שגרירים בלב - שבוע טוב, משתפים בטור דעה שכתב עידו אכר,... | פייסבוק
שבוע טוב, משתפים בטור דעה שכתב עידו אכר, שגריר במיזם, מוזמנים לשתף מה דעתכם👇
ריבוי מיזמי הכרויות במגזר הדתי, או הקשר בין שידוכים לחטיפים / עידו אכר
עוד לילה מלא בדידות.. עוד לילה של דפדוף בלתי פוסק בין פרופילים שונים, מעבר בין פלטפורמת היכרות כזו או אחרת עד שאין כבר משהו חדש. לרגע היה נדמה שראיתי את כל הרווקות הדתיות שבעולם.אני חוזר שוב לשליש גן עדן, לפרופיל ההוא שראיתי אתמול. הבחורה הכל כך מיוחדת הזו שמיד ידעתי שהיא כל מה שחיפשתי. היא עדיין לא ראתה את ההודעה שלי. היא לא סיננה אותי. יש לי עוד סיכוי. אני מסתכל שוב על התמונה שלה, על החיוך הכובש.. לאחר מחשבה קצרה אני מגיע להחלטה בליבי, זה אכן החיוך היפה ביותר שראיתי.
לפתע אני מקבל הודעה בוואצאפ, השגריר שלי מ"שגרירים בלב" שלח לי הצעה. "יש לי מישהי בול בשבילך". לרגע אחד הייאוש נעלם ואני פותח את ההצעה בתקווה גדולה. העיניים שלי מאתרות במהירות את התמונה המצורפת, אני מסתכל על החיוך ו... לא.. אין לה חיוך כמו של הבחורה מהפרופיל ההוא.. זה לא אותו הדבר...
"לא הסגנון שלי" אני מפטיר בקצרה.
מספר דקות לאחר מכן הבחורה בעלת החיוך המושלם שולחת לי הודעה - "תודה על הפניה. אבל אני לא חושבת שזה יתאים"...
כולנו מכירים את העמידה בסופר מול שורת החטיפים הארוכה וההתלבטות הגורלית איזה חטיף אנחנו רוצים לקחת. ואפילו אם כבר ידענו מראש איזה חטיף אנו רוצים, הרי שהשפע הגדול שניצב מולנו מכניס אותנו לבלבול ותהיות שמא יש חטיף אחר, טעים יותר שכדאי לקנות.
למעשה, התופעה הזו חוצה את גבולות החטיפים בסופר ומגיעה גם להחלטות החשובות ביותר שאנו מקבלים בחיינו. איזה תואר ללמוד? היכן כדאי לגור? עם איזה בן אדם אני רוצה להתחתן?
ובכן, לא מעט מחקרים פסיכולוגים (רשימת מקורות חלקית מובאת בתגובות), חקרו את התופעה הזו והגיעו למסקנה שריבוי הבחירות לא רק שאינו מגדיל את האושר של בני האדם אלא אף מצמצם אותו.לדוגמא, בספר "פרדוקס הבחירה", שנכתב על ידי הפסיכולוג בארי שוורץ, מובא כי צמצום הבחירה של הצרכנים יפחית את רמת התסכול שלהם. במחקר שנעשה באונ' ייל נמצא כי העלייה ברמת הבחירה אצל האנשים מלווה באופן עקבי בירידה ברמת הרווחה שלהם. במחקר אחר נמצא שאנשים שמחפשים תמיד את ההחלטה הטובה ביותר (ומכונים ממקסמים - maximizers) אינם מגיעים לאושר יותר מאחרים. קרי, מיקסום כל החלטה בודדת אינה ממקסמת את האושר בכללותו.
גם מבחינה מתמטית הדבר בלתי אפשרי. תורת המשחקים נותנת לנו שלל כלים לבחירת המהלך הנכון ביותר בהינתן מודל משחק כלשהו. אך גם אם נצליח בדרך קסם להתגבר על כל הקשיים שבמידול נכון של סיטואציה אמיתית בחיים לפורמט מתמטי מסודר, כמות הפרמטרים והתלויות תהיה כל כך גדולה שמבחינה מעשית, לא ניתן לפתור אותה.
הדבר הזה נכון לגבי חטיפים בסופר.. וגם על שידוכים.
בתקופה האחרונה אני שומע על עוד ועוד מיזמים במגזר הדתי שמטרתם למגר את תופעת הרווקות המאוחרת. עוד פלטפורמה חדשה ועוד כסף שנשפך כדי להפגיש בין בנים ובנות.ישנה הנחה סמויה שככל שנחבר בין יותר זוגות פוטנציאליים כך הרווקות המאוחרת תצטמצם. אפשר לבצע ניסוי מחשבה קצר שבו ניקח את חוק הדתיים השלובים לקיצון ונאמר שכל דתי מכיר את כל הדתיים שיש. האם בסיטואציה כזו תופעת הרווקות המאוחרת תעלם? אם נעשה הקשה מהמחקרים לעיל הרי שהתשובה היא שלא רק שהתופעה לא תעלם, אלא רק תחמיר.
אני מאמין שאנשים רבים שמקימים עוד מיזם שידוכים כזה או אחר, עושים זאת מכוונות טובות וטהורות. עם זאת, כששורש הבעיה אינו ברור והמושג "רווקות המאוחרת" אמורפי ומעורפל, התוצאה הסופית עלולה להיות שלילית.קודם כל, עצם האמירה "טיפול ברווקות המאוחרת" מגדירה את התופעה כבעיה שנדרשת טיפול. ולא, אני לא חשוד בתמיכה בפוליטקלי קורקט. הבעיה היא שכאשר ממסגרים את התופעה הזו בצורה מסוימת, לצורת המיסגור יש השפעה טבעית על הדרך שבה אנשים ינסו לטפל בה.במילים אחרות, הטיפול ב"רווקות מאוחרת" תגרור תגובה טבעית של "אנשים מחפשים שידוך ולא מוצאים ולכן נייצר פלטפורמות היכרויות נוספות".אך אם נרצה לטפל ב"בררנות יתר" או ב"חסמים רגשיים", הרי שהתגובה כבר תהיה שונה.
הרווקות המאוחרת אינה תוצר של מחסור בכלים שמנגישים את ההיכרות עם בני המין השני. ההיפך הוא הנכון, הרווקות המאוחרת היא תוצר של עודף בכלים אלו. והקמת עוד ועוד מיזמים תגרום לכדור שלג מתגלגל שרק יגדיל את ההיצע ויגרום ליותר בלבול בקרב הרווקים.השפע גורם לבררנות יתרה. שפע המיזמים רק מעודד רווקים ורווקות לפסול על הדברים הקטנים ביותר, במחשבה מוטעית שאם יש חשש קטן ש"זה לא זה" כבר בהתחלה, הקשר ככל הנראה אבוד מראש.
זוגות נשואים רבים מעידים שבהתחלה אינם האמינו כי הם בכלל מתאימים. מנגד, "אהבה ממבט ראשון" עובדת בדרך כלל רק בסרטים.
אני לא נגד שידוכים. אבל אני כן מאמין שצריך לעשות זאת בצורה חכמה.אני חושב שמיזם "שגרירים בלב" הוא דוגמא מצויינת לצורה חכמה שכזו.עבור מועמדים רבים במיזם, מדובר בפלטפורמה היחידה שבה הם משתמשים לחיפוש בן/בת זוג. בצורה זו, למועמדים אין גישה ישירה למאגר עצום של רווקים/ות שבה הם יכולים לשוטט כרצונם ובכך ליצור בדמיונם את בן/בת הזוג החלומי שכנראה לא יגיע לעולם, אלא הם מקבלים הצעה אחת פעם במספר ימים ובכך, אינם ממהרים לפסול מיד.אני מאמין שזו הסיבה המרכזית להצלחת המיזם בצורה מרשימה ביחס לפלטפורמות היכרות אחרות.
הדברים שכתבתי לעיל הינם בגדר תיאוריה ונדרשים כמובן נתונים איכותיים (מעבר למעט שיש באינטרנט ומצורף בתגובות) כדי לאשש (או לסתור) אותה. עם זאת, אין ספק כי לפני שרצים להשקיע זמן ומשאבים בפתרונות אי אלו ואחרים לרווקות המאוחרת, כדאי לנתח את התופעה לעומק. לפני שכדור השלג יהיה כבר בלתי עציר.
רשימת מאמרים:
כתבה - רווקות מאוחרת במגזר הדתי:יוצא מפייסבוק
הנישואין והגירושין בחברה הדתית-לאומית - סקירת נתונים :יוצא מפייסבוק
ריבוי בחירות בפסיכולוגיה:יוצא מפייסבוק
How Having Too Many Options Can Shut Down Your Brain | InsideBE
