מציע להתייעץ עם אנשים שיש להם הבנה בתחום. אולי מישהו מהמטפלים שהייתם אצלהם מבין. יש גם בפורום בעלי נסיון שעוסקים בזה, למשל @ruthi . 

נ.ב. תזהרי מאוד מאוד מפניות בפרטי...

אם קונים בית אדם שסומכים עליו, לוקחים עורך דין?

ברור!

אז כאן שמדובר בדברים פי אלף יותר מהותיים, כמו נושאים כלכליים, חינוכיים, ענייני משמורת וכו' שילוו אתכם שנים רבות קדימה, קל וחומר שצריך עורך דין.

אם אתם בטוב אז מומלץ ללכת לעורך דין אחד שייצג את שניכם, זה יחסוך הרבה כסף ובעיקר ימנע הרבה מריבות. במצב הזה העורך דין לא יחפש ''לדפוק'' את הצד השני ולהילחם בו, כי גם את הצד השני הוא מייצג. אני מכיר כמה וכמה שהלכו לעורך דין אחד ויצא מזה רק טוב.

והנה אדם חכם מאוד שממש מטיף לכך:

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid02wQEJU9RkuQgLCddzWGkji98pTuu4k4uG8K13tyZvQLj65HMqvhS685hr1LKbWMzil&id=780193893&mibextid=Nif5oz

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid02mEVikyVsYhZ5A16AfQNxi8gpjoiBAWAX18nTETtUMLpsr2y9EFgDb1XsitAtSirfl&id=780193893&mibextid=Nif5oz

שאם צריך עורך דין ללכת רק לאחד.

השאלה היא למה חייבים דרך עורך דין...

אם אנחנו מנסחים לבד חוזה עם כל הסעיפים בצורה ברורה וחותמים עליו בבית דין למה צריך לבזבז עוד זמן וכסף על עורך דין?

ועורך דין יכין חוזה עם כל מה שיכול להיות בעתיד, גם דברים שלא היה עולה בדעתכם לכתוב אותם (למשל: מה קורה אם אחד מכם טס לכמה שנים לרילוקיישן, מה קורה אם אחד מכם רוצה שהילד יעבור ניתוח פרטי ויקר והשני רוצה שהניתוח יהיה בבית חולים ציבורי, ויש באמת אינספור מצבים תיאורטיים)

ונכניס לחוזה סעיף שעל כל דבר שלא כתוב חובה לעבור דרך עו"ד או משהו כזה.

אנחנו אנשים טובים שפשוט לא מסתדרים יחד.

ממש לא אנשי ריב והילדים בחשיבות עליונה.

זה הכי גרוע.

תארי לך שאת מוכרת בית, ובמקום לכתוב בחוזה מי משלם מס השבחה או את לוח התשלומים, אתם קובעים עם הקונה ש''כשזה יהיה רלוונטי נדבר על זה''. 

זה פתח לבעיות. פתח בגודל איצטדיון.

את יודעת מי תהיה אשתו בעתיד ומה תהיה דעתה על לגדל ילדים שהם לא שלה? אולי פתאום היא לא תרצה שהם יהיו אצלו בחגים? 

שוב, יש אינספור מקרים וחובה לכתוב חוזה מסודר. עורך דין עכשיו זאת הוצאה הרבה יותר קטנה לעומת ויכוח משפטי שיהיה בעוד כמה שנים בגלל נקודה שלא הופיעה בחוזה.

אם בני זוג רוצים להתגרש אך עדיין חברים טובים, עדיין מומלץ להם לשקול לשכור עורך דין או לפנות לייעוץ משפטי. 

למרות שכוונותיהם עשויות להיות ידידותיות, גירושין כרוכים בהיבטים משפטיים, פיננסיים ומעשיים שיש לטפל בהם כראוי כדי להגן על האינטרסים של שני הצדדים.

הנה כמה סיבות מדוע כדאי לערב עורך דין, אפילו בגירושין ידידותיים:

הבנת זכויות וחובות משפטיות: עורך דין יכול להסביר את המסגרת המשפטית סביב גירושין, לרבות חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות בני זוג ועניינים רלוונטיים נוספים. זה מבטיח ששני הצדדים מודעים לזכויותיהם וחובותיהם ויכולים לקבל החלטות מושכלות.

גישור ומשא ומתן: עורך דין יכול לשמש כמגשר או כמשא ומתן, להקל על דיונים בין בני הזוג כדי להגיע לפתרונות הסכמים ביניהם. הם יכולים לעזור בניסוח הסכם הפרדה מקיף המכסה את כל ההיבטים הדרושים, תוך מזעור עימותים פוטנציאליים בעתיד.

הגנה על אינטרסים אישיים: גם אם בני זוג נמצאים ביחסים טובים, עשויים להיות להם סדרי עדיפויות ואינטרסים שונים. עורך דין יכול לדאוג לצרכיו האישיים של כל צד, ולוודא שזכויותיו מוגנות ושכל הסכם שיושג יהיה הוגן ומאוזן.

תיעוד משפטי: גירושין כרוכים במסמכים משפטיים שונים, כגון עתירות, הסכמים וגילויים כספיים. עורך דין יכול לעזור להכין ולעיין במסמכים אלה כדי לוודא שהם מדויקים, מלאים ומחייבים מבחינה משפטית.

נסיבות עתידיות: בעוד שזוג עשוי להיות ידידותי כעת, הנסיבות יכולות להשתנות עם הזמן. קיום הסכם משפטי יכול לספק מסגרת לטיפול בסכסוכים עתידיים פוטנציאליים או נסיבות משתנות. זה גם יכול לעזור לקבוע קווים מנחים ברורים להורות משותפת אם ילדים מעורבים.

בסופו של דבר, שיתוף עורך דין בגירושין בידידות יכול לספק רמה של הכוונה מקצועית ולוודא שההליך המשפטי יתנהל בצורה נכונה והוגנת. למרות שזה עשוי לדרוש מאמץ ועלות נוספים, זה יכול לעזור למנוע אי הבנות, להגן על אינטרסים אישיים ולספק מעבר חלק יותר לחיים שלאחר הגירושין.

עד כאן בינה מלאכותית.

בחיי שאני מוחמא, היא השתמשה באותם הטיעונים שאני השתמשתי בהם!

וברור שהיא כתבה אותו דבר, היא קראה קודם מה שכתבת

גם אם היום יש חברות טובה, לך תדע מה יקרה בעוד מספר שנים.

https://chat.openai.com/.

השאלה שלי הייתה "האם בני זוג שרוצים להתגרש אך הם עדיין נשארים חברים, צריכים להיעזר בשירותיו של עורך דין בשביל הליך הגירושין".

תודה אחרי שהוא עונה?

לא מבינה בזה. 🤷‍♀️

את שואלת מה שאת רוצה, ומקבלת תשובה שמבוססת על מיליוני מקורות מידע 

שאלתי עכשיו את הצ'אט:

דיברתי עכשיו עם מישהי שלא מכירה אותך, היא אמרה שהיא לא מבינה בזה.

איך להסביר לה מה אתה?

התשובה הייתה:

 אני צורת מודל של למידת מכונה בשם ChatGPT. אני תוכנה מתקדמת שפותחה על ידי OpenAI כדי לתת לי את היכולת לתקשר עם אנשים ולעזור בשאלות, בעיות ושיחות שונות.

העיקרון הפועל מאחורי ChatGPT הוא תהליך של למידה על גוף טקסט מגוון, כולל ספרים, מאמרים, אתרי אינטרנט ושיחות ברשתות חברתיות. בעת האימון שלי, הועברה לי מידע רב כדי ללמוד את מבנה השפה האנושית וללמוד להפיק ממנו מידע משמעותי.

אני לא אישיות עצמאית עם תחושות או מודעה עצמית, אני פשוט מייצג כלים טכנולוגיים מתקדמים המשתמשים בלמידת מכונה כדי לייצר תשובות בדיוק ובצורה מותאמת אישית עבור משתמשים כמוך.

אני פה כדי לעזור ולענות על שאלות שונות שתיכנס לפני. אני יכול לספק מידע, להסביר מונחים טכניים, לתת עצות או להיות שיחה רגילה. 

תוכלי לשאול דברים נוספים או לפנות אלי בכל רגע.

מעניין לאן העולם עוד יגיע...

שהוא תמיד יענה את התשובות הצפויות- בגלל שהוא מבוסס בעיקר על תכתובות של בני אדם -- הוא יכתוב את התשובה הממוצעת. 

זה לא רע, אבל לפעמים זה קצת מייבש

ממש לא כדאי לבד. יש הרבה מצבים עתידיים שאתם לא יודעים לצפות וגם אם נראה לך שעכשיו הקשרים

חבריים, תתפלאי לראות כמה הכל מקבל גוון אחר אחרי הגירושין.

מה שכן, אם יש לכם הסכמה עקרונית על מרבית הדברים אתם יכולים ללכת לעו"ד מגשר למס' פגישות ספורות, בד"כ 2-3 יספיקו

ולצאת עם הסכם מקצועי שהוא ערך לכם. העלויות בגישור ממש לא בשמיים (בשונה מניהול הליכים בבימ"ש למשל) ויתנו לכם שקט נפשי

לשנים קדימה. 

ולשאלותייך

אם הגירושין בהסכמה ואין מחלוקות צריך בכל זאת עורך דין? לגמרי כן ולו רק למפגשים ספורים לראות שאתם סוגרים פינות כמו שצריך והכל מנוסח מדויק.

אם מכינים הסכם ומגיעים איתו לבית הדין אפשר להתגרש מיד בלי שיציעו גישור וכדו'? כן.

אם הולכים על הורות משותפת זה אומר שאין מזונות? תלוי ברצון שלכם ובגובה ההכנסות.

שנינו מאוד קשורים לקהילה שאנו חיים בה. אפשרי לגור באותו ישוב בבתים רחוקים? אפשר הכל, זה תלוי בטיב היחסים וברצון שלכם.

נראה לי שמהשאלות שהעלת ממש חשוב שתלכו למגשר טוב, שגם יתן לכם תמונה רחבה על הצפוי לכם.

שואלת כהמשך-

מגשר הוא גם עו"ד או שזה שני תפקידים שונים?

אשמח להמלצה לאחד כזה. למישהו טוב ומומלץ נשקיע בנסיעה אז לא משנה מאיפה (רק לא בקצה הארץ..).

מצד הצפייה לשנים קדימה כמו שפשוט אני כתב, אני תוהה לעצמי עד כמה אפשר לדמיין סיטואציות ומקרים כי אין לזה סוף...

ישנם מגשרים שאינם עו"ד והרבה עו"ד שהם גם מגשרים מוסמכים.

מסיוני ממליצה על עו"ד מגשר. המלצות- בפרטי

לגבי ציפייה של שנים קדימה- אי אפשר לצפות את הסיטואציות, אבל כשאתה עוסק בזה יום יום אתה נחשף

להרבה רבדים והשלכות שלזוג עצמו זה לא בהיר בנק' זו. תוכלי לשאול גם זוגות שכבר התגרשו, כמה דברים הם לא צפו בדרך...

איך תרגישי אם הוא ימצא זוגיות לפנייך ויגיע לאירועים קהילתיים עם אשתו?

חושבת שלא יפריע לי.

אם זה יקרה נראה מה נעשה.

בכל מקרה אני נשארת עם הילדים בבית והם בטוח נשארים כאן. אין מצב לנתק אותם, יעברו מספיק בלי זה 

יש מצב שאם תהיה לו אישה חדשה תרצה מקום רחוק יותר...

הרי בהודעה הפותחת כתבת "אם הולכים על הורות משותפת זה אומר שאין מזונות?"

שהילדים ישארו בישוב ובבית שגדלו בו ולא יעזבו למקום אחר.

מניחה שהבית העיקרי יהיה אצלי בכל מצב, מכל מיני סיבות טכניות. ברור שיהיו גם אצלו.

איך עושים את זה נכון?

להכניס לילדים ובמיוחד לבנות גבר זר הביתה.

אם יביא גם ילדים איך חיים יחד?

שמעתי פעם ראיון עם אמילי עמרוסי שאמרה שאחרי הנישואים השניים המשיכו לגור בבתים נפרדים והם נפגשים כל כמה ימים. בשביל הילדים נשמע לי טוב, אבל קשה לי לדמיין זוגיות ככה...

כל עוד שאת נשואה, אין מה להתעסק עם נישואין אחרים. אחרי שתגבלי גט כשר, רק אז שייך להתעסק עם זה.

השאלה על הבנות, היא שאלה חשובה. אבל, השאלה הקריטית, היא איך לא משחזרים מערכת לא נכונה. בשביל זה מאוד מאוד כדאי לקחת זמן התאוששות, לעבור טיפול מסודר ולהעזר באנשי מקצוע לפני ותוך כדי בניית הבית החדש. בתוך כל זה, יוכלו להתברר שאר השאלות.

ריצה לנישואין חדשים, בלי 'איסוף השברים' קודם - היא מתכון בטוח לכשלון, חבל.

חיפוש מעשי אחרי בן זוג חדש - כמובן שחובה להתחיל רק *אחרי* הגט ואחרי שמסיימים לאסוף את השברים, להתאושש וכו'.

אבל שאלות תיאורטיות על בניית זוגיות חדשה הן חשובות בעייני. 

לפני כל מהלך גדול, צריך לחשוב על ההשלכות שנובעות ממנו. אחת ההשלכות של גירושין היא שצריך (בשאיפה) להתחיל בזוגיות חדשה, עם כל המשמעויות של זה כשיש ילדים בבית. מן הסתם יש זוגות רבים שהמחשבה הזאת היא הדבר היחיד שמונע מהם להתגרש, ומנגד יש כאלה שלא חשבו על כך מספיק ולכן התגרשו ואז התחרטו.

בדיוק כמו ששאלות כמו "איך אפשר לפרנס ילדים לבד" הן לגיטימיות, גם שאלות על איך אפשר להתחיל זוגיות חדשה הן לגיטימיות (כל עוד כאמור החיפוש המעשי אחר זוגיות מתחיל רק אחרי הגט). ידע הוא כוח, תמיד טוב לדעת מה מצפה לנו בעתיד בעקבות ההחלטות שלנו היום.

"אני מאוד רוצה לחפש מיד אחרי בן זוג חדש ולחוות זוגיות טובה. איך מכניסים גבר זר כשיש בנות בבית? יש בעיה של ייחוד, ובכלל נשמע לי ממש לא נעים בשבילן גבר זר בבית, מצד שני לא רואה את עצמי לבד עד שיגיעו לגיל 18".

בעיקר לזה התייחסתי. עד כמה שאני מבין את השאלה, היא לא במחשבות תיאורתיות, אלא בשאלות מעשיות ממש.

אני ב"ה לא חוויתי מבפנים, אבל מכיר לצערי יותר מאחד, שגילו שנישואין השניים, יש את אותם קשיים שהיו בראשונים. היום מסתובבים בין הילדים שכאן, לילדים ששם. התמודדויות משפטיות וכספיות עם שני בני זוג לשעבר ולשעבר-עבר.

לענ"ד (וגם ראיתי את זה בפורומים מבעלי נסיון) - אף אחד לא מבטיח שמישהו יותר טוב מחכה מעבר לפינה. מתגרשים רק עם לחיות מעכשיו כל החיים לבד, עדיף על בן הזוג הנוכחי.  מעבר לפן המוסרי - גם ברמה הנפשית, לא בריא ולא יעיל לעסוק עכשיו בפרטים של איך יהיה עם מישהו שאולי יהיה מתישהו.

רק אחרי שסופית התגרשו, שייך להתחיל לראות איך בונים מחדש. כל מיני משפחות, מצאו כל מיני פתרונות לשאלות העולות. 

ההחלטה להתגרש הגיעה אחרי שנים של יעוץ וליווי צמוד (שעדיין ממשיך כמובן).

חלק מהתהליך היה להפנים שלזוגיות הזו כבר אין סיכוי ולעבור תהליך ארוך עם עצמי שאני ראוייה לבעל טוב שהוא גם חבר ושתהיה לי זוגיות טובה עם כל מה שזה כולל. (אחרי שהייתי בטוחה המון זמן שאשאר לבד וככה אזדקן) 

כמובן וכמובן שלא אעשה שום צעד בכיוון לפני גט רשמי.

אמנם היא לא גרה ביחד עם בעלה (אלא במרחק שעה נסיעה ממנו), אבל אני מניח שלא זה המודל שאת מאחלת לעצמך...

אבל אולי בשביל הילדים יותר קל ככה, עד שיגדלו.

לעבור את תהליך בניית הבית החדש בליווי של איש מקצוע. זה קריטי.

מתחילים מהיכרות שלכם כזוג ורק כשהדברים נעשים רציניים חושבים איך ומתי להכיר אותו לילדים.

חשוב שיהיה לכם מקום כזוג להתיעץ ולקבל הדרכה איך לחשוף את הזוגיות בהדרגתיות לילדים, להפגיש את המיועד איתם לאט לאט,

לשמוע איך עוזרים להם להסתגל, ממה נמנעים.

פרק ב' הוא לא דבר קל, אך לגמרי אפשרי וזוג מודרך צולח אותו משמעותית טוב יותר.

לגבי מה ששאלת:

צריך עו"ד או טוען במידה ואין עם מי לדבר בצד השני. במידה שהכל בהסכמה, רצוי ללכת למגשר/ת מומחה שמכיר כבר את הרוב המוחלט של מקרי קצה בעייתיים ויוכל לעשות הסכם טוב ועם זה להגיע לבית הדין.

משמורת משותפת לאו דוקא אומר שאין מזונות. בד"כ בבית דין רבני יהיו מזונות על הגבר (תלוי בהרכב דיינים)

לפי המשכורת שלו. בבימ"ש אזרחי כנראה שלא יהיו מזונות אלא אם כן יש פער בהשתכרות בין הבעל לאישה.

לגבי מרחק מגורים זה תלוי - אם את קיבלת משמורת מלאה ואפוטרופסות כנראה את לא תהיי מוגבלת. אחרת, תהיי מוגבלת למעבר למרחק מסוים. 

אבל את העניין זה והעניין הקודם תצטרכו לסכם ביניכם אם אתם עושים הסכם מוכן ללא התערבות בי"ד או בימ"ש.

קרה לך פעם שהגעת לבהירות טובה כזו דווקא אחרי התבוננות איטית? או מהלך איטי?

לפעמים בתוך המהירות מתפספסים דברים מהותיים.

דווקא הלאט מאפשר להגיע אליהם, לתפוס אותם, לנשום אותם, ולאמץ אותם קרוב ללב.

ע"י כך פעמים רבות ניתן להגיע לבהירות מרגיעה, טובה כזאת.

בהירות שהיא לכשעצמה מקצרת תהליכים ומקצרת את הדרך.

לכן לפעמים דווקא הדרך הארוכה כביכול היא הקצרה באמת.

דווקא הלאט הוא מהר. 🩵

לפעמים לא מספיקים לעשות כלום והופ עברו 40 שנה, יש כאלה שאם לא ירוצו במרוץ העכברים הם לא ירוצו בכלל וימותו לוזרים בלי שום יכולת לחיות חיים טובים יותר בלי הון, בלי בית, בלי משפחה, בלי מקצוע.

קורה ליותר מידי אנשים סביבי, לפעמים אתה נתקע בהתפתחות שלך ומגלה שהלכת בנחת יותר מידי וזה הזמן לספרינט או למות חסר כל.

כי מה שאני התכוונתי אליו כמובן שונה,

ומדבר על משהו אחר.

יותר על הדרך הקצרה שלפעמים היא בעצם ארוכה ולא מובילה אותנו למטרה שלנו, או למטרת העל שלנו.

ודווקא הדרך שהיא ארוכה, במקרה הזה הלאט, יכולה להיות הקצרה באמת, זו שתניב לנו את המטרה בסופו של דבר. יחד עם השלווה, הבהירות, העומק, הבחירה, הכיוונון למה שנכון וכן הלאה.

נ - נוכחות

ח - חמלה

ת - תיעדוף

כאשר אנחנו בנוכחות בחיים שלנו, באמת נמצאים בכאן ועכשיו וחיים אותו ובו,

וכשאנחנו בחמלה עצמית (וגם על הזולת כמובן),

ומתעדפים בסדרי עדיפויות את מה שיותר חשוב ויקר לנו, מה שיותר שייך אלינו מאשר מה שלא -

או אז יכולה להיות לנו יותר נחת.

ונחת זו אחת הברכות המשמעותיות ביותר שיכולה להיות לנו כבני אדם.

בעזרת ה' שתהיה לכולם גמר חתימה טובה עם המון נחת ושלווה 🤍

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

ומחפש להיות טוב מבלי לדרוך ולרמוס אחרים בשם הצדקנות והצדקות

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

הרי אם לא היה לך אכפת בכלל שום דבר, זה לא היה מזיז לך.

וזה שמזיז לך, מעיד על הכל ...

זה חלק מאיך שנבראנו וצריך לעבוד ולהתפלל על זה.

לא סתם ר' נחמן הקדיש לזה תורה (תורה קמא) שזאת זכות להגיע לדרגה להרגיש כאב על העבירות שעשינו.

"אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו, הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, כִּי כָּל זְמַן שֶׁלִּבּוֹ עָרֵל וְאָטוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת, רַק כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ חָלָל בַּלֵּב, וַאֲזַי יַרְגִּישׁ לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת גּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיִצְטַעֵר וְיִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת"

ור' נתן מתפלל על זה בתפילה ו' "שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ"

אני לגמרי לא חושב שזאת צביעות לבקש סליחה למרות ההרגשה,

אנחנו לא מנסים לעבוד על הקב"ה וגם יודעים שאי אפשר, אלא רוצים שיסלח לנו (מכל סיבה שהיא) למרות שעדיין לא מרגישים רע עם מה שעשינו

אני שואל לא בעוקצנות

זה משהו שאתה מרגיש שהוא נכון לאחרים אבל לא לך?

משהו מיושן בדת?

אתה כועס על הקבה והחטא כאילו מוציא אתכם במקום מאוזן?

מה מדובר?

מה נכון ללמוד ממך ומה לא נכון?

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב