אש זה אחד הדברים שמחברים בין חומר לרוח.

מצד אחד, זה משהו חומרי, שאפשר לדבר עליו במושגים מדעיים - איזה תהליך בדיוק קורה שם ומה גורם לאש להאיר ולזוז וכו'.

אבל מצד שני, הצורה בה האש 'מתנהגת' היא מאוד לא כמו דבריך חומריים שאנחנו מכירים, ומידה מסויימת מזכירה בתכונות שלה דברים רוחניים:

אין לה ממשות במגע למרות שהיא כן נראית,

אפשר לתת מהאש כמה שרוצים (להדליק איתה דבריך אחרים) בלי שהאש המקורית תקטן,

והאש משפיעה על הסובבים אותה (באור וחום), ולא נשארת רק בגבולות של עצמה.

ואולי לכן נאמר - 'נר ה' נשמת אדם', ומדליקים נרות בזמנים של קדושה (שבתות וחגים), וגם נר נשמה לזכר אנשים שנפטרו. וגם מדורות גדולות לזכר רשב"י, התנא העצום, והתורה הגדולה שהוא הביא לעולם.

וזה מזכיר לי שפעם שמעתי משהו שאהבתי, שהסיבה שיהודים מתנענעים כשעוסקים בדבר של קודש, היא שאז הנשמה יותר מתבטאת, והנשמה היא כמו אש, כל הזמן בתנועה..

באמת אין פלא שמדמים את ההתעלויות הרוחניות לאש... (היא גם מתלבה באמצעות הרוח)

ההתבוננות שלך בדברים של היום יום מפעימה אותי כל פעם מחדש!

תודה על השיתוף!!

שמעתי את זה בהקשר אחר, על החיטה

שכדי שהיא תצמח, זורעים אותה באדמה והיא קודם כל נרקבת ואז מתחילה לצמוח וצכינים ממנה לחם

אז ככה גם האדם -- מתוך קושי גם הוא צומח

אבל תמיד נתפלל שנצמח מתוך דברים טובים

זה באמת אותו רעיון...

"כי כמו שאי אפשר לכל מיני זרעונים לבוא לתכלית גידולם אלא עד שנותנין מתחילה הגרעין בעפר, ואחר כך הגרעין נתבלה, ואחר בלותו יפרח ויציץ ונעשה אילן גדול, כן הדבר הזה, שעל ידי זה שמשפילין אותך עד עפר, על ידי זה תתגדל ותציץ ותפרח בעולם." (חיי מוהר"ן, נסיעתו לנאווריטש יד, קסה).

תודה על זה! שומרת לעצמי

אשרייך!

באת לי בול בזמן. תודה רבה לך יקרה

תודה על הדברים!

אני לא חושבת שנכון להגדיר את זה שאנחנו לפעמים זקוקים להשחיר ולהסריח על מנת להתעלות ולהתקרב

אלא שאם חלילה השחרנו או סרחנו, יש לנו תמיד אפשרות לתקן

לפעמים דוקא מעומק הבור, אנחנו רואים כמה פוטנציאל לגדול יש לנו

זו באמת הסתכלות שונה, ונכונה יותר, מה שאת אומרת...

איך שאני רואה את הדברים, זה שאנחנו מעצמנו אמנם אף פעם לא צריכים לחפש את ההשחרה/סירחון או הריקבון שלפני העליה והצמיחה. אנחנו תמיד רוצים ומעדיפים להגיע ישר לעליה, בלי שתהיה ירידה לפני.

ולפעמים זה באמת אפשרי.

אבל לפעמים יש סוגים של עליות, שצריכות את הקושי והירידה שלפני. והקב"ה מכוון את הירידה כי הוא יודע שדווקא ככה תגיע העליה למדרגה הבאה.

ולנו זה קשה לחוות את זה. השלב הזה של הירידה, השחור והמסריח, הוא לא נעים, וקשה, וכשאנחנו בתוכו לא תמיד קל לזכור שהוא יכול דווקא להצמיח.

ואולי לכן הקב"ה הכניס את התהליך הזה גם בתוך הטבע, שנראה איך לפעמים הירידה והקושי הם חלק מהותי מהצמיחה והעליה שמגיעה אחר כך. שבלי הירידה לא היתה יכולה להגיע העליה. שבלי הריקבון הזרע לא יכול לנבוט, ובלי השחור והמסריח האש לא יכולה לעלות.

אבל האמת שאני חושבת על זה עכשיו, שדווקא באש יש מצבים שהיא מאירה בלי שחור ובלי סירחון. כשאנחנו מדליקים נרות (בשמו זית או גם בשעווה), האש מאירה ומחממת. גם שם יש כיליון של חומר, אבל שם זה לא נראה בעיני כמו תהליך של ירידה, אלא כתהליך של עליה - הנר החומרי מתעלה הופך לאש מאירה ומחממת.

אבל אולי זה בדיוק הלימוד שאנחנו צריכים ללמוד מזה.

שהשחור והמסריח לא חייב להופיע תמיד. זה תלוי בחומרי הבעירה שלנו, במצב שממנו אנחנו מתחילים את התהליך.

אנחנו תמיד ננסה להגיע לעליה רק דרך עליה. אבל אם ניקלע למצב של ירידה, אז נבין שאנחנו כרגע בתהליך שמצריך את הירידה הזו, ובמקום להתייאש ממנה, נעלה דרכה למדרגה הבאה. ונבין שזה איך שהדברים היו צריכים לקרות הפעם.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...