להיות מי שאתה, לא לעשות הצגות. ללכת על פי האמונות שלך ללא ריצוי.

חשובה ביותר.

לומר את כל האמת בפנים לא תמיד קשור לאותנטיות, וודאי לא תמיד נכון.

רגישות וטאקט ואיפוק זה דבר חשוב, וממילא גם מאוד מושך.

מה שנצרך ובר תיקון ונאמר בצורה הראויה והנכונה, ובאופן בונה, זה טוב ונכון.

מה שלא נכנס תחת הקטגוריה הזאת, גובל בחוסר רגישות, טאקט ואיפוק.

על הדרך אומר לגברים פה, איפוק זה אחד הדברים שהכי מושכים בחורה. ואיפוק לצד היכולת לשחרר אותה ברגע הנכון, עוד יותר.

להיות אותנטי זה נראה לי לייצר שקיפות שמתאימה עבור אותו שלב בקשר.

מי שפורק את הלב בדייט ראשון הוא לא אותנטיי יותר (במובן הטוב) אלא הוא לא מודע לסיטואציה שהוא נמצא בה.

להיות אותנטי זה גם להתבייש. בושה היא דבר טבעי ולכן טבעי לא לדבר על הכל. טבעי לרסן את האינסטינקטים ולא להגיד מה שעולה בראש.

אותנטיות בהקשר של קשר מזכיר לי את המושג "סברה ישרה". דהיינו לא להיות עקום. להיות ישר. לא להתחבר בכח, לא להתרחק בכח. 

לאפשר לרגשות הטבעיים ולמחשבות הפשוטות המתבקשות להתעורר ולהגיב אליהם בהתאם. זאת נראת לי ההגדרה.

לגבי זה- 

לאפשר לרגשות הטבעיים ולמחשבות הפשוטות המתבקשות להתעורר ולהגיב אליהם בהתאם

מה הכוונה להגיב אליהם בהתאם?

נגיד אחרי 10 דקות בדייט ראשון, אני מדבר עם הבחורה ואני קולט שהיא ממש לא מה שאני מחפש.. 

- קודם כל, לא להכחיש את זה. להבין את זה. 

- אח"כ, להבין איך מצופה ממני להתנהג.

- לפי מה שנראה לי, להמשיך לדבר לא מתוקף "וואו איזה כיף", ואז זה יהיה מאולץ ביותר. אלא לדבר מתוקף "היא בנאדם ואתייחס אליה בדרך ארץ כמו שאני מתייחס לשאר בני האדם" ואז יהיה גם מותאם וגם טבעי. 

זה קל לחשוב על זה אבל לפעמים צריך תזכורת כדי להרגיש את זזה ולפעול ביחס לכך.

ונעימות, ובטח עוד כמה ערכים שלא הזכרתי אלו ערכים שהם חלק ממך -

אז כנראה להגיד את כל האמת בפרצוף לא בהכרח יהיה המעשה האותנטי ביותר

לדעתי זה אחד הדברים שמשפיעים בצורה הכי דרמטית על איכות ועומק קשר.

אותנטיות בעיניי זו היכולת להיות טבעי- לא להדחיק רגשות/מחשבות/חששות.

להיות עם היכולת לשתף בהם את הצד השני בלא השפעות חיצוניות כמו לחץ לקדם את הקשר/למתן מדי מסרים בשל החשש של איך יתקבל/ למען אינטרס אחר.

ועם זאת- בגבולות ובהדרגה!

ההדרגה בעומק ותדירות השיתוף מאוד מאוד חשובה מניסיוני לבניית קשר בריא.

ולגבי גבולות- לדעתי גם בקשר זוגי של נישואים של שנים- לא אומרים כל דבר בכל זמן ובטח לא בכל ניסוח.. 

צריך להישמר מאוד מלפגוע ובו זמנית להישמר מלא לדבר בצורה פתוחה על דברים קשים, שבסוף הדחקה שלהם יכולה גם להקריס קשר.. 

זהו זו נקודה עם המון פוטנציאל- לקירבה או חו לריחוק.. בהצלחה לכולנו 

מעולם לא היה לי קשה להביא את עצמי לפגישות. בזמן האחרון קצת מתלבט על ההדרגה והמינון של הנ"ל בבניית הקשר.

אשמח לפירוט לדעתכם (ובעיקר דעתכן) בנושא.

@סוסה אדומה @advfb @ברגע קטן עזבתיך 

צריך להיות קשוב לסיטואציה בכל מקרה,

להבין מה זאת אישה, איך מדברים ופועלים איתה...

