איך זה בשבילך?פורחת מבפנים

האמת, שזה מפוצץ לי את המוח. אני שבועיים לא אוכלת, מפתיעה את עצמי שמצליחה להירדם בלילות. כל כך הרבה קורה. לא הכול קשור בהכרח לחתונות, לרווקות, אבל הרבה מאוד כן. וממילא כשאת רווקה, איכשהוא, כל דבר קשור לזה. זו לא המהות שלי, אבל זה חלק מהחיים שלי וזה נכנס לכל מקום. עבודה חדשה, סיום של התואר, זוגיות חדשה (אם אפשר לקרוא לזה ככה), אירועים במשפחה, שינויים דרמטיים בחיים. אני מסוחררת, מפוחדת. ישנם ימים שפשוט בא לי להתפטר מהכול. ובתוך כל זה אני מנסה להבין אם אני רוצה אותך כבן זוג או לא. איך? קשה לי להתעלם מכל המשתנים האחרים בסיטואציה. אולי אני סתם ממשיכה את הקשר הזה, כי החיים עמוסים ואין לי זמן לחשוב? אולי זה כי יש שינויים דרסטיים בחיים שלי והכול ממילא מרגיש לא יציב, ואתה נשמע כמו יציבות? אולי זה כי השינוי הפך אותי לבודדה פתאום? אולי זה כי כולם מתעסקים בשלהם ולא ממטירים עליי מיליארד שאלות אחרי כל דייט? אולי זו בריחה מהחיים עכשיו בכלל? אני טוחנת לעצמי את המוח, מנטרת כל פעולה שלי. איך מחליטים כזו החלטה? יש כל כך הרבה משתנים.

ומה יהיה כשכל הדרמה הזו תיגמר? כשהחיים יחזרו למסלולם הקבוע פחות או יותר, גם אם הנתיב יהיה קצת אחר, האם גם אז זה ירגיש נכון? אולי הצורך ישתנה, אולי פתאום אני אקום בבוקר ולא אבין מי אתה בכלל ומה ראיתי בך? וזה תמיד הרי יכול לקרות, וזה תמיד הפחד. לקום יום אחד בבוקר ולגלות שהדברים הם לא כמו שחשבת שהם. לגלות שטעית, לא אמדת נכון את המציאות, לא חישבת במדויק את המספרים ובמקום שאחד ועוד אחד יצא שניים (ואחר כך, מי יודע, נגיד, שבע), אחד ועוד אחד יצא אפס גדול, שחור, ריקני ומיותר. תחושת אפסיות שתשתלט עליי. ואי אפשר לדעת את זה מראש! לא ניתן לחשב לאן החיים יקחו אותנו ובכלל, בלתי אפשרי לחשב אנשים, אני כבר יודעת את זה הרי. אז על מה אני סומכת פה?

קשה לי לסמוך על עצמי. אני לא מאמינה ביכולת שלי לקבל החלטות טובות עבור עצמי. אז מולך, או מול כל גבר אחר שיעמוד כאן, זה הופך בלתי אפשרי. הרי רק אני מולך, רק אני רואה את זה, רק אני אבחר בך ואצטרך לבחור כל יום מחדש שוב ושוב ושוב. אני נקרעת בין הצורך, שלא לומר הנואשות, לשים את הראש ולהירגע, סוף סוף לומר 'יהיה בסדר, דברים מסתדרים, וגם כשהם לא, אני יכולה ורוצה להתמודד איתם', לבין הדחף השתלטני להגיע לתוצאה מדויקת שאיכשהו תבטיח שיהיה בסדר.

ובתוך כל זה אני אומרת, גם עכשיו בסדר. קשה, מאתגר, מלמד, ובסדר. מכל זה אני אלמד, מכל זה אני אתקיים ואהיה ואצמח.

הרבה חיזוק ועידודadvfb
את כותבת יפההפי
נשים דעתן קלהלאצעיר

כל פעם שאני קורא תגובות כאלו אני מהרהר במשמעות המשפט הנ"ל.

מצד אחד - חז"ל אמרו (וזה מספיק כמובן) ובנוסף בחוויה האישית שלי רואים את הצד שבו הדעת הוא הצד הפחות מוביל באשה (לעומת הרגש).

מצד שני - איך אתן מצליחות להחזיק את כל התסבוכת הזו בפנים? ועוד להבין אותה?

וואלהפורחת מבפנים
לא בטוחה שזה דווקא קשור למאפיין נשי של ״דעתן קלה״. דווקא בתחושה שלי זו הדעת שרוצה לחשב את הכל ולהיות בטוחה, ולא הרגש.
אבל מישהו צריך להחזיק את המורכבות של העולם ולא אכפת לי לעשות את זה מדי פעם.
זה בדיוק הצד השני שהבאתי בתגובהלאצעיר
גרמת לי לחשוב.
אני שונאת שגברים אומרים את זההפי
הכוונה זה לא שאין דעת פחות מהגבר..
זה כבר שלך..לאצעיר
למה את שונאת? ומה זה משנה אם גבר או אשה אומרים?

לעניין - יש 2 כוחות עיקריים שמובילים את החיים - הרגש והשכל. האדם מנהחאת דרכו במאזניים בין הכוחות הנ"ל.
" נשים דעתן קלה" - אצל נשים כאשר שמים על כף המאזניים את 2 הכוחות האלו *על פי רוב* צד הרגש יכריע את המאזניים על פני השכל.
אם מעדיפים ניסוח אחר - צד הרגש יותר בולט באשה. יותר טוב?
זה משנה זה כמו שאני אגיד לך כל רגע בינה באישההפי
יותר מבאיש
אומרים לך כל רגע "נשים דעתן קלה"?לאצעיר
ואין לי שום בעיה עם "בינה יתרה". להיפך. אני מחפש בנרות את הבינה היתרה שלי.
אני מברך כל בוקר בשמחה גדולה "שלא עשני אישה" על כך שהקב"ה בראני כמו שאני.
יחד עם זאת ודווקא בגלל זאת אני יודע גם את הצד החסר שבי ומצפה ל" עשני כרצונו" שלי.
זה חסרון שמאפשר, מוביל ודוחף להשלמה הגדולה ביותר.

עצם ההכרה שיש בינה יתרה באישה *מחייבת* הכרה בנשים דעתן קלה ולהיפך.
זה משפט שמנופפים בו הרבהadvfb

כנראה שלא אתה.

בכללי, שגבר אומר מה 'נשי' ואישה אומרת מה 'גברי' בעיניה, זה באופן טבעי יכול ליצור חוסר נעימות. (גם כבן/בת אותו מין אומרים על המין שלהם/ן, אבל זה פחות בולט במידה מסויימת).

למה?לאצעיר
למה ההכרה בהבדלים מובילה לאי נעימות? במיוחד אם מגיע ממקום של הערכה?
לא ההכרה בהבדלים מביאה לחוסר נעימותadvfb

אלא הסגנון שזה נאמר. הסגנון של חז"ל לא תמיד מתאים לסגנון המדובר ברחוב. בסלנג. שחז"ל אומרים דברים יש להם מגמה, כיוון, מסר. כאשר אומרים את המשפט עצמו מחוץ להקשר שלו הרבה פעמים זה יכול להוביל לחשיבה לא מחמיאה ביחס למדובר. הסגנון של הגמרא זה להביא הרבה משפטים פשוטים שלעיתים סותרים ואז לפשר ביניהם ע"י פרשנות (אוקימתא למשל). כך גם המשפט "נשים דעתן קלה" נאמר בהקשר מסויים. לפעמים יש גם דברים נכונים מבחינת המציאות, אבל העניין הרגשי מאחוריהם הוא לא נאמר.

כבר שתכתוב משהו שנשמע לא טוב על נשים מבחינה ריגשית שזה יתקבל על הלב כנראה שתצטרך להסתייג במפורשות מכך, כי המשפט הזה לא תואם את השפה של הרחוב.

