רציתי לשתףלגיטימי?

פגשתי היום מישהי.

אישה בתחילת שנות השבעים לחייה.

היא סיפרה לי שהיא הקימה פלטפורמת שידוכים (שהיא לא מרוויחה ממנה גרוש).

חייבת להגיד שהכרתי את הפלטפורמה הזו, לא התרשמתי ממנה יותר מידי (למרות שב-20 שנות קיומה, שידכה מעל 2000 זוגות).

התרשמתי שהשדכנית הזאת יותר הולכת על כמות מאשר להתעמק באנשים, אלא נותנת להם לברר ולהחליט.

בקיצור, לא תפסתי ממנה יותר מידי.

 

ואז חזרתי הביתה. עשיתי גוגל עליה. מה אני מגלה?

 

האישה הזו שידכה מאות זוגות. הפסיקה לספור באיזור 350.

היא התחילה באמצע שנות העשרים לחייה, כלומר, כבר קרוב ל-50 שנה, שב-20 שנים האחרונות זה דרך הפלטפורמה הזו.

ומה הקטע?

במשך שנים זה לא היה העיסוק העיקרי שלה. היא בכלל רופאה (כיום בפנסיה, אבל התחילה בשידוכים האלה עוד לפני שהיא התחילה את הלימודים). היא ראתה שהיא מצליחה לשדך זוג. ועוד זוג. ועוד אחד...

 

אפילו את המספר 350 קשה לי לתפוס, ובטח את המספר שצמח מאז.

זה פשוט מטורף בעיניי.

עכשיו שאני מודעת למספרים, אני מעריכה אותה הרבה יותר כאדם, אבל עדיין מפקפקת בשיטת השדכנות. מצד שני, המאזן שלי הוא 0, ושלה הוא מאות....

 

זה באמת גורם לי לתהות,

האם יש אנשים שיש להם את זה ואנשים שאין להם את זה?

האם זה כי אנחנו לא מתאמצים מספיק (אנחנו - אנשים שלא הצליחו לשדך אנשים)?

האם זה משהו בידע שחסר? 

האם זו אינטואיציה, שאם אין לי אותה, אז לא לטרוח בכלל?

האם בגלל הפחד לטעות, או אולי פחד מדברים אחרים, אנחנו חוששים לשדך (אנחנו - הרוב הדומם), ומעדיפים שמישהו אחר שמבין בזה יעשה את העבודה*?

האם לשדכני העל האלה אין חששות כאלה?

האם אני גם מסוגלת לשדך ככה (עד כה, כל הצעה נפלה עוד בשלב הבירורים...)?

למה כל כך הרבה מאיתנו מתעקשים על היכרות אישית, כשאנחנו רואים במספרים שאין שום קשר בין מידת הקרבה של המציע לטיב\תוצאת ההתאמה?

איך זה שכל כך הרבה אנשים מתייאשים מהתפקיד של שדכנים?

 

אשמח לשמוע תובנות ומחשבות בנושא.

 

*

"אני נזכר במורה הרווקה שעבדה איתי בבית הספר ועשתה קסמים באומנות החינוך. רק שראיתי בה קולגה ולא ראיתי בה רווקה שהייתה שמחה לקבל עזרה במציאת דייטים הולמים. היא הייתה כל כך מקצועית וטובה בתחום שלה, שבכלל לא חשבתי שהיא צריכה עזרה.

רק אחרי שחבר שלי שיתף אותי שהוא יוצא עם מישהי מבית הספר שלי ואולי אני מכיר אותה, נפל לי האסימון. אלא שאחרי שהם צלחו חודשיים יחד חטפתי ממנו: "תגיד, איך זה יכול להיות שאתה עובד איתה כבר שנים ומעולם לא חשבת להציע לי אותה? באיזה עולם אתה חי? מה נסגר איתך, בן אדם? אתה קולט שאם זה היה תלוי בך, לא היינו נפגשים?"" (אבינועם הרש)

אני חושבלאצעיר
שדווקא הניסיון להתאמה מדוייקת הוא זה שמפחית את השידוכים המוצלחים.
יש המון זוגות שאומרים שלא היו חולמים שככה יראה בן הזוג והם מאושרים עד השמיים.
למדתי שגם באמירה המעצבנת של הסבתות "אתה גבר והיא אישה, מה עוד צריך?" יש מן האמת.

לא נכנס כרגע למורכבות של הוצאת הכוחות על פגישות מיותרות.
פעם ראשונה שאני מסכים עם מה שכתבתאוויל מחריש
ואין לי מה להאריך מעבר לזה.
אתה לא נעלבלגיטימי?

אם מישהו מציע לך הצעה שממש, אבל ממש לא בכיוון?

בין אם זה מישהו שאתה מכיר, אוהב ומעריך, ומנסה להכיר לך מישהי שלא באיזור חיוג הרלוונטי, כך שנראה שאותו אדם לא מכיר, אוהב ומעריך אותך בהתאם?

 

וכנ"ל כשמדובר בשדכן, 

נניח שאמרת לו שחשוב לך שהמיועדת תהיה נמוכה ממך בלפחות 5 ס"מ, והוא מציע לך מישהי שגבוהה ממך ב-5 ס"מ. האם אתה אומר לשדכן (ולעצמך) - יש לי דרישות שהוא לא מכבד אותם, או שאתה אומר לשדכן (ולעצמך) - על אף שזו נקודה שחשובה לי, אני סומך על התחושה של השדכן ואברר בכל זאת? (הגיוני לי שהתשובה כאן תלוי מה הקריטיון הספיציפי, ולא תשובה כללית).

 

שמעתי אמירות משדכנים, שהם שואלים מועמדים מה הם רוצים ואז מחפשים להם שידוך שהוא בדיוק ההפך ממה שתיארו.

 

אני עדיין תוהה מה מבדיל את אלו ששידכו עשרה זוגות מאלו ששידכו 300.

נדירלאצעיר

מסיבה מאוד פשוטה - צמצמתי את "הרשימה" שלי מאוד לדברים שבאמת קריטיים לי ואני מבהיר שהם באמת קריטיים.

עד היום עובד לא רע. מדי פעם מציעים גיל לא רלוונטי ואני דוחה בנימוס.

 

ואת הכבוד שלי מזמן קברתי כשזה מגיע לשידוכים. מעדיף לא לפרט אבל עושה כל מה שביכולתי כדי לקדם, כולל לבלוע צפרדעים לא קטנות. 

 

מה זה מבחינתך הצעה ממש לא בכיוון?

לכל אחד הכיוונון הוא אחרלגיטימי?

אבל באופן כללי, מישהו שלא עונה על הדברים הקריטיים (וכל אחד מגדיר לעצמו מה קריטי).

 

לדוגמה, אדם שלא שומר על ההלכה (ולא שואף לשם. לדוגמה: מצהיר על עצמו שלא שומר נגיעה.).

אז כשמישהו מציע לי אדם כזה, אני תוהה לעצמי מה הוא חושב עליי ועל שמירת ההלכה שלי.

המממלאצעיר
מעולם לא חלמו להציע לי. אולי באמת כדאי להדגיש את הנקודות החשובות לך יותר.

אולי גם חושבים שנשים מתגמשות יותר ברמה של הבעל, במיוחד בגילאים מסויימים.
אני חושבת שצריך ראש גדולהפי
ומידת חסידות וענווה <br />כולנו צריכים לעסוק בזה אם רואים מישהו רווק כן לחשוב עליו
שואלת בכנותלגיטימי?

(אני לא יודעת עד כמה את נעזרת בשדכנים, אם לא, דלגי)

 

האם אלו מידות שפגשת אצל שדכנים? ושדכנים מוצלחים?

 

האם שדכנים מצדיקים בעינייך את הסטיגמות עליהם?

שלוש מידות בשדכניותלאצעיר
הראשונה - מלאה חסד ורצון לשם שמיים. ירבו כמותה בישראל.
השניה - כח אחר מעורב בה. גם כמובן רוצה להיטיב אבל שמחה בכבוד, תשלום וכדו'. גם מכובד מאוד.
השלישית... - זו שנהנית להטיף לאנשים, לשלוט עליהם ולהרגיש שהם בכף היד שלה. במיוחד שלא מרשים לעצמם להשיב כגמולה כי אולי דווקא היא תביא את ההצעה המתאימה?
עדיף שלא תתקרב למקצוע ובכלל.

כמובן שזה לא חותך. המידות האלו מעורבות במידה מסויימת אצל כולן, השאלה מה היחס והמינון.
בציבור הדתיהפי
זה לא כמו החרדי.. שדכנית יכולה להיות גם חברה שלך מהשירות.. או חברה של אחותך.<br />ובכל מקרה מניחה שגם אנשים שעובדים בזה למחיתם(למרות שטרם פגשתי)<br />צריך לזה עדינות ענווה, ראש גדול . כמו שכתבתי והנקד שלי שכל אחד יכול להיות שדכן אם יפעל בראש גדול וחשוב המידות שכתבתי
אבא שלי עוסק בשידוכים כבר שניםתמיד בבטחה

והוא אומר שיש שתי שיטות: להתאים במדויק כמו פאזל, או לזרוק ולראות מה נדבק. ואי אפשר להגיד איזה שיטה יותר טובה...

מה שנכון..טליה)
קרה שחיברתי 2 זוגות שלא באמת חשבתי שיש קשר חוץ מזה שהם נואשים והתחתנו ב"ה. נפלאות דרכי הבורא
יאוש חיבר לא מעט זוגותלאצעיר
חלקם אפילו מוצלחים.
נכון לגמריטליה)
איזה דבר נוראי להגידהפי
"חוץ מזה שהם נואשים", זה מרגיש לי פשוט לא נכון , פוגעני , ומוזר
אני נותנת למי שאני מציעה הצעותטליה)
את כל המידע שיש לי כולל רשמים אישיים<br />אם הם מחליטים ללכת על זה זה עניין שלהם ,לא מרגישה צורך להתנצל על זה.עובדה שהתחתנו, מה שאומר שסה"כ הייתי שליחה להפגיש ביניהם אם הייתי מסתירה או מיפייפת הצעות זה דבר אחר.
יש אנשים שצריכים סהכ הצעה כדי להתמלא חזרה באופטימיות, שווה להציע גם אם חושבים שלא כ"כ מתאים ..
את משדכת אותם??הפי
ואת קוראת להם נואשים ?
לא שדכניתטליה)
אבל יוצא שיש רעיונות פעם ב. לא יוצא לך לשמוע חברה שלך כמה היא נואשת ושבורה
ואז מתעורר לך החשק לעשות לה טוב. מה יותר טוב מלתת תקווה מעשית במקום הרצאה?
אומייגדהפי
אבל אני לא קוראת לה נואשת זה מעליב מאוד
הלו אפשר להרגעטליה)
אני לא קוראת לה (שם ממוצא)
"לאה הנואשת" בכל מקום
זה המצב הרגשי שהיא/הן/הם הייתה/היו בו.
לפעמים כועסים ,שמחים, מרוצים,מאוכזבים....
וגם מתייאשים.
מה הזעזוע לא הבנתי.

המשפט הזההפי
זוגות שלא באמת חשבתי שיש קשר חוץ מזה שהם נואשים .. ואמרת שלפי זה שידכת
כן זה הזוי מצטערת
בסדר..טליה)
אני מרגישה עם זה בסדר גמור
יש דברים שהצורה שאתה מספר אותםאני77

לפעמים גורמת לזה להישמע מאד אחרת מאיך שהסיטואציה היתה באמת.

 

את בטח מדמיינת משהו כמו - "הממ.. יש פה נואש ונואשת - בואו נחבר ביניהם!"

אבל זה יכול להיות גם - "לאה ממש מחפשת וקשה לה, ואני רוצה לנסות לחפש, איזה בחורים אני מכירה? אה נכון, יש את ראובן, שאני לא יודעת אם הוא ממש הטיפוס שלה, אבל אולי היא תרצה לנסות בכל זאת, וגם הוא בכלל אין לו הצעות, אולי שווה להציע ולתת להם להחליט אם זה מתאים להם? אז אני פשוט אספר להם מה שאני יודעת ושהם יחליטו..." 

 

האמירה הזאת קצת צורמת לילגיטימי?

 

"לזרוק ולראות מה נדבק" מרגיש לי שפוגע באנושיות שלי.

 

למרות שאני רואה שזה באמת דברים שקורים - יש כאלה שיורים צרורות במטרה שאחד יפגע.

בסוף זה כן מיומנות מסוימת לשדך. נגיד, לי פחות ישחסדי הים
מיומנות כזאת כי אני חושב בעיקר על רעיונות ופחות על אנשים.

יש אנשים שעם קצת מאמץ יכולים לשדך.

מצד אחד, כשלונות בדייטים זה דבר טבעי, ורוב הדייטים יהיו לא מוצלחות, אבל כן צריך לקחת את זה בחשבון, כי לאנשים מסוימים זה כן יכול לפגוע בהם (אם כי לי אישית זה פחות מזיז הכישלונות).
לגבי המשפט האחרוןלגיטימי?

אם הבנתי אותך נכון, אתה מדבר כלפי השדכן - 

ייתכן שהצעה שתציע תהיה פוגענית (בדומה למה שכתבתי כאן: אתה לא נעלב - לקראת נישואין וזוגיות).

 

השאלה שלי כלפיך הפוכה -

בהנחה שזה שדכן שעובד בשיטה של להציע כמה שיותר הצעות ולתת לאנשים עצמם לפסול - הרי יש לא מעט כאלו. אם כך, האם באמת יש סיבה להיפגע מהצעה כזו?

(והאמירה הזו אולי קצת מזכירה את רבי זכריה בן אבקולס, לא?)

התכוונתי יותר שיש אנשים שיפגעו מהדייט או הקשר.חסדי הים
נכון שלאשר הצעה צריך קודם כל את ההסכמה של הבחור והבחורה, אבל לפעמים במודע או בתת-מודע סומכים על שדכן, במיוחד אם הוא יודע להציע את זה באור חיובי ומושך, אז יש לו חלק בכישלון של הדייט או הקשר.

שוב, אני אישית פחות נפגע, אבל יש אנשים שכן נפגעים מהחוויה של הדייט.
אני מקווה בגיל 70 לחצות גם מאות שידוכיםברוקולי
שיתוף מעניין
בעז"ההפי
"לחצות מאות שידוכים" זה דו משמעי...פשוט אני..
מקווה שתגיעי לזה הרבה לפני לגיטימי?אחרונה
מכיוון שאינני ראוי להיות הגאון של הדור,חסדי הים

אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.

"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".

כי חזקיהו חשב שהמטרה של ילדים זה רקארץ השוקולד

אם לא יהיו רשעים,

על כך אומר לו ישעיהו:

"בהדי דכבשי רחמנא למה לך - מאי דמפקדת עליך למיעבד"

 

ובעברית למי שלא מכיר את המדרש:

חזקיהו ידע שבניו יהיו רשעים אז הוא החליט לא להתחתן כדי לא להביא אנשים רשעים לעולם, ישעיהו בתגובה מתנבא שהוא ימות צעיר כעונש על כך. חזקיהו מחליט לשאת את בת ישעיהו כדי להפחית סיכוי לכך ומתפלל לרחמים וזוכה לחיות ואכן יצא לו בן רשע בשם מנשה המלך ועוד בן שמת צעיר.


 

חזקיהו מבין שהוא טעה ומנסה להוריד את הסיכוי לכך שיהיו לו בנים רשעים ובכך הוא כנראה לא טועה בנסיון להוריד סיכוי.

יש לי בכלל סיכוי?מה כבר ביקשתי

אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...

לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.

עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).

הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.

זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".

מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."

וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?

זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...

חושבת שהדברים מצריכים שיח מעמיק הרבה יותרנגמרו לי השמות

כדי להבין עד הסוף מה כל אחד רוצה בעצם להגיד

כלומר לפותח עצמו או לכל אחד אחר - ממש ללכת עם הסיפור כולו והתמונה השלמה והרחבה ולהעמיק בה כמה שצריך בעולם האמיתי מול האדם איתו מדברים (שיכול להיות מהמשפחה / חברים / איש מקצוע) העיקר שהדברים יהיו מבוררים.

כל אדם הוא עולם ומלואו ובפני עצמו

וכל סיטואציה היא בפני עצמה ורחבה ושלמה

וגם הצד השני בקשר שלא מובא כאן באריכות מטבע הדברים

וגם כל מה שעולה מתוך דיאלוג ישיר

מה אתה / אני / כל אדם אומר עד הסוף

מה השני שמע, מה השני הבין,

וכן הלאה דיאלוג רגיל שיכול להיעשות בזמן אמת ובצורה עמוקה שלו רק פנים מול פנים או בשיח ישיר ואמיתי.

 

כי כך בכתיבה בשרשור זה ממש מרגישה שלא ניתן להעביר עד הסוף את הדברים / או שאי אפשר להבין עד הסוף למה השני מתכוון / או שאי אפשר להעמיק כמו שצריך בכל הנקודות בצורה רחבה ושלמה באמת.

ראיתי עכשיו זוג בדייטהפי

הבחורה כמעט מתעלפת מקור

והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..

הבנת מה אני אומר?

אחי , היא בעולמות עליונים

ביטקוייןמשה

זה באמת מקום לרחף בו.

כמה קשה לומר קר לי?בחור עצוב
בנות תמיד צודקות ובנים תמיד טיפשים וחסרי תשומת לבצדיק יסוד עלום
יותר קשה מלאכול סרטים אחר כך שהוא לא שם לב אלייךיוני.ו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

ברור שהיא צריכה להגידהפי
לא ציפיתי שידע לבד
הצעתי לכמה בחורות את המעיל שליבחור עצוב
כולן סירבו. אולי הגיע הזמן לכבס אותו. 
נראה לי שזה בסיסי להיות רגיש למזג האווירadvfb
כדאי שיהיה תשומת לב מצידוארץ השוקולד

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

 

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

חחחח לא נראליהפי

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????


והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים


קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

אז תקבעו מראש במקום סגורבחור עצוב
ואי אני חושבתהפי

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.


שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

אז אפשר לעבורבחור עצוב

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).


אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

ברור שאמרתיהפי
סוף טוב הכל טוב?בחור עצוב

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

אפשר להגיד בטל ומבוטלהפי
לא הבנתיבחור עצוב
קורה לי הרבה בשרשור הזה
אולי זה דייט בין הראשוניםמישהי נשואה

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

את ההרצאות בנושא כלכלה שהיית נושא בפני😂יעל מהדרום
אשה היא לא יועץ השקעותבחור עצוב
אשה היא אכן לא יועץ השקעותאריק מהדרום
אבל אתה הולך לאחד את ההון שלך וההון שלה להון אחד.


זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.


המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.


וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

זה לא אומר שצריך לאכול לה את הראש על זה בפגישותבחור עצוב
ולגמרי אין לי בעיה לקחת אחריות על הצד הכספי בקשר. לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכל. 
אכן לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכלאריק מהדרום
אבל בנושא הספציפי הזה זה מאוד חשוב לעבוד יחד כי ישנן החלטות מאוד גורליות.


אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.


אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.


וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אתה יודע שזה בערך מה שקרה בקיבוציםמשה

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

אני תוהה אם מספיק ששני הצדדיםארץ השוקולדאחרונה

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

חחח גדולהפי
שדכנים לחוצניקים ודומיהםTachyon

האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם? 

אתה יכול לפנות אלי במסר (לא בשיחה אישית) ואתן לךחסדי הים
מספר של שדכנית שעוסקת בזה.
אשמח גםראומה1
התחתנתי לתוך קהילה של חוצניקים רווקיםתמיד בבטחה

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

פניתי ראומה1
יש קהילה של חוצניקים רווקים כאן? סקרנת...מתוך סקרנותאחרונה
זה סביב ישיבת מיר?
תודה רבה! אם יש עוד איזה שדכנים מאזור בית שמש?Tachyon
הרהורים בעקבות שירשורים: למי לדעתכם יש יותר סיכוי?יוני.ו.

ולמה

 

1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"

 

2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
 

נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.

 

(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)

מסכים ומחזקאביעד מילוא

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

אתה מה זה צודקadvfb

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

לא הבנתיהרמוניה

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

לראשון יש יותר סיכויadvfb

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

 

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

תלוי ביחס בין כמה שהוא חושב שהוא פריק ומוזרנוגע, לא נוגעאחרונה

לבין כמה שהוא באמת

שוב נר בלי ביתאנונימיכלשהו

כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.

בעז"ה שנה הבאה 'נר לבי בית'חסדי הים

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

היום זה עדיין "זאת חנוכה" וההשפעה עדיין קיימתנפש חיה.

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

 

 

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

רק לומרנגמרו לי השמותאחרונה

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

איך עוברים את הפגישה השנייה?אביעד מילוא

יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)

💁🏻‍♂️אבטיח ברזילאי

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.


אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

זה לא שאין איתי אווירה נעימהאביעד מילוא

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

מחזק אותךאבטיח ברזילאי

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

יוצאים עם בחורות בשלות יותר…מבולבלת מאדדדד
אולי כדאי גם לחפש בחורות גדולות יותר
^^^ארץ השוקולד

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

כפי שכבר אמרובחור עצוב

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

משקיעים יותרהפי
ומנגד משדרים נחת נעימות
אולי לבדוק בעדינות את הנקודה הזאת בבירוריםadvfb

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אם יצאת עם כמה בנות, ואף פעם לא הגעת לפגישה שנייה-לגיטימי?אחרונה

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

לבנותמישהי 1
אני מנסה לשדך כמה שרק אני יכולה ואם יש לי עצה בשבילכן היא שהתמונה שאתן מעבירות תהיה הכי וואו שיש
את מתעלמת מהשאלות שלי. ולא בפעם הראשונהלאצעיר

כמה מתוך הזוכות האלו התחתנו בשנות ה30 לחייהם? ובאיזה הפרש?

פי כמה וכמה כמות יש הפוך?


לגבי בעיות - יש ב2 הצדדים. לא על זה מדובר. בגילאי 30+ לא מדובר על בעיות, מדובר על *טבע*. זו עובדת חיים שהפוריות של האישה נחלשת מוקדם יותר. זה מה יש.


אני כבר באמת לא רואה טעם בהמשך הדיון הזה. אני מביא עובדות ומציאות ואת חולמת לשנות את כל העולם לחלומות שלך.


מאחל לך שתמצאי את הנכון לך ובעיקר שלא תתני לשטויות כמו פער גילאים מוגזם *בעיניך* לתקוע אותך. 

אולי יעניין אותך