אם הוא בגיל שגם ככה הוא עצמאי- הייתי משחררת.

אני מבינה ממש את החששות אבל צריך לשים לב שהם לא מנהלים אותנו וגם לא מרחיקים את הילד מלהקשיב לנו באופן כללי ומלהתפס אצלו כ"הורים לחוצים וחפרנים" סתם, זה עלול להשפיע בהמשך לא לטובתך.. 

אבל מבינה מאד ללבך.

מגזימה את לא, פחד של אמא זה דבר שאי אפשר להתכחש אליו ולהסביר בשכל🤭

לא יודעת בן כמה הוא, אבל אולי הקב"ה זימן לך התלבטות כזו בשביל ללמוד לשחרר (כותבת את זה בעיקר בשבילי🙈) 

כתבת שאת מבינה בשכל שאין מה לפחד, אבל את רוצה לסוע כדי לא לפחד כל השבת (הסיבה לנסיעה היא למנוע דימיון, לא לגרום למצב להיות לא מסוכן)

החיים ייזמנו לנו עוד המון דברים שאנחנו נפחד על הילדים (חלק מוצדק וחלק סתם כי אנחנו אמהות) ואנחנו צריכות ללמוד איך לא לתת לזה להשפיע עלינו בצורה שלילית (כתבת סיבות מעוד הגיוניות ללמה לא לסוע, אז אני מניחה שהנסיעה תהיה פעולה שלילית בעקבות פחד שבשכל את מבינה שאין לו מקום) 

לכן, בהנחה כמובן שאת יודעת שאת שולחת אותו למקום בטוח, עם סבא וסבתא ששומרים עליו, אני אישית הייתי משחררת, נושמת עמוק ומתפללת שאצליח לשרוד את השבת ולהתגבר על הפחד🤷

והלוואי ואצליח ליישם מה שאני אומרת לאחרים 🥴

והוא היה מבסוט ברמות. הוא ממש אוהב להיות שם לבד...

אבל מפחיד אותי בגלל הערבים...

בדיוק עכשיו הייתה כתבה על אוטובוס יהודי שהוצת במזרח ירושלים...

אני לא מבינה אם הפחד שלי הגיוני או מוגזם

או לקראת התבגרות

הוא באמת קצת קטן, לי יותר קשה לשחרר...

אצלי ככול שהם קטנים יותר הפחד לשחרר גדול יותר (נראלי הגיוני לא?!) 

באוטובוסים וברגל... אבל מן הסתם יקחו אותו עד לבית של הסבא והסבתא.

כל עוד לא יהיה חלילה משהו ממש רציני שישבית את כולנו או את האזור המסויים הזה- הייתי שולחת.

נכון, אין לדעת מה ילד יום ומה תלד שעה, אבל זה ככה תמיד. הפרעות הכי גדולות מתחילות בבום פתאום גם ככה.. אז לא נחיה?

למרות המצב כרגע.. הייתי שולחת.

בהצלחה בהחלטות

על הילדים!!!!

בחיים לא הייתי ככה, רק מאז שאני אימא...

חיים שלי הילדים האלה, אני מאוהבת בהם ברמות קשות, וחרדתית מאוד

לא שמי שלא חרדתית לא אוהבת את הילדים שלה, סתם אצלי זה מתקשר לי...

בד"כ אני משתדלת לא לתת לפחדים שלי לנהל אותי, אבל עכשיו עם כל המצב הביטחוני חשבתי שאולי זה הגיוני...

אז תודה לכן!!

אני הייתי נוסעת יחד עעם כולם..

מבחינה ביטחונית

הוא הרי לא יסתובב לבד בכל מקרה, הוא יהיה תמיד עם מבוגר אחראי אחר.

מבחינת הלחץ *שלך* שאת לא מעודכנת כל השבת זה כבר החלטה שלך עם עצמך 

אם היה מדובר בילד שמסתובב לבד באמת הייתי חוששת....

הם לא יכולים להגן עליו יותר מבחינה פיזית, אבל כן מבחינה רגשית.

ילד בגיל כזה צריך לדעתי את ההורים לידו כשקורה משהו מפחיד (נניח אזעקה. או בומים)

אוף, איזה מצב מלחיץ.....

דרומיות, אני מעריצה אתכן!!!!

לא גבוה כנראה.

אבל יכול להיות למשל שפתאום תהיה תנועה ערה של מטוסיםומסוקים וזה יהיה מבהיל. או שהוא ישמע משהו בחצי אוזן על פיגוע (חלילה חלילה).

אני פשוט חושבת שבזמן לחוץ עדיף שהוא יהיה לידכם.

גילוי נאות -- אם יהיו לימודים מחר כנראה אשלח את הילדים שלי, אפילו שאני לא אוהבת את זה וכל הטיעונים שאמרתי לך עדיין תקפים.

הבדל אחד הוא מה יותר נצרך. בעיני זה לא צריך גדול שהוא ילך דווקא השבת לסבא וסבתא לבד, אפילו שמתחשק לו.

הבדל שני הוא שבשבת אין תקשורת, אז הלחץ וההתמודדות איתו בלי ההורים יכולים להימשך הרבה זמן.

אין לדעת

ובודאי לא כדאי לשלוח פעוט בגילו לבד בזמן מלחמה..

עם כל הכבוד לרצון שלו.

וזה לא ממש בסביבה האוטובוס שהוצת. מניחה שהוא גם לא יסתובב לבד אלא רק איתם, זה לא כמו ילדים גדולים שילכו להסתובב ולשחק לבד, לא?

ואולי לדחות לשבת הבאה ואז תבואו גם? שבת הבאה שבת ירושלים

בעיני מה שאת רוצה יותר חשוב בטח אם תהיי בלחץ כל השבת

אם תהיי בחרדה בלתי נשלטת והפחדים (שעלולים להשפיע גם על שאר יושבי הבית) אז לא.

אם תוכלי לשחרר או להיות בחשש סביר שאת יכולה להתמודדות אז כן.

כי בסופו דל דבר - אמרת בעצמך

זה לא ענין שכלי

זה ענין של ניהול ושליטה על פחד

אנחנו שולחים ילדים בלעדינו מגיל ארבע-חמש, ובדרך כלל עם אחים גדולים...

אם זה משהו שמקובל אצלכם - אז הייתי משחררת. אם את סומכת על סבא וסבתא שישמרו עליו, אז תסמכי עליהם שישמרו עליו גם מפני פיגועים חלילה. זה לא שאת תדעי להגן עליו יותר מהם, אז אין טעם שדווקא את תהיי איתו...

זה מבחינת ההיגיון.

מבחינת הרגש - אני מבינה אותך. קשה לשחרר את הילדים. קשה לחשוב על שבת שלמה שאת לא יודעת מה קורה איתם ושאין אפשרות ליצור איתם קשר כדי לוודא. (חוויתי את זה בשבת שאחרי הלידה, שהייתי מרוחקת מכל המשפחה שלי מלבד התינוקת. עלו לי פחדים לא רציונליים, והייתי בטוחה שבמוצ"ש אשמע בשורות רעות...)

עכשיו השאלה אם את מסוגלת להשליט את ההיגיון על הרגש...

מה את אומרת?

התעקש ושחררתי (נשאר אצלם לבד מחמישי בצוהריים עד מוצ"ש!) והוא היה מאושר... אני כמובן הייתי בחרדות כל השבת...

מאז כבר עשינו את זה עוד פעם.

את מרגיעה אותי בזה שגם לך זה קורה...

כך החרדות ירדו?

כי אם כן, אז שווה להמשיך בזה. בסוף תתרגלי...

אם לא - אז כדאי לשקול לטפל בחרדות. כי עכשיו הוא עוד קטנצ'יק ויש לך שליטה עליו. ככל שהוא יגדל - הוא בעצמו ישתחרר ממך, וכבר לא תוכלי להשאיר אותו תחת כנפייך... ולכן כדאי לעבוד על זה עוד לפני שהוא יגיע לגיל שלא תהיה לך ברירה...

♥️

איך אפשר לעבוד על החרדות האלו??

אני כן משתדלת לשחרר, ואז כשהכול עובר ב"ה בשלום אני אומרת לעצמי שאני צריכה לפחד פחות...

לפעמים לא מספיק רק לומר לעצמי שאין מה לפחד. חרדות זה לא משהו שעובד עם היגיון...

אומרת לו שלא מתאים השבת, ואולי עוד שבועיים הא יוכל.

לדעתי הא צעיר וזה עלול להיות קשה מדי לכולכם.

אם יש משהו מפחיד (נניח אזעקה), ילד בגיל הזה בהחלט ירגיש יותר טוב ליד ההורים שלו.

אבל על זה אני מוכנה להתגבר כדי שיהיה לו כיף...

סבתא.. הרי הייתם שם לפני שבועיים

אני לא רוצה לאכזב אותו בגלל הפחדים שלי. מקסימום ניסע איתו.

הוא כל הזמן מתקשר לחמותי ומדבר איתה על שבת... חיים שלי הילד הזה

לא תמיד נצליח לרצות את הילדים שלנו, וטוב שכך.

לפעמים אנחנו כהורים רואים לעומק וכמה צעדים קדימה, והם עסוקים נורא בכאן ועכשיו.

אולי זו אני, אבל לא הייתי שולחת לבד.

בלי קשר למצב הביטחוני, אני פחות רגועה כשהם לבד ורחוק בגיל כזה קטן...

זה גם לימוד עבורו,

לא כל מה שמבקשים תמיד קורה

ולפעמים זה לטובתו

💙

אבל את מדהימה זאת ככה קשובה לו ושוקלת ברצינות..

השיקול שלי לרוב -- אני אוהבת שהילדים שלי ישנים בבית כל עוד הם לא התחתנו😅

אבל בגלל המצב הבטחוני, אז ברור לי שלא הולכים לאף מקןם.. אבל לא יודעת איפה את גרה, זה גם. נסיעה לשם..

סתם, האמת שגם אני לא מאפשרת לילדים שלי לישון אצל חברים, אבל אצל סבא וסבתא אין לי בעיה... זה כמעט כמו בבית, מבחינתי

אבל בגיל ההתבגרות יש שבתות אולפנה/ישיבה, יש ערבי כיתה, יש סתם "אני הולכת ללמוד עם חברה וכבר נשארת לישון אצלה, טוב?"

בקיצור - הניתוק מהסינר של אמא קורה עוד הרבה לפני החתונה...

או לבחון גבולות מחדש, אבל בינתיים, אני מעדיפה בבית כל הניתן..

נורא.

אז זה תלוי בך.

אני באופן אישי לא מרשה לילדים שלי לישון מחוץ לבית. גם לא אצל סבא וסבתא המדהימים והיקרים. זה לא עובר לי בגרון..

גם אם הם היו ממש מבקשים. לשמחתי הם לא

ומתםללת .. אם את מאד דואגת לא לשלוח

יפה שאת בכלל חושבת לשלוח ילד ככ קטן

בלי קשר למצב

דאגה זו דאגה. 

אם את מודאגת ולא רגועה

ובכלל אם אין סיבה חשובה או דחופה לשלוח אותו להיות שם לבד

זה לא שילדת או משהו 

או שתכננתם נופש זוגי

אלא הוא רוצה...בסדר

בגיל הזה הרב לא שולחים לבד

והוא יכול להסתפק בשבתות שלכם יחד שם

ובלי קשר

אם יש חרדות שמעיבות ומפריעות לתפקוד יומיומי

ממליצה בחום לטפל לעומק

בהצלחה!

עד גיל בערך 8 חודשים. היה צפוף, אבל סביר. אני ממילא משאירה תינוקות לידי בחדר עד גיל כזה לפחות, ובגיל הזה עוד לא צריך הרבה מרחב זחילה.

שימי לב שתינוק מגיע עם הרבה ציוד ב"ה (עגלה? שידת החתלה? טרמפולינה? כסא אוכל? לא הכל הכרחי..), אז תחשבו אם נראה לכם שיכנס הכל, ואל תקנו בהתחלה מה שלא הכרחי.

עד שהתינוקת הייתה בת שנה וחצי. לקראת הסוף כבר היה די נפוץ כי לא היה לה ממש מרחב לשחק, ורציתי להוציא אותה מהחדר אבל בסוף השארנו אותה איתנו בחדר עוד חצי שנה אחרי שעברנו דירה😅

מבחינת ציוד לחסוך במה שלא חייבים, ולוודא שיש מקום לזחילה כשמגיעים לגיל הרלוונטי.

לדעתי אם אתם מוכנים עוד שנה וחצי- שנתיים לעבור שוב, אז זה עדיף.

אם היא דירת חדר וסלון צפופה יחסית אז לא כדאי לדעתי.

כי זה מאוד מאוד מגביל. זה אומר שמאיזה 7-8 הסלון מנוטרל לחלוטין...

עדיין הייתי כנראה הולכת על הדירה הקטנה והנוחה יותר בשלב שלכם, להבנתי את עדיין לא בהריון נכון?

אז פרה פרה.. כנראה שלפחות שנתיים הדירה הזו תהיה לכם ממש בסדר, ואחכ תראו..

לי אישית אין שידת החתלה פשוט כי זה לא נוח לי, מחליפים על המיטות או הרצפה, והבגדים במגירון כתר בגיל הפיצי ואחכ בארון רגיל... שידת החתלה זה מלא מקום ולא פרקטי במיוחד(לדעתי. יש אמהות שחושבות שזה מאסט)

אגב יש הורים שרואים שנעים להם שהילד איתם בחדר גם בגיל יותר משנה.. זה סביב הגיל שבדכ מעבירים חדר אבל זה גמיש..

היתה לך ולא אהבת או לא ניסית?

אני משוגעת עליה אני באמת מאוהבת בה קשות😂

ועוד יש לי איקאה שאין מה מלא איכסון (שתי מגירות מרווחות ומגירה פתוחה כזה לנעלים)

קטע

לא ניסיתי בבית שלי אבל יש לי אחים בפער מאוד גדול ממני(אחי הקטן נולד כשהייתי בת 18) אז התנסיתי הרבה עם ובלי..

הבית הקודם שלנו היה דיי צפוף וידעתי שזה לא ייכנס

ואז בבת השניה שלי כבר ידעתי שאין לי שום צורך בשידה וזה פשוט יותר נוח לי להחליף על המיטה שלנו..

כי על המיטה זה אומר גם להיות בסיבוב (הילד על המיטה לידך ואת יושבת את המותן מסובב אליו) וגם להתכופף יחסית

השידה ככ נוח לי שגבוהה ואני יכולה להיות זקופה 

ואני מחליפה על המיטה חחח

יותר נוח לי ככה

השידה מאחסנת את כל הבגדים של 2 הילדים אז זה נחמד לי

אבל באמת לא כזה נצרך אפשר כל ארון או שידה

השידה נחמדה לאחסון וגם יפה בחדר

אבל אני גבוהה ולא נוח לי להחליף עליה

רק על המיטה 

ולא הבנתי למה מסובב

אני לא יושבת כמו כיסא, אני כולי על המיטה וגם התינוק.. אני יושבת מול הרגליים שלו.

ולא כזה צריכה להתכופף..

לי זו התנוחה הכי נוחה

וגם פחות מסוכן, הילדים שלי מגיל חצי שנה בערך מהתהפכים זוחלים בורחים מתגלגלים בזמן החלפת טיטול, על שידה גבוהה זה פחד פחדים, ורק הידיים שלי זמינות גם לתפוס אותם וגם לנקות..

כשאני איתם על המיטה אני משתמשת גם ברגליים שלי כמעצור וגם יש הרבה יותר מרחק עד הרצפה...

קיצר לי זה הרבה יותר נוח😆

אה אולי כי אני אובססיבית למיטה שלי (אין שום סיכוי שאניח עליה רגליים אם אני לפני מקלחת, שום סיכוי) אז הכל נזהר לי יותר גם

טוב העיקר שנוח לך😍

פעמים בודדות החלפתי עליה וברוב הזמן הייתה מלאה בלאגן.

אבל הבת שלי כמעט בת שנתיים וישנה איתנו בחדר

לא חייבים להעביר בגיל שנה

היא בקצה השני של החדר הולכת לישון הרבה לפנינו

לנו זה ממש סבבה

ברור שאם היה לי עוד חדר הייתי מעבירה אותה

אבל לא בטוחה שלעלות 3 קומות עם עגלה זה עדיף

אבל החדר ממש גדול

ואנחנו כבר עם שניים

שניהם איתנו בחדר

לא אידיאלי אבל בסדר גמור

כי אני לא אוהבת שהסלון נהיה המקום של הכל…

עזבי להעביר את הילד חדר

ארון לבגדים שלו (דירה או ארונית או משו) ועגלה ומשטח פיעלות קטן (הסלון שלי קטני, אני מקפלת פוך לרבע ושמה שם כשהם פיצקים)

אבל שהכל הכל יהיה בחדר שלכם- אז החדר שלהם נהיה חדר ילדים ולא חדר זוגי

ומדרגות זה באסה אין ספק

אבל אישית מעדיפה שיהיה לי קשה כמה דק להגיע הביתה אבל הבית המרחב הנעים והנוח שלי

מאשר הפוך

זה באמת לא כ"כ קל

אבל אני הייתי מעדיפה דירה גדולה ומרווחת מאשר דירה פיצית בקומת קרקע.

אנחנו עם 2 ילדים ואני בהריון 

אז כן זה קשה.

ולבעלי קשה לסחוב קניות.

לדעתי עד שיש ילד זה בטח לא בעיה מידי גדולה

אם תעברו לדירה הזו, קחו בחשבון בקניית עגלה בילד העתידי

עגלה קלה ונוחה או שתהיה כל הזמן למטה או למעלה.

כי להעלות עגלה כזה הרבה קומות זה ממש קשה.

סוף הריון ואחרי לידה זה מאתגר אבל עדיף את זה ולהנות מהגודל של הדירה.

מבחינת שאר הזמן מתרגלים למדרגות.

שאלה האםניש מקום להשאיר חפצים בלובי, זה משמעותי

פעוטות עולים על ארבע, ככה בכל אופן היה אצלי

עד היום גרים בקומה 3 בלי מעלית,

רוב הזמן היינו בלי מעלית

אבל כן היה מקום להשאיר עגלה ובימבות בלובי.

אפילו קניות לפעמים משאירה לבעלי.

לא אומרת שזה כזה כיף, לפעמים נניח אם שני ילדים נרדמים באוטו ועוד יש קניות ובעל במילואים

זה ממש לא אטרקציה

אבל הייתי מעדיפה את זה ובית מרווח.

השאלה גם כמה מפריע לך לעבור דירה עוד שנה נגיד, אולי שנה הבאה או כשיהיה תינוק ויגדל כן תמצאי דירה עם חדר נוסף וגם פחות מדרגות.

אם לא ההורים שלי בכלל לא הייתי מודעת לשאלה אם יש לנו מדרגות מרוב שאנחנו רגילים.

הייתי בטוחה שאת גרה בבית עם חצר😅 לא יודעת למה.

שברת לי את התיאוריה עכשיו😂

איזה חצר,

במקסימום בניין עם מעלית, אבל גם זה לא

האמת שמחה ממש, ככה יכולנו להרחיב את הבית 🤪

יש מרפסת גדולה ונוף מהמם אולי בגלל זה 😄

העיקר שאת מרוצה ממקום המגורים והבית. זה מה שחשוב😉

כי יכולים לכתוב לך כל מיני שיקולים, יתרונות וחסרונות,

אבל בשבילך, לנסות לחשב מה יקרה עם ילד בגיל שכבר עולה מדרגות כש(אם אני מבינה את ההודעה שלך נכון) את עוד לא בהריון אפילו, נשמע לי תכנון לטווח רחוק מדי.

את לא באמת יודעת מתי תגיעי לשלב הזה ואיזה עוד שיקולים ושינויים יהיה לך בחיים עד אז.

בהנחה שזו דירה בשכירות, וזה דבר שהוא בר שינוי די בקלות, הייתי חושבת שנה קדימה. שנתיים זה הרבה אבל אפשרי. וכשתגיעו לשלב שזה לא יהיה נוח תחשבו מה התחנה הבאה שלכם.

הקטנה יותר..

גם כשנולד ילד הוא נמצא לפחות בשנה הראשונה עם ההורים (אצלנו הם ישנים איתנו עד שישנים לילה שלם, סביב גיל שנתים פלוס), והיתרון של קומת קרקע ביכולת שלך לצאת עם העגלה אחרי לידה הוא עצום.

גם כשהיתה לי שידת החתלה חיתלתי על מיטה או ספה, ולתינוק אפשר שיהיה מדף בארון. 

וגם יש לנו הליכה מהרכב לבית.

דירת שלושה חדרים ובעיניי זאת מתנה, יש לי חדר לכביסה ועכשיו חדר מתוק לבייבי ששם נמצאים השידה, המיטת תינוק שלו (כרגע עוד ישן איתנו) וכמובן כל המשחקים וכו

לי אישית בהריון כן היה סבבה לעלות את המדרגות, אפילו בתשיעי. מה שכן עכשיו קצת קשוח עם העגלה, לכן הרבה פעמים יוצאת איתו על מנשא כשבעלי לא בשטח.

אבל לי באופן אישי זה עדיף, אני מכורה לסדר ונקיון וכשלכל דבר יש מקום מוגדר ולא הכל בסלון ובחדר שינה יותר קל לשמר את הסדר ולי אישית יותר כיף לשהות בבית.

שאת לא הדתייה היחידה אומרים לך אבל X אוכל את זה למה את לא לוקחת 😫

אההה, כי זה שהוא לובש כיפה בקושי לא אומר שאני אוכלת את מה שהוא אוכלת

זה באמת מעצבן פורטה

האמת שאם אין כשרות )גם קורה) אני עונה שלא

אם כן וזה לא משו שאני אוכלת אז אומרת שכשר אבל לא בכשרות שאני אוכלת

לא היו בעיות עד כה. ב"ה.

כשאני שואלת

הhr אומרת לי אני תמיד מזמינה כשר

אבל אני אראה לך איזה ותחליטי את כי אני לא תמיד יכולה להתכוונן אלייך

וזה ברור ומובן לי בייחוד כשאני היחידה

אבל סתם זה כזה מעיק לי כל פעם לגשת אליה ולשאול חח

שלחי לי שנייה בווצאפ לפני את הרי יודעת שאשאל אותך😅

אז כך פעם ה hr מקריאה את ההכשרים של כל הדברים

קיצור, לא נעים ככ

אני אוכלת רק מהדרין אז על כל דבר אומרים לי אבל זה כשר מה הבעיה?

מישהי מהעבודה מביאה עוגה שאמא שלה עשתה

אומרת לי תאכלי, אצל אמא שלי מפרידים בשר וחלב 😕

אני אמרתי שחלבי זה פחות בעיתי לי למתוא (כי אני אוכלת רבנות מהדרין בחלבי ויותר למצוא מהבד"צים בדרך כלל) אז מישי אומרת לי ואת צריכה שכל המסעדה תהיה חלבית?

😂😂

אבל אני לא מתבאסת אני צוחקת מזה יאללה הכל טוב 

וואי זה קורע

בצוות של 17 גברים חילונים ואישה חרדיה אחת...

כמו לדוגמא-

מישהו שאל אותי ברגישות אם לא מפריע לי שבמטבח של המשרד יש רק מקרר אחד לחלבי ובשרי יחד. חחח גם בבית יש לי רק אחד

(אחכ בעלי אמר שאולי מהסופר הוא רגיל להפרדה במקררים...)

או שחבר צוות לא האמין לי שיש לירושלים פורים ביום אחר..

ועוד כל מיני פנינים שאני לא זוכרת עכשיו...

בקשר לפירות

הם היו בשוק טוטאלי 🤣

כמה שזה מצחיק

זה גם קצת עצוב...

אני ממש לא מנסה להחזיר אף אחד בתשובה ולא להיכנס לפינות

אבל חושבת שבעצם זה שהם נתקלים בי ופתאום אומרים היי היא בסדר חח

ופתאום מבינים כמה אנחנו רציניים לגבי דברים (מה אם מכנס ארוך ורחב גם אסור ללכת??? באמת??? מה את לא נוגעת בדוד שלך?? די נו… וכו' וכו')

אז זה קצת פותח את הראש

לא לשנוא בלי סיבה חח

אני דווקא במקום שהחילונים די מתורגלים ורגילים אז יש להם ידע יפה (למרות שידע מוגזם גורם לי לחשוד בדתל"שיות - להתווכח על טבילה של סכין זה קצת מוזר לחילוני מבית)

אבל אחד השיאים היה כשחזרנו למשרד לראשונה בקורונה ואחד המנהלים כ"כ התרגש שהוא שכח את הקטע של שמירת נגיעה 😅

אולי תדע מה כדאי.

וגם, אם יש אפשרות לקבל איזה החזר מהמדינה. (מבינה שזה מורכב)

שנתיים וקצת. לא קיבלנו טיפול אבל כן יש לה מלאאא ציוד למשל רציתי לקנות לו שמיכת משקל אז היה לה ובדקה איזו והאם.

וכוונה אותי ונתנה דגשים למקלחת לפעילות מותאמת וזה ממש עשה לי סדר בהמון דברים...

ומרגישה שנתן לי יותר כלים להתאים לו משחקים ופעילויות

שהציעו לנו לשים אותו לישון עם זה יעזור לו בויסות החושי.

אחכ להוריד לו כדי שלא יהיה מסוכן

בכל אופן, היא זקוקה יותר למשהו במשך היום. בלילה יחסית היא נרדמת בסדר...

תודה!

יש את זה לעדה הבוכרית, שהביאו איתם מרוסיה. כן זה עזר ממש , הרגיעה אןתה. היא ישנה לידי ככה שהייתה בהשגחה

בקיץ כבר לא שייך והבת שלי מתעוררת בבכי המון המון בלילה

מעניין אם שמיכות כובד מקוריות מתאימות לשימוש בקיץ... נשמע שכדאי לכם לבדוק, כי זה סיוט אם היא מתעוררת כל לילה...❤️

תודה!

אמא שלי עןבדת במעון שיקומי והיא רואה כמה שזה עוזר לילדים אז אמרה לי לעשות ככה

אבל שווה לבדוק

המשלוח יוצא יקר יחסית. ואז לא משתלם מעלי.

יש באמזון טובות

ובארץ של אירופלקס יש במבצעים הרבה פעמים, למשל אנחנו קנינו דרך בהצדעה.

לגבי השאלה על הקיץ- זה כן חם יותר משמיכת פיקה נגיד או קווילט דק

אבל זה לא כמו פוך.

יצא כולל משלוח פחות מ300 ממה שאני זוכרת

וכתבתי לך שגם מאירופלקס בארץ זה מה שעלה לנו כולל משלוח, חפשי מישהו שיש לו בהצדעה..

חנות שהקימו הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

הם מייבאים ומשווקים מלא מוצרים מדהימים

לוויסות וכל מיני דברים .

הם גם נשמעים מתוקים ומבינים וגם המחירים נראה לי טובים.

https://www.d-store.co.il/?fbclid=IwY2xjawSWHRZleHRuA2FlbQEwAGFkaWQBqzQkDNLUpHNydGMGYXBwX2lkDzQwOTk2MjYyMzA4NTYwOQABHrYBW-ale0v3H-jSlUUtaskadFAzXH7nTGZFyiXs9vWluHE65188mhCqVtei_aem_ax0paTAat-Eb1nqGNA0DQQ&utm_medium=paid&utm_source=fb&utm_id=23853121439220707&utm_content=120242224127300708&utm_term=23853121439250707&utm_campaign=23853121439220707#

אבל חיפשתי שם צלחת וסטיבולרית

והמחיר זול יותר ממה שהגננת של הגן של פוצון  הצליחה למצוא. (יותר זול מהמחיר של המפעל)

כשהוא רגוע ופנוי להקשיב.

האם הוא יודע שהגוף שלו הוא ברשותו.

להסביר שזה בעייתי לגעת בגוף של אחרים ומי שרוצה לגעת בו צריך לבקש ממנו רשות. וגם אז- לא נוגעים במקומות המוסתרים.

לראות לאן השיחה לוקחת אותו

אני שאלתי את הבן שלי איפה הוא רואה את זה ואז הוא פתח בפני מסכת הטרדות שהוא עבר על ידי חבר מהכיתה.

כאב לי מאד מאד מאד.

ברוך השם אותו 'חבר' עוזב בשנה הבאה אבל העניין טופל.

גם ממה שתיארת למטה לא נשמע שזה העניין.

אצל הבן שלי זה כלל עירום במקומות גם שהם לא הבית. נגיעות לא מתאימות דיבור לא מתאים וכו.

יש להם חוברת מידע חינמית באתר של רמזור- התנהגויות תקינות ולא תקינות

יש להם גם פודקאסט

וגם מרכז התייעצות

מציעה להתייעץ עם מדריכת הורים

חבל להיכנס סתם לסרטים

נשמע לי שהציפיות לא תואמות גיל

לצאת עם הישבן חשוף לסלון אחרי מקלחת (זה לא בכוונה, היא רוצה לקרוא לי ולא עוטפת את עצמה כמו שצריך במגבת למרות שיש לה גם חלוק רחצה)

לדעתי ההתייחסות שלך לעירום של הילד / להתנהגות שלו מונעת מפרשנות לא נכונה הן לגבי ציפיות מול גיל, ומרשה לעצמי להגיד - אולי מהסתכלות לא מאוד נכונה בקטע של צניעות מול גיל

צריך לדבר על זה, ברור, אבל לא להיבהל כאילו יש לו פרשנויות מיניות מול אחותו חלילה. הוא רק ילד, זה לא בראש שלו בכלל 

אחרי מקלחת הולכים להתלבש

ופחות על לא מסתובבים ערומים..

לגבי להגיד לא לשבת עליה כשהוא ערום נשמע לי כמו להכניס סרטים לשניהם.

עדיף לעבוד על זה שקודם מתלבשים ואז יוצרים אינטרקציה.

כמו שלא מסתובבים בבית עם ידיים מלוכלכות אחרי ארוחה.

הם ישנים באותו חדר?

אולי אפשר להפריד בינהם וזה לבד יפתור את עניין הגבולות.

מי מוציא אותו מהמקלחת? אפשר לעטוף אותו עם חלוק, אפשר גם לקנות לו שתי מידות מעל.

הייתי מתייחסת לסדר המצופה ופחות לעניין הצניעות.

כלומר להבהיר לילד שמיד אחרי המקלחת, מתנגבים ומתלבשים ורק אחר כך עושים דברים אחרים.

כדי שזה יתאפשר טכנית, אם את יודעת שיתכן ותהיה עסוקה בזמן שהוא מסיים מקלחת, צריך שמראש הבגדים יהיו במקום שנגיש לו.

זה נורמלי לגמרי לגמרי

אל תלכי רחוק עם החששות

כמובן שצריך להסביר לו מה מותר ומה אסור וכו'

אבל באמת שזה תקין

גם מה שתיארת בשרשור הקודם

לא הגבתי שם 

אבל מכירה כמה וכמה ילדים בערך בגיל הזה

שמתנהגים דומה

והם ילדים נורמלים לגמרי

חכמים בריאים ומתוקים

אני לא חושבת שבכלל הוא מתכוון לעשות את זה ערום

בגיל שש בעיקרון עוד אין לגמרי תפיסה של צניעות עצמית, ואם הוא עשה זאת אחרי מקלחת - זה מכיוון שהוא פשוט עוד לא התלבש... אם הןא היה מתשפט מעצמו במהלך היום זה היה קצת יותר מטריד, אבל גם אז הייתי חושדת יותר ברגישות חושית ולא בחוסר צניעות/פגיעה מינית.

כמו שכתבו פה, פשוט לעבוד איתו על כללים: "כשמסיימים להתקלח מיד מתלבשים." "לא יושבים על ילדים אחרים, כי זה לא נעים להם." וכו'. (אם באמת הוא על הרצף זה אמור לעזור, אבל גם אם לא)

גם לא ביום כיפור

אבל אולי זה תלוי כמה את מאוזנת

צום עם סוכרת הוא מסוכן, וצום עם סוכרת בהיריון הוא מסוכן כפול 2.

בכל ספר הלכה שפתחתי סוכרתיים הם הדוגמה הראשונה לחולה שפטור מצום..

יש סיכון לנפילת סוכר, או התייבשות שתביא לצירים מוקדמים.

בתשעה באב אין שיעורים, אז לפחות תשתי כמו שצריך.

ואוכל יכולה להסתפק במינימום שצריך.

בע"ה בבריאות ובשמחה!

אפילו ביום כיפור אני שותה ואוכלת לשיעורים..

אם תצטרכי תפני למכון פועה, יש להם הנחיות מסודרות.

גם לי הנחו בסוכרת הריון לאכול לשיעורים גם ביום כיפור, זה קצת מוזר אבל ידעתי שזה בשביל העובר.

כולל כיפור שלא צמתי בו.

הרב הנחה אותי איך לאכול לשיעורין.

והיתה לי סכרת מאוזנת.

יותר גרוע לי שהוא מאוחרה ואין לי איך להרגיע אותו תוך כדי הנסיעה, זה ממש יכול להוציא אותי מריכוז וקשה לי נורא לנהוג ככה.

כשהוא לידי אני רגועה ומפוקסת.

הגדולה בת 8

אנחנו קנינו בשלב הזה רכב של 7 מקומות

אבל באמת גם כשהיה לי תקופה של 4 ילדים ורכב קטן, שמתי בוסטר גב מקדימה לילדה הגדולה...

והכסאות המעוגנים (סלקל, כסא בטיחות ועוד בוסטר) שמנו מאחורה... 

אז בקיצור שתי האפשרויות לא טובות....😏

אני אישית לא מחכה לגיל 15 לישיבה מקדימה

כי אני אצטרך שהגדול ישב קדימה.

הוא מעל 13. 

לא הצלחתי למצוא מידע חד משמעי מאיזה גיל כבר לא מבטלים. המידע הכי קרוב שמצאתי היה שילד שזקוק למושב הגבהה על פי הגובה שלו, יכול לשבת במושב הקדמי על מושב הגבהה ולבטל את כרית האוויר. הסקתי מזה שבגיל שלא צריך מושב הגבהה כבר לא מבטלים את כרית האוויר.

רק תחשבו על זה,

כרית האוויר נועדה להגן על המבוגר שיושב בכסא במקרה של תאונה חלילה. לילד צריך לבטל את ההגנה הזו (כי היא מסוכנת לו). כלומר ילד שיושב במושב הקדמי חשוף לסכנה יותר לעומת מבוגר!

המלצה נוספת של בטרם שקל ליישם - להזיז את הכסא אחורה ככל האפשר.

ובשלב כלשהו החלטתי לתעדף את הקיבה שלי לתינוק על פני הבטיחות.

כן הרבה יותר בטוח מאחורה אבל תינוק שהוא נגד כוון הנסיעה זה פחות מסוכן מילד שיושב עם כוון הנסיעה.

פשוט פתאום קראתי באתר של בטרם שמומלץ רק מעל 14 וזה גרם לי לתהות מה זה אומר מבחינת תינוקות...

תכלס אין לי מושג...

ואמן שלכולם יהיה נסיעות בטוחות ובכלל בשורות טובות תמיד❤️

תודה לכולכן שעניתן🩷🩷🩷

אם אני זוכרת נכון, במידה ויש כיסא בטיחות מתאים אפשר גם קודם.

(לא ניסיתי לבקש מילד בן 13 לשבת עם בוסטר 

ממליצה על הסדרה מתבגרת של עידן ניידיץ.

אזהרת צניעות.

אבל היא בת ארבע...

משהו נוראי.

ב"ה התמדה בזמן איכות איתה עשתה פלאים לדיבור הכללי המתלונן מקטר ולטון הבלתי אפשרי

כי דבר מלווה בבכי , טריקת דלתות ושכיבה על הרצפה

🙄

כל תשובה זה

יאללה יאללה

זה פשוט עולם אחר, לחוות את זה כמורה

ןלחוות את זה כאמא.

אמנם זה נתן לי הרבה כלים לקראת השלב האימהי,

אבל כמורה את הרבה פחות מתערבבת ממה שעובר עליהן..

לא קיים בכלל, רק אצלך

אצל כל השאר הילדים מושלמים

(תקראי כמובן בטון ציני)

לכולם יש קשיים עם הילדים, זה תקין, נורמלי תואם גיל.

העיקר לנשום, לדעת שזה תקין חלק מהבנייה של הזהות מצריך התנגדות למבוגרים 

אחרי שאת מתאמצת להקשיב ולא להתרגז על החוצפה של כל הטענות והמענות "את בכלל מקשיבה לי??"

ארררר

"אבל מה עשיתי" ?? בטון כזה

והכי מעצבן שהם מנותקים מהמציאןת לגמרייי 😡

כאילו אתה באמת לא מבין מה עשית ולמה התעצבנתי?? 

כמו: אמא זה ממש מעצבן שלמלפפון יש טעם של מלפפון.(בת 16)

עוד פנינה:עצבנית עצבנית טוענת שאוף צאו לי מהחייםּ הציורים שלי יוצאים זוועה,(ציור ריאליסטי שנראה תמונה ממש רק הגוונים היא לא אהבה,מה לעשות שזה מה שבחרת לצייר?)

עוד אחת: (בת 17)

אין לי כח ללכת לקנות בגדים בחנות ולמדוד זה מוציא את כל החשק לנתלבש בכלל

אני: אין בעיה אל תלכי לקנות

היא:אני אזמין משיין

אחרי שעה :אוף אין שום דבר נורמלי שם

אחרי עוד שעה :אמא מצאתי כמה דברים

אני:איך?

היא: כתבתי בגדים של זקנות🤣

הוא14) זה ממש נורא הבית הזה.

אני: מה עכשיו?

אתם אף פעם לא מסדרים כאן,מאת המבלגן הראשי

ממש עצלנות.

כל דבר הוא:כן ,כן,עוד שתי דקות.

בערב שים דבר לא קרה הוא:כן,כן אמרתי עוד שתי דקות מקודם

הוא(19)אף פעם לא מבינים כאן דברים בססיים

אני: אוקיי תן דוגמה

הוא:אין לי עכשיו(אף פעם אין לו אבל זה משפט שיוצא לו הרבה)

קשה ולא נעים בכלל.

שהשם ישלח לך כח ונחת ושמחה בעז"ה🙏

אין קשר לאנטיביוטיקה

זה עצוב אבל זה פשוט קורה

ממש אל תאשימי את עצמך

שהשם ימלא חסרונך במהרה

שהשם ימלא חסרונך במהרה!!!

אפילו שזה דבר נפוץ

אי אפשר להתרגל לזה

וכל פעם זה קשה

חיבוק ענק!! ואל תלקי את עצמך מה היה אילו.. סביר להניח שזה לא קשור בכלל לאנטיביוטיקה

אני לקחתי המון פעמים אנטיביוטיקה בהריון ובתחילת הריון

זה קשה בטירוףףףף

חיבןק ממני, שגם בטיפולים ויודעת כמה זה עוגמת נפש שא"א לתאר שדמיינת שאמרת בייביי לטיפולים לתקופה הקרובה... 

זה קשה וכואב💕

וזה לא קשור לאנטיביוטיקה

אל תחשבי על הכיוון הזה בכלל

זה קורה הרבה

לא כל הריון מתפתח לצערנו

אמרו שמותר אז מותר

אין קשר

זה רצון השם, מתפללת בשבילך שימלא חסרונם בקרוב! בלי קושי וטלטלות

בשורות טובות

די, נו, איזה באסה!

מקווה בשבילך שפעם הבאה תהיה בקלות ובמהירות ובידיים מלאות!

איזה קשה ומבאס ככ...

ממש ממש ממש

קחי את הזמן להתאבל... זה באמת אובדן..

ובע"ה שבקרוב יהיו בשורות טובות טובות ורק טוב!!!!❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️