היי, אני רווק דתי ואני קצת מתלבט מה עדיף מבחינת הבחורה - לבקש תמונה לפני דייט או לא? כעיקרון, אם אבקש תמונה, זה עלול להעיד על חיצוניות, ואולי זה יפריע לה. מצד שני, נראלי שיותר פוגע לחתוך אחרי דייט אחד אם המראה לא מתאים(כמובן, חס וחלילה לא אומר לה דבר כזה, אבל לעיתיפ זה הרושם שעלול להתקבל).
מה דעתכם?
ברור שעדיף תמונה לחסוך התנהלות בהמשך.
חלק ממי שאנחנו זה המראה החיצוני שלנו, אנחנו לא רק פנימיות אלא גם חיצוניות
וזה בסדר.. ככה ה' יתברך ברא את העולם שלנו~
המראה החיצוני לא אומר דווקא שהאדם שמולך הוא יפה/מכוער, זה הרבה עניין של משיכה שחשובה לקשר בריא בין בני זוג
ולכן לעניות דעתי זה לגמריי בסדר לראות תמונה ולהחשיב זאת בסל השיקולים לפני שמסכימים להצעה
חבל להפגש ולראות שזה נופל רק על מראה חיצוני
הן מבחינת כוחות הנפש שלך (מתסכל להפגש שוב ושוב בלי התקדמות כלשהי ואם אפשר מראש לראות שזה לא מתאים- לעניות דעתי עדיף)
והן מבחינת הבחורה שלרוב תרגיש אם יפסלו אותה על מראה חיצוני, גם אם מתרצים את זה בסיבה אחרת
בשורות טובות בעזרת ה'~
שוקל לפתוח שרשור מסודר בנושא.
מי שאני יוצאת איתו עכשיו לא ראה תמונה לפני והסברתי לו שזה לא בסדר חח
פעם לא הייתי מבקשת תמונה כי בכל מקום שמעתי "זה חיצוני, זה שיטחי, זה רדוד" ואז הבנתי שאני בשר ודם וחשוב לי לבדוק שאין רתיעה מבחינת מראה לפני שאני נפגשת. אני בעיקר הייתי מסתכלת על סגנון בתמונות, ואם הסגנון היה נראה לי שונה ולא מה שאני מחפשת הייתי מבררת על זה דרך הממליצים כדי להבין יותר.
יש המון דיבור על זה שלגברים חשוב יותר העניין של המראה והם יפסלו על תמונה שהבחורה לא נראית להם. ואני תוהה- למה לא? אם זה חשוב באופן טבעי למה להתנגד?
יצא לי לפגוש לא מעט אנשים שאמרו שאם היו רואים תמונה לפני הדייט הם לא היו נפגשים וזה היה חוסך להם ולשני.
ברור שצריך לקחת תמונה בעירבון מוגבל ואם אתה מתלבט תבקש שניים או שתצא ותראה.
ואז זה מתקבל כלגיטימי. ומקסימום יכול להוריד בלי להגיד למה. לא לבקש אח"כ בנפרד.
אני חושבת שלבקש תמונה זה מאוד לא נכון.
בחורים שהכירו אותי מעולם לא הבינו למה התנגדתי ואני מתנגדת לשתף פעולה עם זה. הם היו פוערים את הפה פשוטו כמשמעו. כי לטענתן אין לי ממה לחשוש ולהפך.
אני פשוט לא סוחרת בעצמי. אני כל כולי ולא רק גוף ופנים.
ומי שלא מוכן להשקיע בהיכרות בסיסית אמיתית, אני מלכתחילה מסננת אותו.
בנוסף לזה, כל גבר כמעט שנמשכתי אליו פנים אל פנים בגלל כולו, אם הייתי רואה תמונה שלו לפני כן, לא הייתי יוצאת איתו.
ולכן אני טוענת שזה לא רק מסנן הצעות רלוונטיות, אלא מסנן גם הצעות מאוד רלוונטיות.
וחוץ מזה, מרגיל אותנו להסתכלות מחפיצה, שטחית, חד מימדית.
שתחררו, צאו להכיר. הכי הרבה תהיה לכם פגישה עם אדם חדש שיש לכם מה ללמוד ממנו.
אף אחד שיצא איתי בלי לראות תמונה לפני כן, לא סבל איתי בפגישה.
אני מעולם לא סבלתי. תמיד יש מה לקחת, תמיד יש מה ללמוד.
ואני מדגישה את כל מה שכתבתי על עצמי כדי שיהיה ברור שהדעה שלי לא נובעת מדימוי עצמי שלילי, אלא להפך.
קוראת לנשים לא לשתף פעולה. אל תהיו שותפות לסחר.
אל תהיו שותפות להחפצה.
תעריכו את עצמכן ותראו את עצמכן כמקשה אחת.
של גוף, נפש, נשמה.
מי שלא רוצה להכיר את כולכן ולהשקיע דייט אחד אפילו בשביל זה, תשקלו אם אתן לא מעוניינות לסנן אותו.
מסכים עם כל מילה עד אליה.
בנות ועוד איך דורשות תמונה וגם פוסלות עליה.
שאנחנו חלוקים.
ומסכימה עם המשפט השני שכתבת, וחבל לי על זה. שנשים דורשות תמונה זה קלקול בעיניי. סליחה שאני לא מייפה את זה.
הניסוח והתוכן מגיעים מעולם ערכים לא שלנו. איש ואשה הם לא אויבים, והקשר ביניהם הוא לא סחר חליפין או גרוע מזה.
עד כמה שדעתי שלילית מאוד על כל מה שקורה בעולם השידוכים והתמונות אני מתרחק מאוד ממונחים והגדרות כאלו.
לפחות לא עם התוכן שכתבת. שום מחלוקת.
אני כן רואה שאיש ואישה שולחים תמונות, זה מרדד את הקשר ואת היחס הכללי בו והציפיות ממנו.
אני הכי בעד מציאת חן ומשיכה אמיתית, חיצוניות זה חלק מאיתנו, אני אפילו בעד טיפוח.
אני לא בעד לפסול מישהו או לצאת עם מישהו בגלל משהו שלא באמת משקף אותו. זהו.
אבל גם אם יש מחלוקת בנינו זה בסדר,
אני בכל אופן לא ממליצה על דרכים שלא הצלחתי בהם
קחי בחשבון שיש גברים שלגמרי מבינים את זה. אסור להכליל את כל הבנים או את כל הבנות.
יפה לדבר על זה בתיאוריה ככה אבל במציאות זה פשוט לא
אבא שלי למשל לגמרי איתי באותה הדעה. ולא רק הוא.
לא כתבתי בצורה מכלילה זה בהבנה שלך, כתבתי את האמת מהחוויה האישית שלי
אח שלי למשל כן מבקש תמונה. זכותו. ובשיחות עם אבא שלי אני מעודדת אותו לאפשר לו להיות גבר ולהחליט ביחס לחיים שלו בעצמו.
ועם זאת שאני לא מכלילה, יש כלל ויש יוצא מן הכלל. ואני מדברת על תופעות מהנסיון שלי ולא מתנצלת על זה אם ציפית להתנצלות.
זה לא עומד ככ בסתירה לגבריות.
זה כן הרבה יותר עומד בסתירה, בעיני, לנשיות..
זה שוב ההבנות שלך.
אני עומדת מאחורי כל מילה שכתבתי, ומוכנה להבהיר מה שלא ברור.
שורה תחתונה למי שלא הבין, תמונה לא משקפת בעיניי שום דבר. והתופעה התחילה מגברים ומקלקלת גם נשים ופוגעת בנו כחברה. זו דעתי הנחרצת. לא חייבים להסכים.
אפשר לקחת את הדברים שלי כמתנה ואפשר גם לזרוק לזבל. בחירה של כל אחד לגבי עצמו.
אני רואה תמונה למשל משום ואהבת לרעך כמוך. כן כן. ממש ככה. מתוך התחשבות בעצמי ולא פחות מתוך התחשבות בבחורה.
כי תארי לך שאני אחתוך אחרי פגישה אחת על מראה קיצוני (מה שקורה פעם בחצי שנה לצורך הענין), כמובן לא אגיד לבחורה על מה הפסקתי - את תרצי להיות אותה בחורה? הרי "בטוח לא תדעי על מה חתכתי" (אני אומר בציניות), למרות שבטח זה לא כל כך הפעם הראשונה שאת היית חווה את זה... ובלי סיבה נוספת הנראית לעין...
אני הייתי מעדיפה שיפסלו אותי אחרי פגישה ולא אחרי תמונה. כי ארגיש שנתנו לי צ'אנס אמיתי, ושראו את המכלול.
זה בסדר שלא התחברו אלי. באמת באמת בסדר.
ולכן אני רואה תמונה. אחרי הרבה מאוד זמן שהייתי נגד בדיוק מהסיבות שלך.
הנושא הוא לא אני, אלא תמונה..
תחשבי על זה. יש כל כך הרבה עצות בתחום, ומה שלא אעשה יכול להיות לא רגיש למישהי. העיקר בעיני לבחור את דרכך ולהיות רגיש מלכתחילה לפי הבנתך, ולפעול עם שכל
אחרת לגבי הכלי הזה שנקרא תמונה, שהוא יותר פוגע ממועיל. יותר פוסל הצעות רלוונטיות מלהפך...
וגם מרגיל אותנו לחשיבה שטחית. נכון לגברים ונשים כאחד.
ויותר מזה, יותר כואב לי כשנשים מבקשות תמונה, כי בעיניי זה קלקול ופחות מתאים להן.
ועם השנים למדתי לדייק לעצמי מתי כן לתת צאנס ומתי לא. חושב שאולי פעמיים (מתוך עשרות) היתה לי מחשבה שניה.
אף אחת המפעמים הנ"ל לא היתה על מראה חיצוני.
לצאת בלי תמונה ולהתעלם אם המראה החיצוני לא מתאים? לצאת לדייט אחד ולחתוך אם המראה החיצוני לא מתאים? בסופו של דבר, ב2 האופציות הללו יש סיכוי לא קטן שהיא תקשר את זה למראה החיצוני. זה עלול מאוד לפגוע, ולכן נראה לי שאולי כן שווה לשקול לבקש תמונה לפני, במיוחד כאשר נהוג ששואלים קודם את הגבר לפני ששואלים את האישה, כך שהיא בכלל לא תיפגע אם לא יהיה חיבור מבחינה חיצונית.
האלטרנטיבה בעיניי זה לכבד את הבחורה כמישהי בעלת מכלול, וכמישהי עם חיצוניות תלת מימדית ולא כזאת שצריכה להתאים לקריירה של דוגמנות.
לצאת, לבוא בראש ובלב פתוח, ואם היא לא מוצאת חן בעיניך בגלל סיבה כלשהי, שיפרדו דרככם.
לא מסובך. נכון, קצת לא נעים. אבל עוד יותר לא נעים להחפיץ, ועוד יותר לא נעים בעיניי שבחורה יודעת בוודאות שזה בגלל התמונה שלה,, והרבה יודעות את זה, ולהרבה זה פוגע בדימוי העצמי.
וגם זה שכאילו היא אפילו לא שווה פגישה בגלל זה, זה נורא מאוד אובייקטיבית וסובייקטיבית לכל אחת שפוגשת את זה.
זה שהעולם התרגל לחרפון הזה, זה משהו אחר.
אבל זה הרסני בעיניי, ומאוד מחפיץ.
ואני עוד פעם קוראת לנשים שמכבדות את עצמן לא לשתף עם זה פעולה.
אני אישית מצאתי את זה מכבד יותר, אני לא מחפש דוגמנית - אני כן מחפש להקים בית. לי אישית יצא לצאת עם כמה בנות נטו כדי לא לפגוע, ומעבר לזה שזה פשוט לא פייר כלפיהן - זה מוציא את הרוח מהמפרשים. אני עושה הכול כדי לוודא עם הצד השני שלבחורה אין מושג בכלל שדיברו איתי עליה, כדי שאם זה לא יתאים מבחינתי אז שהיא לא תדע מזה. אני חושב שזה מינימום פגיעה ועדיף מאשר להיפגש ואז לחתוך על מראה חיצוני. אני מאוד מסכים שתמונה יכולה להטעות, ובגלל זה עד עכשיו ממש השתדלתי לא לבקש תמונה. ועדיין, אני לא אבקש תמונה אם חבר שלי מציע לי ואני סומך עליו כי אני באמת מאמין במה שאת אומרת. אבל במבחן המציאות, מצאתי שזה פשוט לא מצליח, וגורם נזק נטו לשני הצדדים.
מלבקש תמונה ועד לסחר והחפצה הדרך ארוכה...
לפי התפיסה של 'שיפגוש אותי כמכלול' אין בכלל עניין של בירורים לפני,לא? כי הרי כל דבר שיאמרו לי אני לא יכולה לקחת לבד כי לא פגשתי את הבנאדם ואת המכלול שלו.
ואני ממש לא מעודדת לפגוש כל אדם שהציעו לך כי 'את לא מכירה אותו, צריך לנסות'.
לא. לא צריך לנסות ולהיפגש עם כל אדם נושם שמישהו החליט לשדך.
פעם עשיתי את הטעות הזאת, יצאתי עם כל בחור שהציעו לי, וזה פשוט שטות.
חד משמעית לא.
אני רק טוענת שחיצוניות זו לא תמונה, וכמו שהפרטים שאת שומעת על הבחור דורשים בדיקה, גם המראה החיצוני דורש בדיקה מעמיקה ולא שטחית ורגעית מתמונה חד או דו מימדית בלבד.
טוענת שתמונה באמת לא משקפת.
את לא חייבת להסכים, ראיתי כבר שאת פועלת אחרת. זכותך אבל זו דעתי. ואני אגיד לך יותר מזה, אף אחד לא בחר שלא לצאת איתי בגלל זה. וגם אם כן, הייתי חיה עם זה בשלום.
ואגיד לך עוד משהו, אף אחד לא פסל אותי ויצאתי עם ף הרבה. מה שאני מנסה לומר ששום דבר בדעתי לא נובע מזה שאני לא נראת טוב בעיניי, אלא כל אף ואולי דווקא כי אני נראת טוב בעיניי וזה לא כל מה שאני.
מעולם לא סחרתי בעצמי, כן היתה לי תמונה בפייסבוק, מי שבחר להציץ הציץ וזה שלו, אני לא מתביישת בעצמי אבל ככלל לא שלחתי מעולם תמונה שלי לצורך "שידוך". כי זה פשוט אמירה שאני לא שייכת אליה.
בסופו של דבר זה אנחנו ולא סתם מישהו מהאינטרנט בתמונה. זה יראה שזו אני, גם אם לא באופן מדויק וכולל כמו במציאות.
אני חושבת שתמונה יכולה להיות כמו עוד פרט שהוא כתב על עצמו- קלטת סגנון מסוים אז את יכולה לברר על זה יותר.
אני כן הייתי שולחת תמונה, גם מהמקום הזה שאני אחלה עם איך שאני, ואני אכבד אם היה בחור כלשהו שהחליט שלא מתאים לו על סמך זה.
בדיוק כמו שבאותה מידה שלחתי את הגובה שלי, וואלה היו בחורים שפסלו על זה שאני גבוהה מהם.
אני מעריכה בנאדם שמודע לגבולות שלו ומבין שלא כל דבר מתאים לו, ויש גבול לכמה אפשר לנסות ולעבוד על עצמנו שאנחנו יכולים להתחתן עם כל בנאדם אם רק נבחר בכך ולא נהיה שטחיים.
אני חושבת שזה מאוד קיצוני לקרוא למישהו שמבקש או שולח תמונה כמישהו שסוחר בגוף שלו.
אני חושבת שזה מאוד לגיטימי (אגב, כאישה).
ומאחר ואני מכבדת גם את דעתי, אני לא משנה אותה מפני דעתך, וזה גם לא רלוונטי לגביי לעכשיו.
אני כן מציעה לרווקים (כולל אפילו אותך) לארח את דעתי, לבחון אותה ולבחור בסוף על פי האמונות והדעות של כל אחד כלפי עצמו.
אני שוב אומרת, נתתי מתנה, אף אחד לא חייב להשתמש בה.
ואני באמת מכבדת את עמדתך.
השתדלות !מסכימה עם @פאי תפוחים ,
חשוב לדעת מה עובד בשבילך ומה לא.
כנראה מהניסיון שלך עם עצמך הבנת שטוב לך ככה, כמו שלאחר יהיה טוב אחרת.
היה חשוב לי להגיד שכשאדם מבקש תמונה זה חלילה חלילה לא הופך אותו לאדם שטוח וחיצוני. ונורא צרם לי לקרוא את התגובה שלך לפותח השרשור, וגם בהמשך.
זה שביקשתי תמונה לא מעיד עליי שאני מקולקלת. אני בטוחה בדרך שלי כי אני מכירה את עצמי ויודעת שככה זה עובד לי.
אני לא מעוניינת שישפטו אותי על זה, במיוחד אנשים שאני לא מכירה
וחשוב לי להגיד שאנשים שיודעים שזה חשוב להם ועוזר להם- שלא יחששו מהישפטות על ידי אחרים. זה לגיטימי לבקש תמונה.
הפכתי מישהו לשטחי וחיצוני. אלא שכתופעה כללית אני רואה בזה חיסרון. אולי ארחיב בהמשך.
בכל אופן אשמח שתראי לי איפה בדברים שלי הבנת את זה כביכול אני שופטת, כדי שאבהיר את עצמי...
אבל בגישה, מובן מדברייך שכשאדם מבקש תמונה זה אומר עליו X
זה לא חייב לומר כלום, אפשר גם לשאול למה הוא מבקש תמונה והוא יסביר את עצמו אם זה ממש מפריע
אבל מה כבר יכול להיות ההסבר?
אני לא מתחברת עד הסוף לניסוחים של @סוסה אדומה, אבל מסכימה מאוד שכתופעה יש כאן משהו לא תקין שמשטיח את העסק.. והאמת שקשה לי עם ההפיכה של כל עניין התמונות לנורמה ולאידיאל, כשמצד האמת זה בעיקר יוצר בנו הרגלים פחות מוצלחים.
אני לא אומרת שזה רע אם יש משהו חיצוני ספציפי שמפריע לי, אבל אני לא בטוחה שהפתרון מחייב תמונה..
באיזה עולם אני חיה..ה' ישמור..
לא מצליחה להבין איפה הרגש הטבעי ,הנשי לפחות, שמתנגד לזה?
אבל נראה לי שבגדול כן.
יש פעמים שמגייסים לטובת העניין את ''אסור לאדם שיקדש את האישה עד שיראנה''.
יש פעמים שהאמירה היא שזה כדי לחסוך פגישה מיותרת ועגמת נפש.
לא מבטלת את הטיעונים האלו לגמרי, אבל באופן אישי, מאוד קשה לי עם זה.. זה מרגיש לי חיצוני מדיי ולא מלמד מספיק, זה גורם להתחלה לא נכונה (בעייני) של קשר, זה יוצר תחושה של שוק ושל חוסר צניעות.
מכיוון השני, אני לא מבקשת תמונה. כן היו פעמים שיצא לי לראות תמונות של בחורים (שהיו מובנות בכרטיס עצמו) וזה היה בעיקר מתעתע ומטעה, ולמדתי שאין לי עניין בזה.
הקטע הוא שהרבה מהשדכנים/שדכניות שפניתי אליהם אמרו שבלי תמונה אנשים לא מוכנים אפילו לבדוק את ההצעה.. באסה ומורכב ובעייני כאן מתחילה ההתמודדות..
שדכניות אומרות לי שאני עוף מוזר ושלא בודקים את ההצעה אפילו.
למה ללכת רחוק - תסתכלו מסביבכן. יש בערך 4 אנשים בפורום שמרגישים כמוכן. כל השאר בעד זה בהתלהבות.
חבל שהיום מסתכלים על מי שלא מבקש\נותן כמוזר (ויותר מזה).
אני מאוד מעריכה את הבנות והבנים שמשקיעים כדי להתחתן נרשמים למיזמים נותנים תמונות וכו' באמת באמת
יחד עם זאת בכנות לא מצליחה להבין איך מישהי מסוגלת לתת תמונה שלה או לדרוש תמונה בעצמה ממישהו..ואז להפגש..לא יכולה לדמיין את הסיטואציה המביכה אפילו.. ועוד יותר לפרסם את זה באנטרנט
זה מרגיש *לי* כ"כ ירוד וכ"כ לא מכבד..נא לא לסקול אותי..
אפשר לשאול בע"פ מה שחשוב לך לדעת וזהו,אני למשל שואלת על גובה כי כמה שניסיתי ממש להתגבר קשה לי להפתח לאופציה של להחזיק קשר עם בחור נמוך ממני יותר מדי.
לא הייתי מסכימה בחיים להפגש עם מי שמבקש תמונה כי למרות שיש המון המון המון מה לדון אותו לכף זכות אצלי זה יגרום לתחושות לא סימפטיות ואם אין לי הרגשה טובה אין טעם לטרוח.
ב"ה ה' שולח לי כמעט תמיד רק אנשים שלא מבקשים גם אם הם בעצמם רשומים באתרי היכרויות וכו.
באמת זכותך לא לצאת עם בחור שמבקש תמונה, לגיטימי לחלוטין. אני פשוט באמת שם לב שזה מפריע לי, ואח"כ אני עושה שמיניות באוויר כדי לא לפגוע בבחורה אם זה לא מתאים. מניח שזה דומה לעניין הגובה אצלך, אבל לא הייתי במקום שלך אז לא ממש יודע. בכ"מ, ניסיתי לצאת עם בנות שלא התחברתי אליהן מבחינה חיצונית\בלי תמונה - זה לא הלך וזה סתם פגע בהן. בעיניי, אין טעם לעשות בכאילו כדי לא לפגוע וזה גם קצת מוציא את הרוח מהמפרשים.
התמונה לא תמיד חופפת למציאות
לבנות: כל הסיפור הזה של גבר מוביל אישה מובלת מגניב והכל, אבל בתכל'ס הכי כיף כשיש הדדיות. אם יש משהו שאת אוהבת, פשוט לכי על זה, כגבר זה כיף לפעמים להיות מובל ולהכיר עולם חדש ולהיות בתוך מה שעושה לך כיף במקום לגשש כעיוור באפילה ולנסות להמציא את הכל. מן־הסתם גם עברת קצת בחיים וגם הכרת קצת מקומות ופיתחת העדפות רעיונות חלומות. רוצה להיות חלק מזה! ולא רק לשאוב אותך לתוך העולם שלי. פעם אני אחליט פעם תחליטי את פעם נחליט ביחד אנחנו סומכים אחד על השני שיהיה נחמד ומקסימום למדנו צד חדש.
אם משהו לא נעים לך, את לא רוצה, תגידי. ככה, כשאת אוהבת את מה שיש לי להציע, אני יודע שאת לא מזייפת. בסדר זה לא נעים לרגע אבל אנחנו אנשים בוגרים שלומדים אחד את השני, הכל בסדר. לא נבהלים מכלום.
לבנים: דע גם להרפות. ודע להיות אתה. אז בסדר אתה לא מאצ'ו גברי / בייניש צדיק / batman עם רכב טכנולוגי משוכלל. אבל בסוף אתה אתה וגם אתה וגם אשתך יצטרכו לחיות אחד עם השני לנצח וייתכן שגם לאחר היפרדות הנשמה מהגוף לפי שיטות כאלה ואחרות. בסדר קצת חיזור קצת רושם קצת להיות יותר ממה שאתה ביום־יום אין בעיה אבל אל תמכור מוצר ושירות שאינם קיימים.
ואתה גם לא מכיר "בנות" אלא את מי שנמצאת מולך. אדם אחד מיני שבעה מיליארד. ואף־אחד, אבל אף־אחד, לא דומה לשני. חוץ מהסינים. לבנות יש סגנונות כל־כך שונים והעדפות כל־כך שונות זה לא כזה מופרך שתמצא חן בעיני מישהי גם אם אתה לא בקוביה מסוימת. לא זה לא תירוץ להיות couch potato עם אפס רוח / תחומי עניין / חזון לעתיד / מקצוע / אופי אין מה לעשות זה כן צריך. אבל אפשר לעשות את זה בסגנון שלך ולא יקרה כלום.
העיקר זה הביחד, ביחד זה הדדיות.
וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.
בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.
כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.
אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.
חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה
לעניין מקום ביחד עם שאר העניינים והאינסופיות שהיא נפש האדם.
לגבי פרובוקציה, אני מורד counter-culture קיצוני. ואיני רואה בזה פרובוקציה כלל, אלא צד שני והפוך של המטבע.
לבנות: אתן חייבות להפנים כל הזמן בתודעה שגבר מרגיש משיכה הכי גדולה כשמתאפשר לו לתת לך ואת מקבלת. וזה בהכל. יכול להיות דבר הכי בנאלי שיש. לרמה של לפתוח לך את התפוז או למלאות לך את הקפה. בייחוד אבל כשהוא מזמין או מכין לך משהו לאכול (כמו כן בנים בדיוק מאותה סיבה אין מצב בעולם שאתה מתחלק איתה בהוצאות על הארוחה) אז חזרה אליכן, כל פעם שהוא שואל ממך משהו
תתרגמי את זה בראש שלך ל"אני רוצה להתחבר אליך יותר תני לי את האפשרות לתת לך ותקבלי" להוציא מהראש את ה "לא לא תודה זה בסדר יש לי כבר או אני לא רעבה אכלתי" תסכימי לקבל!
מעשה שהיה כך היה (אתמול) בזולה של הרב יעקב כשנכנסתי מישהי נתנה לי חיוך חמוד אז התלבטתי לרגע ואז החלטתי לשבת לידה. היה החלפת מבטים וחיוכים ושנינו הסמקנו וכל הבררר ואזזז שלפתי את הנשק הסודי (חטיף אנרג'י) ובאלגנטיות חמודה קירבתי אותו אליה בלי לומר מילה (עם חיוך שובה נפש) והיא הסמיקה אבל סירבה!! בדיוק באותו רגע משו באנרגיה שהייתה בינינו נפל ובייחוד לי. החטיף היה סתם מבחן בישביל הכימיה קיצר הבנתן
לבנים: כשאתם בקשר ראשוני מול מישהי אתם חייבים לשדר ביטחון. ולגרום לה להרגיש שאתה הפרס ולא הפוך.
כי בוא, תכלס מכל האפשרויות שיש לך כרגע מצאת לנכון לתת לה את הצ'אנס, אתה זה שבוחר עם מי להיות. לא בקטע מתנשא של אגו או גאווה. פשוט כי ככה זה. גם אם לך באמת הרבה קשרים עם בנות תשדר את ההרגשה שאתה יכול להיות כזה אם אתה רק מחליט. בחורה אוטומטית מרגישה אם אתה חושב שהיא מעליך ואז זה מוריד לה מאד, או אם אתה מעליה. שוב, לא בקטע שוביניסטי עפעלעצמו אנאערף. פשוט גבר צריך להיות המוביל,זה שקובע זה שמחליט ובחורה חייבת להרגיש את זה.
דבר שני כשאתה מדבר איתה אל תחשוב על מה אם ייגמרו הנושאים לשיחה וכל הפחדים האלה. אם ייגמרו אז שייגמרו . לא סוף העולם אם תהיו בשקט גם. הנקודה שלי היא שאתה לא צריך לדאוג לגבי מה תאמר בדיוק כמו שאין לך את הדאגה הזאת עם חבר טובשך. תגיד את מה שעולה לך לראש (בגבול הטעם הטוב כן? ) ומשם דברים זורמים או שלא וגם זה בסדר
אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?
מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...
אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.
אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.
היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -
כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).
היו פעמים שהסכמתי.
גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.
ממני -
שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.
(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)
ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.
ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?
בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.
תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.
תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.
יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.
.
לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).
זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.
לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.
לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................
לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.
האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.
אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.
קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.
כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.
אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.
וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.
יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.
כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.
בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.
"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.
אני הצעתי רק שאנחנו נופיע יותר את הצד הגברי שבנו
אז צריך שיהיה תיאום טוב בין הבחור לבחורה.
בין כל זוג קיימת דינמיקה ייחודית שהם בוחרים לפתח ביחד.
בכל קשר יהיו דברים שלבחורה יהיה פחות מתאים לקבל ויהיו דברים שהיא תאהב לקבל.
לכן זה סוג של ריקוד שבו גם עדינות מסויימת.
מותר לא להיות מדוייק ואז לדייק בפעם הבאה. זה הכרחי וזה בלתי נמנע.
אם אני מהותית מתכוונן לתת לבחורה אז ברמות שונות אני צריך גם לדעת מה היא רוצה לקבל וגם לקבל סירוב או דיוק ממנה ביחס לזה, בלי ליפול מכך מהכיסא.
ישבנו על הריצפה(;
דבר שני, ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.
בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.
ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.
במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם
דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.
רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.
אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.
אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.
לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.
הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.
אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.
הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.
הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.
אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.
החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.
החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.
אני אישית תמיד נגעלתי מכל המשחקים האלה,
דווקא אלה שעשו את זה הצליחו די טוב.
(אולי יש בנות שנזקקות ליחס/תשומת לב...)
ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר.
אבל שתדע שכל אדם מחוייב לתקן חטאות נעורים.
ומי שלא מתקן יורד עוד יותר,
ואחר כך הצער על החטאים הוא גדול מאוד והבושה קשה מהכאב.
אני מבין גם את הרצון שלך למצוא את הזיווג ולהיות אדם שלם לפי ה'.
אבל "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" הוא פסוק ממגילת משלי (פרק י"ט, פסוק י"ד).
לכן אין עיצה אמיתית חוץ מתפילה ולה' הישועה.
ויש אנשים שדילגו על הקטע הזה
חלק מתוך מנטליות
חלק מתוך פחד
לא ברור לי איך הם מתכוונים לגדול
רבי נחמן מסביר שאפילו הרהור או מחשבה זה פגם גדול מאוד בנשמה ובעולמות העליונים.
מהתגובה שלך אני רואה שאין לך מושג מהי דרך ה',
אבל ברור לי שלא עליך האשמה אלא האשם הוא האדם שחינך אותך (הורים מורים ורבנים).
ואני יכול להגיד לך בבירור שאתה וכל הפורום הזה (וכל המדינה) רחוקים מאוד מקדושת המחשבה והנשמה - ונשכחה תורה מישראל.
אבל בזכות הצדיק האמת יחזור העולם לתיקון בשלימות.
נ נח נחמ נחמן מאומן הפתק אמת ותורתו אמת.
לא בזכות צדיק אחד.
ובישביל להגיע לתיקון עוברים קודם בחרא ומתקדמים משם. ככה עובדים מנגנונים התשובה
רואים שלא למדת את כתבי הרב
נכון, שאחרי החטא, האמירה היא שכנראה היה פה עניין רוחני, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר לומר לפני החטא.
(הסתירה כאן היא השאלה של ידיעה ובחירה, שבצורתה הפשוטה מעולם לא הבנתי אותה, עד שנחשפתי לאמירות הנועזות והיפות של האיזביצ'א בנושא)...
אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה
אשמח אם תשתף מאמירותיו
ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):
עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';
וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.
לגבי הבחירה והידיעה זה מעניין, אבל חבל שהוא לא מסביר למה או איך
זאת הפואנטה, שבעולם שלנו ולפני מעשה יש בחירה, אבל לאחר מעשה בעולם שמחוץ להשגתנו יש בחינה שונה...
כך לעניות דעתי.
יש הרבה טעויות גם בזרמים היהודיים הדתיים השונים והמגוונים על כל צבעי הקשת.
לכן ה' עשה איתנו חסד גדול הקדים רפואה למכה ושלח לנו את הצדיק הגדול.
הוא משה רבינו הוא רבי נחמן מברסלב שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, כולם צריכים לקבל ממנו התורה הקדושה והדרך האמת.
ונתן לנו עצות נפלאות שכולם מקדשות את האדם בכל מיני קדושות - תיקון הכללי תפילות התבודדות תורות כאלה שכולם רפואות לצאת מהחושך הגדול בו אנו נמצאים.
תעסוק בהם ותראה חיים חדשים טובים ונפלאים.
אם אתה יודע מהי הדרך להגיע לתיקון העולם, אז הייתי שמח ללמוד ממך.
אבל אם הוא מבקש? מזה אומר?
שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות
אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל
שאדע ללכת גם
חלב יש פעם ב..
אבל בכל שיעור שאני נמצאת בו .
יש גם מישהי ממש קסומה שממש מביאה עוגות לפעמים סלטים אפילו ,באמת יש אנשים מתוקים.
כל מקום דתי יש מי שמארגן פעילויות תורניות תפנה לגרעין.
ושוכחת את עצמי. אנא, לא לכתוב אלי באופן אישי.
לבנות - מותר.
תודה!
.
שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..
בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם
על לשדך אנשים שיצאתם איתם?
אני חושבת שזה טוב ומבורך לשדך אנשים שהתרשמתי מהם לטובה ופשוט לא התאימו לי, או שאני לא התאמתי להם.
והעיקר לא לשדך מישהו שיש לי מטען רגשי עליו לחברה קרובה..
אבל בדיון עם חברות עלה שאין מה לשדך מישהו שיצאתי איתו כי אם הוא היה "מציאה כזאת גדולה", אני הייתי מתחתנת איתו.
הצביעו והשפיעו.
הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.
מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.
גם ביישנים צריכים להתחתן.
● א גרוייסע מציא'ה
ה' יעזור לפולניות
אז כנראה שזה כן רעיון טוב..
כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.
אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת
מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.
כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.
אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.
מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.
מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.
רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.
מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..
צריך גם טאקט לדעתי
(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)
בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.
לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.
זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -
חוסר התאמה.
זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',
במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.
הוא יכול להיות מציאה ומעולה
יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..
פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.
אני מכירה בנות שהכירו ככה
אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה
שיצאו משידוך כזה.
ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.
אם את יצאת איתו,
כנראה חשבת שיש פוטנציאל,
רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.
האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???
אין כזה דבר אדם מושלם.
כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.
ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,
כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -
כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??
אפשר להגיד,
לא התאים,
לא הלך,
הוא לא בכיוון שלי.
אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.
מה שלי נראה נכון -
אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.
כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -
מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,
האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.
ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.
יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.
ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).
וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.
בקיצור,
נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.
כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.
אבל ברוב גורף של המקרים -
בעיני זה חסד מאוד גדול,
כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.
בשולי הדברים,
פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,
והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.
גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -
ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.
לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.
מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,
ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.
(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)
אם השכל שולט אז כן.
אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.
הי.
הרבה מאד זמן לא הייתי כאן. חשבתי לשתף אתכם בשיר שיצרתי לאחרונה בסונו.
"אבל אחלה בחור"
תהנו
בֶּן שְׁלוֹשִׁים וּמַשֶּׁהוּ, עֲדַיִן יוֹצֵא,
פָּגַשְׁתִּי כְּבָר מֵאוֹת, אֲנִי עַל הַקָּצֶה
בְּכוֹל פְּגִישָׁה אוֹתוֹ סַחְלָב וְשֻׁלְחָן,
אוֹתָהּ שְׁאֵלָה: "וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה כְּשֶׁיֵּשׁ לְךָ זְּמַן?"
אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נְּשָׁמָה?
כְּבָר נִגְמְרוּ לִי הַנּוֹשְׂאִים לְשִׂיחָה
אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לִשְׁמֹעַ שׁוּב,
"לֹא נִרְאֶה לִי מַתְאִים, אֲבָל אַחְלָה בָּחוּר"!
זֹאת מְאֹד חֲמוּדָה, אַךְ אֵין מָה לּוֹמַר,
הַשִּׂיחָה זוֹרֶמֶת כְּמוֹ אַכְזָב בַּמִּדְבָּר.
הַשֵּׁם, תֵּן לִי אִשָּׁה שֶׁתִּגְנֹוב לִי אֶת הַלֵּב
וְלֹא אַחַת שֶׁתִּשְׁאַל "לְטַיֵּל אַתָּה אוֹהֵב"?
אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נִשְׁמָתִי
אִיִמָּא וְאַבָּא מְשַׁגְּעִים אוֹתִי
אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לַעֲבֹד חֲצִי מִשְׂרָה,
בִּנְסִיעוֹת וְטֵלֵפוֹן, בְּחִפּוּשׂ אֲבֵדָה.
וְהִנֵּה אַחַת שֶׁבְּעֵינַי מָצְאָהּ חֵן,
יֵשׁ נִיצוֹץ קָטָן, כְּבָר הַלֵּב מִתְעוֹרֵר
אַךְ לִפְנֵי שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ, הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה:
"הוּא גָּבוֹהַּ? נָמוּךְ? מָה הַעֶדָהּ"?
אַחַת אָמרָה הוּא רְצִינִי, הַשְּׁנִיָּה קַלִּיל,
אַחַת רָצְתָה עוֹבֵד, אַחֶרֶת מַתְמִיד.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָלַכְתִּי בִּדְרָכֶיךָ
הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, אַל תִּשְׁכַּח אֶת עַבְדֶּךָ
אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נְּשָׁמָה?
אִם אַתְּ שׁוֹמַעַת, תַּעֲשִׂי סִימָן
אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לִשְׁמֹעַ שׁוּב,
"לֹא נִרְאֶה לִי מַתְאִים, אֲבָל אַחְלָה בָּחוּר"!
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּבָר עָבַרְתִּי הַרְבֵּה,
תֵּן לִי אָחָת, שֶׁאָרְגִּישׁ שֶׁזֶּה זֶה,
שֶׁנֵּשֵׁב נְדַבֵּר, וְנִצְחַק עַד הַלַּיְלָה,
שֶׁנַּרְגִּישׁ סוֹף סוֹף שֶׁהִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה
אש לבנההגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע
אש לבנההמקרר שלי
המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...
הגעתי לסרטון הזה :
עדיין לא צפיתי בהכל, אבל היא אומרת שם דברים מעניינים..והמשפט זה תפס אותי :
""לא נשחרר מנגנון הגנה אם לא תבוא התחזקות אמיתית"
ונזכרתי בפורום הזה,
ורציתי קודם להביא לכאן את הסרטון למי שמעוניין ואולי יהיו לו תובנות לעצמו או לשתף עם כולם,
דבר שני..מעלה לדיון לגבי המשפט הזה, בקשר לשידוכים, הכרויות, נישואין :
הרי ברור שבמצבים מסויימים, אצל חלק מהאנשים, יש מנגנוני הגנה שמגבילים אותנו או מחלישים אותנו להגיע ליעד
אבל אם הם יגיעו ליעד, אז תבוא התחזקות אמיתית...
ואז נהיה כאן (כך מרגיש לי...לפחות) , הביצה והתרנגולת...איך מסדרים את הפלונטר הזה לדעתכם ?
תודה והמשך יום נעים לכולם.
נ.ב - אם מישהו שמע על המלמדת בסרטון ורוצה להוסיף, בכיף. פעם ראשונה נתקלתי בסרטון שלה.
סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל 
בשביל זה יש את הפגישה
שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים
זה מאוד תלוי בצד השני..
פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.
ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.
הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.
לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.
יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.
יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.
אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.
לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.
וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -
לשאול על ההעדפות של הצד השני.
על מה לא הייתי מדברת -
שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.
אקטואליה.
דברים שקורים בעולם.
למה?
בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?
מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -
ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?
שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.
אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??
בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.
אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.
אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?
אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?
משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.
בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.
אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -
אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.
בהצלחה!
בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.
הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.
ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.
דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.
אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו
דיברתי עם בחור עשרים דקות לפחות רק כדי לגלות שהוא לא קשור אלי .. אבל הוא הביא לי מתכון לסלט חצילים אז לפחות יצא מזה אוכל .
אני כל הזמן אומרת לעצמי בראש תתפקסי תזכרי מה רצית וזה עוזר לי בגדול .
יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?
אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?
קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.
אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,
אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.
(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)
בסוף בסוף בסוף...
כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר
אלא בעיקר העתיד.
למה?
כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.
האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.
הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.
חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!
תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.
אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש
ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.
בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,
ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,
או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.
את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.
אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.
היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.
אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.
וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -
זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.
היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.
איך מתמודדים?
לפי חמשת שלבי האבל.
מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.
אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,
ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -
זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.
ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.
לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.
העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'
והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,
אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.
הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.
ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר
כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.
(שזה בערך מה שעשית עכשיו)
אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.
לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.
יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.
וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.
בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.
במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.
לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.
זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?
התשובה היא: לא.
אבל מה זה כן עושה?
זה לא הופך אותו לסיפור!
החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.
שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".
וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z
כתבת שניסית,
אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.
זה הרבה פעמים לא במודעות.
איך משחררים?
זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.
אז קודם עדיף להתחזק.
אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"
ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.
אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.
אבל אחרי 3 חודשים, לשחרר
ולהבין שאין אף בחורה בעולם, מיוחדת ככל שתהיה, שבגללה "אוכלים את הלב" כשהיא נפרדת ממך.
זה פשוט לא נכון ולא הגיוני. לא ריגשית ולא שיכלית.
זוגיות זה כמו עסק, שותפות, ברגע שצד אחד לא מעוניין,
לא משנה הסיבה, אז אין כאן שום בעיה. שום דיון. כי אין כאן כלום.
זה כמו שתסתכל על השכנה שלך בת 80. אין בינכם כלום וברור שאין מצב ש"תאכל הלב" בגללה. זה בדיוק אותו דבר כאן.
מתי "אוכלים את הלב?"
אם פגעת במישהי שאוהבת אותך .
אם עצבנת מישהי שאוהבת אותך.
ויש כעס, ויש מתח, ויש תחושה לא נעימה.
כאן זה בדיוק הזמן "לאכול את הלב", לעשות חשבון נפש ולהפיק לקחים כדי לשפר את השותפות.
אבל ברגע שצד אחד אומר "נגמר", ואין שום ריב, שום ויכוח שגרם לזה, אז זה הזמן לשחרר כי הסיפור נגמר בלי לאכול שום לב. פשוט לתת לנפש לנוח קצת,
לנשום אויר, לעשות דברים מחזקים ואז אחרי הפסקה קצרה (כל אחד והקצב שלו) לחפש שותפה טובה יותר.
בהצלחה.
