מציע להתייעץ עם אנשים שיש להם הבנה בתחום. אולי מישהו מהמטפלים שהייתם אצלהם מבין. יש גם בפורום בעלי נסיון שעוסקים בזה, למשל @ruthi . 

נ.ב. תזהרי מאוד מאוד מפניות בפרטי...

אם קונים בית אדם שסומכים עליו, לוקחים עורך דין?

ברור!

אז כאן שמדובר בדברים פי אלף יותר מהותיים, כמו נושאים כלכליים, חינוכיים, ענייני משמורת וכו' שילוו אתכם שנים רבות קדימה, קל וחומר שצריך עורך דין.

אם אתם בטוב אז מומלץ ללכת לעורך דין אחד שייצג את שניכם, זה יחסוך הרבה כסף ובעיקר ימנע הרבה מריבות. במצב הזה העורך דין לא יחפש ''לדפוק'' את הצד השני ולהילחם בו, כי גם את הצד השני הוא מייצג. אני מכיר כמה וכמה שהלכו לעורך דין אחד ויצא מזה רק טוב.

והנה אדם חכם מאוד שממש מטיף לכך:

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid02wQEJU9RkuQgLCddzWGkji98pTuu4k4uG8K13tyZvQLj65HMqvhS685hr1LKbWMzil&id=780193893&mibextid=Nif5oz

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid02mEVikyVsYhZ5A16AfQNxi8gpjoiBAWAX18nTETtUMLpsr2y9EFgDb1XsitAtSirfl&id=780193893&mibextid=Nif5oz

שאם צריך עורך דין ללכת רק לאחד.

השאלה היא למה חייבים דרך עורך דין...

אם אנחנו מנסחים לבד חוזה עם כל הסעיפים בצורה ברורה וחותמים עליו בבית דין למה צריך לבזבז עוד זמן וכסף על עורך דין?

ועורך דין יכין חוזה עם כל מה שיכול להיות בעתיד, גם דברים שלא היה עולה בדעתכם לכתוב אותם (למשל: מה קורה אם אחד מכם טס לכמה שנים לרילוקיישן, מה קורה אם אחד מכם רוצה שהילד יעבור ניתוח פרטי ויקר והשני רוצה שהניתוח יהיה בבית חולים ציבורי, ויש באמת אינספור מצבים תיאורטיים)

ונכניס לחוזה סעיף שעל כל דבר שלא כתוב חובה לעבור דרך עו"ד או משהו כזה.

אנחנו אנשים טובים שפשוט לא מסתדרים יחד.

ממש לא אנשי ריב והילדים בחשיבות עליונה.

זה הכי גרוע.

תארי לך שאת מוכרת בית, ובמקום לכתוב בחוזה מי משלם מס השבחה או את לוח התשלומים, אתם קובעים עם הקונה ש''כשזה יהיה רלוונטי נדבר על זה''. 

זה פתח לבעיות. פתח בגודל איצטדיון.

את יודעת מי תהיה אשתו בעתיד ומה תהיה דעתה על לגדל ילדים שהם לא שלה? אולי פתאום היא לא תרצה שהם יהיו אצלו בחגים? 

שוב, יש אינספור מקרים וחובה לכתוב חוזה מסודר. עורך דין עכשיו זאת הוצאה הרבה יותר קטנה לעומת ויכוח משפטי שיהיה בעוד כמה שנים בגלל נקודה שלא הופיעה בחוזה.

אם בני זוג רוצים להתגרש אך עדיין חברים טובים, עדיין מומלץ להם לשקול לשכור עורך דין או לפנות לייעוץ משפטי. 

למרות שכוונותיהם עשויות להיות ידידותיות, גירושין כרוכים בהיבטים משפטיים, פיננסיים ומעשיים שיש לטפל בהם כראוי כדי להגן על האינטרסים של שני הצדדים.

הנה כמה סיבות מדוע כדאי לערב עורך דין, אפילו בגירושין ידידותיים:

הבנת זכויות וחובות משפטיות: עורך דין יכול להסביר את המסגרת המשפטית סביב גירושין, לרבות חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות בני זוג ועניינים רלוונטיים נוספים. זה מבטיח ששני הצדדים מודעים לזכויותיהם וחובותיהם ויכולים לקבל החלטות מושכלות.

גישור ומשא ומתן: עורך דין יכול לשמש כמגשר או כמשא ומתן, להקל על דיונים בין בני הזוג כדי להגיע לפתרונות הסכמים ביניהם. הם יכולים לעזור בניסוח הסכם הפרדה מקיף המכסה את כל ההיבטים הדרושים, תוך מזעור עימותים פוטנציאליים בעתיד.

