אמא לתינוק בן שנה ו7.
אמא לתינוקת בת שבוע.
אחרי ניתוח קיסרי.
אין לי בעל!
הוא קיים, הוא בבית, אבל אין אותו.
אני כל כך לבד! קשה לי ממש.
אז אתן שואלות איפה הוא?
יש לו רומן. רומן מסוג אחר. הוא נשוי למחשב.
לא מוכן ללכת לטפל.
מה שאומר שהבן שנה קם ב12 בלילה, לא מוכן לחזור לישון, רק צורח ואני צריכה לטפל בו, תוך כדי להניק ולטפל בתינוקת, לנוח, להחלים.
זהו, פרקתי.
למה אתה כזה רע?!?) מה חטאתי ריבונו של עולם?
קודם כל אני ממליצה לך לנשום ולהרגע! את אחרי לידה, ועוד קיסרית!! יש גם הורמונים, וגם עייפות!
אני לא ממעטת את הקושי ח''ו! אלא מנסה לעזור לך
והצורה שנראה לי הכי טובה, זה להראות לו שאת נותנת בו אמון!
בשביל זה קודם כל תאמיני שהוא בנ''א טוב (בגלל משהו התחתנתם), והוא רוצה את טובתך, תזכרי את כל הפעמים שכן עזר, ותמך והיה שם בשבילך...!
וגם להגיד לו כל הזמן: אני יודעת שאתה רוצה להשתנות, שאתה רוצה להפסיק, שאתה רוצה לעזור ולתמוך בי!! להיות מעורב עם הילדים....
ככה מראים אמון וזה יכול באמת לעזור מנסיון עם נושאים שונים אבל קצת דומים
תחבקי את עצמך ותדברי איתו בזמנים רגועים! תשקפי לו את הקושי ותשאלי במה הוא יכול לעזור קבוע... ואם לא עומד בזה אז שוב לחזור לאמון: אני יודעת שאתה רוצה לעשות מה שסיכמנו, אבל בינתיים עד שזה יקרה אני אקח את העזרה הזאת מבחוץ (נגיד הוא אמר שישטוף כלים ולא עשה, אז את קונה חד פעמי, או לוקחת בייביסיטר, או עוזרת או מה שיהיה)
רק אל תקרסי יקרה! ושולחת חיבוק!
את בתקופה עמוסה ולא פשוטה בכלל!
לא אישי אלייך אבל זה לגבי המשמעות
מה שאת אומרת בעצם אומר שהאחריות לאיך שהוא מתנהג נשארת עליה
לפחות לי, האחריות הזאת לנהל הכל ולגרום לו לפעול, גומרת
הוא לא ילד והיא לא צריכה לדבר איתו כמו ילד ולהתנהל ככה. זו דעתי.
אפשר לקבל את זה שהוא כזה ולטבוע בלי שום עזרה... או אפשר לעזור לו לעזור לה
ברור שזו לא האחריות שלה, ובכלל לא אמרתי את זה, אבל המטרה של הנישואין זה להשלים אותו והוא אותה וכל זה מצריך עבודה. אם היא מוכנה להשקיע זה יכול להוביל למקום יותר טוב כמו שיוכיחו מלא מקרים, אם לא, היא יכולה לעשות דרמות כהגדרתך אבל לא נראה לי שזה יעזור, בסוף בדרך כלל זה רק מרחיק אותו יותר
כמובן לא כותבת נגדך ומאד מאד מכבדת את מה שיש לך לומר, ופתוחה גם לשמוע מה יש לך לומר על מה שכתבתי
חיבוק לפותחת וגם לך!
תבורכי
ועוד לבד כמו שאת מתארת
מאוד מאוד קשה
את ממש אלופה
ניסיץ לעשות דרמות? הוא בכל זאת לא מגיב?
מבחינה רפואית אסור לך להרים את הגדול, הוא מודע לזה?
ואם תמשיכי להניק ולא תטפלי בגדול והוא ימשיך לבכות, בעלך לא יגש אליו?
אבל הוא מאוד קצר אז הוא מרים עליו את הקול מאוד בקלות.
הלב שלי נקרע...
שהוא לא יודע איך לטפל בתינוק.
אפשר בזמן רגוע להסביר לו מה אפשר לעשות עם תינוק בוכה בלילה, אפשר בזמן אמת להזכיר לו איך להרגיע.
או שתעצבן אותו או שפשוט לא יגש
מהתאור שלה לא נשמע שהוא יגיד לה
וואי תודה שאת מסבירה לי
באמת לא ידעתי איך לטפל בילד שלי
אני חושבת שהנקודה ז להסביר לו בזמן רגוע
שהיא לא מתערבת לו בהתמודדות שלו מולךהמסך
אבל היא לא מוכנה שזה יפגע בה ובתפקידים שלו בבית
שיעשה חושבים ויקח על עצמו אחריות
ולא משנה מה היא זקוקה עכשיו לעזרה ב-
נגיד לקום לילד בלילה ולטפל בו בסבלנות
לעזור ב-..
לתת לו נגיד 3-4 תפקידים שהם באחריותו המלאה
להסביר לו שאת אחרי לידה וחייבת לנוח והוא חייב להתגייס יותר
אבל תני לו את האחריות
בזמנים טובים הוא רגוע וסבלני.
הוא קצר עם כולם. כל מי שמפריע לו בזמן השימוש במחשב.
לפעמים אני מפחדת עלי ועל ה
ואז יש לו עוד מחשב(שהוא קנה למרות התנגדותי) ושם הוא משחק, רואה סרטים וכו משש בערב בערך עד השעות הקטנות של ה
השברירי כרגע יש מה להתעסק עם זה
זה ענין של תהליך עומק ארוך
וצריך למצוא פתרונות לכאן ועכשיו בשבילך.
ולכן -- תתחילי בלשלם על כל צורך שעולה לך שיחליף אותו לדעתי
להיות אלים?
אולי עדיף שיטפל בילד גם אם זה בעצבים מאשר שתהי בחוסר אונים ובהתמוטטות.
אם הוא נורמטיבי הוא יכול ללמוד להתמודד עם הילד גם אם הוא עסוק עם המחשב.
אם זו התמכרות שגורמת לו להיות לא נורמטיבי זה כבר סיפור אחר וצריך עזרה חיצונית מידית.
רק שהוא משוכנע שלא.
ואני לא חושבת שהוא יהיה אלים פיזית. אבל הוא כן אלים בהתנהגות שמעורר אימה. זה ממש לא מה שאני רוצה שהילד שלי יחווה.
בעיה תמידית שעכשיו יותר בוערת.
בעיניי מעבר למציאת פתרונות עכשויים, חשוב להפיק לקחים ולהבין שיש לו בעיה שאת לא יכולה לפתור ואי אפשר להמשיך להתנהל איתה, כי היא מביאה אותך למצב חסר אונים.
לבין מה שמבמנים מההודעה הקצרה הזו, אזt לא ככ מובן לי האמת
את לא אוהבת איך שהוא מטפל בו, או שהוא לא בו כראוי מבחינתך, או שהעניין הוא מחשב והתעלמות?
ולא כתבתי קודם, אז מזל טוב נשמה
. זו תקופה רגישה כמובן וקשה יותר ❤️❤️❤️
אם הוא צריך לקום מהמחשב אז זה בעצבים והוא צועק על כולם.
אז כן, לא אוהבת את איך שהוא מטפל כשהוא מטפל(אחרי תחנונים) ולא אוהבת א המחשב ואת ההתעלמות
כבר הודיעה לנו בלידה פתאום שהיא לא יכולה להוציא את הבן שלי מהמעון חצי שעה לפני שהוא מסיים.
יש לי אמא שגרה רחוק וביקורתית מאוד מאוד.
יכולה תכלס ללכת להורים אבל רוצה גם שהבן שלי ישמור על מסגרת ושגרה.
בעלי לא יכול להכניס אותו ולהוציא אותו כי אין לו רישיון וזה בשכונה ללא תחבצ
ואמהות מהמעון לא יוכלו לעזור בזה אפילו בתשלום?
אמנם יקרה קצת, אבל אם זה מה שישמור לכם על השפיות בינתיים, הייתי עושה את זה
בעלי לקח והחזיר במונית
אז נשארנו עם אחהצ והלילה.
יש קבחצת וואצאפ עירונית? שכונתית? לבדוק על עזרה נוספת בתשלום?
כמובן שאני מקווה שאת לא מבשלת או מנקה וכד'. הכל תשלמי.
אם הוא לא עוזר בזה -- שיעלה כמה שיעלה
וחמותי ואמא שלי.
אז הלילות -- הייתי קוראת לגדול אלייך למיטה אם צריך.
בעלך גמככה במחשב, חשוב שתשני ותנוחי ולא תתאמצי ככל הניתן
זה מה שאני הייתי עושה באמת
אז אני עוד לא מכירה מספיק
כ"כ לא פשוט!!! מלא מזל טוב והתאוששות מהירה!!!!!
לא לתהליכים ארוכים ולא לקורס הורות.
איך אפשר בטווח הקצר ביותר לעזור לך?
מבשלים לכם לשבת?
יש אפשרות שתצאי לבית החלמה?
שאמא/ אחות/ דודה תבוא לעזור לך בשעות היום?
יש תחומים שבעלך כן יכול לעזור בהם?
כרגע רק תאגדי סביבך את העזרה שתעזור לך.
אל תפלי למלכודת של הוא יכל לעזור אבל לא עוזר- נכון הוא יכל לעזור אבל הוא לא. הלאה. מה השלב הבא, מי כן יכול לעזור?
עוד כמה זמן שתרגישי יותר טוב, תוכלי לדבר איתו, ללכת להדרכה איך להשפיע על ההתנהגות שלו וכו'. כרגע פשוט לעטוף את עצמך במי שיכול לסייע.
שיהיה הרבה במזל טוב! ומקווה שתצליחי להתאושש מעט.
פותחת יקרה, הכי טוב, אם יש לך אפשרות, שתסעי לאמא שלך להיות אצלה - רק את והתינוקת או את ושני הילדים או כולכם. (אם לבעלך באמת קשה לטפל בילד בלילות, אז עדיף לבקש מאמא שלך שתעשה זאת. שוב, אם יש אפשרות).
את חייבת לנוח כמו שצריך כדי להחלים.
ואם אין אפשרות כזו - אז לדאוג לבייביסיטר בשעות היום ל"גדול", ובשעות הלילה לשחרר לגמרי את הטיפול בו לבעלך, גם אם הוא עושה שגיאות חמורות. (מניחה שהוא לא מרביץ לו או זורק אותו על הרצפה, נכון?...)
בעוד חודש וחצי, אחרי שתתאוששי ותחלימי בע"ה, אז תוכלו לפתוח שיחה על ההתנהלות המשותפת שלכם בבית ועם הילדים, ואיך אתם שמים לב שההתמכרויות השונות לא באות על חשבונם.
אבל כדי שתוכלי להגיע בבריאות לשיחה הזו - את חייבת כעת למצוא את הדרך לנוח, וכמה שפחות להיות תלויה בבעלך או לכעוס על התנהגותו.
הרבה מזל טוב והרבה נחת!
שברור שזה קשה מאד לנתק כי הציפיה היא לא רק לעזרה טכנית אלא גם לשותפות ולתחושה שרואים אותי.
ובכל זאת, את יולדת, את אחרי ניתוח, את בלי עזרה, את חייבת לדאוג לעצמך
❤️❤️❤️
אני נשואה מעל 5 שנים.
נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.
יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.
זה מכעיס אותי כל כך כל כך.
אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.
אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).
אז עשיתי הפסק חדש.
ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.
וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.
אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??
מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.
אין לי כח למצווה הזאת.
נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.
מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?
כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.
אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?
אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.
אבל זה פוגע רק בי ובו.
ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.
אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.
בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.
והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.
ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.
מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.
ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.
וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.
וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)
מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.
מבינה אותך הפותחת שאת לא רוצה לחפש 'רב מיקל' אלא להיצמד לשיטת הפסיקה שלכם. מחזקת את ידייך על כך!!
אבל אם קיים רב גדול ובקי שמקובל עליכם, אלא שהבעיה היא המרחק, עדיף לשאול אותו, ורק אם יאמר שצריך להראות פיזית את העד - תוכלו להביא לרב הראשון. (יש רבנים שעונים למי להביא את המראה באזור שלך. כלומר את אומרת לו שאת גרה רחוק, והוא מכיר רב באזור שלך וממליץ עליו)
מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
במשפחות גדולות גם יש המון זמנים של קושי והרבה אתגרים
זה לא שהבחירה ב2/ משפחה "קטנה" היא היחידה שיש בה חסרון ורק במבנה משפחתי כזה עלול להיות קושי. אני יכולה למנות לך כמה בתור אחת שבאה ממשפחה גדולה. אבל לא רואה צורך האמת.
יעזור לי ממש לשמוע ממי שיודעת
מתי מתחילים מעקב?
אני יודעת לזהות את היום של הביוץ לפי הפרשות (תמיד אני צודקת כי שבועיים בדיןק אחרי מגיע המחזור)
השאלה אם להתחיל כשמתחילות הפרשות או ביום ה11 למחזור? הרופא לא כל כך הסביר לי.
תודה!
מעקב זקיקים מתחילים מיום 2-3 הרבה פעמים, לפעמים גם יותר מאוחר 5-6, תלוי בגישה של הרופא..
יש לך איך לשאול אותו או אחות פוריות?
רופא שעושה הזרעה חייב לתת הנחיות מדויקות ולהיות איתך בקשר עד ליום ההזרעה
זה חלק גדול מההצלחה במעקב הצמוד
תתחילי מכשבוע- חמישה ימים לפני
אין מה להתחיל קודם.. מיותר
הרופא פריון רק נתן לי מעקב זקיקים
אני עושה הזרעה דרך בית חולים, אז רק צריכה לעדכן אותם
אני יכולה ללכת לכל מרכז בריאות האישה לעשות מעקב? (בקופה שלי)
התחילו לי קצת הפרשות, זה אןמר שאבוד החודש או שיכולה להתחיל מחר?
שוב תודה רבה!!
בהצלחה
יש שעות מיוחדות בבוקר ששמורות למטופלות פוריות. בדרך כלל ב7-8 כזה ואז הכניסה היא בלי תור.
אמורים להתחיל סביבות השבוע לפני הביוץ בדרך כלל.
במכבי יש מייל של אחיות ששולחים אליו את התוצאות ושואלים שאלות ואחיות קוראות את זה ומעבירות לרופא ומסבירות את התשובה. (אני שונאת את המייל הזה בטירוף. הן עונות רק פעם ביום, וצריך לדבר איתן ברחל בתך הקטנה כי הן לא מבינות כלום ממה ששואלים אותן וצריך לחכות עוד יום שלם לתשובה)
איך את אמורה לייצור קשר עם הרופא שלך?
חזרתי מהחופשת לידה לעבודה בהריון.. עדין לא עידכנתי כי יש לי עוד זמן...
אלד כשהרביעי שלי יהיה בן שנתיים וחצי.. יודעת שגם המשפחה תרים גבה..
בדר"כ לא מעדכנת אף אחד, פשוט רואים.. ועדין קשה לי לחשוב שהגל הזה צפוי להגיע...
להתחזק מול עצמנו, לשבת לכתוב מה המשעות עבורי בהבאת הנשמות האלו לעולם, להרים לעצמך על הכוחות והמסירות לשליחות האדירה הזאת.
ואז כשאצלך הדברים יותר חזקים ונטועים, זה מקרין לסביבה... בלי לנסות לשכנע אותם או משהו. פשוט כי לך טוב.
חזקי ואמצי. אני מחזיקה ממך ממש!
אני פשוט עייפה מלהתנהל עם מה שיש לי, אז עוד אחד? 🙈
אני מרגישה ממש חסרת כוחות, באלי רק לנוח לצבור כוחות אבל זה בלתי אפשרי במציאות שאני נמצאת בה, אני פשוט במרתון מטורף סביב הילדים
גם אני חזרתי מהחופשת לידה ובאותו יום גיליתי על הריון שני
כולם הרימו גבה- שירימו- זה שלהם
איזה שפע.
שיהיה לך בקלות, בנחת , בשמחה גדולה!
גידול קל ותהני!
א ש ר י י ך ! ! !
כל פעם שחוזרת מחלד
מלא מזל טוב
ברכה עצומה
היום אני מרגישה שזה גדול עליי
לא קל לי בכלל ואני ממש קצרה עם שאר הילדים
כמה דברים שעלו לי
א. לקחת עזרה בכסף. שמעתי בשם רבנית שמה שחוסכים על מנקה ובייביסיטר אחכ משלמים לפסיכולוגית
ב. אחרי הלידה, ממש יש תחושת הודיה לה' שהכריח אותך לקבל את המתנה הזאת. ואני לא היחידה.
ג. חוכמת הבדיעבד- הייתי רושמת למעון. כולם עד 4, את הילד שבגן לצהרון. לא היה לי את השכל לעשות את זה, רציתי להיות אמא מושלמת בכל החזיתות, תכלס היום ממרומי גילי והבנתי (בקריצה
) מבינה שזאת הייתה טעות. אם רלוונטי לך- תקחי את העצה.
זאת תקופה לא קלה, אח"כ הם גדלים ונהיה קל יותר
הם גם מתחילים לעזור
בהצלחה אהובה!!
הריון אחד מישהי הגיבה- אוי ואבוי עוד פעם?
והיו כאלה ש- מה זה מבחירה?
אהה והכי- רגע.. מה בן כמה הקטן שלך בדיוק?(לרגע רציתי לשאול אם היא רוצה לדעת גם באיזה תאריך היה הליל טבילה)
היו פעמים שהרגשתי שאסור לי להתלונן על כלום כי הרי אני בחרתי אז כאילו איך אני מעיזה אני בישלתי את הדייסה לעצמי..
והיה לי פעם בעבודה אחת שאשכרה קיבלתי צעקות בערך על זה שאני בהריון ואיך לא סיפרתי בשבוע 4 בערך בראיון...(למה שאספר ביום שראיתי 2 פסים..?כדי שלא תקבלו אותי? לעדכן גם בתוצאות של הבטא...???)
למדתי הרבה מכל זה להיות על מקומי
גם אם את לא תכננת עכשיו הריון
את לא חייבת כלום לאף אחד
גם לעבודה אין סמכות להחליט על חייך הפרטיים
תהיי על מרומך
זה מה שה' זימן לך
ואת בסדר גמור
והשאר-י מחדדו
אל תבהלי אם יעירו משהו...תסנני רגשית
תגובות של אנשים בכל מני נושאים
בלי קשר ספציפי להריון
זה יכול מאד להציק
ההתערבות במשהו פרטי
האנרגיות שזה מצריך
לפעמים זה גם ככה קשה ואז זה מוסיף קושי
בפעם האחרונה שחוויתי את זה
חברה אמרה לי משפט יפה
'יש אנשים שחיים דרך חיים של אנשים אחרים'
כלומר התגובות שלהם
זה בעצם החוויה שלהם
אני בעיקר למדתי לא להסביר
לזכור שזה שלי ולא שלהם
אם בא לי לשתף אני אשתף
ואם בא לי לשתוק אז אני אשתוק
גם אם זה גורם לאנשים מבוכה
ואני ממש ממליצה על זה.
בגדול אני יכולה לענות וגם יודעת לענות.
אבל מצאתי שלשתוק זה יותר יעיל לטווח ארוך.
למשל מקרה אמיתי:
שכנה- למה כ"כ מוקדם? מה זה מבחירה?
אני- ממשיכה לשחק עם הילדים שלי מבלי לזכות אותה במבט
האישה הולכת נבוכה
אני חושבת שזכותי לא לענות על שאלות חטטניות.
נחמדה ומקצועית מאןד.
לפעמים טיפה קרירה ולפעמים יותר נחמדה אבל אצלי היתה שליחה ממש טובה ב"ה
אם את מחפשת רופאה נחמדה ולבבית, יש אחרות. היא ממוקדת ועונה לשאלות בצורה מקצועית.
שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?
ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?
ביות חלקי
החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר
ובצהריים איזה שעתיים
את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה
לפני 8 חודשים
יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי
אבל חדרים ממש יפים
הצוות, תלוי מחלקה
התקשרתי אליהם, והם אמרו שאם אני רוצה להבין את החישוב אני חייבת לבוא אליהם לסניף.
זה הון בשבילי.
זו ההכנסה שלי של בערך שלושה חודשים בתור עצמאית.
אין לי כוח לזה
מה כתוב במכתב? על מה החוב?
האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?
תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע
ממש הזיה.
זה מבאס אותי כל כך.
אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי
ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!
המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.
והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.
אוף אוף אוף.
את עצמאית או שכירה?
לדעתי אל תילחצי,
בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח
ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל
תסדירי נשימה,
עבור מי המכתב? את או בעלך?
מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי
זה מה שהרו"ח שלי עשתה.
אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..
לכן את משלמת לו...
שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור
אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.
ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.
אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.
1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.
2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.
3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים
ועם סכום כפול
זה היה מלחיץ ממש
אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל
ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.
בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער
צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות
דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם
אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?
כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים
את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...
בהצלחה!
צריכה לבדוק את זה...
עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,
זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.
מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️
