיד ב"ה יצאו מרוצים
יכול להיות שזה קשור לזה שהם מכירים את זה מינקות...מתואמתאחרונה
אם כי הילדים שלי גם רגילים לקבל פרסים קטנים גם סתם ככה (צ'ופר אם הם מסדרים באופן מיוחד וכו'), ועדיין לפעמים נוצרים ויכוחים קטנים - "הי, אני רציתי את המשקפת הזאת!" "אוף, אמא, למה לא קנית נוד מחזיקי מפתחות כאלה?" וכן הלאה...
רעיון שעשו אצלנואין לי הסבר
הכינו ''חבילה עוברת'' (הייתה מורכבת משקיות כי אסור לקרוע את הנייר בחג).
היה בהתחלה קדש, אחרי זה ורחץ וכו' וכו'. כל פעם שהגענו לסימן חדש, פתחנו את החבילה, והיה או משחק, או משימה או סתם שאלה...
היו דברים שגם הקטנים יכלו להשתתף (3 ו- 4 וחצי) אבל זה גם התאים לגדולים (7-25)

היה מוצלח מאוד.

לפני שנתיים אני חושבת הם עשו חדר בריחה שהיה תוך כדי הסדר, היה גם ממש מהנה...

אם את רוצה משהו אני יכולה לנסות לפרט לך בפרטי...
חמוד ממש!!מתואמת
חדר הבריחה לא גזל יותר מדי זמן מהסדר? זה באמץ נשמע רעיון מגניב...
זה היה תוך כדיאין לי הסבר
השתלב מצויין תוך כדי...
אז אם יש לך כוח לפרט לי באישי - אשמח... מתואמת
אובדת עיצות😔 הבת שלי נתפסה בגנבה.אנונימית באהב"ה

סוף כיתה ו'.

היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.

כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.


אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.


בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.


ועכשיו זה…


פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.

היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??


אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.


ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.

מתואמת

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מנסה לענותפילה

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

לפני הכל שולח חיזוקזיויק

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.


אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

זה פורום לאמהות. בבקשה לא להגיב פהיעל מהדרום
ממש קשה כאמא5+אחרונה

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

פעילות לקיץאבןישראל
רעיון לפעילות משהו בסגנון של לונה פארק במחיר שפוי?
איפה בארץ?אמהלה

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

זורמים על מיקום חוץ מאילת והערבהאבןישראל
תודה על הרעיונות, אסתכל באתרים
לחפש הטבותעוד מעט פסח

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

מוסיפה- גם דרך הבנקים (נניח בלאומי יש הטבות..)יעל מהדרוםאחרונה
מחפשת רעיונות ליציאה כיפית לקייטנת אמהותמתיכון ועד מעון

באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.

לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'

פארק אפק?טארקו

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

וויט פול בפתח תקווהאמהלה
תודה למי שענתהמתיכון ועד מעון

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

כיתה ו' אולי מוזיאון בנק ישראל בת''אחילזון 123

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

מה את חושבת על מוזיאון האדם והסביבה?מתיכון ועד מעון
לא הייתיחילזון 123
שמעתי עליו דברים טוביםעלמא22
אבל לא הייתי 
מוזיאון על בנק נשמע לי משעמם גם בגילי🙊יעל מהדרום
הייתי שם עם ילדותחילזון 123

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

הם אוהבים רכבת?אנוני.מית

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

בירושלים ישלפניו ברננה!
ראיתי שפתחועוד מעט פסח

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פארק ידידיה זה הבית...מתיכון ועד מעון

פחות אטרקציה ללכת לשם

אולי מוזיאון אלי כהן בהרצליה? לא הייתי בעצמיחילזון 123
בשומרון יש הרבה מעיינות5+אחרונה

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

ילדים בנסיעה לעיר אחרתאנוני.מית

באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?

 

בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.

 

אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.

נסיעה אולי בסדרפילה
אבל מה לגבי מעבדה עצמה? הוא מספיק בוגר בשביל זה? הם בכלל ידברו עם בן 14?
הנסיעה נראלי בסדר גמורניגון של הלב

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

לא היתי נותנת לו ליסועאורי8
נראה לי נסיעה מסובכת. ולעמד מול המעבדה . עדיף לתקן בחנות כלשהיא בירושלים ולשלם. 
הטלפון עובד וזמין?רוני 1234

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)


את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?


אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

כבר ביררנו כמה זה יעלהאנוני.מית
הבעיה רק הטירוף שלו שהוא לא מוכן לרצות לתקן במקום אחר. והשאלה כמה לזרום איתו על זה...
הבת שלי בגיל הזה נוסעת הרבה בבין-עירונירוני 1234
אני לא רואה בזה בעיה, אלא אם כן הטלפון ישאר שם לתיקון ואז הוא חוזר הביתה כשהוא "מנותק קשר".
אני חושבת שזו לא הליכה קצרה וברורה...כתר הרימון
עדיף רכבת מודיעין מרכז ומשם אוטובוס פנימי. 
לפי מה שאני מכירה, אבל לא מעודכנתאוזן הפילאחרונה

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש


רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

גם אני פה בענייני חופש גדול כולנה

אם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?

יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.


ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?

שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?


הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.


תעזרו לי ברעיונות לקראת החופשבארץ אהבתי

השנה בעז"ה תהיה לי תקופה של כמה שבועות שרק הגדולים בבית (בני 7.5, 10 ו-12.5), והקטנים עדיין במסגרות.

רוצה לעשות להם 'קייטנה' עם תוכן, ולא סתם לקום בבוקר ולחפש מה לעשות (בעיקר לשני הבנים הקטנים יותר. הגדולה אולי תצטרף למה שיהיה מספיק מעניין, אבל זה לא חייב להיות מתאים גם לה).


בשנים קודמות הם רצו שיהיה להם גם זמן מסך, ניסיתי לתת זמן מוגבל כל יום ובפועל זה תמיד התארך יותר ממה שתכננתי ולא עבד לנו טוב.

לכן הפעם חשבתי לנסות פורמט אחר:

לכל שבוע יש נושא כללי שבו אנחנו עוסקים. בכל יום יש פעילות/לימוד שקשור לנושא. כל יום יש 'חוג' קבוע (נגיד - יום ראשון זה חוג ציור, שני - חוג מוסיקה, וכו'), וביום חמישי יהיה חוג מחשב שבו אפשר ליצור משהו במחשב (מצגת או משחק) שמסכם או מתייחס לנושא של השבוע.


אשמח לרעיונות -

- לחוגים שאפשר לעשות כל שבוע

- לנושאים שאפשר להעביר את השבוע סביבם

- לסתם רעיונות לדברים נחמדים לעשות עם ילדי בית ספר חמודים

- לעוד כיווני חשיבה

וואי אני רקDoughnut
איזו אמא משקיענית! הציפיות שלי הן רק לעבור את החופש בשפיות😅
כמה רעיונות שעשיתי שנים קודמותעל הנס

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.


נושאיםמדברה כעדן.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

כמה רעיונות:הגברת מהירח

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון


נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל


וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

חוג ברייקדאנס למתחילים ביוטיובביו
יש לי 2 מקורות - מקווה שיעזורhameiri13
עבר עריכה על ידי מתואמת בתאריך ט"ו בתמוז תשפ"ו 16:11

 

 

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

 

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

 

 

הפורום הזה נועד לנשים בלבד.מתואמתאחרונה

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).

שאלה על בטיחות ברכבכל היופי

יש לי שכנה שאני די מחבבת והחיים שלה לא קלים.

היא לקחה את הבת שלי טרמפ בתוך היישוב לא מזמן, והבת שלי אמרה שהיא לא מפסיקה לסמס תוך כדי נהיגה, והילדים שלה לא חגורים ולא תמיד יושבים.


אמרתי לה לא להגיד שום דבר אבל לא לנסוע איתה יותר, כי זה לא בטיחותי בעיניי (מצאתי לה חלופה).


א. מי שנוסעת בתוך היישוב עם ילדים לא חגורים, אנא האירו את עיניי כדי שאוכל לדון לכף זכות... מאוד קשה לי עם הרעיון.

ב. האם לדעתכן כדאי להעיר? בעלי חושב שכן, אני בתפיסה שאין טעם ואני לא אחנך אותה, לדבר שנראה לי כל כך בסיסי בבטיחות (נסיעה של 10 דקות, לא 2)

לא רואה טעם להעיראורי8אחרונה

גם יפגע בה, גם רוב הסיכויים שלא ישתנה משהו בעקבות זה. מקסימום היא תאמר לבת שלך לחגור. זו לא אחריותנו לחנך אנשים . ממש מבינה אותך. גרה בעיר , אבל עיר קטנה , לא כבישים מהירים . ואין מצב ליסןע לא חגורים גם נסיעה של 2 דקות. 

מה אתםחושבות על הנקה?אליה דבורובסקי

אני חושבת להפסיק להניק ולעבור למטרנה מה אתם חשובות על זה?

זאת שאלה שמתאימההשם שליאחרונה

לפורום הריון ולידה.

זה פורום שעוסק האימהות לגילאים גדולים יותר, וגם הוא פחות פעיל.


זה מאוד משתנה בין אחת לאחת, וגם בתינוק וההנקה הספציפיים.


לא כתבת באיזה גיל התינוק.


תעשי מה שטוב לך, בלי קשר למה אחרים חושבים.

אולי יעניין אותך