לעניות דעתי זה ככה בגלל הרבה עקרונות ותפיסות שהגבר צריך להיות הדומיננטי / המפרנס / החזק וכו' ואז הוא עשוי להרגיש מאויים.

עולים לי כעת שלושה פתרונות, תלוי מה מתאים לך:

לחפש גבר באותה רמה לפחות.

לחפש גבר עם צד נשי יותר חזק (ויש מה להאריך בזה אם זה מה שמתאים לך)

לחפש גבר שנבדל מהתפיסות הללו (מכיוון שהוא מעל משחקי הכבוד והתחרות הללו אז הוא לא מאויים..)

מעבר לכך, בכל מקרה אם חשובה לך המשפחה אז את צריכה לשים אותם בראש סדר העדיפויות (וגם בזה יש מה להאריך…) 

שאפשר אני אשמח לשמוע

ומה הכוונה גבר נשי?

את המשפט האחרון לא הבנתי

תודה!

זה תלוי בעוד גורמים: התנהלות כספית, השקעה רגשית בבית, היחס שלך למקצוע שלו, היחס האישי…

גבר נשי - לא יודע להסביר בדיוק, הגברים שהכרתי עם התכונה הזו היו יותר מידי נשיים…

ציינתי את זה כי שמעתי מגורמים מקצועיים התייחסות לזה.

זה פחות משמעותי כמה את נמצאת מחוץ לבית אלא מה העיקר מבחינתך.

פחות חושב שיש לו תפקידים מוגדרים בתור גבר, לא חושש להביע את הרגשות שלו, אולי גם מתעניין בדברים שמוגדרים נשיים (כמו עיצוב למשל). בעיקרון מישהו שגברי מבחינת מראה וגם נמשך לנשים, אבל לאו דווקא מתפתח בצורה גברית רגילה (כדורגל, מכות), אלא עדין יותר ופחות מבין למה הוא צריך להיות הגורם הדומיננטי בזוגיות.

נודנקית כול רגע צריכה אותו. אישה עמאית היא אישה שאוהבת את בעלה ואת הבית שלה. היא מסתדרת בכול מצב בלי לצעוק ובלי להכנס לפניקה . אישה עצמאית היא אישה חכמה שיכולה לנהל שיחת בנק או תיקונים בבית. זה דבר מבורך אישה עצמאית.

אני הבנתי שהיא התכוונה לנשות קריירה…

לא שאני ממש מחפש מישהי כזו דווקא, אבל אני רואה בזה מעלה.

אני לא חושבת שיהיה לה קשה 

כל עוד היא נותנת לו מקום בקשר להביא לה לשמח אותה.

נתינה יכולה להתבטא בהמון סוגים ולכן כל אחת ואחד יכול למצוא את עצמו

גבר אחד ירצה להחזיר אותה לבית 

אחד לעזור לה בעבודה

גבר אחר ירצה להקשיב לה

ואחר ירצה לדרבן אותה

אחר יעודד אותה 

יבדוק שיש לה מספיק דלק

כל נתינה פה היא מהממת.. והיא מותאמת למה שהבחורה צריכה.

ומתאימה לכל אחת אחרת .. 

קושי אולי שיעלה זה שיהיה לה קשה לקבל היות והיא רגילה להקשיב לעצמה/ לבד.

והמפתח שלה פה זה איזון 

הנה יש מישהו שיהיה שמח שאת תתפתחי והוא רוצה לגרום לך רק טוב(:

כל עוד היא תראה את הצורך שלו בלתת/לגרום לה לשמחה והיא תכיר בו באהבה ובערכה זה יעבוד..

בנוסף, אני חושבת שיש בנשים איזה רגישות כזאת שלבד יש להם נתינה ודאגה לרגשות האחר .. כלומר זה טבוע אצלן .

אז הן ידאגו אוטומטית לגבר.. 

אלא אם כן יש חסימה מאוד גדולה לרגש שלהן שזה לעניות דעתי לא קורה הרבה

אבל צריך לשים לב שאין חסימה גדולה לרגש.

גם לנשים פחות עצמאיות וגם לגברים. 

את ההערכה שייחסת במיוחד לנתינה יהיה טוב להפנות גם כלפי האדם באשר הוא, לדוגמה גם אם הוא לומד מקצוע פחות נחשב להתמקד בטוב שהוא רוצה לעשות שם.

התכונות האלו יכולות להיות טובות ועלולות להיות איומות. בהנחה שמדברים על הצד הטוב שבעניין - פשוט למצא מישהו שמחפש את זה..

מעריך שגברים עדינים, שקטים, מופנמים וכדו' ישמחו לאשה מהסוג הזה. אולי כדאי לכוון יותר לשם.

לגלות איזושהי גמישות וקשיבות לצד השני בזוגיות מרתיע..אצל נשים זה עוד יותר חזק וצורם.

