יש פה מישהי שהילדים שלה הולכים בלי ויכוחים לישון?אנונימית באהב"ה

שהיא קובעת להם שעה שהם צריכים ללכת לישון ואז הם מיד או כמעט מיד הולכים למיטה ונרדמים די מהר אח"כ?

שואלת כדי לדעת אם באמת יש משהו חריג אצלנו..

הייתי בגן של הבת שלי בפגישה עם הגננת והיועצת כדי לעזור לה במצב החברתי שלה בגן. הן אמרו שכנראה הוא נובע מזה שהיא מגיעה מאוחר לגן (ואז כאילו נוחתת באמצע העניינים)

הסברתי שקשה לה לקום כי היא הולכת לישון מאוחר יחסית וזה בגלל שהאחים שלה (רובם גדולים ממנה) הולכים לישון מאוחר והיא תמיד בורחת מהמיטה כדי לשחק איתם

היועצת אמרה שכדאי שנלך לייעוץ בשירות הפסיכולוגי של העיר איך להשכיב את הילדים לישון בזמן בלי שהם ידברו ויצאו מהמיטה הרבה פעמים

ולא יודעת, זה כאילו פגע בי.. ואני באמת לא מבינה מה הם יוכלו לעזור לי, חוץ מזה שבטח הם לא מתמודדים שם בעצמם עם פערי גיל ומספר ילדים כמו אצלנו..

(ואני סתם מיואשת ממנה עכשיו.. הגננת הציעה לעשות לה מבצע של שינה מוקדמת וקימה מוקדמת, במשך שלושה ימים זה עבד בערך אבל הבוקר גם לקח זמן עד שהיא הצליחה לקום וגם עכשיו היא מסרבת להתלבש וללכת לגן)

אני לא מתאימה לשאלה בכותרת 😏יראת גאולה

אבל מה לגבי להעיר ולארגן אותה?

את ילדת הגן שלי אני פשוט מלבישה במיטה, בערך 10-15 דק' לפני שצריך לצאת. היא מתעוררת תוך כדי, שולחת אותה לשירותים, נוטלת ידיים, מסרקת בקטנה, תיק על הגב ושקית ביד עם אוכל לדרך, להתראות...

דווקא אם היא קמה מוקדם יותר, קשה להזיז אותה מהמשחקים. ככה היא יוצאת מהבית מרוצה, עם חיוך כזה של בוקר

מן הסתם אם האחים שלה גדולים הם יוצאים מוקדם, לא?

אם אלביש אותה תוך כדי שהיא ישנהאנונימית באהב"ה

היא תתנגד נורא ותבכה..

האחים הגדולים שלה יוצאים בזמן מהבית, חלק צריך להכריח לקום וחלק מתעוררים בקלות.

אולי זה פשוט אופי, והיא שייכת לילדים אצלנו שקשה להם לקום? כשהיא תהיה בבי"ס לא נוכל לוותר לה, אבל למה בעצם שעכשיו לא נשחרר אותה קצת?

סתם שואלתאת עצמי ואולי אשאל את הגננת..

גם אצלי לא כמו בכותרת אבל שואלת מנסיוני:קופצת רגע

יכול להיות שאת לא חושבת שזה באמת חשוב שהיא תגיע לגן מוקדם? ולכן קורה שמאחרת? 

 

יש לך גדולים, האם הם כן מגיעים בזמן למסגרות?

 

אני שואלת כי אני בעבר פחות ראיתי חשיבות בהגעה מוקדמת לגן, ובהתאם הילד איחר. 

נראה מה שבמקום מסוים חשבתי שממילא קשה לו בגן, אז מה זה משנה אם הוא יהיה שם פחות?

רק בהמשך הבנתי שדווקא לילדים הפחות זורמים והיותר מתקשים, עוד יותר חשוב להגיע בשעות השקטות של הבוקר... 

 

והצעה פרקטית, אם את כבר עושה מבצע עם הילדה להגיע מוקדם לגן, אולי שגם הגננת תתגמל אותה בגן באיזו צורה, אולי זה יוסיף למוטיבציה שלה? 

נכון, באמת שהגדולים שלי היו קטניםאנונימית באהב"ה
עבר עריכה על ידי אנונימית באהב"ה בתאריך כ"ד באייר תשפ"ג 13:13

לא ראיתיאת החשיבות שהם יגיעו מוקדם לגן והם איחרו הרבה

אבל עכשיו זה לא ככה

כל השאר (כולל עוד ילד בגן) מגיעים בזמן ללימודים (לפחות לרוב), ורק איתה זה קשה.. וכמה שעכשיו אני מבינה עוד יותר שזה חשוב שהיא תגיע מוקדם, אני לא יכולה פשןט להכריח אותה.. היא עקשנית ודעתנית.. (היא הלכה בסוף היום, אחרי שהבטחתי לה ביסקוויט אם תתארגן יפה. אבל נשארתי עם טעם מר בפה)

 

המבצע של הקימה הוא בשיתוף עם הגננת. אני כותבת לגננת איך היה והיא נותנת לה מדבקה

כמוני כמוך🤭אחתפלוס

מה שכתבת די מספר מה שקןרה אצלי.

הקטנים הולכים לישון מאוחר בעקבות הגדולים.

(גם הגדולים עושים הכל כדי לא ללכת לישון...)

ואז לכולם קשה לקום מוקדם וכו' וכו'

תודה על ההזדהות..אנונימית באהב"ה
לא יודעת לגבי הדרך הספציפיתמדברה כעדן.

שהציעו ושניסית. אבל כן השינה סופר חשובה בגיל הזה ולכן לא מפתיע שיש לזה השלכות כלשהן... (א"א אף פעם לדעת בוודאות שזה הגורם לעניין החברתי...)

 

לכן בגלל שידוע וברור שילד בגיל קטן צריך באיזור ה11 שעות שינה בלילה... הייתי מחפשת דרך שמתאימה לכם לוגיסטית, מערכתית, חינוכית וכו' לסייע לה לישון מוקדם. נטו כי זה מה שהיא צריכה. לא בטוח שתייה הצלחה מאה אחוז, אבל לשאוף לשם... 

 

בהצלחה יקרה!! 

תודה! לא מצאנו דרך כזאת..אנונימית באהב"ה
בע"המדברה כעדן.

יגעת ולא מצאת אל תאמין... 

בע"ה אכתוב בהמשך מה אנחנו עושים.

חח..5 ילדים בגילאים מגוונים...לא קורה לעולם!אור123456

תמיד מלחמה

תודה גם לך על ההזדהות..אנונימית באהב"ה
רק מניפים את ה🪄 ומיד כולם עם פיג'מות ישניםאם מאושרת

באמת זה קשה כשיש גדולים שערים יותר מאוחר.

אצלנו עבד או שאחד מאיתנו יושב איתם בחדר עד שנרדמים.

או למצוא פתרון אחר לגמרי שיתאים לכם.

 

את אחד הילדים הייתי מביאה בתשע וחצי- 

זו היתה הצעה של הגננת, הוא ישן כמה שצריך,וזה היה חלון זמן נוח לגננת ולילד להכנס לגן.

 

ילד אחר היה תמיד נרדם בצהריים ,וכך היה נשאר ער מאוחר יותר ומצליח לקום מוקדם לגן.

 

 

לפעמים באמת אנחנו יושבים לידםאנונימית באהב"ה

אבל לרוב אני גמורה בשעות האלה ובעלי לא תמיד נמצא..

הצחקת אותי עם השרביט😅

אני איתך בקושי בהשכבה...מתואמת

אני חושבת שילדים שהולכים לישון מיד כמו בקסם קיימים רק באגדות

לגבי הקושי החברתי של הילדה - את מתארת שדווקא בבית היא משחקת עם האחים שלה, משמע שיש לה יכולת להתחבר עם אחרים... אז אולי אפשר איכשהו להעתיק את ההצלחה הזו למה שקורה בגן? כי בסופו של דבר זו לא ילדה בלי כישורים חברתיים בכלל...

ולגבי הייעוץ - אולי תחפשו מנחת הורים כלבבכם (נגיד - כזו שהיא בעצמה אם למשפחה ברוכה ורב גילאית) ואיתה תתייעצו?

רעיון מעניין.. באמת אגיד את זה לגננת וליועצתאנונימית באהב"ה

ואולי באמת נחפש מנחת הורים אחרת.. למרות שאני לא רואה איך נכנחס את זה בלו"ז עם מיליון התורים שיש לנו

חחח נשמעת יועצת לא מחוברת למציאות 🤣לפניו ברננה!

אצל  @oo ו  @קופצת הולכים לישון בלי ויכוחים...

בדיוק בגלל שהן לא קובעות שעת שינה 😅

 

בכל מקרה, אולי כדאי לנסות להנהיג שהבית נהיה שקט החל משעה מסויימת בערב כדי לאפשר לקטנים ללכת לישון. אורות מעומעמים, פעילות מותרת קריאה ושיעורי בית או משהו בסגנון.. יושבים בדרי שינה ולא בסלון..

להסביר לכל הבוגרים את השינויים ואת הצורך בהם, אואפילו להציף את הבעיה ולשמוע מהם רעיונות לפתרון.

נכון ואצלנו באמת שומרים על שקטoo

כשהקטן צריך לישון, כי הוא הולך לישון הרבה לפניהם.

איך הם משתפים פעולה?אנונימית באהב"ה
כשהואoo

מנסה להרדם אני אומרת להם שישמרו על השקט שהוא יוכל להרדם, כשהוא נרדם אני סוגרת את הדלת ואז צריך פחות לשמור אבל עדין לא לעשות רעשים חזקים.

אם מישהו שוכח ומרעיש אני מתזכרת אותו.

 

התקשורת שלנו מבוססת על שיתוף פעולה, ככה שאני לא נתקלת בבעיה מיוחדת בשיתוף פעולה, אלא מקסימום צריכה לתזכר פעם- פעמיים.

תודה על ההשתתפות!אנונימית באהב"ה

אולי באמת ננסה לגייס את הגדולים לעזור עם השקט.. למרות שאני בספק אם כולם ישתפו פעולה..

אם תנסי לגייס אותם ולא ליצור מהלך שאת יוזמתלפניו ברננה!

והם צריכים להתיישר לפיו יש לך יותר סיכוי

.

רק מזדהה... עדיין מרדימה עכשיו את הקטנים...חרות
תודה גם לך ההזדהות..אנונימית באהב"ה
תגידי ליועצת, שיגדילו את מספר התקנים בשירות שםיעל מהדרום

לק"י

 

כי לפחות חצי מהורי ישראל יצטרכו ייעוץ בעניין השינה.

 

אולי היא חושבת שיש לכם בעיה כללית בנושא סמכות הורית🤷‍♀️ רק שאני לא יודעת אם זה בכלל קשור לשירות הפסיכולוגי.

 

😅אנונימית באהב"ה

היא אמרה שאנחנו יכולים ללכת ליעוץ ממוקד על השינה (של כמה פגישות)

האמת שאני לא יודעת מה הם יוכלו לחדש לנו שאנחנו כבר לא יודעים.. (כי בשכל אנחנו יודעים מה צריך לעשות, הבעיה היא בביצוע..)

מוכר...גם אצלינו הערבים בלגןיעל מהדרום
לפעמיםתהילה 3>

אם מעירים אותה מוקדם גם אם הלכה לישון מאוחר ערב אחד, באותו ערב היא פשוט תהיה עייפה מאד ותרדם, ועדיף ככה לעצור את הגלגל.

זה טכנית.

 

מהותית קודם כל נשמע שזה נגע לך בנקודה רגישה❤️

חוץ מזה שזה באמת מתסכל מאד אז קודם כל תחבקי אותך על זה.

 

לי נשמע שאולי הנקודה העיקרית כאן היא גבולות.

גבולות לשינה (שלה ואולי של שאר האחים) 

גבולות מבחינת התנהלות בבקר, ובאופן כללי כלים להתנהלות עם ילדים בצורה נכונה- אם אתם מרגישים צורך בכך.

 

אם נראה לך שזה באמת נכון אז בעיני כדאי לקבל כלים לעניין,

תחליטו אם מתאימה לכם ההצעה לשירות הפסיכולוגי או 1001 דרכים

אחרות שיש בנושא.

 

 

לגבי השאלה בכותרת נראה לי שיש כמו ברוב התחומים עקומת פעמון

רוב הילדים לא ישנים כבמטה קסם, אבל גם לא הולכים לישון בשעות מדי מופרחות עד כדי קושי לתפקד.

 

בעיני ברגע שזה גורם לקושי של הילדה שיפתר כך, או גורם לכם לכל

מחיר אחר כבד למשל שאין זמן זוגי שקט, או ששאר הילדים לא ישנים מספיק, או לאוירה כעוסה בבית שמבחינתכם מוגזמת, שווה לנסות ל

 

 

ניסינו את זהאנונימית באהב"ה

להעיר אותה מוקדם גם אם נרדמה מאוחר

היא פשוט לא קמה! וגם כשכן מצליחה לקום יחסית מוקדם זה לא עוזר לה להירדם מוקדם בלילה אח"כ..

 

אולי באמת נחפש לנו מנחת הורים לפי מה שמתאים לנו ונתייעץ..

זה באמת מאתגרטל..

התמודדות שמשתנה מתקופה לתקופה לפי הגיל והאנרגיה של הילדים... 

אז כל פעם צריך להיות יצירתיים

אז מוסיפה על מה שכתבו פה:

מעבר ללעשות הטרמה שעוד מעט הולכים לישון, לכבות אורות בבית, להסביר לגדולים שיתגייסו לעשות אווירת ערב כי היא קטנה וממש חשוב לה ללכת לישון

(אולי אפילו לבקש מאחד הגדולים שיבוא להיות איתה בחדר, ככה לא תרגיש מחוץ לחגיגה)

לחשוב איך הופכים בערב את המיטה למקום אטרקטיבי - אצלנו למשל: סיפור שאבא/אמא מספרים, שירים שקטים שיושבת לידה עד שנרדמת, או לשמוע סיפורים

(בד,כ כשהסיפור חדש היא נרדמת יותר מאוחר, כשמכירים כבר יותר קל לה לשחרר באמצע ולהרדם, אבל זו השקעה משתלמת). 

ואז היא מרוויחה תשומת לב של אבא או אמא, או סיפור במיטה, וזה הופך את זה לקצת יותר אטרקטיבי

(כנראה שלא תהיה ברירה מגם להציב גבולות שנשארים במיטה וכו, אבל הדגד על מה מרוויחים מזה, יהיה לך כח, תשני טוב, שתמעי סיפור, אמא איתך וכו..).

ובבוקר: 

לחשוב מה יהיה אטרקטיבי לקום-

עוגיה או שקית פקעלך (קורנפלקס, צימוקים וש. ציפס) בדרך? לרכב על אופניים לגן? סיפור בהמשכים שמספרים רק בדרך לגן?  ללכת עם אחד גדול?

תנסי לחשוב עליה מה יעודד אותה לקום.

 

וגם - לנסות לדבר איתה. להסביר לה את הרקע (ילדים צריכים לישון כדי שיהיה להם כח, כל ילד הולך לישון בשעה אחרת, כל אחד הוא מיוחד, אולי לספר סיפור על ילדה אחרת שהיה לה קשה ללכת לישון ולהעלות רעיונות ולראות מה מוצא חן בעיניה?)

 

זורקת רעיונות, יודעת שמאוד קשה ליישם, אבל אם זה חשוב לך - אז תתחילי ממשהו...

תודה! רעיונות טוביםאנונימית באהב"ה

אני הרבה פעמים מספרת להם סיפור מחוץ למיטה (בעיקר כי הם בחדרים שונים) אבל אולי זה רעיון לספר סיפור רק לה ורק כשהיא שוכבת במיטה..

וממתק בבוקר באמת משכנע אותה הרבה פעמים לקום. אין ברירה אלא לעשות את זה תמיד..

אני מבקשת ממךמדברה כעדן.

לא לתת לה ממתק בבוקר, כל מה שאוכלים אח"כ מתפרש בגוף יותר סוכרי כשמתחילים עם סוכר.... 

 

ובדכ שיחודים לא מחזיקים לאורך זמן ואז מבקשים משהו יותר גדול וזה כדור שלג שלא נגמר. 

 

תנסי אולי לשלהב ללכת לגן עם כלי תחבורה? קורקינט, אופני איזון...? 

אני באמת מעדיפה לא לתת לה ממתק באופן קבועאנונימית באהב"ה

אבל מה לעשות שזה הדבר היחיד ש(כמעט) תמיד משכנע אותה לקום?

(הגן שלה נמצא שניה מהבית, אז אין טעם להתחיל לקחת בימבה, שזה הכלי תחבורה היחיד שיש לנו..)

אני גרה בבית עם שתי קומותעוד מעט פסח

אז כשהקטנים הולכים לישון הגדולים נשארים רק בקומה למטה כדי לא להפריע להם.

ועדיין... עצם הידיעה שיש התרחשות מעניינת בקומה למטה, מעכבת את השינה (הם באים לבדוק מי דפק בדלת, ומה הגדולים הכינו לעצמם לאכול... כל מיני כאלה).

אבל אצלי בן החמש נרדם בסוף סביב 8 8 וחצי, וקם בשש וחצי בלי להתבלבל...

וואי, הלוואי עלינואנונימית באהב"ה

את כל הילדים שלנו צריך "לגרד" מהמיטה, אבל חלק צריך להתאמץ איתם יותר והיא אחת מהם..

(ואין לנו שתי קומות)

זה הגנים של בעליעוד מעט פסח

אפילו המתבגרים קמים מעצמם כמעט עם הזריחה.

בשנת הלימודים זו ברכה גדולה, בשבתות וחופשים קצת פחות...

כן, נכון, בחופשים זה מעצבן..אנונימית באהב"ה
מצב ממש מוכראורי8

הקטנים שלי הולכים לישון מאוחר, בגלל שיש גדולים בבית. גם כשהיו לי רק קטנים, מעולם לא ישנו אצלי ב 19:00.

היום זה לכיוון 21:00, ולפעמים אחרי, ובדקה שיש חופש כלשהו, זה נהיה מאוחר יותר (הקטנים בני 5, 8).

הסיבה היחידה שהם מגיעם מוקדם היא שההורים שלהם צריכים להיות בעבודה ב 8:00. ביום חופשי שלי לפעמים מאחרים.

בהשכבה הם ממש רוצים שאחד מאיתנו ישכב לידם ואנחנו זורמים, אולי בגלל שהם הקטנים שלנו, אין לנו כח להתחיל להעמיד גבולות בענין וזה גם קצת זמן מנוחה לנו ההורים.

הקטן ישן לרוב,כבר עם הבגדים לגן, כך שהוא מאורגן כבר כמעט לגמרי והילדים שמעליו כבר מתארגנים לבד, חוץ מאוכל, זה מקל.

אני בעצמי יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית. וזה לא מטריד אותי, ההתנהלות שלי נוחה לי וזהו, אני מעמידה גבולות איפה שאני רואה צורך להעמיד אותם. אם להערכתך ההגעה המאוחרת לגן פוגעת בילדה חברתית, אפשר לנסות להגיע מוקדם יותר. אני רואה עם ילדי שאחרי חופשים שכשמעירים אותם מוקדם( כי אנחנו חייבים להגיע לעבודה). קשה להם בימים הראשונים, אבל זה גורם להם להיות עייפים בערב,וללכת לישון מוקדם יותר( 21:00 ולא 22:30 והלאה).

לא מכירה את היועצת שדיברת איתה,אם את מרגישה צורך בהדרכת הורים, תבדקי שמי שאת הולכת אליה מקצועית אבל גם מכירה מקרוב את המציאות שלך,עבדה איתי פעם פסיכולוגית רווקה. וראיתי  איך חלק מעצותיה להורים מבוססים על הספר 

ולא על מציאות החיים בבית עם ילדים.

ואם את לא מרגישה צורך, זה בסדר גמור.

 

וואי, מעודד אותי לשמוע את זה מיועצת חינוכית!אנונימית באהב"ה

היועצת של הגן לא רווקה (יש לה כיסוי ראש) אבל אין לי מושג אם יש לה ילדים ואם כן אז כמה..

(ובאמת פעם אחד הילדים שלנו היה בטיפול רגשי אצל מישהי רווקה, וראינו שהעצות שלה שקשורות לכל ההתנהלות של הבית לא כ"כ מתאימות למציאות האפשרית.. טוב לשמוע שזה באמת קשור ולא רק דמיינו את זה...)

 

בכל אופן, שלשום היא נרדמה מאוחר (בסביבות 10 בלילה) והערתי אותה בכוח ב8 (קמה בסוף ב8 וחצי) ובכ"ז בלילה היא נרדמה רק ב11!! ועכשיו שוב הערתי בכוח ב8 (ועכשיו היא סופסוף התלבשה אחרי מיליון ויכוחים), ובטח שוב זה לא יעזור לה להירדם מוקדם בלילה..

מתחילה לחשוב שאולי יש לה בעיות שינה (יש לנו עוד ילד שהוא ככה כבר שנים, ושום דבר שניסינו לא עזר)

לפעמים לוקח זמןמדברה כעדן.

לגוף לשנות הרגלים. תני לה זמן, תקופה של שבועיים שכל ערב הבית חשוך ומדברים בשקט, אין מסכים, אוכל... אלו דברים מעוררים שמפריעים להפרשת הורמון השינה (מלטונין) 

את אמא הרבה יותר מנוסה ממני, אבל רק מזכירהקופצת רגע

את העיקרון של שינה גוררת שינה, 

 

אצלי אני רואה ממש, שאם אני עוברת השעה ( כל ילד והשעה שמתאימה לו)

הרבה יותר קשה להם להרדם ולפעמים השינה עם פחות איכותית- מתעוררים מוקדם בבוקר/באמצע הלילה. 

 

זאת אומרת שאחרי יומיים כאלה, לפחות אצלנו, להקדים לתשע לא יעזור, צריך להקדים לסביבות שבע ואז יש יותר סיכוי שבאמת יירדמו מעייפות.

 

דבר נוסף, אולי תתייעצי עם רופא על מלטונין? 

לא נשמע כמו בעיית שינהדבוריתאחרונה

היא נשמעת טיפוס ערב

יש טיפוסי בוקר ויש טיפוסי ערב ויש בזה רכיב גינטי ולא רק סיבות סביבתיות

יש לי שני ילדים טיפוסי ערב מובהקים עוד מימי העוברות שלהם, וזה מאוד מאתגר כי הם פשוט ישנים מאוד חזק בשעות הבוקר ונהיים עיריניים בערב וזה לא משנה מתי הלכו לישון ולא כלום.

אומרים שטיפוסי ערב היו שומרי הלילה בתקופות קדומות

אני מזדהה...אביול

וממש מוזר שיא הםנתה אתך לייעוץ. מירה הבה שמזדהים עם זה.

תודה על העידוד וההשתתפות!אנונימית באהב"ה
לא משנה מתי היאבשורות משמחות

תעלה לישון

בבוקר בשעה רבע לשמונה אני יוצאת מהבית. ומי שלא מאורגן יוצא אכשהו ומתארגן בדרך לאוטו.

תני לה את האחריות והשליטה, אל תתרגשי מבכי וטנטרום בימים הראשונים, לא לכעוס אבל להגיד באסרטיביות שאת יוצאת בשעה מסויימת וזהו.

גם מה שעוד עזר לנו זה עזרה בהתארגנות לילד, אני מקציבה שתי דקות לעשות קוקו אם היא לא מנצלת את הרגע הזה, אני לא חוזרת להתעסק בזה בהמשך ההכנות בבוקר, כנל לגבי הלבשה וכד'

 

בכל אופן זזה משפיע על זמן השינה -הם קמים מוקדם כי הבינו שאין ברירה, ומתעייפים ונרדמים מוקדם בלית ברירה

תודה לך ולשאראנונימית באהב"ה

השיטה שהצעת לא מתאימה לבת שלי. היא צריכה רכות ואורך רוח.

בכל אופן, כרגע החלטנו לוותר לגמרי על המבצע הזה. ראינו שהוא רק מוביל ליותר חיכוכים בבית. הסברתי לגננת שחבל להרוס לה את המקום הבטוח שיש לה בבית (כי בגן כנראה אין לה מספיק את המקום הזה) והיא הסכימה איתי (נראה מה היועצת תגיד)

ובאמת מאז שוויתרנו רשמית על המבצע היו פעמים שהיא קמה מעצמה מוקדם (אפילו שהלכה לישון מאוחר) והתארגנה בזריזות לגן. היום היא אפילו אמרה לי שזה ממש כיף להגיע מוקדם כי יש זמן לדבר עם הגננות.. והיא אמרה שהיא רוצה תמיד לקום מוקדם ולהגיע מוקדם לגן. (הרצון הזה לא עוזר לה כרגע להישאר במיטה.. כנראה שהיא עוד קטנה מככדי להפנים את הסיבה והתוצאה שבזה. ובכל אופן, יש סיכוי שבכ"ז היא תצליח מוקדם..אז אני אומרת לה שתחזור למיטה ותשכב, אבל משתדלת לא להגיע ללחץ ולכעס..)

טוב לשמוע! נראה לי שהרבה מזדהות עם הקושי הזהיעל מהדרום
וואי ממש לא פשוט אבלאו'ר

רוצה להביע הערכה כלפי הגננת שזימנה שיחה בנוכחות גם יועצת. זה נראה שהילדה חשובה לה.

ולי אישית יצא להיחשף לשירות הפסיכולוגי של העיר והיה מדהים. העבירו סדנא להורי הגנים בעניין התקפי זעם, ואח"כ אפשר היה להיעזר ב2 מפגשים פרטניים. 

ספציפית פה היה מדובר בחרדית ברוכת ילדים מקצועית ביותר ואנושית ממש.

לנו עשה שינוי בבית. לטובת הילד וההורים המותשים...

לא תמיד אנחנו מצליחים לצאת מהתמונה ולראות פתרונות, וגם הורים מנוסים יכולים לקבל כלים להתמודד עם היומיום.

 

רק אומרת, כביכול יש בזה משהו מעליב שהציעו לך עזרה מצד שני כולנו יכולים ללמוד קצת ענווה להבין שלקבל עזרה זה לא פוגע ביכולות שלנו זה רק כדי להעצים אותנו עוד יותר...    

מכירות ספרי שמע חרדיים לנוער צעיר?אנונימית באהב"ה

בשביל ילדה עם דיסקלקציה.

היא אוהבת לשמוע סיפורים מוקלטים, אבל מה שיש בשוק הרגיל כבר לא מתאים לגילה...

ובבית אנחנו קוראים רק ספרות חרדית/דתית תורנית.

לא בדיוק ספריםשופטים

אבל פעם שמענו הקלטות של הרב עמנואל תהילה.

יש לו קטלוג של סיפורים לבחירה במגוון נושאים, אני מאוד התרשמתי, זה לא ילדותי, אבל לא סיפורי אלא ממש סיפורי צדיקים, פרשת שבוע, סביב החגים, סביב מידות 

אולי בפודקאסטים של משפחה יש סיפורים מתאימים לגילהאחתפלוס

יכול להיות שזה יותר לילדים אבל שווה לבדוק

דתי לאומי אבל ממש מומלץדפני11
אמיתי המספר
דתית הולך ?אנוני.מית

יש מלא בספוטיפיי ויוטיוב. תקשיבי שם ותחפשי לה. גם לי יש ילד שלא קורא והתוכן באודיו זה ממש הצלה בשבילו (גם באנגלית).

תודה על התגובות! סליחה שרק עכשיו חוזרת לענותאנונימית באהב"ה

@שופטים איפה אפשר להשיג את הקלטות שלו?

@אחתפלוס הסתכלתי שם והלכתי לאיבוד מרוב מבחר🤭 אולי יש לך או למישהי אחרת המלצה ספציפית?

@דפני11 אמיתי המספר לא מיועד לילדים צעירים?

@אנוני.מית יש לך המלצה ספציפית? (היא לא יודעת אנגלית)

בספוטיאנוני.מית

סיפורי תנ”ך לילדים 

יש עוד מלא. צריך רק לדעת לחפש ואולי שהיא תקשיב לפני אם חשוב לה לבחון תוכן. (יש גם תנך באווירה חילונית וזה לא מתאים לכל משפחה)

שווה להתייעץ איתודפני11
אין לי ילדים בגיל הזה אבל נשמע שזה יכול להתאים לנוער צעיר
אמיתי המספר מתאים גם לילדים גדולים יותריעל מהדרוםאחרונה

לק"י


הבן שלי בן 11 עדיין אוהב. אבל לא יודעת עד איזה גיל זה יתאים.

קרסתי בערב.עוד מעט פסח

מצאתי את עצמי אוכלת לחם עם קוטג' לארוחת ערב, אז החלטתי לפנק את עצמי, להכין סלט טעים לשבת ולאכול ממנו קצת כבר הערב.

הכנתי את הסלט עם הילדים סביבי, ואז שמתי לקטנים שירים בטלפון וישבתי לאכול במטבח.


חוזרת הביתה הגברת בת ה-15 (שקמה ב-12 וכל היום היתה עם חברות), אומרת לי- 'לכבוד מה הם רואים סרט?'.

אמרתי לה- 'כי אני עייפה וצריכה לנוח'

היא אומרת לי- 'אה, אבל להכין סלט מושקע יש לך כח? בגלל זה הם יצאו ככה מופרעים'.


מצאתי את עצמי בורחת לחדר, מקללת אותה בלב.

חצופה ומנותקת, שלא מבינה שמינית ממה שעובר על הורים בימים האלה.

ואני כל כך כועסת עליה על כל הימים האלה, שאני בקריסה והיא לא עושה כמעט כלום בבית (מתבכיינת שעה על זה שביקשתי ממנה לקחת את הכביסה של עצמה!!! לחדר).

ועוד באה בהערות מתנשאות.


עכשיו הקץ' המעצבן, זה שלדעתי זו אמא של החברה שלה שקצת מורידה אותה נגדי. מין אמא כוסמת-חינוך ביתי-טיטול רב פעמי כזאת, שכל היום מספרת כמה כולם נחותים לעומתה.


אוף.


בא לי לצרוח.

יואו! מחרפן בהחלטיעל מהדרום
לק"י

אני מבינה שזה חלק מגיל ההתבגרות, אבל זה לא הופך לנחמד יותר.


🫂

הפתח לאמירה שלהoo

זה ההסבר שלך

אמרתי לה- 'כי אני עייפה וצריכה לנוח'


אני לא נותנת הסברים שמצדיקים את ההחלטות שלי

גם כי אין צורך וגם כי זה פותח אפשרות דיון לא רצויה


הייתי עונה בסתמיות 'רואים' 'ככה'

או מתעלמת מהשאלה

תלוי בטון שהיא נשאלה

נשמע מדויקמתיכון ועד מעון

בדיוקכך.

הבעיה שאנחנו המון פעמים מתנצלות, ממה שאני קוראת אותך את לא חיה את חייך כך ואת צודקת לגמרי, אבל רובינו כן

כןoo

רוב האנשים מצטדקים וגם מתנצלים כששואלים אותם (ובמיוחד נשים)


כדי להגיב אחרת

צריך להיות מודעים להשלכות התגובה ולהתאמן להגיב אחרת

(זו יכולת נרכשת)


בשיח הורה ילד

זה הכי משמעותי

כי ההשפעה של ההורה על השיח היא כמעט מוחלטת

(בניגוד לשיח בין מבוגרים

ששם ל2 אנשים יש השפעה על השיחה

ותגובה אחרת עוזרת

אבל השיח תלוי גם בצד השני)

ממש מזדהה. חיבוק ענקקדם
עבר עריכה על ידי קדם בתאריך א' בניסן תשפ"ו 20:49

משפט כזה היה מוציא אותי מדעתי, כל הכבוד שהלכת לחדר ולא צעקת עליה, אני לא הייתי מצליחה.
 

מאוד קשה לי שהמתבגרות שלי לא עוזרות בבית בכלל. ברמות שמזעזעות אותי. אצלנו שיחות הבהרה עוזרות, לצערי לזמן קצר מדי...


 

מציעה לשבת איתה לשיחה ולשקף את המצב מהצד שלך, למשל מה את עשית מהבוקר ומה היא. וכמה היא מקבלת מהבית ולא נותנת. (ארוחות, שימוש בכלים שמישהו צריך אח''כ לשטוף, קניות, הסעות, כביסות וכו') האמת שבעיני זה משפט כל כך חצוף, שהייתי מבהירה בהזדמנות קרובה באופן חד משמעי שלא מדברים ככה לאמא. ושלראות סרט זה הרבה פחות חמור מגאווה וחוצפה... אבל איך שאת מכירה אותה ואת הדינמיקה בבית, תעשו מה שנכון לכם

ווא, נעתקו לי המיליםמתואמת

את אמא מדהימה, שהצלחת לא להגיב לה! אני בטוח הייתי מתפרצת מיד...

האמת, שאולי במצב כזה לא נכון להתאפק, וכן צריך להעמיד אותה במקום מיד - לא מתוך התנצחות, אלא פשוט כהעמדת גבולות, שלא מדברים ככה לאמא בשום אופן.

מניחה שזו לא פעם ראשונה שהיא אומרת פנינים כאלה... חיבוק לך❤️ אולי אחרי המלחמה כדאי לשקול הדרכת הורים, כדי לדעת איך להתמודד מולה...

חיבוק על זה, לא נעים בכללשופטים

אני כן חושבת שצריך לדבר ולשתף, אם קשה בשיחה אפשר במכתב, בסוף אנחנו אחראים על החינוך ואם לא תספרי לה שנפגעת ושזה ממש לא היה במקום איך היא תלמד?


כשהיה לי מקרה דומה והייתי עצבנית ביקשתי מה AI לנסח מכתב ודייקתי אותו עד שהיה נראה לי קולע.

לא בהכרח שזה יעזור ויהפוך אותה 180 מעלות אבל אותי זה הרגיע שעשיתי את ההשתדלות שלי, כי למרות שאני טיפוס  שנמנע מויכוחים יש מצבים שזה הכרחי..


ואי אין לי מתבגרת אבל מעלה לי את הסעיף רק לקרוא🩷לפניו ברננה!

תקראי לה לחדר לשיחה ותלמדי אותה

שכדי ליצור אמא רגועה עם כוחות

אמהות צריכות לאכול אוכל איכותי גם אם זה במחיר סרט.

ושאם יש לה ביקורת שתתכבד ותשמור על האחים או שתעזור קצת כדי שלא תקרסי כשהפרינססה מסתובבת עם חברות.


סתם. לא יודנת כמה חכם להגיד את זה אבל אני מבינה אותך כל כך ושולחת חיבוק.

תודה לכולכן!עוד מעט פסח

הייתי בהדרכת הורים ספציפית עליה, כי היא באמת ילדה שמאתגרת אותי באופן מיוחד (בעלי טוען שזה בגלל 'היא ממש דומה לי. אני לא רואה את זה, אבל כן מעריכה את הדעה שלו, אז כנראה שיש בזה משהו).

אולי אני צריכה לחזור, כי זה כן הועיל לתקופה מסוימת, ועכשיו אני מרגישה ששוב אנחנו מתרחקות.


וכמובן שהחופש הזה שלה, מול כמות העבודה שלי, לא מוסיף רוגע. זה מתסכל ברמות.

אני חושבת שאולי כן יש מקום להודיע לה שהיא לא אורחתלפניו ברננה!
בבית ושמצופה ממנה איקס דברים מסויימים בכל יום (נראה לי עדיף מוגדרים שחוזרים על עצמם, כמו לדוג ארוחת ערב, או כלים וכביסות, ככה את מנטרלת ויכוחים) ואם מולך זה יתפוצץ אז שאבא יקח אותה לשיחה..
הלוואיעוד מעט פסח

אבא שלה באמת מצליח לגרום לה לעשות דברים.

אבל כשהוא לא כאן, אני לא.

היה לה בעקרון תפקיד מוגדר, היא פשוט לא היתה עושה אותו. כשהיינו מתעקשים, היתה עושה עקום בצורה שיותר פוגעת ממועילה.

הקטע שבעלי מצליח להוציא ממנה קצת עזרה (עם תלונות, אבל לפחות משהו), לכן ברור לי שהנקודה היא הדינמיקה ביני לבינה.

גם לי קרה משהו כזה פה ושם כמעט עם כל ילדפילה

אנחנו כהורים אשמים בזה.

אנחנו כל הזמן משדרים להם כמה דברים בעייתיים

1) הורה צריך להכיל כל הזמן

2) הורה הביא ילדים לעולם כך שכל התחזוקה היא בעייה שלו והוא צריך להתמודד עם זה

3) מותר להשתגע בגיל ההתבגרות

4) הורה צריך להיות תמיד חינוכי, נחמד וכספומט

5) אין ילד רע, יש ילד שרע לו

6) הורה צריך להיראות טוב ,לשדר שמחה ולהיות מוכן לכל תרחיש

7) העיקר שילד ישתף אותנו

8) מערכת החינוך לא טובה

9) מורה צריך למצוא גישה לכל ילד ולתת יחס אישי

10) צריך לאהוב את הילד בלי תנאי

יוצא שילדים מקבלים מסר שהם לא אשמים בכלום אף פעם , לא אחראים על שום דבר והורה צריך לשמוח כשבכלל משתפים אותו. וגם אם הם עושים בעיות , הורה עדיין חייב להם כי הוליד אותם.

ומה טוב בכלל בחינוך ביתי או חיתול רב-פעמי? 

הכיוון שלך נכוןמתואמת

אבל פחות אהבתי את הקביעה של "אנחנו ההורים אשמים בזה"...

אשמה עצמית לא תוביל לשום מקום בשום מצב.

יש דברים שאפשר לשנות בהתנהלות ובדינמיקה כדי לנסות לשנות, אבל יש גם אופי מולד של ילד, שההורה לא אשם בו... (וגם הילד לא, כמובן, וצריך לעזור לו ולכוון אותו לטוב - ככל האפשר)

..הרמוניה

נכון זה לא אשמת ההורים זה אשמת התרבות

ההורים שלי לא שידרו לי את רוב הדברים שהיא כתבה, בכל זאת איכשהו קיבלתי את זה מהסביבה

והתפיסות האלו יצרו לי ביקורות שונות על ההורים שלי (מודה בצער)

 

אין ספק שאם גם ההורים מושפעים מהחשיבה הזאת זה יותר רציני

..הרמוניה

סליחה על הפלישה, תגובה גאונית. ומאד מעוררת מחשבה

תראי יקרההפי

קודם כל כואב לקרוא את זה , ואין ספק שאת חשובה קודם כל ורק שתשקיעי בעצמך יהיה לך את הסבלנות להשקיע באחר(:

אז לא להזניח את עצמך תמיד לחשוב עליך , גם בנקיונות גם בבאלגן .

5 דק קפה לפני עם עוגה .. לשבת בחוץ לשמוע רגע שיר שאת אוהבת .. זה לא חייב להיות הפסקות של חצי יום. ( וגם זה מותר )


 

לגבי הבת שלך 2 דברים

1. היא מנסה לדבר איתך ( גם אם עקום , היא רוצה תשומת לב , לפעמים ילדים עוקצים דווקא במקום שכואב , כי כואב לה משהו , בדרך כלל זה שלא רואים אותה מספיק .. תנסי מתי שאת נינוחה ואין לך עומס לדבר איתה ככה בכיף. . ובלי מגננות .


 

2. יש פה גם חוסר כבוד , זה לא אומר שהיא רעה זה בדרך כלל אומר שעובר עליה משהו , אבל זה לא צריך לצאת עליך .

תגידי לה אני מבינה שחשוב לך החינוך שלהם ( באמת ולא בציניות) עם זאת תביני שאת מתנהגת בחוסר כבוד את קודם כל מזלזלת בעצמך ובי כאמא 

( גילוי נאות אמא אני לא , אבל עבדתי מלא עם ילדים ונוער עם בעיות התנהגות)
 

 

תודה לךעוד מעט פסח

באמת אחרי שנת לילה אני מבינה שהיא רצתה לקבל קצת זמן של קשר ויחס.

אולי היא קיוותה ששמתי לאחים שלה סרט כדי שאוכל לדבר איתה רגוע, והתאכזבה שלא זו היתה הסיבה...


האמת שמהחוצפה עצמה אני כבר לא מתרגשת.

מבחינתי זה כמו שלקטן בורח לפעמים פיפי- מתחלקות לה אמירות פוגעניות, אני הולכת עד יעבור זעם.

היא יודעת מה מותר להגיד ומה לא, ובדרך כלל אני לא כזה מתרגשת מפליטות פה שלה (אבל, כמו שכתבתי למעלה, זה גם היה משהו קיצוני, וגם היא תפסה אותי בזמן שגם ככה הייתי על הקצה).

לפחות עברנו את השלב שהיא אומרת את זה בצרחות...

את מדהימה באמתהפי
זה נשמע שאת בעין טובה ומכילה את הסיטואציה יותר מכל עצה טובה שאפשר לתת 
קשוח עכשיו, קשוח עוד יותר עם מתבגריםמתיכון ועד מעון

בטח בזמן הזה. היו לנו לא מעט פיצוצים קולניים עם המתבגרים (בעיקר אחת מהם) כולל בדיוק בשנייה שאחותי הגיעה לקחת משהו ושמעה צרחות הדדיות, זה לא ממקום שאומר שזה בסדר, רק לנרמל שזה קורה ולכולם, כולנו על הקצה

אני חושבת שטוב שאת דואגת לעצמך, וזה גם אולי לא סבבה שהיא קמה מאוחר, אבל הרבה נוער בגילה קם סופר מאוחר.

 צריך למצוא זמן רגוע לדבר איתה לשמוע מה יושב עליה ולמסות למצוא דרך להציב דרישה וגם לראות אותה.

בהצלחה יקרה!!!

אני באמת מרגישה שהיא מתפספסת ליעוד מעט פסח

יש כל כך הרבה דברים הישרדותיים, sos שחייבים לעשות בדחיפות- שאין זמן לילדים שהם לכאורה עצמאיים ומסתדרים לבד.

אולי זאת היתה קריאת השכמה לראות אותה יותר.


מצד שני, בכנות, איפה אני מכניסה גם את זה ללו''ז???

אוף.

קשה להיות הורים במלחמה.

לגמרי קשהמתואמת
ואל תאשימי את עצמך על מה שאת לא מצליחה... תנסי לבדוק מה סדר העדיפויות הנכון לך עכשיו (אולי למשל אפשר לוותר על הלימודים של האמצעיים כדי שתוכלי לשים לב יותר למתבגרת? אולי איכשהו יש מקום להוריד סטנדרטים בסדר של הבית? אולי אפשר לשלב בין דברים, ודווקא תוך כדי שאת מסדרת להזמין אותה לדבר איתך? מה שנראה לך שתהיי מסוגלת לו עכשיו❤️)
זה ממש לא נאמר בשיפוטיות, מקווה שזה ברורמתיכון ועד מעון

אם תצליחי למצוא אפילו כמה דקות, רצוי בשעות הלילה שהקטנים כבר לא מסביב, לדבר איתה טיפה, ובעיקר להקשיב לה, זה מצוין. תנסי, רק אם יתאפשר.

זה באמת באמת קשוח

כל כך מכירה את זהאורי8
קרה לי עם חלק מהמתבגרים. זה מעצבן ופוגע ברמות אחרות... הגדולים שלי מעל גיל 20 ויש חי כבר נשואים. וטם זה מעודד אני יכולה לומר שזה מאוד מתעדם בהמשך, והם מתחילים בשלב כלשהו לראות אותך...ושאני ממש מנסה לעבד על עצמי לא להפגע אישית).לא תמיד מצליחה... רק בשבוע שעבר היה לח ענין דומה עם הבן שלי) . אני כן חושבת שכדאי לדבר איתה בזמן רגוע( אולי את ובעלך יחד) על איפה היא יכולה להיות שותפה בבית . ואחרי שנרגעת מהפגיעה הכל כך מוצדקת גם להיות המבוגר האחראי ולהמשיך את הקשר ולהיות אמא שלה  אפשר גם לנסות לומר שמה שאמר פגע בך כי את עובדת קשה ומותר לך לפנק את עצמך בלי להכנס לדיון על זה. ואז פשוט להמשיך הלאה ושזה לא יגרר לעוד ברוגז ןכעסים.  בהצלחה יקרה, זה לא קל , יכולה לומר שיש לי בת מהממת שדומה לי מאוד והתנהגה בדיוק כך בגיל 15. היתי נפגעת ממנה מאוד ותמיד אמרתי לה מה אני מרגישה אפילו שזה יכל להמשיך את המריבה כי לפי דעתי היא צריכה להבין שאמא היא בן אדם עם רגשות ולמילים שלה יש כח ויכולת לפגוע. אבל תמיד הקפדתי להמשיך הלאה ואחרי שנרגענו להיות אמא שלה לדאוג לה להיות אכפתית. לא נתתי למריבות להגרר .  ב"ה היום היא נשואה ואנחנו במקום אחר לגמרי. 
וואי קשוחתהילה 3>אחרונה

קודם כל נשמע מתסכל ומקומם

הקושי של הזמן הזה והעומס

זה שהגדולה מרוכזת בעצמה, וגם מבקרת, ולא מושיטה עזרה

תחושה שהאמא השניה מורידה אותך

ממש ממש קשוח.


בסוף הכל יושב על החוויה שלנו בתוך עצמנו,תחושה שאולי לא הצלחתי או לא הייתי אמא מספיק טובה היוםוהיא מכאיבה, ועוד יותר אם מישהו מגרד אותה, ופי כמה כשמסובבים את הסכין.


תחבקי את עצמך, תכאבי את התחושה,

ותזכרי שלמרות שזה מה שאת מרגישה כרגע,

הכל בע"ה יעבור ואת בוודאי אמא נהדרת ומשקיעה.


אחרי שתעבדי את מה שנגע בך וטלטל אותך, נשמע ששווה לתפוס שיחה עם הבת על הציפיה שלך ממנה, ובכללי על התחושה ואולי גם על האמירה הזאת (נשמע שגם לה יש תסכולים מסויימים, ושווה אולי לאפשר לה לשוחח על זה כשתהיי פנויה לשמוע)

אבחון פסיכודיאנוסטימשתדלת פלוס
מי מופנה לאבחון פסיכודיאנטסטי?

איך מתבצע?


מה בודקים?


מי מבצע אבחון זה?

בדרך כלל פסיכולוגים קלינייםמתיכון ועד מעון

עושים אולי גם שיקומיים, לא בטוחה

לרוב שיש שאלה רגשית עמוקה

עושים אבחון עם כלים רגשיים וגם מבחן אינטליגנציה 

תודה רבהמשתדלת פלוס
האם זה קשור לאוטיזם?
יש אבחון פסיכולוגי לאוטיזםמתיכון ועד מעון

ספציפי לאוטיזם עם כלים מותאמים.

שזה נערך ע''י התפתחותיים, קליניים של הילד וגם שיקומיים החינוכיים שעברו הכשרה 

מוסיפה שלצורך אבחנה של אוטיזםמתיכון ועד מעון
צריך גם אבחון רפואי של רופא התפתחותי או פסיכיאטר 
אצלנו קיבלנו הפניה בגלל חשד לאוטיזםמתואמתאחרונה

אבל בפועל האבחון הזה לא אבחן אוטיזם (צריך אבחון אדוס בשביל זה).

כך שאם זה החשד אצלכם - עדיף ללכת ישירות לאבחון אדוס אצל פסיכולוג שמומחה בזה... (וצריך גם לאבחן אצל פסיכיאטר)

אמהות לבנים מתבגרים- עדיף לבן בכור. האם אתם מעיריםאביגיל ##

לתפילה??

אצלנו הנהגתי כלל בבית שקמים עד השעה 8:15

לכולם. גם למתבגרים וגם לקטנים יותר. כמובן גם לעצמי (זה מאוד מפתה להשאר במיטה בחופשים)

אבל את הבן המתבגר הגדול- בן 15 אני צריכה להעיר מלאא פעמים וזה מתיש אותי וגם מכניס אווירה לא טובה בנינו

מצד שני אם אני אעזוב אותו ואתן לו לקום בשעות מאוחרות, ברור שכולם בעקבותיו...

אשמח לשמוע מה קורה אצלכן

אצלנוoo

הגדול מגיל צעיר קם מעצמו בזמן לתפילות (יש מנינים גם ב9 פלוס ככה ש8:15 זה די מוקדם)


ודווקא הבא אחריו שהוא בן 15 לא תמיד קם מעצמו לתפילה

בעלי מעיר אותו

לפעמים כמה פעמים

אבל בגלל שהוא רגיל לקום (בזמני שיגרה) מוקדם לישיבה

אז לא קשה לו לקום ב8+


כשאנחנו מעירים אותו לישיבה

זה יכול להיות הרבה פעמים

אבל למדנו להישאר עם אווירה טובה גם כשזה לוקח הרבה פעמים

(סבלנות+ התאמת הציפייה למציאות)

בן הגדול תמיד קם לבדפילה

לבן שני בגיל של הבן שלך יש קושי , אז בעלי מעיר אותו אבל לא כל יום. בכוונה העברתי את הכבוד לבעלי מכל מיני סיבות.

בנות מתבגרות ביום חול קמות לבד, בשבת ובחופש יכולות לקום מאוחר . אני לא מעירה.

את ילדה בכיתה ו מעירה בימי חול , בשבת לא.

את קטנים מעירה ביום חול , בשבת לא .

אנחנו מעירים אותםמתואמת

אבל לא יותר מכמה פעמים. (יש לנו בת בכורה ואז שלושה בנים מעל בר מצווה)

לא חושבת שזה נותן דוגמה אישית לאחים הקטנים, לכאן או לכאן... כל אחד עם האופי שלו (והמורכבויות שלו), וכולם יודעים שלא כל האחים אותו דבר...

לא בן בכור אבל יש כמה בנים בגילאי 15-22אורי8

אחרי הרבה ניסוי ותהיה ובנים באופי שונה . החלטנו שלא מעירים. כן אומרים בוקר טוב. מעירים את מי שאנחנו יודעים שחשוב לו לקום. לא חופרים. חלק מהבנים שלנו קמים מוקדם לתפילה וחלק לא, מתפללים במנין מאוחר ולפעמים גם בבית כי אין כבר מנין. החלטנו שיותר טוב להשאיר את זה להתמודדות שלהם עם עצמם ומול הקב"ה ולא מולנו. זה גם לא קשור לכמה הילד תורני. מי שקשה לו לקום זו התמודדות שלו, לא מאבק מולנו. אנחנו רוצים שיקום לתפילה מתוך רצון ובחירה שלו. וראינו שאם זה מולנו זה הופך את זה לענין מולנו. אני לא רואה שזה משפיע על האחים אצלנו. יש 2 בנים שקמים מוקדם ו 2 שקשה להם יותר. והאח בן ה 11 הוא באופי של הקמים מוקדם וזה שאחיו ישן לא קשור אליו. היה נראה לנו שחבל על המלחמות בנושא. ובנות מתבגרות שקמות מאוחר בימי חופש אני לא מעירה. אלא אם כן הגזימו( השעה 12 והן עוד ישנות... )

כשאני מעירה אותו, הוא בסוף קם והולך. רק שזה התפקידאביגיל ##

שלי

ואת זה אני לא אוהבת 

תודה לכל מי שענתה! קראתי מזמן, אבל שכחתי את הסיסמאאביגיל ##

ולקח לי זמן להתחבר

אני שואלת האם בכלל להעיר את המתבגרים, זה בהכרח נכון?

ברור שהוא מעדיף לישון עד שעות הבוצר

מצד שני כן חשוב לי הגבולות, ולשמור על סדר יום ברור.

לקום בשעה נורמלית

מתלבטת בעניין 

כל מקרה לגופופילה

ברור שצריך לשאוף לנפרדות ולהעביר אחריות לילד. אבל לפעמים זה לא מתאים.

אם הבחירה בין להעיר או להגיע למצב שילד קם מאוחר , מפסיד חלק מיום לימודים , אז ברור שעדיף להעיר.

ממה שאני רואה כאמא לכמה מתבגרים , יש היום המון נשירה מבית ספר. גם מלחמה תרמה לזה

אני מדברת על החופש.. שאז הוא לא קם מעצמואביגיל ##אחרונה

בישיבה אני מתארת לעצמי שהוא כן קם בזמן


אני נוטה יותר להמשיך לעמוד על זה, פשוט הוא אומר לי שאת כל החברים שלו לא מכירים ומאפשרים להם לקום מתי שבא להם

אני באמת שומעת דעה כזאת פופולורית

מחנך שצועקנשימה עמוקה

כבר איזה כמה שבועות שאני מרגישה שהבן שלי בן ב9 לא כהרגלו. הוא קצת יותר משתובב ומתחצף, יש לו מין תיקים כאלו בעיניים ואפילו קרה שהגבתי על משהו בצורה לא הכי מכילה והוא התחיל לבכות.

מדובר בילד סופר מתוק וחברותי, שנראה שהכל טוב לו ולא נותן לדברים להשפיע עליו. הוא אהוב על החברים שלו ויש לו קסם אישי. הוא תמיד מסתדר עם הדברים ולעולם לא מקטר.


כששואלים אותו איך היה בבית הספר/בפעילויות תמיד עונה סבבה ונראה מבסוט. לכן היה לי ברור שמשהו עובר עליו.


לקחתי אותו לשיחה אחד על אחד ואמרתי לו שאני מרגישה שהוא לא כהרגלו וכמה שאני אוהבת אותו ואשמח לשמוע מה קורה איתו כי אני יודעת שגם לו פחות נחמד במצב הזה ואני רוצה לעזור לו.


הוא סיפר שיש שני דברים שמפריעים לו. יש 3 ילדים בכיתה שלוקחים לו דברים וזורקים אותם מאחד לשני. הם קרעו לו מחברת וחטפו לו את הכיפה וזרקו מעליו כמו קוף באמצע. הוא ממש היה עצוב כששיתף את זה וזה ממש עשה לי כווץ' ענק בלב והרגשתי את תחושת ההשפלה שלו. טען שהוא לא עשה להם כלום מראש והם עושים את זה בלי סיבה. הוא יודע גם להשתובב עם חברים אבל אף פעם לא עושה דברים כאלו שפוגעים בילדים.


הדבר השני שסיפר היה שהמחנך שלו בשבועות האחרונים ממש צועק. תיאר שהמחנך צעק על הילד שיושב לידו כי הוא דיבר בתפילה ואמר שהוא ממש פחד מזה ואחר כך ביקש לצאת לשירותים כי הרגיש שהוא צריך להירגע. הוא לא צועק עליו ישירות, אלא על חברים אחרים. הוא סיפר את זה עם דמעות בעיניים ואמר שזה גורם לו לפחד מהמחנך.


עכשיו, הנטייה הטבעית שלי במקרים כאלו שעולים בכיתה היא לפנות למחנך ולדבר איתו ישירות על מנת שיהיה מודע ויתערב באירוע. אבל עכשיו אני תקועה. לא יודעת אם נכון לפנות למחנך ולומר לו שהבן שלי מפחד כי הוא צועק. וגם לא בטוחה שהבן שלי ישתף פעולה עם המחנך לגבי הילדים שקשה לו איתם, בגלל שהוא לא סומך על המחנך ככה.


כמובן שלבינתיים אמרתי לו כמה אני שמחה ששיתף אותי ועכשיו אני יודעת מה עובר עליו. ניסיתי לחזק אותו כמה הוא חזק בפני עצמו ולהשתתף איתו ברגשות הקשים שעולים מתוך הסיפורים שלו.


אבל אני ממש רוצה לעזור לו מעבר ואשמח להצעות מה הדרך הכי נכונה לעשות זאת. לפנות לרב? לפנות להורים של הילדים הספציפיים? ליועצת?

קשה לשמוע שהילד שלנו עובר דברים כאלה...מתואמת

נהגת ממש בחוכמה, וכל הכבוד גם לו ששיתף אותך ככה.


נראה לי שהכי חכם לפנות ליועצת. אבל לא עכשיו, רק כשתסתמן חזרה לשגרה, כדי שהיא תוכל לדבר בדברים האלה בזמן אמת.

איך הוא עכשיו, כשהוא נמצא בבית ולא באזור הפעולה הקשה? איך הוא מושפע מהמצב?

הייתי5+אחרונה

כן מדברת עם המחנך. המחנך בבעיה, הוא צריך להשליט סדר בכיתה וללמד. זה מאוד מאוד קשה. בנוסף יש מורים שהקול שלהם גבוה יותר ממורים אחרים ונשמע יותר מאיים. הם לא תמיד מודעים לזה. גם בגלל שתלמידים לא ממש מקשיבים, הם נאלצים לצעוק לפעמים. יש ילדים רגישים (גם לי יש כאלו, וגם אני כזאת) שצעקות מלחיצות אותם. במיוחד רואים את זה שהם נבהלים מצעקות על מישהו אחר. כי אם זה היה עליהם זה היה מובן, אבל על מישהו אחר זה כבר רגישות גבוהה יותר.

שיחה כנה עם המחנך, יכולה להועיל, גם כדי להכיר את המחנך ודרכי הפעולה שלו, גם שהמחנך יהיה יותר מודע לילד שיושב בכיתה ומפחד ממנו, וזה בטח לא הכוונה שלו. (בד"כ, לא מכירה). לפעמים פיתוח של קשר אישי עם המחנך יכול לעזור ליותר קרבה והרגשה יותר בטוחה.

להסב את תשומת ליבו של המחנך לילד השקט בכיתה, זה חשוב. וחשוב גם לשתף אותו במה שקורה בין הילדים. המורים לא נמצאים עם הילדים כל רגע וממש חשוב שמחנך ידע גם מה קורה בהפסקה.

אפשר לאמר לו שתשמחו שידבר בכיתה על נושא כזה או אחר בלי להזכיר שמות של ילדים. האירוע נשמע כמו התחלה של בריונות, כדאי לגדוע אותה כבר עכשיו.

אבל נראה בכלל מתי יחזרו ללימודים...

(הבן שלי בתחילת השנה שמע מי יהיה המחנך שלו וממש התבאס ולא רצה ללכת ללימודים כל יום. היו לו דעות ממש גרועות עליו בגלל שפעם הוא לימד אותו וגער בו, או משהו כזה. אבל כמה שיחות שלי עם המחנך ויותר תשומת לב אישית של המחנך לבן שלי והתיחסות אליו בכיתה בצורה שמותאמת לו, באמת שינו את היחס של הבן  שלי למורה הזה. לפני כמה זמן המחנך יצא למילואים ועכשיו הבן שלי מתלונן על המורה המחליף ומתגעגע למחנך 😆). בהצלחה ממש, רוב המורים הם אנשים טובים שרק מנסים לעשות את העבודה שלהם. זו אחת העבודות הכי קשות שיש (מניסיון). לפעמים הם גם עושים קצת טעויות. כדאי לבא בעין טובה על המחנך וממקום כזה לשוחח איתו.

בהצלחה

כמה אתן משלמות על משלוחי מנות לגדולים?1289

בעקבות דיון עם הגדולים יותר בבית (שלוש עשרה וחצי ו11)

כמה אתן מסכימות לשלם על משלוחי מנות לילד?

היה כאן דיון מעניין

ונשים רגע בצד את האופציה של הכסף שלהם…

ועל מה זה יושב כי אני יודעת על מה…

לא יודעת בדיוק כמהoo

כי אני לא מתעסקת עם זה

אבל מגיל צעיר הם מכינים משלוח שכולל

שקית מעוצבת כלשהי

פחית/ טרופית

חטיף כלשהו

כמה ממתקים קטנים


הם מחלקים בין 5-15 משלוחים כאלה

תלוי גיל/ ילד

תלוי כמה משלוחים יש בסך הכליעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ו' באדר תשפ"ו 9:27

לק"י

 

אצלינו לארבעה ילדים יצאו בערך 20 משלוחים,

כך שמבחינתי גם 10 למשלוח זה בסדר. השנה יצא פחות. נראה לי סביב 6-7.

אנחנו לרוב קונים משלוחי מנות עבור מה שנותנים בכיתהבארץ אהבתי

שזה בא עם הגבלה של כמה ממתקים מותר לשים שם (2 או 3 בד"כ).

בפורים עצמו הם מביאים הרבה משלוחי מנות (הבת שלי בת 12 מן הסתם תכין לכל החברות בשבט ולמדריכות). אז אני מעדיפה להתבסס על משהו שמגיעים בבית (עוגיות מכמה סוגים), ומוסיפים לזה חטיפים/ממתקים שאנחנו מקבלים במשלוחים שמביאים לנו (גם ככה נשאר לנו אחר כך הר של ממתקים...)

זה אומר שצריך להכין כמויות אסטרונומיות של עוגיות,שופטים
לא? 🤔

אני בדרך כלל מכינה בצק פריךבארץ אהבתי

מהמתכון השני בחתימה של @יעל מהדרום, ומכינים מזה הרבה עוגיות מכמה סוגים - עוגיות בצורות (עם קורצנים), עוגיות ספירלה (צובעים חלק מהבצק בחום עם קקאו בשביל זה), אם יש כוח אז גם עוגיות דובים (דורש יותר השקעה אבל הילדים אוהבים).

ולפעמים הגדולה שלי מכינה גם עוגיות שוקולד צ'יפס.

בדרך כלל שמים בכל משלוח מנות כ-4-5 עוגיות, אורזים יפה בשקית צלופן, ולפעמים גם מוסיפים משהו מהממתקים/חטיפים שקיבלנו.

לפעמים אורזים כמו סוכריית טופי (בשקית צלופן ארוכה, קושרים משני הצדדים כמו סוכריה גדולה), ולפעמים הילדים מכינים לפני פורים מארזים למשלוחים שלהם בצורת ליצן, כמו פה -

זה לא יוצא משלוח ענק, אבל כן כזה שכיף לקבל. והילדים אוהבים את ההכנות, זה חלק מאווירת חודש אדר...

אוי זה מתוקשופטים

איך עושים את הליצן? הוראות לידיים שמאליות בבקשה 😅

מתי את מכינה ומתי אורזת? 

פה יש קצת יותר פירוטבארץ אהבתי

משלוח מנות קטן עם המון יצירה | נעמה ואני רעיונות לעיצובים מתוקים

לא חייבים לעשות בדיוק כמו שם.

בגדול העיקר זה ריבוע/מלבן לגוף הליצן, עיגול לראש (מציירים פרצוף, אפשר להדביק עיניים זזות), משולש לכובע, ומלבנים ארוכים לידיים שמחבקות את הכוס (אפשר להוסיף בקצה כפות ידיים, בעיני יוצא חמוד גם בלי צורה ברורה של ידיים..). לא צריך להיות מוכשרים בשביל שיצא טוב.

בדרך כלל את העוגיות אנחנו מכינים בשבוע שלפני פוריםבארץ אהבתי

צריכים למצוא לזה יום השבוע.

את הליצנים הילדים מכינים בעיקר לבד, לפעמים אני קצת עוזרת להם לגזור את החלקים. (בפעם הראשונה עשינו ביחד, אבל עכשיו הם כבר מנוסים...)

בערך 5 אולי טיפה פחותחילזון 123
עבר עריכה על ידי חילזון 123 בתאריך ו' באדר תשפ"ו 17:55

נניח שקית שוקו ועוגיות ביתיות (היה עכשיו 8 שקיות ב15)

 

או פחית/בקבוק מיץ (משהו מהמבצעים) וחטיף ממארז או חטיף שוקולד קטן

 

או כמה חטיפים/ממתקים ממארזים

לא זוכרת בדיוקמתואמת
אבל עקרונית אנחנו קונים מארזים של ממתקים, ומסכמים איתם שהם יכולים להשתמש בזה, ואם הם רוצים להוסיף (למשלוח גדול יותר או לכמות גדולה יותר של משלוחים) הם יכולים להכין בעצמם מאכלים (כמו פופקורן, עוגיות וכדומה) ולהוסיף למשלוחים.
10 שח למשלוחאשת מקצוע
ישלי בת 11.5 ובת 10פלספנית

בעזהי"ת

 

קונה דברים שנחשבים בעיניהן 'שווים' בהזדמנויות משתלמות, כך שהמשלוח יוצא שווה ובעלות נמוכה. 

בד"כ סביב 4-5 שקלים, השנה הגענו ל6.5 וזה כולל את הכל (אריזה וכו'). 

ספציפית השנה לכל משלוח יש כוס ובו ממתק שווה של מקלות גומי עם ג'ל לטבילה וסוכריות קטנות לציפוי, חטיף קטן פשוט, סוכריה על מקל מהסוג השווה, סוכריות קופצות, שעון סוכריות, ובתוך המכסה של הכוס- סקוושי קטן ויד נדבקת (לגדולה במקום היד הנדבקת יש מחזיק מפתחות חמוד של דובי). 

זה יצא 4.5 שקלים למשלוח, אבל הן נורא רצו להביא גם בקבוק שתיה קטן אז זה עוד שני שקלים למשלוח.. 

 

יש שנים שהן עשו ביתי, נדמה לי ששנה שעברה הן הכינו כמה סוגים של עוגיות וארזו יפה, הייתה שנה שהן הכינו עוגות אישיות (בתבנית אינגליש-מיני) ואת השם של החברה משוקולד, כל פעם משתנה.. אבל זה סדר הגודל של העלויות.

הנשה הסתבכתי עם זה באמתפה משתמש/ת

כי הזמנתי מראש בזול מארזי חטיפים וֶסוכריות ומיני שוקולדים לכולם.

ואז הגדולה החליטה שהיא רוצה יותר מזה

אז נתתי לה עוד חטיף מיוחד בנוסף וגם זה כנראה לא היה נראה לה מספיק והיא רוצה להביא ללפחות 11 בנות רק היא.

אז את הפחית שרצתה להוסיף- היא קנתה מכספה. הרגשתי 'שה לא נכון להרגיל אותה לכזה רף גבוה ורק לה ואז בהמשך כולם יצפו להצטרף לרף הזה וגם ככה הז חג כהז יקררר

אז התלבטתי אם זה היה הגיוני שקנתה את הפחיות מכספה

באמת התלבטותיעל מהדרום
לק"י

אני כן מבינה שבשלב מסויים לגדולים מתאימים דברים אחרים. אפשר להחליט שבמקום 2 דברים זולים- לשים משהו אחד יקר יותר/ יותר מיוחד.

לדעתי זה הגיונירוני 1234אחרונה

אני השנה קניתי לגדולה פחיות כי היא נתנה רק ל-4 חברות אבל החבאנו את זה מהקטנים…

בעבר אמרתי לה שאני מוכנה לקנות רק X ממתקים בכל משלוח ואת השאר היא השלימה ממשלוחים שקיבלה 

דילמת יום הפיג'מות השנתית124816

כבכל שנה הגענו ליום הפיג'מות ואיתו הדילמה הקבועה.

מה יותר פאדיחה?

ללכת לבית הספר עם פיג'מה או ללכת לבית הספר עם בגדים רגילים ביום פיג'מות?

הצעת הפשרה של ללבוש מכנסי פוטר וחולצת גלופה, נפסלה באמירה נחרצת:"או פיג'מה פיג'מתית או בגדים רגילים"

ואולי הפתרון לשבת על הספה ולהתלבט עד שיסתיים יום הלימודים?


*פיג'מה, לאלו שפחות מכירות את המושג, הוא בגד שנועד במקורו לשינה, אך משמש בעיקר ליום פיג'מות, כי למה לא לישון עם הבגדים...

אהבתי את הכתיבה😂יעל מהדרום

לק"י


היו שנים שבאמת קניתי לילדים פיג'מות במיוחד לכבוד היום הזה, כי הם ישנים עם בגדים מאידיאל😅

(האידיאל שלי כמובן).

עדכון מהשטח124816

יצא סוף סוף לבית הספר,

הפתרון:

פיג'מה ועליה בגדי יום יום, כלומר לדחות את הדילמה להמשך...

יפה. חשיבה יצירתית😅יעל מהדרום
ועכשיו, למי יש מקלט ולא ממ"דמתואמת

יש מסיבת פיג'מות קבועה פעמיים-שלוש בלילה😅

(גם אצלנו לא לכולם יש פיג'מות אמיתיות, וזה אכן פדיחה כשצריך להציג את הפיג'מה לראווה...)

עברנו לפני מספר שנים מדירה עם מקלט לדירה עם ממד124816

באזעקות הראשונות אחרי המעבר, לילדים היה חסר ממש המפגש עם השכנים.

השבת עשינו קצת השלמה, כשירדנו למקלט של בית הכנסת, המשמש גם את השכנים, באזעקה שהיתה מיד בסיום קריאת זכור ושרנו שם שירי פורים בצותא, כולל פועלי בניין מהודו שמתגוררים ליד, וגם הצטרפו לשירה.

😅 ממש מהודו ועד כוש היה לכם!מתואמת
🤣יעל מהדרוםאחרונה
סקר על בנים בגילאי יסודיאבןישראל

בנים בגילאי 6-10

באיזה שעה הם חוזרים מהבית ספר/ תלמוד תורה?

ומה הם עושים אחרי צהרים/ איזה עיסוקים יש להם?

האם כל הפעילויות שלהם אחרי צהרים עם חברים או לא דווקא?

תודה ממש לעונות

זה יעזור לי ממש

רגילאבןישראל
ב8

אולי יעניין אותך