הנתון של מספר חודשים פחות מפריע לי כי בד"כ מתארסים אחרי כמה חודשים אז ברור שהרווקים לא הגיעו לשם.

יותר מטריד אותי ש80% רשומים במיזמים. זה אומר שהסיכוי שלי למצוא מישהי שלא מכיר\פגשתי הוא אפסי.

כל מה שקשור לרמה הדתית ולשמירת הנגיעה. עצוב. פשוט עצוב.

של הגיל בלבד כפי שניתן להבין מהנתונים.

ייתכן שבמידה מסוימת הגיל קשור לרמת שמירת הנגיעה... וככל שאתה תורני יותר כך גיל הרווקות נמוך יותר, כמובן בערבון מוגבל ובהכללה גסה.

זה שהרבה רשומים למיזם כלשהו זה לא אומר שאתה רשום לאותו מיזם. אז יש הרבה מקום להיות בכמה מיזמים ושתכיר חדשות שם

ראית מה כתוב חסרים להם מקומות .. תכלס

גם דוסים רוצים מקום איכותי

קידוש .. שיעור תורה .. 

משהו פחות מתאמץ ממפגשי פופ

תורניים לא ילכו למקום מעורב ובטח לא "יתחילו" (מילה שנואה עלי) עם מישהי.

כי אם הוא יהיה בשיעור נפרד אבל באוכל ביחד והוא ישלח צד ג..?

בעייתי גם?

אני מכירה תורנים תנוח דעתך

ואני גם לא אוהבת את הצביעות והעוול שעושים להם

שלי, של חברי ובעצם של הציבור שלי.

ולמען הסר ספק - זו לא צביעות או עוול (לא ברור לי איזה). זו צניעות, נקיות וישרות.

כי לא חסר בנות תורניות שביקשו מחברות או שדכניות לברר על בחור שראו בתפילה .

גם זה לא טוב ?

אני לא אוהבת שלוקחים יוזמה קדושה של היכרות ועוד בדרכים תורניות

והופכים אותה למעשה אסור

תמצא את הדרך התורנית שלך בפנים

כל פעם שעולה המחשבה או הביקורת

"מה פתאום צריך 100 אחוז נפרד, שלא יכלו לראות אחד את השני אף פעם .. "

זה בעייתי להיכרות 

אתה חושב שזה לא מתאים.. יש דרכים להפוך את זה למכובד צנוע וטוב .

ואם זה יבנה בתים כשרים בישראל מה טוב

הצביעות הזאת של תשארו בבית אל תצא לעולם תכירו רק בשידוך שלא ראיתם מעולם .

כנראה טובה אבל לא מספיק אבל לפתוח עוד אפיקים והעיקר לא להשאיר רווקים חסרי אוניך

דת"ל תורני מבית ומבחירה. 

הדוגמא של התפילה לא רלוונטית. אני בטוח שלא היית רוצה לפגוש מישהו שהסתכל עליך בתפילה... 

לגבי שאר מה שכתבת - פשוט לא מסכים. נקודה. 

את מתארת צניעות ומיקוד בתור צביעות ולעומת זאת התפזרות וחיצוניות כדבר טוב. 

מה בדיוק" קדוש " בערבוביה הזו? 

ואגב - אם יש משהו שהמגזר החרדי עוקף אותנו בסיבוב זה השידוכים. למרות השיטה ה"מיושנת". 

בקשה רוב המגיבים טענו 

 שחסרים להם מקומות מפגש עם דתיים הקרובים לחיים שלהם ..

לא טוב לך? שיטה אחת מתאימה לך 

לך עליה 

רק תעשה טובה אל תתייג אנשים מי תורני ומי לא 

גם תורני יכול לבחור בעוד שיטה..

תעשה מה שטוב לך

(לגבי זה שחרדים נפגשים רק בשידוך ידוע לכן שאלתי אם אתה חרדי)

את חושבת שזה טוב ונחוץ - תהני. אפשר לפתוח על זה דיון נפרד. 

אני אומר לך את מי לא תמצאי  במקומות כאלו - אותי ושכמותי שזה אומר בחורי ישיבה\בוגרי ישיבה תורניים (כן, דתיים לאומיים) שמחפשים בית של תורה. 

מכיר תורניים בני מעל 40! שהלכו לשם ממש בתור מסירות נפש על שידוכים ובקושי עצום. 

לעניות דעתי בחורים תורניים פחות נצרכים לזה ולכן לא יגיעו לשם…

לא סתם כתבתי על הרמה הדתית. רווקה תורנית מעל גיל 30 זו חיה נכחדת. לצערנו גם הפוך. 

כלומר, בחורים תורניים שלא גרים בקרית משה והם בנים של ר"מ במורשה הכוונה.

אתה טוען שבחורים תורנים לא יהיו במקומות כאלה ..

אני לא מסכימה איתך 

ולא רק זה אני חושבת שאתה עושה עוול בתגובה שלך , מדוע?

כי אתה מכליל שבחורים תורניים לא ילכו למקמות כאלה ומי שכן לא דוס .

הנחה שגויה מאוד בעיני .כי מי שמך?

וגם מעודדת אנשים להישאר תמיד בבית 

אולי גם לא צריך דייטים?

אולי גם לא צריך לשלוח צד ג בכל זאת אם בחור או בחורה ידברו אחד עם השני

רוצה להמשיך רק עם שידוכים שלא ראית מעולם לפני? תמשיך ובעז"ה תצליח 

אבל קצת עין טובה על האחר וגמישות מחשבתית שיכולה להוביל למפגשים כן צנועים כן מכובדים

 אני מתאר לך עובדה עלי ועל כל העולם שלי. את מתעקשת להתעלם. זכותך. 

רק אל תשאלי אחר כך למה לא מוצאים כאלו. 

אם יש מוח והוא עובד טוב אפשר בהחלט לעשות מפגש תורני בגדרי ההלכה צנוע ..

לא אמרתי שתיגש לבחורה 

א. לא מסכים איתך. נקודה. 

ב. אני מבין שאת הולכת למקומות כאלו. מה אחוז הבחורים שרוצים לבנות הית של תורה שם? 

אני הייתי בשיעור תורה רק הרב ראה את שני הצדדים בעיקר את הבנים ..

ענה שאלות ל2 הצדדים ..

לבנים לא היה מושג מי מדברת ..

שאני שאלתי שאלה בחור מהעזרת גברים לא ידע מי מדברת כי זה חסום לגמרי .

אחרכ שאל את הרב הרב שכח אז בירר .. וניסו להציע לי אותו.

זה רע?????

הוא בכלל ידע איך אני נראת? לא!

אני אומרת אפשר להתאים את הרמה של הדוסיות בהתאם לווויב....

לכל אחד מגיע 

ולא אני לא בעד הפרדות כאלה מטורפות פשוט אומרת לכל אחד מגיע דרך שנוחה לו

ולא זה לא היה מפגש פופ ולא אני לא רגילה לדברים האלה 

אין לי בעיה לדון איתך אבל את פשוט לא עונה לדברים שאני כותב.

את כותבת שזה מתאים\תורני\צנוע וכו'. לא מתווכח איתך שזו דעתך. 

אני מוסר לך אינפורמציה - הציבור שרוצה להקים בית תורני לא נמצא שן. תעשי עם זה מה שאת רוצה. 

ועדיין לא ענית לי - כמה כאלו יצא לך לפגוש שם? 

לא זכור לי שבנות בררו על בנים במרכז לחברות שלהן או בחברון

הבנים בכו שאוי ואבוי פנו לרב/ לשדכן / לחבר שלהם בת

אני יכול להבין למה אתה רואה את זה באור שלילי, זה כי בעולם נהוג הרבה פעמים שאם "מתחילים" עם מישהי זה לא למטרות נקיות וישרות. אבל לא תמיד זה ככה, ומהותית זה גם לא חייב להיות ככה. לגשת אל בחורה זה לא הבעיה, אלא לשם מה אתה ניגש, וזה די משנה הכל. כיוון שהמטרה שלך נקיה וישרה, ואתה עושה את זה כי אתה באמת רוצה לקיים מצווה מעבר לזה שאתה מעוניין להוביל את זה לקשר אמיתי, עם אהבה והערכה ולא סתם להעביר את הזמן, זה מן הסתם גם מעצב את הדרך בה אתה עושה את זה. זה יתבצע בצורה מכבדת, צנועה ועניינית, לא כזאת שונה מהצורה שעקרונית מתירה לך גם לצאת עם מישהי לדייט רק שניכם בבית קפה ולדבר. תעשה מה שאתה חושב, אבל רק תזכור שמדובר כאן באחת מהמצוות החשובות, כדאי לשקול רווח מול הפסד ביתר דקדוק בנושא הזה, רווח על כל צדדיו מול הפסד על כל צדדיו.

למה אתה ניגש אליה? תענה לעצמך בכנות ותבין אותי. 

אתה יודע משהו על המידות שלה? אופי? רצונות? או רק איך היא נראית ומקסימום איך היא מתלבשת? 

תמיד אומרים אותו דבר…

אני בעיקר מקשיב לאיך אומרים את הדברים. אבל בכל מקרה - אתה מתחיל מהאדם עצמו וממשיך החוצה ולא להיפך (במקרה הטוב). 

אבל הסיבה בדרך כלל שניגשים אל מישהי זה מתוך אינטואיציה, אותה אינטואיציה שאתה משתמש בה כשאתה רואה כרטיסיה. אתה רואה איך היא מדברת, מה היא משדרת, אתה קולט איזשהי תמונה שטחית מאוד של קווי האישיות שלה. ושאר הדברים שאתה מדבר עליהם אפשר לברר תוך כדי שיחה איתה. 

וכמובן שאין שום בעיה בלהכניס לשיקול גם את השאלה אם המראה שלה מוצא חן בעיניך ואיך היא מתלבשת, את זה אתה עושה אני מקווה גם בדייט

אני "ניגש" למישהי קודם כל ולפנח הכל לפי שכל - האם הכיוון נראה מתאים והשאר אח"כ. 

" אינטואציה" זה מתכון לבלבול מוחלט. 

לצורך העניין מדבר כרגע על בנים. 

בהינתן שכל מי שיגיע לאירוע יהיה בממוצע באותה רמה מוסרית, דתית, השקפתית.

היית מגיע לאירוע כזה?

בערך שקול לשאול אם הישיבה תצא לפאב. 

זה. לא. שייך. 

המטרה לא אותה מטרה, והאנשים לא אותם אנשים. כאן רוצים להקים בית נאמן וכשר בישראל, וכאן דברים אחרים. כאן מדובר באנשים פשומרי תורה ומצוות, צנועים מאוד בדיבור ובמעשים, וכאן מדובר בפורקי עול. אני באמת לא מבין איך אתה עושה את ההשוואה הזאת בכזאת קלות

בבית שדכנך לאורחים ע"פ הנ"ל. שתי שולחנות נפרדים, הנשים לא שרות אבל הגברים אומרים דבר תורה ולפני זה מכריזים מועמד מספר X. האם היית מגיע לאירוע כזה?

האינטואיציה שדיברתי עליה, זאת אותה אינטואיציה שאתה משתמש בה כשאתה רואה כרטיסיה, כי באמת כל הכרטיסיות אותו הדבר, גם התיאורים מחברות שאתה מדבר איתן חוזרים על עצמם לפעמים. כל מה שנשאר לך זה לקלוט מול מה אתה עומד לפי מה שהיא משדרת, תכלס זה אפילו יותר טוב מתיאור שאתה מקבל מצד ג. מדובר כאן ברושם ראשוני שאתה בוחן ושוקל אותו לפי מה שאתה מבין.

אתה רואה חיצוניות. נקודה. 

יכול להיות שזה טוב לך אבל אל תחיה באשליות. 

אף אפרק אותה ואמנה אותה לחלקים.

א. תמונה שטחית מאוד של האישיות שלה(אפילו יותר טובה מתיאור יבש של מילים בכרטיסיה לפעמים)

ב. היא כנראה דוסית לפי הלבוש.

ג. המראה שלה מוצא חן בעיני.

מה זה כזה שונה מכרטיסיה? אתה אף פעם לא רואה מעבר לחיצוניות לפני שאתה פוגש מישהי. אם יש לך דברים שחשובים לך מאוד ואתה לא רוצה לבזבז זמן, ניחא. תברר לפני. אתה יוצא עם מישהי  שעתיים לפחות על פחות מזה, לדבר איתה חמש דקות לברר במי מדובר זה סוף העולם?

לגשת למישהי לפי החיצוניות שלה. 

אם היה מדובר במקום התנדבות והיה ממעט ממשק זה היה מתאים לך?

במקום משודכות היה את החברות שמבררים אצלן, ועם כל האמור לעיל וכו', היית נרשם?

מה המטרה של כל השאלות האלו? 

אבל אם אתה אומר שזה עניין של העדפה אישית אז אולי מלכתחילה הסברה התורנית שלך נוגעת בדבר?

לפי זה הסברות של כולם נוגעות בדבר. 

אדרבה - אני יודע מתי ואף כותב זאת בכנות. 

וכרטיסיה זה לא חיצוני? ממתי אתה יוצא עם מישהי כי אתה הצלחת לקבל הצצה אל שורש נשמתה דרך מילים של כרטיסיה? ברור שאת זה אתה מחפש וזו המטרה הסופית, אבל לא על פי זה אתה מחליט אם לצאת איתה או לא, טכנית, זה בלתי אפשרי

ואגב, עם ניסיון גם בכרטיסיה אפשר לראות מעט. 

בעיקר סדרי העדיפויות והדגשים.

אבל זה עדיין שטחי. ולא כזה שונה, וגם לא כזה משנה כי המטרה אותה מטרה. להתחתן, להקים משפחה, שתהיה בקשר רציני, זוגיות, ילדים. יש לך כאן אפשרות להגדיל את הסיכויים שלך להגיע לשם, ואתה מוותר על זה בשביל רגע אחד שבו אתה יוצא קצת שטחי. הוא מתגמד כל כך ונהיה לאפס לעומת האפשרות שיגרור אחריו את כל מה שהזכרתי למעלה. בטח ובטח אם גם כבר זכיתם להתחתן, קשה לי להאמין שיהיו לך רגעי חרטה על מה שעשית כשתקיים ברית לבן הראשון שלך, או כשתראה אותו מאושר תחת חופה וקידושין. כפי שכבר אמרתי קודם, רווח - מול הפסד. אם במכון פועה עושים פליק פלקים באוויר בהלכה רק בשביל שזוגות יוכלו להביא ילדים, משם תלמד גם לכאן.

א. ההתחלה חשובה מהכל. 

ב. לפי אותו טיעון - בוא נוותר על שמירת נגיעה. בית זה חשוב, לא? 

עזוב בוא נוריד את הכיפה - יש המון חילוניות פנויות. 

אני מקצין בכוונה. השאלה האם אתה חי את החיים לפי התורה, האידאלים, הנקיות, הצניעות שלך או שקשה אתה מוותר. 

שים לב שהנל מופנה כלפי עצמי. לא כתבתי שמי שנוהג אחרת הוא פרוץ או מה שלא יהיה, כתבתי שלהתנהג כך זו בגידה בעצמי ובכל מה שאני. 

כי ללכת לשיעור תורה זה אסור?

מי אמר שאותו מפגש שרוצים לעשות לא יהיה מפגש של שיעור תורה נפרד?

הנקודה היא הצורה. ואגב, שאלה של מישהי בשיעור זה ממש לא מה שיעניין אותי. 

אבל שים לב שוב מה אני אומר. שיקול של רווח, מול הפסד. אני לא סתם חוזר על זה, כי מזה ברור שלעבור עבירה לשם מצווה זה כמובן הפסד שלא מתקבל על הדעת, אין ספק שזה לא רצון ה'. זה החלק הקל, ולא עליו אנחנו מדברים, אני מניח שעל זה שנינו מסכימים. כאן זה כבר שאלה מה כרגע חשוב יותר, כשאתה רואה שיש לך שני ערכים שמתנגשים, ואיך אתה מקדם ערך אחד בלי להפסיד מהערך שמנגד, וכן גם הפוך. וכשזה להתחתן מול צניעות, ברור שלא תוותר על הצניעות שלך למען חתונה, ובאותה מידה ברור גם שלא תוותר על חתונה למען צניעות(לדוגמה, אם יש לאדם כלשהו הווא אמינא לא לדבר עם הבחורה בכלל במהלך הדייט).  מהאיזון הזה נוצרה האפשרות לצאת לדייטים, ואם אני לא רואה בדייטים וויתור על אידאלים ונקיות, כך אני ממש לא רואה בבחירה הזו וויתור על אידאלים ונקיות, בעיקר כשאני יודע שאני עומד לדבר בצורה נקייה ומכבדת, ובכללי גם לשמור על ההלכה. שורה תחתונה. שנינו מסכימים שהתורה אחת, ומגמתה אחת. אבל ההבדל בינינו זה שאתה רואה את התורה כמקשה אחת של אידאלים, ואם נראה שאתה מוותר על אחד לכאורה אתה מוותר על הכל. בעוד אני רואה את התורה כאוסף גדול מאוד של אידאלים שבחיי היומיום תמיד סותרים אחד את השני, ושמקומנו לאזן ביניהם עם שיקול דעת, דווקא במקומות בהם להלכה אין נגיעה בדבר. ולכן לשיטתך אני מוותר על אידאלים כי קשה, ולשיטתי אתה מוותר על אידאלים מתוך עקשנות וטעות בשיקול הדעת.

מודה, שאיזון בין אידאלים זה תמיד עניין אישי, ולכן תמיד לאדם אחד אידאל פלוני יהיה חשוב יותר בעיניו על פני אידאל אלמוני, בעוד בעיני האדם השני זה הפוך. כמובן, הגילוי דעת הזה לא אומר שאני מקבל את מה שאתה אומר, שהרי הנה, אני עדיין עומד מולך וחושב שאתה טועה. אבל אנחנו בני אדם, ומטבענו האמת לא נמצאת לא אצל אחד מאיתנו, אלא בינינו

אשתדל לקרוא מחר

הדיון קצת הסתעף והתפזר בין כמה תתי נושאים ואנשים אז השתדלתי לחלק לנקודות כדי שיהיה יותר מובן.

1. הסתכלות בנשים בעלמא אסורה והיא אחת מהאיסורים החמורים ביותר, גם בפני עצמם וגם כי לצערנו יש פרצה בנושא.

2. פגישה ("דייט") היא לא כורח המציאות. היא מצווה גדולה (כמובן כאשר נעשית בנקיות וכו'). אתה הולך במטרה אחת - לבדוק האם הבחורה שמולך תהיה אשתך.

יש למטרה הזו המון דרכים, הסתעפויות וצדדים אבל בפועל - בשביל זה "התכנסנו כאן היום". מתוך זה גם ההסתכלות (שוב בנקיות וכו') היא מצווה גדולה.

3. יצר הרע הקשה ביותר הוא זה שדבוק ליצר הטוב. מה שתיארת הוא אדם שמסתכל בנשים כדי (בתיאוריה) להגיע למטרה טובה. מעבר לעצם הפגימה בהזדמנות הספציפית הזו אתה בעצם יוצר כאן אדם שמתרגל להסתכל בנשים. וזה נורא (עוד על זה בהמשך).

4. אנחנו לא יודעים מאיפה זה יבוא. הקב"ה יחליט בסוף באיזו דרך (לפעמים אפילו טהור מטמא). אנחנו רק יודעים מה אנחנו מצווים. חשבונות "רווח מול הפסד" פשוט לא רלוונטיים כאן כי אלו לא החשבונות שלנו. אנחנו מאמינים ומקיימים מה שנצטווינו.

5. והחשוב מכולם - בסוף כל מה שאנחנו מדברים עליו כאן הוא הדרך. אנחנו כל כך שקועים בה עד ששוכחים שעיקר העבודה היא אחרי שמתחתנים ומקימים את הבית שלנו. 

תשאל את עצמך איזה אדם אתה רוצה להיות ואיזה בית אתה רוצה להקים ועל פי זה תחיה כבר היום.

ונקודה נוספת - כל הנ"ל לא אומר להשתבלל איפה שאתה נמצא, להיפך. זה אומר לעשות בירורים עצומים (במיוחד מול עצמך, הבירורים הקשים ביותר) מה באמת חשוב ומה לא ואיך אתה יכול לעשות כל שביכולתך למען הגודל הזה, בלי חלילה לאבד את עצמך בדרך.

א. אתה צודק, צריך לשמור עיניים, לא חולק עלייך. אבל לפי מה שידוע לי, מה שאסור זה להתבונן ולהנות מיופיה, אבל הסתכלות בעלמא באישה צנועה מותרת. ואם לצורך פרנסה אתה הולך לעבוד במקומות עבודה מעורבים ויודע לשמור על גבולות, קל וחומר כשמדובר במפגש שהמטרה שלו ברורה ועניינית ממש כמו בדייט, בלי לסטות ימינה ושמאלה, ושם תמצא רק נשים צנועות בלבוש ובדיבור. צריך לדייק מה מותר ומה אסור, וגם כשמודים שמותר לא כדאי למהר להחמיר, כי לפעמים חומרא בעניין אחד זה קולא על חשבון עניין אחר.

ב. הסיבה שכל כך ברור מבחינתך שדייט זה לא כורח המציאות אלא מצווה גדולה, היא כי דילגת על השלב הקודם למסקנה שזה בירור הסוגיה איך מאזנים בין צניעות לצורך להתחתן. ומן הסתם בשלב הבירור הזה עוד לא הוכרע אם זה כורח המציאות, מצווה גדולה או שאולי עדיף רק שיחות טלפון יבשות עם מתווך ולהפגש באמת רק בחתונה. אני לא חולק עליך, ברור שזה מצווה גדולה, אבל עד כמה שזה נראה לכאורה מובן מאליו שזאת הדרך הנכונה לקיים את המצווה, מה שהופך אותה לנכונה זה עצם זה שהיא מאוזנת. אז הדייט הוא מוסכמה שהתקבלה על כולם ללא יוצא מן הכלל כמאוזנת מספיק, די נולדנו לזה. ועכשיו כשמדברים על רווקות מאוחרת, תופעה חדשה עם השלכות רוחניות ונפשיות חדשות גם כן, זה מאלץ אותנו לחשב מסלול מחדש כיצד לאזן נכון כי נראה שהשיטה הישנה כבר לא עובדת. כלומר, מוטה יותר מדי לרעת הצלחתם של אנשים להתחתן. הרבה תקועים ומקבלים פחות ופחות הצעות, השעון מתקתק, וכמה שאתה חושב שאתה חי תורה כרווק, גם אם אתה לומד כל היום ומקיים קלה כבחמורה, הכל תיאורטי ואתה לא באמת מתקדם. לא בכדי יש הדרדרות רוחנית ברווקות מאוחרת.

ג. תכלס, אם תמצא עוד דרך חדשה(שאין ספק שצריך כזו) להגדיל לאנשים את האפשרויות להתחתן מעבר להצעה פעם בחודשיים, כשגם היא לפעמים רחוקה ממה שמחפשים, וגם אז בדרך כלל זה לא יותר משתיים שלוש פגישות. כשכל יום שעובר ואתה עדיין לא נשוי זה עוד יום שעדיין לא התחלת לממש את הפוטנציאל הרוחני והנפשי שיש בך. אם תמצא כזו, לא נראה לי שיראי ויראות שמיים יראו עוד במפגשים האלה צורך.

אשריך על הפירוט אחי.. התכוונתי לדברים כמו שכתבת, ניסחת ממש יפה ומוסבר

לגבי פגישות - אין אידיאל להפגש רק בחתונה. אדם חייב לראות את האשה לפני שמקדש אותה. במציאות שלנו זה אומר X פגישות ובניה של קשר בסיסי לפני שמחליטים (וגם אחרי).

פגישה היא הדרך שלך להפגש עם האשה שמולך ורק איתה ולעשות את הבירור שלכם. חלק ממנו גם כולל את הראיה. מתוך המצווה הגדולה הזו הראיה הזו מותרת, רצויה ובונה.

הדרך שאתה מתאר הופכת את היוצרות - אתה מסתכל כדי לחפש עם מי להפגש (במקרה הטוב). אתה בכלל לא נמצא במקום של פגישה\מצווה\ עד שיראנה.

אנסח בעדינות - זה לא מגיע ממקום טוב. חלילה לא בא ממקום של ביקורת לא עליך ולא על אף אחד אחר. תאמין לי שאני חי את המצוקה הזו ואני גם מעריך שקצת יותר זמן ממך.

ב"ה אנחנו כל הזמן מחפשים איך להתקדם ולקדם את הנושא הזה. צריך לשים לב שבתוך כל הויתורים (שחלקם חשובים ונצרכים) לא מאבדים את עצמיותינו ואת דרכנו.

יש עוד דרכים חוץ מפגישה כדי להרחיב את האפשרויות (חלקן הוזכרו כאן). אתה החלטת שלערבב בין המינים (ברמה כזו או אחרת) היא פתרון רצוי. אני קורא לך לחשוב שוב. למותר לציין גם שאין בדל של הוכחה שיש תועלת בדרך הזו משאר הדרכים וראיות מנגד יש למכביר.

ומה יהיה עם השעות האלו? אתה באזור זמן אחר?

קשה לומר שהפתרון הזה נכון או לא נכון לכולם באופן גורף, כי מצד אחד מבחינת הלכה יבשה זה מותר, ואי אפשר לומר על זה שזה אסור. אבל מצד שני מובן למה חלק יעדיפו להחמיר על עצמם ולא ללכת למפגשים כאלה. זה די נתון ללב כבר וכל אחד צריך להכיר את נטיות ליבו ולדעת אם זה נכון לו, כמו כל דבר שהוא מותר 

וממילא זה מאוד מאוד תלוי באדם עצמו. 

בוא נאמר שלדעתי הלא מלומדת זה נע בין אסור לחלוטין לגבולי מאוד מאוד. 

וזה בלי להזכיר את זה שמאבדים לגמרי את הפואנטה כפי שכתבתי. 

לא מבין למה ננעלת על הדרך הספציפית הזו. 

פשוט לא ראיתי מי שאוסר הסתכלות בעלמא באישה צנועה(הרבנים בישיבה בה למדתי אגב, דווקא די בעד כאלה מפגשים, והם נחשבים מאוד שמרנים בהלכה) ואם אתה סובר שזה אסור, אתה בטח גם סובר שעבודה במקומות מעורבים אסורה. שזה כבר די לקחת את זה רחוק אם כן(אמנם אני אישית נמנעתי ממקום עבודה אחד כי זה כלל קרבה לסביבה לא צנועה בעליל, אבל זה כבר שונה). ואם אתה בכל זאת סובר שזה לא אסור, אז מה שונה מקום עבודה מעורב אליו אתה הולך חמישה ארבעה ימים בשבוע ממפגש חד פעמי עם אנשים ואנשות צנועים בלבוש ובדיבור? בכל מקרה, לא מפריע לי זה שאתה בוחר להמנע מזה, אתה יודע מה טוב לך. ועל כן גם הדיון הוא לא באמת על הדרך, אם היא נכונה או לא. אלא יותר על השאלה אם המציאות באמת צבועה בשחור לבן כפי שאתה מתאר אותה. 

לעבודה אני בא לעבוד. למקומות האלו אתה בא בהגדרה להסתכל.זו כל המטרה שלך. 

ואגב, אשריך שויתרת על מקום עבודה בגלל זה. ממש לא מובן מאליו. 

בהחלט מכיר חבר'ה "תורניים" שבהחלט הולכים למקומות "מעורבים" במטרה להגדיל את האינטראקציה עם בני/ות זוג פוטנציאליים

לא מספיק חטפו את המונח "דתי לאומי", עכשיו חוטפים גם את התורני? מה נשאר? 

ואני דתי לאומי. תודה. השטות הזו התחילה בזמנו עם בנט שניסה להראות שהוא המיינסטרים והשאר בחוץ. 

את התוצאה כולם יודעים. 

כפי שכתבתי - אני דתי לאומי. למדתי, לומד ומשתדל לחיות ולקיים את תורת הרב זצ"ל והרצי"ה ותלמידהם. אין לי שום כוונה להדחק החוצה. 

אני מתאפק שלא להגיב לך בחריפות כי אני משער שהאמירה שלך באה מתוך כאב.

דע לך שיש כאב גם בצד השני. לא יודע בן כמה אתה, איפה אתה בחיים, ומה הוותק שלך בחיפוש זוגיות. יש רבים רבים שזה דבר שהוא נכון להם בנסיבות החיים שלהם, והם יראי שמים ומקפידים על קלה כבחמורה, בוגרי ישיבות ומדרשות. אם שיפוטיות כלפיהם מחזקת את הזהות הדתית למי שלא במקום הזה, שיבדוק את עצמו.

הוויכוח על ההגדרות האלה מיותר וטיפה מתנשא לטעמי, לא מתכוון להמשיך אותו

ואמירת ה"חטפו" היא כלפי הציבוריות הדתית לאומית כולה, בלי קשר לנושא הנוכחי. 

אולי במקום להסתכל על זה בעין רעה מציע לך להסתכל על זה בעין טובה.

אם לדבריך יותר אנשים רואים בעצמם תורניים אולי זה אומר שהציבוריות הדתית לאומית נמצאת במקום יותר טוב מאשר לפני כך וכך שנים?

אם זה מפריע לך, אהנ תמציא הגדרה חדשה לאבחנה מדוייקת יותר. "ישיבתי" למשל

בהקשר הזה זה לא המצב. 

יש חוגים שבשבילם "שמירת נגיעה" זה תורני. חשוב מאוד כמובן אבל זה מגוחך שאדם שלא מתפלל דלוש תפילות ביום אפילו (שלא לדבר על קביעת זמנים) או מישהי שמסתובבת שלא בצניעות קוראים לעצמם תורניים. 

אז יורדים לגופו של אדם. 

שימי לב שבמהלך כל השרשור אני זה שאומר שתעשו מה שאתם רוצים, רק תהיו אמיתיים עם עצמכם. 

ואני לא צריך להיות מזכיר של אף אחד. 

בשביל זה יש שולחן ערוך. ומתברר ששם באמת מוגדר מהו תורני. 

אבל תפסיק לזלזל בבנים תורנים אחרים ממך

בשום מקום לא זלזלתי. כתבתי איפה הציבור שלי נמצא והגדרתי שתורני מקיים שולחן ערוך. 

כל השאר דברים שלא נאמרו על ידי. 

ואץ ממשיכה להתעלם מהשאלות המדוייקות שלי. 

אתה רושם הציבור שלי = הכללה על כל בוגרי ישיבות , שלא ילכו למקומות כאלה .

אני טוענת שיש בחורי ישיבה שילכו 

ואתה טוען שאם הם ילכו הם לא תורנים 

אני לא אמרתי שהם לא תורנים 

אלא שאתה לא יכול לכתוב דבר כזה

יש המון בוגרי ישיבות. כל אחד נמצא במקומו הוא. 

אני כתבתי על הציבור שלי (אולי ניסוח מדוייק יותר הוא תת הציבור שלי) - בוגרי הישיבות שרוצים בית של תורה. לחזור הביתה ולפתוח דף גמרא, לשלוח את הילדים לתלמודי תורה, אין מה לדבר על טלוויזיה וכדו'. 

(כמובן שיש וריאציות ומינונים בתורניות הנ"ל). אותם לא תמצאי שם. 

משם נפתח ויכוח כשאת רצית להגדיר תורני בצורה אחרת (עד כדי התרחקות מהשולחן ערוך, לפחות ממה שהבנתי ממך. תקני אותי אם אני טועה). 

לא הבנתי איפה התנשאתי.. 

זה פשוט לא נכון מה שאתה כותב. שלא נמצאים שם. אני אומר לך מידיעה שיש סוגים של מפגשים שבהם נמצאים בחורים כאלה שמתאימים בדיוק להגדרה שהגדרת כאן.

ואיפה זה "שם"? ביד אחת אתה שולל מכל וכל כל אינטראקציה חוץ מדייט, משמע אתה כנראה לא מכיר מקרוב את סוגי המפגשים האלה. וביד השנייה אתה מכריז שאין שום סוג של אינטראקציה כזאת שבה נמצא שום בחור/ה שרוצה בית של תורה, כאילו שהיית בכולן והכרת את כולם והבנת שאין שם אנשים עם הגדרות מסויימות. אז אתה מכיר מקרוב או לא מכיר מקרוב?

אתה לא שם לב לסתירה? אתה לא שם לב שהנחרצות שלך אינה במקומה? אתה לא חושב שאתה מציג כאן עמדה שנותנת אישור "תורני כשר" לקבוצה מצומצמת וחדגונית מידיי, ללא קשר אמיתי למציאות לגבי ההגדרות שאתה בעצמך מגדיר?

אם תרוץ לכנסת יש לך את הקול שלי..

ולא מה שכתבתי. 

כתבתי שאת הנ"ל לא תמצא במפגשים מעורבים. 

עומד מאחורי כל מילה שכתבתי. 

ושאלתי איזה 4 פעמים - כמה כאלו פגשתם שם. עדיין מחכה לתשובה. 

על מפגשים כאלה דיברתי. מעורבים בעיניי, וקל וחומר בעיניך מסתבר. כאלה שבתור בחור ישיבה לא הייתי מעלה בדעתי להשתתף בהם. כי זה כל כך לא מותאם לשלב הזה בחיים.

מספר דו ספרתי, נו בחייך. כאילו שעכשיו נחה דעתך ואתה מאמין לי ומצדיק אותי.

כמה מתוכם עונים להגדרות הנל? 

וכמה מתוכם שם לא מתוך מסירות נפש (שלא לומר יאוש) לעשות הכל כדי להצליח? (הזכרתי באחת התגובות). 

ובקצרה - כמה מהם רצו להיות שם? ועוד חושבים שזה אידיאל כמו שטוענים כאן? 

עניתי, דו ספרתי שעונה להגדרות הנל.

אני רואה שקשה לך להאמין, למה?

לא הבנתי לגבי מסירות נפש, לא קראתי את כל התגובות שלך בשירשור. סלח לי אבל זה יותר מורכב מכדי להעמיד את זה על שאלה של מסירות נפש.

בשם עצמי, לא רואה את זה כאידיאל. גם דייטים לדעתי זה לא האידיאל. אנחנו חיים בעולם שהרבה ממנו מורכב מאיזון בין ערכים, והתיפקוד שלנו הוא לעיתים מתוך שהגענו למצב לא אידאלי, מה לעשות.

והשאלה אם רואים בזה אידיאל לא קשורה לעובדה שבפועל יש מה לחפש ויש סיכוי למצוא בחורים/ות כאלה גם במפגשים כאלה.

טענו כאן שהבעיה הגדולה של הציבור היא שאין מקומות מפגש מעורבים. 

עניתי את דעתי בנושא וצירפתי מי נמצא או לא נמצא שם. 

בין השאר הגהתי שיש כאלו שמוסרים את הנפש ומגיעים לשם. 

הדו ספרתי (10?11?99?) שאתה טוען ששם או שייכים לנ"ל או שכנראה פחות תורניים או שנשברו מסיבה פשוטה מאוד - תורני. לא. הולך. למפגדים. מעורבים. זו ההגדרה שלו. הוא מוחק חלק מעצמו אם הוא הולך. 

צר לי לבשר לך שאתה בוודאות טועה. ולא קשה לי לומר את זה בכזה ביטחון, מהסיבה שאתה שולל לחלוטין קיום של תופעה - ומספיק שאני יודע על היקף מסויים שלה כדי לדעת שאתה טועה.

ואם הוויכוח הוא על הגדרות - אז בכבוד, תצמק את ההגדרות שלך עוד יותר. תחשוב טוב אם זה אמיתי ומחובר למציאות, ובמי זה בעיקר פוגע.

אין לי עניין להראות לך שאתה טועה. חשוב לי שאנשים שקוראים פה ידעו שזה לא חד ערכי כמו שאתה מתאר. וכן, אני מסכים איתך שזה לא העדיפות הראשונה, לא בכל גיל ולא בכל שלב. מסכים איתך שהגבול בתחום הזה בין היתר לאיסור הוא דק ולרוב לא מומלץ. ואף על פי כן.

ומתאר אותי וכל מי שקשור לעולם שלי. 

אתה טוען אחרת - זכותך. זה לא מוחק את מה שאני אומר. 

תסתכלו סביבכם בפעם הבאה שתהיו שם ותראו מי צודק. 

קל וחומר מגבר שלא שואף לשלוש תפילות.. מה לעשות?

דתית כן , תורנית לא

אתה מגדיר אנשים 

להגדיר אנשים זה התנשאות

את באמת לא רואה אותה בדבריך? 

והשולחן ערוך מגדיר, לא אני. 

ואני לא מגדיר.

אבל אם מישהי מגדירה את עצמה על פי הגדרה מקובלת כלשהי - כדאי לדייק. 

אם אני אגדיר את עצמי כמנכ"ל של חברה כשאני לא עונה על קריטריונים ששמים אותי תחת ההגדרה הזאת - אנשים יטענו ובצדק שאני לא מנכ"ל. מאוד מאוד פשוט

זה משתנה מחברה לחברה.

יש חברה בה מי שלא מקפיד על הכל הכל הכל אז הוא כמעט נחשב ככופר ויש חשברה שמשהו לקח על עצמו מצווה אחת אז כולם ישר מוחאים לו כפיים. לכן נראה לי כדאי להזהר בעניינים ההללו ולהבין שהגבולות מאוד משתנים מחברה לחברה ומתרבות לתרבות.

מישהו שמחלל שבת נראה לי אף אחד מהמגדירים לא יגדיר דתי,

אני חושב שצניעות לאשה ברמה נורמלית (גדרי ההלכה) זה בסיסי כדי שתיקרא תורנית..נראה לי. תורנית זה מעבר לדתית בקטע של הגדרות  

ולכן אני לא רואה טעם רב לדון בזה. המוטיבציה הראויה לקיים הלכה היא לא כדי להקרא 'תורני' ולכן זה נראה לי מושג שלא כל כך חשוב.

ואם אתה אומר על מישהו שהוא לא כתורני אז הוא יכול להרגיש שאתה שם אותו 'מחוץ לגדר' וזה באמת עניין שמשתנה מאדם לאדם ומחברה לחברה

כך שאולי לפלח מאוד מסוים זה לא נצרך.

למרות שהאמת נחשפתי לאחרונה לכמה מיזמים מבורכים בנושא

אני עוד בשהייה במשמעות של הנתון הזה, לפני הפתרונות... ייתכן ואתה צודק, אבל הסטטיסטיקה של המספרים הגדולים אומרת כנראה משהו על הנורמה/המסוגלות. וזה קשה לשמוע.

אנחנו יצרנו אותה, כלומר - אנחנו גם יכולים לשנות אותה. אבל כנראה שהתפיסה שלנו לא מאפשרת לנו לחשוב על זה...  

גילוי נאות - שייך לסטטיסטיקה הזו. 

השאלה האם יש טעם להכריח עוד פגישות כשלא שייך. 

ההתלבטות שלי האם אני פוסל מהר מדי בלי לתת צ'אנס. כמובן גם כלפי. 

ליהירים לפי שבדורינו אין רואין אלא לפנים (לצד החיצוני). משרבו נטויות גרון ומסקרות עינים".

הדור הזה דפוק. הכל זה חיצוניות.

יש גם הרבה בנות שמתרצות לעצמן שהן מחפשות קשר פנימי ולכן הן חותכות, אבל מתערבב בזה הרבה שיקולים חיצוניים.

הקיצור, ה' יציל אותנו.

חושבים שטכנולוגיה מקדמת את בני-האדם, לרוב היא שוטפת להם את המח וגורמת להם לחשוב איך הם נראים מבחוץ ולא לעבוד על עצמם מבחינה פנימית ולא להסתכל על האחר מבחינה פנימית.

מבפנים - כולך יפה רעייתי ומום אין בך. ושם הוא אומר שהכל זה חיצוניות. כי גם כלפי חוץ יש מדרגות... כל דור לפי התפקיד שלו. דור דור ודורשיו

לא נראה לי שכדאי לומר 'הדור דפוק'. זה לא נשמע לי מחמיא במיוחד. הזהירות לשמור על כבודם של ישראל היא עניין חשוב מאוד מאוד.

אלא ברייתות וגם אני ציטטתי מהתוספתא (רק שיניתי מילה אחת). זה חז"ל. תנאים.

ישראל.

התכוונתי לרוח שנושבת בדור שמשפיעה בין השאר על עם ישראל.

לא שחס ושלום עם ישראל דפוק.

שצריך להגיד כל הזמן דברים יפים ולא ביקורת נוקבת.

זה לא היה דרכם של חז"ל כלל. מה שציטטתי וכל סוף סוטה בין במשנה, תוספתא ותלמודים אלו דוגמאות לביקורת נוקבת של חז"ל על הדור ועוד דוגמאות רבות.

יש ימין ושמאל, חסד וגבורה. צריך להשתמש בשניהם.

הרב קוק היה גדול דור שמשפיע על הציבור הדתי לאומי שראה שתפקידו להתמקד יותר בחסד ולימוד זכות. כל גדול יש לו את החשבונות שלו.

אבל זה ברור שהדרך של חז"ל זה להגיד דברים טובים ולהלל, ומצד שני לבקר בצורה קשה. אני הולך בדרכם, מכיוון שאין לי תפקיד מיוחד. אני בטל לדרך של חז"ל.

ביחס לתפיסות הכוללות שלי.

כמו שאדם מדבר על עצמו, הוא ישתדל להזהר בכבודו. כמו שאדם מדבר על קרוביו, סביר להניח, שהוא יזהר גם על כבודם. כך גם בשאר בריותיו של הקב"ה.

ביקורת? כאשר היא ממלאת את מטרתה היא מבורכת. כל סגנון שאינו קשור למילוי המטרה לא שייך להאמר.

כשאתה מדבר על בן-אדם מסויים.

דרך אגב זה הכוונה האמתית בביטוי הרווח אצל הרבה אחרונים "בעוונותינו הרבים", כאמירה כללית (נכון שהרב קוק התנגד לאמירה, אבל הרבה אחרונים לפניו השתמשו בו).

[ברור שאני כל הזמן מבקר את עצמי בצורה מובהקת ומפורשת, וגם אחרים אם זה נצרך וראוי, אבל זה לא נושא השרשור איך בדיוק לבקר אחרים, אלא הנושא ביקורת כללית.]

2. יש לי מטרה וזה לעורר ולזעזע אנשים שיתרחקו ממה שרווח בדור הזה. יש רוח רעה של נהירה אחרי החיצוניות וכדברי התוספתא "אין רואין אלא לפנים" וכאזהרת הגר"א שזה מה שיהיה בדור האחרון, וצריך להרחיק אנשים מזה.

לדעתי, המצב של הרבה מהציבור הדת"ל (לגווניו השונים) זה בערך כמו שיקחו את כל האחיות בבתי החולים ויגידו להן שמעכשיו הן רופאות במקום אחיות. אין להן את הכלים לזה.

אנחנו סובלים מ"בעיות" שנמצאות פחות אצל החרדים והחילונים ואין לנו את הכלים לפתור אותן. אני כותב בעיות במרכאות כי אני חושב שבעקרון אלו בעיות טובות שנוצרות ממודעות עצמית גבוהה יחד עם אי השתעבדות מגיל צעיר ליצר ולמגע. רק שצריך כלים לדעת איך לעבוד במציאות כזו.

פרוייקט 252 מצליח (מהרושם שלי), בגלל שהוא הבין את שורשי הבעיה, הנפשיים והפרקטיים.

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.