הגנה על אינטרסים אישיים: גם אם בני זוג נמצאים ביחסים טובים, עשויים להיות להם סדרי עדיפויות ואינטרסים שונים. עורך דין יכול לדאוג לצרכיו האישיים של כל צד, ולוודא שזכויותיו מוגנות ושכל הסכם שיושג יהיה הוגן ומאוזן.

תיעוד משפטי: גירושין כרוכים במסמכים משפטיים שונים, כגון עתירות, הסכמים וגילויים כספיים. עורך דין יכול לעזור להכין ולעיין במסמכים אלה כדי לוודא שהם מדויקים, מלאים ומחייבים מבחינה משפטית.

נסיבות עתידיות: בעוד שזוג עשוי להיות ידידותי כעת, הנסיבות יכולות להשתנות עם הזמן. קיום הסכם משפטי יכול לספק מסגרת לטיפול בסכסוכים עתידיים פוטנציאליים או נסיבות משתנות. זה גם יכול לעזור לקבוע קווים מנחים ברורים להורות משותפת אם ילדים מעורבים.

בסופו של דבר, שיתוף עורך דין בגירושין בידידות יכול לספק רמה של הכוונה מקצועית ולוודא שההליך המשפטי יתנהל בצורה נכונה והוגנת. למרות שזה עשוי לדרוש מאמץ ועלות נוספים, זה יכול לעזור למנוע אי הבנות, להגן על אינטרסים אישיים ולספק מעבר חלק יותר לחיים שלאחר הגירושין.

עד כאן בינה מלאכותית.

בחיי שאני מוחמא, היא השתמשה באותם הטיעונים שאני השתמשתי בהם!

וברור שהיא כתבה אותו דבר, היא קראה קודם מה שכתבת

גם אם היום יש חברות טובה, לך תדע מה יקרה בעוד מספר שנים.

https://chat.openai.com/.

השאלה שלי הייתה "האם בני זוג שרוצים להתגרש אך הם עדיין נשארים חברים, צריכים להיעזר בשירותיו של עורך דין בשביל הליך הגירושין".

תודה אחרי שהוא עונה?

לא מבינה בזה. 🤷‍♀️

את שואלת מה שאת רוצה, ומקבלת תשובה שמבוססת על מיליוני מקורות מידע 

שאלתי עכשיו את הצ'אט:

דיברתי עכשיו עם מישהי שלא מכירה אותך, היא אמרה שהיא לא מבינה בזה.

איך להסביר לה מה אתה?

התשובה הייתה:

 אני צורת מודל של למידת מכונה בשם ChatGPT. אני תוכנה מתקדמת שפותחה על ידי OpenAI כדי לתת לי את היכולת לתקשר עם אנשים ולעזור בשאלות, בעיות ושיחות שונות.

העיקרון הפועל מאחורי ChatGPT הוא תהליך של למידה על גוף טקסט מגוון, כולל ספרים, מאמרים, אתרי אינטרנט ושיחות ברשתות חברתיות. בעת האימון שלי, הועברה לי מידע רב כדי ללמוד את מבנה השפה האנושית וללמוד להפיק ממנו מידע משמעותי.

אני לא אישיות עצמאית עם תחושות או מודעה עצמית, אני פשוט מייצג כלים טכנולוגיים מתקדמים המשתמשים בלמידת מכונה כדי לייצר תשובות בדיוק ובצורה מותאמת אישית עבור משתמשים כמוך.

אני פה כדי לעזור ולענות על שאלות שונות שתיכנס לפני. אני יכול לספק מידע, להסביר מונחים טכניים, לתת עצות או להיות שיחה רגילה. 

תוכלי לשאול דברים נוספים או לפנות אלי בכל רגע.

מעניין לאן העולם עוד יגיע...

שהוא תמיד יענה את התשובות הצפויות- בגלל שהוא מבוסס בעיקר על תכתובות של בני אדם -- הוא יכתוב את התשובה הממוצעת. 

זה לא רע, אבל לפעמים זה קצת מייבש

ממש לא כדאי לבד. יש הרבה מצבים עתידיים שאתם לא יודעים לצפות וגם אם נראה לך שעכשיו הקשרים

חבריים, תתפלאי לראות כמה הכל מקבל גוון אחר אחרי הגירושין.

מה שכן, אם יש לכם הסכמה עקרונית על מרבית הדברים אתם יכולים ללכת לעו"ד מגשר למס' פגישות ספורות, בד"כ 2-3 יספיקו

ולצאת עם הסכם מקצועי שהוא ערך לכם. העלויות בגישור ממש לא בשמיים (בשונה מניהול הליכים בבימ"ש למשל) ויתנו לכם שקט נפשי

לשנים קדימה. 

ולשאלותייך

אם הגירושין בהסכמה ואין מחלוקות צריך בכל זאת עורך דין? לגמרי כן ולו רק למפגשים ספורים לראות שאתם סוגרים פינות כמו שצריך והכל מנוסח מדויק.

אם מכינים הסכם ומגיעים איתו לבית הדין אפשר להתגרש מיד בלי שיציעו גישור וכדו'? כן.

אם הולכים על הורות משותפת זה אומר שאין מזונות? תלוי ברצון שלכם ובגובה ההכנסות.

שנינו מאוד קשורים לקהילה שאנו חיים בה. אפשרי לגור באותו ישוב בבתים רחוקים? אפשר הכל, זה תלוי בטיב היחסים וברצון שלכם.

נראה לי שמהשאלות שהעלת ממש חשוב שתלכו למגשר טוב, שגם יתן לכם תמונה רחבה על הצפוי לכם.

שואלת כהמשך-

מגשר הוא גם עו"ד או שזה שני תפקידים שונים?

אשמח להמלצה לאחד כזה. למישהו טוב ומומלץ נשקיע בנסיעה אז לא משנה מאיפה (רק לא בקצה הארץ..).

מצד הצפייה לשנים קדימה כמו שפשוט אני כתב, אני תוהה לעצמי עד כמה אפשר לדמיין סיטואציות ומקרים כי אין לזה סוף...

ישנם מגשרים שאינם עו"ד והרבה עו"ד שהם גם מגשרים מוסמכים.

מסיוני ממליצה על עו"ד מגשר. המלצות- בפרטי

לגבי ציפייה של שנים קדימה- אי אפשר לצפות את הסיטואציות, אבל כשאתה עוסק בזה יום יום אתה נחשף

להרבה רבדים והשלכות שלזוג עצמו זה לא בהיר בנק' זו. תוכלי לשאול גם זוגות שכבר התגרשו, כמה דברים הם לא צפו בדרך...

איך תרגישי אם הוא ימצא זוגיות לפנייך ויגיע לאירועים קהילתיים עם אשתו?

חושבת שלא יפריע לי.

אם זה יקרה נראה מה נעשה.

בכל מקרה אני נשארת עם הילדים בבית והם בטוח נשארים כאן. אין מצב לנתק אותם, יעברו מספיק בלי זה 

יש מצב שאם תהיה לו אישה חדשה תרצה מקום רחוק יותר...

הרי בהודעה הפותחת כתבת "אם הולכים על הורות משותפת זה אומר שאין מזונות?"

שהילדים ישארו בישוב ובבית שגדלו בו ולא יעזבו למקום אחר.

מניחה שהבית העיקרי יהיה אצלי בכל מצב, מכל מיני סיבות טכניות. ברור שיהיו גם אצלו.

איך עושים את זה נכון?

להכניס לילדים ובמיוחד לבנות גבר זר הביתה.

אם יביא גם ילדים איך חיים יחד?

שמעתי פעם ראיון עם אמילי עמרוסי שאמרה שאחרי הנישואים השניים המשיכו לגור בבתים נפרדים והם נפגשים כל כמה ימים. בשביל הילדים נשמע לי טוב, אבל קשה לי לדמיין זוגיות ככה...

כל עוד שאת נשואה, אין מה להתעסק עם נישואין אחרים. אחרי שתגבלי גט כשר, רק אז שייך להתעסק עם זה.

השאלה על הבנות, היא שאלה חשובה. אבל, השאלה הקריטית, היא איך לא משחזרים מערכת לא נכונה. בשביל זה מאוד מאוד כדאי לקחת זמן התאוששות, לעבור טיפול מסודר ולהעזר באנשי מקצוע לפני ותוך כדי בניית הבית החדש. בתוך כל זה, יוכלו להתברר שאר השאלות.

ריצה לנישואין חדשים, בלי 'איסוף השברים' קודם - היא מתכון בטוח לכשלון, חבל.

חיפוש מעשי אחרי בן זוג חדש - כמובן שחובה להתחיל רק *אחרי* הגט ואחרי שמסיימים לאסוף את השברים, להתאושש וכו'.

אבל שאלות תיאורטיות על בניית זוגיות חדשה הן חשובות בעייני. 

לפני כל מהלך גדול, צריך לחשוב על ההשלכות שנובעות ממנו. אחת ההשלכות של גירושין היא שצריך (בשאיפה) להתחיל בזוגיות חדשה, עם כל המשמעויות של זה כשיש ילדים בבית. מן הסתם יש זוגות רבים שהמחשבה הזאת היא הדבר היחיד שמונע מהם להתגרש, ומנגד יש כאלה שלא חשבו על כך מספיק ולכן התגרשו ואז התחרטו.

בדיוק כמו ששאלות כמו "איך אפשר לפרנס ילדים לבד" הן לגיטימיות, גם שאלות על איך אפשר להתחיל זוגיות חדשה הן לגיטימיות (כל עוד כאמור החיפוש המעשי אחר זוגיות מתחיל רק אחרי הגט). ידע הוא כוח, תמיד טוב לדעת מה מצפה לנו בעתיד בעקבות ההחלטות שלנו היום.

"אני מאוד רוצה לחפש מיד אחרי בן זוג חדש ולחוות זוגיות טובה. איך מכניסים גבר זר כשיש בנות בבית? יש בעיה של ייחוד, ובכלל נשמע לי ממש לא נעים בשבילן גבר זר בבית, מצד שני לא רואה את עצמי לבד עד שיגיעו לגיל 18".

בעיקר לזה התייחסתי. עד כמה שאני מבין את השאלה, היא לא במחשבות תיאורתיות, אלא בשאלות מעשיות ממש.

אני ב"ה לא חוויתי מבפנים, אבל מכיר לצערי יותר מאחד, שגילו שנישואין השניים, יש את אותם קשיים שהיו בראשונים. היום מסתובבים בין הילדים שכאן, לילדים ששם. התמודדויות משפטיות וכספיות עם שני בני זוג לשעבר ולשעבר-עבר.

לענ"ד (וגם ראיתי את זה בפורומים מבעלי נסיון) - אף אחד לא מבטיח שמישהו יותר טוב מחכה מעבר לפינה. מתגרשים רק עם לחיות מעכשיו כל החיים לבד, עדיף על בן הזוג הנוכחי.  מעבר לפן המוסרי - גם ברמה הנפשית, לא בריא ולא יעיל לעסוק עכשיו בפרטים של איך יהיה עם מישהו שאולי יהיה מתישהו.

רק אחרי שסופית התגרשו, שייך להתחיל לראות איך בונים מחדש. כל מיני משפחות, מצאו כל מיני פתרונות לשאלות העולות. 

ההחלטה להתגרש הגיעה אחרי שנים של יעוץ וליווי צמוד (שעדיין ממשיך כמובן).

חלק מהתהליך היה להפנים שלזוגיות הזו כבר אין סיכוי ולעבור תהליך ארוך עם עצמי שאני ראוייה לבעל טוב שהוא גם חבר ושתהיה לי זוגיות טובה עם כל מה שזה כולל. (אחרי שהייתי בטוחה המון זמן שאשאר לבד וככה אזדקן) 

כמובן וכמובן שלא אעשה שום צעד בכיוון לפני גט רשמי.

אמנם היא לא גרה ביחד עם בעלה (אלא במרחק שעה נסיעה ממנו), אבל אני מניח שלא זה המודל שאת מאחלת לעצמך...

אבל אולי בשביל הילדים יותר קל ככה, עד שיגדלו.

לעבור את תהליך בניית הבית החדש בליווי של איש מקצוע. זה קריטי.

מתחילים מהיכרות שלכם כזוג ורק כשהדברים נעשים רציניים חושבים איך ומתי להכיר אותו לילדים.

חשוב שיהיה לכם מקום כזוג להתיעץ ולקבל הדרכה איך לחשוף את הזוגיות בהדרגתיות לילדים, להפגיש את המיועד איתם לאט לאט,

לשמוע איך עוזרים להם להסתגל, ממה נמנעים.

פרק ב' הוא לא דבר קל, אך לגמרי אפשרי וזוג מודרך צולח אותו משמעותית טוב יותר.

לגבי מה ששאלת:

צריך עו"ד או טוען במידה ואין עם מי לדבר בצד השני. במידה שהכל בהסכמה, רצוי ללכת למגשר/ת מומחה שמכיר כבר את הרוב המוחלט של מקרי קצה בעייתיים ויוכל לעשות הסכם טוב ועם זה להגיע לבית הדין.

משמורת משותפת לאו דוקא אומר שאין מזונות. בד"כ בבית דין רבני יהיו מזונות על הגבר (תלוי בהרכב דיינים)

לפי המשכורת שלו. בבימ"ש אזרחי כנראה שלא יהיו מזונות אלא אם כן יש פער בהשתכרות בין הבעל לאישה.

לגבי מרחק מגורים זה תלוי - אם את קיבלת משמורת מלאה ואפוטרופסות כנראה את לא תהיי מוגבלת. אחרת, תהיי מוגבלת למעבר למרחק מסוים. 

אבל את העניין זה והעניין הקודם תצטרכו לסכם ביניכם אם אתם עושים הסכם מוכן ללא התערבות בי"ד או בימ"ש.

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

והכי חשוב

בהצלחה !

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

מעריך את המילים

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

איך הילדים שלך מסופרים?

היום לא שואלים.

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!