אני מנסיון ראיתי שבפגישות, לפעמים יש את התחושה הזאת שמדברים וזורם וכיף.. אבל לא באמת מדברים על מה שנמצא בנינו, אולי נקרא לזה משהו כמו ״פיל״ שעומד בין הבחור לבחורה והפיל הזה זה כל הזמן שואל את השאלות האלו של, מה הלאה, מה אני מרגיש, איך אמורים להרגיש וכו…
אז כלפי חוץ מדברים והכל זורם אבל בפנים, גם אצל הבחור וגם אצל הבחורה מקנן הפיל הזה.
אז דבר ראשון, מנסיון,
אני פשוט פתחתי.
התחלתי לדבר על הפיל הזה…
בפגישה רביעית הרגשתי שמצחיק נחמד ואפשר להמשיך ככה שעות אבל לא נגענו בנקודה באמת.
אז באומץ (לא היה קל בכלל), בפגישה רביעית ביקשתי ממנו לפתוח בפניי איפה הקשר עומד כרגע, מה הוא חושב עלי, מה הוא מרגיש, אם בכלל…
והדיבור הזה עשה ככ הרבה טוב.
אפשר לעמוד מהצד ולדבר כאילו הכל בסדר ואפשר לפתוח, לראות מה באמת הצד השני מרגיש איתי.
ככה, גם דיברתם על ה״פיל״ המפחיד הזה של מה אני מרגיש וכו וגם נגעתם בנקודה קצת רגישה שאם נוגעים בה בחכמה, הקשר נהיה יותר פתוח וכנה ומתחילים להכניס את הקשר לרובד יותר עמוק.
אחרי כמה פגישות עשיתי את זה שוב, כבר היה לי פחות קשה לשאול כי ידעתי בדיוק מה הא׳ ב׳ ג׳ שהוא כביכול מצפה מהצד שלי בפגישה מתקדמת כזאת וראינו שלא מתאים.
וזה הרבה בזכות זה שהסכמנו לדבר ולהיפתח ולהיות במקום לא ככ נוח ונעים כי לא תמיד סבבה לשמוע מה חושבים עלי, גם דברים שהם לא הכי נעימים…
אבל אין משמח ומרגיע מהאמת הפשוטה והכנות.
בהצלחה!