"הרב קרליבך סיפר על יהודי אחד שנסע לדרום אפריקה. הוא סיפר שפגש שם יהודי זקן כבן שבעים, והוא היה כל כך חם! מעולם הוא לא פגש אדם כל כך חם. הוא היה חם לא רק אליו, אל כל אדם הוא הקרין חמימות עמוקה. הוא חשב לעצמו מאיפה כל החום הגדול הזה שהאיש מקרין, ואז בלילה האחרון שלו באוסטרליה הוא שאל את אותו יהודי מאיפה הגיע כל החום הרב הזה שהוא מקרין לסביבתו. הוא ענה לו, 'נולדתי בפולין, בכפר קטן לייד העיירה אלכסנדר. אבי עבד קשה, אך למרבה הצער לא הצליח לפרנס את המשפחה. והיה לו דוד עשיר ששלח לו כרטיסים לבוא אליו לדרום אפריקה – 'כאן תוכל לחיות כמו בן אדם, ואפילו להתעשר'. מכוון שמצב הזהות והחיבור ליהדות בדרום אפריקה היה לא כך טוב, אמר אבי: 'מי יודע, אולי זו השבת האחרונה בחיינו. הבה נעשה אותה אצל הרבי הקדוש מאלכסנדר. 'נסענו לשבת לרבי מאלכסנדר.בזמן סעודת השבת אצל הרבי לחש מישהו על אוזנו של הרבי שיש כאן יהודי שעומד לעזוב לדרום אפריקה, יחד עם הילד שלו בן האחד-עשרה, ואין להם היכן לישון.אמר הרבי: 'אתם תדאגו לאבא למקום לישון. אבל את הילד – אני רוצה שהוא יהיה האורח המיוחד שלי לשבת. תכניסו אותו לחדר שלי, תסדרו לו מיטה ותנו לו כרית ושמיכה. אני רוצה שישן בחדרי'. לא הבנתי איך זכיתי אני, ילד בן אחד עשרה להיות אורחו האישי של הרבי הגדול מאלכסנדר… נשארתי לבדי בחדר בו נהג הרבי לקבל אלפי יהודים. ממש הרגשתי שאני נושם את הקדושה. ממש לא הצלחתי להירדם מההתרגשות.באיזה שהוא שלב התחלתי לנמנם. עמדתי להירדם לגמרי כשפתאום שמעתי צעדים כבדים. היה זה הרבי הקדוש שנכנס לחדר. פחדתי לפקוח את עיני. הרבי הניח את ידו על השמיכה שכיסתה אותי ואמר לעצמו בשקט: 'אוי וי! הוא בטח קופא מקור', והוא הניח עלי את מעילו הכבד. בכה האיש הזקן ואמר: 'האמן לי, ידידי, מעילו של הרבי מאלכסנדר עדיין מחמם אותי' ".

יש המשך מתוק אחרי זה..

אבל גם זה טוב לי, תודה ממש!

*סיפורי נשמה חלק א'/ לב חם/ מעילו של הרבי מאלכסנדר*

"לב טוב הוא גם לב אוהב, כמובן. אהבה בלב היא אור גדול, אך כדאי שהלב הזה יפיק גם חום... כאן בעולם הזה, בייחוד כלפי ילדים, אהבה מוכרחה להיות חמה!תקשיבו, ידידים יקרים! את הסיפור הבא שמעתי מאבי זכרונו לברכה. מספר שנים לפני מלחמת העולם נסע רב חשוב לדרום-אפריקה, למסע התרמה עבור אחת הישיבות בליטא. כשחזר, עבר דרך וינה ונכנס לבקר את אבי. הוא סיפר לו על יהודי מיוחד שליווה אותו וסייע בעדו כשהה בדרום-אפריקה. 'יהודי זקן, כבן שבעים', סיפר, 'והוא היה כל כך חם! מעולם לא פגשתי אדם כל כך חם! לא רק כלפיי, כלפי כל אדם הקרין חום עמוק.' אתם יודעים חברים, יש אנשים טובים ומתוקים, ואפילו קדושים. אבל אנשים ממש חמים, זה מיוחד ונדיר. אני לא מתכוון לאנשים בעלי 'מזג חם'. אני מתכוון לחום פנימי, לחום היוצא מהלב. סיפר הרב: 'ביליתי עם הייד'לה הזה מספר שבועות. בלילה האחרון, לפני שעזבתי, אמרתי לו: ' ידידי ומכובדי, טיפלת בי כל כך יפה! לא יכולתי לקוות לעזרה יותר טובה! אבל אמור לי: מי לימד אותך להיות כל כך חם?' החום החסידי של האיש הזה היה לפלא בעיניי, מפני שידעתי שהוא הגיע לדרום-אפריקה כשהיה רק ילד, ולא היה אז שום חינוך יהודי. וכך סיפר לי: 'נולדתי בפולין בכפר קטן, לא רחוק מהעיירה אלכסנדר.' אהה, אלכסנדר! אחת השושלות הכי קדושות... ר' יחיאל מאלכסנדר, אבי השושלת, היה מגדולי הצדיקים בפולין. המשיך האיש: ' אבי עבד קשה, אך למרבה הצער לא הצליח לפרנס את המשפחה. בדרום-אפריקה היה לאבי דוד עשיר, ויום אחד שלח לנו כרטיסים על מנת שנבוא אליו. 'כאן תוכל לחיות כמו בן-אדם, ואפילו להתעשר' כתב. אלא שבאותה תקופה, מבחינת יהדות לא היה כלום בדרום-אפריקה, לכן לא היה לאבי פשוט להיענות להצעת הדוד. אבל מה אפשר לעשות... בלית ברירה נענו הרי להזמנה. הייתי אז ילד בן אחת עשרה. אני זוכר כמו היום איך שאבי אמר לי: 'מי יודע, אולי שבתות כמו שיש כאן בפולין לעולם לא תהיינה לנו עוד. אז הבה ונעשה את השבת האחרונה אצל הרבי הקדוש מאלכסנדר!' אלכסנדר היתה מלאה יהודים שבאו לשבת. דע לך, עד שיבוא המשיח לא תהיה עוד שבת כמו באלכסנדר! איזו תפילה... היתה שם קדושה כל כך פנימית ומרוממת והסעודה עם הרבי הקדוש ר' יחיאל... קשה לתאר את השגב, את העונג... בזמן הסעודה באו ולחשו לאוזניו של הרבי שיושב כאן יהודי שעומד לעזוב לדרום-אפריקה, שהוא נמצא כאן עם הילד שלו ושאין להם איפה לישון. ענה הרבי: 'האבא יוכל לישון בבית המדרש על אחד הספסלים. תדאגו לו לכרית ולשמיכה. ולגבי הילד, אני רוצה שהוא יהיה האורח המיוחד שלי בשבת הזאת. תכניסו אותו לחדר שלי, תצמידו כמה כיסאות יחד ותסדרו לו כרית ושמיכה! אני רוצה שיישן בחדרי.' לא הבנתי איך זכיתי אני, ילד בן אחת עשרה, להיות אורחו האישי של 'קודש הקדשים', ההייליגר רבי מאלכסנדר... לאחר הסעודה לקח אותי אחד החסידים לחדרו של הרבי. הוא הצמיד שני כיסאות ונתן לי שמיכה וכרית. אבי התלווה אלי, נפרד ממני בנשיקה ויצא. נשארתי לבדי בחדר בו נהג הרבי לקבל אלפי יהודים. כאן יושב הרבי ומקשיב ליהודים שבורים, בנפש וברוח. בקדושתו ובאהבתו הוא מעמיד אותם על הרגליים, משיב להם את הנשמה, מתקן להם את החיים. לא יכולתי לישון! עוד מעט אנחנו נוסעים לדרום-אפריקה... מתי אזכה עוד לספוג קדושה כזאת? שכבתי דומם והחלטתי להישאר ער, בשביל לנשום את האוויר המיוחד הזה ולחרוט את המקום הזה בזיכרוני ובליבי לתמיד. אבל כמובן, באיזה שהוא שלב התחלתי לנמנם. עמדתי להירדם לגמרי כשפתאום שמעתי צעדים. היה זה הרבי שנכנס לחדר. פחדתי לפקוח את עיניי... הרבי הניח את ידו על השמיכה שכיסתה אותי ואמר לעצמו בשקט: 'אוי וי! הוא בטח קופא מקור!' והוא הניח עלי את מעילו הכבד. דמעות לחלחו את עיניו של האיש הזקן מדרום-אפריקה כשאמר: 'האמן לי ידידי, מעילו של הרבי מאלכסנדר עדיין מחמם אותי!' והוסיף: 'אם מעילו של הרבי עדיין מחמם אותי בעולם הזה, אני מאמין שהוא יחמם אותי גם בעולם האמת!' כך סיפר לאבי הרב שחזר מדרום-אפריקה. אתם יודעים, חברים, מה אנחנו צריכים היום הכי הרבה? מעיל קדוש שיחמם את הנשמה שלנו לנצח! מדוע יש כל כך הרבה מלחמות ושנאה בעולם? מפני שהעולם חסר את מעילו הקדוש של הרבי מאלכסנדר! העולם מלא בצעירים שהולכם לאיבוד. אתם יודעים מדוע? כאשר קפאו מקור, לא היה מישהו שיניח עליהם מעיל קדוש... זוהי תקוותי העמוקה, חברים, זוהי תפילתי וברכתי- לילדים שלי, לילדים שלכם ולילדי העולם כולו: שהקב"ה ברחמיו המרובים יזכה כל ילד יהודי לפגוש אדם אחד שיניח עליו מעיל קדוש! פעם הזמינו אותי לכנס גדול על דת וחינוך. עסקו בשאלה אם צריך ללמד דת בבתי הספר. מישהו שאל: 'אבל מה זה דת'? בתגובה החלו הנציגים 'למכור' כל אחד את הדת שלו. היו שם קלוויניסטים, קתולים וכו'. כל אחד אמר: 'אצלנו', 'בדת שלי'... בתור יהודי, ביקשו גם ממני לדבר. וכך אמרתי: 'אתם יודעים מהי דת בעיני ומה תפקידה? דת צריכה להיות המעיל העוטף אותך והשומר על החום הפנימי שלך! מפני שבחוץ העולם קר.' כך אני אומר גם לכל מורה המתכונן ללמד תורה ויהדות: 'לך תשיג לך מעיל קדוש, שיהיה לך במה לחמם את התלמידים שלך!' העיקר, אבות ואימהות יקרים, זה ממש לתת לילדים שלכם את החום שהם צריכים. אל תפסיקו לחבק ולנשק את הילדים שלכם! דעו לכם, זה אף פעם לא מספיק! עכשיו תקשיבו לסיפור שיושב בליבי כל הזמן: היה ברומניה רבי אחד, לא כל כך ידוע, שהציל מאות ילדים במלחמת העולם השנייה. היו אלה ילדים שהוריהם נלקחו למחנות, והרבי היה מחביא אותם בכל מיני מקומות, כשמדי פעם הוא מעביר אותם למקומות חדשים, בטוחים יותר. הוא דאג לכל מחסורם עד סוף המלחמה. פגשתי מישהו שהכיר את בנו של אותו רבי, וכך סיפר לו הבן: 'הייתי ילד בן תשע כששהינו אחי ואני במקום מסתור, יחד עם ילדים נוספים שאבא הציל. פעם באמצע הלילה הרגשתי שאבא לוקח מעלי את השמיכה. אמרתי לו: 'אבא מה אתה עושה?! קר לי!' ענה אבי: 'אתה יודע שלצערי אין מספיק שמיכות לכולם, ולמויש'לה אין שמיכה.' 'אבל אבא', אמרתי, 'מה ההבדל בינינו? מדוע הוא עדיף עלי? שנינו בני אותו גיל!' 'אבל למויש'לה אין אבא', השיב אבי.  אתם יודעים חברים, זה נוקב ויורד עד התהום: לילד בלי אבא קר יותר... לצערי יש הורים שחושבים שלתת לילד שלהם אוכל זה מספיק. אך לא פחות מאוכל, ואול עוד יותר, הילד זקוק לאהבה, לחום! אם לילד קר, ה' ישמור, אולי זה אומר שאבא ואמא שלו לא עושים את חובתם..."

איזה כיף שמצאתת

תודה לך ככ (:

יאלדה אני מאוהבת בך קשות. אפשר?

ילדה שלי🤍

אפשר להקדיש לך את הסיפור הזה? ואת ההמשך שלו גם. אני אמצא ואשלח לך

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר