דבר ראשון- חשוב לי שתבינו שהייתי ממש קטנה אז.. לא להאמין שאני כתבתי את כל התגובות המגעילות האלה.. כן, מנקודת מבט של היום- נקודת מבט של אחרי שנה וחצי- אני מבינה כמו כולם כמה הספר הזה גרוע ורדוד.. אבל מכיוון שהוא היה הראשון אני סולחת לעצמי..

ואם כבר מדברים על סליחה.. סליחה ענקית מכולם.. על התוקפנות, הבוטות והגועל שנדף מבין השורות.. 

סליחה מיוחדת מבת שמש שכל כך צודקת.. אוהבת'ותך..

ותודה לכולם על הפירגון, המחמאות והרצון לעזור ולשפר.. אני הייתי זאת שהתנהגתי זבל.. תבינו- הייתי ילדותית, עדיין לא בת 12!! ילדותית מאד! זה בסדר, הספקתי להתבגר.. עכשיו אני אשמח לשמוע משוב על היצרות שלי בפסיפס.

אני מעלה לכאן סיפור שכתבתי השנה, בכיתה ז'- בטוחה שכולם יראו את ההבדלים!! ברמה.. בתוכן.. בעלילה.. בהכל!

20110703142708.doc

אוהבת ושוב סליחה:*

אני חושבת שהדמות של ליאל מיותרת אם לא תפתחי אותה קצת...

קודם כל, כדאי לך לשפר את רמת הכתיבה שלך. (זה משתפר עם השנים והנסיון אבל את צריכה לשים לב).

תוכן-קצת משעמם, אני מתנצלת.

עלילה- בנית קונפילקט די טוב, אני חושבת שהיה כדאי להציג אותו בצורה שונה.

כללי-ליאל מיותרת, סימני קריאה מיותרים, בסיפור לא כותבים בשפה רחובית או יומיומית, בסיפור לא כותבים גם במשלב גבוה מדי, עלילה די שטחית.

סה"כ, יחסית לגילך זה לא רע אפילו די בסדר.

אגב, שחכתי לציין, הסיפור היה מיעוד לפעילות על 'צביעות ומסיכות'. אם זה פותר את בעיית התוכן- מעולה, אם לא- יש לך הצעה איך לשפר זאת?

עלילה- קיבלתי.

כללי- את דיי צודקת, כשחושבים על זה.

שוב תודה

רק ברשותך, אם מוריה לא באמת אהבה את ליאור אז מה אכפת לה שליאור עוזבת אותה?

בס"ד

קראתי את כ------ל הסיפור הראשון, על רוני, וכו', כ-ו-ל-ו-! לא דפדפתי, התעמקתי! ;)

סתם, אבל קראתי כמו ילדה טובה! אומרים לקרוא- קוראת! אומרים לתת משוב, רוצה לתת!

אך, אויה! תגובות מגעילות, וסיפור חדש שצריך לקרוא!!! 

הודיה, אני ממש מאוכזבת ממך! לא יכלת לעלות את הסיפור השני דבר ראשון?!?! ;)

ברצינות! 

הנה משוב על הסיפור הראשון- (אם זה לא מעניין אותך, אז על תקראי! ;))

ככה, אז כישרון יש, אני ממליצה ללמוד קצת חוקים בספרות,

התפתחות של עלילה, 

פתיחה, סיום, פיסוק, וכו'...

לא התחברתי לסיפור, כי הוא דיי שיגרתי. 

וכולן שם טינוקות מושלמות, לא? לחלוטין. הדמויות ממש לא נחמדות...

ושימי לב לתאר לא רק מה הדמויות לובשות, אלא גם את הדמויות עצמן!

זה יעזור לנו להבין יותר את האופי שלהן. יעני, תעבדי קצת על השרטוט של הדמויות...

ובגדול, (קצת בוטה-) אני חושבת שיותר מעניין לראות איך הבית החדש ניראה או הביצפר,

(כמה כייף היה אם היית מתארת אותם!) מזה שרוני שמה עירון... מבינה? קצת תיאורים חסרים לי...

וזהו! באמת שאני חושבת שיש כישרון, וברור שיש מקום לפתח אותו...

בת שמש- מותר לי? אני שונאת לעשות את זה באישי, אבל את לא חושבת שאת קצת הרבה הגזמת בשירשור הזה? כאילו, אני רואה שקשה לך עם חוסר מושלמות, בכל דבר... 

אבל גם עם הודיה כתבה דברים שהיא לא הייתה צריכה לכתוב, כי זה היה פוגע,

אז מותר לך להגיד על דבר שהוא פשוט- "גרוע" "נוראי" "על הפנים"

את מאוד מוכשרת! באמת! ואני לא אומרת את זה כדי להתחנף... מה לעשות? יש כישרון.

אבל את לא חושבת שאת מלאה מעצמך יותר מהודיה? 

יש לך במה למלות את עצמך, אבל עם יורשה לי, אנחנו לא מושלמים, אז אפשר לשמור על טאקט בסיסי?

|מנסה בכל כוחו לא להיות בוטה| ...

הלוואי שלא פגעתי באפחד... הודיה, ובת שמש...

תוודה רבה.

אני אקח לצומת ליבי.

הודיה יקירתי- אני חייבת לציין שהשתפרת מאוד. ממש אהבתי את הסיפור.

לגבי העלילה, הייתי אולי מעמיקה אותה מעט, מסבכת עוד קצת, אולי מאריכה. מספרת עוד קצת על הקשר בין החברות,

וכמובן- לשים לב לשפה. שפת כתיבה היא לא שפת דיבור.

בהצלחה.

את נשמה איך שאת מודה ככה בטעויות... וסליחה שגם אני לא כתבתי אלייך הכי יפה בעולם...

והסיפור?- לא אהבתי, אבל כדי שאני יאהב ספר צריך לקרות נס, אפשר לספור את הספרים שאני אוהבת על יד אחת, [טוב, שתי ידיים] ואני אחת שקוראת הרבה...

בהצלחה בהמשך!!

בת שמש- גמני שמתי לב! לפני שהעליתי שיניתי כמה קטעים.. קיצור וראיתי מלא מילים ש.. ממבט שני לא מתאימות.. אז שיניתי חלק

תודה, מירב..

תוך כמה זמן אתם מתכננים לענות?

עיין נא בכמה פורומים אחורה בפורום סופרים. כתבתי שם רשימה ארוכה.

בהצלחה!

מצד אחד יש זכויות יוצרים, ומוסר דרך ארץ וכו',

מצד שני יש שיאמרו שזה זוטו של ים וכו'.

ולמה ספרים בדרייב, אם אפשר לשאול? אתה קורא במחשב?

יש אפליקציות טובות לזה, בתשלום סמלי או יותר

אבל אני לא מכירה לעומק כי אני קוראת אותם מודפסים

פשוט יש לי קורא ספרים

ולא בא לי לשלם על כל ספר שאני קורא, אני קורא מלא ספרים ולוקח לי לילה לספר גדול, אז לא חבל על הכסף?

ויפה על הציטוט בחתימה

אילו היה לי כח הייתי קוראת שוב את הסדרה ומוציאה משם ציטוטים יפים לשמור לי

ייצבה אצלי המון יסודות לעבודת השם ולעבודה פנימית.

מי הכי אהבת מהדמויות, ואיזה ספר לדעתך הכי חשוב?

מה הכוונה ספר הכי חשוב? מבחינת מה?

מהדמויות מאוד התחברתי לטורנאל מהספר האחרון אבל יש עוד הרבה

אני חושבת שאיסתרק הוא הספר הכי הכי

אבל הדמות שהתחברתי אליה היא מהללאל

זה שאיסתרק קוצר את המקום הראשון זה דבר מוסכם

אמנם לצערי קראתי את הסדרה בסדר מבולגן, כך שזה מעט פגם לי בקריאת איסתרק שהסוף צפוי... אך חלק גדול מההנאה בקריאה הוא החזרה פעם שניה ושלישית ולא רק העלילה. כך שנותרתי עם הנאה

שקידה במסך,
אני רואה את זה עליי, ככל שאני יותר במסך
ככה אני פחות רוצה לקרוא ספרים...

אבל קראתי לא מזמן את נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב

ואמנם לא לגמרי גלאט (לא משהו מוגזם או משהו)

אבל... וואו.

תודה על התגובה. אני כל כך אוהבת לנתח ספרים (טובים!)

"והיום איננו כלה" מתעלה עליו מכל בחינה ובייחוד ברמה הטכנית.

אבל אלה שני סיפורים שונים ואני חושב ש"נמר השלג" נוגע בעניינים מאוד מהותיים, בעומקם של דברים.

נראה לי על פניו ספר רציני. כן?

קראתי לפני שנים

ועדיין זוכרת לטובה את הדמויות, העלילה, המסרים.

תהני

יש סקאלה של ספרים, כמו סקאלה של רמה תורנית. ולדעתי זה תלוי בכותב וביראת שמים שלו..

אלה ספרים שהכותב או הספר מדברים על העולם הדתי:

אבידות- מיכאל שיינפלד

וגם מים שאין להם סוף - מיכאל שיינפלד

וגם עד שנגיע הביתה- מיכאל שיינפלד

הרב ליאור אנגלמן כתב ספרים יפים-

לא מפסיקים אהבה באמצע,

קשורה בנפשו

סולם גנבים

הספרים שלו כתובים טוב והדמויות מעניינות.

שמונה דקות אור- של ליהרז טויטו פרומן,

מספר על הרב מנחם פרומן זצ"ל, כביכול מנקודת המבט של אשתו אבל בצורה של סיפור עלילתי מעניין ויפהפה לדעתי.

הקדוש ברוך הוא וארבע רווקות מהשומרון- יפה ממש ברעיון המרכזי וגם הספר עצמו כתוב טוב

השנה שאחרי הפור- אברהם אליצור- ספר טוב באווירה ישיבתית

וכמובן חרשתא- של יהודית קגן. ספר ביכורים אבל כתוב ממש טוב, ברמה איכותית מאד

ספרי סיפורים ששווה לקרוא:

וופלים לימון, של יהודה גזבר

סיפור קטן- ספר שיצא לפני בערך 17 שנים עם הסיפורים של העלון עולם קטן

גלגל חוזר- איתן הוד

חצי חלון, חצי מראה- של מוני אנדר. זה בעצם ספר חרדי אבל אנושי מאד, ולכן הוא לא חרדי קלאסי.

יש עוד כמה, אבל נראה לי זה מספיק להפעם.

ויש גם ספרים חילוניים שאהבתי, לרשימה אחרת

סולם גנבים לא אהבתי - זה של הרב ליאור אנגלמן?!

4 רווקות מהשומרון - לא הייתי ממליצה. לגמרי לא. מאוד לא צנוע

בלשון המעטה. רק הולך ומדרדר. די הזדעזעתי . בכל זאת, בחורה דתית.

אנסה בלי נדר את היתר.

ספרים חילונים אני מכירה , ראי את הרשימה שלי

אם את רוצה, כדי למנוע כפילויות (בערך מלפני חודש וחצי,

חודשיים).

מוכנה לשמוע עוד. אין הרבה ספרים טובים, לצערי.

תבורכי.

ושהמסר שלהם צנוע וטהור?

לי ב"ה יש מספיק ספרים בספריה- קוראת הכל.

ואני חושבת שלפעמים המסרים גדולים יותר מהסיפור עצמו...

באמת בספר "הקב"ה וארבע רווקות מהשומרון" יש תיאור של תהליך שהבחורה עוברת.

כן היא נהיית פחות "שומרת" על ההלכה ועל הגדרות והצניעות.

אבל המסר הוא, ובכן, המסר הוא, שהשם יתברך נמצא איתה. 

שם שום מסר מיוחד מלבד קלות ראש וחוסר גבולות.....לא הרגשתי שום שום הערכה

לבחורה הזו. וגם הספר לא מעניין במיוחד בכלל.

בודאי שהקב"ה נמצא איתנו בכל, אבל אנחנו נעשה את כל התועבות ונאמר בגלגול עיניים צדקני

שהשם איתנו?  במה זה בדיוק מתבטא? מה הקשר שלך לבורא העולם, איך את מבטאת אותו מלבד

לעשות ככל העולה על רוחך ולהגיד שאת מחוברת להשם? זה קצת נוצרי, הייתי אומרת...

אני מדברת על הספר כמובן.

אבל באמת, מעדיפה אם אין ברירה לקרוא משהו לא צנוע

של גויים או חילונים, רק לא פריצות במעטה של יראת שמים.

אני קוראת גם ספרים לא משלנו ולא דתיים ולא עם מוסר יהודי דווקא.

כן מאוד מעדיפה לקרוא ספרים נקיים. אבל לצערי, אין כאלה כמעט.

אם תעייני ברשימת הספרים ששלחתי לפורום פעם, תראי שרוב

הספרים, בעצם, כולם כמעט, הם ספרים לא משלנו.

אם את לא מוצאת את הרשימה, תכתבי לי ואשתדל לחפש ולשלוח

(אם אדע איך, אני די סתומה לגבי כל הקשור למחשבים, טכניקה

וכו'....)

נורא תודה על ההתייחסות שלך. זוכרת שענית לי פעם כששאלתי אם

קוראים שאת קוראת.

וגם אז נראלי יותר צופה אבל גם קורא הרבה (בעיקר בפורום)

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים