הבעיה שהגענו למצב שאין כמעט על מה לוותר ופשוט צריך להכניס יותר ולעבור את הגל, יש לנו הלוואות+ 2 מעונות שזה אמור לרדת בהדרגה...

לקחת הלוואה אחת בתנאים טובים יותר, בפריסה יותר מתאימה?

אפשר להתייעץ עם פעמונים.

המעון- זה זמני

אם אין היכן לקצץ הוצאות, צריך להגדיל הכנסות 

ייעוץ ידאג בין היתר שהריבית תהיה נמוכה יותר 

יכול להיות שלאשתך יותר חשוב שיהיו זמני בית, משפחה זוגיות, יותר משיהיו עוד הכנסות?

זה לא אומר להכנס לחובות, זה כן אומר להתנהל אחרת. 

אולי אפשר להשיג הנחה במעון (או לשלוח לפעוטון של פחות שעות, אם אשתך במשרת אם)?

אולי את החובות שיש, אפשר לפרוס יותר טוב?

לאחר קריאה יותר איטית של דבריך, כולל שרשורים קודמים שפתחת - אתם בהחלט צריכים ייעוץ כלכלי, אבל אולי קודם כל ייעוץ זוגי/התנהלותי. ללבן מה הצרכים והרצונות של כל אחד מכם מהמערכת המשפחתית. מה היכולות של כל אחד ואיך מנהלים זאת ביחד ולא בדרישות כל אחד מהשני.

אני מניחה שכשהיא תהיה מודעת למצב, הכנסות הוצאות, היא תרגיש גם אחריות ושליטה.

אולי יש לה רעיון אחר להגדלת הכנסות / צימצום הוצאות? 

זה באמת יכול להיות קשוח לעבוד בערבים אחרי יום שלם.

בגדול - האחריות על הפרנסה, היא עליך. סביר מאוד שלאשתך באמת מוגזם, לצאת לעוד עבודה אחרי שהיא משכיבה את הילדים. לא סתם קיים המושג 'משרת אם', זה באמת יותר מתאים לאמהות.

אולי יש משהו שכן קרוב לעבודה שלך ואז זה לא ליסוע שוב?

אולי במקום להגדיל הכנסות אפשר לצמצם הוצאות, (מה שגם ישאיר לכם יותר זמן לילדים/זוגיות/אידיאלים/לימוד תורה/תחביבים)?

אתה רוצה לגמור את אשתך ואת הזוגיות שלכם?

וממילא בחנות בגדים השכר יהיה נמוך, אם גם בעבודה הרגילה שלה היא משתכרת כ''כ מעט אז כדאי לחשוב על דרכים להרוויח יותר באותו הזמן (כמו שינוי מקצוע), זה יהיה יותר יעיל מלעבוד בלילה בשביל עוד 30 ש''ח לשעה...

ומתי הילדים מסיימים מסגרות ומתי הולכים לישון? 

מה העבודה של אשתך? 

אולי יותר הגיוני שהיא תנסה להוסיף שעות ולהתקדם בעבודה שלה? 

אבל זה שהיא תצא לעבוד אחרי שהילדים נרדמים- זה בטוח לא הפתרון. 

מה שכן, אולי.. אפשר ליזום שיחה רצינית, להסביר לה שמאוד חשוב שכן תעשה את השעות שלה בעבודה. אם זה לקום יותר מוקדם ולהגיע לעבודה מוקדם יותר. או להתארגן מראש עם הדברים בערב לפני השינה שככה התארגנות בבוקר תהיה יותר זריזה.. 

אולי לנסות לבקש העלאה בעבודה שלך/שלה.. 

בהצלחה!

אתה עובד הרבה לפי דבריך כלומר אני מסיקה מזה שאישתך מארגנת את הילדים למעונות בבוקר מפזרת מחזירה מכינה צהריים כביסות כלומר מנהלת את השוטף של הבית והילדים

מבינה למה היא לא רוצה ויכולה להגדיל משרה...

באמת אני חושבת שהאופציה יותר אצלך ופחות אצלה ..שיש ילדים ככה זה אחד יותר עובד ואחד יותר על הבית ןהילדים היא חולקת איתך את העבודות השוטפות אתה יכול יותר לפאנס כתוצאה מזה שהיא מחזיקה תבית

התחייבת לזה בכתובה.

אישה מטבעה בדרך כלל פחות בנויה לעבודה קשה וממושכת. בטח כשיש לה גם בית וילדים לטפל בהם.

במקום להציע לה לעבוד בעבודה לא נחמדה (אני חושבת שרוב הנשים לא ייהנו מעבודה בחנות בגדים) ושאתה תשמור על הילדים בזמן הזה - חפש לך עבודה בזמן הזה (אפשר בחנות לבגדי גברים) והיא תשמור על הילדים.

סליחה על החריפות בתגובה שלי, אבל פשוט נשמע שאתה כמעט לא "רואה" את אשתך ואת צרכיה. אם היא אומרת לך שהיא לא מסוגלת לעבוד עוד, אז תאמין לה. 

אתה יכול לשתף אותה בדאגות שלך על המצב הכלכלי, וש*היא* תציע פתרונות, אבל אם היא לא מציעה פתרון - האחריות נותרת עליך, מתוקף תפקידך כגבר וכבעל.

3 פעמים הסתכלתי שאת זו שכתבת

ואולי באמת כתבתי את זה בחריפות יחסית לסגנון שבו אני כותבת בדרך כלל... (אבל אני עדיין עומדת מאחורי דבריי.)

וכמו שכתבו מעלי, זה שאתה מפרנס "יותר" זה בזכות האחריות שלה בניהול הבית והילדים כשאתה עובד שעות ארוכות

הפתרון לא בהכרח איך להוציא את אשתך לעבוד עוד. כי אשה עם ילדים קטנים, בעל עובד, שעובדת כמשרת אם, זה כבר המון ולא מובן מאליו.

אז צריך לפתוח הכל. למה יש הלוואות? פרוסים נכון? ואיך נראות ההוצאות הגדולות? האם זה לתקופה (לפחות המעונות) או קבוע? ועלויות סביב מקום מגורים? האם יש חסכונות? היכן מושקעים? האם אתם ממצים את כל הזכויות שאתם זכאים להם? 

יש כל כך הרבה לעשות חוץ מלעבוד עוד ועוד. בכל מקרה אם התוצאה של כל הברור תהיה שחייבים תוספת עבודה, אז כדאי שתשקול זאת. אבל לא עבורה. כנראה לך יהיה קל יותר.

מציע לפנות לייעוץ כלכלי. אולי פעמונים? ואולי לפני/תוך כדי- ייעוץ זוגי איך לעבור הכל בטוב?

בהצלחה

זה ששעת עבודה נוספת שלך תאכל על ידי מס הכנסה, והעבודה שלה פחות.

זה להבנתי לא ברור לה (בנפש) וזו הסיבה גם שחוקי המס תוכננו ככה שיהיה משתלם לנשים לעבוד.

החוק מטומטם וצריך לשנות אותו, כן, אבל כרגע הוא ככה וכדאי שהיא תבין את זה שעדיף לה בעל בבית מאשר בעל בעוד עבודה.

לרדת ברמת חיים. שתפסיק לקנות חלק מהדברים שהיא קונה, לא לצאת לטיולים. תבקש ממנה לבחור על מה היא מוותרת בשביל לא לעבוד עבודה נוספת. 

זה בסדר לחיות עם פחות.

"תבקש ממנה לבחור על מה היא מוותרת בשביל לא לעבוד עבודה נוספת".

צורם מאוד.

אם ירדה רמת החיים בבית, צריך או לעבוד קשה יותר או להוציא פחות. הצע וביקוש.

אבל להגיד לה "על מה את מוכנה לוותר בשביל שלא תצטרכי לצאת בלילה לעבוד" (אחרי שהיא עבדה כל היום) זה אלים.

הוויתור הוא הדדי, לא רק שלה.

הצורך להרוויח יותר הוא הדדי, לא רק שלה.

הצורה שבה ניסחת את המשפט מציגה זאת כאילו רק היא צריכה לוותר ורק היא צריכה לעבוד 24 שעות ביממה.

אולי הוא זה שצריך לוותר על קניות מסוימות? אולי הוא זה שצריך להתאמץ ולהרוויח יותר?

זו צורת התבטאות כוחנית

כאילו היא ילדה קטנה... 

לא חושבת שהפיתרון הוא ש*היא* תעבוד או ש*היא* תצטמצם

השיח צריך להיות משותף, מה *אנחנו* יכולים לעשות, ומה יהיו ההשלכות *עלינו*

כן אפשר לנסח אחרת. בכל רופן משהו בתקציב צריך להשתנות.

ברור שמשהו בתקציב או בהתנהלות צריך להשתנות

אבל בשיתוף ולא בהצבת תנאים...

בשיח הדדי שלוקח בחשבון את כל ההשלכות ולא בהצבת אולטימטומים.

זה לא כשהמצב הכלכלי קשה.

באמת את חושבת שהוא צריך לאכול לחם צר ומים לחץ ושהאשה תשב על

סביר מאוד להניח שגם אחרי המיסים, היא תהיה גבוהה יותר ממשכורת מינימום (להבדיל מעבודה בחנות בגדים שבד"כ תניב שכר מינימום או טיפטיפונת יותר).

אישה עובדת זכאית לכל מיני סבסודים ופטורים שהוא לא זכאי להם.  יש מצב שהיא תרוויח יותר מאשר הוא על השעה הנוספת בהינתן שהיא במס שולי 0 והוא הרבה מעבר.

בשביל לשלוח אשה שסיימה יום עבודה (אפילו אם זה במשרת אם) + יום של טיפול בילדים ובבית וכו', לעבודת לילה בחנות בגדים.

תלוי מה היעד שלך בחיים. אם היעד שלך זה מוצר הון גדול (למשל דירה) זה יעד ששווה להתאמץ בשבילו.

אם לאישה יש שאיפות יקרות (בילוי יקר, לטוס עם חברות, ווטאבר) זה לגיטימי.

יש פה שני אנשים שצריכים לשבת מול אקסל ולבחור. האם הם מורידים הוצאות או הכנסות. ושניהם בסדר גמור.

זה אומנם חשיבה "קרה" אצל צודקת לגמרי.

דבר ראשון אצלך. אחרי זה לראות איפה אפשר לצמצם אצל האישה והילדים.

ב. לראות אם העבודה אפקטיבית

גם שלך וגם של אשתך

מבחינת שדרוג שכר.

ג. האם אתם האמת נכנסים למינוס.

שווה לקחת עבודה נוספת.

אם לא, זה בדרך כלל לא יהיה לך שווה

היא עובדת בחוץ וגם בבית ואתה אומר שאתה לא מרגיש שהיא שותפה בהכנסות??

אתה יודע כמה כסף תצטרך לשלם למישהי שתעשה את כל מה שהיא עושה בבית? היא חוסכת לך בהוצאות וגם עוזרת לפרנס! 

חסר כסף? תעשו חישוב של הכנסות מול הוצאות ותראו היכן ניתן לצמצם. תקבלו עזרה מקצועית אם צריך 

בעול הבית.

תהיה אחה"צ אחד עם הילדים ואז בטוח תברח למשרד

להיות עם הילדים זה כיף

להיות בעבודה זה קשה ומשעמם

יהיו לא מעט אנשים שאחרי כמה ערבים על הילדים (בלי מבוגר נוסף בבית) ישמחו לחזור לעבוד שעות ארוכות.

לא אידאלי אבל בהחלט קיים. 

אני עובדת במשרה חלקית, ונמצאת עם הילדים ברוב אחה"צ והערב.

מתפעלת את הבית בכל המובנים - קניות, בישולים, סדר בבית, ללכת עם ילד לרופא, ללכת לאסיפת הורים.... הכול.

אם בעלי היה מציע לי לצאת לעבודה הוספת, ועוד בא אליי בטענות שאני לא מעוניינת בעבודה בשעות הלילה בשכר נמוך  -

הייתי נפגעת עד עמקי נשמתי.

הייתי מרגישה שאני שקופה לו.

שמה שאני עושה בבית לא נחשב.

שרק מי שמכניס כסף נחשב.

אם היו מכמתים בכסף את תפעול הבית, אולי הייתי מרוויחה יותר ממנו?

כמה משלמים למנקה, למטפלת, לנהגת שמסיעה לחוגים?

עכשיו, העניין הוא שיש שתי אופציות כנראה:

לרדת ברמת החיים, או להכניס יותר כסף.

יש כאלה שבשבילם "להסתכל למציאות בעיניים" זה קשה, בגלל היסטוריה משפחתית או קושי רגשי אחר.

אז לא פשוט להיות בן הזוג שכן מודע למצב הכספי, וצריך באמת תקשורת ברמה גבוהה כדי להצליח לעבור את זה בטוב.

אבל אחרי שמצליחים, הגישה צריכה להיות משותפת - יש בעיה משותפת, מוצאים לה פתרונות באופן משותף.

והעשייה של בת הזוג חייבת להיות גם היא "על השולחן" ולא שקופה, בעיניי זה חלק מהותי במאזן.

תהליך משותף. אתה צריך להבין מה הצד שלה בסיפור ולנסות לפתור את זה בצורה שהכי טובה לשניכם יחד

וזו התרומה שלי כאשה.

קשה לי. ממש ממש קשה לי עם הרעיון שלא קונים שום דבר מיותר.

כדי לעודד את עצמי התחלתי לסדר ארונות להנות ממה שיש. מצאתי הרבה דברים למסור. זה נותן תחושה של עשירות. וסדר וניקיון זה מרגיע בעיניים.

ועדיין הלב חומד

אם אשתך לא מבזבזת אז נראה לי היא תורמת את חלקה...

לעבודה בלי סוף יש מחיר משלה. אם אתה חוזר עצבני ועייף אשתך תפצה את עצמה רגשית בכל מיני קניות.. אז המפתח הוא לדעתי להיות מסופקים רגשית בלי קניות מיותרות.

סוף עונה עכשיו

ראיתי סנדלים שאני רוצה מאד

ושתי שמלות

המחירים סבירים

וקשה לי לא לקנות

תמיד המאזן היה מאוזן והחודש צפוי מינוס.

אל תנעלו אולי מישהי פה תנחם אותי

בטח אם לא מתאפשר מבחינת איזון

ונראה שזה חשוב לך ואת מבינה את המשמעות.

ככל שאצלך זה ברור יהיה לך קל יותר, ועם מודעות כזאת, אבל משותפת, תגיעו מהר יותר לאיזון ואח"כ לתזרים חיובי ואז תוכלי יותר בקלות לקנות.

כמובן שגם אז מומלץ לחשוב קדימה

חברה שלי מכרה שרשרת אלמוגים בחמישית מהמחיר האמיתי, ואם יהיו לי הסנדלים אז יש לי לוק שלם.

זה צבע מיוחד.

אפשרות שניה להוסיף שעות עבודה וזה מה שכרגע אני עודה בניגוד להמלצות של עצמי

במקביל להגדלת הכנסות, גם אם זמנית, זה מצב אופטימלי, מעז ייצא מתוק ובעזרת ה שתזכו לרווחה כלכלית.

בעזרת ה הסנדלים יחכו לך.... או שלא, ואז תקני אחרות 

המברכת תתברך כפול ומכופל.

את סודית, אז תשמרי את מיקום החנות לעצמך, שלא ייגמרו הסנדלים

יהיו גם בהמשך, אבל אולי אחרות.

האם היית רוצה לקחת הלוואה לצורך הסנדלים האלה?

אם התשובה היא כן, אז כנראה שזה שווה לך.

אם לא, טוב את עושה.

כי להיכנס למינוס זה בעצם לקחת הלוואה (יקרה).

הצער שלך מובן. אבל את צריכה להיות גאה בעצמך, על השליטה העצמית שלך, על זה שאת מקפידה לחיות מה"יש" ובעז"ה היש הזה ילך ויגדל.

"ונא אל תצריכנו ה' אלוקינו, לא לידי מתנת בשר ודם, ולא לידי הלוואתם, כי אם לידך המלאה, הפתוחה, הקדושה והרחבה. שלא נבוש ולא ניכלם לעולם ועד".

נתת לי מרץ לעבוד עוד קצת.

בעז"ה נסגור את החודש בלי הלוואה.

אני חושבת שהרבה אנשים מרגישים מה שאני מרגישה, שהרבה כסף הולך לאוכל ולמיסים. המון מיסים.

מבקשים שיבוא המשיח 🙏

אין משילות, אין בטיחון. יש טרור, יש יוקר מחיה, יש מיתון, רק משיח יציל אותנו

בבקשה אבא

לרוב אלה בחורים שלמדו בה והמשיכו ללמוד באותו מקום כשהתחתנו, אבל אף אחד (למיטב ידיעתי) לא יאמר לך לא להתחיל ללמוד שם כנשוי...

בישיבה של בעלי (מרכז הרב) היה לפחות מישהו אחד שהגיע כנשוי. מניחה שיש עוד.

כמובן, המעבר הזה (שאולי יכלול גם מעבר דירה) צריך להיעשות בשיתוף וברצון אשתך.

אל תלך למסלול של ישיבה כל היום. עשה את זה בהדרגה בשיעור קבוע או עם חברותא. 

נסה ותראה ישועות

אנשים מבוגרים מדברים ביניהם,

חלקם גם נשואים,

שלא לדבר על זה שהשאלה הועלתה בפורום שאמור לעסוק בענייני נישואין,

וכאשר מישהו מציע לעשות שינוי משמעותי בחייו (וזה לא משנה אם השינוי הוא ללמוד בישיבה או לעשות הסבה להוראה או לעשות רילוקיישן לאיטליה) - הגיוני מאוד שחבריו לדיון ידברו על כך שגם אשתו צריכה להיות חלק מההחלטה.

אילו התשובה העניינית לדבריו הייתה העיקר, והתוכחה המאלפת טפל או לפחות שניה בסדר התשובה.

טענו בחיטים והשיב לו בשעורים.

אגב, מה עם תורת החיים?

אבל, כדי שלא תמצא את עצמך בעוד כמה שנים שוב עם אותה תחושה - כדאי שתדייק לעצמך מה אתה מחפש מבחינה מהותית ולפי זה תתמקד על המקום אותו אתה מחפש.

הרבה אנשים שלומדים בישיבות אחרות ואז אחרי החתונה עוברים מטעמי נוחות לירושלים ולהר המור..

יש שם בכללי המון אנשים מבוגרים, אז אנשים שכבר לא מוצאים את עצמם בישיבות שכולם צעירים מהם גם מגיעים להר המור..

אני יודעת שגם מגיעים לשם כל מיני אנשים לא ממש "הרהמורניקים" רק כדי ללמוד שם.

אולי יתאים לך גם

ולא נשאר כסף לטיפול

שניכם מעוניינים ללכת לטיפול יעוץ? 

באיזה הקשר?

האם יש אפשרויות אחרות מאשר יעוץ או טיפול פרונטלי

בהשאלה, או אפילו בקנייה - זה יהיה זול משמעותית כמובן.

אם יש ידע באנגלית אפשר לחפש לפעמים קורסים מלאים ביוטיוב בנושאים מגוונים, ואני מניח שגם בזה. האמת אולי כבר לא חייב אנגלית טובה כי הכתוביות של יוטיוב די טובות.

אני למשל מצאתי קורס מלא של cbt של תרפיסטית, כאשר כמובן יש לה נותני חסות כדי שהיא תוכל לספק בחינם. אני נוטה להאמין שגם בענייני זוגיות אפשר למצוא...

אלה לא דברחם כתחליף של ממש, אבל יכול להקל ולכוון קצת. לפתח מחשבות חדשות עד שירווח ויתאפשר לעשות מה שהכי יעזור

יש ים של חומר באינטרנט. זה לא כמו מטפל שיודע לראות את נקודות העיוורון שלך אבל זה לא רע בכלל.

קח את הנושא שקשה לך, לך תקרא קצת או תצא להליכה עם פודקסט בנושא או הרצאה או משהו. תיקח עוד חצי שעה לבד לסדר את המחשבות שלך. אם אתה נוסע לעבודה וזה לוקח זמן אפשר לנצל את הזמן הזה. 

לא כולם מסכימים ורוצים ללכת. זה דורש אחריות וענווה.

אם אתה אחרי מילואים אז יש החזרים. גם אם השתחררת מסדיר יכול להיות שאתה זכאי לתוכנית עמית, שיש 12 פגישות חינם.

ולפעמים נכון יותר לוותר קצת על דברים כדי לטפל בפן הזוגי

מסבסדים טיפול אצל אנשי מקצוע (טובים!) שעובדים איתם.

שווה לפנות אליהם.

מסובסד.

ואני רואה בטיפול השקעה לכל דבר.

כשאני ואנחנו בטוב אנחנו עושים הרבה יותר כסף.

לפעמים יש להם שיתופי פעולה זולים.

בעיר שאני נמצאת יש שיתוף פעולה כזה וטיפול עולה שם לשעה פחות ממאה שח.

והם ממש מעולים ומקצועים

של תקשורת נכונה וביריאה תתיעצו אחרכ עם הרב או הרבנית אם אתם סומכים על הדעה שלו

תנסה גם מטעם הידברות אם אתם בקטע.. אני פחות אוהבת את הארגון ..

תתקשר להתייעץ איתם יש שם מספר למטה .

אבל אף שיעור לא מחליף טיפול כשצריך טיפול.

אבל יש לפעמים ליווי

לפעמים בשיעור של הרב שמואל או הרב יגאל הם נותנים לפנות אליהם במקרים שצריך עזרה וזה המקרה פה

הם לא יכולים להחליף טיפול

להחליף טיטול

יש גם גברים שחווים אלימות.

יש אפשרות לפנות לעזרה.

ונניח שתדע שזה זה

מהם דרכי הפעולה שבשליטה שלך ואתה יכול לנקוט בהם כבר מעכשיו??

ההבדל זה בעיקר בתוצאות.

ההבדל בין אלימות של גבר לאלימות של אישה זה בעיקר היכולת והתוצאות. לא הרצון.

(זה מעבר לזה שנשים הרבה פעמים משתמשות בגברים אחרים כדי לפגוע, כמו הרצח בנחלאות השבוע שהוזמן על ידי האקסית).

אז האקסית שלו לא אשכנזית במיוחד.

הכרתי כל כל מיני עם סיומות "יץ' שהן פחד אלהים.

ברקוביץ'

איצקוביץ'

ישראלוביץ'

או ביץ'. אלה הכי מפחידות.

בכמה זה מדובר וכמה יאמינו לגבר כשהוא גבוה וחזק והיא נראית רונה וחמודה אבל מתעללת רגשית ואפילו פיזית.

וגם הבושה לדבר על זה.

לענ"ד הציפייה (המוסרית-הלכתית) לשתוק למרות החֲרָפוֹת ולהיות מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים שעליהם הכתוב אומר "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" גבוהה יותר ביחס לגבר לעומת האשה.

גם בדינמיקה הזוגית זה הרבה פעמים ככה. יש דברים לא נעימים שהאשה יכולה לומר לאיש וזה לא ייחשב חמור במיוחד, אך אם האיש יאמר את אותם הדברים כלפי אשתו - זה יוליד משבר נורא.

אני חושב שזה טבעי, אם כי לא אידאלי, כמובן, ואוחי משקף משהו שורשי בהבדלים בין איש ואשה והקשר בינם.

אבל 

1. יש גברים רגישים יותר שיקחו ללב. וגם אם הם לא יביעו את זה בפועל זה יובע בדרכים אחרות כמו ריחוק רגשי כדי להתגונן או אפילו חיפוש עצמם במקומות אחרים.

2. גם נשים צריכות לעשות עבודה רגשית לא להעליב. זה שהוא צריך להתגבר זה לא אומר שהיא בסדר. היא לא.

מהי אלימות רגשית ומילולית

בתור אחת שעבדה ועדיין עובדת על עצמה לשמור על הפה שלי כשאני כועסת.

זה פוגע מאוד לכל גבר

הוא לא צריך להיות "רגיש" בשביל זה
 

לנשים יש כוח במילים להפוך את הגבר שלהם לסמרטוט ואפס או להרים אותו.

וגבר ניזון מהערכה.

אין הקלות לא לגברים ולא לנשים

אין שום ציפייה מגבר לספוג

יש ציפייה מכל אחד לעבוד על עצמו.

הבעיה שזה הפך להיות בעיה של גברים. כי לרוב יש מודעות לזה

אבל נשים יכולות להיות הרבה יותר "אלימות" במילים מגברים, רק שאם זה קורה, מניחים שהיא עברה המון ובעלה הביא אותה לקצה לכן היא מתנהגת כך בשונה מאצל גבר

אלימות רגשית ומילולית יותר נפוצה בקרב נשים כלפי גברים. כי הצד המילולי/רגשי יותר מפותח אצל נשים לכן קל להן יותר להשתמש בו

(בדומה לכך שהצד הפיזי יותר מפותח אצל גברים ולכן הם נוטים יותר להשתמש בו- אלימות פיזית)

ואיך תדע אם אתה חווה את זה?

אתה מורגש מושפל על ידה?

היא מקטינה אותך?

מזלזלת בך?

וכו'

תמיד אני חושב שאצל כולם זה ככה

וזה בעיה שלי

איזו מין תקשורת תיבנה מזלזול?

גם אם יש חוסר הסכמה זלזול והקטנה הוא לא הדרך לפתור אותו.

אני לא אומרת שבחיים לא יצא לי לפגוע בבעלי (או לו בי) אבל זה אף פעם לא היה לגיטימי בעינינו, ותמיד מתנצלים ומתקנים מייד.

בסוף לשנינו יש מטרה משותפת שהבית הזה יהיה המקום הכי בטוח ונעים לשנינו ולילדים.

לזלזול /הקטנה אין מקום.. 

מצביע כנראה על כך שאתה עובר אלימות מסוג כלשהו...

אני חושבת שכדאי ללכת לטיפול אישי, גם כדי לאבחן במה מדובר וגם כדי לחזק את עצמך.

זה לא נחשבת אלימות אולי יותר מצוקה שלה, כי היא אלימה בגלל חוסר יחס, זלזול מצידך וכו

כשגבר מזלזל זה הכי ברור שזה מצד האופי שלו 

כזה שמעלה את האייקיו.

לא? 

זה גם מה שהיא אומרת לי.

אבל אני פשוט לא מצליח להבין אותה.

מרגיש שהיא הלכה רחוק מידי.

אישה לא אמורה לזלזל בבעלה

אלא להעריך ולכבד אותו

חשוב להתייעץ,ולא לסחוב לבד..

ממליצה ללכת לטיפול אישי או זוגי עם גורם מקצועי (עם הסמכה רצינית)

הנתונים הלא מוכרים של אלימות נשית במשפחה

האם הספר הצד השני של הכאב מסמן את שינוי תפיסה? | אבות למען צדק

זו אלימות.

היא יכולה יכולה להגיד מה מפריע לה גם בלי להפחיד

אם היא מקבלת התפרצויות זעם שבגללן אתה הולך על ביצים איתה, הכי חשוב זה שתיידע מישהו קרוב. רב. הכי טוב איש מקצוע. אל תצטער על הכסף זה לבנות את הבית. אבל אל תלך לרב שאומר לך להבליג ולשתוק אם הנפש שלך סובלת.

היא אמורה לגרום לאווירה נעימה ואם היא מפחידה אותך זה סימן ברור לאלימות

בסד

כל אלימות- גם אלימות פיזית וגם אלימות מילולית או כלכלית וכו יכולה להיות מכל צד.

יש גברים אלימיםצויש נשים אלימות.

לא כתבת מה אתה עובר אבל אם אתה מרגיש לא טוב ושאולי אתה עובר אלימות בהחלט כדאי לפנות לעזרה (מוקד לאלימות במשפחה/מטפל זוגי שייעץ לך איך לנהוג וכו.

אל תישאר עם זה לבד!!

אלימות במשפחה היא תופעה קשה ומסוכנת ויש לטפל בה. פנו למוקד 118 לקבלת סיוע.

תעשה את השאלון

במספר 1203 יש קו סיוע לגברים.

בקישור שצירפתי יש גם מספר לקו סיוע לגברים דתיים אם תעדיף.

מצטערת לשמוע על תחושותיך.

בהחלט קיימת אלימות במשפחה מצד נשים, ובהחלט מגיע לך לחיות בבית ללא אלימות.

תתחיל שם, תנסה להבין אם זו אלימות

אח"כ תפנה לעזרה מקצועית, גם אם זו לא אלימות

שתחיה במרחב נעים ולא מפחיד.

בהצלחה!

זה שהוא העדיף לנסוע על האופניים ולא איתה ברכב - זה קשור לאופניים או לזה שהוא היה באמצע משהו חשוב או לזה שהוא לא רוצה להיות עם אשתו?

כי ממה שאת מספרת, לא נשמע לי שזו האפשרות הראשונה ולכן אני לא מבין למה האופניים אשמים...

העובדה שהוא רוצה לנסוע עם הילדים - המוני אנשים עושים זאת, אם הוא רוכב בצורה בטוחה על שבילי אופניים, אז אני לא חושב שזה נורא. אם הוא רוכב על הכביש, אז לדעתי באמת לא שייך להיות עם ילד קטן שיכול להיפגע קשות מכל נגיעה של רכב אחר. 

גילוי נאות: אני רוכב קורקינט בעצמי כבר הרבה שנים. יש לי נסיון של אולי 6000 ק"מ על הכביש. כולל עם ילדים והקפצה למסגרות ומה שתרצי.

הראשון זה שהאוטו בעיקר אצלה. היא התרגלה לזה. אני לא יודע מה הדינמיקה בניהם אבל אני יכול לנחש שפשוט לא נעים לו "לבקש ממנה" כל פעם את האוטו. אז הוא קנה לעצמו רכב אחר ושם זה נגמר.

אם הם גרים ביישוב (ולא בעיר גדולה) אז אפשר ממש להבין את זה. בלי האוטו ממש תקועים עם האוטובוס של פעם בשעתיים במקרה הטוב או אם זה מקום גדול פעם בשעה. בהנחה שהם לא עשירים גדולים מדי אני יכול להבין את הפחד מלקנות רכב שני. במיוחד אם הוא נוסע יחסית מעט. אז אופניים חשמליות זה אחלה דבר.

ולגבי להישאר בבית עוד רבע שעה - אני כזה גם . במילא הנסיעה לוקחת חצי מהזמן שהיא לוקחת עם רכב שתקוע ברמזורים. תשאל את הבת שלי שאוהבת לעשות למכוניות שאני עוקף איתה ברמזור אדום "ננה בננה שוקולד בננה" בקול של ילדה בת שש.

נמאס לו לבקש ממנה את האוטו כל הזמן ולכן הוא קנה לעצמו "אוטו" בתקציב שלו?

אבל זה כלי מסוכן מאד.

מניסיון מר של תאונת דרכים (בעלי נדרס כשהוא עליהם).

אוי לנו כי חטאנו! שוד ושבר בחוצות הפורום!

​הנה כי כן, הגיעה השמועה המרעישה והמטלטלת את כל קירות הוול, כי הבחור החשוב והמופלג, עמוד התווך של השרשורים וראש ישיבת הניקים, החתן היקר למזל טוב ארעא דשעקלעד בלע"ז, אשר ישב בדד שנים רבות באוהלה של תורה ובאפליקציית "שליש גן עדן"-נלכד.

ואתם הרווקים זעקו זעקה גדולה ומרה כזעקת מרדכי היהודי למען לא תיכחד נפשכם בריתחא דהשכינה, "נמות ולא נתחתן!". די לנו במוסד השמד המלא מרעין בישין הרוצים להשמידנו בכל דור ודור על ידי הבאת איש ואישה ביחד כמעשה צבא השמד לישראוייל בטנקים! רצונו של הקודויש בורכו בהפרדה מוחלטת בין ז' לנ' ואסור בתכלית האיסור לבוא בקהל מוסד הנישואין תק' פרסה על תק' פרסה!

ואתה ארעא דשעקעלד, שהשם ירבה לכם מטל השמיים ומשמני הוולט ושהברכה והאהבה תשרה תדיר בינכם ושהמריבות לא יהיו תדיר שנאמר תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם.

​

אמן וגם לך ומשפחתך, תודה רבה
 

כרגיל, נהניתי לקרוא, הראיתי לארוסתי והיא נהנתה מאוד מדבריך

תמסור לה שכתוב באבחון הפסיכודיאגנוסטי שלי שאני נורמלי.

תוהה אם היא תשתכנע

זה בעיות כלכליות 😬
 

למרות שכאן לא מדברים על בעיות כלכליות ישירות אלא על קשיים נפשיים בעקבות בעיות כלכליות, אז אולי זה כן יתאים... 

וממילא זה נכתב בחצי הומור...

אם זה מייצר בעיות התנהגות, כעסים, מריבות בין בני הזוג, קמצנות מוגזמת על עצמך וכדומה, אז אולי כן שווה לשקול פניה לאיש מקצוע.

עם הכי הרבה משקעים, כמעט לכולנו, גם לאלה שגדלו עם הרבה כסף.

רוצה לשנות את זה, לך לטיפול.

זה יותר עניין של תפיסה והסתכלות מאשר של חומר.

יש כאלה שגדלו באושר עם מעט ויש כאלה שלהיפך.

המון אנשים לא מקבלים מההורים עזרה כלכלית. הרבה מהם בקשר מצויין עם ההורים כי הם מקבלים מהם דברים חשובים יותר מכסף. השאלה אם את הדברים החשובים לבניית אישיות טובה ומוסרית ושמחה כן קיבלת? כי אם ללכת לטיפול, הייתי הולכת על חסכים באהבה וקבלה, לא על חסכים בכסף. כדאי מאוד לחשוב בראש האם 'הורי לא נותנים לי כי לא אכפת להם ממני/לא אוהבים אותי, או ש- הורי היו רוצים לקנות לי כל מה שאני צריך. אבל לא יכולים.'

יש בתים שחוסר ממון יוצר בהם לחץ ודאגה רבה וזה עובר לילדים או שממש מחנכים אותם ללחץ הזה. ויש בתים שלמרות שאין כסף, זה לא משהו לדבר עליו. גודלים בהרגשה שיש לי כל מה שאני צריך. יש שמחה בבית.

אם גדלת בבית מהסוג הראשון צריך לעבוד על עצמך לא להעביר זאת לדור הבא. יש מקום לטיפול ויש מקום גם לעבודה עצמית, לבניית האמונה ולהשתדלות בצד המעשי.

ויש גם אנשים שירשו כסף אבל עכשיו אין להם הורים... אז מה עדיף?

לא יכלתי לצפות לתשובה טובה מזו.

היחס שלנו לכסף מאד חשוב בהרבה מאד מובנים,

ולכן צריך לבנות יחס נכון בעצמך וגם לחנך את הילדים שלך

ואין יכולת תמיכה מהההורים.

או שעצם הרעיון שיש כאלה הורים שתומכים ואצלך לא, גרם לך להצפה.

עוד נקודה 

האם היה חסר לכם משו בסיסי בבית?

יש משפחות שיש להם כסף, אין מחסור,אבל ההתנהלות היא חסכנית

 והדיבור בבית תמיד הוא על זה שאין ושהמדינה רשויות בסופר הכול יקר

איך זה היה אצלך?

מים קרים על נפש עייפה ב"ה