הנתון של מספר חודשים פחות מפריע לי כי בד"כ מתארסים אחרי כמה חודשים אז ברור שהרווקים לא הגיעו לשם.

יותר מטריד אותי ש80% רשומים במיזמים. זה אומר שהסיכוי שלי למצוא מישהי שלא מכיר\פגשתי הוא אפסי.

כל מה שקשור לרמה הדתית ולשמירת הנגיעה. עצוב. פשוט עצוב.

של הגיל בלבד כפי שניתן להבין מהנתונים.

ייתכן שבמידה מסוימת הגיל קשור לרמת שמירת הנגיעה... וככל שאתה תורני יותר כך גיל הרווקות נמוך יותר, כמובן בערבון מוגבל ובהכללה גסה.

זה שהרבה רשומים למיזם כלשהו זה לא אומר שאתה רשום לאותו מיזם. אז יש הרבה מקום להיות בכמה מיזמים ושתכיר חדשות שם

ראית מה כתוב חסרים להם מקומות .. תכלס

גם דוסים רוצים מקום איכותי

קידוש .. שיעור תורה .. 

משהו פחות מתאמץ ממפגשי פופ

תורניים לא ילכו למקום מעורב ובטח לא "יתחילו" (מילה שנואה עלי) עם מישהי.

כי אם הוא יהיה בשיעור נפרד אבל באוכל ביחד והוא ישלח צד ג..?

בעייתי גם?

אני מכירה תורנים תנוח דעתך

ואני גם לא אוהבת את הצביעות והעוול שעושים להם

שלי, של חברי ובעצם של הציבור שלי.

ולמען הסר ספק - זו לא צביעות או עוול (לא ברור לי איזה). זו צניעות, נקיות וישרות.

כי לא חסר בנות תורניות שביקשו מחברות או שדכניות לברר על בחור שראו בתפילה .

גם זה לא טוב ?

אני לא אוהבת שלוקחים יוזמה קדושה של היכרות ועוד בדרכים תורניות

והופכים אותה למעשה אסור

תמצא את הדרך התורנית שלך בפנים

כל פעם שעולה המחשבה או הביקורת

"מה פתאום צריך 100 אחוז נפרד, שלא יכלו לראות אחד את השני אף פעם .. "

זה בעייתי להיכרות 

אתה חושב שזה לא מתאים.. יש דרכים להפוך את זה למכובד צנוע וטוב .

ואם זה יבנה בתים כשרים בישראל מה טוב

הצביעות הזאת של תשארו בבית אל תצא לעולם תכירו רק בשידוך שלא ראיתם מעולם .

כנראה טובה אבל לא מספיק אבל לפתוח עוד אפיקים והעיקר לא להשאיר רווקים חסרי אוניך

דת"ל תורני מבית ומבחירה. 

הדוגמא של התפילה לא רלוונטית. אני בטוח שלא היית רוצה לפגוש מישהו שהסתכל עליך בתפילה... 

לגבי שאר מה שכתבת - פשוט לא מסכים. נקודה. 

את מתארת צניעות ומיקוד בתור צביעות ולעומת זאת התפזרות וחיצוניות כדבר טוב. 

מה בדיוק" קדוש " בערבוביה הזו? 

ואגב - אם יש משהו שהמגזר החרדי עוקף אותנו בסיבוב זה השידוכים. למרות השיטה ה"מיושנת". 

בקשה רוב המגיבים טענו 

 שחסרים להם מקומות מפגש עם דתיים הקרובים לחיים שלהם ..

לא טוב לך? שיטה אחת מתאימה לך 

לך עליה 

רק תעשה טובה אל תתייג אנשים מי תורני ומי לא 

גם תורני יכול לבחור בעוד שיטה..

תעשה מה שטוב לך

(לגבי זה שחרדים נפגשים רק בשידוך ידוע לכן שאלתי אם אתה חרדי)

את חושבת שזה טוב ונחוץ - תהני. אפשר לפתוח על זה דיון נפרד. 

אני אומר לך את מי לא תמצאי  במקומות כאלו - אותי ושכמותי שזה אומר בחורי ישיבה\בוגרי ישיבה תורניים (כן, דתיים לאומיים) שמחפשים בית של תורה. 

מכיר תורניים בני מעל 40! שהלכו לשם ממש בתור מסירות נפש על שידוכים ובקושי עצום. 

לעניות דעתי בחורים תורניים פחות נצרכים לזה ולכן לא יגיעו לשם…

לא סתם כתבתי על הרמה הדתית. רווקה תורנית מעל גיל 30 זו חיה נכחדת. לצערנו גם הפוך. 

כלומר, בחורים תורניים שלא גרים בקרית משה והם בנים של ר"מ במורשה הכוונה.

אתה טוען שבחורים תורנים לא יהיו במקומות כאלה ..

אני לא מסכימה איתך 

ולא רק זה אני חושבת שאתה עושה עוול בתגובה שלך , מדוע?

כי אתה מכליל שבחורים תורניים לא ילכו למקמות כאלה ומי שכן לא דוס .

הנחה שגויה מאוד בעיני .כי מי שמך?

וגם מעודדת אנשים להישאר תמיד בבית 

אולי גם לא צריך דייטים?

אולי גם לא צריך לשלוח צד ג בכל זאת אם בחור או בחורה ידברו אחד עם השני

רוצה להמשיך רק עם שידוכים שלא ראית מעולם לפני? תמשיך ובעז"ה תצליח 

אבל קצת עין טובה על האחר וגמישות מחשבתית שיכולה להוביל למפגשים כן צנועים כן מכובדים

 אני מתאר לך עובדה עלי ועל כל העולם שלי. את מתעקשת להתעלם. זכותך. 

רק אל תשאלי אחר כך למה לא מוצאים כאלו. 

אם יש מוח והוא עובד טוב אפשר בהחלט לעשות מפגש תורני בגדרי ההלכה צנוע ..

לא אמרתי שתיגש לבחורה 

א. לא מסכים איתך. נקודה. 

