דבר ראשון- חשוב לי שתבינו שהייתי ממש קטנה אז.. לא להאמין שאני כתבתי את כל התגובות המגעילות האלה.. כן, מנקודת מבט של היום- נקודת מבט של אחרי שנה וחצי- אני מבינה כמו כולם כמה הספר הזה גרוע ורדוד.. אבל מכיוון שהוא היה הראשון אני סולחת לעצמי..

ואם כבר מדברים על סליחה.. סליחה ענקית מכולם.. על התוקפנות, הבוטות והגועל שנדף מבין השורות.. 

סליחה מיוחדת מבת שמש שכל כך צודקת.. אוהבת'ותך..

ותודה לכולם על הפירגון, המחמאות והרצון לעזור ולשפר.. אני הייתי זאת שהתנהגתי זבל.. תבינו- הייתי ילדותית, עדיין לא בת 12!! ילדותית מאד! זה בסדר, הספקתי להתבגר.. עכשיו אני אשמח לשמוע משוב על היצרות שלי בפסיפס.

אני מעלה לכאן סיפור שכתבתי השנה, בכיתה ז'- בטוחה שכולם יראו את ההבדלים!! ברמה.. בתוכן.. בעלילה.. בהכל!

20110703142708.doc

אוהבת ושוב סליחה:*

אני חושבת שהדמות של ליאל מיותרת אם לא תפתחי אותה קצת...

קודם כל, כדאי לך לשפר את רמת הכתיבה שלך. (זה משתפר עם השנים והנסיון אבל את צריכה לשים לב).

תוכן-קצת משעמם, אני מתנצלת.

עלילה- בנית קונפילקט די טוב, אני חושבת שהיה כדאי להציג אותו בצורה שונה.

כללי-ליאל מיותרת, סימני קריאה מיותרים, בסיפור לא כותבים בשפה רחובית או יומיומית, בסיפור לא כותבים גם במשלב גבוה מדי, עלילה די שטחית.

סה"כ, יחסית לגילך זה לא רע אפילו די בסדר.

אגב, שחכתי לציין, הסיפור היה מיעוד לפעילות על 'צביעות ומסיכות'. אם זה פותר את בעיית התוכן- מעולה, אם לא- יש לך הצעה איך לשפר זאת?

עלילה- קיבלתי.

כללי- את דיי צודקת, כשחושבים על זה.

שוב תודה

רק ברשותך, אם מוריה לא באמת אהבה את ליאור אז מה אכפת לה שליאור עוזבת אותה?

בס"ד

קראתי את כ------ל הסיפור הראשון, על רוני, וכו', כ-ו-ל-ו-! לא דפדפתי, התעמקתי! ;)

סתם, אבל קראתי כמו ילדה טובה! אומרים לקרוא- קוראת! אומרים לתת משוב, רוצה לתת!

אך, אויה! תגובות מגעילות, וסיפור חדש שצריך לקרוא!!! 

הודיה, אני ממש מאוכזבת ממך! לא יכלת לעלות את הסיפור השני דבר ראשון?!?! ;)

ברצינות! 

הנה משוב על הסיפור הראשון- (אם זה לא מעניין אותך, אז על תקראי! ;))

ככה, אז כישרון יש, אני ממליצה ללמוד קצת חוקים בספרות,

התפתחות של עלילה, 

פתיחה, סיום, פיסוק, וכו'...

לא התחברתי לסיפור, כי הוא דיי שיגרתי. 

וכולן שם טינוקות מושלמות, לא? לחלוטין. הדמויות ממש לא נחמדות...

ושימי לב לתאר לא רק מה הדמויות לובשות, אלא גם את הדמויות עצמן!

זה יעזור לנו להבין יותר את האופי שלהן. יעני, תעבדי קצת על השרטוט של הדמויות...

ובגדול, (קצת בוטה-) אני חושבת שיותר מעניין לראות איך הבית החדש ניראה או הביצפר,

(כמה כייף היה אם היית מתארת אותם!) מזה שרוני שמה עירון... מבינה? קצת תיאורים חסרים לי...

וזהו! באמת שאני חושבת שיש כישרון, וברור שיש מקום לפתח אותו...

בת שמש- מותר לי? אני שונאת לעשות את זה באישי, אבל את לא חושבת שאת קצת הרבה הגזמת בשירשור הזה? כאילו, אני רואה שקשה לך עם חוסר מושלמות, בכל דבר... 

אבל גם עם הודיה כתבה דברים שהיא לא הייתה צריכה לכתוב, כי זה היה פוגע,

אז מותר לך להגיד על דבר שהוא פשוט- "גרוע" "נוראי" "על הפנים"

את מאוד מוכשרת! באמת! ואני לא אומרת את זה כדי להתחנף... מה לעשות? יש כישרון.

אבל את לא חושבת שאת מלאה מעצמך יותר מהודיה? 

יש לך במה למלות את עצמך, אבל עם יורשה לי, אנחנו לא מושלמים, אז אפשר לשמור על טאקט בסיסי?

|מנסה בכל כוחו לא להיות בוטה| ...

הלוואי שלא פגעתי באפחד... הודיה, ובת שמש...

תוודה רבה.

אני אקח לצומת ליבי.

הודיה יקירתי- אני חייבת לציין שהשתפרת מאוד. ממש אהבתי את הסיפור.

לגבי העלילה, הייתי אולי מעמיקה אותה מעט, מסבכת עוד קצת, אולי מאריכה. מספרת עוד קצת על הקשר בין החברות,

וכמובן- לשים לב לשפה. שפת כתיבה היא לא שפת דיבור.

בהצלחה.

את נשמה איך שאת מודה ככה בטעויות... וסליחה שגם אני לא כתבתי אלייך הכי יפה בעולם...

והסיפור?- לא אהבתי, אבל כדי שאני יאהב ספר צריך לקרות נס, אפשר לספור את הספרים שאני אוהבת על יד אחת, [טוב, שתי ידיים] ואני אחת שקוראת הרבה...

בהצלחה בהמשך!!

בת שמש- גמני שמתי לב! לפני שהעליתי שיניתי כמה קטעים.. קיצור וראיתי מלא מילים ש.. ממבט שני לא מתאימות.. אז שיניתי חלק

תודה, מירב..

הספרים של רונית לוינשטיין מלץ נהדרים

אני מבטיחה שאני לא זקנה, אבל דבורה עומר - וואו.

אוּרי גם ספר מהמם. לא זוכרת במדויק את התוכן, אבל קראתי אותו בגיל מאוד צעיר (בהמלצת אמא), אז מניחה שסבבה.

הספר "אניגמה" זכור לי כמעניין ממש.

אם הנוער מעוניין בספרי פנטזיה, יש סדרה חדשה יחסית ונהדרת- שומרת הערים האבודות

הספר "פלא" (על ילד עם תסמונת כמו של מלאכי, או בסגנון)

ג' ד סלינג'ר אם רוצים משהו עם קצת פילוסופיה

גם הרוקי מרוקמי (לא מת עליו אבל שיהיה)

פול אוסטר חלק - מר ורטיגו, מוסיקת המקרה, טרילוגיה ניו יורקית

מילן קונדרה (הקלות הבלתי נסבלת של הקיום)

צרויה שלו אולי "כאב"

רוברט היינליין גר בארץ נכריה

צלה של הרוח קרלוס רואיס סאפון

ההסטוריה הסודית דונה טארט

חיפשה לנוער ויחסית נקי

לא חושבת שעונה על ההגדרה

אני לא יודע מה כללי המילון כאן ומה ההבדל בין נקי, ללא חשש של כלום, סטרילי וסבבה יחסית.

לדעתי הם מוגדרים בכל מקום כספרי נוער איכותיים. זה שיש שם קטע אחד שהוא אגב לב לבו של הסיפור ואי אפשר בלעדיו בשביל להבין את גודל העוצמה שם זה בדיוק העניין.

לגבי הרוקי לא בטוח שאני יודע למה הכוונה

איזה סגנון?

אל תיגע בזמיר, הרפר לי

לבדו ימות אדם, דויד....

אם את אוהבת בעלי חיים:

ג'יימס הריוט - כל ספריו

ג'ראלד דארל - היער השיכור

חברברי הסוואנה.  עוד ספר על איסוף באוסטרליה וזהו!

מסע קונטיקי, תור היידרגל

אינדיורנס

על איזה גיל מדובר בעצם? יהיה יותר קל לדייק.

ומה את אוהבת לקרוא. 

קוראים את הספר עם מילון ארמי-עברי ומילון למושגים במשנה וכד' (אם יש..)

ספר מקסים לנוער וגם למבוגרים. מאוד אהבתי.

ליאור אנגלמן(לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו, סולם גנבים-אחד הספרים הכי טובים שקיימים בעולם הזה!!)

אורנה בורדמן (מלכה בעל כורחה, בודדה במערכה וכו') מספרים על תקופות היסטוריות יהודיות כמו מגילת אסתר בתקופת המכבים מנקודת מבט של אישה שהייתה שם, לדעתי מהמםםם

שלם יותר מלב שבור של אבי רק והודיה בונו, מאוד אהבתי...

חיים אקשטיין (סודות בין הסמטאות וכו') לדעתי יותר ילדותי מהשאר אבל אנלא יודעת לאיזה גילאים אז....

לאידעת למה את נגד ספרים חרדים אבל המסע אל קצה הארץ של דבורי רנד היה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בחיים, קצת הסטוריה אבל הסיפור מהמםם ושווה את זה...

אני מדייקת יותר(: לגיל 17, אוהבת רומנים היסטוריים פרוזה והכלל פשוט שיהיה כיף לקרוא אותו שיהיה מעניין ומרגש ובשפה פשוטה.. ושיהיה יחסית נקי 

אם יש לכם עוד המלצות אני ממש ישמח(:

אבל כבר קראתי את כולם🤭וגם קראתי את כל אורנה בודרמן

פשוט ניסיתי המון ספרים חרדים ופחות אהבתי את הסגנון

יאו אבל נשמע ספר יפה מה שהמלצת אולי אני ינסה

ואם את פתוחה לזה-תנסי גם ספרים של רותי קפלר, אני קראתי את "אנוכי מבקש" ואהבתי מאוד...

יש גם שני ספרים מדהימים של אבישג צרחי, עד אחרי הנצח ומכאן ועד הנצח, עד אחרי הנצח קצת פחות נקי אבל מהמם ומכאן ומכאן ועד הנצח זה כאילו ספר המשך שלו, את תביני גם בלי לקרוא את הראשון אבל לדעתי כדאי לך לנסות גם את הראשון כי ככה יותר תביני וגם הוא יפיפה... אני קראתי קודם את הראשון והאמת שהוא גרם לי כאילו גם יותר להנות מהשני, לאידעת איך להסביר אבל מציעה לך לנסות, מקסימום-תדלגי על חלקים או משו.....

– "לב של דיו"

לנוער יותר צעיר לדעתי? אבל לא יודע, קראתי את הספר בערך 10 פעמים לפחות נראה לי אני יכול לדקלם בעל־פה. מאוד חמוד.

– "והיום איננו כלה" קריאה חובה

– טרילוגיית ארתור של קווין קרוסלי הולנד

(למען האמת קראתי רק את 2 הספרים הראשונים כי לא הצלחתי להשיג את השלישי אבל ממש מגניב) נראה שהספיקו לתרגם את הספר הראשון לעברית

– יומנו של חתול נודד (בדיעבד קצת קיטש אבל נהניתי מאוד בפעמיים הראשונות שקראתי)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

עכשיו את אקונין. רק בהתחלה.  הומור. ציני.  נראה לי שונה מספרי מתח אחרים.

לא כל כך נקי.

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

א. אף אחד לא ענה על השאלה אם מתאים לכם ספרים מהספריה הציבורית הרגילה. 

ב. מכיוון שאני רואה שיש כאן מגיבים ממש צעירים; אמנם הספרים בדרך כלל די

    די  נקיים, אבל לא בטוח שמתאימים לגילאים צעירים (16.....) ואני לא רוצה

    להיות המקלקלת..... יש מספיק על מה לעשות תשובה.

מחולקת לפי קטיגוריות. אבל.....היא נעלמה! לא יודעת לאן...!

כלומר, אולי, לא יודע אם אוהב.

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.