תשאל רב. אולי יתיר לך

טעות מקלדת חחחח.(אני מבינה שאת טעונה עלי(?))

שמעתי שיש מקרים (שלא מדברים עליהם) שבהם אין בזה בעיה הלכתית

פשוט הרגשתי לרגע ניכור והכחשה אז מיהרתי להבהיר את המצב אין אצלי חובות אני מתחשבנת מיד (מפוקקת אגרופים) אבל נוותר לך הפעם (עקב המצב סתם סתם)

אני גם שמעתי... האמת שתמיד אני שואלת את אחי אבל הוא לא רב והוא אף פעם לא מסביר לי לפי מה הוא קובע מתי אסור ומתי מותר

באמת היה ניסיון כזה.. 

לא מתנצלת (עקב המצב.. ;)ׂׂ )

נראהלי זה תלוי אם זה בגלל המרמה יצא תקלות. לדוגמא מישהי עושה מבחן במשפטים ועוברת במרמה ובסוף בתאכלס היא לא באמת יודעת אז יכול לצאת נזק מזה לאנשים.

משהו כזה

חחחח בחורה עם תעוזה 

אני אשקול את הניכור מחדש

וואללה איזה רב יגיד לי כן אני אשמח למספר

חחחחח

הייי אני לא מסכימה לך. רק לי מותר (עקב המצב )

פשוט. תעברי רב רב עד שמישהו יתיר לך. הרב נוח אולי?

סתםם. זה באמת שווה בדיקה

חחח הרב נח.. כמעט עמדתי להתקשר אליו

ברגע האחרון לא עקב המצב בס ד 😍 

היינו צריכים לעשות עבודה בהיסתוריה או משהו כזה, והייתה לי אפשרות להעתיק עבודה מושלמת, אבל בסופו של דבר בחרתי לעשות את העבודה בעצמי (והתעלקו עליי שניים אחרים. זו הייתה עבודה בקבוצות, כך שאין בעיה....), ראיינתי את סבתא שלי. ובתכל'ס, רק הרווחתי מהעבודה הזאת. שמעתי כל מיני סיפורים ודברים לגבי סבתא שלי, וזה היה מאוד מעניין וחשוב. אז למה לא? אם זו עבודה באזרחות, אני יכול להבין. אבל עבודה בהיסתוריה, ספרות, תנ"ך, לשון. אלו עבודות מאוד חשובות שתורמות לאדם עצמו, וחבל שיפספס אותן....

אני גם נהניתי בתחילת שנה מהלימודים אבל מאז שנהיה עומס של מטלות כל הפוקוס עובר ללעמוד בקצב ולחשוב איך לסכם בצורה אפקטיבית למבחן במקום להתעניין באמת בחומר...

וואו, בהצלחה רבה!

זה בסדר נראה לי גם אם היית מתקשרת הוא לא היה עונה כי הוא נח... (עקב המצב (לא קשור אבל זה מצחיק אותי))

בכללי לא מומלץ להעתיק בעבודות גם אם מותר, כי זה לא עושה טוב לנפש. הכי טוב להיות איש אמת תמיד. בכל מקרה, לי נראה שהיוצא מן הכלל זה אם ידוע שגם מי שנותן את העבודה יודע שחברים עוזרים אחד לשני. (אך אם יתפוס, יעניש....לא רק שיודע טכנית, אלא שמעלים עין). רק במקרה כזה אפשר להגיד שיהיה מותר. אבל אם גם המורה לא "מעלים עין", ומבחינתו זו עבודה רק ליחידים ואין כזה דבר עזרת חבר, והדגיש את זה, או שברור שהוא לא מסכים (או אפילו אם יש ספק ולא ברור הפוך....), אז לא להעתיק. אבל לא ברור לי בעצמי מה הכוונה בדיוק, וגם בכלל לא בטוח שזה נכון, רק כתבתי מהרהורי ליבי.

אם זה טכנית כן ישר למה שזה יעשה לא טוב לנפש? נראה לי יעשה לה יותר טוב לגמור עם המטלות לפני 12 בלילה😅

לפי מה נקרא איש אמת (יעקב אבינו וזה...)?

זה מה שנקרא "נבל ברשות התורה". יש גם דברים שהתורה לא יכלה לאסור כי זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. אבל ברור לדוגמא, שאדם שבא על אשת יפת תואר, נגרמים מזה דברים רעים. (לא משווה, רק כעקרון מראה את אותו דבר....). התורה התירה לאכול. אבל זה לא אומר שטוב לאכול באופן מוגזם. התורה התירה לשנוא בכל מיני מצבים. אבל זה לא אומר שזה האידיאל וזה מה שיעשה טוב לאדם. ועוד הרבה דוגמאות....

ברגע שהאדם מעתיק, אפילו שמבחינה מוסרית-הלכתית אין בזה רמה של איסור, בכל זאת יש פה פגם מסויים שהנפש נשחקת בכך שהיא עושה את הדברים האלו. זה כל העניין של החשד ומראית עין. למה אסור לעשות דברים למראית עין? (ואסור אפילו בחדרי חדרים....). אפשר לומר שבחלק מהמקרים זה העניין הזה, שהאדם לא ישחק את הנפש שלו, וגם אם מבחינה אובייקטיבית לא קרה פה כלום, יש בדבר הזה מן הכיעור וכדאי להתרחק ממנו. כדאי להתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו.

לגבי יעקב אבינו, זה באמת מעניין שדווקא יעקב שמידתו היא אמת (שאגב, בתורה כתוב עליו שהוא "איש תם". רבי נחמן מדייק את זה מהפסוק: "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם" שיעקב היה איש אמת....), הוא זה ששיקר ליצחק אביו, והוא שיקר ללבן והיה אחיו ברמאות. (שהמדרש מספר על רחל כמדומני ששואלת אותו איך הוא משקר, האם זה ראוי לצדיקים? ואז הוא עונה לה, "עם נבר תתבר" או משהו כזה...לא בדיוק זוכר את התשובה שלו....). אני חושב שהעניין הזה בא לברר בדיוק את הגבולות של האמת, ודווקא מי שמידתו אמת, אפילו במקרים הכי מורכבים שקשה לדבוק במידת האמת במצב הזה, הוא דבק בה, ולא נתן לשקר לשחוק אותו ולהסיט אותו מהאמת הא-לוקית, ועשה את זה רק כלפי חוץ, משום שכך היה צריך לנהוג. איש אמת זה אדם שדבק באידיאלים, ולא נותן לתחלופת החיים עם כל הסיטואציות שלה להוריד אותו מהאידיאלים ולהיכנע לזרם החיים השוטף. איש אמת זה איש שמחובר לנצח, ולכן הוא חזק יותר מכל מאורע חולף שמאיים לעקור את האמת מן העולם. הוא יודע ש"אמת מארץ תצמח", ובסופו של דבר גם המציאות עצמה תגיע לתיקון השלם, ושואף להשלים את המציאות ככל שניתן. זו לענ"ד ההגדרה לאיש אמת.

נ.ב. יכול להיות שבאמת כשמי שבוחן את העבודות כותב דברים רק לפרוטוקול, ולא באמת מתכוון שיעשו את זה בעצמם, אולי בזה כשזה בא על חשבון זמן שיכול ללכת לדברים טובים אחרים, ולמנוחת הנפש כמובן, שמחה בעבודת ה' וכו'....בוודאי שטוב לא לעשות את מה שהוא אמר בעצמך. עכשיו אני חוזר בי, רק במצב שזה לא פוגע, כמו שכתבו פה, אז יש מקום להיות איש אמת תמיד, וכך ראוי. אבל לא יודע בדיוק להגיד לך מה ההנחייה ובאילו מצבים איך לנהוג....בקיצור, תשאלי רב.

אגב, המקור לכך שאפילו דברים שכתובים לא מחייבים הוא בגמרא שאומרת שאדם שאמר שהוא מוכר לחבירו פרה על מנת שהיא לא נגפנית, נשכנית וכו'.... (מסכת בבא קמא דף פ' עמ' א'...) ועוד מלא תנאים, אם בסופו של דבר התברר שהפרה הייתה אחד מהדברים האלו, המוכר חייב לפצות את הקונה, ורק אם אמר תנאים ספיציפיים ולא אמר "רשימת מכולת" של מומים, בכך מוכח שדווקא מומים אלו היו חלק מהחוזה והתכוון אליהם ופטור. מדוע אם זה "רשימת מכולת" המוכר חייב לפצות את הקונה? הרי לכאורה הסכימו! אלא שברור שהמוכר אמר את זה כלפי חוץ, לפרוטוקול, ולא התכוון באמת לכך שזה מהותי. אותו עניין מתבטא בחוזים, יש סעיפים מהותיים, ויש סעיפים שאינם מהותיים ואינם עילה לביטול החוזה. מדוע? אפילו שלכתחילה עדיף מלהימנע לעבור עליהם, בסופו של דבר הם אינם מחייבים. אני לא יודע בדיוק מה הגבולות ומה בדיוק נחשב שנאמר כלפי חוץ, אבל יש כזה דבר. כדאי שתשאלי רב שיגיד לך את הגדרים המדוייקים, ואשמח אם תשלחי פה אם קיבלת תשובה.

שוב תודה רבה!

הציון הוא שווה ממון, והוא ניתן על דעת שהמגיש עשה, ואם היה יודע שלא ככה מסתבר שהיו פוסלים אותה.

מה שכן אפשר שמותר להיעזר במטלה מוכנה ללמוד ממנה ולהכין חדשה בהשראתה..

אבל רק ניסיון חיים יעיד - זה כן פוגע במישהו. זה פוגע בך.

https://www.yeshiva.org.il/ask/92602

תמיד כאן בשבילך

אני אוהבת לעזור

כזאת אני

המוות👻

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!

לספור את העומר 49 יום