ב. אני מבין שאת הולכת למקומות כאלו. מה אחוז הבחורים שרוצים לבנות הית של תורה שם? 

אני הייתי בשיעור תורה רק הרב ראה את שני הצדדים בעיקר את הבנים ..

ענה שאלות ל2 הצדדים ..

לבנים לא היה מושג מי מדברת ..

שאני שאלתי שאלה בחור מהעזרת גברים לא ידע מי מדברת כי זה חסום לגמרי .

אחרכ שאל את הרב הרב שכח אז בירר .. וניסו להציע לי אותו.

זה רע?????

הוא בכלל ידע איך אני נראת? לא!

אני אומרת אפשר להתאים את הרמה של הדוסיות בהתאם לווויב....

לכל אחד מגיע 

ולא אני לא בעד הפרדות כאלה מטורפות פשוט אומרת לכל אחד מגיע דרך שנוחה לו

ולא זה לא היה מפגש פופ ולא אני לא רגילה לדברים האלה 

אין לי בעיה לדון איתך אבל את פשוט לא עונה לדברים שאני כותב.

את כותבת שזה מתאים\תורני\צנוע וכו'. לא מתווכח איתך שזו דעתך. 

אני מוסר לך אינפורמציה - הציבור שרוצה להקים בית תורני לא נמצא שן. תעשי עם זה מה שאת רוצה. 

ועדיין לא ענית לי - כמה כאלו יצא לך לפגוש שם? 

לא זכור לי שבנות בררו על בנים במרכז לחברות שלהן או בחברון

הבנים בכו שאוי ואבוי פנו לרב/ לשדכן / לחבר שלהם בת

אני יכול להבין למה אתה רואה את זה באור שלילי, זה כי בעולם נהוג הרבה פעמים שאם "מתחילים" עם מישהי זה לא למטרות נקיות וישרות. אבל לא תמיד זה ככה, ומהותית זה גם לא חייב להיות ככה. לגשת אל בחורה זה לא הבעיה, אלא לשם מה אתה ניגש, וזה די משנה הכל. כיוון שהמטרה שלך נקיה וישרה, ואתה עושה את זה כי אתה באמת רוצה לקיים מצווה מעבר לזה שאתה מעוניין להוביל את זה לקשר אמיתי, עם אהבה והערכה ולא סתם להעביר את הזמן, זה מן הסתם גם מעצב את הדרך בה אתה עושה את זה. זה יתבצע בצורה מכבדת, צנועה ועניינית, לא כזאת שונה מהצורה שעקרונית מתירה לך גם לצאת עם מישהי לדייט רק שניכם בבית קפה ולדבר. תעשה מה שאתה חושב, אבל רק תזכור שמדובר כאן באחת מהמצוות החשובות, כדאי לשקול רווח מול הפסד ביתר דקדוק בנושא הזה, רווח על כל צדדיו מול הפסד על כל צדדיו.

למה אתה ניגש אליה? תענה לעצמך בכנות ותבין אותי. 

אתה יודע משהו על המידות שלה? אופי? רצונות? או רק איך היא נראית ומקסימום איך היא מתלבשת? 

תמיד אומרים אותו דבר…

אני בעיקר מקשיב לאיך אומרים את הדברים. אבל בכל מקרה - אתה מתחיל מהאדם עצמו וממשיך החוצה ולא להיפך (במקרה הטוב). 

אבל הסיבה בדרך כלל שניגשים אל מישהי זה מתוך אינטואיציה, אותה אינטואיציה שאתה משתמש בה כשאתה רואה כרטיסיה. אתה רואה איך היא מדברת, מה היא משדרת, אתה קולט איזשהי תמונה שטחית מאוד של קווי האישיות שלה. ושאר הדברים שאתה מדבר עליהם אפשר לברר תוך כדי שיחה איתה. 

וכמובן שאין שום בעיה בלהכניס לשיקול גם את השאלה אם המראה שלה מוצא חן בעיניך ואיך היא מתלבשת, את זה אתה עושה אני מקווה גם בדייט

אני "ניגש" למישהי קודם כל ולפנח הכל לפי שכל - האם הכיוון נראה מתאים והשאר אח"כ. 

" אינטואציה" זה מתכון לבלבול מוחלט. 

לצורך העניין מדבר כרגע על בנים. 

בהינתן שכל מי שיגיע לאירוע יהיה בממוצע באותה רמה מוסרית, דתית, השקפתית.

היית מגיע לאירוע כזה?

בערך שקול לשאול אם הישיבה תצא לפאב. 

זה. לא. שייך. 

המטרה לא אותה מטרה, והאנשים לא אותם אנשים. כאן רוצים להקים בית נאמן וכשר בישראל, וכאן דברים אחרים. כאן מדובר באנשים פשומרי תורה ומצוות, צנועים מאוד בדיבור ובמעשים, וכאן מדובר בפורקי עול. אני באמת לא מבין איך אתה עושה את ההשוואה הזאת בכזאת קלות

בבית שדכנך לאורחים ע"פ הנ"ל. שתי שולחנות נפרדים, הנשים לא שרות אבל הגברים אומרים דבר תורה ולפני זה מכריזים מועמד מספר X. האם היית מגיע לאירוע כזה?

האינטואיציה שדיברתי עליה, זאת אותה אינטואיציה שאתה משתמש בה כשאתה רואה כרטיסיה, כי באמת כל הכרטיסיות אותו הדבר, גם התיאורים מחברות שאתה מדבר איתן חוזרים על עצמם לפעמים. כל מה שנשאר לך זה לקלוט מול מה אתה עומד לפי מה שהיא משדרת, תכלס זה אפילו יותר טוב מתיאור שאתה מקבל מצד ג. מדובר כאן ברושם ראשוני שאתה בוחן ושוקל אותו לפי מה שאתה מבין.

אתה רואה חיצוניות. נקודה. 

יכול להיות שזה טוב לך אבל אל תחיה באשליות. 

אף אפרק אותה ואמנה אותה לחלקים.

א. תמונה שטחית מאוד של האישיות שלה(אפילו יותר טובה מתיאור יבש של מילים בכרטיסיה לפעמים)

ב. היא כנראה דוסית לפי הלבוש.

ג. המראה שלה מוצא חן בעיני.

מה זה כזה שונה מכרטיסיה? אתה אף פעם לא רואה מעבר לחיצוניות לפני שאתה פוגש מישהי. אם יש לך דברים שחשובים לך מאוד ואתה לא רוצה לבזבז זמן, ניחא. תברר לפני. אתה יוצא עם מישהי  שעתיים לפחות על פחות מזה, לדבר איתה חמש דקות לברר במי מדובר זה סוף העולם?

לגשת למישהי לפי החיצוניות שלה. 

אם היה מדובר במקום התנדבות והיה ממעט ממשק זה היה מתאים לך?

במקום משודכות היה את החברות שמבררים אצלן, ועם כל האמור לעיל וכו', היית נרשם?

מה המטרה של כל השאלות האלו? 

אבל אם אתה אומר שזה עניין של העדפה אישית אז אולי מלכתחילה הסברה התורנית שלך נוגעת בדבר?

לפי זה הסברות של כולם נוגעות בדבר. 

אדרבה - אני יודע מתי ואף כותב זאת בכנות. 

וכרטיסיה זה לא חיצוני? ממתי אתה יוצא עם מישהי כי אתה הצלחת לקבל הצצה אל שורש נשמתה דרך מילים של כרטיסיה? ברור שאת זה אתה מחפש וזו המטרה הסופית, אבל לא על פי זה אתה מחליט אם לצאת איתה או לא, טכנית, זה בלתי אפשרי

ואגב, עם ניסיון גם בכרטיסיה אפשר לראות מעט. 

בעיקר סדרי העדיפויות והדגשים.

אבל זה עדיין שטחי. ולא כזה שונה, וגם לא כזה משנה כי המטרה אותה מטרה. להתחתן, להקים משפחה, שתהיה בקשר רציני, זוגיות, ילדים. יש לך כאן אפשרות להגדיל את הסיכויים שלך להגיע לשם, ואתה מוותר על זה בשביל רגע אחד שבו אתה יוצא קצת שטחי. הוא מתגמד כל כך ונהיה לאפס לעומת האפשרות שיגרור אחריו את כל מה שהזכרתי למעלה. בטח ובטח אם גם כבר זכיתם להתחתן, קשה לי להאמין שיהיו לך רגעי חרטה על מה שעשית כשתקיים ברית לבן הראשון שלך, או כשתראה אותו מאושר תחת חופה וקידושין. כפי שכבר אמרתי קודם, רווח - מול הפסד. אם במכון פועה עושים פליק פלקים באוויר בהלכה רק בשביל שזוגות יוכלו להביא ילדים, משם תלמד גם לכאן.

א. ההתחלה חשובה מהכל. 

ב. לפי אותו טיעון - בוא נוותר על שמירת נגיעה. בית זה חשוב, לא? 

עזוב בוא נוריד את הכיפה - יש המון חילוניות פנויות. 

אני מקצין בכוונה. השאלה האם אתה חי את החיים לפי התורה, האידאלים, הנקיות, הצניעות שלך או שקשה אתה מוותר. 

שים לב שהנל מופנה כלפי עצמי. לא כתבתי שמי שנוהג אחרת הוא פרוץ או מה שלא יהיה, כתבתי שלהתנהג כך זו בגידה בעצמי ובכל מה שאני. 

כי ללכת לשיעור תורה זה אסור?

מי אמר שאותו מפגש שרוצים לעשות לא יהיה מפגש של שיעור תורה נפרד?

הנקודה היא הצורה. ואגב, שאלה של מישהי בשיעור זה ממש לא מה שיעניין אותי. 

אבל שים לב שוב מה אני אומר. שיקול של רווח, מול הפסד. אני לא סתם חוזר על זה, כי מזה ברור שלעבור עבירה לשם מצווה זה כמובן הפסד שלא מתקבל על הדעת, אין ספק שזה לא רצון ה'. זה החלק הקל, ולא עליו אנחנו מדברים, אני מניח שעל זה שנינו מסכימים. כאן זה כבר שאלה מה כרגע חשוב יותר, כשאתה רואה שיש לך שני ערכים שמתנגשים, ואיך אתה מקדם ערך אחד בלי להפסיד מהערך שמנגד, וכן גם הפוך. וכשזה להתחתן מול צניעות, ברור שלא תוותר על הצניעות שלך למען חתונה, ובאותה מידה ברור גם שלא תוותר על חתונה למען צניעות(לדוגמה, אם יש לאדם כלשהו הווא אמינא לא לדבר עם הבחורה בכלל במהלך הדייט).  מהאיזון הזה נוצרה האפשרות לצאת לדייטים, ואם אני לא רואה בדייטים וויתור על אידאלים ונקיות, כך אני ממש לא רואה בבחירה הזו וויתור על אידאלים ונקיות, בעיקר כשאני יודע שאני עומד לדבר בצורה נקייה ומכבדת, ובכללי גם לשמור על ההלכה. שורה תחתונה. שנינו מסכימים שהתורה אחת, ומגמתה אחת. אבל ההבדל בינינו זה שאתה רואה את התורה כמקשה אחת של אידאלים, ואם נראה שאתה מוותר על אחד לכאורה אתה מוותר על הכל. בעוד אני רואה את התורה כאוסף גדול מאוד של אידאלים שבחיי היומיום תמיד סותרים אחד את השני, ושמקומנו לאזן ביניהם עם שיקול דעת, דווקא במקומות בהם להלכה אין נגיעה בדבר. ולכן לשיטתך אני מוותר על אידאלים כי קשה, ולשיטתי אתה מוותר על אידאלים מתוך עקשנות וטעות בשיקול הדעת.

מודה, שאיזון בין אידאלים זה תמיד עניין אישי, ולכן תמיד לאדם אחד אידאל פלוני יהיה חשוב יותר בעיניו על פני אידאל אלמוני, בעוד בעיני האדם השני זה הפוך. כמובן, הגילוי דעת הזה לא אומר שאני מקבל את מה שאתה אומר, שהרי הנה, אני עדיין עומד מולך וחושב שאתה טועה. אבל אנחנו בני אדם, ומטבענו האמת לא נמצאת לא אצל אחד מאיתנו, אלא בינינו

אשתדל לקרוא מחר

הדיון קצת הסתעף והתפזר בין כמה תתי נושאים ואנשים אז השתדלתי לחלק לנקודות כדי שיהיה יותר מובן.

1. הסתכלות בנשים בעלמא אסורה והיא אחת מהאיסורים החמורים ביותר, גם בפני עצמם וגם כי לצערנו יש פרצה בנושא.

2. פגישה ("דייט") היא לא כורח המציאות. היא מצווה גדולה (כמובן כאשר נעשית בנקיות וכו'). אתה הולך במטרה אחת - לבדוק האם הבחורה שמולך תהיה אשתך.

יש למטרה הזו המון דרכים, הסתעפויות וצדדים אבל בפועל - בשביל זה "התכנסנו כאן היום". מתוך זה גם ההסתכלות (שוב בנקיות וכו') היא מצווה גדולה.

3. יצר הרע הקשה ביותר הוא זה שדבוק ליצר הטוב. מה שתיארת הוא אדם שמסתכל בנשים כדי (בתיאוריה) להגיע למטרה טובה. מעבר לעצם הפגימה בהזדמנות הספציפית הזו אתה בעצם יוצר כאן אדם שמתרגל להסתכל בנשים. וזה נורא (עוד על זה בהמשך).

4. אנחנו לא יודעים מאיפה זה יבוא. הקב"ה יחליט בסוף באיזו דרך (לפעמים אפילו טהור מטמא). אנחנו רק יודעים מה אנחנו מצווים. חשבונות "רווח מול הפסד" פשוט לא רלוונטיים כאן כי אלו לא החשבונות שלנו. אנחנו מאמינים ומקיימים מה שנצטווינו.

5. והחשוב מכולם - בסוף כל מה שאנחנו מדברים עליו כאן הוא הדרך. אנחנו כל כך שקועים בה עד ששוכחים שעיקר העבודה היא אחרי שמתחתנים ומקימים את הבית שלנו. 

תשאל את עצמך איזה אדם אתה רוצה להיות ואיזה בית אתה רוצה להקים ועל פי זה תחיה כבר היום.

ונקודה נוספת - כל הנ"ל לא אומר להשתבלל איפה שאתה נמצא, להיפך. זה אומר לעשות בירורים עצומים (במיוחד מול עצמך, הבירורים הקשים ביותר) מה באמת חשוב ומה לא ואיך אתה יכול לעשות כל שביכולתך למען הגודל הזה, בלי חלילה לאבד את עצמך בדרך.

א. אתה צודק, צריך לשמור עיניים, לא חולק עלייך. אבל לפי מה שידוע לי, מה שאסור זה להתבונן ולהנות מיופיה, אבל הסתכלות בעלמא באישה צנועה מותרת. ואם לצורך פרנסה אתה הולך לעבוד במקומות עבודה מעורבים ויודע לשמור על גבולות, קל וחומר כשמדובר במפגש שהמטרה שלו ברורה ועניינית ממש כמו בדייט, בלי לסטות ימינה ושמאלה, ושם תמצא רק נשים צנועות בלבוש ובדיבור. צריך לדייק מה מותר ומה אסור, וגם כשמודים שמותר לא כדאי למהר להחמיר, כי לפעמים חומרא בעניין אחד זה קולא על חשבון עניין אחר.

ב. הסיבה שכל כך ברור מבחינתך שדייט זה לא כורח המציאות אלא מצווה גדולה, היא כי דילגת על השלב הקודם למסקנה שזה בירור הסוגיה איך מאזנים בין צניעות לצורך להתחתן. ומן הסתם בשלב הבירור הזה עוד לא הוכרע אם זה כורח המציאות, מצווה גדולה או שאולי עדיף רק שיחות טלפון יבשות עם מתווך ולהפגש באמת רק בחתונה. אני לא חולק עליך, ברור שזה מצווה גדולה, אבל עד כמה שזה נראה לכאורה מובן מאליו שזאת הדרך הנכונה לקיים את המצווה, מה שהופך אותה לנכונה זה עצם זה שהיא מאוזנת. אז הדייט הוא מוסכמה שהתקבלה על כולם ללא יוצא מן הכלל כמאוזנת מספיק, די נולדנו לזה. ועכשיו כשמדברים על רווקות מאוחרת, תופעה חדשה עם השלכות רוחניות ונפשיות חדשות גם כן, זה מאלץ אותנו לחשב מסלול מחדש כיצד לאזן נכון כי נראה שהשיטה הישנה כבר לא עובדת. כלומר, מוטה יותר מדי לרעת הצלחתם של אנשים להתחתן. הרבה תקועים ומקבלים פחות ופחות הצעות, השעון מתקתק, וכמה שאתה חושב שאתה חי תורה כרווק, גם אם אתה לומד כל היום ומקיים קלה כבחמורה, הכל תיאורטי ואתה לא באמת מתקדם. לא בכדי יש הדרדרות רוחנית ברווקות מאוחרת.

ג. תכלס, אם תמצא עוד דרך חדשה(שאין ספק שצריך כזו) להגדיל לאנשים את האפשרויות להתחתן מעבר להצעה פעם בחודשיים, כשגם היא לפעמים רחוקה ממה שמחפשים, וגם אז בדרך כלל זה לא יותר משתיים שלוש פגישות. כשכל יום שעובר ואתה עדיין לא נשוי זה עוד יום שעדיין לא התחלת לממש את הפוטנציאל הרוחני והנפשי שיש בך. אם תמצא כזו, לא נראה לי שיראי ויראות שמיים יראו עוד במפגשים האלה צורך.

אשריך על הפירוט אחי.. התכוונתי לדברים כמו שכתבת, ניסחת ממש יפה ומוסבר

לגבי פגישות - אין אידיאל להפגש רק בחתונה. אדם חייב לראות את האשה לפני שמקדש אותה. במציאות שלנו זה אומר X פגישות ובניה של קשר בסיסי לפני שמחליטים (וגם אחרי).

פגישה היא הדרך שלך להפגש עם האשה שמולך ורק איתה ולעשות את הבירור שלכם. חלק ממנו גם כולל את הראיה. מתוך המצווה הגדולה הזו הראיה הזו מותרת, רצויה ובונה.

הדרך שאתה מתאר הופכת את היוצרות - אתה מסתכל כדי לחפש עם מי להפגש (במקרה הטוב). אתה בכלל לא נמצא במקום של פגישה\מצווה\ עד שיראנה.

אנסח בעדינות - זה לא מגיע ממקום טוב. חלילה לא בא ממקום של ביקורת לא עליך ולא על אף אחד אחר. תאמין לי שאני חי את המצוקה הזו ואני גם מעריך שקצת יותר זמן ממך.

ב"ה אנחנו כל הזמן מחפשים איך להתקדם ולקדם את הנושא הזה. צריך לשים לב שבתוך כל הויתורים (שחלקם חשובים ונצרכים) לא מאבדים את עצמיותינו ואת דרכנו.

יש עוד דרכים חוץ מפגישה כדי להרחיב את האפשרויות (חלקן הוזכרו כאן). אתה החלטת שלערבב בין המינים (ברמה כזו או אחרת) היא פתרון רצוי. אני קורא לך לחשוב שוב. למותר לציין גם שאין בדל של הוכחה שיש תועלת בדרך הזו משאר הדרכים וראיות מנגד יש למכביר.

ומה יהיה עם השעות האלו? אתה באזור זמן אחר?

קשה לומר שהפתרון הזה נכון או לא נכון לכולם באופן גורף, כי מצד אחד מבחינת הלכה יבשה זה מותר, ואי אפשר לומר על זה שזה אסור. אבל מצד שני מובן למה חלק יעדיפו להחמיר על עצמם ולא ללכת למפגשים כאלה. זה די נתון ללב כבר וכל אחד צריך להכיר את נטיות ליבו ולדעת אם זה נכון לו, כמו כל דבר שהוא מותר 

וממילא זה מאוד מאוד תלוי באדם עצמו. 

בוא נאמר שלדעתי הלא מלומדת זה נע בין אסור לחלוטין לגבולי מאוד מאוד. 

וזה בלי להזכיר את זה שמאבדים לגמרי את הפואנטה כפי שכתבתי. 

לא מבין למה ננעלת על הדרך הספציפית הזו. 

פשוט לא ראיתי מי שאוסר הסתכלות בעלמא באישה צנועה(הרבנים בישיבה בה למדתי אגב, דווקא די בעד כאלה מפגשים, והם נחשבים מאוד שמרנים בהלכה) ואם אתה סובר שזה אסור, אתה בטח גם סובר שעבודה במקומות מעורבים אסורה. שזה כבר די לקחת את זה רחוק אם כן(אמנם אני אישית נמנעתי ממקום עבודה אחד כי זה כלל קרבה לסביבה לא צנועה בעליל, אבל זה כבר שונה). ואם אתה בכל זאת סובר שזה לא אסור, אז מה שונה מקום עבודה מעורב אליו אתה הולך חמישה ארבעה ימים בשבוע ממפגש חד פעמי עם אנשים ואנשות צנועים בלבוש ובדיבור? בכל מקרה, לא מפריע לי זה שאתה בוחר להמנע מזה, אתה יודע מה טוב לך. ועל כן גם הדיון הוא לא באמת על הדרך, אם היא נכונה או לא. אלא יותר על השאלה אם המציאות באמת צבועה בשחור לבן כפי שאתה מתאר אותה. 

לעבודה אני בא לעבוד. למקומות האלו אתה בא בהגדרה להסתכל.זו כל המטרה שלך. 

ואגב, אשריך שויתרת על מקום עבודה בגלל זה. ממש לא מובן מאליו. 

בהחלט מכיר חבר'ה "תורניים" שבהחלט הולכים למקומות "מעורבים" במטרה להגדיל את האינטראקציה עם בני/ות זוג פוטנציאליים

לא מספיק חטפו את המונח "דתי לאומי", עכשיו חוטפים גם את התורני? מה נשאר? 

ואני דתי לאומי. תודה. השטות הזו התחילה בזמנו עם בנט שניסה להראות שהוא המיינסטרים והשאר בחוץ. 

את התוצאה כולם יודעים. 

כפי שכתבתי - אני דתי לאומי. למדתי, לומד ומשתדל לחיות ולקיים את תורת הרב זצ"ל והרצי"ה ותלמידהם. אין לי שום כוונה להדחק החוצה. 

אני מתאפק שלא להגיב לך בחריפות כי אני משער שהאמירה שלך באה מתוך כאב.

דע לך שיש כאב גם בצד השני. לא יודע בן כמה אתה, איפה אתה בחיים, ומה הוותק שלך בחיפוש זוגיות. יש רבים רבים שזה דבר שהוא נכון להם בנסיבות החיים שלהם, והם יראי שמים ומקפידים על קלה כבחמורה, בוגרי ישיבות ומדרשות. אם שיפוטיות כלפיהם מחזקת את הזהות הדתית למי שלא במקום הזה, שיבדוק את עצמו.

הוויכוח על ההגדרות האלה מיותר וטיפה מתנשא לטעמי, לא מתכוון להמשיך אותו

ואמירת ה"חטפו" היא כלפי הציבוריות הדתית לאומית כולה, בלי קשר לנושא הנוכחי. 

אולי במקום להסתכל על זה בעין רעה מציע לך להסתכל על זה בעין טובה.

אם לדבריך יותר אנשים רואים בעצמם תורניים אולי זה אומר שהציבוריות הדתית לאומית נמצאת במקום יותר טוב מאשר לפני כך וכך שנים?

אם זה מפריע לך, אהנ תמציא הגדרה חדשה לאבחנה מדוייקת יותר. "ישיבתי" למשל

בהקשר הזה זה לא המצב. 

יש חוגים שבשבילם "שמירת נגיעה" זה תורני. חשוב מאוד כמובן אבל זה מגוחך שאדם שלא מתפלל דלוש תפילות ביום אפילו (שלא לדבר על קביעת זמנים) או מישהי שמסתובבת שלא בצניעות קוראים לעצמם תורניים. 

אז יורדים לגופו של אדם. 

שימי לב שבמהלך כל השרשור אני זה שאומר שתעשו מה שאתם רוצים, רק תהיו אמיתיים עם עצמכם. 

ואני לא צריך להיות מזכיר של אף אחד. 

בשביל זה יש שולחן ערוך. ומתברר ששם באמת מוגדר מהו תורני. 

אבל תפסיק לזלזל בבנים תורנים אחרים ממך

בשום מקום לא זלזלתי. כתבתי איפה הציבור שלי נמצא והגדרתי שתורני מקיים שולחן ערוך. 

כל השאר דברים שלא נאמרו על ידי. 

ואץ ממשיכה להתעלם מהשאלות המדוייקות שלי. 

אתה רושם הציבור שלי = הכללה על כל בוגרי ישיבות , שלא ילכו למקומות כאלה .

אני טוענת שיש בחורי ישיבה שילכו 

ואתה טוען שאם הם ילכו הם לא תורנים 

אני לא אמרתי שהם לא תורנים 

אלא שאתה לא יכול לכתוב דבר כזה

יש המון בוגרי ישיבות. כל אחד נמצא במקומו הוא. 

אני כתבתי על הציבור שלי (אולי ניסוח מדוייק יותר הוא תת הציבור שלי) - בוגרי הישיבות שרוצים בית של תורה. לחזור הביתה ולפתוח דף גמרא, לשלוח את הילדים לתלמודי תורה, אין מה לדבר על טלוויזיה וכדו'. 

(כמובן שיש וריאציות ומינונים בתורניות הנ"ל). אותם לא תמצאי שם. 

משם נפתח ויכוח כשאת רצית להגדיר תורני בצורה אחרת (עד כדי התרחקות מהשולחן ערוך, לפחות ממה שהבנתי ממך. תקני אותי אם אני טועה). 

לא הבנתי איפה התנשאתי.. 

זה פשוט לא נכון מה שאתה כותב. שלא נמצאים שם. אני אומר לך מידיעה שיש סוגים של מפגשים שבהם נמצאים בחורים כאלה שמתאימים בדיוק להגדרה שהגדרת כאן.

ואיפה זה "שם"? ביד אחת אתה שולל מכל וכל כל אינטראקציה חוץ מדייט, משמע אתה כנראה לא מכיר מקרוב את סוגי המפגשים האלה. וביד השנייה אתה מכריז שאין שום סוג של אינטראקציה כזאת שבה נמצא שום בחור/ה שרוצה בית של תורה, כאילו שהיית בכולן והכרת את כולם והבנת שאין שם אנשים עם הגדרות מסויימות. אז אתה מכיר מקרוב או לא מכיר מקרוב?

אתה לא שם לב לסתירה? אתה לא שם לב שהנחרצות שלך אינה במקומה? אתה לא חושב שאתה מציג כאן עמדה שנותנת אישור "תורני כשר" לקבוצה מצומצמת וחדגונית מידיי, ללא קשר אמיתי למציאות לגבי ההגדרות שאתה בעצמך מגדיר?

אם תרוץ לכנסת יש לך את הקול שלי..

ולא מה שכתבתי. 

כתבתי שאת הנ"ל לא תמצא במפגשים מעורבים. 

עומד מאחורי כל מילה שכתבתי. 

ושאלתי איזה 4 פעמים - כמה כאלו פגשתם שם. עדיין מחכה לתשובה. 

על מפגשים כאלה דיברתי. מעורבים בעיניי, וקל וחומר בעיניך מסתבר. כאלה שבתור בחור ישיבה לא הייתי מעלה בדעתי להשתתף בהם. כי זה כל כך לא מותאם לשלב הזה בחיים.

מספר דו ספרתי, נו בחייך. כאילו שעכשיו נחה דעתך ואתה מאמין לי ומצדיק אותי.

כמה מתוכם עונים להגדרות הנל? 

וכמה מתוכם שם לא מתוך מסירות נפש (שלא לומר יאוש) לעשות הכל כדי להצליח? (הזכרתי באחת התגובות). 

ובקצרה - כמה מהם רצו להיות שם? ועוד חושבים שזה אידיאל כמו שטוענים כאן? 

עניתי, דו ספרתי שעונה להגדרות הנל.

אני רואה שקשה לך להאמין, למה?

לא הבנתי לגבי מסירות נפש, לא קראתי את כל התגובות שלך בשירשור. סלח לי אבל זה יותר מורכב מכדי להעמיד את זה על שאלה של מסירות נפש.

בשם עצמי, לא רואה את זה כאידיאל. גם דייטים לדעתי זה לא האידיאל. אנחנו חיים בעולם שהרבה ממנו מורכב מאיזון בין ערכים, והתיפקוד שלנו הוא לעיתים מתוך שהגענו למצב לא אידאלי, מה לעשות.

והשאלה אם רואים בזה אידיאל לא קשורה לעובדה שבפועל יש מה לחפש ויש סיכוי למצוא בחורים/ות כאלה גם במפגשים כאלה.

טענו כאן שהבעיה הגדולה של הציבור היא שאין מקומות מפגש מעורבים. 

עניתי את דעתי בנושא וצירפתי מי נמצא או לא נמצא שם. 

בין השאר הגהתי שיש כאלו שמוסרים את הנפש ומגיעים לשם. 

הדו ספרתי (10?11?99?) שאתה טוען ששם או שייכים לנ"ל או שכנראה פחות תורניים או שנשברו מסיבה פשוטה מאוד - תורני. לא. הולך. למפגדים. מעורבים. זו ההגדרה שלו. הוא מוחק חלק מעצמו אם הוא הולך. 

צר לי לבשר לך שאתה בוודאות טועה. ולא קשה לי לומר את זה בכזה ביטחון, מהסיבה שאתה שולל לחלוטין קיום של תופעה - ומספיק שאני יודע על היקף מסויים שלה כדי לדעת שאתה טועה.

ואם הוויכוח הוא על הגדרות - אז בכבוד, תצמק את ההגדרות שלך עוד יותר. תחשוב טוב אם זה אמיתי ומחובר למציאות, ובמי זה בעיקר פוגע.

אין לי עניין להראות לך שאתה טועה. חשוב לי שאנשים שקוראים פה ידעו שזה לא חד ערכי כמו שאתה מתאר. וכן, אני מסכים איתך שזה לא העדיפות הראשונה, לא בכל גיל ולא בכל שלב. מסכים איתך שהגבול בתחום הזה בין היתר לאיסור הוא דק ולרוב לא מומלץ. ואף על פי כן.

ומתאר אותי וכל מי שקשור לעולם שלי. 

אתה טוען אחרת - זכותך. זה לא מוחק את מה שאני אומר. 

תסתכלו סביבכם בפעם הבאה שתהיו שם ותראו מי צודק. 

קל וחומר מגבר שלא שואף לשלוש תפילות.. מה לעשות?

דתית כן , תורנית לא

אתה מגדיר אנשים 

להגדיר אנשים זה התנשאות

את באמת לא רואה אותה בדבריך? 

והשולחן ערוך מגדיר, לא אני. 

ואני לא מגדיר.

אבל אם מישהי מגדירה את עצמה על פי הגדרה מקובלת כלשהי - כדאי לדייק. 

אם אני אגדיר את עצמי כמנכ"ל של חברה כשאני לא עונה על קריטריונים ששמים אותי תחת ההגדרה הזאת - אנשים יטענו ובצדק שאני לא מנכ"ל. מאוד מאוד פשוט

זה משתנה מחברה לחברה.

יש חברה בה מי שלא מקפיד על הכל הכל הכל אז הוא כמעט נחשב ככופר ויש חשברה שמשהו לקח על עצמו מצווה אחת אז כולם ישר מוחאים לו כפיים. לכן נראה לי כדאי להזהר בעניינים ההללו ולהבין שהגבולות מאוד משתנים מחברה לחברה ומתרבות לתרבות.

מישהו שמחלל שבת נראה לי אף אחד מהמגדירים לא יגדיר דתי,

אני חושב שצניעות לאשה ברמה נורמלית (גדרי ההלכה) זה בסיסי כדי שתיקרא תורנית..נראה לי. תורנית זה מעבר לדתית בקטע של הגדרות  

ולכן אני לא רואה טעם רב לדון בזה. המוטיבציה הראויה לקיים הלכה היא לא כדי להקרא 'תורני' ולכן זה נראה לי מושג שלא כל כך חשוב.

ואם אתה אומר על מישהו שהוא לא כתורני אז הוא יכול להרגיש שאתה שם אותו 'מחוץ לגדר' וזה באמת עניין שמשתנה מאדם לאדם ומחברה לחברה

כך שאולי לפלח מאוד מסוים זה לא נצרך.

למרות שהאמת נחשפתי לאחרונה לכמה מיזמים מבורכים בנושא

אני עוד בשהייה במשמעות של הנתון הזה, לפני הפתרונות... ייתכן ואתה צודק, אבל הסטטיסטיקה של המספרים הגדולים אומרת כנראה משהו על הנורמה/המסוגלות. וזה קשה לשמוע.

אנחנו יצרנו אותה, כלומר - אנחנו גם יכולים לשנות אותה. אבל כנראה שהתפיסה שלנו לא מאפשרת לנו לחשוב על זה...  

גילוי נאות - שייך לסטטיסטיקה הזו. 

השאלה האם יש טעם להכריח עוד פגישות כשלא שייך. 

ההתלבטות שלי האם אני פוסל מהר מדי בלי לתת צ'אנס. כמובן גם כלפי. 

ליהירים לפי שבדורינו אין רואין אלא לפנים (לצד החיצוני). משרבו נטויות גרון ומסקרות עינים".

הדור הזה דפוק. הכל זה חיצוניות.

יש גם הרבה בנות שמתרצות לעצמן שהן מחפשות קשר פנימי ולכן הן חותכות, אבל מתערבב בזה הרבה שיקולים חיצוניים.

הקיצור, ה' יציל אותנו.

חושבים שטכנולוגיה מקדמת את בני-האדם, לרוב היא שוטפת להם את המח וגורמת להם לחשוב איך הם נראים מבחוץ ולא לעבוד על עצמם מבחינה פנימית ולא להסתכל על האחר מבחינה פנימית.

מבפנים - כולך יפה רעייתי ומום אין בך. ושם הוא אומר שהכל זה חיצוניות. כי גם כלפי חוץ יש מדרגות... כל דור לפי התפקיד שלו. דור דור ודורשיו

לא נראה לי שכדאי לומר 'הדור דפוק'. זה לא נשמע לי מחמיא במיוחד. הזהירות לשמור על כבודם של ישראל היא עניין חשוב מאוד מאוד.

אלא ברייתות וגם אני ציטטתי מהתוספתא (רק שיניתי מילה אחת). זה חז"ל. תנאים.

ישראל.

התכוונתי לרוח שנושבת בדור שמשפיעה בין השאר על עם ישראל.

לא שחס ושלום עם ישראל דפוק.

שצריך להגיד כל הזמן דברים יפים ולא ביקורת נוקבת.

זה לא היה דרכם של חז"ל כלל. מה שציטטתי וכל סוף סוטה בין במשנה, תוספתא ותלמודים אלו דוגמאות לביקורת נוקבת של חז"ל על הדור ועוד דוגמאות רבות.

יש ימין ושמאל, חסד וגבורה. צריך להשתמש בשניהם.

הרב קוק היה גדול דור שמשפיע על הציבור הדתי לאומי שראה שתפקידו להתמקד יותר בחסד ולימוד זכות. כל גדול יש לו את החשבונות שלו.

אבל זה ברור שהדרך של חז"ל זה להגיד דברים טובים ולהלל, ומצד שני לבקר בצורה קשה. אני הולך בדרכם, מכיוון שאין לי תפקיד מיוחד. אני בטל לדרך של חז"ל.

ביחס לתפיסות הכוללות שלי.

כמו שאדם מדבר על עצמו, הוא ישתדל להזהר בכבודו. כמו שאדם מדבר על קרוביו, סביר להניח, שהוא יזהר גם על כבודם. כך גם בשאר בריותיו של הקב"ה.

ביקורת? כאשר היא ממלאת את מטרתה היא מבורכת. כל סגנון שאינו קשור למילוי המטרה לא שייך להאמר.

כשאתה מדבר על בן-אדם מסויים.

דרך אגב זה הכוונה האמתית בביטוי הרווח אצל הרבה אחרונים "בעוונותינו הרבים", כאמירה כללית (נכון שהרב קוק התנגד לאמירה, אבל הרבה אחרונים לפניו השתמשו בו).

[ברור שאני כל הזמן מבקר את עצמי בצורה מובהקת ומפורשת, וגם אחרים אם זה נצרך וראוי, אבל זה לא נושא השרשור איך בדיוק לבקר אחרים, אלא הנושא ביקורת כללית.]

2. יש לי מטרה וזה לעורר ולזעזע אנשים שיתרחקו ממה שרווח בדור הזה. יש רוח רעה של נהירה אחרי החיצוניות וכדברי התוספתא "אין רואין אלא לפנים" וכאזהרת הגר"א שזה מה שיהיה בדור האחרון, וצריך להרחיק אנשים מזה.

לדעתי, המצב של הרבה מהציבור הדת"ל (לגווניו השונים) זה בערך כמו שיקחו את כל האחיות בבתי החולים ויגידו להן שמעכשיו הן רופאות במקום אחיות. אין להן את הכלים לזה.

אנחנו סובלים מ"בעיות" שנמצאות פחות אצל החרדים והחילונים ואין לנו את הכלים לפתור אותן. אני כותב בעיות במרכאות כי אני חושב שבעקרון אלו בעיות טובות שנוצרות ממודעות עצמית גבוהה יחד עם אי השתעבדות מגיל צעיר ליצר ולמגע. רק שצריך כלים לדעת איך לעבוד במציאות כזו.

פרוייקט 252 מצליח (מהרושם שלי), בגלל שהוא הבין את שורשי הבעיה, הנפשיים והפרקטיים.

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

אתה לא במצב רוחני טוב, סבבה

מי שאתה לא תתאים לה אז לא תתאים לה

מן הסתם יש מישהי שאתה כן תתאים לה

אם לא תחפש אתה לא תמצא אותה

אתה מחפש מישהי שכן במצב רוחני "טוב"?

אם כן לא חושב שמה שרלוונטי זה הלא נעים

אלא פשוט להצליח למצוא מישהי כזאת שתרצה להמשיך איתך למרות המצב

אם אתה מחפש מישהי שבאותו מצב כמוך, שהבפועל קשה אבל כן יש רצון לתיקון ושיפור

אז מה הבעייה?

חוץ מזה שזה קשה למצוא הצעות כאלה

איך אתה בכללי עם אנשים?

אתה בכללי מפחד להרגיש עול או להפריע לאנשים?

יכול להיות שזה בעיה כללית שלא קשורה לדיירים בכלל

יש לי כמה מחשבות קצת יותר עמוקות על מה שאתה מתאר

אבל זה לא לפורום

אם זה מעניין אותך שלח מסר

לדעתי, אם אתה מרגיש שזה נטו בשביל לעבור טיפול פסיכולוגי על חשבוני לא כדאי.

אבל אם במקום מסויים בליבך אתה פתוח לאופציה שזה יתפתח, תעצים את המקום הזה ולך לפגישה.

מה שכתבת שאתה רחוק שנות אור...

אתה נשמע אדם עם לב טוב. זה מה שחשוב.

אם אתה איש טוב ממילא תעשה טוב לאנשים ובסוף זה יגיע גם לרוחניות.

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

תני לה את הזמן שלה, תנסי לשקוע בינתיים בדברים אחרים. היא עוד תחזור בענק.

וכשאת תבני את ביתך - בכלל הקשר ייתעצם לרמות שלא היו לפני זה.

את תראי שהנתק יהיה לטובה.

השייכות שאתם מוצאות אחת בשניה לא ייעלמו.

רק משהו חשוב מאוד:

בשבילך, בשביל שכשהיא תרצה לחזור את תהיי שם, מוכנה לקבל אותה ולא צריכה להתחיל תהליך שלם של חזרה, פיוס, מחיקת כאבים ומחשבות בלי סוף של נטישה, ואכזבות - תנסי כמה שפחות להתחרבש עם המקום הזה של 'אנחנו חברות/לא/' היא חושבת עליי/היא שכחה ממני...

תנסי כמה שיותר להתנתק [לפעמים זה מה שצריך] ולחכות בסבלנות.

אבל וואו, זה קשה קשה קשה קשה...

אבל בסוף היא חוזרת, בגדול.

וגם זה קשה,

לסלוח

לאהוב מחדש

לפתוח את הלב שוב

לתת אמון מחדש.

אני נזכר איך זה היה אצלי, אני רוצה לחזור בי ממה שכתבתי לך להתנתק.

זה לא יצליח

הולכת לעבור עלייך תקופה קשה

מאתגרת.

וואו

שהשם יעזור לך לעבור אותה בשלום...

אוח, כמה שזה קשה

שורף את הלב...

עד היום לא התאוששתי מזה.

וואו,

תהיי חזקה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...

נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.

אני לא מהנדירים האלו (: