כלל יהיה נקוט בידך: החיים לא נהיים קלים יותר.

ככל שאנחנו מתבגרים, נוספים לחיינו עוד אחראויות ועוד דאגות.

היום זה בגלל התואר, מחר זה בגלל שאתה מחפש עבודה, מחרתיים זה כי בדיור התחלת עבודה תובענית. אפשר לדחות ולדחות.

1. אני חושבת שצריך לצאת רק אם אתה מרגיש שאתה מוכן להתחתן. נניח ותצא מחר עם מישהי, סביר להניח שייקח לכם כמה חודשים עד שתחליטו להארס, ועוד גמה חודשים בין האירוסין לחתונה - כך שגם אם זו תהיה הראשונה שלך, זה עצמו יכול לקחת זמן. כמובן שיש גם כאלה שנפגשים, מתארסים תוך חודש ומתחתנים תוך חודשיים נוספים, אבל הם יותר בצד החריג, לפחות במגזר. אז בכל מקרה להגיע לשלב של לבשל לשבת ייקח זמן. (והערה נוספת בעניין הזה, שמתקשרת לסעיף הבא: סוג הקשר בינך לבין אשתך תלוי בכם. מי שיבשל לשבת לא חייב להיות אתה, ולא חייב להיות היא - זה גם לא חייב להיות תשובה אחת קבועה. אפשר להתחשב בעומס...)

2. בוא נחשוב רגע על מי שאתה יוצא איתה: בייניש קלאסי מסיים את המסלול בגיל 23. נשארו לך עוד שנתיים לתואר, מהמינוח הזה אני משערת שמדובר בתואר שאורכו 4 שנים, כך שאתה בערך בן 25.

עכשיו בוא נחשוב על הבת הדת"ל הקלאסית: שנתיים ש"ל + מדרשה, שלוש שנים תואר - בגיל 23 יש כבר תואר. לא יודעת מה טווח הגילאים שאתה מוכן לצאת איתו, אבל בהנחה שאין לך בעייה גם לצאת עם מישהי שמבוגרת ממך - יש מצב שיש לה גם תואר שני כבר..

בגלל הפער הזה בין בנים ובנות במגזר, ממה שאני רואה בסביבה שלי - לרוב, האישה היא המפרנסת הראשית בשנים הראשונות, בין אם בעלה סטודנט ובין אם הוא אברך (לא שאלת על זה בכלל, והיו על זה הרבה שרשורים בעבר). בד"כ נשים לומדות מקצועות שהם פחות מכניסים כלכלית, אך מאפשרים יותר גמישות בהעסקה מבחינת השעות. אז אם זה המצב, תוכל לפרוש את התואר שלך בלי חשש.

עוד משהו לעניין הזה, זה לברר במקומות עבודה של המקצוע שאתה לומד - האם עדיף להשקיע בעבודת סטודנט? בציונים בקורסים? האם מספיק לעבור, או שחשוב לשמור על ממוצע מסוים?

הרעיון הוא להכניס בפרופורציה את החשיבות של הלימודים שלך. בדר"כ קורסים הם יותר תיאורטיים, ומעסיקים מתחשבים בניסיון בעבודה. האם בעבודה השנייה שלך למישהו אכפת מה הממוצע שיש לך? אם התשובה היא לא, אז אולי צריך לקחת את זה בחשבון.

אם אתה מעמיד בראש סדר העדיפויות שלך להתחתן, אז זה צריך להתבטא גם במעשים.

זה בסדר שיש תקופות עמוסות בחיים, שיש לנו פחות זמן לחברים וכו'. אבל אם אתה מתחייב עכשיו לקשר, אתה תהיה חייב להשקיע בו - פיזית, כלכלית, נפשית.

עינינו רואות כי סטודנטים (ואברכים) מצליחים להתחתן.

של @לגיטימי? אשמח להוסיף בשני מישורים.

קודם כל, תנסה לראות איך אתה יכול לטייב את השימוש בזמן שלך, או לפחות לשפר את התחושה לגבי המצב שלך, כך שלא תרגיש ב'פיגור אחרי הקצב' אלא תהיה זה שמכתיב אותו.

א. אתה ערוך מבחינת לו"ז? יודע מה צפוי לך בלימודים? בעבודה? בכלל? לפעמים לשבת עם עט מול לוח שנה זה כל מה שצריך.

ב. אתה עובד 2-3 ימים בשבוע. אם המצב הפיננסי שלך מאפשר לך, אולי כדאי לשקול צמצום ליום-יומיים בשבוע, או אפילו רק הזזה של שעות העבודה לזמנים שמבחינתך בכל מקרה לא יהיו מנוצלים למשהו אחר.

ג. אתה יכול לומר שאף פעם לא ישבת וגלשת ברשת להנאתך? או סתם שכבת במיטה? זו פריוילגיה רווקית לגיטימית לחלוטין (וגם אני "חוטא" בה) אבל כשמבינים שהזמן שיוקדש לזוגיות יכול לבוא על חשבון הזמן הזה, ולא על חשבון דברים חשובים אחרים, זה עשוי להוריד את מפלס הלחץ..

דבר שני, באופן כללי לא נכון להיות מוטרד בשאלה מהי 'טובת מי שתתחתן איתה', מהסיבה הפשוטה שכשזה יקרה תוכל לשאול אותה באופן ישיר.. לכן אני חושב שאין סיבה שתעסוק עכשיו בשאלה ההיפותטית האם טובתה שתפרוס את התואר או תסיים אותו כמה שיותר מהר.

מאחל לך בהצלחה בעניין הזה ובכלל.

ניסית לשלב דייטים בפועל?

תבדוק בלו"ז שלך איך אתה יכול להשחיל דייט שתיים בשבוע ותראה בצורה מעשית איך זה יכול להסתדר.

בכל אופן, כל עוד לא תנסה לא תדע!!! 

אם היה צריך, הייתי מקפיא לימודים שנה אחת כדי לעבוד בשביל זה.

כרגע אתה צריך לחשוב על עצמך על מנת לפרק את המצב.

אם הלימודים והתואר כלכך מתישים ,בכל זאת, האם אתה מרגיש סיפוק ? אנרגיה?

או רק חוסר כוחות חוסר אנרגיה חוסר סיפוק.?

אם התשובה שאתה קצת מאוד עייף מהחיים בגלל התואר והעבודה 

שינוי יכול לעשות לך טוב .

בטח אהבה של אישה.. אבל לא ככה ..

אתה קודם צריך לשנות משהו במסלול שלך ,

 להגדיל את העבודה או להגדיל את התואר או לפרוס אותו יותר למרחק .

תחשוב איך לגרום לך להיות עם יותר אנרגיה ?

זה מה שחשוב שתהיה יחסית בסדר בחיים 

ולא גמור . 

ואם אתה מרגיש שהלימודים והעבודה קשיים אבל אפשריים .. אז כן אפשר לנסות לצאת גם לדייטים .. בתנאי שאתה בא בראש ראלי לזה 

בהצלחה

שאם החלטת שאתה יוצא אתה צריך לתת את ה200 אחוז, בלי תירוצים של עומס וקושי

בצד השני יש אישה שצריכה לקבל ממך את המקסימום שלך

וברור שיש שבועות ותקופות קצת יותר קשים אבל בסך הכללי

בטוח..

הוא אנושי

כל מה שהוא צריך (לדעתי) זה להיות רציני ולפנות לה זמן לפני שהוא נכנס לזה וכמובן מקום בלב

או במילים אחרות את המקסימום

שכרגע העיקר בשבילך הוא למצוא שמחה וכוחות בה שאתה עושה. אם אתה לא רוצה לעבוד במה שאתה לומד אז שוה לעשות מסלול מחדש. אם הואר מבאס והמקצוע טוב, צריך לחשוב איך ללמוד יותר בכיף

משהו נשמע קצת עייף וקשה להפגש ככה. 

אז הכיוון הכללי הוא למצוא דרך להתייעל ולקבל כוחות ושמחה ומתוך זה לצאת. הגיוני גם שבשנה השלישית והרביעית יהיה קצת יותר קל. תבדוק עם חברים איך זה בתואר שלך

מה שכתבתי ..

לא ראיתי אותה

ספקים- מתחילים לעומת וותיקים

מיקום אולם (גן/ אולם/ אולם באיזור תעשייה זול)

קייטרינג חיצוני/ כלול במחיר האולם- מגוון מפונפן של מנות/ אוכל פשוט

מספר מוזמנים 

ואם אני מבינה נכון, יש שם עוד דברים כשהמטרה של כולם היא היא לשמור על הנראות החיצונית והטיפוח המתמיד של הגן.

את החפצים, הספקים וכו' מביאים לשם- וזה עוד אופרציה לארגן אותה.

באולם יש לך את המקום כמו שהוא קומפלט, אתה משלם רק על השכירות שלו. 

כאן כנראה שפחות רלוונטי, אבל כנראה נסתכל בכל זאת

צחקתי

התכוונתי בחלק הערבי (לבינתיים) של חברון

ספציפית, לא צריכים חסד ולכן לא אבקש מגמח שהוא באמת גמח.

פשוט מעדיפים להוציא פחות על עצם האירוע במקומות שזה לא יפגע 

זה הכסף הגדול

משם - זה כבר עניין של סטנדרטים שלכם

אנחנו היינו סטונדטים  לפני 10 שנים. לא שילמנו על עיצוב אולם, עוד אין לי אלבום, לא הסתכלתי על התמונות גם יותר מפעמיים נראלי אז אני שלמה עם ההחלטה והזמנתי שמלות כלה ב450 שח בעליאקספרס🙈 וכן, יותר מאחת

(זה חלק שפחות בתחום שלך ואל תצפה ממנה האמת לדעתי אם זה לא בא ממנה. אבל לא היו לי סטנדרטים בקטע קיצוני ומצדי היה להתחתן בדשא מתחת לבית הוריי אבל בעלי התעקש שלא)

בס"ד

המלצות ספציפיות לאולמות -

אולמי מייפל בפתח תקווה מאוד זולים יחסית לשוק. 

יש מצב שגם האולמות האחרים באותו אזור יהיו זולים. שאר האולמות שאני מכירה הם בפריפריה הצפונית אז לא יהיה רלוונטי אני מניחה...

זורקת לבדיקה - מצפה יריחו, אם הם עדיין עושים אירועים.

מעריך מאוד

רעיון מעניין

לוותר על מנה ראשונה. להישאר עם סלטים ועיקרית

ולא למרכז קטיף, גם נמצא בניצן.

הייתי שם בחתונה לא מזמן,

אם לא הייתי בעבר במרכז המבקרים כנראה שלא הייתי מנחשת שזה מרכז מבקרים ולא מקום סטנדרטי לארועים.

יש שם גן מאוד יפה, אם תבוא לשם למרכז המבקרים אז יסבירו על ההיבט הבוטני וההלכתי של הצמחיה מסביב, אם אתה בא לשם לארוע אז אתה רק רואה את הצמחיה היפה מסביב.

בחתונה שאני הייתי, חלק מהאורחים ישבו באולם בפנים וחלק בחוץ.

אין לי מושג מה העלויות שם.

אבדוק

תודה לכן

אחוזת זר בשומרון (אזור קרני שומרון) 190 למנה כולל הכל. לא יודעת מה זה באמת כולל, רק ראיתי פרסום.

מקום ממש ממש יפה, אבל לא נגיש (מבחינה לאולם יש הליכה בעלייה לא סלולה), אם יש אורחים מבוגרים זה פחות מתאים.

שמעתי שגם גוונא בגוש עציון נחשב זול.

לא יודעת עלות מדויקת.

האמת שנגיש זה קריטי, כנראה שנבדוק לגבי גוונא

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף