לך איך שאתה מתלבש לבת עין/תקוע/פרדס חנה ותשתלב סבבה. לא תראה מוזר בכלל, וגם אם תסתובב ככה ברחוב, לא יודע כמה יסתכלו עליך. זה כן שם אותך בתבנית מסוימת, אבל לא מעבר. אז אם אתה לא חי בפרדס חנה, מה עכשיו לא תתלבש עם איך שאתה מזדהה? למשל אני אישית הערכתי חברה שהיו לומדים בישיבה והשאירו את הכיפה השחורה כי ככה נהוג אצלם בבית, מה אז הגעת לישיבה ציונית דתית שכולם שמים כיפות סרוגות זה אומר שאתה עכשיו צריך להתלבש בצורה שאתה לא מזדהה איתה בשביל להשתלב? גם אם אתה קצת בולט בנוף, בסוף מתרגלים ואתה נהיה חלק ממנו.
רק אעשה הבחנה -
א. "הנה זה אני קבלו אותי או לא." זה סבבה, זה פשוט אומר שאתה רוצה להיות עצמך.
ב. "רוצה שיסתכלו עליי". לא הייתי ממהר לומר שזה גאווה, צריך להזהר עם כאלה קביעות. אם אתה מחפש אישור מהחברה לכך שאתה מיוחד, זה לא גאווה אלא חוסר ביטחון בייחודיות שלך. ואם אתה באופן מהותי אדם מוחצן, צריך לברר בזהירות רבה יותר את המניע, לשים לב שמצד אחד אתה לא חונק כאן נטייה טובה, ומצד שני לא נופל לגאווה באמת.