אלא אם מדובר באדם שמחפש את ההשלמה הזאת כי אין לו את זה ואז הבחורה ככה"נ תדרוס אותו ותסבול בעצמה מחוסר הערכה כלפיו או תהנה מזה שהיא יכולה להשליט את עצמה.

כל פעם שאני רואה אישה שנראית חזקה כזאת ובעלה חלוש אני מרחמת עליו, ממש כואב לראות מחזה כזה.

מאוד משתנה בין אנשים

יש גברים שנרתעים מנשים עצמאיות, דעתניות.. בעלות תפיסת עולם, עם שאיפות גבוהות וביטחון עצמי.

אבל יש גם גברים שנרתעים מנשים תלותיות, חסרות דעות, ללא תפיסת עולם, ללא שאיפות גבוהות וחסרות ביטחון עצמי.

אני מסתכלת סביבי, ויש נשים נשואות שיותר דומות למשפט הראשון, ויש נשים נשואות שיותר דומות למשפט השני.

הקאץ' זה למצוא את הגבר המתאים לך. זה שיש גברים אחרים שלא מעריכים את מי שאת, מה זה משנה?

לא בגלל שכדאי לאמץ ערך 'מימוש עצמי' בצורה רבה, אלא בגלל שזה ללא סיבה גורם לבינוניות מצד נשים.

הכל עניין של מינון

צריך ששניהם יהיו מסוגלים להתגמש ולהתחשב בדעתו של השני

למרות שאני מודה שקצת יותר צורם לי לראות גבר שמשדר סמרטוטיות בגלל מה שהאישה עושה ממנו.

"נשים עצמאיות, דעתניות.. בעלות תפיסת עולם, עם שאיפות גבוהות וביטחון עצמי."

זה יתרון להיות בעל דעה, בעל תפיסת עולם עם שאיפות גבוהות ובטחון עצמי.

אם לא - אז אישה צריכה להיות חסרת דעה, ללא תפיסת עולם עם שאיפות נמוכות וחסרת בטחון עצמי?

אני לא חושב שיש אידיאל להיות חסר בהם.

אתה כגבר לא תרגיש חסר ערך מול אישה כזאת?

כן, אני מכיר נשים יש שיש להן עמדה בנושאים שמעניינים אותם כמו גברים, ובטוחות בעמדה שלהן. זה ממש לא נראה לי דבר שקשור להבדל בין נשים לגברים.

למה שאני ירגיש עמדה מול אדם נורמלי שמביע עמדה בנושא שהוא מבין בו? 

אני מאוד מעריך אנשים חכמים עם עולם ערכים עשיר ומבוסס. למה להרגיש נחיתות?

אין נוסחה איך בדיוק צריך להיות כל אחד צריך להיות הוא עצמו, לכל אחד החוזקות והחולשות שלו, יש חולשות וחוזקות שמאפיינות יותר בנים ויש בנות והכל בסדר.

זה אכן קיצוני לומר שאני ארתע מלפגוש אישה בגלל שהיא "עצמאית, דעתנית.. בעלות תפיסת עולם, עם שאיפות גבוהות וביטחון עצמי"

למה, ההנחות יסוד היא שאלו דברים שרעים או שלא שייכים אצל אישה? אלו לא דברים בסיסיים שבן אדם צריך כדי לחיות בעולם?

ולגוף ההודעה שלך -

לא!! אני לא מקבל את התפיסה שנשים צריכות להיות עם שאיפות נמוכות יותר או עם פחות בטחון עצמי!! למה יגרע חלקן?

נשים הן לא כאלה.. נשים בימינו הן חזקות ועוצמתיות, לפעמים יש תחושה שאנשים ממשיכים לנהל  מלחמה שכבר הוכרעה מזמן..מספיק להסתכל על המגזר שנחשב הכי שמרני כדי לראות כמה נשים הן משכילות חזקות עובדות וכו

וחלק מאלה שלא.. לא תמיד כמו שהעולם המערבי מחשיב אז מה? עקרת בת לא בהכרח פחות חזקה מקרייריסטית.מה שקובע זה העמדה הנפשית ממנה פועלים.

בחיים  האישיים שלך- אתה רואה יותר נשים חזקות או חלשות ביחס לבעל? אני רואה חוזק.

המקרים שיש שיש יתרון לבנים הם מקרים טובים כי גם ככה המקום של האישה במשפחה מאוד גדול,הגענו כבר לעידן שצריך להעצים את הגבר..

ואני ממש לא חולק על זה שעקרת בית יכולה להיות הרבה יותר חזקה מקרייריסטית.

טענתי טענה פשוטה - עצם המחשבה שאני אתתע מאישה בגלל שהיא בעל תבטחון או שיש לה שאיפות גבוהות היא על בסיס תדמית שלילית לאישה. למה שאני ארתע מאישה עם שני התכונות הללו?

איך שהבנת את זה..

כי אם כן לכאורה אין שאלה..אף אחד לא מחפש באופן מכוון מישהי עם בעיות ועם תדמית עצמית שלילית..

חושבת שהתכוונו לאישה חזקה כמו זו שנחשבת עוצמתית בעולם המערבי..

או שאני הבנתי לא נכון..

"האם לא תרתע מאישה חכמה"? שאישה צריכה להיות פחות חכמה ממני ואז זה 'נורמלי'?

יש בחור לא חכם שירצה חכמה שתשלים אותו ויש מי שיודע שהנחיתות הזאת שלו מולה בחכמה תאיים עליו ואין בעיה שיעדיף משהי ברמתו ומטה. לא באנו לשפץ אחרים ,כל אחד יעשה מה שטוב לו 

ולכן היא מניחה שהגיוני שככה יהיו יחסי הכוחות.

כי האישה רוצה לכבד את בעלה , והבעל רוצה להיות מכובד בעיני אישתו,אלו רצונות משלימים ואין בהם רע.

אבל כשאצא בעז"ה, בהחלט אחפש מישהי כזאת. חלום זה מישהי שממש תלמידת חכמים בעצמה, קרוב לחלום של @חסדי הים.... כמובן, לא רוצה שיהיו לה תפיסות פנימיסטיות, במובן הלא טוב של המילה. שתבין שיש הבדל בין גברים לנשים וכו'....אבל מעבר לכך, בהחלט מחפשת אשה גדולה. מכיר מישהו שהתחתן עם מישהי בגיל צעיר יותר ממנו (לא יותר מדי, אל תדאגו....), כי נשים אחרות היו דעתניות מדי בשבילו (לא קשור לאגו (לפחות לא ברובד הנגלה...), אני מכיר אותו, קשור להשקפת עולם.....). דיברתי איתו ובלי קשר נשמע לי שהשידוך התאים, אבל אני פחות מבין את זה, היא מרצון בדברים מסויימים התבטלה לרצון בעלה, אבל אני לפחות מעדיף אשה גדולה, עם שאיפות גדולות וכו'...אין לי בעיה שיהיו הסכמות כמובן, אבל עצם הריצוי הזה לדעתי הוא לא נכון. אני יכול להבין אבל גבר שזה מפריע לו, כיוון שחסר לו את המקום שלו בתור "גבר"'. אבל אני לא רואה את זה כסתירה, וניתן לראות איך לכל אחד יש את המקום שלו, ומתוך כך ישנו חיבור ומפגש. אם הדעתנות מגיע ממקום "דווקאי", מאולץ, מלאכותי, מקום של ריצוי וחיפוי, זה וודאי לא מוליד דברים טובים. אבל אם זה מגיע ממקום טבעי וטוב, בדר"כ זה גם לא יסתור, והאשה תדע לקבל ג"כ, וכן הפוך, והקשר יהיה הדדי והרמוני.

יהיה קשה לי עם מישהי שאין לה דעות בהשקפת עולם ובאמונה....

אוסיף שגדלות היא עניין סבוייקטיבי.

אני רואה מדבריך שניסת לתת מקום לעניין הזה שהאיש יהיה יותר מהאישה בדברים מסויימים, מעניין לחדד את זה.

בסופו של דבר נראה לי שבקשר כל אחד לוקח צדדים מסויימים, אז הגיוני שאחד יהיה אחראי על נושא כזה מהשני.. אבל עצם השאיפה לגדול להתפתח ולהתרחב כל אחד בתחומו שלו היא מבורכת ממש ולא נראה לי שיש עניין להרתע ממנה

דעתני עשוי לפעמים להיות מילה נרדפת לשתלטני בעיני..

לא חושבת שזה בהכרח שגברים יירתעו מנשים דעתניות, לדעתי זה הדדי, כל אחד מהצדדים פחות יימשך למישהוא מאד דעתן שיש לו מילה להגיד על כל דבר

לעניות דעתי, כשצד אחד מחפש להשתלט על השני יש רתיעה טבעית מהקשר, לא משנה באילו תכונות הוא מחזיק..

השאיפה היא להיות במקום של הדדיות, כשכל אחד נותן את עצמו לקשר ונותן מעצמו לצד השני

דעתניות עצמאות וביטחון עצמי תכונות חיוביות מאוד, גם לגבר וגם לאישה,

אבל באמת אולי צריך לחדד מה הרצון בזוגיות, זאת אומרת גם אישה דעתנית ועצמאית בעלת ביטחון עצמי אמיתי תרצה גבר

לצידה, אז השאלה היא מה היא רוצה שיהיה בו, ומה היא מוכנה לתת לקשר מבחינתה

הצלחה בהכול!

ומספיק בטוח בגבריות שלו שמבין שהמקום שלו בעולם לא צריך לבוא ע"ח/במקום האשה שלצידו.

בהצלחה רבה

כמו שיש גברים שלא מתחברים ואף נרתעים מנשים עצמאיות, דעתניות, חזקות ובעלות בטחון עצמי גבוהה

יש גם גברים שמחפשים דווקא אישה כזו~

כשהיא בטוחה במה שהיא עושה, שזה טוב לה.

בכל דבר שהתקדמתי או עשיתי אמרו לי שזה יפחיד בנים והם יחששו לצאת איתי. אבל כמובן עשיתי את השיקולים שלי והיה לי חשוב להתקדם כל עוד זה נוח עכשיו כי עם ילדים ומשפחה קשה יותר... 

בסוף לדעתי אבל זה משהו שקורה אצל הרבה- בת מסיימת תואר כשהבחור עוד נמצא בישיבה... היא מפרנסת ועצמאית. 

אני כן מאמינה שזה מרתיע במקום מסוים, לפי מה שאני הבנתי, שגברים לא אוהבים להרגיש מדי מאחור, וחשוב להם להיות קצת באותו קצב או אפילו לפני. לא כולם כמובן, אבל יש כאלה.

הבחור שאני יוצאת איתו אמר לי בהתחלה שזה מרתיע אותו שאני מאוד עצמאית ויודעת מה אני רוצה לעשות בחיים ולאן אני מתקדמת, אבל לאט לאט זה נרגע. הוא הבין שאני אנושית וגם לי יש נקודות שבירה ואני לא איזו מישהי חזקה עם כוחות אינסופיים, ובסופו של יום אני רוצה להישען עליו 

אז כשרואה מישהי ש"מסתדרת לבד" זה עלול לעורר תחושה - האם היא צריכה/תצטרך אותי בכלל?

והתשובה היא כן, בוודאי. כל אשה צריכה גבר. וגם תדמית חיצונית של יכולות, בטחון עצמאי ומסתדרת לבד, אשה צריכה שיהיה לה מי שיקבל אותה בכל מצב, יקשיב לה, יתמוך בה ויאמין בה.

אשה - רוצה להסמך. ככל שעוברות השנים עד שבת מתחתנת, היא נאלצת לפתח לעצמה כלי הישרדות, אבל בעומק - בוודאי שרוצה וצריכה.

יש כאלו שלאחר הרבה זמן זה מתחיל להתחבא להן וקשה להפתח, לתת אמון, להשען, אבל גבר שיתן את זה בלי תנאים ויהיה שם בשביל האשה שלו - יצא גבר!

עורכת ומוסיפה: חשבתי שהשאלה נשאלה על ידי גבר וראיתי שאת בת. אז התשובה היא עדיין אותו דבר, עם דגש על שזה מעולה מעולה שיש יכולות, עצמאות וכו, וצריך כשמפתחים קשר להצליח להתחבר למקום של מה אני מקבלת ממנו - לא כדברים נמדדים (מכין לי קפה, הולך איתי לקניות) - אלא לראות האם הוא יוכל לתת לי את המרחב הבטוח, המאמין, שאוכל להשען עליו. וזו עבודה לשחרר להגיע למקום כזה, כי זה מגיע למקום רגיש ופגיע, אבל בלי לתת הזדמנות, גם לא נרוויח...

שאלה יפה! תודה שעוררת אותי לחשוב על זה ולנסח במילים את הסוגיה

שמרגישים צורך להיות תמיד בעליונות על נשים בכדי לרומם את החוסר ביטחון שלהם...

ממליץ בחום לא לבזבז עליהם את זמנך.

תקשורת טובה והערצה זה לא היינו הך.

כלומר, יכול להיות "קליק" מהרגע הראשון, ושיחות כיפיות, אבל לוקח קצת יותר זמן למצוא את הנקודות המיוחדות בו ולהעריך אותן.

( ככה לפחות היה אצלינו... מהדייט הראשון היה זורם וכיפי אבל להבין מי הוא וכמה הוא מיוחד זה משהו שכל הזמן מתפתח, ועם השנים, ככל שמכירים יותר ונחשפים ליותר סיטואציה יש יותר הזדמנויות להעריך ולהעריץ)

ובאמת מה שגרם לי להחליט להתחתן זה ממש לא הערצה, אלא תקשורת טובה ומוכנות להשתפר כל הזמן.

מה שכן מסכימה שלא צריך להתפשר ולהתחתן עם מישהו שלא טוב איתו, ברור שלא...

ה"פשרה" שכן אפשרית לדעתי, זה חסרונות מסויימים שמבאסים אבל החלטה שלמה ומודעת שעדיין זה שווה את זה 

כי היה את הקליק, היה כיף להיות ביחד ולדבר שעות...

פשוט נראה לי שאז לא בדיוק ידעתי לומר מה אני מעריכה/ מעריצה ( כן היו כמה דברים, אבל זה משהו שמאוד התפתח עם השנים, לעומת הקליק של התקשורת שב"ה היה ונשאר)

למצוא חן ככה שמעתי מהרב רונן טמיר שליטא , זה למצוא את החן, - את הנקודה הטובה שמאירה בשני.

תוספת שלי -איך אני מוצא אותה, את הנקודה טובה בשני ?  שתי אפשרויות:

1.  על ידי שאני מוצא/תת בעצמי את אותו דבר

2. או שאני חסר/ה אותו ולכן יודע/ת לזהות את הטוב הזה, ולהעריך אותו אצל השני.

כשאני מוצא את הנקודה המאירה לי באמת, ואני מעריך את השני בזכות אותה נקודה של טוב שנשאר תמיד, ומתמקד/ת בנקודת אור הזאת, קל להתמיד בעין טובה,בהערכה הולכת וגוברת  כלפי השני (כי אנחנו מוצאים סיטואציות שונות במעברי החיים, שאותה נקודה משתקפת בהם והנקודה  הזו מאירה תמידית אצלו)

ככה אני לא חושבת שייתעורר  צורך  לשנות את השני , כי כמו שאני מצאתי את החן שלו , את הנקודה הטובה שלו שגרמה לי להעריך אותו תמידית בזכותהּ, ככה הוא מעריך אותי על הנקודה הטובה שלי, והיא (בדר"כ) גוברת על רצון שלו לשנות אותי.

בכלל , אין מצב של מחשבה לשנות את השני בנישואין. מה שרואים עכשיו, בפגישות, מה שמקבלים עכשיו -  זה מה יש.  זאת החבילה, "זאת הכלה". לרוב , נקודות שנמצאות בדייטים, נראה אותן (בקטן או בגדול) במשך חיי הנישואין. הבחירה איך להגיב אליהן קשורה להתמקדות בנקודה הטובה , בעין טובה שלנו כלפי בן הזוג.

למה אין מצב לשנות את השני?

א. זה הוא - זה טבעו/ מזגו הראשוני, המקורי.         כל רצון שלי לשנות -  משדר לו - "אני לא מקבל אותך כמו שאתה/ לא מכבד אותך על בחירתך בדרך שאתה הולך בה"  ולרוב זה מתקבל לא נעים (בצדק) אצל השני ו/או גורם לפגיעות מיותרות בין שני הצדדים.

ב. שינוי יכול להתבצע בכמה תנאים:

1. התנאי הראשון הוא רצון פנימי של האדם עצמו להשתנות. הנביעה הפנימית תהיה זרז לשינוי.

2. התנאי השני הוא לדעת ששינוי זה מהלך,  תהליך שאורך זמן מסויים, קצב מסויים, כולל עליות ומורדות וצריך להבין, לכבד, ולקבל את זה .

3. אם כבר קורה שינוי- להבחין, להתמקד על הטוב שבתהליך, לתת משוב בצורת מחמאות/ מילים שמביעות הכרה במאמץ , הערכה כנה כלפי השני.

בעיניי, הנקודה הראשונית  של מציאת- חן בשני חייבת להיות בדייטים  מכיון שבהמשך חיי הנישואין, ההתמקדות בטוב תמשוך ותרבה עוד ועוד טוב שמתבטא בצורות שונות של תקשורת טובה ובתחושה טובה וכנה של קשר של נעימות ואהבה הדדית, אחד כלפי השני  .

את יכולה לראות טוב רנדומלי תמיד, בכל אדם. אני התכוונתי לנקודה טובה במי שאת יוצאת איתו ספציפית, ובוחנת אפשרות של קשר רציני.

אף אחד לא מתחתן בשביל לשנות את הבן סוג, או מתפשר עליו רק כי הוא ברירת מחדל.

ואם מתחתנים בצורה כזו- לפעמים פשוט  אי אפשר  לעבוד כי אין בסיס ראשוני, וזה ישפיע על הנישואין במוקדם או במאוחר.

נ.ב מה דאת חושבת תשובה מכובסת, קודם כל עבדו עליה ובררו מילים. דבר שני היא מבוססת על חיי נישואין אמיתיים בהחלט. 

בחירה שלך איך להתבונן בה.

ואם הייתי יודעת שכך את חושבת- הייתה נחסכת לי רבע שעה של כתיבה ועריכה

על תקשורת או על מציאת חן.

אבל הן ממש לא טועות.

רוב האנשים שנשואים ובאושר, לא התחתנו עם תקשורת מושלמת. אלא עם תקשורת יחסית בסדר, לא מושלמת, מציאת חן בסיסית טובה, לא בהכרח פרפרים ואהבה עמוקה.

לא מתחתנים עם מוצר מוגמר, להיפך, החתונה היא רק תחילת המסע, עד כדי כך שכמעט כל הנשואים לא זוכרים מי ומה הם היו לפני החתונה.
 

התקשורת תשתפר אם תעבדו עליה, אהבה תגדל ככל שתשקיעו בה.

החתונה היא לא שיא ההתאהבות ומשם האהבה והכיף דועכים (אצל הרבה זוגות לא מוצלחים זה ככה)

להפך, החתונה היא בסיס מספיק טוב (ממש ממש לא מושלם) שממנו משתפרים יחד.

התקשורת שלנו אחרי יותר מעשור לא דומה בכלל בכלל לתקשורת שלנו בדייטים.

הפרמטר הכי חשוב בעיניי זה מציאת חן/משיכה ולדעת שיש עם מי לעבוד.

משם החיים יובילו אתכם לאן שיובילו.

שכל מי שרוצה אותך את לא רוצה אותו, שהגברים שאת יוצאת איתם לא מושלמים אבל סבירים, ושכל פעם הקשר נופל על משהו אחר ולפעמים די שולי, באמת כדאי לשאול את עצמך למה זה קורה.

דעתי היא שמתחתנים כי צריך משפחה, לא כי רוצים למצוא חצי שני. סה"כ השני עם מידות טובות? יש צורת הומור דומה? ערכים דומים? אז מתחתנים. תמיד יהיו יותר טובים, תמיד יהיו כאלה עם תקשורת יותר טובה, תמיד יהיו יותר יפים ותמיד יהיו כאלה עם יותר כסף. או במילים אחרות: החתונה היא אמצעי להקמת משפחה, לא המטרה.

וכן, זה נשמע לא רומנטי, ואפילו קצת מאכזב. אבל אלו החיים.

ובואי תשמעי עוד משהו: לא נעים לי להשוות: אבל אני מאד אוהב את הכלב שלי. ומה מיוחד בכלב שלי? כלום. כל כלב אחר שהיה נראה מספיק חמוד שהיו מביאים לי במקומו היה יכול להחליף אותו. ולמה היום זה הכלב היחיד בעולם שאם הוא חולה זה הורס לי את המצב רוח? כי הוא הפך להיות הכלב שלי, שבמשך יותר משנה אני מוציא אותו לטיולים, משחק איתו ומטפל בו.

מי שחושבים או חושבות שהם מיוחדים - שיצאו מהסרט, ומהר. מה שהופך אותך למיוחד בעיני אשתך היא העובדה שיום יום היא רואה את הפרצוף שלך ושאתה מביא יותר תועלת מנזק. לא משנה עם מי תחיי, כשתחיי איתו הרבה שנים והיחסים ביניכם יהיו סך הכל טובים, את לא תרצי שהוא יעלם לך מהנוף.

לכן, הבחור 80% בסדר 20% נסבל? אפשר ללכת על זה. אף אחד לא יוכל להבטיח לך שיהיה מושלם, בכל מערכת יחסים יש אלמנט של סיכון. לעומת זאת, הדבר היחיד שבטוח זה שאם מחכים למשהו מושלם - זה 100% להשאר לבד.

א. מה מונע ממך לקרוא את המשך התגובה? אולי בכל זאת יש שם משהו שיתן לך נקודת מבט אחרת.
 

ב. הקביעה שלך שזה לא נכון בעיני נשמעת מדי נחרצת. יש בפורום (לא רק בשרשור הזה) הודעות שכתבת שמעלות את האפשרות שאכן יש פה דפוס מסויים. זה לא מוכיח, אבל לדעתי בהחלט יכול לערער על הקביעה שלך.

וזה מאוד עצוב ..

לגבי צורת הומור דומה זה נשמע לי מעל ומעבר הלוואי

אני כל-כך שמחה שלא התחתנתי בגיל 21 שעד עכשיו אני אומרת תודה לה' על זה .

כי אם הייתי מתחתנת הייתי עצובה ..

לא מתחתנים כי אין ברירה מחריד בעיניי 

לי זה לא מתאים.

לגבי דפוס חוזר של הודעות ..

הופה אתה יכול להגיד מי אתה .. אני דיברתי על השרשור הזה לא ביקשתי שתהיה פסיכולוג

להתחתן כי מצאת מישהו שיש התאמה מספקת, גם אם היא לא מושלמת - זו המציאות.

עכשיו, את רוצה לדון רק על השרשור הזה? סבבה. אפילו בשרשור שפתחת יש כמה דגלים אדומים.

השאלה אם את מבקשת עצות פרקטיות, גם אם לא יהיה לך נוח לקרוא אותן, או שאת מבקשת תיקוף להחלטות ולרגשות שלך. 

וודאי שצריכה להיות ציפייה, הערכה ותקשורת טובה בין בני הזוג.

השאלה היא באיזה רמה. אדם שמטבעו נוטה פחות להעריך לא צריך להעריץ בצורה מטורפת, כי זה לא הוא.

מצד שני, יש היבטים שניתן לעבוד עליהם כדי לשפר את מה שציינת, לדוגמה עבודה משותפת על תקשורת, פיתוח של עין טובה. אבל בסופו של זה מתחיל מהרצון הזוגי להקים בית חדש אחד עם השנייה.

ממש מסכימה עם זה ..

אני גם מאמינה בעבודה שהיא ביחד אבל עד גבול מסוים אם זה מכווץ אותי פחות .. אם זה תהליך של למידה , הכרת הרצונות אחד של השניה , הקשבה אז כן

אביר נאה על סוס לבן לא יהיה לעולם, במציאות.

האדם שמולך, כמו גם את מולו, תמיד יהיה עם פגמים מסוגים שונים. אפילו אם אלה פגמים רק בגלל שאני אוהב מגבת ישרה ולה לא אכפת.

השאלה היא האם האדם שמולנו זה אדם שאנחנו מאמינים שנוכל לפתור איתו קונפליקטים שיבואו.

וברור לי שאת תיעלבי ותתקפי וכו' אבל המשפט האחרון שלך על עצמך הוא משהו שמאוד מורגש באופן כללי מהפוסטים והתגובות שלך בהקשר של זוגיות: את רוצה לשנות את האחר או לא לפגוש אותו בכלל. או שהוא מתיישר או שהוא מחוק. יש הרבה נוקשות בסיפור שלך.

זה טוב? זה רע? זה לא נורא? לא יודע, זו עובדה.

כי לפי מה שאתה רושם כן

אני מדברת על אנשים שלא הרגשתי שיש עומק רגשי אם זה בשיח איתם .. אין את המעבר .

כמו שיש אנשים שנתקעים על מציאת חן / כימיה מראה .. לי חשוב שיהיה הבנה .. שיח שזה כן יבוא בעומק רגשי מסוים

לא צריך להתחתן עם כל אחד. צריך להתחתן עם אחד מתאים , כדאי שנקודות ההשקה יהיו דומות. בפועל- עבודה וקניות מבוססות על רצונות ומחשבות עמוקות, זה לא סותר העמקת קשר חברי שמגלה זוויות נוספות אחד על השני... 

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 13:39

אהבת אמת.  

כשבבסיס אוהבים באמת ויש עין טובה אחד על השני (על נקודה טובה תמידית, מציאת חן שלא משתנית עם הזמן!) ואנחנו יחד ושותפים נאמנים אחד לשני,  יותר קל להתמודד עם מאורעות החיים שלא תמיד פשוטים וקלים (כל זוג יש לו את העניינים שלו להתמודד, החכמה היא לנהל את ההתמודדות כך שהיא תהיה קלה לעבודה כמה שאפשר)

ולפתח אותו  עוד גם בתור זוג בחיי הנישואין. 

מצד אחד, בא לך מישהו שלא תרצי לשנות.

מצד שני, את כל מי שנפגשת איתו עד היום כן רצית לשנות.

עכשיו, נניח שמחר את פוגשת את בחור החלומות.

בול, בדיוק, הכי הכי מה שרצית.

ואתם מתחתנים

מזל טוב!

עוברות עשר שנים.

והוא עובר עם עצמו תהליכים.

ואחרי שאבא שלו נפטר, פתאום מבחור שמח ורגיש, הוא הופך לממורמר ועצוב.

ולא לאט הוא מאבד אמונה ומפסיק לשמור מצוות (או להפך- רואה את האור ונהיה קיצוני).

מה תעשי עכשיו?

שוב תרצי לשנות אותו, מין הסתם. וכמו שאמרת בחוכמה רבה- לא בא לך מישהו שתרצי לשנות.

אבל אתם כבר נשואים עם ילדים...

הפתרון לקונפליקט הזה ממש לא מצוי ב'להתפשר'. זה נהדר שאת רוצה אדם שיעשה לך פרפרים בלב.

אבל זה כן בללמוד לראות את התמונה הכללית. שגם אם יש זמנים מאתגרים- זה לא צובע את כל הקשר. שאם יש תהליך שבו אתם מתקרבים ומשפרים את התקשורת לאט לאט, זה בסדר שהיא עדיין לא מושלמת. ואם מישהו רוצה חתונה, ויש בו הרבה דברים שכן יכולים להוות בסיס לקשר- שווה להשקיע בשביל לבנות את הקשר הזה. ושזה יקח זמן, והרבה, ואם תחכי עד שיהיה מושלם כנראה להתחתן לא תזכי (אני נשואה 20 שנה, ועדיין יש לנו המון מה ללמוד ובמה להתקדם). ולכן עצם הכיוון של ההתקדמות, לראות שיש עם מי לעבוד- הרבה פעמים זה מספיק. לא כהתפשרות, כהבנה של איך העולם עובד.

העולם יותר מורכב מסרטים של דיסני. ובכל זאת, אם את בן-אדם שצריך את הריגוש והלבבות והפרפרים- אני לגמרי מחזקת אותך להמשיך לחפש אותם.

רק  תשלימי עם זה שהם לא יהיו שם תמיד. שאם הם באים והולכים- זה גם בסדר. שלא כל מחשבה חולפת על חסרון כלשהו היא סיבה לחתוך.

והיה צורם לקרוא בהודעה שלך שפיטה של אנשים אחרים. יש אנשים אחרים שמחפשים דברים אחרים וזה גם בסדר. חפשי מה נכון לך, ופחות להתעסק בעניינים של אחרים. מומלץ לבריאות.

אני רואה שזו בעיה שחוזרת בפורום, או שזו אותה בחורה יפהפיה מלפני כמה חודשים ששוב חזרה.

אולי אני צריך להשכיר את שירותיי לטפל בבחורים כאלה.

זה משהו בסגנון הדתי

לא מדברים חופשי עם בני המין השני כי אני דתי ומה יחשבו עלי וזה

ומצד שני מגיעים למצב שממש מציקים ומטרידים את הצד השני אם הוא לא מעוניין

וכל העניין הזה רגיש - איך להגיב לזה ומה זה עלול לגרום וכו

אני אומרת שבן אדם צריך להיות ממוקד וברור אם כן- כן, אם לא - שחרר . ומיד.

יש מישהי אחרת שמחכה לך .

זה מרגיז ממש.

אני בחיים לא הייתי במצב כזה שראיתי מישהו ורציתי ויחלתי ב"ה, נראה לי סיוט להיות במצב כזה.

אם כן הייתי ברור שבמצב כזה צריך להיות ענייניים מכובדים ותכליתיים. המצב המרוח והמציק - מציק.

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

הוא מציק לך

תהיי לא נחמדה

לא חייבים לצעוק

אפשר להיות קרירים

לא לשתף פעולה עם שיחות

אם הוא מתיישב ליד

למצוא סיבה סתמית וללכת

ובאופן כללי לא כדאי להיות נחמדים לכולם

רק למי שראוי

לא משנה גברים/ נשים

ככה גם אנשים יודעים לכבד גבולות ולהיות נעימים 

את מתארת את עצמך כאדם נעים ונחמד בכללי.

זה שמולו קשה לך, זה יותר מנורה אדומה שזה לא תקין מצידו. אין ספק שגם הוא מרגיש את זה ואם כן לדעתי זה כבר חצה את הקווים והפך להטרדה שקטה.

אני חושב שבעומק העניין זה באמת הבעיה פה, שאת מרגישה שזו הטרדה, מצד שני לא נעים לך לצעוק, לחתוך, לעמוד על שלך, כי הוא לא עשה כלום...

בשורה התחתונה: את חווה הטרדה על מלא.

דבר ראשון תכירי בזה, חשוב לשים את זה על השולחן.

איך ממשיכים מפה, הרי כל מה שאת מנסה לחתוך הוא כאילו לא מבין... לא יודע אם שייך לבנות על זה שהוא יבין בסוף. כי הוא מבין... מבין טוב, אבל ממשיך.

לדעתי יש מצב שהוא ממשיך כי מבחינתו אין בזה שום בעיה.

וכאן יש קונפליקט - הוא מבחינתו לא עושה מעשה פסול, מבחינתך כן.

עצתי מלב יהודי אוהב היא שתקשיחי עמדות כלפי כל גבר שאת לא בתהליך של היתכנות לשידוך מולו.

ייתכן מאוד שהוא רואה את היחס היותר מרגיל [כיפי.. כלשונך] מול כל חבריו לצוות, והוא לא מבין במה הוא שונה מהם, וגם למה מה שהוא עושה מולך שונה מהדרך שבה את מתנהגת עם כולם.

מצוי מאוד במקרים כאלו שהבת לא מודעת אפילו איזה אנרגיות היא משחררת/ איזה אנרגיות משתחררים ממנה לבחוץ.

אני בטוח לגמרי שאת אפילו לא מבינה כמה ההתנהלות שלך מושכת מבטים ותשומת לב. את לא תוכלי להרגיש את זה בחיים, אבל תהיי בטוחה שמבחינתם הלכת רחוק.

מי יודע, אולי אותו אדם הוא תמרור אזהרה בשבילך, סוג של מראה, רק בשבילך, למענך, לטובתך, שלא תלכי לאיבוד.

אני לא אומר לשנות את ההתנהלות לחלוטין, אלא לנסות לראות את התמונה הכללית מנקודת המבט שלהם.

לדעתי, אותו אדם הוא מראה בשבילך איך סביבך בעבודה תופסת את מערכת היחסים ביניכם. תבדקי, אם באמת תמצאי שנכונים דבריי, כדאי מאוד שתחשבי מסלול מחדש.

רק בשבילך. כדי שלך יהיה טוב.

אני ממש לא מסכים עם חלק מהתגובות הפייסניות שהועלו פה, תלכי מדלת אחרת וכו', את לא אמורה להתנצל, להתחיל לחיות בבריחה. זו בעייתו הבלעדית.

כאמור, את מצידך מסוגלת לשפר את איכות החיים שלך גם מהבחינה הזו.

בהצלחה 

צריך להגיד בצורה ברורה. ואולי הכי טוב שזה יהיה דרך גורם שלישי..

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳

בהצלחה🫶 עוד יבוא יום בו תמלמל שמות של ניקים בחליפת חתן לוחצת

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.

בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה