ואמרתי ככה בקול לעצמי, אני מאמינה באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו מרפא את הלב, ויכול לרפא גם את הלב שלי.
כמעט כל בוקר כשאני פוקחת עיניים אני אומרת מודה אני ותודה רבה על האיש הזה שפה. אבאלה תודה רבה.
לא פשוט להוקיר תןדה ברצף במשך הרבה זמן. אנחנו נוטים להתרגל ולשכוח ולצפות ליותר וליותר וליותר.
ביום שישי היינו בים ונשמתי. וזכרתי בגברת חופש שאני ובכמה רוח ושוקולד והרים אני צריכה, וכמה צחוק ורגליים קטנות ופרחים חדשים וריח של אביב מרגשים אותי.
כל שנה התקופה הזאת, מחודש ניסן ואולי אפילו לפני, ממש אמוציונאלית, הכל רגיש ופגיע, והלב פתוח ושברירי, שברירי כמו ענף דק וקשה וכמל, וכל שנה אני בוכה מלא. וכשעולים לקבר אני רוצה פשוט די. לעבור את זה.
והשנה עלינו, והייתי שלווה ורגועה ושמחה. ואמרנו תהילים, ואישי דמע, ואני שמחתי שמחתי מאד
הלב מתרפא וזה פלא פלא פלא
אחכ הוא שאל אותי איך אני ואני שאלתי אותו איך הוא
ובשבת הוא אמר שהוא לא בטוב כי הוא חושב שאני לא בטוב וזאת כזה מתיקות שאין לה אח ורע, ואמרתי לו שאני בסדר גמור. ובאמת שככה הייתי.
זה לא שהחרדה עברה ונעלמה
זה פשוט שיש לה את המקום שלה בתוכי, אני שם איתה. והוא שם איתי. ואני יודעת שאיפה שלא אהיה אני שמורה ומוגנת ואהובה ושכל מה קורה קורה מאיתו יתברך מאהבה גדולה ומושלמת
סבתא התקשרה וסיפרה וסיפרה וסיפרה ואני בכיתי ושאלתי בלי להתבייש ובלי לפחד למה את אומרת לי את זה רק עכשיו לעזאזל, והיא אמרה שהיא רצתה להגן עלי. טבל זה לא הגן סבתא, והיא ממשיכה ומספרת ומספרת
ואני מבינה שכל השנים שכעסתי שלא מדברים ולא מספרים זה מדאגה של סבתא ומלב שבור ועצוב
ואני לא יודעת אם לשמוח או להתעצב אבל בסוף השיחה אני אומרת לה, תודה, שימחת ונגעת בי. גוט שאבעס
הלוואי שיהיה לנו בית גדול ויפה וחצר עם פופים ושולחן קפה קטן כזה ומלא דשא ועצים וריח של ירוק ונצא בלילה עם שמיכות ונתכרבל מתחת לכוכבים
הלוואי שיהיה שם ילדים מתוקים דבש טהור עם תלתלים ונמשים וישבו לידי ואספר להם סיפורים והם יתכרבלו עלי עם כוסות שוקו ומוצצים ונשיר להם שירים ולילה טוב שינה מתוקה חלומות נעימים תקומו בריאים וחזקים אמן ונשיקה לאבא ולאמא ולה׳ יתברך ולכללל האנשים הטובים
לילה טוב
- לקראת נישואין וזוגיות