שלום, מה שלומכם?
אשמח להחכים מחכמתכם....
אני אדם מרצה. מאד מרצה. שונאת קונפליקטים ונמנעת מהם כמעט בכל מחיר.
אני יודעת שבהקשר של זוגיות זה בעייתי ממש, כי המנעות מקונפליקט היא בעצם הימנעות מקשר, ברמה זו או אחרת. היא ויתור על חלקים גדולים מעצמי למען השלום.
וזה פוגש אותי כמובן בתקופת הדייטים
כשהולך טוב, וזורם, וכיף סוף סוף, ומצד שני יש נקודות מהותיות לבירור,
אני מוצאת את עצמי----- נמנעת.
מתחמקת מלדון בנושאים החשובים, לא מביאה את עצמי עד הסוף. נותנת תחושה של הכלה-עד-אין-קץ לצד השני,
אבל הולך ונהיה לי צפוף, כי מרגישה שלי אין את המקום שלי. (כי לא העזתי להביא אותו. כי הוא ככל הנראה ייצור קונפליקט)
מכירים? חוויתם? יש לכם נוסחת קסם?
ותודה על ההקשבה.
