אין עומק חח

ואין מה לאכול

למה הן ממאדים בגלל ההלכות בתחילת תזריע וסוף מצורע?

ככה יוצא מבבלי שבת קנו ע"א? 

כתבת את הכותרת של הספר הפוך?

גם מי שכתב את הספר כתב בכוונה על פי תפיסות אסטרולוגיות מקובלות

נשמעת לי תפיסה יותר אופטימית - לקראת נישואין וזוגיות

מקובלות של תכונות שכל אחד מתאים לפלאנט שלו.

לא אומר אם זה נכון או לא, אבל יש בזה הגיון לפי מה שמקובל באסטרולוגיה.

זה פשוט יצא לי כך

In astrology, Venus is one of the primary planets that astrologers consider. It represents love, relationships, beauty, harmony, and creativity. Venus is associated with the qualities of sensuality, pleasure, and attraction. It rules both Taurus and Libra, which are zodiac signs known for their appreciation of beauty and their desire for harmony in relationships.

מאדים:

In astrology, Mars is another significant planet that holds great importance. It is often referred to as the "planet of action" and is associated with energy, passion, courage, assertiveness, and ambition. Mars represents our drive, desires, and how we assert ourselves in various areas of life.

זה ממש בקיצור וזה עושה עוולה להסביר, כי צריך לפרט יותר.

אנחנו הגברים אוהבים את קליפת נוגה - אוכל ובילויים ושטויות

נשים ממאדים כי זה הכוכב של שפיכות דמים וכשהן עצבניות זה אוי ואבוי 😅

שמתעצבן יכול להחריב חצי עולם.

"גברת ממלכות" כהגדרת ישעיהו. מפקד על.

אגב, בבחינות מסויימות הוא ס"א של דוד, ובדוד יש בחינות של נקבה דווקא.

לא שאני בא להביע עמדה בנושא. בנושאים כאלה אני בדרך כלל בעד לתקוף כל רעיון חדש.

שמעתי יותר מדי ספקולציות מבוססות על מקורות תורניים, ובייחוד מדרשיים או קבליים.

ואני חושב שזו תופעה שצריכה להיפסק. 

ארי נוהם-הוא סימל את הכח הנפשי (מהר"ל) והוא השתמש בו לרעה.

הוא היה גבר שחצן-"נבוכדנצר שעשה אותו שחץ" (תנחומא וארא) לא החשיב אף אחד-"וכל דיירי ארעא כלא חשיבין".

היה לו את הנטייה הקיצונית לקרוא לעצמו אלוה (מכילתא דרשב"י) 

הוא הגיע לשיא הגבריות המזוהמת, כמו אנדרו טייט, והוא טרף נפשו באפו-"באדין נבוכדנצר התמלי חמא"- וניסה לכלות את העולם.

הטיל אימה בעולם כגבר המטיל אימה בביתו-"והנה אימה זו בבל על שם נבוכדנצר התמלי חמה" (ויקרא רבה)

כשראה מלאך ''גבר'יאל אז הזדעזע: "ר' אליעזר הגדול אומר בשעה שראה נבוכדנצר את גבריאל נזדעזעו כל איבריו" (פסיקתא רבתי)

ניסה להיות גבר אבל יצא כלב-"ונבוכדנצר שמך הוא 'גברא' וחד נבו עלינו כחדא נבוכדנצר נבח ככלבא, נפיח כקולתה, נצר כצרצרה, מיד נבח ככלבא ואתעבד ככדא ונצר כצרצרה" (שיר השירים רבה)

ה' הפך אותו לבהמה.

והזהרתי מראש שאני בעד לתקוף כל רעיון מהסוג הזה, אז הנה:

ולפני שאני מתחיל - אני לא יודע איך בדיוק אתה רואה את הדברים, אבל גדולה, חוזק, עוצמה או יהירות לא מעידים על גבריות.

אגב, גבורה (שהיא גם תכונה המיוחסת לאריה) היא בכלל תכונה ששייכת לשמאל, והשמאל מקושר לנקבה.

ומצחיק קצת להביא את המהר"ל שמסביר שאריה זה כח הנפש,  כי המהר"ל באופן עקבי מסביר שהשכל מקביל לזכר, והנפש לנקבה.

אז אם ארי נוהם מסמל את הכח הנפשי לפי המהר"ל - אז הוא דווקא מסמל את כח הנקבה.

מלבד זאת, מלכות לא מסמלת גבריות. מידת המלכות היא דוקא מקושרת לנקבה. אז "מלך מלכיא" זה לא ראיה לשון דבר.

גאווה, יהירות, תאווה, כעס - לא רואה למה לקשר את התכונות האלה דווקא לגבריות.

לגבי "שמך הוא גברא" - הכוונה היא לבן אנוש, זה ביחס לכלב, לא ביחס לנקבה.

אם יש ראיה אחת שמצביעה לכיוון השני זה "רישא דדהבא" (גם בגלל הראש, וגם בגלל הזהב), אם כי לפי הראיות האחרות אני חושד שהבאת את הראיה הזו פשוט כי בעיניך עצם העובדה שהוא בראש הפירמידה זה עצמו הגבריות, מה שבכלל לא קשור. פשוט יש תכונות מסויימות של ראש ושל זהב שמקושרות לתכונות זכריות.  (וגם היחס בין הראש לבין החלקים האחרים הוא לא בהכרח כזה פשוט, אם דיברנו על המהר"ל, אז הסדר במקביל לחלקי הפסל של נבוכדנצר הוא - נפש, גוף, רוח, נשמה. כלומר שהמקבילה לנשמה היא בכלל ברגלים.) 

אבל כמו שאתה מבין, אם יש לי ראיה אחת לכיוון הזה, וראיות אחרות לכיוון השני, אז בעיני כל ניסיון להגיד "נבוכדנצר הוא בחינת..." לא יעבוד. לפחות עד שתביא ראיות חזקות יותר. וחזקות בהרבה.

הגיבורים בתנ"ך היו גברים, ובכמה מקומות שתואר 'גבר' לאיש קשור לגבורה?

איפה המהר"ל כותב שנפש מקביל לאשה?

אם מלכות לא קשור לגבר למה המלכים בתנ"ך כמעט כולם היו גברים, ולפי ההלכה אסור למנות בכלל מלכה?

בדיוק מה שניסיתי לומר.

לגבי השאלה איפה המהר"ל אומר שנפש מקביל לאשה לצערי הרב אני לא מצליח להיזכר. אם כי זה זכור לי בבירור.

(בכל מקרה, מדובר על נפש ביחס לרוח. ככה שזה מסתדר, לא מדובר בחידוש עצום.)

זה שהמלך הוא זכר, לא אומר שמידת המלכות היא מידה זכרית. אתה יודע שאני לא ממציא את זה, נכון?

למשל - מלכות בית דוד נמשלה ללבנה.

מה שזכור לי לא מייחד את הנפש לנקבה.

כשהוא מדבר על החילוק ביניהם הוא מדבר על חומר וצורה.

זה נושא אחר לחלוטין איך זה מסתדר עם הספירות (ואם תרצה אסביר).

על כל פנים בתנ"ך עצמו גבורה ומלכות מזוהים בד"כ עם הגבר.

אני פשוט לא מצליח להבין את הצורה שבה אתה משתמש במקורות. זה נכון אגב בעוד דיונים.

זה נראה לי כאילו המהלכים שלך כמעט לא משתמשים בשיטות אנליטיות. הם מאד מאד אסוציאטיביים.

(מה שנכון אגב גם לגבי תגובות שלא ממש קשורות לדיונים. כל מיני מקומות שאתה שולף בהם מקורות שלא באמת קשורים לדיון, ועונה לאנשים על שאלות שהם לא העלו בדעתם לשאול.)

אתה גם מרגיש שאתה נוטה יותר ללימוד מהסוג הזה? או שזו רק חוויה שלי?

את ההבנה שלך לגבי זכריות ונקביות במושגים תנ"כיים שאיתם השתמשתי מלכתחילה.

לא כתבתי ברמה קבלית כתבתי על פי פסוקים ומדרשים.

זה נכון מבחינה אנלטית שהמושגים התנ"כיים האלו גבריים.

ונדמה לי שבמהר"ל ''נפש' לא מופיע בייחוד לגבי התיאור של נקבה . (השימוש זה בצורה וחומר או שמשתמש בנפש לגבי שניהם ואז לאשה נפש המוטבעת בחומר. יכול להיות שאני טועה, אבל אני כותב ממה שאני יודע.)

לגבי התגובה הראשונה שלי, זה צירוף של כמה מקורות וראייה כללית על נבוכדנצר.

אני מבין שהטענה היא שנבוכדנצאר מייצג תכונות של גבריות, אבל לא מבין את הסימוכין לזה.

אז נבוכדנצאר הוא מלך, ולפי ההלכה רק גבר יכול למלוך. ולכן מה? לכן זה הופך את נבוכדנצאר לדמות "גברית" יותר?

נבוכדנצאר מתואר כגיבור, זה הופך אותו ל"גברי" יותר? בגלל מה? בגלל ש"גבר" ו"גיבור" זה עם אותו השורש?

בבל מתוארת כקשורה לנפש (בזמן שיוון למשל קשורה לשכל), ולכן המלך שלה הוא גברי יותר? איפה ההוכחה כאן? (ומה תגיד לפי זה על אנטיוכוס? השכל לפי דעתך, הוא יותר גברי? הוא פחות?)

אני גם לא מבין למה "מלך" זה מושג גברי בתנ"ך. העובדה שרוב המלכים היו גברים לא מוכיחה דבר.

הראיות האלה פשוט חלשות. אני לא מצליח לראות כאן הוכחות, אלא רצף של עובדות ואנקדוטות שיוצרות קישורים אסוציאטיביים בין נבוכדנצאר לבין גבריות.

לגב המהר"ל שהזכרתי - זה בסדר גמור, אני לא אבקש, ואף לא מצפה, להתייחסות למקור שאני לא מצליח להיזכר היכן הוא. זכרון יכול לתעתע, ולמרות שדי ברור לי שזה היה מהר"ל, אני לא יכול לסמוך על הזיכרון לבד, ובטח שאין לי תביעה עליך שתגיב לזה...

בס"ד

זאת אומרת, אפשר ורצוי ללמוד מהמקורות, אבל להשליך מהם בצורה כל כך ישירה על אנשים ועל המציאות נראה לי שגוי. המקורות מציגים לנו אידאות, לא בהכרח דברים שיש להם אחיזה במציאות הארצית והיומיומית. לפחות ככה אני רואה את זה, אבל זאת רק הערת צד, אתם מוזמנים להמשיך להתדיין על דברים שאין לי מושג בהם 😅)

(כלומר לפחות הדיון שאני מנהל, לא יכול לדבר בשם אחרים), אז הוא על השאלה האם נבוכדנצאר מייצג את האידאה של הגבריות.

אם אני מבין נכון את הטענה של 'חסדי הים', אז הוא אומר שנבוכדנצאר הוא לא סתם אדם שאי אפשר ללמוד ממנו על מכלול הגברים, אלא הוא אב טיפוס מייצג (של גבריות בקליפה, גבריות בקדושה כמובן תבוא לידי ביטוי בדרכים אחרות), ולכן הוא דוגמא טובה ללמד על האופי והתכונות הגבריות.

'חסדי הים' טוען שהעובדה שהוא מלך, גיבור, ועוד כמה דברים, מעידה על כך שהוא מייצג את האידאה של הגבריות. מה שמבסס לדעתו את המשפט "גבר שמתעצבן יכול להחריב חצי עולם". (זה לא מבסס את תחילת המשפט המדובר, או את החילוק בין גבר לאשה, אבל זה עושה לו לפחות חלק מהעבודה).

אני לעומת זאת טוען שקשה עד מאד להוכיח שמישהו הוא המייצג של אידאה כלשהי, ושנסיונות לעשות דברים כאלה הם ספקולציות מפוקפקות (על אף שדרשנים ממלאים בזה ספרים ושיחות מוסר).

בפרט, הגבתי לטענות שלו על נבוכדנצאר.

כמובן, אם הבנתי לא נכון את הדיון - הוא מוזמן לתקן אותי...

שיש הבדל בין גבורה מצד הצמצום, לבין גבורה של עולם התוהו ושל מידת הדין שקדמה לבריאת העולם.

הצד השווה שבהם זה כנראה כח גדול, השאלה היא רק איך הוא מתבטא, דרך עוצמה או דרך איפוק.

טללי חיים עמוד רג בהערה:

רודה 'באף' גויים".

מצודות: "רודה באף גוים וגו'" - "ר"ל על כי הוא משל על העובדי כוכבים באף ובחימה".

זה רק אומר שהוא התנהג כלפי העמים באכזריות כמו כמו אדם שמלא זעם.

אגב, אדם שמרביץ לסתם חף מפשע בדרך כלל מדליק את עצמו על השני... זה לא אומר שמישהו באמת הכעיס אותו

במיוחד שהכתוב מעיד עליו שהתעצבן: "באדין נבוכדנצר התמלי חמא".

וכן הפסוק  בחבקוק:

"הוי משקה רעהו מספח 'חמתך' ואף שכר למען הביט על מעוריהם".

רש"י: "משקה רעהו" - "יין ובאותה השקאה הוא מספח ואוסף את חמתו עליו ואף משכרהו בחמתו וכל זה הוא עושה למען הביט על מעוריהם על גלויים ולראות את ערותם זה נ"נ שהיה משקה את המלכים יין ומשכרם ושוכב עמם". זה מדבר הוא משקה מלכם יין בחמתו.

כמו עבריין שרק תגיד לו שלום הוא עלול להידלק עליך.  זה כעס, אבל לא שמישהו באמת עיצבן אותו

אתה רוצה לקרוא לזה כעס? לדעתי זה רוע שמחפש תירוץ לצאת החוצה והכעס הוא רק תירוץ

אני חושב שמכיוון שאדם נברא עם מוסריות, אז אדם רע מחפש לכעוס כדי להוציא את הרוע עם פחות יסורי מצפון.

אז אתה צודק שהפשט של הפסוק שהוא התנהג בכעס, אבל תכלס זה לא בגלל שהוא כעס

איך אומרים: 

"מאחרי כל אשה עצבנית עומד גבר, סתם עומד לא יודע מה הוא עשה הפעם"

אבל לפי רש"י ותוספות או שהיא גורמת לעצמה למות או שהיא הסיבה למריבה שיש בה שפיכות דמים, לא שהיא עצמה מבצעת שפיכות דמים על אחרים.

אם יש לך הסבר אחר בגמרא, אשמח לשמוע.

אולי תצייר לנו את זה?

בס"ד

הידעת שיש יותר אלימות נפשית ומילולית כלפי גברים מאשר כלפי נשים?

הסוג היחיד של האלימות בו גברים "מנצחים" זאת אלימות פיזית וגם היא באה הרבה פעמים כתגובה לאלימות נפשית ומילולית שהופנתה כלפיהם (אני לא מצדיקה אף אחד מהצדדים, אבל כן רוצה להכניס את זה למסגרת נכונה).

אגב, גם אלימות דתית מגיעה הרבה מכיוון האישה. לצערי זאת אלימות שעוד לא נחקרה מספיק, אבל היא קיימת ונפוצה יותר משאנחנו חושבים.

הכוח של אישה להרוס גבר בימינו הוא כוח עצום ויש לצערי יותר מדי נשים שמשתמשות בו. 

חוץ מזה, גם אם לא מגיעים לסף של ממש אלימות - ברור שנשים יכולות גם להתעצבן מאוד, זה עניין של אופי, לא של מגדר.

במיוחד כלפי הילדים. 

ההבדל העיקרי הוא בתוצאה - לגבר יש יותר כח פיזי וממילא יכולת גדולה יותר להזיק. 

בס"ד

יש טענות שכל אחד פשוט משתמש בנשק הכי חזק שלו...

בכל מקרה, זה גם נכון - על אלימות פיזית מצד גברים שומעים יותר בגלל התוצאות (וגם כי לא מקובל שאישה יכולה להיות אלימה).

עד כמה שזכור לי גם באלימות פיזית האחוזים זהים עם "יתרון" קל לצד הנשי. 

קשה לי להאמין. בדרך כלל גברים חזקים יותר, ככה שפשוט זה נשמע מוזר. 

נשמע לי יותר הגיוני מה שענבל אמרה - כל אחד משתמש במה שחזק אצלו...

פשוט הן גורמות פחות נזק. 

בס"ד

כלפי גברים, נכון לסמינריונית שכתבתי בנושא לפני כשלוש שנים ובהנחה שזכרוני אינו מטעני (אני יכולה לפתוח את העבודה, אבל לא עכשיו) - אתה טועה. אשמח לראות את הנתונים, זה מעניין אותי

בחיים לא ראיתי אישה שמרביצה פיזית לבעלה,

יודעת שיש מקרים כאלו אבל בדכ מדובר בנשים שרואים שהן מכות, שזה מיעוט שבמיעוט.

בס"ד

יש תת דיווח מטורף בנושא הזה וגם חוסר אמון בסיסי מצד המערכות. גבר שיבוא למשטרה ויגיד שאשתו מכה אותו יזכה ליחס מזלזל ומבזה בד"כ ובמקרה הגרוע היא גם תגיש תלונה ואז הוא יהפוך להיות התוקפן.

אבל תודה שהוכחת את הנקודה שלי בנוגע לזה שאנחנו לא מסוגלים לחשוב שנשים יכולות להיות אלימות.

כמות האלימות באחוזים לאוכלוסיה היא אפסית. כמובן שצריך לטפל איפה שיש אבל הרוב נורמליים. 

כפי שהוזכר כאן ישנה התניה חברתית מתודלקת ע"י ארגונים שונים ומשונים שמעוותים לנו את המחשבה למטרות שלהם. 

בס"ד

אבל גם מה שכתבת נכון מבחינתי

ומתוך כך את הנקודה שהעלית על ההטיה המחשבתית והמעשית מול גברים בנושא. 

בס"ד

והיא לא הכי נפוצה למיטב זכרוני. אפר להחריב חצי עולם גם בדרכים אחרות...

בס"ד

ובכל מקרה, נשים יודעות לריב גם אם זה באמצעים אחרים.

זה פורום דתי אחי...

ולא יודעת על מה מדובר?

סיפור המסגרת שלו הוא שבכוכב מאדים חיו נשים ובכוכב נוגה חיו רק גברים, וכששניהם הגיעו לכדור הארץ הם שכחו את ההבדלים בניהם וזה יצר אצלם הרבה תסכול, אז הספר מסביר מה ההבדלים בהתנהגות בין גברים לנשים ברוב המקרים.

אחת הדוגמאות היא שבדרך כל בזמן ריב נשים רוצות לדבר ולנסות לפתור את הבעיה, וגברים בדרך כלל רוצים להסתגר עד שיחלפו העצבים. ואז האישה נעלבת יותר שהוא לא רוצה לפתור את הבעיה כבר, והגבר מתעצבן יותר שהיא לא עוזבת אותו בשקט כדי לפתור את הבעיה ומבחינתו היא סתם ממשיכה לריב.

אין מה לקחת את זה בתור תורה מסיני אבל זה כן אמור להיות סיכום נחמד להבדלים העיקריים ולעזור לזוגיות. (כמובן למי שכבר יש זוגיות...)

שלא תבואי לצומת ספרים ותגידי נשים ממאדים

@advfb n תראה למה אתה גורם

שבאמת כתבתי את השרשור הזה מראש כשרשור חסר תוכן.

אולי ככה זה עובד, אם אני אכתוב דברים חסרי תוכן, לאנשים יהיה יותר קל לפתח את זה

אל תשתנה עד שיש פה מישהו נורמלי

אבל אני כן יודעת על מה מדובר 

אני מניחה שהיא מתכוונת לקיים

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"