מצד אחד לחזר ולגלות עניין, מצד שני לא לגלות עניין לא אמין.

למשל, עניין לא אמין זה שמישהו כותב למישהי שהוא מאוהב בה אחרי פגישה אחת.

עניין לא אמין זה מישהו שמתקשר ומתכתב באובססיביות עם אישה בשלב מוקדם מאוד בקשר.

לכל דבר יש את הקצב שלו, וצריך להיות אותנטים - להיות קשובים באמת באמת לרצון שלנו וממילא לרצון ולקצב של זה שמולנו.

להעז לחזר, להיות בטוח בעצמך, ועם זאת קשוב.

זה נכון לתמיד, גם ובעיקר אחרי החתונה היכולת הזאת נדרשת.

זה משהו שהרבה גברים נופלים בו,

וכל עוד אתם רווקים תעבדו על זה כמה שיותר על טהור ועל נקי.

שורה תחתונה, כשמישהו דלוק על מישהי ומגלה איפוק, ולא אומר לה דברים מאוד ברורים במיוחד בשלבים הראשונים,

היא מרגישה את זה, אבל לא בטוחה, וזה מדליק אותה מאוד כמעט בכל מצב. אישה אוהבת להיות מחוזרת אבל לא אוהבת להלחץ מזה וגם אוהבת שגם לה יש איזשהו אתגרון...

זה תמיד עובד, אלא אם כן היא ממש לא בעניין. ואז טוב מאוד שלא הלחצת אותה עוד יותר.

בשביל ביטחון עצמי אמיתי, אתה צריך להעז לצאת טמבל ולא להרשות לעצמך לפגוע בקצב הטבעי של זאת שמולך.

שם אתה מחזיק את החבל משתי קצותיו ומצליח ליצור את המתח הנכון.

איפוק בקיצור.

להביע עניין (רק כשזה אמיתי) במעשים, במבטים העדינים, במחמאות מאופקות.

גם אחרי החתונה, להיות קשוב לסיטואציה ולפעול לפי זה...

בהצלחה!

אבל תודה בכל מקרה. 

התכוונתי להרבה דברים.

בתקופה האחרונה אני שם לב שכשעולה נושא רגיש\מורכב\עמוק אני משתף יותר ממה שהייתי משתף בעבר בשלב מוקדם (פגישה שלישית-רביעית לדוגמא). 

מתלבט על איפה להעביר את הגבול בעומק השיתוף מול התקדמות הקשר. 

יש נשים שדווקא זה ידבר אליהן, ואפילו בשלב מוקדם יותר. זה תלוי אישה ואינטרקציה. אז כמו שכתבתי קודם, לשים לב להיות קשוב לצד שמולך. האם זה מתאים לו כרגע, האם הקשבת גם לו, האם איפשרת מרחב שבו גם הוא יכול לשתף אותך. האם השיחה מאוזנת.

אם ענית נכון על השאלות האלה, גם במקרה שיצאת עמוק ורגיש, אם זה לא מתאים לה, אז תשאל את עצמך אם זה מתאים לך...

הקשב הזה שאת מתארת כל כך בטבעיות זה משהו שרובנו צריכים להשקיע מאמץ עצום כדי להגיע ל10% מכן..

אגב, לפחות במקרה אחד זה הבריח מישהי. מצד שני מלכתחילה היא היתה פחות רצינית. 

ומצריך עבודה.

חושבת שאתה קצת מזלזל בעצמכם.

יש גברים קשובים, וזה מאוד אפשרי.

יצאתי עם הרבה כאלה, כמובן שכל אחד ברמתו, וכמה שיותר קשב יותר טוב. אבל אין אתה בן חורין להיבטל ממנה אם אתה רוצה להצליח ולהיות נכון עבור אישה...

אם זה הבריח מישהי תעשה עכשיו שיעורי בית מה בדיוק לא היה מדוייק, ואיפה אתה יכול להשתפר. או לחילופין להיות שלם עם זה שהיא כנראה פשוט לא מתאימה לעומק שלך.

אבל נראה שיש לך שם שאלה...

יותר בכיוון של כלים אחרים. 

תחשבי על להיות עם עיניים עצומות בפגישה כמשל. 

שהגיעו להישגים מרשימים בהקשר הזה

גם אתה יכול.

לא אומרת שזה פשוט כמו בשבילנו, אבל חד משמעית שהיכולות שלכם עולות הרבה מעל 10% שציינת......

בכל אופן זה שזה לא פשוט, לא אומר שלא צריך לעבוד על זה.

בסופו של דבר זה בשבילכם. לטובתכם.

העבודה משתלמת מאוד.

עבודה שאנחנו מצפים מהצד השני לעשות בשבילנו.

עדיף לדבר על התאמה. וזה גם לוקח למקום הרבה יותר אינדיבידואלי

עם כל זה שאני מסכים איתך במה שכתבת בתגובות

זה בשבילכם.

קשר ללא קשב הוא לא קשר. הוא פשוט להיות לצד אדם אחר - לבד.

אנשים לא אוהבים לעבוד, אבל נישואין זו עבודה מתמדת מאוד.

מי שלא מסוגל לעבוד לפני, יהיה לו הרבה יותר קשה לעבוד אחרי.

כולנו צריכים וצריכות לעבוד.

ככל שנגיע מוכנים יותר, נעשה טובה עבור עצמנו.

קשר זוגי זו לא רק התאמה,

גם כשיש כמיה ומשיכה מטורפת, הכל דועך בסוף כשאין אכפתיות וקשב כלפי הצד השני.

בנישואין אנחנו חייבים לדעת לשים במרכז כשאנחנו עם בן הזוג את הצד השני.

לא לשכח את עצמנו, בפרט לא כשאנחנו לא באינטרקציה. אבל כשאנחנו נוכחים עם בן הזוג התקשורת חייבת חייבת להיות קשובה.

ההמלצה שלי היא בשבילכם. לטובתכם האישית, באהבה ובאכפתיות.

לעבוד זה לא פשוט, אבל מתרגלים לזה, וזה כיף כשעובדים נכון.

אם לא עובדים נכון, מתאמצים במקומות לא רלוונטים שגם דורשים הרבה יותר מאמץ וגם לא מניבים פירות.

צריך תמיד לזכור שאיש הוא איש ואשה היא אישה. חשוב שאיש יעבוד על לשים לב יותר למי שמולו (בכוונה לא משתמש במונח "קשוב") אבל לא במחיר זה שיעקם את תכונותיו כדי להגיע לזה.

חשוב גם שהאשה תבין שהאיש רואה את העולם אחרת ממנה ולא לצפות ממנו למה שאין ביכולותו לתת. להיפך כל אחד ישמח בכוחותיו וכשרונותיו ויביא אותם לקשר וכך יבנו בניין שלם באמת.

לא להפוך למישהו אחר. להיות אני עם האיכויות שלי, אבל קשוב גם לקצב ולאיכויות של האחר. בלי זה אין קשר בין אף אדם, לא מדברת אפילו על גבר ואישה.

תמיד לצד האותנטיות שלנו כחלק ממנה אנחנו צריכים להיות ולנכוח ולראות גם את הצד האחר.

או שתבין את זה עכשיו, או שתבין את זה אח"כ.

ככל שעובדים על זה מוקדם יותר, מצליחים יותר.

תזכור מה שאמרתי.

מה למשל? דוגמאות בבקשה

גם לנשים אני מציעה להיות קשובות,

ולנשים אתמקד בדברים אחרים כמו למשל לא לתת לו לנחש מה את רוצה, הוא לא נביא. נכון שיש לך ציפיה לקשב מצידו, אבל כמה שאדם יהיה קשוב הוא עדיין לא יכול לנחש מה הציפיות שלך.

למשל ממליצה לנשים לבוא בראש פתוח, לא להיות סנוביות, לא להשלות את הבחור, להיות הוגנת.

למה שאלתי?

כי בדרך כלל אני רגיל לראות בנות שדורשות מהבחורים כל כך הרבה דברים אבל מעצמן כלום בערך...

אני חד משמעית דורשת מכולנו להיות טובים ואנושיים והוגנים.

באתי לכתוב בעצמי אבל זה כל כך מדוייק בעיני אז מעלה צילום.  התוכן נכתב לתורניים אבל העקרונות תקפים לכל קשר. 

(וגם אם נניח שכן, זה לא האידיאל. האידיאל זה להיות אנשים שלמים עד כמה שניתן, כמו לדוג' ר"ע או הרב זצל. גם שכלתנות ושכל חזקים וגם תחושות טבעיות שלמות. ודווקא בגלל זה הם אלו שחוללו שינוי גדול).

מה יעשה אדם שיכנס לבית יפה ומטופח ויראה ניירות זרוקים על הרצפה?

ירים אותם.

ומה הוא יעשה אם יכנס לבית לא יפה ויראה ניירות זרוקים על הרצפה?

ישאיר אותם שם.

המסקנה- מה שנותן את המוטיבציה האמיתית לתקן את העולם זה לא האמת השכלית אלא התחושה הטבעית והרגשות הטובים, כח החיים. השכל זה רק כלי העבודה שאיתו מתקנים.

אבל זה לא העניין. המטרה היא להראות את צדדי החיים. עיקר הדגש הוא על השכליות והרגשיות ואיך זה מתבטא אצל כל אחד.

אנחנו לא אידאות זכריות ונקביות מופשטות.

אנחנו בני אדם שמורכבים גם מזה וגם מזה.

הבנתי מה הייתה כוונתך. כתבתי את הדברים כדי להראות שהמטרה היא לא רק להכיל את המין השני, אלא להתרחב אליו, על סמך זה שהבסיס שלו קיים בנו כבר (והדברים הנ"ל מונעים את זה).

הרב כותב לדוג' (אין לי את המקור) שבמצוות עונה תכונות עוברות בין בני הזוג. כמובן שיש גבול להתרחבות, אבל זו השאיפה, הפרטית והכללית.

יש סיבה שיש איש ואשה בעולם ושהם אפילו רוצים להתחתן. אם יהיה לי זמן בערב אפרט. 

רק צריך לדעת שהראשית היא אחדות ולא פירוד, האדם נברא שלם. וממילא גם המטרה והסוף. וממילא זה גם המבט השלם על התהליך.

אדם נברא עם הכוחות שברא בו הקב"ה. הכח המוביל בחייו של האיש הוא השכל (רציונליות, לוגיקה וכו') שנעזר ברגש ואצל האשה הרגש ("נשים דעתן קלה") שנעזר בשכל.

כך נבראנו וזו מהותינו. אחרי שמבינים היטב את ההבחנה הזו אז יש מקום לגדל את כוחות החיים ביחס זה ("להתרחב"). כל ערבוב וטשטוש בהבחנה הזו מוביל לחורבן. זה גם קצת מה שרמזתי לסוסה אדומה.

לא רואה מחלוקת בנינו. כן היה חסר לי המקום בך שרוצה להתרחב למען מישהו אחר אפילו... אבל בעיקר בשביל עצמך.

גבר ואישה לא סתם מתאחדים,

יש אינספור דברים לקחת מכל צד.

יש בי המון מקום שרוצה "להתרחב", פשוט מנקודת מבט אחרת משלך.

דווקא מתוך ידיעה ברורה (ככל האפשר) מי אני, מה כוחותי, מה אני יכול לתת וגם לקבל (אולי הכי קשה מכולם) ומה חסר בי ומתוך כך להעריך את החצי השני שלי. לא בתור תוספת או "נחמד" וכדו' אלא בתור השלמה גמורה שבלעדיה אני לא אדם שלם.

ולא על זה הערתי.

(ולעצם דבריך, אני לא חושב שזה מוחלט, אבל לא אכנס לדיון בעניין).

אני הבאתי את זה דווקא בשביל הנקודה של תיאור מציאות החיים של האיש ושל האישה. 

אתה לקחת נקודה אחרת ("תיקון העולם")  שאני לא נכנס אליה (למרות שהיא שגויה לחלוטין) כי היא פשוט לא קשורה לנושא השרשור.

משהו בצורה מוקצנת ומעוותת וכתבת שהוא "כ"כ מדויק" ועל זה הערתי. ולא רק בשביל דיון בעלמא, אלא כי הגישה הזאת פשוט לא נכונה ולא כדאי שילמדו ממנה וגם כי היא מונעת קבלה אמיתית מהאחר.

עומד כמובן על ידיעתי וחוזר ואומר שמדוייק ושזה מהדברים העומדים מול עיני בנושאים האלו. מסיומת דבריך אני מבין שלא הבנת כלום ממה שנכתב שם.

היות שהבאת מובאה מהרב זצ"ל (לטענתך לפחות) - הצילום הנ"ל הוא משיחה שנתן אחד מתלמידיו המובהקים של הרצי"ה.

אתה לא חייב להסכים אבל הייתי ממתן קצת את האמירות שלך.

נראלי שאתה דווקא זה שלא הבין את דבריי.

מההתחלה זיהיתי מאיזה זרם מגיע הרב שכתב את הדברים. הזרם הזה ממש לא הולך בדרכם של הראי"ה והרצי"ה, גם אם הוא טוען ככה. ואעצור פה. 

חבל שבזבזתי עליך זמן וכח. 

זה פוגע המילים האלה

על זה אני לא מסוגל לשתוק. 

שניהם פוגעים

ומשניהם צריך להמנע.

לבזות תלמידי חכמים זה לא בסדר, וגם להלבין פני חברו ברבים זה לא בסדר..

אני רק רוצה להעיר לטובת הציבור- אם מישהו כותב דברים לא נכונים, כאלה שיכולים לגרום לאנשים לטעות בדברים מהותיים, חובה להעיר (ע"י מי שכמובן למד אל העניין), גם אם זה רב (ובפרט במקרה כמו זה).

בהתחלה כתבתי עדין, אבל אחרי שלאצעיר כתב שדבריי שגויים לחלוטין, הייתי צריך לענות באותה מטבע, כדי שלא יחשבו שהדברים שהוא צילם נכונים.

אי אפשר לדעת מי נמצא בצד השני. תגובות שעלולות להיראות במבט ראשון ענייניות (גם אם שטחיות, ילדותיות ועקומות) עלולות להתברר שמגיעות מאידיאולוגיה ושנאה שמקלקלת את השורה. גם אם הן נכתבות במילים יפות.

מעבר לכך יש חובת מחאה - גם אם זה לא נעים בעין ולא שמנוני ויפה מבחוץ כמו הקלקול הפנימי שממול.

למען הסר ספק - האזהרה הזו כמובן נוגעת גם למה שאני כותב. מוזמנים לשפוט בעצמכם.

זו התייחסותי האחרונה לנושא זה.

טיפה ארוך, מחשבות מהזמן האחרון בנושא..

אני מתעסק הרבה מאוד לאחרונה ביכולת שלי למרות הרצון הטוב הגדול לתת לבחורה להכיר מי אני ולא להיות סגור- להיות קצת יותר סגור. כלומר לא לעשות הצגות או משהו, פשוט לתת לזמן קצת לעשות את שלו ולהבין שפגישה רביעית היא לא פגישה 15- אם תפתח את הדברים הכי עמוקים בפגישה רביעית, על מה תדברו בפגישה 15?

ומן הסתם העומק צריך לעלות באיטיות ולא בחדות.

פגשתי כמה בנות כבר שהבהיל אותן בסוף המפגש הזה עם השיח והשיתוף החופשי הפתוח, המשוחרר, בשלב ראשוני.. אני חושב לאט לאט שאולי זו פשוט נטייה נשית יותר, הצורך הזה שעומק השיתופים יהיה בקצב איטי יותר.

הבנתי בתקופה האחרונה שיש משהו בנטייה להיות כנה וגובה עיניים שהוא אליה וקוץ בה בבניית זוגיות.. שמאוד מקשה למתן ולהתאפק מלשתף.

ולגבי מה ש @סוסה אדומה כתבה אגיד מהצד השני שלפעמים הרגשתי דווקא שיש בנות שפשוט מצפות ליותר מדי- שהגבר ידע בדיוק מתי נכון לומר דבר מסויים, גם בדקויות קטנות. ואני כבחור פתוח וכנה מצאתי את עצמי נופל יותר מפעם בזה ששיתפתי בצורה עמוקה מדי בשביל הבחורה.

אני בא להגיד לא בטוח שכל הבעיה היא אצלך כלומר אם אתה יודע שאתה טיפוס מאוד כנה ופתוח- הייתי שם דגש גם על לחפש מישהי יותר מכילה ופחות נרתעת מקירבה מהירה

עברתי אותו גם בעצמי בעבר. כל הכבוד!! לא לגמרי קל, אבל אתה רק תרוויח 

אני גם עברתי מלהיות סגור יחסית לפתוח יותר ומתלבט איך ואיפה להעביר את הגבול. 

וכן, הקצב מאוד חשוב לנשים. כל אחד והקצב שלה. אסור לדחוק. 

שיש אקט מסויים של קרבה (כל אקט או מחווה שתחשוב עליו) תבחן אותו, מה התחושות שהוא מעלה בך ואם זה מתאים לך. בין אם זה בא מצידה בין אם זה בא מצידך. 

זה זורם לה? זה זורם לך? עד כמה אתה נותן בה אמון כדי ליצור קרבה? 

ככל שגדול האמון בקשר כך אפשר יותר 'להתפזר' מבחינת מחוות חיוביות או מעשים/אמירות אחרות שמעוררות קרבה. מחמאה זה מעורר קרבה אבל לא רק, גם שיתוף אינטימי זה יכול לעורר קרבה. לכן, לפני שעושים צעד קדימה השאלה היא כמה אמון יש. בכל צעד קדימה יכול להיות סיכון, אבל גם סיכוי. לכן מחשבים סיכוי כנגד סיכון. 

כמובן להיות גם נחמד ולא להעליב מתוך כנות יתר. יש סיפור יפה של הבן איש חי בנושא

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי