מציע להתייעץ עם אנשים שיש להם הבנה בתחום. אולי מישהו מהמטפלים שהייתם אצלהם מבין. יש גם בפורום בעלי נסיון שעוסקים בזה, למשל @ruthi . 

נ.ב. תזהרי מאוד מאוד מפניות בפרטי...

אם קונים בית אדם שסומכים עליו, לוקחים עורך דין?

ברור!

אז כאן שמדובר בדברים פי אלף יותר מהותיים, כמו נושאים כלכליים, חינוכיים, ענייני משמורת וכו' שילוו אתכם שנים רבות קדימה, קל וחומר שצריך עורך דין.

אם אתם בטוב אז מומלץ ללכת לעורך דין אחד שייצג את שניכם, זה יחסוך הרבה כסף ובעיקר ימנע הרבה מריבות. במצב הזה העורך דין לא יחפש ''לדפוק'' את הצד השני ולהילחם בו, כי גם את הצד השני הוא מייצג. אני מכיר כמה וכמה שהלכו לעורך דין אחד ויצא מזה רק טוב.

והנה אדם חכם מאוד שממש מטיף לכך:

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid02wQEJU9RkuQgLCddzWGkji98pTuu4k4uG8K13tyZvQLj65HMqvhS685hr1LKbWMzil&id=780193893&mibextid=Nif5oz

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid02mEVikyVsYhZ5A16AfQNxi8gpjoiBAWAX18nTETtUMLpsr2y9EFgDb1XsitAtSirfl&id=780193893&mibextid=Nif5oz

שאם צריך עורך דין ללכת רק לאחד.

השאלה היא למה חייבים דרך עורך דין...

אם אנחנו מנסחים לבד חוזה עם כל הסעיפים בצורה ברורה וחותמים עליו בבית דין למה צריך לבזבז עוד זמן וכסף על עורך דין?

ועורך דין יכין חוזה עם כל מה שיכול להיות בעתיד, גם דברים שלא היה עולה בדעתכם לכתוב אותם (למשל: מה קורה אם אחד מכם טס לכמה שנים לרילוקיישן, מה קורה אם אחד מכם רוצה שהילד יעבור ניתוח פרטי ויקר והשני רוצה שהניתוח יהיה בבית חולים ציבורי, ויש באמת אינספור מצבים תיאורטיים)

ונכניס לחוזה סעיף שעל כל דבר שלא כתוב חובה לעבור דרך עו"ד או משהו כזה.

אנחנו אנשים טובים שפשוט לא מסתדרים יחד.

ממש לא אנשי ריב והילדים בחשיבות עליונה.

זה הכי גרוע.

תארי לך שאת מוכרת בית, ובמקום לכתוב בחוזה מי משלם מס השבחה או את לוח התשלומים, אתם קובעים עם הקונה ש''כשזה יהיה רלוונטי נדבר על זה''. 

זה פתח לבעיות. פתח בגודל איצטדיון.

את יודעת מי תהיה אשתו בעתיד ומה תהיה דעתה על לגדל ילדים שהם לא שלה? אולי פתאום היא לא תרצה שהם יהיו אצלו בחגים? 

שוב, יש אינספור מקרים וחובה לכתוב חוזה מסודר. עורך דין עכשיו זאת הוצאה הרבה יותר קטנה לעומת ויכוח משפטי שיהיה בעוד כמה שנים בגלל נקודה שלא הופיעה בחוזה.

אם בני זוג רוצים להתגרש אך עדיין חברים טובים, עדיין מומלץ להם לשקול לשכור עורך דין או לפנות לייעוץ משפטי. 

למרות שכוונותיהם עשויות להיות ידידותיות, גירושין כרוכים בהיבטים משפטיים, פיננסיים ומעשיים שיש לטפל בהם כראוי כדי להגן על האינטרסים של שני הצדדים.

הנה כמה סיבות מדוע כדאי לערב עורך דין, אפילו בגירושין ידידותיים:

הבנת זכויות וחובות משפטיות: עורך דין יכול להסביר את המסגרת המשפטית סביב גירושין, לרבות חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות בני זוג ועניינים רלוונטיים נוספים. זה מבטיח ששני הצדדים מודעים לזכויותיהם וחובותיהם ויכולים לקבל החלטות מושכלות.

גישור ומשא ומתן: עורך דין יכול לשמש כמגשר או כמשא ומתן, להקל על דיונים בין בני הזוג כדי להגיע לפתרונות הסכמים ביניהם. הם יכולים לעזור בניסוח הסכם הפרדה מקיף המכסה את כל ההיבטים הדרושים, תוך מזעור עימותים פוטנציאליים בעתיד.

הגנה על אינטרסים אישיים: גם אם בני זוג נמצאים ביחסים טובים, עשויים להיות להם סדרי עדיפויות ואינטרסים שונים. עורך דין יכול לדאוג לצרכיו האישיים של כל צד, ולוודא שזכויותיו מוגנות ושכל הסכם שיושג יהיה הוגן ומאוזן.

תיעוד משפטי: גירושין כרוכים במסמכים משפטיים שונים, כגון עתירות, הסכמים וגילויים כספיים. עורך דין יכול לעזור להכין ולעיין במסמכים אלה כדי לוודא שהם מדויקים, מלאים ומחייבים מבחינה משפטית.

נסיבות עתידיות: בעוד שזוג עשוי להיות ידידותי כעת, הנסיבות יכולות להשתנות עם הזמן. קיום הסכם משפטי יכול לספק מסגרת לטיפול בסכסוכים עתידיים פוטנציאליים או נסיבות משתנות. זה גם יכול לעזור לקבוע קווים מנחים ברורים להורות משותפת אם ילדים מעורבים.

בסופו של דבר, שיתוף עורך דין בגירושין בידידות יכול לספק רמה של הכוונה מקצועית ולוודא שההליך המשפטי יתנהל בצורה נכונה והוגנת. למרות שזה עשוי לדרוש מאמץ ועלות נוספים, זה יכול לעזור למנוע אי הבנות, להגן על אינטרסים אישיים ולספק מעבר חלק יותר לחיים שלאחר הגירושין.

עד כאן בינה מלאכותית.

בחיי שאני מוחמא, היא השתמשה באותם הטיעונים שאני השתמשתי בהם!

וברור שהיא כתבה אותו דבר, היא קראה קודם מה שכתבת

גם אם היום יש חברות טובה, לך תדע מה יקרה בעוד מספר שנים.

https://chat.openai.com/.

השאלה שלי הייתה "האם בני זוג שרוצים להתגרש אך הם עדיין נשארים חברים, צריכים להיעזר בשירותיו של עורך דין בשביל הליך הגירושין".

תודה אחרי שהוא עונה?

לא מבינה בזה. 🤷‍♀️

את שואלת מה שאת רוצה, ומקבלת תשובה שמבוססת על מיליוני מקורות מידע 

שאלתי עכשיו את הצ'אט:

דיברתי עכשיו עם מישהי שלא מכירה אותך, היא אמרה שהיא לא מבינה בזה.

איך להסביר לה מה אתה?

התשובה הייתה:

 אני צורת מודל של למידת מכונה בשם ChatGPT. אני תוכנה מתקדמת שפותחה על ידי OpenAI כדי לתת לי את היכולת לתקשר עם אנשים ולעזור בשאלות, בעיות ושיחות שונות.

העיקרון הפועל מאחורי ChatGPT הוא תהליך של למידה על גוף טקסט מגוון, כולל ספרים, מאמרים, אתרי אינטרנט ושיחות ברשתות חברתיות. בעת האימון שלי, הועברה לי מידע רב כדי ללמוד את מבנה השפה האנושית וללמוד להפיק ממנו מידע משמעותי.

אני לא אישיות עצמאית עם תחושות או מודעה עצמית, אני פשוט מייצג כלים טכנולוגיים מתקדמים המשתמשים בלמידת מכונה כדי לייצר תשובות בדיוק ובצורה מותאמת אישית עבור משתמשים כמוך.

אני פה כדי לעזור ולענות על שאלות שונות שתיכנס לפני. אני יכול לספק מידע, להסביר מונחים טכניים, לתת עצות או להיות שיחה רגילה. 

תוכלי לשאול דברים נוספים או לפנות אלי בכל רגע.

מעניין לאן העולם עוד יגיע...

שהוא תמיד יענה את התשובות הצפויות- בגלל שהוא מבוסס בעיקר על תכתובות של בני אדם -- הוא יכתוב את התשובה הממוצעת. 

זה לא רע, אבל לפעמים זה קצת מייבש

ממש לא כדאי לבד. יש הרבה מצבים עתידיים שאתם לא יודעים לצפות וגם אם נראה לך שעכשיו הקשרים

חבריים, תתפלאי לראות כמה הכל מקבל גוון אחר אחרי הגירושין.

מה שכן, אם יש לכם הסכמה עקרונית על מרבית הדברים אתם יכולים ללכת לעו"ד מגשר למס' פגישות ספורות, בד"כ 2-3 יספיקו

ולצאת עם הסכם מקצועי שהוא ערך לכם. העלויות בגישור ממש לא בשמיים (בשונה מניהול הליכים בבימ"ש למשל) ויתנו לכם שקט נפשי

לשנים קדימה. 

ולשאלותייך

אם הגירושין בהסכמה ואין מחלוקות צריך בכל זאת עורך דין? לגמרי כן ולו רק למפגשים ספורים לראות שאתם סוגרים פינות כמו שצריך והכל מנוסח מדויק.

אם מכינים הסכם ומגיעים איתו לבית הדין אפשר להתגרש מיד בלי שיציעו גישור וכדו'? כן.

אם הולכים על הורות משותפת זה אומר שאין מזונות? תלוי ברצון שלכם ובגובה ההכנסות.

שנינו מאוד קשורים לקהילה שאנו חיים בה. אפשרי לגור באותו ישוב בבתים רחוקים? אפשר הכל, זה תלוי בטיב היחסים וברצון שלכם.

נראה לי שמהשאלות שהעלת ממש חשוב שתלכו למגשר טוב, שגם יתן לכם תמונה רחבה על הצפוי לכם.

שואלת כהמשך-

מגשר הוא גם עו"ד או שזה שני תפקידים שונים?

אשמח להמלצה לאחד כזה. למישהו טוב ומומלץ נשקיע בנסיעה אז לא משנה מאיפה (רק לא בקצה הארץ..).

מצד הצפייה לשנים קדימה כמו שפשוט אני כתב, אני תוהה לעצמי עד כמה אפשר לדמיין סיטואציות ומקרים כי אין לזה סוף...

ישנם מגשרים שאינם עו"ד והרבה עו"ד שהם גם מגשרים מוסמכים.

מסיוני ממליצה על עו"ד מגשר. המלצות- בפרטי

לגבי ציפייה של שנים קדימה- אי אפשר לצפות את הסיטואציות, אבל כשאתה עוסק בזה יום יום אתה נחשף

להרבה רבדים והשלכות שלזוג עצמו זה לא בהיר בנק' זו. תוכלי לשאול גם זוגות שכבר התגרשו, כמה דברים הם לא צפו בדרך...

איך תרגישי אם הוא ימצא זוגיות לפנייך ויגיע לאירועים קהילתיים עם אשתו?

חושבת שלא יפריע לי.

אם זה יקרה נראה מה נעשה.

בכל מקרה אני נשארת עם הילדים בבית והם בטוח נשארים כאן. אין מצב לנתק אותם, יעברו מספיק בלי זה 

יש מצב שאם תהיה לו אישה חדשה תרצה מקום רחוק יותר...

הרי בהודעה הפותחת כתבת "אם הולכים על הורות משותפת זה אומר שאין מזונות?"

שהילדים ישארו בישוב ובבית שגדלו בו ולא יעזבו למקום אחר.

מניחה שהבית העיקרי יהיה אצלי בכל מצב, מכל מיני סיבות טכניות. ברור שיהיו גם אצלו.

איך עושים את זה נכון?

להכניס לילדים ובמיוחד לבנות גבר זר הביתה.

אם יביא גם ילדים איך חיים יחד?

שמעתי פעם ראיון עם אמילי עמרוסי שאמרה שאחרי הנישואים השניים המשיכו לגור בבתים נפרדים והם נפגשים כל כמה ימים. בשביל הילדים נשמע לי טוב, אבל קשה לי לדמיין זוגיות ככה...

כל עוד שאת נשואה, אין מה להתעסק עם נישואין אחרים. אחרי שתגבלי גט כשר, רק אז שייך להתעסק עם זה.

השאלה על הבנות, היא שאלה חשובה. אבל, השאלה הקריטית, היא איך לא משחזרים מערכת לא נכונה. בשביל זה מאוד מאוד כדאי לקחת זמן התאוששות, לעבור טיפול מסודר ולהעזר באנשי מקצוע לפני ותוך כדי בניית הבית החדש. בתוך כל זה, יוכלו להתברר שאר השאלות.

ריצה לנישואין חדשים, בלי 'איסוף השברים' קודם - היא מתכון בטוח לכשלון, חבל.

חיפוש מעשי אחרי בן זוג חדש - כמובן שחובה להתחיל רק *אחרי* הגט ואחרי שמסיימים לאסוף את השברים, להתאושש וכו'.

אבל שאלות תיאורטיות על בניית זוגיות חדשה הן חשובות בעייני. 

לפני כל מהלך גדול, צריך לחשוב על ההשלכות שנובעות ממנו. אחת ההשלכות של גירושין היא שצריך (בשאיפה) להתחיל בזוגיות חדשה, עם כל המשמעויות של זה כשיש ילדים בבית. מן הסתם יש זוגות רבים שהמחשבה הזאת היא הדבר היחיד שמונע מהם להתגרש, ומנגד יש כאלה שלא חשבו על כך מספיק ולכן התגרשו ואז התחרטו.

בדיוק כמו ששאלות כמו "איך אפשר לפרנס ילדים לבד" הן לגיטימיות, גם שאלות על איך אפשר להתחיל זוגיות חדשה הן לגיטימיות (כל עוד כאמור החיפוש המעשי אחר זוגיות מתחיל רק אחרי הגט). ידע הוא כוח, תמיד טוב לדעת מה מצפה לנו בעתיד בעקבות ההחלטות שלנו היום.

"אני מאוד רוצה לחפש מיד אחרי בן זוג חדש ולחוות זוגיות טובה. איך מכניסים גבר זר כשיש בנות בבית? יש בעיה של ייחוד, ובכלל נשמע לי ממש לא נעים בשבילן גבר זר בבית, מצד שני לא רואה את עצמי לבד עד שיגיעו לגיל 18".

בעיקר לזה התייחסתי. עד כמה שאני מבין את השאלה, היא לא במחשבות תיאורתיות, אלא בשאלות מעשיות ממש.

אני ב"ה לא חוויתי מבפנים, אבל מכיר לצערי יותר מאחד, שגילו שנישואין השניים, יש את אותם קשיים שהיו בראשונים. היום מסתובבים בין הילדים שכאן, לילדים ששם. התמודדויות משפטיות וכספיות עם שני בני זוג לשעבר ולשעבר-עבר.

לענ"ד (וגם ראיתי את זה בפורומים מבעלי נסיון) - אף אחד לא מבטיח שמישהו יותר טוב מחכה מעבר לפינה. מתגרשים רק עם לחיות מעכשיו כל החיים לבד, עדיף על בן הזוג הנוכחי.  מעבר לפן המוסרי - גם ברמה הנפשית, לא בריא ולא יעיל לעסוק עכשיו בפרטים של איך יהיה עם מישהו שאולי יהיה מתישהו.

רק אחרי שסופית התגרשו, שייך להתחיל לראות איך בונים מחדש. כל מיני משפחות, מצאו כל מיני פתרונות לשאלות העולות. 

ההחלטה להתגרש הגיעה אחרי שנים של יעוץ וליווי צמוד (שעדיין ממשיך כמובן).

חלק מהתהליך היה להפנים שלזוגיות הזו כבר אין סיכוי ולעבור תהליך ארוך עם עצמי שאני ראוייה לבעל טוב שהוא גם חבר ושתהיה לי זוגיות טובה עם כל מה שזה כולל. (אחרי שהייתי בטוחה המון זמן שאשאר לבד וככה אזדקן) 

כמובן וכמובן שלא אעשה שום צעד בכיוון לפני גט רשמי.

אמנם היא לא גרה ביחד עם בעלה (אלא במרחק שעה נסיעה ממנו), אבל אני מניח שלא זה המודל שאת מאחלת לעצמך...

אבל אולי בשביל הילדים יותר קל ככה, עד שיגדלו.

לעבור את תהליך בניית הבית החדש בליווי של איש מקצוע. זה קריטי.

מתחילים מהיכרות שלכם כזוג ורק כשהדברים נעשים רציניים חושבים איך ומתי להכיר אותו לילדים.

חשוב שיהיה לכם מקום כזוג להתיעץ ולקבל הדרכה איך לחשוף את הזוגיות בהדרגתיות לילדים, להפגיש את המיועד איתם לאט לאט,

לשמוע איך עוזרים להם להסתגל, ממה נמנעים.

פרק ב' הוא לא דבר קל, אך לגמרי אפשרי וזוג מודרך צולח אותו משמעותית טוב יותר.

לגבי מה ששאלת:

צריך עו"ד או טוען במידה ואין עם מי לדבר בצד השני. במידה שהכל בהסכמה, רצוי ללכת למגשר/ת מומחה שמכיר כבר את הרוב המוחלט של מקרי קצה בעייתיים ויוכל לעשות הסכם טוב ועם זה להגיע לבית הדין.

משמורת משותפת לאו דוקא אומר שאין מזונות. בד"כ בבית דין רבני יהיו מזונות על הגבר (תלוי בהרכב דיינים)

לפי המשכורת שלו. בבימ"ש אזרחי כנראה שלא יהיו מזונות אלא אם כן יש פער בהשתכרות בין הבעל לאישה.

לגבי מרחק מגורים זה תלוי - אם את קיבלת משמורת מלאה ואפוטרופסות כנראה את לא תהיי מוגבלת. אחרת, תהיי מוגבלת למעבר למרחק מסוים. 

אבל את העניין זה והעניין הקודם תצטרכו לסכם ביניכם אם אתם עושים הסכם מוכן ללא התערבות בי"ד או בימ"ש.

מציע לפנות לארגונים שמתמחים בזה כמו פעמונים/מקימי ולהעזר בהם גם להתארגנות לטווח הקצר - בעיקר בדיקה יסודית של האפשרות לצמצום הוצאות ובעיקר לטווח הארוך - הגדלת הכנסות והתנהלות כללית נכונה.

חוץ מזה ובמקביל - להתפלל מכל הלב.

מקווה שתעבור את זה

חסרים נתונים ראשוניים על מנת שנוכל להתחיל חשיבה

מס' נפשות

מקורות פרנסה סכום ויציבות

האם קיימים פערים לא שגרתיים

וכד

מטרת הפורום היא התייעצות אנונימית בלתי מקצועית

לא מקובל באישי בפרט משתמש לא מוכר ומילא אף אחד לא מכיר אותך

אין ברוך כלכלי שלא ניתן להתגבר עליו אם אתם נורמטיביים.

פנה לפעמונים ותבקש מהם עזרה. זה יצריך שיתוף פעולה מלא שלך ושל אישתך.

חבל לחיות ככה חבר. תרים טלפון לארגונים כמו פעמונים הם יודעים לעזור בהתנהלויות כלכליות כאלה.

מה שכן, השאלה אם אשתך מגויסת לנושא, או שהיא רק מצפה ממך.

ברגע ש 2 בני הזוג מתגייסים להוציא את העגלה כמו בכל קושי המתמודדים אתו בבית, שרצוי ש 2 בני הזוג יתגייסו לפתרון, זה הרבה יותר קל בעז"ה.

קשה היום לפרנס בית ממשכורת אחת.

לא ריאלי בדרך כלל לבוא בטענות לגבר, ש"יביא כסף" לבדו.

באשכול סמוך אמרו (בצדק) לגבר שהתלונן שאשתו לא מבשלת מספיק, שיפשיל שרוולים וילמד לבשל בעצמו.

חושב שהרעיון הזה נכון גם במקרים כמו שלכם.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.