עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ז באייר תשפ"ג 10:54
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ז באייר תשפ"ג 10:47
*** מה שלא מתאים לך אל תקחי, טוב?אין לי שום כוונה לפגוע חלילה! ***
קודם כל,נשמע שבאמת טוב לכם ביחד
שזה הדבר הכי חשוב שיש לזוג.
איזה כיף לכם!
החיים מלאים עליות ומורדות וחשוב שיהיה הביטחון הזה אחד בשני.
את כותבת בהתחלה ".. גם ככה אנחנו על הקצה תמיד"- שאלת את עצמך למה? הרי אם אתה בטוב ובנחת ובביטחון, אם אתה מתנהל נכון (גם פיזית כלכלית אבל לא רק) אתה לא אמור להגיע לקצה ויכול לנשום תמיד. לא רק כשיש לך מרווח נשימה בין חוסר לחוסר....
"עשה כמה דברים לא ככ חכמים"
"יש לי אמונה בראש שהיה טוב יותר אם הייתי מעורבת... אני חושבת שזו הנקודה שמציקה לו בין היתר"
יש לי מחשבה שאת צודקת.
ובעלך גם צודק.
פשוט כל אחד פעל במצב הזה מתוך זווית הראיה שלו לפי מה שחשב שנכון לעשות.
ברור שזה נכון, רק כשבמצבי קצה קורה שכל אחד בטוח יותר מהרגיל שהשני טועה ואז יש כעסים יותר גדולים ועוצמתיים וכו.
גבר צריך ביטחון ו"גב" מאשתו כדינלהרגיש נעים ובטוח במעשיו/ תפקידו כמעניק לה. ודואג לרווחתה.
(איש משול לשמש- נותן, אישה משולה ללבנה- מקבלת מהשמש ומחזירה את האור, לעיתים הסכמה לקבל מהשני היא עצמה הענקה)
כדי שגם במצבי קצה יהיה לשניהם קל לצלוח את הגלים. ביחד.
אני מאד מבינה אותך.
גם אני נתקלת במצבים שחושבת שבעלי לא פעל בצורה נכונה וזה קשה מאד לא להגיב.
היו פעמים שלא הגבתי נכון וצעקתי או העלבתי או אמרתי מילים פוגעות
ואחר כך הסתבר לי שטעיתי ובגלל הסערה שהייתי נתונה בה, לא ראיתי את הצד שלו בכלל. והוא מאד נפגע מזה כי חשב שהוא לא מוערך/ לא אהוב/ לא חכם בעיניי.
עם הזמן למדתי קצת יותא להתמתן
ולומר בזמני נחת את מה שחשוב לי שידע. וגם להתנצל ולהוריד את האגו שלי. זה שיעור גדול בענווה בעיניי.
יותר שידרתי לו דברים חיוביים ובטוחים בו, וזה בהחלט נרגע.
כאן במה שקראתי
יכול להיות בהחלט, שיותר מהמצב הכספי, נוצר פה איזה קצר בתקשורת בגלל הרגשות לא טובות אחד על השני.
והקצר הזה לא מאפשר שיח נכון כי ייתכן ששניכם "טיפסתם על עץ" , ועכשיו צריכים לאזור אומץ ולרדת ממנו (מספיק שרק אחד ממכם יעשה צעד וזה כבר ישפיע) כדי לפתור את הקונפליקט.
הגיוני שאם מבין השורות הוא (כגבר) חווה או חש ממך 
ביקורת סמויה או ספק כלשהוא על התנהלותו, גם אם היא מוצדקת , אוטומאטית הערך העצמי שלו יורד וממילא הוא מצליח להיפגע מהר יותר. ואז לוקח זמן להירגע ולהסכים לשמוע דברים אפילו פשוטים, כדי לא להיפגע שוב.
לפעמים זה קורה בגלל סיבה אישית שלו שלא קשורה לעניין הטכני בכלל.
(שאלות לעיון-
האם הדימוי העצמי או הביטחון העצמי שלו ברמה סבירה?
מה היה בבחור שלך שהרשים אותך ושבה את ליבך והסכמת להינשא לו?
איזה דברים טובים את מכירה בו?
מה את חושבת שהוא חושב עלייך?)
אישה משמעותית ביותר לבעלה ואיש משמעותי ביותר לאשתו, כשהם בעין טובה ונותנים שמחה וביטחון אחד כלפי השני. סוג של 'מצדיקים' את השאיפה שהייתה להם להרמוניה,וככה שלווה יחד,לטוב פשוט ולהנאה בעשייה המשותפת.
גם אם הם טועים, קל יותר לדבר על הטעות הטכנית ללא המטען הרגשי הנלווה כי הבסיס יציב ואיתן (ואולי זה לא טעות אלא בכלל נקודת מבט שונה שמכוחה פעלו ועשו מה שעשו?)
לסיום
זה באמת לא קל להיות בסערה כזאת סביב מתח כלכלי . אנחנו באחד כזה עכשיו.
הוא יכול לגרום לכל מיני מחשבות ורגשות שמזיקים ומחלישים יותר משמועילים.
הזכרת את הביטחון בהשם. בפרט במצבים כאלו שזה יותר מאתגר לזכור את זה.
ביטחון בה' לא סותר השתדלות מעשית, כן כדאי לזכור שאם ניתן מקום להשתדלות בלבד, הביטחון אולי יאבד את המקום שלו.
ממליצה לשניכם לשמוע שיעורים או ללמוד יחד את "שער הביטחון" או בספרים אחרים, זה נותן משמעות אחרת ,עמוקה יותר לחוויה הזוגית- גשמית הזאת ואולי זה יוכל להרגיע אתכם ולהתבונן אל המציאות מחדש, לשוחח ביניכם על מה שקורה כמו פעם , בנעימות גדולה ללא כעסים או משקעים אחד אל השני ובלב נקי ורגוע לתכנן את צעדיכם מחדש. לקראת מה שה' מזמן לכם כדי להצמיח אתכם ולהשפיע לכם רק טוב.
שתזכו תמיד כדברי אביתר בנאי "ליפול אל זרועותיו המושטות של אב הרחמן"
תזכו לבניין עדי עד
בית נאמן , אהבה אחווה שלום ורעות מתוך בריאות ושמחה מרוב כל!
אני מקווה שהצלחתי להעביר את רוב הדברים שרציתי, ברוח טובה.
רק טוב ונחת!
