קנאה בין אמא לבת. יש דבר כזה???אנונימית בהו"ל
אני בבעיה.
מריגשה שהבת שלי (בת 12) מתחרה איתי.
אני יודעת שזה נשמע הזיה.
אבל היא כל היום מתמרחת על בעלי. היינו בים, כל הזמן טפסה עליו.
והוא גם משתף פעולה. עכשיו בחג לא קנה לי כלום ולקח אותה לקנות לה מתנה לחג.
אמרתי לו את זה כמה פעמים. הוא אומר שזה שטויות ואפילו מתעצבן שאני אומרת את זה.
אבל אני מרגישה עמוק את הכאב. וממש ממש עצובה.
אני יודעת שזה נשמע הזיה ממש. אבל אני פשוט מרגישה צער עמוק. וקנאה. מרגישה שהילדה הזו ממש נכנסת בשלום בית שלנו.
מכירות כזו תופעה? בבקשה תהיו עדינות איתי. אני על סף דמעות.
לא מכירה, נשמע קשה ממשלאחדשה
לא חושבת שאת הזויה, נשמע לי דיי הגיוני...
ההרגשה, לא הסיטואציה...
חיבוקנעמי28
נשמע שמשהו קשה לך בפן הזוגי וזה יוצא על זה.

לא שזאת הסיבה.

מכירהמתחדשת11
יש ממש תופעה של בכורות (בנות דוקא) עם אמהותיהן.
חושבת שזה אפילו מעוגן במחקר הפסיכולוגי
כמין תחרות סמויה וביקורתיות יתר. פעם מצד האם פעם מצד הבת
בתור בכורה, נשמע לי מחקר הזויחצילוש
דוקא אני מכירה מקרים ממש ממקור ראשוןמתחדשת11
של תחרות בין אמהות לבנותיהן הבכורות
אין לי מושג ממה זה נובע
האחריותoo
של קשר לא תקין בין אמא לילדה, היא של האמא, כי היא המבוגר האחראי.
גם אם זה קורה בהרבה משפחות, זה לא הופך למשהו טוב או תקין.
לא אמרתי שזה תקין אבל הפותחתמתחדשת11
שאלה אם יש דבר כזה, ויש
לא נתקלתי מעולם🤷‍♀️חצילוש
הכל יכול להיות, העולם מורכב...0542
אם זה מאד מעיב עלייך , ממליצה לך להתייעץ עם אשת מקצוע, מדריכת הורים..
נשמע שיש שם משהו עמוק ביחסים בין שלושתיכם, אולי גם השלכה של הקשר שלך עם ההורים שלך, הכל יכול להיות
הקשרoo
של הילדה ובעלך נשמע תקין לחלוטין.
נשמע שאת לא מרוצה מהמצב הזוגי שלכם ומשליכה מהתחושות על הקשר שלהם.
כדאי לך לחפש את הדרך לשפר את הזוגיות, בלי לראות בילדה גורם מפריע.
כן יש דבר כזה.לרוב נובע מחוסר סיפוק שלך מהזוגיותסטטית
לא קשור לילדה בשום צורה.
כדאי לך לטפל בזה עכשיו וטוב שאת מציפה את הדברים ולא מדחיקה עד שיתפוצצו.
ילדה שגדלה בתחושה שהיא חוצצת בין הוריה גדלה עם שריטות רצינות בחיים. אז למענך ולמענה תפני לייעוץ
כל הכבוד לך!
קודם כל חיבוק גדולאנונימית בהו"ל
על התחושות הלא פשוטות...
אני רוצה להגיד לך בתור *הבת* שאמא שלה הרגישה ככה כלפיה... אמא שלי הייתה מאד עויינת וקשה איתי מאז שהתבגרתי. הייתה מאד ביקורתית וחשדנית אלי וכל פעם שאבא שלי היה אומר משהו היא הייתה ישר תוקפת. גם לדעתי הרגישה שאני מתחרה איתה.
אני יכולה להגיד לך שזה הרס לי הרבה מהחיים...
לקח לי המון זמן להשתקם מזה והיחסים שלי עם אמא שלי לא טובים בלשון המעטה.
ילד צריך להרגיש שההורים שלו הם הגב שלו, החוזק שלו אוהבים אותו תמיד. לא מתחרים בו. זה מצמרר.
אני מאד מבינה את התחושות שלך אבל הילדה שלך מחוץ למשוואה של העניין. זה נטו את ובעלך והיחסים בינכם.
את ההורה המבוגר. את האמא היחידה של הילדה הזאת בעולם.
אם את מרגישה הרגשות כאלה , אני מתחננת אליך- תטפלו בזה את ובעלך. אבל הילדה לא קשורה. היא ילדה.
אני הייתי שניה מלא להתחתן (התחתנתי מאד מאוחר)בגלל כל המשקעים האלה שהיו לי בחיים. מלאה בחרדות וקשיים בגלל כל המורכבות הזאת ביני ובין ההורים שלי. בטוחה שאת לא רוצה שיהיו לילדה שלך קשיים בחיים. את ההורה האחראי.
סליחה על ההשתפכות. אבל באמת כותבת מדם ליבי.
בהצלחה ושוב חיבוק
וואי חיבוק גם לך 💓פרצוף כרית
וואו, תודה ששיתפתדיאט ספרייט
מאחלת לך רק טוב
אויש איזה כאבפרצוף כרית
נשמע ממש קשה
הסיטואציה לא מוכרת לי מכיון שאין לי ילדה כל כך גדולה ,בגיל
וזה ממש מעצבן וכואב מאוד
אני חושבת שזו אחריות של שלושתכם ולא כמו שאחרות כתבו פה שזה אשמתך בלבד-
זה ממש לא בסדר שהם מתחבקים יותר מדי! נשמע לי הזוי!
וזה שבעלך מתעצבן מזה.... נשמע שיש פה טיפת אמת ולכן הוא מתעצבן ונבהל, אחרת היה נשאר אדיש ומוכיח לך בצורה הגיונית שלא יכול להיות
ולמה בעלך והבת הולכים יחד לים? אם אתם דתיים זאת אומרת... גם אם אתם דתיים שכן הולכים לים מעורב, תדאגי שזה לא יקרה יותר, תחפשי תירוצים, כדי באמת שלא יחבק אותה כשהיא לא לבושה מספיק,זה לא לעניין ..לטובתך
מה שכן, לחזק את הזוגיות והאהבה ,כפי שאחרות כתבו לך
שמעתי ממישהי פעם שמה שגבר הכי רוצה זה כבוד- אז אולי לתת לבעלך יותר כבוד כדי שיימשך אליך יותר?
ואני ממש כואבת איתך,לא פשוט להרגיש כך בכלל, אני חושבת שאת לא מדמינת, ואני מקווה בשבילך שאת כן.. ( משפט מורכב)
חיבוק ענק....

הפותחתאנונימית בהו"ל
רתודה על התגובה.
רק בקשר לים - הלכנו כולנו בפסח לחוף משפחות והיא כמובן היתה לבושה...
לא. זה לא אשמת או אחריות הילדה!חצילוש
היא ילדה! בת 12! בסך הכל מקבלת תשומת לב חיובית מאבא שלה.. נשמע לי לגמרי שזה אישיו *זוגי* שמשליך על הילדה שהפותחת ובעלה צריכים לטפל בו, ובשום פנים ואופן לא להשליך על הילדה! זה שהילדה אוהבת את אבא שלה והוא מפרגן לה, זה לא קשור לאתגר הזוגי שיש, אבל זה כנראה טריגר שמציף את הפותחת היקרה.. חבל להכניס את הפותחת ליותר סרטים ממה שהיא כבר נמצאת. והרבה משפחות דתיות הולכות יחד לים לחוף משפחות או לחוף שקט ולא מוכרז בלבוש צנוע. לזמן איכות משפחתי. גם דתיים וגם חרדים, זה לא חריג..
מסכימההמקורית
ממש נשמע שהילדה היא טריגר לחוסר תשומת לב של הפותחת מבעלה, אבל ממש לא בעיה של שלושתם. וממש לא להרחיק אותה.
יש לזה כמה צדדים..פרצוף כרית
לא יודעת מה בדיוק הילדה עושה...אבל הביטוי של הפותחת 'מתמרחת' מאוד צרם לי..
גם אני כילדה חיבקתי את אבא שלי וראיתי בו 'משענת'
אבל הביטוי מתמרחת כן צלצל לי שכאילו אולי הילדה גם מגזימה קצת, בתום לב כמובן
ואולי אני טועה,כי לא ראיתי ממש מה הולך שם כמובן ואין פה שום עדות מלבד שרשור הפותחת בלבד...
אני לא מסכימה..חצילוש
אישית, לא נשמע לי שיש כאן משהו חריג. לא מצד האבא ולא מצד הילדה..
מצרפת לך את הקישור למחקר ולמאמרמתחדשת11
על פי המחקר (למדן, 1999) אמהות חוות את בנותיהן באופן קרוב יותר מבניהן ומזדהות איתן יותר. על הבנות הן שומרות ומגינות יותר. הן עצמן נמצאות בקונפליקט עמוק ביחס לכמה חופש ועצמאות הן רוצות לתת לבנותיהן לבין כמה הן מבקשות את בנותיהן קרובות ומקושרות אליהן. נמצא שאפילו כשהבנות הן תינוקות, אמותיהן מדברות ומחבקות אותן יותר מאשר את התינוקות הבנים. הבת מפחדת יותר מהבן להיפרד מאמה וההיפרדות מאיימת עליה. היא מפחדת שהיפרדות משמעה התנתקות. יחד עם זאת הבת גם שואפת, כמו הבן, להיות עצמאית ואוטונומית.

הקרבה הזו בין אמהות לבנות יכולה לייצר לעיתים קרבה ועויינות, כעס ואשמה. יש בנות המתארות את הקנאה של אמותיהן בהן לנוכח תשומת הלב האינסופית שבן הזוג (אביהן) נתן לבת כביכול על חשבון האם. האם מצידה יכולה לחוש אשמה על תחושות קנאה אלו. תחושות מורכבות אלו יוצרות מצב שבו מצד אחד הבת שואפת להיות דומה לאמה בדברים מסוימים אולם לצד זה היא גם יכולה להיפגע עד עמקי נשמתה כשבן הזוג או אדם אחר אאמר לה "את בדיוק כמו אמא שלך..."

מה יכול לעזור אם כן להיפרדות בריאה שאינה ניתוק בין אמא לבת?

* כשאמהות יוצאות לעבוד או עסוקות בעוד תפקידים שהם מעבר לטיפוח הבית וגידול הילדים זה מאפשר לבנות לעבור תהליכי היפרדות טובים יותר כי האם עושה מודלינג של תפקידים שונים שהינם מעבר לתפקיד האמהי.

* השתתפות של אבות בטיפול הילדים יכול אף הוא לעזור לקונפליקט בין תלות ועצמאות של הבנות מאימותיהן.

* האפשרות של אמהות לתת מרחב לבנותיהן להביע את עצמן ולהיות שונות מהן: במראה, בלבוש, בבחירות המקצועיות והבין אישיות שלהן יכולה אף היא לעזור. על האם להבין שבתה אינה ההמשכיות שלה והיא רשאית לעשות בחירות שונות מזו שהאם עשתה.

* על האם לשים לב שבתה לא הופכת לתיקון שלה ושהיא אינה שואפת לרפא את הפצעים, הכאבים והפספוסים שלה דרך בתה (טיפול ומודעות יכול לעזור בעניין זה).

* יש לזכור שלא רק הבת רוצה היפרדות אלא גם האם, הבריאה בנפשה, רוצה בהיפרדות מבתה (אבל לא חלילה בהתנתקות ממנה). על האם לזכור שתחושה זו היא טבעית ונורמלית ולא צריכה לעורר אשמה.

אז לסיום החדשות הטובות. למרות שבגיל ההתבגרות יש התרחקות של הבת מהאם ומופיעים קונפליקטים רבים בין אמהות ובנות, ישנה לרוב חזרה לקשר קרוב יותר בגיל מאוחר יותר. על פי רוב ההריון, הלידה והאמהות מחזקים את הקשר בין אמהות ובנות וכשהבת הופכת לאם חלה התקרבות בינה לבין אמה. בנוסף ההתקרבות חלה גם כאשר האם מזדקנת ונחלשת וזקוקה לעזרת הבת. נמצא שאמהות מעגל גיל 50 נוטות להיות סלחניות יותר כלפי אמן...

אז אם אתן אמהות לבנות מתבגרות ואתן מרגישות שהבנות שלכן נחטפו וחזרו כבנות אחרות, תנשמו עמוק, תדעו שזה תהליך נורמלי ושגם זה יעבור...

על אמהות ובנות-ריקוד ההצמדות והמלחמה...-דר עירית קורן, פסיכותרפיסטית,
אני חושבת שגיל 12 היא כבר מספיק גדולה כדיבתי 123
לשים לה גבולות.
לדעתי לא מתאים להמרח על אבא בגיל כזה
תדברי איתה ולא איתו.
בעקרון חוץ מהמרחות וענייני צניעות לא הייתי אומרת כלום. לבנות יש קשר מיוחד עם האבא זה ממש טבעי.
בקשר לקנאה ממה שאת מספר זה ממש ממש מובן אבל תנסי להסתכל על זה מזוית אחרת. בעלך לא נותן לך מספיק תשומת לב והתשומת לב לבת נוגעת לך בנקודה הזו. אבל זה לא שהיא מחסירה ממך.
התכוונת להגיד לילדה שלא ראוי/כדאיקופצת
להמרח על האבא?

לא מצליחה להבין איך שיחה כזאת הגיונית.
מה האמא אמורה להגיד לה?

אם כבר לדבר עם בן הזוג. אפילו שנראה לי בחיים לא הייתי מגבילה ילדה בת 12 על מגע מאבא שלה.
מסכימה.חצילוש
מה זה להימרח? להתחבק? למה לא, בעצם?המקורית
היא הבת שלו
לא מבינה מה יכול להיות בעייתי בזה ולמה צריך גבולות לאהבה נורמטיבית בין אבא לבת
דווקא נראה לי שגבולות בתחום הזה יכולים לגרום לכל מיני בעיות אחרות..
לא שייך בכלל מושג להימרח בין אבא לבת. קצת הזוי בעיניי אפילו
אני מבינה את הפותחת, שכנראה דעתה קצת מוטית בגלל הקושי הזוגי, אבל מה נשים אחרות תומכות במושג הזה וממהרות להסכים איתה? וואלה לא ברור לי..
אשמח שתסבירי.במיוחד שמדובר בבני משפחה שהולכים בצניעות. אם היה מדובר בבת עם ביקיני, אולי צריך לחשוב על זה. אבל מה העניין? נשגבמ מבינתי.אפילו הזוי שאשכרה חושבים שבת יכולה לתפוס מקום של בת זוג בהקשרים של מגע מול אבא
ממש.קופצת
השרשור פה מתחיל לתפוס כיוונים מסוכנים 😏
מסכימהנעמי28
מאמינה שה״להימרח״ זה אינטרפטציה של הפותחת שהגיעה מהתחושות שלה.

למה בכלל לסמן מגע נורמלי בין אבא לבת כמשהו שיכול להיות לא צנוע או לא נורמלי?

נשמע לי לא בריא.

מסכימה עם כל מילהאנונימיות
הפותחתאנונימית בהו"ל
ברור לי שאין כל כוונה מינית מצד בעלי. אין לי ספק בכלל.
מצד הבת שלי - אני לא חושבת שהיא בקטע מיני, אבל מרגיש לי שהיא באזורים האלו. קשה לי להסביר, אבל היא נןגעת בו באופן שהוא עוצר אותה כי זה נראה לו לא מתאים ולא נעים לו.

אני שומעת את כל מה שאתן אומרות. אציין שאנחנו בטיפול זוגי מצוין ב"ה.
אני באמת אחרי לידה, טובעת (!!!) במטלות התינוק והבית, מרגישה רע עם עצמי ועם הגוף שלי.
וגם בעלי - מאד טרוד ומעורב בענייני הבית. מרגישה שהוא לא רואה אותי.
לזכור לקנות לכל הילדים מתנת חג ולי לא? כואב לי.
עכשיו את כותבת שמתנה נקנתה לכל הילדיםחצילוש
ולא רק לבת, באמת נשמע שאת מאוד חנוקה, עם תינוק פיצי בבית ומרגישה לא מספיק מוערכת מצד בעלך, כשאת מקריבה עבור הבית והמשפחה שלכם כ"כ הרבה ומטפלת בפיצי ובכולם.. ברור שזה משליך, עכשיו צריך לראות איך מפרידים בין הדברים, כי המחשבות האלה מאוד מסוכנות והרסניות, וחסרות בסיס באמת.. מה שרק ירחיק גם את בעלך וגם את בתך ממך, וזה לא מגיע לא לך ולא להם❤
לכל הילדים קנה אתמולאנונימית בהו"ל
ועם הבת הזו יצא במיוחד היום למקום אחר לקנות לה מה שהיא רוצה.
אוקיי, כי היא יותר גדולה.. לא כי היא מועדפת ממךחצילוש
קשר עם ילדים זה לא דומה או מחליף קשר עם בן זוג. אני לפעמים כועסת על בעלי ולא מרגישה שממש אוהבת אותו באותו רגע של כעס, ועם הבן שלי אין לי רגשות כאלה. כי הוא הילד שלי. התינוק שלי. הוא תמיד יהיה.. זה קשר בלתי תלוי.. קשר אחר.. כנ"ל בעלי, אם הוא היה מתווכח עם הילד או מאוכזב ממנו כמו שממני לפעמים, ברור לי שזה לא היה תקין.. הורה זה לא בן זוג. זה פשוט כובע אחר נקודה..
לאאנונימית בהו"ל
יש ילדים יותר גדולים ממנה.
אני מבינה מה שאת אומרת, ומאד עצוב לי לומר, אבל הרגשתי כלפי הבת הזו פשוט שנאה.
עצוב לי ממש.
חצילוש
נשמע קשה ממש
נשמעoo
שאת בכיון לא טוב, לשנוא ילד זה בעייתי ממש.
המתנה שהוא קונה לה במיוחד לא קשורה למתנה שלא קבלת.
המגע שלהם לא קשור למגע הזוגי.
נשמע שזה לא רק ענין זוגי, אלא ענין שלך עם עצמך, הפרשנות שלך לדברים והרצון שהוא יפעל לפי הצורך שלך.
ברור שלא מיני ח"ו. אני חושבת שזה בא דוקאבתי 123
מכיוון ילדותי. ואם בעלך עוצר אותה אז כנראה שזה לא רק בעיניים שלך.
רק להבין שהכל טבעי והכל בסדר ויש שלב שצריך ללמד ולהסביר בדרך נעימה מה מתאים ומה לא בגיל הזה
אויש איזה כאב ועומספרצוף כרית
לדעתידפני11
להמרח זה להמרח.
להתחבק זה להתחבק.

יכול להיות באמת שהפותחת מגדירה אתהדברים לא מכון בגלל שגם ככה רואה את הדברים בצורה מסויימת (חיבוק ענק לך!! כל הכבוד שאת פותחת את זה ומעודדת אותך גם ללכת לייעוץ זוגי ולחזק את הקשר עם בעלך בלי קשר לילדה)

אבל כן.
אם יש ילדה בגיל 12 שנמרחת על אבא שלה- נמרחת- לא חיבוק רגיל- אז כן. חושבת שזה באחריות האמא לדבר על זה עם הבת.

שיחה כזאת צריכה להיות סופר מדוייקת ונטולת רגשות זרים (כמו לחשוב שהילדה היא חוצץ בין ההורים) ממקום מאוד נקי ושליו- ומלמד.
כן.
גם בין אבא לבת צריך להיות איזשהו גבול פיזי בגיל מסויים. וגיל 12 סביב בת מצווה זה אחלה גיל שהתהליך הזה אמור להתחיל אם הוא לא התחיל עדיין....
לא מתאים להמרח עליו
להתלבש לידו (אני מדברת על לבוש שדורש חשיפה)
שוב, צריך המון מחשבה ודיוק במילים וסיעתא דישמיא איך לומר את הדברים.
אבל אם זה לא ברור מאליו זה דורש דיבור בעיני
צניעות זה לא רק בבגדים. ואם הפותחת רשמהבתי 123
נמרחת. לי אישית זה מאוד מובן. מה שמתאים לילדה בת חמש עם אבא לא מתאים לילדה מתבגרת. ובהחלט אפשר להשחיל את זה בשיחה על התבגרות בכלל.
ולא. לא בכיוון של אסור להמרח על גבר אלא על התנהגות צנועה אפשר לחבק אבא לתת נשיקה בלחי. לשבת מרוחה על אבא לדעתי פחות שייך.
זו דעתי
היא כתבה "נמרחת"חצילוש
"לשבת מרוחה על אבא" זו פרשנות שלך. גם אני צריכה חיבוקים מאבא שלי לפעמים. ואני נשואה ו"מבוגרת" כבר..
לא נכנס לקטנות אבלדפני11
נמרחת ולשבת מרוחה על אבא זה אותו דבר....
לא זה לא. נמרחת, יכול להיות גם פרשנות של הפותחתחצילוש
מתוך המצוקה שלה. לשבת מרוחה על האבא, זה כבר די מפורש וברור.. אני פשוט בהלם מכל השיח פה.. זאת האמת😅
אפשר לשאול למה את בהלם?בתי 123
ככה. כי אם בגיל 12 אמא שלי הייתה באה ואומרת ליחצילוש
שאני יותר מדי נמרחת על אבא, זה היה שורט אותי לכל החיים. ואני לא מגזימה. פשוט לא.. לא נשמע שיש כאן משהו חריג. הפותחת בעצמה אמרה שאין חלילה שום רמז לדבר מיני או הזוי. אלה בסך הכל התחושות שלה שמשליכות על הילדה, לילדה הוא נותן תשומת לב, ולה הוא פחות נותן כרגע..
צודקת שלא שיך להגיד לבתפרצוף כרית
'למה את נמרחת על אבא שלך' אבל מצד שני זה באמת לא טוב שהיא 'נמרחת' זה ביטוי באמת קצת קשה..בכל אופן ילדה בת 12 צריכה קצת טאקט
השאלה- איך להגיד לה? עדיף לא להגיד לה, עדיף להגיד לאבא/ לבעל - שישיבה באופן 'איקס' -הוא צריך להגיד לה בזמן אמת כשזה קורה - 'זה לא נעים לי'או משהו כזה,או להתחמק בתירוץ שהוא צריך ללכת וכו'
מציעה כיוון נוסף, שהאמא,הפותחת- תתן חיבוקים לבת הזו יותר - הבת כנראה צריכה תשומת לב וחום מהוריה- וברגע שאת האמא תתני לה יותר חיבוקים וחום- אולי תצטרך פחות מהאבא?
יתכן שהבת מרגישה יותר צורך להתחבק בשל חוסר תשומת לב מהאמא,שטרודה עם התינוק? לא יודעת,רק מעלה השערה,תחשבי אם מתאים לך
לגמרי.המקורית
לדעתי צריך זהירותמתחדשת11
הפותחת מתארת פה תחושות קשות
ועם כמה שזה נשמע מוזר- זה קורה. דוקא בעיניי מאוד הגיוני שאם היא מרגישה חסרה במקום מסוים, זה עלול להשליך על גורמים מסביב

פותחת יקרה לדעתי דרוש פה בירור מעמיק
מה בדיוק בילדה הזו מעורר אצלך תחושות כאלה?
למה זה דוקא אצלה ולא אצל אחרים?
נשמע לי שזה דורש טיפול וליווי מקצועי להבין את הדברים לעומק
לגמרי לא מזלזלת במה שאת מרגישה
אבל חשוב להבין לעומק ולטפל

בהצלחה ♥️
לא דיברתי על התחושות של הפותחתחצילוש
אלא על הכיוון שהשרשור תפס.. כאילו הילדה נמרחת על האבא באיזושהי צורה לא נורמאלית וצריך להעמיד אותה במקומה. היא י ל ד ה
עכשיו הבנתימתחדשת11
א. היא לא ממש ילדה היא כבר בתפר של תחילת הנערות היא בת 12
ב. אין לי מושג מה זה אומר בפועל להמרח, אבל ככלל- יש התנהגויות שלפעמים צריך להאיר עליהן והחשיבות היא דוקא בגיל קטן. שוב לא יודעת אם זה המקרה כאן

אבל זו באמת סטיה לדעתי מהנושא המרכזי שהועלה כאן..

בת 12 זו חד משמעית ילדה מבחינה רגשיתחצילוש
שאם יכניסו לה רעיונות לראש שהיא מפרידה בין אמא שלה לאבא שלה מבחינת תשומת לב ומגע, זה ישרוט לה את הנפש ממש. עד לרמה של תופעות שתרצה להיעלם, חרדות, דיכאון, אנורקסיה, חשדנות יתר שכל דבר קשור למיניות, יהרוס את הקשר עם הוריה ואת הביטחון שלה בהם. ילדה לא צריכה לעולם להרגיש דבר כזה. זו תחושה מטלטלת. ולא אכפת לי אם היא קיבלה וסת או מבחינה פיזית נערה, או שהיא מספיק אחראית לשמור על אחים שלה. רגשית, היא ילדה קטנה ותמימה בת 12.
כל מילה.המקורית
אבל זה לא קשור למה שכתבתימתחדשת11
ברור שהיא לא צריכה לשמוע שהיא מפרידה בין האמא לאבא
דיברתי חינוכית, על העניין של להאיר עח התנהגויות מסוימות
ואני שוב מסייגת אין לי מושג למה הכותבת התכוונה כשאמרה מריחה

דיברתי בכלליות על הצורך להאיר גם בגיל קטן
נשמע שאם הכותבת, במצב הרגשי הנוכחיחצילוש
תנסה להעיר לילדה על כך, בתחושות כאלה הילדה תצא.. קודם כל צריך מבט אובייקטיבי ומנוטרל רגשית שלה על הסיטואציה, ואז גם דברים יראו ויורגשו לגמרי באור ובתפאורה שונה. לדבר עם הילדה כמו שהציעו פה כמה, זה לא פתרון, זה נזק..
מסכימה עם זהמתחדשת11
טוב. בעיני חבל שאת בהלםדפני11אחרונה
זה קצת מכניס את התגובות האחרות אוטומטית למקום מסויים שכאילו אנחנו סתומות.

אני עדיין חושבת ש:
א. כמו שכתבתי בתגובה הראשונה שלי לאמא -האמא צריכה לטפל בעצמה וכנראה שבאמת יש איזשהו קושי זוגי שבולט על רקע האהבה של האבא לילדה.
וזה לגמרי לא קשור לכלום, וזה לגמרי של האמא, ורק שלה.
ב. עדיין חושבת שגיל 12 וחצי זה כבר לא ממש ילדה. זה התחלה של התבגרות. וזה בהחלט גיל מתאים בעיני לשים קצת גבולות של מגע אם עד עכשיו זה לא התחיל להתמקם. כן. יש ילדים שאם לא מדברים על זה - זה לא יקרה. זה לא אומר כלום על הילדה, זה לא אומר כלום על אחד מההורים, זה רק אומר שלפעמים זה גם משהו שצריך לחנך אליו ולא תמיד הוא מובן מאליו.
ג. כמו שכבר כתבתי- שיח כזה חייב להיות ממקום סופר נקי, אוהב, לא כועס על הילדה, ובטח ללא מחשבות כמו שהיא חוצץ בין ההורים. חייב לבוא ממקום בטוח, שלם באהבה הזוגית ורק ממקום מלמד של גבולות.

כמו שזה נשמע האמא עדיין לא במצב כזה ולכן צריך להמתין עם השיחה הזאת.
ורק לאחר בירור עם מישהו מקצועי וחיצוני- במידה וגם לו זה נשמע לא מתאים- למצוא איתו מילים ושיח איך צריך לומר את זה.
אין ספק שצריך פה סופר זהירות וברירת מילים.
ד. ב"ה את לא יכולה להשוות את עצמך לשום מקרה דומה כיוון שב'ה רוב הילדות (וגם את) ידעו את הגבולות לבד.
שוב, יש ילדים שלא יודעים וצריך ללמד אותם.
לכן השוואה אליך לא רלוונטית כנראה..
ה. התלבטתי אם לכתוב כיוון שהאמא שוב אחזור על זה- רוב הסיכויים שאכן אין פה כלום, האמא צריכה לטפל בעצמה לבד ויבוא לציון גואל.
אבל למען אימהות אחרות שקוראות פה, כן, יכול להיות מקרים שהבת קצת מושכת ליכוונים כאלה גם אם ללא מודעות (ובהחלט טוב שהאבא הודף) וכן, זה חלק מהתפקיד ההורי שלנו, לדעת לחנך. איך בדיוק, כמה למה ומי צריך להיות המחנך (אולי רק הדיפה של האבא מספיקה) זה סיפור אחר שדורש בעיניי יעוץ מקצועי ושוב ממקום מאוד נקי. אבל צריך להתייחס לתחושות שלנו ולא לפטור אותן רק ב"זה לא נורמלי אז זה כנראה לא המצב פה"..
זה לא משנה. נמרחת מבטא משהו לא מקובלבתי 123
על הפותחת וכנראה משהו שנראה פחות ראוי.
אם היא מתארת את זה ככה כנראה שזה דורש שינוי ואני לא מאמינה שהיא מדמיינת או מגזימה.
תזכרי תמיש שבכל משפחה ובכל מגזר מה שצקובל ולא מקובל יכול להיות שונה
מלא נשים מגזימות. בערימות.המקורית
אני לחלוטין מטילה ספק בפרשנות של צד אחד על הסיטואציה. לגמרי.
במיוחד שאת שומעת יותר ויותר פרטים ומבינה שגם אם הבת קצת מגזימה - האבא הודף
תוסיפי לזה אמא שמסתובהת עם תחושות קשות כלפי הילדה שלה - את מקבלת ילדה שחסר לה דבר מאוד מאוד בסיסי בנפש - תשומת לב מההורים שלהם, מאמא שלה.
ביקורת מטורפת ותחושות שהיא לוקחת את הבעל לאמא.. זה לא מספיק כדי להבין שיתכן ויש פה טעות בשיקול הדעת וצריך לבצע חושבים מחדש?
גם אם ייתכן והילדה צריכה גבולות, נשמע שהאבא 'על זה' ולא נדרשת התערבות מיוחדת.
תוסיפי על זה אמא מסתובבת עם רעב כרוני לתשומת לב מבעלה - וקיבלת סיטואציה שיכולה להיות סופר מוגזמת.

כנראה לא קראת את התגובה הראשונה שליבתי 123
לגמרי צריך להפריד בין ההתנהגות. שזה לשיקול דעת ומה מקובל לבין ההרגשה שמשהו פה זה על חשבונה
אם כך אני מסכימההמקורית
אבל מאחר והפחתחת רואה את העולם מהמקום החסר שלה כרגע שמשפיע על צורת החשיבה ועל שיקול הדעת ומפעיל אותה- אני לא חושבת שאובייקטיבית אפשר להגיד שיש פה עניין חינוכי גרידא.
למה לא מתאים?השקט הזה
הלוואי שהקשר עם אבא שלי היה כזה.
דווקא כמישהי שגדלה עם קשר מרוחק עם אבא (סתם בגלל האופי שלו) אני קוראת את ההודעה ואומרת איזה מקסים זה קשר כזה בין אבא לבת.

הלוואי שיהיה לבת שלי קשר כזה עם בעלי כשתגדל.

לא צריך להכניס מניעים זרים ודוחים למקומות שהם לא קיימים בהם. קשר בין אבא לבת הוא דבר טהור, בריא ומבורך.


נכון שבחברות מסויימות נמנעים יותר ממגע ואז זה עלול להתפרש כדבר מוזר ולא בריא. אבל אם חיים בחברה שבה זה נורמלי אין צורך להפוך את זה ללא.
פותחת יקרההמקורית
בעיניי את לא בכיוון הנכון בכלל
ואוי למי למי שתיתן לתחושות שלך לגיטימציה בעיניי. חמור מאוד, ועלול להזין וללבות את העוינות שאת חשה כלפי בתך, על לא עוול בכפה, ולגרום לשתיכן הרבה עוגמת נפש
אשה שנמצאת במקום הנכון, צריכה לשמוח מזה שבעלה והבת שלה בקשר ככ אוהב וטוב, והוא רואה אותה ומפנק אותה לחג. ובשום פנים אופן לא אמורה להרגיש שהבת מרחיקה אותה מהאבא.

אולי האבא לא קרוב לאמא
אבל הוא לחלוטין אמור להיות קרוב לבת.

לדעתי, תחפשי אצלך פנימה וביניכם בזוגיות מה השתבש בתחושות הנורמטיבית שלך כאמא וכרעיה, מה חסר לך באמת, מה קורה בינך לבעלך שאת מרגישה ככ חסרה, ומשם תתחילי לקלף את הקליפות
אולי תגלי שאת ביקורתית
אולי תגלי שחסרה ביניכם תקשורת
שצריך יותר להשקיע בקשר
אולי את צריכה יותר תשומת לב
אולי את צריכה לחזק את הערך העצמי שלך
אולי צריך יותר לראות את הטוב
לדון את כולם לכף זכות
לצאת מהקופסה
לא יודעת..
אבל כל זה - בינך לבינך ובינך לבינו בלבד. כשהקשר שלו עם הבת שלכם הוא בגדר זה נהנה וזה לא חסר. בלי קשר אלייך.

הרבה נשים נוטות לקנא בהרבה דברים שהם מרגישות שלוקחים להם את הבעל - שיעורי תורה, תפילות, הורים, עבודה, חברים, אפילו ילדים.
זה בגלל שאת לא מרגישה הכי חשובה.
שאת בראש סדרי העדיפויות
ובאמת התחושות של החוסר מובנות וכואבות מאוד
הסטיפלער זצל אומר שאצל אישה זה מגיע למצוקה שהיא עד כדי פיקוח נפש
אבל תתמקדי בזה.
לא בילדה
בך. ובבעלך. מה חסר לך, ולא מה הוא והיא..
כי זה לא נכון ולא הוגן להעמיד ילדה במקום הזה.

חיבוק ❤️

הפותחת - תודה על התגובהאנונימית בהו"ל
מסכימה ומתחברת מאד.
את יכולה לדייק מה אמר הסטפלייער שאצל אישה זה מגיע למצוקה עד כדי פיקוח נפש?
למה הוא מתכון? מה המצוקה? ואשמח גם למקור.
אני רוצה להראות לבעלי.
תודה.
המצוקה היא שהחמצן של האישההמקורית
היא הרגשה שהיא הכי חשובה בעיני בעלה.
יותר חשובה מהכל
וכל תשומת לבו נתונה אליה

אחפש לך מקור בלי נדר, שמעתי מפיו של מגיד המישרים רבי אריה שכטר זצל

וטיפ ממני אלייך: אל תראי לו את זה כ: הנה, תראה, אתה לא עושה טוב! וזו ההוכחה לכך שאתה לא מקיים חובותיך ותראה מה קרה

אני אומרת לך כי לדעתי זה ייתפס כביקורת ואולי המסר לא יובן כהלכה וחבל.
כשאני שמעתי את זה כרווקה, לא הבנתי עד שנישאתי ולמדתי על בשרי
וזה עזר לי להבין שהרבה תסכולים שלי כאישה על כל מיני דברים נובעים מהצורך הפנימי העמוק הזה שהשם בורא אצל האישה ביום חופתה. ובעיקר, מעשית, שנשים משליכות הרבה תחושות כי הן לא נוגעות בנקודה הפנימית הזו אצלן ולא יודעות שזה נובע מזה, אלא הולכות סחור סחור
אז אם את כבר מביעה את זה, בעיניי, וטוב שאתם בטיפול, תביעי כצורך עמוק שלך ולא כחובה שלו

❤️


את צודקת המקורית אבלפרצוף כרית
מה זה עוזר מצד האישה שהיא מבינה שאצלה זה חסר ומגיע למצב של פיקוח נפש?
מה אישה באופן כללי אמורה לעשות כשמרגישה שלא בראש סדרי העדיפייות של בעלה? את בעצם אומרת את לגברים- הם יכולים לעשות משהו בנידון, אבל- מה אישה אמורה לעשות במקרה כזה? את אומרת שלא תגיד לבילה,אז מה כן לדעתך? איזה פתרון את מציעה? אני חושבת שזה מצב מתסכל שהרבה נשים חוות מתישהוא בחיים בתקופות מסוימות
אני לא אמרתי לה לא להגיד לבעלההמקורית
בהחלט להגיד לבעלה! אני נתתי עצה לגבי ה- איך. שלא כדאי להביא את הדברים בצורה שעלולה להתפרש כביקורת, כדי שתהיה לה תועלת מעצם האמירה.

לגבי מה זה עוזר - וודאי שזה עוזר. כדי לפתור קושי צריך לדעת על מה הוא יושב, מה השורש שלו.. ולחוסר תשומת לב מהבעל יש הרבה תחפושות, תאמיני לי

לגבי ה- מה יש לה לעשות עם זה?
1. לבקש את זה
2. לאפשר את זה
גם אם זה חריגשוקולד פרה.
עדיין זה מה שאת מרגישה.
מה יעזור לך לכעוס על עצמך על הרגש ה"לא תקין" הזה?
תרגישי שאת מתוסכלת מכל הכיוונים.
מה דעתך על טיפול רגשי?
נשמע שאת צריכה מישהי שתקשיב לך בלי שיפוטיות.
נשמע גם שבעלך לא מודע עד כמה זה כואב לך שהוא שוכח אותך.
דיברתם על זה?

ועוד דבר- לפעמים יש לנו תסביכים עם הגוף שלנו
ואנחנו בטוחות שגם הבעל רואה אותנו דרך המשקפיים האלה.
את חושבת שיש מצדו איזו ירידה במשיכה?

האם את בקשר טוב עם הבת הזאת?
הפותחתאנונימית בהו"ל
האמת,
בקצת המלל שהנחתי פה נרקחו מטעמים.
כן, אני בטיפול כבר תקופה ממושכת. טיפול מעולה ברוך השם.
כן, אנחנו בטיפול זוגי מוצלח.
כן, דברנו על זה (בעלי מכחיש ומתעצבן מהמחשבה בכלל).
ותודה שנרמלתן את זה והארתן לי שבסוף זו עבודה שלי עם עצמי 😘
חיבוק גדולתהילה 3>
עבר עריכה על ידי תהילה 3> בתאריך י"ט בניסן תשפ"ג 22:32
עבר עריכה על ידי תהילה 3> בתאריך י"ט בניסן תשפ"ג 22:30

בשורשה של כל קנאה עומד החסרון האישי.
הסיפור החיצוני הוא קליפה שה' מזמן ונוגע לנו בנקודה הכואבת הזאת,
ומזמן אותנו להתבונן בה ולרפא אותה.

במקרה שלך, זה נשמע צורך בתשומת לב ואהבה מבעלך❤️

הייתי מתמקדת קודם כל בלהכיל את הכאב האישי שלך, ובעיקר לתחושה שלך מול היחס שהיית רוצה מבעלך ואיננו.

בשלב השני מציעה פחות להאשים ויותר לדבר ולשתף בשפת הלב על דברים שאת רוצה או חשובים לך או מצערים אותך בנושא הזה.

הילדה עצמה ודאי לא עושה דברים בכוונה ובמודעות, ולא הייתי בכלל מדברת איתה ישירות בנושא. מקסימום אם המגע חריג מבחינתך, אולי בטיפול שלכם נכון להעלות דרכו איזשהן גדרים אם זו באמת התמרחות בעייתית.


ואחרי שקראתי את שאר השרשור אני מוסיפה נקודה נוספת בזהירות ממש גדולה,
יכול להיות שהיא קשורה פה לנושא, יכול להיות שבכלל לא אבל כעקרון זה תמיד נכון בזוגיות.

כפי שלנו כנשים יש צורך להיות אהובות, להרגיש הכי חשובות והכי משמעותיות
עבור בני הזוג שלנו, כך גם הם ניזונים באיזשהו מקום מכך שאנחנו כנשים רואות בהם חזקים, בטוחים, ותולות בהם עיניים.

בזוגיות בריאה, האישה יודעת להשען על בעלה, לא מתוך מסכנות אלא מתוך אהבה עצמית ובטחון בבעלה,
ובעל יודע להעניק לאשתו את צרכיה וסיפוקה ולשאוב משם את היותו משמעותי עבורה ובכלל.
זוגיות שבנויה בצורה כזאת, יוצרת מעגל שמזין את עצמו ברגשות חיוביים כששני הצדדים מקבלים ונותנים אחד לשני את הצורך הכי עמוק שלהם (בזוגיות ובכלל).

למרבה הצער, ברוב הזוגות המצב לא כזה. כנשים בעידן של ימינו שגם יולדות וגם עובדות וגם מגדלות ומבשלות ומנקות,
לא פעם אנחנו גולשות לתפקיד של אמא לבן זוגנו, במקום להיות במקום של רעיה.
זה גורם לשלל נזקים, בראש ובראשונה לשני בני זוג לא שמחים ולא מסופקים.
איש שמרגיש שגם מה שהוא מתאמץ ועושה לא מספיק טוב, אישה שמרגישה שהכל עליה, ולפעמים גם בעלה הוא עוד ילד, ואם לא אז סתם מאכזב ולא מספיק מועיל,
הרבה אכזבות וטינה שמצטברים על הלב ומרחיקים ומונעים מלהרגיש אהבה ושמחה פשוטים וטבעיים שהיו שם קודם.

לפעמים כשהאמא במקום מוצף וטובע כמו שציינת,
היחסים הזוגיים הופכים די מהר ליותר ויותר טכניים ופחות רומנטיים,
ויש מצבים קיצוניים אף יותר, כשזה האמת לא נשמע לי אחד מהם, שבהם לחלל הזה של הבעל שמרגיש לא משמעותי או טוב מספיק עבור אשתו, נכנסים מקורות אחרים שנותנים לו את התחושה הזו.





חיבוק❤️
תגובה חשובה. נהניתי לקרוא...אמא יקרה לי*


תודה רבה יקרה❤️תהילה 3>
נשמע הזוי ממש. חיבוק גדול!אביול


תופעת לוואי של נוברינג- מוכר? יש מה לעשות?בית שלי

בזמן אישות שורף בנרתיק נוראאא

ואחרי שיש זרע.. בכלל מרגישה כאילו שפכתי לשם בקבוק אלכוהול..

חוץ מזה אין שום דרך להנות ככה וגם לא מגיעה לשיא בכלל.

מבאס ממש.

שילכו לעזאזל כל המניעות האלו

לא מבינה מה הרעיון

לסרס את הנשים

לקלקל את הגוף שלהן

הכל כדי שהגברים יוכלו להנות בכיף שלהם בלי השלכות בשטח ( הריון..)

לפני שתתנו לי רעיונות לגבי התקנים

לא יכולה

ניסיתי כבר כמה סוגים כל אחד והבעיה שלו (המשותף לכולם = פגיעה בגוף שלי).


תפני לרופא נשיםרקאני
לצערי גם לא מסוגלת ללכת לרופאת נשיםבית שלי

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

יש רופאים ורופאות מצוייניםרקאני

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

 

אשמח להמליץ לך על רופאה מדהימהתותית11

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

אני לא סובלת כאבים בדכבית שלי

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

שלי גם רגישה, גם סבלנית וגם נראית לי מקצועיתיעל מהדרום
לק"י

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

תודה. אני בכלליתבית שלי

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

תחפשי אחת עם המלצותבתאל1אחרונה

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

חיבוק♥️המקורית

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

טהרה אחרי לידהסטודנטית אלופה

שלושה שבועות אחרי לידה וכבר קשוח קשוח עם ההרחקות, דייייי מיציתי😑

כבר קרוב לשבוע יש לי רק כתמים ורודים כאלה לסירוגין, אבל כל בדיקה יוצאת עם כתם.

יש לכן טיפים איך לקצר את הכתמים??

לי מאוד עזר בלידה האחרונהחולמת להצליח

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אנסה, תודה❤️סטודנטית אלופה
זה די לא אמור להיות קשור...יעל...

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.


בהצלחה ממש!!

האמת נכוןסטודנטית אלופהאחרונה

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

מנוחה מוחלטתאפונה
או כמה שיותר קרוב לזה.
וואי לא מסוגלת לשבתסטודנטית אלופה
ב"ה כן מאפשרים לי לנוח, אבל האופי שלי פחות מאפשר🫣
מוצץ לסרבנית.. היו על זה כמה שרשורים ולא מוצאתאחת כמוני

בת 3 שבועות. כל מוצץ גורם לה לרפלקס הקאה. האצבע שלי והנקה זה הדבר היחיד שמרגיע.

יש לכן המלצות למוצץ שסיכוי סביר שיעזור?

ניסיתי את הקטן של בית חולים, מוצץ של מאמ, ופטמת בקבוק של בית חולים.

המתוק שלי ממש אוהב את הסובינקססטודנטית אלופה

מידה 2-2-

וניסית גם אחרים ?אחת כמוני
ניסיתי את מאמסטודנטית אלופהאחרונה
יש לכן המלצה לחומר לכינים?חולמת להצליח

הבת שלי ממש מגרדת את השיער, שמתי לה הדרין אבל לא הצלחתי למצוא אח''כ כינים.

מה עוד יכול לעזור?

אציין שיש לה שיער מתולתל..

תודה 

אם לא מצאת כינים אולי זה משו אחר?המקורית
קמומילובתאל1
עשיתי לבת שלי לפני שבוע או שבועיים. ב"ה טפו טפו לא חזרו עדיין...
אה אבל אם לא מצאת כיניםבתאל1אחרונה

אז אולי אין כינים?

טוב זה עוד רחוק ואולי לא ריאלי...גלויה

 

אבל זה חלום.

מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות

במבחר?

או באוניברסיטת חיפה?


 

לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...

אבל אולי מתישהו

אאמין בעצמי שאני יכולה

ויסתדר לא על חשבון המשפחה

וכו'...


 

בקיצור:

1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי?  (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)


 

2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון

שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו

ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.

אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.

אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?


 

תודה

יום אחד אמצא את מקומי.

סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים

אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה

וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...

ובכל זאת

החלום לעזור למתמודדים עם אומנות

נשאר.

אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה

ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...

ועלות של לימודים גם איכשהו.


 

קיצור

אשמח לתובנות מניסיון.


 

 

לפחות בעבר במבחר קיבלו רק כאלה שלמדו במסגרת חרדיתיעל מהדרום
לק"י

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.


בהצלחה עם החלום!!

תודה!גלויה

כן... חשבתי אולי השתנה.

נכון ללפני כמה שנים מבחר לא מקבליםבוקר אור
כמעט בלתי אפשרי להתקבל למבחר דתיות לאומיותPandi99

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

תודה. אוףגלויה

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

מממשש באסה ! מזדההPandi99
למה בעצם לא כדאי?רוני 1234

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

^^ מסכימהכבתחילה

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

בתחום האומנות הייתי בודקת שבמקומות לא דתייםיעל מהדרום

לק"י


אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

תודה על ההסבררוני 1234

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

זה מה שהתכוונתיגלויה
אני חושבת ששווה לברר מול סטודנטיות שםיעל מהדרום
עולם התרבות הוא מאוד מאוד חילוני. וגם ההוואי,Pandi99

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

חברה שלי דוסית למדה בחיפה. משערת שיש עודשיפור
תודה!גלויה
למד תרפיה?
כן. תרפיה באומנות. עכשיו עובדת בזהשיפור
וואוו!!גלויה

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

אני מכירה כמה וכמה, ואולי התנאים לתואר שניממשיכה לחלום

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..


אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

מישהי למדה בבר אילן?גלויה

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

מבחר לא מקבליםDevora

אם עשית בגרויות.


יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

זה לא הפרמטרDoughnut
אני עשיתי בגרויות ולמדתי שם, לא לפי זה הם בוחנים.
זה אמור להיות קשורDevora

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

הוראת המל"ג קשורה לחינוך חרדי, לא לבגרויותשיפור
יש חינוך חרדי עם בגרויות, ולא תהיה להם בעיה להתקבל למבחר 
אבל הם מסתכלים על מוסדות עם בגרויותDevora

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.


 

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

לאDoughnut
השלמתי בגרויות והתקבלתי לשם ללא בעיה וללא ועדת חריגים, ולמדו אתי בכיתה כמה בנות שעשו בגרויות בסמינר. זה יותר הולך לפי סגנון הסמינר מאשר הפרמטר של הבגרויות.
אבל אםDevora

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

אני התקבלתי בלי בעיותרקאני

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

הנקודה היא לא בגרות אלא תעודת בגרות חרדיתעכבר בלוטוס

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

 

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

 

 

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

 

אז אולי שינו כללים, מתי זה היה?שיפור
אני מכירה כאלו שהתחילו לימודים שם לפני 10 שנים
מכירה הרבה עם בגרויות שלמדו שםשמ"פ
אין לי עניין להתווכחDevora

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

לי אמרו שמקבלים רק מהחינוך החרדי, לא קשור לבגרויותשיפור
יש גם אולפנות דת"ל ששייכות לחינוך החרדי שיכולות להתקבל כמו אולפנת למרחב בפתח תקווה ותהילה בירושלים
תודה!גלויה
נכון, אבל העלות ממש גבוהה אני חושבת. (כי זה לא שכ"ל אוניברסיטאי)
זה לא הבגרויותרקאני

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

תודה לכולם על (מבחר...) התשובות גלויה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אם מישהי תוכל להתייחס למה שכתבתי בסוףגלויה

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

יכולה רק להגידעוד מעט פסחאחרונה

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.


ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל

מרגישה שאין לי כבר כח

אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים

ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד

והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד

וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים

 

אין לי כח להיות הגמח של השכונה

בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות

 

אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש

או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה

 אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל

ואין לי כבר כח

אוףף

 

זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים

אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים

 

חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר

וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו

 

לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים

וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית

(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)

 

סופריקה

 

 

אני בהלם. לא מבינה איפה האימהות שלהם???ממתקית

הן לא מפחגדות עליהם?
כנראה סומכות עלייך...חחח

הייתי מעדכנת אותן בעדינות בסכנה, אפילו שהן חברות טובות.
אולי זה כביש צדדי ללא רכבים, אז הן מרשות לעצמן? (שזה גם סכנה!!!)

ולא מבינה איך בחוצפתם הם נכנסים לגינה שלך??? הזוי. 
הייתי שמה שער וגדר אתמול.
זה לא לעניין

עצוב ליאובדת חצות

היינו בשבת משפחתית, אנחנו משפחה עם ארבעה אחים- 2 דתיים ושני דתל"שים, משפחה אוהבת ומלוכדת שאין דברים כאלו. האחים החילוניים שלי הם מופת לכיבוד הורים.

אבל מרגישה שהם (אחי החילוניים) הקצינו, שונאים את ביבי, עם בטן מלאה על החרדים, ניסינו לדבר רגוע ומכבד אבל הופתעתי לראות את עוצמת השנאה-לאמא שלי (הדתיה והימנית בעצמה) זה מאד כואב ומנסה שלא נדבר בכלל כי זה גורם לריב, אבל מודה ש-דיי היינו בהלם להבין עד כמה הם התרחקו. אח"כ כמובן העברנו נושא באלגנטיות אבל הרושם נותר.

 

מה יהיה? איך מוצאים גשר? אני אפילו לא כזו קיצונית בימניות שלי ומאד שפויה ומבינה גם את דרך האמצע ומחפשת פשרה אבל כואב לי עליהם שהם כ"כ מרוחקים ומנותקים בעמדותיהם. מלאים בשנאה כזו, חושבים שהחרדים לוקחים מהם וגונבים מהם ולא מתגייסים כמוהם, איך יבוא משיח ככה?

 

אני מציעה לא להיכנס מראש לשיחות כאלההמקורית

במפגשים משפחתיים. אני לפחות לא רואה טעם לדבר על נושאים מפלגים, בטח ובטח כשנפגשים אחת ל..

לדעתי המגשר הוא מה שאנחנו כן שותפים לו. החיים היומיומיים, הילדים, המשפחה..

ואם כבר קרה אז לזכור שזו לא חזות הכל ושבסוף עדיין כמו שאת רואה עם הדעות השונות אתם משפחה עדיין ואפשר להתלכד סביב נושאים אחרים

חיבוק על התחושות ♥️

צריכה להיות הסכמה שבשתיקה שלא פותחים נושאים כאלהמתואמתאחרונה

יש לי דודים חילונים שמאלניים.

הפעם היחידה שדוד שלי דיבר בפתיחות ובאריכות את דעותיו השמאלניות הייתה כשאשתו ישבה שבעה על אחיה שנרצח בעוטף עזה. כמובן שתקנו ואפשרנו לו לפרוק את כאבו. (הוא באמת דיבר מתוך כאב עמוק...)

בשאר הפעמים שאנו נפגשים במהלך חיינו - לא מדברים על פוליטיקה בכלל. על יהדות קצת יותר, אבל מתוך מקום מכבד של שני הצדדים.

מציעה לכם לפתוח את זה פעם אחת, ולהגיע להסכם שלא מדברים על נושאים נפיצים כדי לשמור על אחדות המשפחה.

חושבת על חופשה באיזור טבריה. בטיחותי שם כעת? וגםפלפלונת
לגבי הדרך הכביש די חוצה את איזור הגליל ממערב למזרח. תוהה אם שייך בתקופה הזו. יודעות לומר לי? פשוט בחדשות אומרים ירי לאיזור הגליל ואין לי מושג מה בדיוק הכוונה.
אנישם חיים בכל מקום..פה משתמש/ת
אם את רוצה חופשה שקטה אז כרגע הצפון לא הכי הולך להיות שקט- צה''ל חוזר לתקוף בלבנון..מה שאומר שכנראה יחזור להיות מופגז

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..

בגדול איזור טבריה הוא בין היותר שקטיםטארקו
גם בשיא ההסלמה מאיראן וחיזבאללה, היה סוער יותר צפונה(גליל עליון) ויותר דרומה(חיפה) וטבריה כמעט ולא..
תודה. טוב, לפי החדשות. נראה לי נחכה כרגע..פלפלונתאחרונה

אולי יעניין אותך