קנאה בין אמא לבת. יש דבר כזה???אנונימית בהו"ל
אני בבעיה.
מריגשה שהבת שלי (בת 12) מתחרה איתי.
אני יודעת שזה נשמע הזיה.
אבל היא כל היום מתמרחת על בעלי. היינו בים, כל הזמן טפסה עליו.
והוא גם משתף פעולה. עכשיו בחג לא קנה לי כלום ולקח אותה לקנות לה מתנה לחג.
אמרתי לו את זה כמה פעמים. הוא אומר שזה שטויות ואפילו מתעצבן שאני אומרת את זה.
אבל אני מרגישה עמוק את הכאב. וממש ממש עצובה.
אני יודעת שזה נשמע הזיה ממש. אבל אני פשוט מרגישה צער עמוק. וקנאה. מרגישה שהילדה הזו ממש נכנסת בשלום בית שלנו.
מכירות כזו תופעה? בבקשה תהיו עדינות איתי. אני על סף דמעות.
לא מכירה, נשמע קשה ממשלאחדשה
לא חושבת שאת הזויה, נשמע לי דיי הגיוני...
ההרגשה, לא הסיטואציה...
חיבוקנעמי28
נשמע שמשהו קשה לך בפן הזוגי וזה יוצא על זה.

לא שזאת הסיבה.

מכירהמתחדשת11
יש ממש תופעה של בכורות (בנות דוקא) עם אמהותיהן.
חושבת שזה אפילו מעוגן במחקר הפסיכולוגי
כמין תחרות סמויה וביקורתיות יתר. פעם מצד האם פעם מצד הבת
בתור בכורה, נשמע לי מחקר הזויחצילוש
דוקא אני מכירה מקרים ממש ממקור ראשוןמתחדשת11
של תחרות בין אמהות לבנותיהן הבכורות
אין לי מושג ממה זה נובע
האחריותoo
של קשר לא תקין בין אמא לילדה, היא של האמא, כי היא המבוגר האחראי.
גם אם זה קורה בהרבה משפחות, זה לא הופך למשהו טוב או תקין.
לא אמרתי שזה תקין אבל הפותחתמתחדשת11
שאלה אם יש דבר כזה, ויש
לא נתקלתי מעולם🤷‍♀️חצילוש
הכל יכול להיות, העולם מורכב...0542
אם זה מאד מעיב עלייך , ממליצה לך להתייעץ עם אשת מקצוע, מדריכת הורים..
נשמע שיש שם משהו עמוק ביחסים בין שלושתיכם, אולי גם השלכה של הקשר שלך עם ההורים שלך, הכל יכול להיות
הקשרoo
של הילדה ובעלך נשמע תקין לחלוטין.
נשמע שאת לא מרוצה מהמצב הזוגי שלכם ומשליכה מהתחושות על הקשר שלהם.
כדאי לך לחפש את הדרך לשפר את הזוגיות, בלי לראות בילדה גורם מפריע.
כן יש דבר כזה.לרוב נובע מחוסר סיפוק שלך מהזוגיותסטטית
לא קשור לילדה בשום צורה.
כדאי לך לטפל בזה עכשיו וטוב שאת מציפה את הדברים ולא מדחיקה עד שיתפוצצו.
ילדה שגדלה בתחושה שהיא חוצצת בין הוריה גדלה עם שריטות רצינות בחיים. אז למענך ולמענה תפני לייעוץ
כל הכבוד לך!
קודם כל חיבוק גדולאנונימית בהו"ל
על התחושות הלא פשוטות...
אני רוצה להגיד לך בתור *הבת* שאמא שלה הרגישה ככה כלפיה... אמא שלי הייתה מאד עויינת וקשה איתי מאז שהתבגרתי. הייתה מאד ביקורתית וחשדנית אלי וכל פעם שאבא שלי היה אומר משהו היא הייתה ישר תוקפת. גם לדעתי הרגישה שאני מתחרה איתה.
אני יכולה להגיד לך שזה הרס לי הרבה מהחיים...
לקח לי המון זמן להשתקם מזה והיחסים שלי עם אמא שלי לא טובים בלשון המעטה.
ילד צריך להרגיש שההורים שלו הם הגב שלו, החוזק שלו אוהבים אותו תמיד. לא מתחרים בו. זה מצמרר.
אני מאד מבינה את התחושות שלך אבל הילדה שלך מחוץ למשוואה של העניין. זה נטו את ובעלך והיחסים בינכם.
את ההורה המבוגר. את האמא היחידה של הילדה הזאת בעולם.
אם את מרגישה הרגשות כאלה , אני מתחננת אליך- תטפלו בזה את ובעלך. אבל הילדה לא קשורה. היא ילדה.
אני הייתי שניה מלא להתחתן (התחתנתי מאד מאוחר)בגלל כל המשקעים האלה שהיו לי בחיים. מלאה בחרדות וקשיים בגלל כל המורכבות הזאת ביני ובין ההורים שלי. בטוחה שאת לא רוצה שיהיו לילדה שלך קשיים בחיים. את ההורה האחראי.
סליחה על ההשתפכות. אבל באמת כותבת מדם ליבי.
בהצלחה ושוב חיבוק
וואי חיבוק גם לך 💓פרצוף כרית
וואו, תודה ששיתפתדיאט ספרייט
מאחלת לך רק טוב
אויש איזה כאבפרצוף כרית
נשמע ממש קשה
הסיטואציה לא מוכרת לי מכיון שאין לי ילדה כל כך גדולה ,בגיל
וזה ממש מעצבן וכואב מאוד
אני חושבת שזו אחריות של שלושתכם ולא כמו שאחרות כתבו פה שזה אשמתך בלבד-
זה ממש לא בסדר שהם מתחבקים יותר מדי! נשמע לי הזוי!
וזה שבעלך מתעצבן מזה.... נשמע שיש פה טיפת אמת ולכן הוא מתעצבן ונבהל, אחרת היה נשאר אדיש ומוכיח לך בצורה הגיונית שלא יכול להיות
ולמה בעלך והבת הולכים יחד לים? אם אתם דתיים זאת אומרת... גם אם אתם דתיים שכן הולכים לים מעורב, תדאגי שזה לא יקרה יותר, תחפשי תירוצים, כדי באמת שלא יחבק אותה כשהיא לא לבושה מספיק,זה לא לעניין ..לטובתך
מה שכן, לחזק את הזוגיות והאהבה ,כפי שאחרות כתבו לך
שמעתי ממישהי פעם שמה שגבר הכי רוצה זה כבוד- אז אולי לתת לבעלך יותר כבוד כדי שיימשך אליך יותר?
ואני ממש כואבת איתך,לא פשוט להרגיש כך בכלל, אני חושבת שאת לא מדמינת, ואני מקווה בשבילך שאת כן.. ( משפט מורכב)
חיבוק ענק....

הפותחתאנונימית בהו"ל
רתודה על התגובה.
רק בקשר לים - הלכנו כולנו בפסח לחוף משפחות והיא כמובן היתה לבושה...
לא. זה לא אשמת או אחריות הילדה!חצילוש
היא ילדה! בת 12! בסך הכל מקבלת תשומת לב חיובית מאבא שלה.. נשמע לי לגמרי שזה אישיו *זוגי* שמשליך על הילדה שהפותחת ובעלה צריכים לטפל בו, ובשום פנים ואופן לא להשליך על הילדה! זה שהילדה אוהבת את אבא שלה והוא מפרגן לה, זה לא קשור לאתגר הזוגי שיש, אבל זה כנראה טריגר שמציף את הפותחת היקרה.. חבל להכניס את הפותחת ליותר סרטים ממה שהיא כבר נמצאת. והרבה משפחות דתיות הולכות יחד לים לחוף משפחות או לחוף שקט ולא מוכרז בלבוש צנוע. לזמן איכות משפחתי. גם דתיים וגם חרדים, זה לא חריג..
מסכימההמקורית
ממש נשמע שהילדה היא טריגר לחוסר תשומת לב של הפותחת מבעלה, אבל ממש לא בעיה של שלושתם. וממש לא להרחיק אותה.
יש לזה כמה צדדים..פרצוף כרית
לא יודעת מה בדיוק הילדה עושה...אבל הביטוי של הפותחת 'מתמרחת' מאוד צרם לי..
גם אני כילדה חיבקתי את אבא שלי וראיתי בו 'משענת'
אבל הביטוי מתמרחת כן צלצל לי שכאילו אולי הילדה גם מגזימה קצת, בתום לב כמובן
ואולי אני טועה,כי לא ראיתי ממש מה הולך שם כמובן ואין פה שום עדות מלבד שרשור הפותחת בלבד...
אני לא מסכימה..חצילוש
אישית, לא נשמע לי שיש כאן משהו חריג. לא מצד האבא ולא מצד הילדה..
מצרפת לך את הקישור למחקר ולמאמרמתחדשת11
על פי המחקר (למדן, 1999) אמהות חוות את בנותיהן באופן קרוב יותר מבניהן ומזדהות איתן יותר. על הבנות הן שומרות ומגינות יותר. הן עצמן נמצאות בקונפליקט עמוק ביחס לכמה חופש ועצמאות הן רוצות לתת לבנותיהן לבין כמה הן מבקשות את בנותיהן קרובות ומקושרות אליהן. נמצא שאפילו כשהבנות הן תינוקות, אמותיהן מדברות ומחבקות אותן יותר מאשר את התינוקות הבנים. הבת מפחדת יותר מהבן להיפרד מאמה וההיפרדות מאיימת עליה. היא מפחדת שהיפרדות משמעה התנתקות. יחד עם זאת הבת גם שואפת, כמו הבן, להיות עצמאית ואוטונומית.

הקרבה הזו בין אמהות לבנות יכולה לייצר לעיתים קרבה ועויינות, כעס ואשמה. יש בנות המתארות את הקנאה של אמותיהן בהן לנוכח תשומת הלב האינסופית שבן הזוג (אביהן) נתן לבת כביכול על חשבון האם. האם מצידה יכולה לחוש אשמה על תחושות קנאה אלו. תחושות מורכבות אלו יוצרות מצב שבו מצד אחד הבת שואפת להיות דומה לאמה בדברים מסוימים אולם לצד זה היא גם יכולה להיפגע עד עמקי נשמתה כשבן הזוג או אדם אחר אאמר לה "את בדיוק כמו אמא שלך..."

מה יכול לעזור אם כן להיפרדות בריאה שאינה ניתוק בין אמא לבת?

* כשאמהות יוצאות לעבוד או עסוקות בעוד תפקידים שהם מעבר לטיפוח הבית וגידול הילדים זה מאפשר לבנות לעבור תהליכי היפרדות טובים יותר כי האם עושה מודלינג של תפקידים שונים שהינם מעבר לתפקיד האמהי.

* השתתפות של אבות בטיפול הילדים יכול אף הוא לעזור לקונפליקט בין תלות ועצמאות של הבנות מאימותיהן.

* האפשרות של אמהות לתת מרחב לבנותיהן להביע את עצמן ולהיות שונות מהן: במראה, בלבוש, בבחירות המקצועיות והבין אישיות שלהן יכולה אף היא לעזור. על האם להבין שבתה אינה ההמשכיות שלה והיא רשאית לעשות בחירות שונות מזו שהאם עשתה.

* על האם לשים לב שבתה לא הופכת לתיקון שלה ושהיא אינה שואפת לרפא את הפצעים, הכאבים והפספוסים שלה דרך בתה (טיפול ומודעות יכול לעזור בעניין זה).

* יש לזכור שלא רק הבת רוצה היפרדות אלא גם האם, הבריאה בנפשה, רוצה בהיפרדות מבתה (אבל לא חלילה בהתנתקות ממנה). על האם לזכור שתחושה זו היא טבעית ונורמלית ולא צריכה לעורר אשמה.

אז לסיום החדשות הטובות. למרות שבגיל ההתבגרות יש התרחקות של הבת מהאם ומופיעים קונפליקטים רבים בין אמהות ובנות, ישנה לרוב חזרה לקשר קרוב יותר בגיל מאוחר יותר. על פי רוב ההריון, הלידה והאמהות מחזקים את הקשר בין אמהות ובנות וכשהבת הופכת לאם חלה התקרבות בינה לבין אמה. בנוסף ההתקרבות חלה גם כאשר האם מזדקנת ונחלשת וזקוקה לעזרת הבת. נמצא שאמהות מעגל גיל 50 נוטות להיות סלחניות יותר כלפי אמן...

אז אם אתן אמהות לבנות מתבגרות ואתן מרגישות שהבנות שלכן נחטפו וחזרו כבנות אחרות, תנשמו עמוק, תדעו שזה תהליך נורמלי ושגם זה יעבור...

על אמהות ובנות-ריקוד ההצמדות והמלחמה...-דר עירית קורן, פסיכותרפיסטית,
אני חושבת שגיל 12 היא כבר מספיק גדולה כדיבתי 123
לשים לה גבולות.
לדעתי לא מתאים להמרח על אבא בגיל כזה
תדברי איתה ולא איתו.
בעקרון חוץ מהמרחות וענייני צניעות לא הייתי אומרת כלום. לבנות יש קשר מיוחד עם האבא זה ממש טבעי.
בקשר לקנאה ממה שאת מספר זה ממש ממש מובן אבל תנסי להסתכל על זה מזוית אחרת. בעלך לא נותן לך מספיק תשומת לב והתשומת לב לבת נוגעת לך בנקודה הזו. אבל זה לא שהיא מחסירה ממך.
התכוונת להגיד לילדה שלא ראוי/כדאיקופצת
להמרח על האבא?

לא מצליחה להבין איך שיחה כזאת הגיונית.
מה האמא אמורה להגיד לה?

אם כבר לדבר עם בן הזוג. אפילו שנראה לי בחיים לא הייתי מגבילה ילדה בת 12 על מגע מאבא שלה.
מסכימה.חצילוש
מה זה להימרח? להתחבק? למה לא, בעצם?המקורית
היא הבת שלו
לא מבינה מה יכול להיות בעייתי בזה ולמה צריך גבולות לאהבה נורמטיבית בין אבא לבת
דווקא נראה לי שגבולות בתחום הזה יכולים לגרום לכל מיני בעיות אחרות..
לא שייך בכלל מושג להימרח בין אבא לבת. קצת הזוי בעיניי אפילו
אני מבינה את הפותחת, שכנראה דעתה קצת מוטית בגלל הקושי הזוגי, אבל מה נשים אחרות תומכות במושג הזה וממהרות להסכים איתה? וואלה לא ברור לי..
אשמח שתסבירי.במיוחד שמדובר בבני משפחה שהולכים בצניעות. אם היה מדובר בבת עם ביקיני, אולי צריך לחשוב על זה. אבל מה העניין? נשגבמ מבינתי.אפילו הזוי שאשכרה חושבים שבת יכולה לתפוס מקום של בת זוג בהקשרים של מגע מול אבא
ממש.קופצת
השרשור פה מתחיל לתפוס כיוונים מסוכנים 😏
מסכימהנעמי28
מאמינה שה״להימרח״ זה אינטרפטציה של הפותחת שהגיעה מהתחושות שלה.

למה בכלל לסמן מגע נורמלי בין אבא לבת כמשהו שיכול להיות לא צנוע או לא נורמלי?

נשמע לי לא בריא.

מסכימה עם כל מילהאנונימיות
הפותחתאנונימית בהו"ל
ברור לי שאין כל כוונה מינית מצד בעלי. אין לי ספק בכלל.
מצד הבת שלי - אני לא חושבת שהיא בקטע מיני, אבל מרגיש לי שהיא באזורים האלו. קשה לי להסביר, אבל היא נןגעת בו באופן שהוא עוצר אותה כי זה נראה לו לא מתאים ולא נעים לו.

אני שומעת את כל מה שאתן אומרות. אציין שאנחנו בטיפול זוגי מצוין ב"ה.
אני באמת אחרי לידה, טובעת (!!!) במטלות התינוק והבית, מרגישה רע עם עצמי ועם הגוף שלי.
וגם בעלי - מאד טרוד ומעורב בענייני הבית. מרגישה שהוא לא רואה אותי.
לזכור לקנות לכל הילדים מתנת חג ולי לא? כואב לי.
עכשיו את כותבת שמתנה נקנתה לכל הילדיםחצילוש
ולא רק לבת, באמת נשמע שאת מאוד חנוקה, עם תינוק פיצי בבית ומרגישה לא מספיק מוערכת מצד בעלך, כשאת מקריבה עבור הבית והמשפחה שלכם כ"כ הרבה ומטפלת בפיצי ובכולם.. ברור שזה משליך, עכשיו צריך לראות איך מפרידים בין הדברים, כי המחשבות האלה מאוד מסוכנות והרסניות, וחסרות בסיס באמת.. מה שרק ירחיק גם את בעלך וגם את בתך ממך, וזה לא מגיע לא לך ולא להם❤
לכל הילדים קנה אתמולאנונימית בהו"ל
ועם הבת הזו יצא במיוחד היום למקום אחר לקנות לה מה שהיא רוצה.
אוקיי, כי היא יותר גדולה.. לא כי היא מועדפת ממךחצילוש
קשר עם ילדים זה לא דומה או מחליף קשר עם בן זוג. אני לפעמים כועסת על בעלי ולא מרגישה שממש אוהבת אותו באותו רגע של כעס, ועם הבן שלי אין לי רגשות כאלה. כי הוא הילד שלי. התינוק שלי. הוא תמיד יהיה.. זה קשר בלתי תלוי.. קשר אחר.. כנ"ל בעלי, אם הוא היה מתווכח עם הילד או מאוכזב ממנו כמו שממני לפעמים, ברור לי שזה לא היה תקין.. הורה זה לא בן זוג. זה פשוט כובע אחר נקודה..
לאאנונימית בהו"ל
יש ילדים יותר גדולים ממנה.
אני מבינה מה שאת אומרת, ומאד עצוב לי לומר, אבל הרגשתי כלפי הבת הזו פשוט שנאה.
עצוב לי ממש.
חצילוש
נשמע קשה ממש
נשמעoo
שאת בכיון לא טוב, לשנוא ילד זה בעייתי ממש.
המתנה שהוא קונה לה במיוחד לא קשורה למתנה שלא קבלת.
המגע שלהם לא קשור למגע הזוגי.
נשמע שזה לא רק ענין זוגי, אלא ענין שלך עם עצמך, הפרשנות שלך לדברים והרצון שהוא יפעל לפי הצורך שלך.
ברור שלא מיני ח"ו. אני חושבת שזה בא דוקאבתי 123
מכיוון ילדותי. ואם בעלך עוצר אותה אז כנראה שזה לא רק בעיניים שלך.
רק להבין שהכל טבעי והכל בסדר ויש שלב שצריך ללמד ולהסביר בדרך נעימה מה מתאים ומה לא בגיל הזה
אויש איזה כאב ועומספרצוף כרית
לדעתידפני11
להמרח זה להמרח.
להתחבק זה להתחבק.

יכול להיות באמת שהפותחת מגדירה אתהדברים לא מכון בגלל שגם ככה רואה את הדברים בצורה מסויימת (חיבוק ענק לך!! כל הכבוד שאת פותחת את זה ומעודדת אותך גם ללכת לייעוץ זוגי ולחזק את הקשר עם בעלך בלי קשר לילדה)

אבל כן.
אם יש ילדה בגיל 12 שנמרחת על אבא שלה- נמרחת- לא חיבוק רגיל- אז כן. חושבת שזה באחריות האמא לדבר על זה עם הבת.

שיחה כזאת צריכה להיות סופר מדוייקת ונטולת רגשות זרים (כמו לחשוב שהילדה היא חוצץ בין ההורים) ממקום מאוד נקי ושליו- ומלמד.
כן.
גם בין אבא לבת צריך להיות איזשהו גבול פיזי בגיל מסויים. וגיל 12 סביב בת מצווה זה אחלה גיל שהתהליך הזה אמור להתחיל אם הוא לא התחיל עדיין....
לא מתאים להמרח עליו
להתלבש לידו (אני מדברת על לבוש שדורש חשיפה)
שוב, צריך המון מחשבה ודיוק במילים וסיעתא דישמיא איך לומר את הדברים.
אבל אם זה לא ברור מאליו זה דורש דיבור בעיני
צניעות זה לא רק בבגדים. ואם הפותחת רשמהבתי 123
נמרחת. לי אישית זה מאוד מובן. מה שמתאים לילדה בת חמש עם אבא לא מתאים לילדה מתבגרת. ובהחלט אפשר להשחיל את זה בשיחה על התבגרות בכלל.
ולא. לא בכיוון של אסור להמרח על גבר אלא על התנהגות צנועה אפשר לחבק אבא לתת נשיקה בלחי. לשבת מרוחה על אבא לדעתי פחות שייך.
זו דעתי
היא כתבה "נמרחת"חצילוש
"לשבת מרוחה על אבא" זו פרשנות שלך. גם אני צריכה חיבוקים מאבא שלי לפעמים. ואני נשואה ו"מבוגרת" כבר..
לא נכנס לקטנות אבלדפני11
נמרחת ולשבת מרוחה על אבא זה אותו דבר....
לא זה לא. נמרחת, יכול להיות גם פרשנות של הפותחתחצילוש
מתוך המצוקה שלה. לשבת מרוחה על האבא, זה כבר די מפורש וברור.. אני פשוט בהלם מכל השיח פה.. זאת האמת😅
אפשר לשאול למה את בהלם?בתי 123
ככה. כי אם בגיל 12 אמא שלי הייתה באה ואומרת ליחצילוש
שאני יותר מדי נמרחת על אבא, זה היה שורט אותי לכל החיים. ואני לא מגזימה. פשוט לא.. לא נשמע שיש כאן משהו חריג. הפותחת בעצמה אמרה שאין חלילה שום רמז לדבר מיני או הזוי. אלה בסך הכל התחושות שלה שמשליכות על הילדה, לילדה הוא נותן תשומת לב, ולה הוא פחות נותן כרגע..
צודקת שלא שיך להגיד לבתפרצוף כרית
'למה את נמרחת על אבא שלך' אבל מצד שני זה באמת לא טוב שהיא 'נמרחת' זה ביטוי באמת קצת קשה..בכל אופן ילדה בת 12 צריכה קצת טאקט
השאלה- איך להגיד לה? עדיף לא להגיד לה, עדיף להגיד לאבא/ לבעל - שישיבה באופן 'איקס' -הוא צריך להגיד לה בזמן אמת כשזה קורה - 'זה לא נעים לי'או משהו כזה,או להתחמק בתירוץ שהוא צריך ללכת וכו'
מציעה כיוון נוסף, שהאמא,הפותחת- תתן חיבוקים לבת הזו יותר - הבת כנראה צריכה תשומת לב וחום מהוריה- וברגע שאת האמא תתני לה יותר חיבוקים וחום- אולי תצטרך פחות מהאבא?
יתכן שהבת מרגישה יותר צורך להתחבק בשל חוסר תשומת לב מהאמא,שטרודה עם התינוק? לא יודעת,רק מעלה השערה,תחשבי אם מתאים לך
לגמרי.המקורית
לדעתי צריך זהירותמתחדשת11
הפותחת מתארת פה תחושות קשות
ועם כמה שזה נשמע מוזר- זה קורה. דוקא בעיניי מאוד הגיוני שאם היא מרגישה חסרה במקום מסוים, זה עלול להשליך על גורמים מסביב

פותחת יקרה לדעתי דרוש פה בירור מעמיק
מה בדיוק בילדה הזו מעורר אצלך תחושות כאלה?
למה זה דוקא אצלה ולא אצל אחרים?
נשמע לי שזה דורש טיפול וליווי מקצועי להבין את הדברים לעומק
לגמרי לא מזלזלת במה שאת מרגישה
אבל חשוב להבין לעומק ולטפל

בהצלחה ♥️
לא דיברתי על התחושות של הפותחתחצילוש
אלא על הכיוון שהשרשור תפס.. כאילו הילדה נמרחת על האבא באיזושהי צורה לא נורמאלית וצריך להעמיד אותה במקומה. היא י ל ד ה
עכשיו הבנתימתחדשת11
א. היא לא ממש ילדה היא כבר בתפר של תחילת הנערות היא בת 12
ב. אין לי מושג מה זה אומר בפועל להמרח, אבל ככלל- יש התנהגויות שלפעמים צריך להאיר עליהן והחשיבות היא דוקא בגיל קטן. שוב לא יודעת אם זה המקרה כאן

אבל זו באמת סטיה לדעתי מהנושא המרכזי שהועלה כאן..

בת 12 זו חד משמעית ילדה מבחינה רגשיתחצילוש
שאם יכניסו לה רעיונות לראש שהיא מפרידה בין אמא שלה לאבא שלה מבחינת תשומת לב ומגע, זה ישרוט לה את הנפש ממש. עד לרמה של תופעות שתרצה להיעלם, חרדות, דיכאון, אנורקסיה, חשדנות יתר שכל דבר קשור למיניות, יהרוס את הקשר עם הוריה ואת הביטחון שלה בהם. ילדה לא צריכה לעולם להרגיש דבר כזה. זו תחושה מטלטלת. ולא אכפת לי אם היא קיבלה וסת או מבחינה פיזית נערה, או שהיא מספיק אחראית לשמור על אחים שלה. רגשית, היא ילדה קטנה ותמימה בת 12.
כל מילה.המקורית
אבל זה לא קשור למה שכתבתימתחדשת11
ברור שהיא לא צריכה לשמוע שהיא מפרידה בין האמא לאבא
דיברתי חינוכית, על העניין של להאיר עח התנהגויות מסוימות
ואני שוב מסייגת אין לי מושג למה הכותבת התכוונה כשאמרה מריחה

דיברתי בכלליות על הצורך להאיר גם בגיל קטן
נשמע שאם הכותבת, במצב הרגשי הנוכחיחצילוש
תנסה להעיר לילדה על כך, בתחושות כאלה הילדה תצא.. קודם כל צריך מבט אובייקטיבי ומנוטרל רגשית שלה על הסיטואציה, ואז גם דברים יראו ויורגשו לגמרי באור ובתפאורה שונה. לדבר עם הילדה כמו שהציעו פה כמה, זה לא פתרון, זה נזק..
מסכימה עם זהמתחדשת11
טוב. בעיני חבל שאת בהלםדפני11אחרונה
זה קצת מכניס את התגובות האחרות אוטומטית למקום מסויים שכאילו אנחנו סתומות.

אני עדיין חושבת ש:
א. כמו שכתבתי בתגובה הראשונה שלי לאמא -האמא צריכה לטפל בעצמה וכנראה שבאמת יש איזשהו קושי זוגי שבולט על רקע האהבה של האבא לילדה.
וזה לגמרי לא קשור לכלום, וזה לגמרי של האמא, ורק שלה.
ב. עדיין חושבת שגיל 12 וחצי זה כבר לא ממש ילדה. זה התחלה של התבגרות. וזה בהחלט גיל מתאים בעיני לשים קצת גבולות של מגע אם עד עכשיו זה לא התחיל להתמקם. כן. יש ילדים שאם לא מדברים על זה - זה לא יקרה. זה לא אומר כלום על הילדה, זה לא אומר כלום על אחד מההורים, זה רק אומר שלפעמים זה גם משהו שצריך לחנך אליו ולא תמיד הוא מובן מאליו.
ג. כמו שכבר כתבתי- שיח כזה חייב להיות ממקום סופר נקי, אוהב, לא כועס על הילדה, ובטח ללא מחשבות כמו שהיא חוצץ בין ההורים. חייב לבוא ממקום בטוח, שלם באהבה הזוגית ורק ממקום מלמד של גבולות.

כמו שזה נשמע האמא עדיין לא במצב כזה ולכן צריך להמתין עם השיחה הזאת.
ורק לאחר בירור עם מישהו מקצועי וחיצוני- במידה וגם לו זה נשמע לא מתאים- למצוא איתו מילים ושיח איך צריך לומר את זה.
אין ספק שצריך פה סופר זהירות וברירת מילים.
ד. ב"ה את לא יכולה להשוות את עצמך לשום מקרה דומה כיוון שב'ה רוב הילדות (וגם את) ידעו את הגבולות לבד.
שוב, יש ילדים שלא יודעים וצריך ללמד אותם.
לכן השוואה אליך לא רלוונטית כנראה..
ה. התלבטתי אם לכתוב כיוון שהאמא שוב אחזור על זה- רוב הסיכויים שאכן אין פה כלום, האמא צריכה לטפל בעצמה לבד ויבוא לציון גואל.
אבל למען אימהות אחרות שקוראות פה, כן, יכול להיות מקרים שהבת קצת מושכת ליכוונים כאלה גם אם ללא מודעות (ובהחלט טוב שהאבא הודף) וכן, זה חלק מהתפקיד ההורי שלנו, לדעת לחנך. איך בדיוק, כמה למה ומי צריך להיות המחנך (אולי רק הדיפה של האבא מספיקה) זה סיפור אחר שדורש בעיניי יעוץ מקצועי ושוב ממקום מאוד נקי. אבל צריך להתייחס לתחושות שלנו ולא לפטור אותן רק ב"זה לא נורמלי אז זה כנראה לא המצב פה"..
זה לא משנה. נמרחת מבטא משהו לא מקובלבתי 123
על הפותחת וכנראה משהו שנראה פחות ראוי.
אם היא מתארת את זה ככה כנראה שזה דורש שינוי ואני לא מאמינה שהיא מדמיינת או מגזימה.
תזכרי תמיש שבכל משפחה ובכל מגזר מה שצקובל ולא מקובל יכול להיות שונה
מלא נשים מגזימות. בערימות.המקורית
אני לחלוטין מטילה ספק בפרשנות של צד אחד על הסיטואציה. לגמרי.
במיוחד שאת שומעת יותר ויותר פרטים ומבינה שגם אם הבת קצת מגזימה - האבא הודף
תוסיפי לזה אמא שמסתובהת עם תחושות קשות כלפי הילדה שלה - את מקבלת ילדה שחסר לה דבר מאוד מאוד בסיסי בנפש - תשומת לב מההורים שלהם, מאמא שלה.
ביקורת מטורפת ותחושות שהיא לוקחת את הבעל לאמא.. זה לא מספיק כדי להבין שיתכן ויש פה טעות בשיקול הדעת וצריך לבצע חושבים מחדש?
גם אם ייתכן והילדה צריכה גבולות, נשמע שהאבא 'על זה' ולא נדרשת התערבות מיוחדת.
תוסיפי על זה אמא מסתובבת עם רעב כרוני לתשומת לב מבעלה - וקיבלת סיטואציה שיכולה להיות סופר מוגזמת.

כנראה לא קראת את התגובה הראשונה שליבתי 123
לגמרי צריך להפריד בין ההתנהגות. שזה לשיקול דעת ומה מקובל לבין ההרגשה שמשהו פה זה על חשבונה
אם כך אני מסכימההמקורית
אבל מאחר והפחתחת רואה את העולם מהמקום החסר שלה כרגע שמשפיע על צורת החשיבה ועל שיקול הדעת ומפעיל אותה- אני לא חושבת שאובייקטיבית אפשר להגיד שיש פה עניין חינוכי גרידא.
למה לא מתאים?השקט הזה
הלוואי שהקשר עם אבא שלי היה כזה.
דווקא כמישהי שגדלה עם קשר מרוחק עם אבא (סתם בגלל האופי שלו) אני קוראת את ההודעה ואומרת איזה מקסים זה קשר כזה בין אבא לבת.

הלוואי שיהיה לבת שלי קשר כזה עם בעלי כשתגדל.

לא צריך להכניס מניעים זרים ודוחים למקומות שהם לא קיימים בהם. קשר בין אבא לבת הוא דבר טהור, בריא ומבורך.


נכון שבחברות מסויימות נמנעים יותר ממגע ואז זה עלול להתפרש כדבר מוזר ולא בריא. אבל אם חיים בחברה שבה זה נורמלי אין צורך להפוך את זה ללא.
פותחת יקרההמקורית
בעיניי את לא בכיוון הנכון בכלל
ואוי למי למי שתיתן לתחושות שלך לגיטימציה בעיניי. חמור מאוד, ועלול להזין וללבות את העוינות שאת חשה כלפי בתך, על לא עוול בכפה, ולגרום לשתיכן הרבה עוגמת נפש
אשה שנמצאת במקום הנכון, צריכה לשמוח מזה שבעלה והבת שלה בקשר ככ אוהב וטוב, והוא רואה אותה ומפנק אותה לחג. ובשום פנים אופן לא אמורה להרגיש שהבת מרחיקה אותה מהאבא.

אולי האבא לא קרוב לאמא
אבל הוא לחלוטין אמור להיות קרוב לבת.

לדעתי, תחפשי אצלך פנימה וביניכם בזוגיות מה השתבש בתחושות הנורמטיבית שלך כאמא וכרעיה, מה חסר לך באמת, מה קורה בינך לבעלך שאת מרגישה ככ חסרה, ומשם תתחילי לקלף את הקליפות
אולי תגלי שאת ביקורתית
אולי תגלי שחסרה ביניכם תקשורת
שצריך יותר להשקיע בקשר
אולי את צריכה יותר תשומת לב
אולי את צריכה לחזק את הערך העצמי שלך
אולי צריך יותר לראות את הטוב
לדון את כולם לכף זכות
לצאת מהקופסה
לא יודעת..
אבל כל זה - בינך לבינך ובינך לבינו בלבד. כשהקשר שלו עם הבת שלכם הוא בגדר זה נהנה וזה לא חסר. בלי קשר אלייך.

הרבה נשים נוטות לקנא בהרבה דברים שהם מרגישות שלוקחים להם את הבעל - שיעורי תורה, תפילות, הורים, עבודה, חברים, אפילו ילדים.
זה בגלל שאת לא מרגישה הכי חשובה.
שאת בראש סדרי העדיפויות
ובאמת התחושות של החוסר מובנות וכואבות מאוד
הסטיפלער זצל אומר שאצל אישה זה מגיע למצוקה שהיא עד כדי פיקוח נפש
אבל תתמקדי בזה.
לא בילדה
בך. ובבעלך. מה חסר לך, ולא מה הוא והיא..
כי זה לא נכון ולא הוגן להעמיד ילדה במקום הזה.

חיבוק ❤️

הפותחת - תודה על התגובהאנונימית בהו"ל
מסכימה ומתחברת מאד.
את יכולה לדייק מה אמר הסטפלייער שאצל אישה זה מגיע למצוקה עד כדי פיקוח נפש?
למה הוא מתכון? מה המצוקה? ואשמח גם למקור.
אני רוצה להראות לבעלי.
תודה.
המצוקה היא שהחמצן של האישההמקורית
היא הרגשה שהיא הכי חשובה בעיני בעלה.
יותר חשובה מהכל
וכל תשומת לבו נתונה אליה

אחפש לך מקור בלי נדר, שמעתי מפיו של מגיד המישרים רבי אריה שכטר זצל

וטיפ ממני אלייך: אל תראי לו את זה כ: הנה, תראה, אתה לא עושה טוב! וזו ההוכחה לכך שאתה לא מקיים חובותיך ותראה מה קרה

אני אומרת לך כי לדעתי זה ייתפס כביקורת ואולי המסר לא יובן כהלכה וחבל.
כשאני שמעתי את זה כרווקה, לא הבנתי עד שנישאתי ולמדתי על בשרי
וזה עזר לי להבין שהרבה תסכולים שלי כאישה על כל מיני דברים נובעים מהצורך הפנימי העמוק הזה שהשם בורא אצל האישה ביום חופתה. ובעיקר, מעשית, שנשים משליכות הרבה תחושות כי הן לא נוגעות בנקודה הפנימית הזו אצלן ולא יודעות שזה נובע מזה, אלא הולכות סחור סחור
אז אם את כבר מביעה את זה, בעיניי, וטוב שאתם בטיפול, תביעי כצורך עמוק שלך ולא כחובה שלו

❤️


את צודקת המקורית אבלפרצוף כרית
מה זה עוזר מצד האישה שהיא מבינה שאצלה זה חסר ומגיע למצב של פיקוח נפש?
מה אישה באופן כללי אמורה לעשות כשמרגישה שלא בראש סדרי העדיפייות של בעלה? את בעצם אומרת את לגברים- הם יכולים לעשות משהו בנידון, אבל- מה אישה אמורה לעשות במקרה כזה? את אומרת שלא תגיד לבילה,אז מה כן לדעתך? איזה פתרון את מציעה? אני חושבת שזה מצב מתסכל שהרבה נשים חוות מתישהוא בחיים בתקופות מסוימות
אני לא אמרתי לה לא להגיד לבעלההמקורית
בהחלט להגיד לבעלה! אני נתתי עצה לגבי ה- איך. שלא כדאי להביא את הדברים בצורה שעלולה להתפרש כביקורת, כדי שתהיה לה תועלת מעצם האמירה.

לגבי מה זה עוזר - וודאי שזה עוזר. כדי לפתור קושי צריך לדעת על מה הוא יושב, מה השורש שלו.. ולחוסר תשומת לב מהבעל יש הרבה תחפושות, תאמיני לי

לגבי ה- מה יש לה לעשות עם זה?
1. לבקש את זה
2. לאפשר את זה
גם אם זה חריגשוקולד פרה.
עדיין זה מה שאת מרגישה.
מה יעזור לך לכעוס על עצמך על הרגש ה"לא תקין" הזה?
תרגישי שאת מתוסכלת מכל הכיוונים.
מה דעתך על טיפול רגשי?
נשמע שאת צריכה מישהי שתקשיב לך בלי שיפוטיות.
נשמע גם שבעלך לא מודע עד כמה זה כואב לך שהוא שוכח אותך.
דיברתם על זה?

ועוד דבר- לפעמים יש לנו תסביכים עם הגוף שלנו
ואנחנו בטוחות שגם הבעל רואה אותנו דרך המשקפיים האלה.
את חושבת שיש מצדו איזו ירידה במשיכה?

האם את בקשר טוב עם הבת הזאת?
הפותחתאנונימית בהו"ל
האמת,
בקצת המלל שהנחתי פה נרקחו מטעמים.
כן, אני בטיפול כבר תקופה ממושכת. טיפול מעולה ברוך השם.
כן, אנחנו בטיפול זוגי מוצלח.
כן, דברנו על זה (בעלי מכחיש ומתעצבן מהמחשבה בכלל).
ותודה שנרמלתן את זה והארתן לי שבסוף זו עבודה שלי עם עצמי 😘
חיבוק גדולתהילה 3>
עבר עריכה על ידי תהילה 3> בתאריך י"ט בניסן תשפ"ג 22:32
עבר עריכה על ידי תהילה 3> בתאריך י"ט בניסן תשפ"ג 22:30

בשורשה של כל קנאה עומד החסרון האישי.
הסיפור החיצוני הוא קליפה שה' מזמן ונוגע לנו בנקודה הכואבת הזאת,
ומזמן אותנו להתבונן בה ולרפא אותה.

במקרה שלך, זה נשמע צורך בתשומת לב ואהבה מבעלך❤️

הייתי מתמקדת קודם כל בלהכיל את הכאב האישי שלך, ובעיקר לתחושה שלך מול היחס שהיית רוצה מבעלך ואיננו.

בשלב השני מציעה פחות להאשים ויותר לדבר ולשתף בשפת הלב על דברים שאת רוצה או חשובים לך או מצערים אותך בנושא הזה.

הילדה עצמה ודאי לא עושה דברים בכוונה ובמודעות, ולא הייתי בכלל מדברת איתה ישירות בנושא. מקסימום אם המגע חריג מבחינתך, אולי בטיפול שלכם נכון להעלות דרכו איזשהן גדרים אם זו באמת התמרחות בעייתית.


ואחרי שקראתי את שאר השרשור אני מוסיפה נקודה נוספת בזהירות ממש גדולה,
יכול להיות שהיא קשורה פה לנושא, יכול להיות שבכלל לא אבל כעקרון זה תמיד נכון בזוגיות.

כפי שלנו כנשים יש צורך להיות אהובות, להרגיש הכי חשובות והכי משמעותיות
עבור בני הזוג שלנו, כך גם הם ניזונים באיזשהו מקום מכך שאנחנו כנשים רואות בהם חזקים, בטוחים, ותולות בהם עיניים.

בזוגיות בריאה, האישה יודעת להשען על בעלה, לא מתוך מסכנות אלא מתוך אהבה עצמית ובטחון בבעלה,
ובעל יודע להעניק לאשתו את צרכיה וסיפוקה ולשאוב משם את היותו משמעותי עבורה ובכלל.
זוגיות שבנויה בצורה כזאת, יוצרת מעגל שמזין את עצמו ברגשות חיוביים כששני הצדדים מקבלים ונותנים אחד לשני את הצורך הכי עמוק שלהם (בזוגיות ובכלל).

למרבה הצער, ברוב הזוגות המצב לא כזה. כנשים בעידן של ימינו שגם יולדות וגם עובדות וגם מגדלות ומבשלות ומנקות,
לא פעם אנחנו גולשות לתפקיד של אמא לבן זוגנו, במקום להיות במקום של רעיה.
זה גורם לשלל נזקים, בראש ובראשונה לשני בני זוג לא שמחים ולא מסופקים.
איש שמרגיש שגם מה שהוא מתאמץ ועושה לא מספיק טוב, אישה שמרגישה שהכל עליה, ולפעמים גם בעלה הוא עוד ילד, ואם לא אז סתם מאכזב ולא מספיק מועיל,
הרבה אכזבות וטינה שמצטברים על הלב ומרחיקים ומונעים מלהרגיש אהבה ושמחה פשוטים וטבעיים שהיו שם קודם.

לפעמים כשהאמא במקום מוצף וטובע כמו שציינת,
היחסים הזוגיים הופכים די מהר ליותר ויותר טכניים ופחות רומנטיים,
ויש מצבים קיצוניים אף יותר, כשזה האמת לא נשמע לי אחד מהם, שבהם לחלל הזה של הבעל שמרגיש לא משמעותי או טוב מספיק עבור אשתו, נכנסים מקורות אחרים שנותנים לו את התחושה הזו.





חיבוק❤️
תגובה חשובה. נהניתי לקרוא...אמא יקרה לי*


תודה רבה יקרה❤️תהילה 3>
נשמע הזוי ממש. חיבוק גדול!אביול


אני אדם רע אם מעצבן לי שהיא יולדת לפניי?!אנונימית בהו"ל

גיסתי (לא בדיוק, האישה של גיסי)

ואני

משוערות לאותו שבוע אני ליום ראשון והיא לחמישי

כבר בתשיעי אבל יש עוד קצת עד המשוער

אנחנו חברות טובות דווקא

אבל הבוקר כתבה לי שיש לה צירים מהלילה ימחכה שיצטופפו לראות אם זה לידה

וואלה עצבן אותי חח

כזה אופ נו מה נו

גם כי אני גם רוצה כבר ללדת

וגם כי, סיבה מטופשת אבל מה אני אעשה, אני מפחדת שאז לא חתייחסו אליי כשאלד… אופ

אני גם הייתי צפויה ללדת יחד עם גיסתידיאן ד.

והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭

זה שלב כזה שאת מתה ללדת...

ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.

ממש לא רעה, זה מובןכורסא ירוקה.

אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך

ממש מובן. בסוף תשיגי אותה...חחחממתקית

העיקר בעיתו ובזמנו.

ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא?

ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.

וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...

וואי הכי מובןאונמר

גם לי זה היה.

משמים בסוף כל התיזמונים האלה...

השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️

ממש ממש מובן!קטנה67

בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅

בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך

ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל

קרה לי גםהבוקר יעלה

גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.

וכן התעצבנתי חח

כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני

קרה לי גם אבל הפוךשימושית

הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה

ושתינו עשינו ברית.

האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני

איזה מבעס זה.....יעל מהדרום

לי ולאחותי היה שבוע הפרששומשומונית

אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)

כיף לכם זה יכול להיות גם עניין של משפחות ומיקוםשימושית

וכו'

יש גם בריתות לא בבוקר....יעל מהדרום

לא יפה, לפחות היו מתחלקים....שיפור

גיסתי אמורה ללדת 4 ימים לפנייהר את יש

נחיה כנראה מה יקרה בסוף

מהצד זה משעשע... כי ברור שזה לא נובע משנאהיעל מהדרום

לק"י

(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).

גם אני ככהשומשומונית

אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.

הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.

נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...

טוב לשמוע על עוד כאלה😅 (אני תמיד יולדת אחרי...)יעל מהדרום

כולם אומרים לישומשומונית

שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...

כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..

אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉

את גם כמוני שבשבוע 37 מרגישה בפוסט דייט? 😂😂😂שימושית

כל תחושה היא נורמלית בשלב שלך ;)קנקן שבור

לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל

מצטרפתהשם שלי

ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.

ממש לא אדם רעטארקו

זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...

לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע

את לא רוצה שלא יהיה לה

את פשוט רוצה כבר גם..

אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק

(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)

תודה לכולן❤️ נירמלתן לי חחאנונימית בהו"ל

והיא מסכנה עבר לה…

כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…

גם לי היו ימים כאלה מ37 ובסוף ילדתי בשבוע 40שיפוראחרונה

עוגות שמביאים לקידוש או לאחריםואני שר

אשמח לשמוע אתכן

אני מוצאת את עצמי מסתבכת בסיטואציות של קידוש קהילתי או להכין עוגה ליולדת/מגויסת,

בגלל שלא נעים לי להכין סתם עוגה בחושה פשוטה, אני מרגישה שזה צריך להיות מספיק שווה ואז אני נתקעת....

לקידושים יצא לי להביא בעיקר עוגת שוקולד עם קרם וסוכריות ואז זה מרגיש לי גם פשוט וגם אטרקטיבי (למרות שמקווה שהורים לא מקללים אותי בלב על הלכלוך;),

ולמשפחות זה רק כשיש לי זמן וכוח להכין עוגיות יותר מושקעות.

בכללי מלחיץ אותי להביא אוכל לאחרים כי מי יודע איך יצא, למרות שאפיה זה בגדול דבר שאני טובה בו...

אשמח לשמוע מה מקובל להביא אצלכן,

מה תרגישו בנוח להביא או תשמחו לקבל

כדי לקבל איזו תחושה מה נורמלי ואולי רעיונות לעוד אפשרויות שיקלו עלי את החיים.

תודה

אני מכינה בד"כ עוגת פירורים וחותכת לריבועיםשימושית

גם יפה וגם קל וגם כמעט אף פעם לא מתפקשש

אשמח למתכוןשיפור

עוגת פירוריםשימושית

מצרכים

לשכבה הבסיסית

  • 3 כוסות קמח

  • ¾ כוס סוכר

  • 1 ביצה L

  • 1 שקית אבקת אפייה

  • 1 כוס שמן קנולה

לשכבת השוקולד

  • 2 כפות שטוחות אבקת קקאו

  • ½ כוס מים

  • ½ כוס שמן קנולה

  • ¼ כוס סוכר

  • 2 ביצים L

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל־180 מעלות.

  2. מכינים את השכבה הבסיסית: מערבבים בקערה את הקמח, הסוכר ואבקת האפייה.

  3. מוסיפים ביצה ושמן ומערבבים עד שמתקבלת תערובת אחידה.

  4. מעבירים חצי מהתערובת לתבנית ומשטחים החצי השני מכניסים למקפיא.

  5. מכינים את שכבת השוקולד: מערבבים בקערה את הקקאו, המים, השמן, הסוכר והביצים עד לקבלת תערובת חלקה.

  6. יוצקים את תערובת השוקולד מעל השכבה הבסיסית ומשטחים בעדינות.

  7. מפוררים מעל המלית שוקלד את החצי השני של השכבה הבסיסית

  8. אופים בתנור שחומם מראש עד שהעוגה מתייצבת וקיסם יוצא עם מעט פירורים לחים.

  9. מצננים היטב לפני החיתוך.

תודה רבה!!שיפור

אני מביאה מה שאני טובה בוהמקורית

אגב שבוע שעבר שלחתי עוגת תפוזים לשכנה בערב שבת כדי לשמח אותה והיא עפה עליה לדבריה

אם קשהלך עוגה אפשר עודיות

אבל כל מה שכתבת נשמע מעולה ואל תזלזלי בעוגת שוקולד עם קרם שוקולד מלמעלה!!! זה מעדן מלכים ובאופן אישי זה הגילטי פלז'ר שלי ומזל שאת לא בקהילה שלי🤭

אני מהסיבה הזו לא מביאה...מתואמת

כי יודעת שלא אצליח להכין משהו טעים ושווה מספיק. (וגם כי קשה לי אפילו להכין לעצמנו דברים, אז אני לא יכולה להתחייב לאחרים...)

אני לא שמחה מהמצב הזה, אבל זה מה יש🤷‍♀️

בעיניי כל עוגה שנטעמת ונראית בסדר מתאימה.שיפור

ובתור מגויסת ויולדת הייתי שמחה לקבל, אבל כן מעדיפה כמה שפחות מלכלך ומתפורר.

אני אם אני מביאהרקאני

זה את הטורט הפשוטות

הכל מתקבל בברכה

יש כאלה ששולחות אלפחורס ועוגות גבינה

מה הבעיה בעוגה בחושה?השקט הזה

אפשר לקשט קצעת מלמעלה בשקדים פרוסים אם זה מתאים לעושה או אבקת סוכר תמיד משדרגת את המראה.

אני אוהבת לסדר במנגטים.טארקו

וככה עוגה הכי פשוטה שיש נראית מרשימה בהרבה.

הרבה פעמים במקום בחושה ממש אני עושה בחושה משודרגת

נגיד עוגת שוקולד פירורים/ריבה פירורים

בראוניז עם אגוזים למעלה

....

וליולדת/מגויסת פס עוגה זה הכי מפנק בעולםטארקו

וממש לא צריך עוגה מתוחכמת, פס עוגה בחושה זה מהמם

את יכולה לקנות תבניות פס מקרטון שהן יותר יפות

ואם את שמה בשקית צלופן אז בכללל...

כשאני אופה עוגות ומביאה לאחריםמישהי חדשה:)אחרונה

אני אופה גם עוגה קטנה בתבנית מאפינס, וטועמת אותה. אם יוצא טוב, אני מביאה את הגדולה למי שרציתי.

ומסכימה עם מה שטארקו אמרה

לא מפחיד אתכן להביא ילדים?מישהי חדשה:)

אנחנו רוצים בקרוב לנסות, אבל מפחיד לחשוב על מה עלול לקרות לילדים שלנו פה…

אני מפחדת שמישהו יפגע בהם, מפחדת שהם יפגעו באחרים, מפחדת שלא אצליח לחנך אותם בדרך שאני מאמינה בה. לא רק מבחינה דתית, מבחינת להיות בני אדם. מפחדת שלא אהיה אמא מספיק טובה בשבילם.

וכן, יש את הפחד של ההריון והלידה וכל זה, אבל בעיקר על החינוך שלהם… אז כן, מתפללים על זה המון. ונעשה הכי טוב שאפשר.

מה אתן חושבות?

אמoo

אני כבר הרבה אחרי השלב הזה

אבל באופן כללי

פחד זה לא דבר שמנהל את חיי

כי פחד יכול להיות המחסום הכי גדול להגשמת חלומות ורצונות

הבאת ילדים לעולם היא לא רציונליתמתואמת

כלומר, הרצון להבאת ילדים לא יושב על ההיגיון הפשוט, אלא על הלב ועל יצר החיים.

זה טבע העולם.

ואם אדם לא מרגיש את זה באופן טבעי, אז אני חושבת שכדאי לטפל בזה, לבדוק מה יושב שם בעומק, למה הפחד משתלט על יצר החיים הטבעי.

בכל אופן, תפילות הן הפתרון הכי טוב לכל דבר שלא תלוי רק בידיים שלנו

מסכימה איתךמישהי חדשה:)

ואני מאוד רוצה, זה מרגיש כבר צורך מרוב שאני רוצה.

אבל הפחד כן קיים ואני מנסה להבין מה עושים עם זה. כי תכלס, אנחנו מביאים ילדים לעולם רע. כן, יש אנשים טובים. אבל גם הרבה אנשים רעים, שפוגעים באחרים, ומפחיד להביא אותם למקום כזה. מעבר באמת לזה שמי אמר שיצאו מחונכים כמו שצריך?

זה בדיוק העניין, שצריך לזרוק את השכל במקרה הזהמתואמת

ולא לחשוב יותר מדי. כלומר, לחשוב רק על האושר שבהבאת ילדים לעולם, על האמונה שבע"ה הגאולה קרובה והילדים שלך יגדלו בעולם טוב ושלם, על זה שהם ואתם מושגחים בידיו של הקב"ה...

ואם לא מצליחים לעשות זאת לבד - אז הולכים לטיפול...

אני לא חושבת שהעולם הוא רעשיפור

יש בו המון דברים קשים, וזאת כן התמודדות בשבילי. אבל במהותו הוא טוב. הוא גילוי של ה'.

אני מאמינהכורסא ירוקה.

שהמחשבות האלה הן דרך של הנפש לאותת לנו שאנחנו לא בנויים כרגע לילד או לעוד ילד.

אם את כבר רוצה אולי יעזור לך טיפול סביב הנושא אבל מאמינה שכשתוכלי נפשית את פשוט לא תהיי מוטרדת מזה

אני יכולה לומררקאני

שלמרות כל הטעויות שההורים שלי עשו בגידו שלי

ולמרות הקשיים שעברתי בחיים

אני שמחה שהם בחרו להביא אותי לעולם...

מאמינה שכל אחד שתשאלי יגיד לך ככה

גם כאלה שעברו דברים יותר קשים ממני

זה באמת מפחיד אם חושבים על זה יותר מדישיפור

אני משתדלת להחזיק בראש שאני עושה את ההשתדלות שלי ומתפללת לה' שיעזור, ובסופו של דבר מה יקרה זה בידיים שלו.

לא פחדתי. רציתי בזה.ניק חדש2

אבל אחרי שיש לי אני יכולה להבין על מה את מדברת

וזה לא פשוט. בכלל

אבל זה ממלא אותי באושר גדול.

לא יודעת אם עוזר לךירושלמית במקור

אבל הזכרת לי מאד את החששות שהיו לי.

בסוף, אצלי, רק כשהרגשתי שאני מוכנה גם לתרחיש תיאורטי שבו הילד הופך למבוגר בעייתי מוקצן, נניח חלילה מתמכר לסמים קשים ובמובן מסויים אני מאבדת אותו, והשלמתי עם תרחיש כזה, הסכמתי להתחיל.

כן היה לנו ברור שאם אחד אז שניים כי לא פייר לגדול לבד.

לי זה קרה אחרי השביעי לאוקטובר. חשבתי שזהו שאין מצאביגיל ##

שאביא ילדים לעולם כזה

מאז יש לנו עוד שתיים.. ברוך ה'

מה שאני מנסה לומר- שבסוף יצר החיים גובר על ההישרדותיות

בסוף רוב העולם הוא טוב, ולתת חיים זו מתנה

לי גם עזר שקראתי איפשהוא שהנשמה מחכה לרדת לעולם. היא מחכה ואת גואלת אותה

לא עושה לה רע שהורדת אותה לעולם, אלא הטבת איתה

לא זוכרת מקור, אולי מישהי כאן תדע

האמת שלאאיזמרגד1

מפחיד אותי דברים אחרים כמו שמשהו יקרה להם וכזה, אבל לא מפחיד אותי שהם יהפכו לאנשים רעים או שהחינוך שלהם לא יצא טוב.

אני משתדלת להיות האמא הכי טובה שאני יכולה להיות, ולחנך אותם למה שאני מאמינה בו. אני מכירה בזה שחינוך והורות טובה זה תהליכים שקורים לאורך כל החיים, ואני משתדלת להתקדם ולהשתפר כל הזמן.

ואם כשהם יגדלו הם יבחרו אחרת, בחירות שאני לא מאמינה בהם או חושבת שהם פוגעות בהם, אני מקווה שאני יצליח להכיר בזה שהם בני אדם נפרדים ממני ויכולים לבחור אחרת, ולהמשיך לאהוב אותם ולתמוך בהם בכל מצב.

יש משפט יפה שמסכם את התחושה שתיארת-גלי מטר

"להביא ילד לעולם זו החלטה משמעותית. זה לבחור בכך שלנצח הלב שלך יתהלך מחוץ לגוף שלך"

(אליזבת סטון, סופרת אמריקאית)

אני מרגישה שזה ממש נכון, ורק תכפילי את התחושה במספר הילדים. ואני לא אמא חרדתית בכלל, אני מקבלת את זה שזה הטבע, ככה ה' התכוון, שנאהב את הילדים שלנו כ"כ, והוא נותן לנו כוחות-

לסמוך עליהם שילכו בדרך טובה

ולסמוך על עצמנו שאנחנו נותנים להם כלים טובים ונכונים שמאפשרים להם להתמודד,

ולסמוך עליו כמובן, שהוא שומר עליהם ואוהב אותם. לי עוזר לזכור ברגעים של פחד שהילדים שלי הם גם הילדים שלו ואנחנו בעצם בהורות משותפת. זה נותן לי הרבה ביטחון ורוגע ומזכיר לי שהם מושגחים ושהוא משגיח גם עלי שלא אעשה יותר מדי שטויות ושאהיה אמא מדויקת לילדיי.

אני מפחדת מדברים אחריםטארקואחרונה

אבל כן זה בהחלט מפחיד וקיים ונוכח

גם אחרי שהילדים נולדים כמובן אבל אצלי יש פחד מאוד גדול גם מהתהליך עד הלידה כולל..

בכל מקרה, מה שגורם לי בסופו של דבר כן להפסיק מניעה/לעשות פעולות שבע"ה יובילו להריון ולתינוק

זה כשהרצון גובר על הפחד.

אני לא מחפשת לא לפחד. זו לא אופציה שקיימת מבחינתי ולא משהו שאני שואפת אליו, הפחדים הם חלק מהסל שיש לי בחיים ואיתם אני עובדת.

אבל בשלב שבו הפחדים לא מוחקים את הרצון, אני מבינה שאני בשלה להריון נוסף..

בנות שעושות לק ג'ל, שאלה ליעדינה אבל בשטח

מה אתן עושות במקווה?

סתם עלתה לי מחשבה להתחיל להרגיש נשית יותר, אז איך זה הולך ? לפני המקווה צריך להוריד? לחדש? נראה לי מלחיץ ממש..

אני לא עושההשם שלי

ממה שאני מכירה, בדרך כלל מתזמנים את החידוש של הלק ללפני המקווה.

יש כאלה שעושות רק בתקופה שאין הרבה טבילות, כמו הריון או הנקה.

מותר לטבול על לק ג'ל במקווה- בתנאי שהוא שלם, מסודקאלישבע999

ונקי ללא פגמים, סדקים או קילופים. כזה שהיית הולכת איתו לאירוע נחשב.

אם את עושה לק חדש סמוך ככל האפשר למועד הטבילה, לא צריכה להיות בעיה לטבול ככה.

מסודרנפש חיה.

לחדש לפני המקווהשירה_11

פ

אני עושה רק בהריוןשלומית.

ואם בתקופה "רגילה" אז מיד אחרי טבילה כדי שעד הטבילה הבאה זה ירד (לא מחדשת כל פעם רק באירועים מיוחדים)

אני יודעת שיש דעות שמתירות לטבול עם לק ג'ל שלם.

אישית אני מעדיפה להדר ולטבול בלי לק בכלל אבל כן יש גם את השיטה הנ"ל...

תלוי פסיקהכחל

יש פסיקה שאם זה ממש לפני המקווה שאז הלק שלם לגמרי מותר לטבול ככה

אבל זה לא לפי כל הפסיקות

לפי הפסיקה שלנו אסור, אולי רק בדיעבד

אבל לכתחילה בלי לק, גם אם הוא ממש שלם

זאת הסיבה שעשיתי רק בזמן הריון, כי לא בשבילי כל פעם ללכת להוריד ואז לחזור שוב לעשות חדש

(עכשיו כבר עושה לעצמי לק מתי שרוצה)

תבדקי מה הפסיקה שלכם

אם מותר עם לק שלם, אז אחלה

תעשי יום לפני

תשאלי את הרב שלכםרקאני

אני מורידה לפני המקווה ועושה חדש אחרי

יש הרבה שאני מכירה שטובלות עם חדש אז עושים צמוד למקווה

אני טובלת עם לק ג'ל ומקפידה לחדש סמוך ככלסטודנטית אלופה

הניתן לטבילה. (כשיצאה לי טבילה בחול המועד, שאלתי רב והוא אמר שעד שבוע זה בסדר, בתנאי שהלק שלם)

ועשיתי זאת גם בתקופה שהייתי טובלת כל חודש והיה בסדר גמור.

גם לי אמרו ככהיערת דבש

ו- @שלומית. לק ג'ל לא יורד לבד

צריך ללכת להוריד אותו כי קשה מאוד להוריד בבית

אולי התכוונת ללק רגיל

לא לאשלומית.

אצלי יורד בבית לבד, עשיתי כמה פעמים לק ג'ל אני יודעת מה זה.

אבל אולי יש לי ציפורניים מיוחדות (;

( עשיתי כמה פעמים כל פעם אצל מישהי אחרת אז זו לא בעיה של מישהי ספציפית או משהו כזה)

זה לא כ"כ קשה להורידשימושית

10-15 דק' לכל יד וסיימת סיפור, אפשר אפילו פחות אבל עדיף להיות סבלניים

מספיגים כדורי צמר גפן במסיר לק או אציטון, שמים על הציפורן ועוטפים עם נייר כסףאת האצבע יחד עם הצמר גפן

מחכים 15 דק' ואז שפשפים או מקלפים את הלק

כן, נכוןשלומית.

פשוט אצלי זה בד"כ יורד לבד בלי כל ההליך

כנראהקל"ת

שהלק לא מאד איכותי🫣

אגב אולי הלק עצמו יורד אבל גם שכבת הבסיס?

הייתי בודקת כי זה בעייתי הלכתית ומהווה חציצה. לרוב שכבת הבסיס יורדת רק בשיוף

אני מקלפת לעצמירקאני

אבל באמת הלק לא הכי איכותי

יורד לי יחד עם הלק גם שכבה דקיקה של הציפורן....

המכשיר שמורידים איתו עושה לי צמרמורות שאני לא מסוגלת🙈

את יכולה לבקש עוצמה עדינה יותרניק חדש2

אצלי קבוע הייתי סובלת בזה.

עד שהגעתי למניקוריסטית שראתה שהעור שלי עדין אז היא עושה לי בעוצמת נמוכה ובעדינות כזו שלא כואב לי בכלל.

כשלפני זה סבלתי כל פעם🤦‍♀️

זה לא כואב לירקאני

הרעש עושה לי צמרמורות

כמו ברופא שיניים

אני מתפתלת כולי חחחח נושכת שפתיים

😅😅 כן זה אותו מכשיר מסתבר.ניק חדש2

😵‍💫😵‍💫😵‍💫רקאני

אולי, אבל כל עוד זה מחזיק עלי יפהשימושית

שלוש וחצי-ארבע שבועות לא אכפת לי שהוא לא הכי איכותי

מכירה את השיטהיערת דבשאחרונה

וגם ניסיתי פעם

סיוט

מעדיפה חד משמעית ללכת קוסמטיקאית

והיא במילא מורידה לפני ששמים חדש

עונהקל"ת

אני עושה קבוע לק גל.

ממה שאני יודעת מהרב שלנו אפשר לטבול עם הלק גל כאשר הוא חדש ולא רואים תוספת ציפורן שגדלה ואז זה מהווה חציצה. אז לרוב אני מסנכרנת את התור ללק גל שיהיה ממש יומיים גג שלושה לפני הטבילה.

יש פסיקות שאומרות שגם אם הלק לא חדשהשקט הזה

אבל הוא במצב שאת לא מקפידה עליו ואת מסתובבת ככה בחוץ זה בסדר.

אישית יצא לי עד עכשיו לעשות רק בתקופות שמותרים. לא יודעת מה אעשה בהמשך.

אני ךא הייתי עושה אלא רק בהריונותניק חדש2

בחודשים האחרונים התחלתי.

עושה יום יומיים לפני המקווה.

ביום המקווה מקפידה לנקות מתחת לציפורניים.

זה ממש עושה לי טוב

יש הרבה קוסמטיקאיות שמורידות לפני המקווהיראת גאולה

ומחדשות אחרי. הן מכירות את זה...

אבל זה באמת מייגע ללכת פעמיים, וגם צריך לתזמן את התורים ולא תמיד מסתדר.

^^ אני אישיתיערת דבש

עושה לפי הפסיקה הרווחת

מחדשת לפני המקווה

כמה קרוב שאפשר

אבל גם כמה ימים לפני זה בסדר אם זה שלם, יפה והייתי הולכת כך לאירוע

זה עושה לי ממש טוב אוהבת את ההתחדשות של זה לפני מקווה 🤭

אני מורידה לבד בביתשימושית

ואחרי המקוה הולכת לשים

תודה רבה לכולן!עדינה אבל בשטח

מגיבה לעצמי כדי להגיע לסוף השרשור..

עזרתן לי מאוד להחליט ש...

כרגע אין לי כח להיכנס לזה, זה כן די כאב ראש , כמובן תלוי פסיקה אבל עדיין..

מזדהה ומתבאסתשמחה כפרוייקט

נושא לא פתור אצלי

מבינה אותך ממשרקאני

אני עושה בעיקר בתקופות ארוכות שמותרים

או לכבוד אירועים מסויימים או חגים

יצא לי כבר לעשות לחתונה ולהוריד אחרי פחות משבוע למקווה...

אבל בסוף זה כן כיף ועושה תחושה טובה

(עד שאחרי שבועיים הציפורן מתארכת ונהיה רווח חחח)

זאת אחת הסיבות שאני לא עושה…מרגול

אני לא מאורגנת מספיק בשביל שזה באמת יקרה בזמן

ואין לי איך להוריד לעצמי בבית בלי להרוס את הציפורן במקרה ששכחתי.

וגם זה לא מחזיק אצלי חודש אף פעם (ציפורניים שומניות, קרה עם כל מניקוריסטית)

אז די.

מקפידה לגזוז בבית כדי שתמיד יראה טוב ולא יהיו לכלוכים מתחת הציפורן או משהו. אם היא קצרה אז אין. ושלום על ישראל.

אבל גם חושבת שזה מהמם ונותן הרגשה של טיפוח (עד שזה חצי מקולף ואז זה הרגשה של הזנחה)

ורעיון- הלחמת ריסים. עושים פעם בכמה שבועותמרגול

ולמיטב ידיעתי לא משפיע על מקווה

זה עושה שהריסים נראות יפות, קצת כמו מסקרה

אולי יתן לך את התחושה הנשית אבל עם פחות השקעה והתארגנות

מנצלת את הנושאפינק ליידי

בלי קשר למנהגים ולטבילה.

האם חק ג'ל זה בניה או רק שגבה של לק משובח?

מה קורה לציפורניים הטבעיות? האם נשמרות טוב? נפגעות?

כמה זמן מחזיק לק ג'ל באופן יפה

זו לא בניהניק חדש2

זה לק מיוחד שמקבעים לציפורן.

לי אישית מחזיק נגיד שבועיים

אבל יש לי צמיחה מהירה של הציפורניים.

אחרי חודש אני כבר חייבת להחליף לק.

הציפורניים נחלשות.

משייפים קצת את הציפורן לפני כל מריחה, לא?עדינה אבל בשטח

כאילו מורידים שכבה

מורידים עם המכשיר של רפואת השיניים😅ניק חדש2

עם מה שמשייף את השן. מורידים את השכבה העליונה.

אח"כ משייפים עם משייף את השכבה השניה.

ואחרי כל מריחת לק שמים את האצבעות בתוך מכונה שמקבעת את הלק על היד.

המכונה קצת חמה

את הציפורן עצמה לארקאני

לפעמים משייפים טיפה עם משייף שתהיה מחוספסת

אבל אם היה לך לק קודם ורק מחליפים אז זה גם ככה מחוספס

מישהי הגישה ילד בכיתה ב למבחן מחוננים?בוקר אור
עבר עריכה על ידי בוקר אור בתאריך י"ז בחשוון תשפ"ז 18:33

אשמח לדעות לכאן ולכאן, פה או בפרטי

  • יודעת שההמלצה הרשמית של משרד החינוך היא להגיש לראשונה בג'

ניסיתם לפנות להנהלה?טארקו

אם כי אם הרוב מגיעים מכיתות מעורבות כנראה שלא ישנו..

תקין שמנהלת מעון לא מגיעה מלא ימים?עד חצות

כבר המון פעמים שאני מגיעה כל כמה שבועות למעון והמנהלת לא שם.. לא מרגישה טוב או יש לה משהו..

גם היא לא מגיעה על הבוקר כמעט אף פעם..

יש בכלל פיקוח למנהלות מעון?

אני סגורה על זה שאם המשכורת היתה עוברת דרך גיהוץ כרטיס בכניסה היא היתה מגיעה כמו שעון.

הבן שלי בן שנתיים כמעט במעון שם והם 23 ילדים עם 3 אנשי צוות, ש2 מתוכו לא נשואות, צעירות.

אני רואה שכל ההורים בסבבה שלהם, מעריצים את המעון את ההנהלה, אני ההורה בערך היחיד שנשאר כמה דקות, ששואל שאלות, שיכול להישאר מעל שעתיים ולדבר עם הצוות, להסביר על הילד שלי, להנחות, מסתכלת המון מהצד וכמה שאולי הצוות לא סובל שנשארים - זה לא שאלה!!!! אני כהורה אשאר כמה זמן שצריך, אסתכל, אסיק מסקנות, אני עם יד על הדופק..

כמובן שאני אפרגן, אתנהג בנעימות כמה שניתן,

וזה לא סותר את זה

לא מצליחה להבין איך זה סבבה שצוות מטפלות נשאר בלי פיקוח של המנהלת ימים שלמים, ואף אחד לא מפקח גם על המנהלת וזה עובר בסבבה

ניסת לשלוח הודעה למנהלת? לקבוע איתה פגישה?מנגואית

גם אני לא רואה את המנהלת רוב הימים )לא מחפשת)

בבוקר בטח שלא, אני מגיעה מוקדם

בצהרים לפעמים

לפעמים נמצאת בתוך החדר אז מאמינה שלפעמים אני לא רואה כי נמצאת בחדרים אחרים

נשמע לי מוגזם להישאר שעתיים במעוןדיאן ד.

נראה לי עדיף שתבואי באמצע היום לראות איך הולך.

פעם פעמיים ואם הכל רגוע ובסדר אז אפשר לסמוך עליהם.

לגבי המנהלת, מוזר שהיא לא נמצאת.

וזה באמת קריטי שתהיה מנהלת שתסתובב בשטח ותוודא שהכל תקין

מה הגודל של המעון?שבעבום

לא לכל המנהלות יש משרה מלאה במעון. במעון שלנו שהיה בסביבות 50 ילדים המנהלת השלימה משרה בחלק מהימים בלהיות מטפלת קבוצה ביום החופשי של המטפלת. היום אני יודעת שמנהלת שם מנהלת 2 מעונות במקביל.

בתור מישהיא שעבדה במעוןקל"ת

אין דבר כזה שהורה נשאר מעל שעתיים בשגרה כדי לשאול על הילד שלו. זה מפריע להתנהלות והמשך סדר היום.

לגבי המנהלת האמת לא יודעת להגיד. אני אף פעם לא חיפשתי את המנהלת אלא אם כן יש איזה נושא חשוב שרציתי להעלות.

לגבי להשאר שעתייםSeven

ולהסביר המון..לא נשמע תואם..וזה גוזל זמן יקר שהמטפלות אמורות לדאוג לילדים בומולא לדבר עם כל אמא

תחשבי שכל אמא דאגנית תדבר עם המטפלת שעתיים?

לגבי המנהלת מאוד תלוי בגודל מעון.

כן, יש פיקוח על המנהלת.הגברת מהירח

אני לא יודעת מה קורה במעון פרטי. במעון שהוא חלק מרשת יש לכל קבוצת מעונות מפקחת (יש כאלה שקוראים לה "מדריכה" או "יועצת" או משהו כזה. זה אותו תפקיד, רק עניין של טרמינולוגיה). היא מעל המנהלת, מטעם הרשת.

לפעמים בתחילת השנה מקבלים מהמעון כל מיני טפסים, וכתוב שם גם את שם המפקחת עם מספר טלפון. אם לא, תחפשי באתר האינטרנט של רשת המעונות - או שכתוב שם את כל המפתחות לפי איזורים, או שתכתבי להנהלה של הרשת ותשאלי אותם.

אני אבהירעד חצות

כשאני מגיעה לשעתיים זה פעם ב.. לא כל יום.. יש לי חיים אחרי הכל.. וגם כשאני שם אני לא כל הזמן מדברת עם הצוות.. רק שהן פונות אלי או מספרות לי משהו. בכל אופן הנקודה בעיני זה האדישות שאני מרגישה כלפי המקצוע.

אחרי המקרה המזעזע במעון באריאל כבר נגמרו לי המילים. מקרה רודף מקרה ואף אחד לא מרעיד את המערכת..

נשמע מוזר שהיא לא נמצאת כמעט. בדרכ יש להן יום חופשאביגיל ##

אחד ופעם בשבועיים שלושה גם יום השתלמות

אולי היא נמצאת בחדר שלה בזמן הזה עובדת שם?

או אולי היא במטבח?

אצלנו המנהלת לפעמים בבקרים נמצאת בתוך אחת הכיתות ומתגברת שם עד שכל המטופלות מגיעות

אני מסתכלת בחדר שלה קבוע והיא לא שם ואני גם שואלתעד חצות

ואומרים לי בוודאות שהיא לא הגיעה...

אז אולי היא לא אמורה להיות? אולי יש לה אחוז משרהאביגיל ##

נמוך במעון הזה

וואי ממש מבאס, מבינה אותך

לא מאמינה שהיא פשוט מברישה, זה עלול לדפוק אותה

גם לה יש מפקחת

לעניות דעתיכנה שנטעהאחרונה

לא הייתי משאירה את הילד שלי במעון שאני לא סומכת על המטפלות כשהן בלי פיקוח של מנהלת. ובאמת מספר הפעמים שראיתי את המנהלת במעון אצלנו יכולה להיספר על יד אחת.. לא מטריד אותי כי אני סומכת על המטפלות, וגם אני אמא דאגנית שנשארת כשצריך ועם יד על הדופק.

דעות פוליטיות שונות בזוגיותאנונימית בהו"ל

בעלי מתוק מדבש ויש לנו ב"ה זוגיות מעולה,

אבל אני שונאת את זה שהדעות הפוליטיות שלנו שונות!

לא משהו דרמטי, אבל עדיין כל אחד חושב שהשני טועה.

ואני שונאת גם את זה שהוא חושב כאלה שטויות, וגם את זה שהוא חושב שאני טועה.

בעיקרון החלטנו לא לדבר עכשיו על פוליטיקה, אבל זה עדיין ממש מעצבן אותי.

זה באמת קשהמתואמת

לנו היה את זה בנושא אחר (שעכשיו פחות חם, אז הוא לא עולה כל כך)

ולהורים שלי גם היה את זה בנושא פוליטי (סביב ההתנתקות)

זה קשה מאוד... אבל גם בתוך הוויכוח צריך לזכור שאנחנו זוג אוהב ומאוחד.

ואני אומרת לעצמי שהכי חשוב שבנושאים המהותיים בחיים (יהדות וחינוך ילדים) אנחנו בדעה אחת, כי אחרת זה היה פוגש אותנו הרבה יותר וזה היה הרבה יותר קשה...

מניחה שבקרוב העניינים האלה יירגעו קצת, כשתעבור תקופת הבחירות, ותוכלו לחזור לנהל את חייכם בנחת ובאחדות❤️

אני מקווה שתקופת הבחירות באמת תעבור...אנונימית בהו"ל

עם תמונת התוצאות העכשווית אני בכלל לא בטוחה שזה יקרה מהר...

אבל אני כן חושבת שאני צריכה ללמוד להתמודד עם המצבים שבהם אנחנו חושבים כל אחד שהשני טועה, כי זה לא טוב שזה כל כך קשה לי.

גם בחינוך ילדים יש לנו לפעמים דעות שונות... לכם לא? איך עושים את זה? מקווה שהשאלה לא נשמעת חטטנית, אני רצה ללמוד מכם

בחינוך ילדים זה באמת הרבה יותר מהותימתואמת

לנו ב"ה אין כמעט חילוקי דעות בנושא הזה. מקסימום יכול לקרות שאחד מאיתנו כעס בצורה מסוימת על הילד, והשני חושב שהצורה הזו לא טובה. אז אחרי שהילד נרגע (בדרך זו או אחרת) מדברים על זה שלא בפניו, ומגיעים בסוף להסכמה איך נכון יותר היה לנהוג באותו רגע.

אז בנושא הזה אני לא יכולה לעזור לאחרים...

אבל בנושא כמו פוליטיקה - אני חושבת שהכי טוב "פשוט" להחליט שלא מדברים על זה... הרי אין פה משהו מעשי לחיים שלכם, נכון? (הנושא שהיה בוויכוח בינינו בזמנו כן דרש צעדים מעשיים, ולכן זה היה בעייתי יותר...)

אין לנו חילוקי דעות מהותיים בנושא החינוך.אנונימית בהו"ל

אבל דברים קטנים פה ושם.

נכון, אין בפוליטיקה משהו מעשי, סתם מעצבן אותי ממש שהוא חושב שאני טועה ושהוא לא מבין שאני צודקת.

זה נשמע טיפשי כשאני כותבת את זה...

וגם לא יודעת כמה נצליח לא לדבר על זה בתקופה הסוערת הזאת.

מבינה את העצביםרק לרגע9

פוליטיקה זה באמת נושא מאוד טעון, במיוחד בימים האלה ויכול להביא לעצבים ומחשבות שליליות אחד על השני. צריך לזכור שזה שיש לו דעות אחרות משלך לא אומר שהוא פחות חכם או מבין או מוסרי ולא אומר את זה גם עליך. יש דעות שונות שמגיעות מנקודות מוצא ערכיות שונות ואפשר וצריך לקבל את זה. נקודת המוצא היא להבין ששניכם רוצים בטוב חושבים שיש דרך אחרת להשיג אותו.

ברגע שאת מבינה את זה, את צריכה גם ללמוד לנהל את זה, לקבוע גבולות לשיחות פוליטיות, לא לנסות לחנך אחד את השני ולזהות מתי כבר לא מועיל לדבר על זה.

גם אם החלטתם לא לדבר על פוליטיקה אבל בפנים מעצבן אותך שהוא לא מבין שאת צודקת, זו תפיסה קצת מוטעה בעיני... תביני את שיש לכם שתי דעות שונות ויכול להיות שיש גרעין של אמת בכל אחת מהן.

גם לי יש חילוקי דעות עם בעלי נניח בנושא גיוס חרדים. ניהלתי איתו כמה ויכוחים בנושא והבנתי שאני לא הולכת לשנות את דעתו, הוא פשוט חושב אחרת ממני וזה בסדר גמור. אפילו שאני חושבת שזה אחד הנושאים המשמעותיים והקריטיים, הוא חושב אחרת. אני מצליחה להבין את נקודת המוצא הערכית שלו ולכן אני מעריכה אותו על אף שהוא חושב אחרת ממני לחלוטין.

בדיוק זה מה שאני אומרת, שאני מבינה שזו תפיסהאנונימית בהו"ל

מוטעית, ואני רוצה לשנות אותה.

אני רוצה להרגיש שזה באמת בסדר שכל אחת מאיתנו חושב אחרת.

תנסי לחשוברק לרגע9

מה הערך שיושב בבסיס של התפיסות של בעלך. איזה ערך חיובי יש בבסיס שמוביל אותו בחשיבה שלו. תנסי להגיע אצלך להערכה פנימית של איך הוא מובל על ידי הערך החיובי הזה. יש סרטון של גברת רביע שהיא מדברת עם זוג שאחד בימים ואחד בשמאל והם רבים על זה, תראי:

‏‏19K‏‏ צפיות‏ · ‏‏1.3K‏‏ רגשות‏ | הוא ימני לאומני, היא שמאלנית...ואי אפשר לדבר על על זה בבית. ספיישל בחירות- "טיפול זוגי פוליטי" עם גברת רביע שמראה לנו כמה כולנו בעצם דומים ברצון שיהיה פה טוב ובאהבה לעם ולארץ שלנו וכמה זה בסדר לחשוב אחרת.. העיקר שנצליח לקבל אחד את השני ולהיות ביחד💜💜 מתוך הופעה בבית אבי חי | גברת רביע

חשבתי עם עצמי והצלחתי להבין מה מוביל אותו.אנונימית בהו"ל

אלופה!רק לרגע9

כל הכבוד לך

עכשיו אני רוצה לוודא שהוא מבין לגמרי מה מוביל אותיאנונימית בהו"ל

חחח

אמת יש רק אחתמתואמת

וזו האמת של התורה.

הרבה דברים מסתעפים ממנה, אבל לרוב קשה לנו לראות מה האמת האלוקית בכל הדברים האלה.

אני מאמינה שפוליטיקה זה אותו דבר. ולפעמים כולם אמת אלוקית - בהסתעפויות שונות.

ולכן אין טעם להיות בטוחים שהאמת אצלי, כי אנחנו לא אלוקים.

ובעיקר - לכן אין טעם להתווכח על זה בין בני זוג, כי האמת האלוקית היא שזוג צריך לחיות בשלום ובאהבה

אנחנו בגלל זה משתדלים מאד ולא מכניסים פוליטיקהנפש חיה.

אצלינו יש עניין אחר לא קשור למפלגות,

אז בגלל זה לריב עם הבעל?

מציעה לך בכל לב

לא להכניס פוליטיקה הבייתה.

כן לכבד דעות אחד של השני

אבל אתם זוג אוהב

ולא שווה לקלקל את הזוגיות היפה שלכם

בגלל משהו חיצוני!

את יכולה להביןאיזמרגד1

למה הוא חושב את מה שהוא חושב? את ההיגיון שעומד מאחורי זה, גם אם הוא מוטעה לדעתך?

אני חושבת שאנחנו מבינים שעמדה מסוימת היא הגיונית גם אם אנחנו לא מסכימים איתה יותר קל לנו לא להגיע למקום של ''הוא טיפש אם הוא לא רואה שאני צודקת''

חיבוק מזדהה. גם אותנו זה אתגר112233445566

עשה לי טוב לומר לו משפטים כמו אתה בוחר בי אבל? וכאלו ולשמוע שהוא בוחר בי יותר מכל דעה כזו או אחרת..

וכנל הפוך כמובן לומר לו

הרגשתי שכאילו זה מה שצריך לחזק, וזה מה שהיה קשה לי בכל השיחות והדיונים.. ההרגשה שתראה אותי, תאהב אותי, תייקר אותי וכו.

מזדהה כל כךנועה לה

בעלי ואני חושבים אחרת לגמרי בנושא פוליטי

יש הרבה דעות שלו שהוא משתף רק אותי בעוד של הסביבה אפילו לא יודעת ולא תאמין עליו

אני חולקת על הדעות שלו ומצד שני שמחה שאני עוגן בשבילו שיכול לשתף אותי

זה קשה לי מאוד

משפחה שלנו שנפגשנו ביום הבחירות שאלו אותו מה הצבעת והוא אמר "הצבענו X" (התייחס אלי ואליו ואמר את מה שאני הצבעתי) כי לא רצה להכנס לעימותים וכו'

אני משתדלת לא לחשוב על זה יותר מידי ולייחס לזה הרבה חשיבות

מנסה לדבר על דברים אחרים

ומחכה שהגל הזה של הבחירות יעבור כבר

בעלי ואני שונים בשלושת רבעי מהדעות שלנו שימושית

השקפה דתית, השקפה פוליטית, גישה לנושא בריאות, סגנון חינוך וכו'

לפני שהתחתנו בדקנו 3 דברים-

  1. שעל דברים שקשורים לחנוך ילדים אנחנו מסכימים או יכולים להגיע להסכמה

  2. שהדברים שאנחנו לא מסכימים עליהם לא יתנגשו יותר מידי באורח החיים של השני וידרשו ממנו לבחור בין האהבה לעצמו

  3. שאנחנו מצליחים להתווכח בצורה מתורבתת ולא אמוציונאלית (אל תקלי בזה, 4 דייטים רק התווכחנו חחחח)

האמת שאחרי שנים של נישואים הדעות שלנו די התקרבו ובעיניי זה ממש מעשיר את החיים שהדעות שלנו שונות ♥️♥️♥️

גם אצלנו יש דעות שונותנעמי28

בנוגע להמון נושאים, פוליטית, דתית אמונית ועוד.

אבל מה שמאוד עוזר ויאמר לזכות בעלי

שהוא מעריך את הדעות שלי גם אם הוא לא מסכים.

הוא יודע להגיד "אני אוהב את המוח שלך" "את מעניינת"

ונראה שזה בעיקר מה שמפריע לך, לא?

החוסר הערכה, לא שיחשוב בדיוק כמוך.

על זה אפשר לדבר, על צורת הויכוח, על מחמאות למרות שלא מסכימים, לא לשדר זלזול.

ולקבל דעות שונות מה שעוזר לי זה לנסות להיכנס לנקודות מבט אחרת עד כמה שאפשר.

דבר ראשון כל דעה שקיימת בעולם מבוססת גם על רגשות, חוויות, סביבת גדילה.

אדם שחווה פיגוע לרוב ילך לימין קיצון (או להיפך) אדם שגדל בסביבה שמאלנית יגדל לרוב להיות גם כזה, אדם שאיבד חברים בצבא יכול להפוך להיות פציפיסט או ימין קיצון.

חוויות חיים משפיעות על הדעות שלנו.

בנוסף אני מאמינה שכולם שואפים לטוב, השמאל הקיצון שואף לסיום מלחמות ולשלום לטובת שקט והגנה עלינו, אולי הם נאיבים אבל הכוונות טובות, לכן גם אם דעתי הפוכה אני לא שונאת או כועסת.

גם פרו פלסטינים ברחבי העולם, מקבלים מידע מאוד ספציפי, שכנראה אם היינו במצבם היינו כמוהם.

אז גם בניואנסים קטנים ובשינוי דעות בתוך הבית, זה תלוי בהמון גורמים וזוויות מבט וחוויות החיים שלו.

הוא מתכוון לטוב, פשוט מנתח את הדרך לטוב בצורה אחרת.

ועוד נקודה שעוזרת לי, אני אוהבת להשאיר מקום לספק עצמי, באמת, אני נכנסת לויכוח בידיעה ובהסכמה שאולי בסוף אגיד וואלה צודק או עזרת לי להבין נקודת מבט אחרת.

אני פחות בעד הגישה של "פשוט לא לדבר על זה"

כי אני חושבת שמרחב זוגי יכול להכיל דעות שונות בכבוד, מה יקרה אם תחלקו על נושא אחר וחשוב יותר? גם תרגישי צורך להשתתק?

עם אנשים שזה נושא דליק אני נמנעת לדבר על כאלה נושאים, בזוגיות כן חשוב לי באופן אישי לתת מקום להכל.

יש לגברת רביע כמה סרטונים בנושא הזה לאחרונהמנסה לענות

זה מעצבן אותךאמאשוני

גם כשיש לו טעם והעדפות שונות בנושאים אחרים?

זה מעצבן כי לשניכם מאוד אכפת מהמדינה, אז בואי נתחיל מזה שהשורש שגורם לעצבים נובע ממקום טוב וחיובי.

בנוסף, אני חושבת שכדאי מאוד לשנות טרימינולגיה. אין צודק וטועה.

יש מגוון דעות, וברובן יש גרעין של אמת.

סתם לדוגמה- להצביע ליכוד כדי שהליכוד יהיה גדול מישר של אייזנקוט כדי שהוא הראשון שיקבל את הזכות לנסות להרכיב ממשלה, או להצביע למפלגה מתנדנדת כדי לעזור לה לעבור לטובת הגוש כולו.

אין פה טועה וצודק, יש שיקולים שונים.

גם בבחירה משני צידי הגושים יש אמת בשני הצדדים.

למשל המוני יהודים שהקשר שלהם לעם מתרופף בגלל שהם רואים את הדברים אחרת, טזה עצוב וכואב, זה לא אמת? ובכלל להחליף מנגנוני שליטה בדרג הפקידותי זה דבר רצוי בחברה דמוקטית. אין בזה אמת?

ברור שלכל טענה אפשר למצוא עשר טענות סותרות שגם להן אפשר למצוא סתירה. אני לא אומרת שזה טענות בלתי ניתנות לסתירה. אני אומרת רק שיש בזה אמת.

ולכן השיח של טועה וצודק הוא שיח שבהכרח פוסל גם את גרעין האמת שבטענות של השני.

אז עדיף לא לדבר במושגים האלו.

גם בכל טענה יש אלמנט של ניבוי העתיד ופרשנות.

למשל המה בדיעבד לא התחילה מלחמה לפני הבחירות.

כלומר עובדתית ביבי לא פתח מלחמה משיקולים פוליטיים.

עכשיו אם כן הייתה נפתחת מלחמה, מיד היו המונים שמשייכים את המניע לעיתוי הפתיחה, בשיקולים פוליטיים, ואין איך לסתור את ההנחה הזו.

עוד דוגמה, לפני עסקת החטופים הראשונה, היו קולות שמאוד חששו מהעסקה כי צהל היה במומנטום גבוה, והיו הרבה שהטילו ספק שבאמת נחזור ללחימה ולא מדובר בעסקה שדה פקטו סיימה את המלחמה.

עכשיו בדיעבד, ההנחה הזאת לא התממשה.

אז מה זה אומר שמי שחשש טעה?

לא. זה אומר שבראייה לעציד יש הרבה הנחות. לפעמים אנחנו כ"כ בטוחים בהנחה כעובדה ואז מחלקים לצודק וטועה.

אבל מה לעשות שלפעמים יש טעויות בהנחת העבודה, אז וודאי שיהיו חילוקי דעות על המסקנות.

בקיצור, באמת כדאי להימנע מדיונים כאלו שממילא הם לא מתמטיקה ורק מעכירים את האווירה.

(אגב כל מה שכתבתי זה רק דוגמאות אין צורך להיתפס לטענה כזאת או אחרת)

בהצלחה

אני חושבתooאחרונה

שבבסיס של קשר תקין זוגי/ לא זוגי

צריך להיות קבלה של האחר

על דעותיו/ רצונותיו/ מחשבותיו/ פועלו

לא משנה באיזה נושא

נושא פוליטי אפילו לא יוצר קונפליקט

כי הוא לא יוצר פער בביצוע

אז זה אמור להיות קל יותר

אם אין קבלה

כדאי לעבוד עליה

משני הצדדים

אם מתאמנים על קבלה

זה כיוון מעולה לשיפור הזוגיות בכל התחומים

עוברים גדולים וניטור סוכרהרמה

יש מישהי שיודעת שבטבע שלה העוברים שלה גדולים? מעל 3.8?

בית החולים בדרך כלל מבקש לעשות בדיקות סוכר כל שעתיים מעל משקל לידה מסויים ולי זה מרגיש מיותר לאור העובדה שהמשקל גנטי אצלנו. במצב כזה לא נותנים לתינוק ביות מלא לגמרי ולא נותנים לעלות איתו ל למלונית. מישהי סירבה? יש אופציה כזו?

אצלי עשו בדיקה אחת אחרי הלידהאשת בעלי

אחת לי ואחת לתינוק

לא זכור לי שביקשו כל שעתיים כי הערכים של הסוכר היו תקינים

היתי בביות מלא

אצליפולניה12

ילדתי 3.8

3.9

4

לא זכור לי שעשו ניטור סוכר

פעם אחת ילדתי במשקל מעל 3.8 ולא זוכרת שבדקו סוכריעל מהדרום

לק"י

אולי פספסתי ובדקו פעם 1.

בטוח לא כל שעתיים.

אולי תלוי בשבוע של הלידה. אני ילדתי ב41+2יעל מהדרום

אוליפולניה12

אבל ילדתי שניים ב40+5 ואחת ב41+3

זה היה נראה לי תגובה להודעה שליפולניה12

עד שזה התעדכן

לכן כתבתי לך חח

ילדתי משקל ענקראשונית

אזור הארבע וחצי קילו

ולא בדקו אותו כל כך הרבה, רק לאחר הלידה

וחבל

כי כמה שעות אחרי הלידה הייתה לו נפילת סוכר מאוד משמעותית שהובילה לסיטורציה נמוכה ולאישפוז בטיפול נמרץ יילודים לשבוע (הסוכר הסתדר מהר אבל החמצן עשה בעיות כמה ימים+ימי מעקב)

היית עם סכרת היריון? הנקת אחרי הלידה ?אשת בעלי

יכול להיות שזה משתנה

לא היה סכרתראשונית

הנקתי

וואו אז למה ככה?הרמה

אני גם הבנתי שזה לא קשור לסכרתשיפוראחרונה

אצליטל אורי

יש לי כמה ילדים שנולדו מעל 4 קילו, כן זוכרת מעקב סוכר צפוף יותר (לא כל שעתיים).

ונתנו לי ביות מלא בלי בעיה

לנו עשו ניטור סוכר בביות מלאשיפור

עשו לתינוק פעמיים בדיקת סוכררוני_רון

הייתי בביות מלא

העמסת סוכר 50 תקינה שלי ממהלך ההריון.

נולד כמעט 4רוני_רון

מוסיפה שאלה- איפה ילדתן? והאם נתנו לעלות למלונית?הרמה

בסורוקה, אין מלונית, אבל היינו בביות מלאיעל מהדרום

לק"י

אגב, לא יודעת אם זה אותו הדבר, אבל חלקית אולי.

הקטן שלי נולד פחות מ-3 ק"ג בשבוע 41 בדיוק, ובדקו לו סוכר בגלל זה. אבל הוא היה איתי בביות מלא.