לא מסכיםלאצעיר
ופירטתי בתגובות הקודמות שלי. ממש לא רואה בזה פגיעה, להיפך.
בכלל השפה שלי שואבת המון מהעולם שלי שמורכב מלימוד ב"ה.
ואני לא רואה את עצמי" צריך" להסתייג מדברים, בטח כשמדובר על חז"ל.
"פגיעה" זה דבר שתלוי ב"נפגע" עצמו בלבדadvfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך י"א בסיון תשפ"ג 17:26
<p>בנאדם יכול להפגע מדברים שרוב האנשים לא נפגעים מהם. לפגוע זה לא בהכרח לא מוצדק. לפעמים פגיעה יכולה לקרות ממעשה שהוא מוצדק. אבל זה שזה מוצדק זה לא אומר שזה לא פוגע. ככה גם בתרבויות שונות. סימן שמבחינתנו הוא "אוקיי , מעולה" ומרמים את האגודל למעלה  (כמו "לייק) בתרבות אחרות הוא יכול לפגוע בבנאדם אחר.כך גם בעניין הזה - אם מדברים בשפה של הרחוב אז "נשים דעתן קלה" ישאר מושג לא מחמיא. אם מדברים בהקשר של הגמרא אז הוא יכול לספר עוד סיפור אחר לגמרי.ממה שאני מבין, סיפרת את זה והתכוונת לתוכן העליון של הגמרא, אך אנשים מתייחסים לזה אוטומטית בשימוש של השפה ברחוב בעניין הזה (זה ממש לא אידיאלי אבל זאת המציאות). לכן אתה כשעלצמך לא פוגע, אך יכולים להיות אנשים שמרגישים חוסר נוחות בשפה הזאת, גם אם זה לא 'מוצדק', זה פערי שפה. ואם כבר פתחנו את הנושא -כבר אדם פוגע במשהו, זה לאו דווקא אשמתו.אך אם בנאדם נפגע מאדם אחר, אותו אדם יכול לעזור לו רק בזה שהוא מראה שאכפת לו מהרגשות שלו וזה לא עובר לידו.</p></p>
כשמנופפים במשפטים תמיד זה יוצא שיטחיadvfb

מחזק את דברייך דהיינו

יש לה בינה יתרהחדשכאן

איפה כתוב יותר מהאיש?

וכמו שכבר אמרו אנשים חכמים:

בינה זה להבין דבר מתוך דבר

בינה יתרה זה להבין דבר מתוך כלום 

נידה מהברגוע
"מ"ט דרבי דכתיב {בראשית ב } ויבן ה' [אלהים] את הצלע מלמד שנתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש"
אלוף אתה!חדשכאן
..הפי

1. ענה לך. (:

2. מה רצית להגיד בזה :

בינה זה להבין דבר מתוך דבר

בינה יתרה זה להבין דבר מתוך כלום 

(למרות שלא שמעתי על להבין דבר מתוך כלום)

ההבדלים בין גברים לנשים הם תיאור של המציאות,חושבת בקופסא
לא הכתבה שלה. 'אנשים בדרך כלל מתנהגים ככה' ולא 'אנשים צריכים להתנהג ככה'. יותר מידי אנשים מתייחסים לזה כמו חוקים נוקשים ומקובעים.
כשמישהו מתחיל לתאר לך איך הקבוצה שלך אמורה להתנהג *במיוחד כשהוא לא מאותה קבוצה* זה בהחלט מעצבן.
מישהו?לאצעיר
מדובר על חז"ל. וכפי שפירטתי - מדובר על פי רוב, לא תמיד.<br />זה כן דבר יסודי בהבנה את מהות האיש והאישה וכפי שכתבתי כאן:<br /><br /><a href='/forum/t1372027#14876142'>אומרים לך כל רגע "נשים דעתן קלה"? - לקראת נישואין וזוגיות</a>

ובכלל כתבתי על המחשבות שלי.. מי אמר לה איך להתנהג?
תחשוב על ההקשרadvfb

אמרת את זה ביחס לפריקה שמישהי כתבה.

לא חושב שהתכוונת לזלזל חלילה אבל המשפט הזה בקלות מקבל פירוש שלילי או שנוטה לשלילי גם אם לא התכוונת.

^^^^הפי
כנראה שאני לא מובןלאצעיר
כתבתי שדווקא הפריקה שלה גורמת לי להרהר על העומק והדעת *שכן* קיימים בה.
תודה לכבודוהפי
עתה יצאתי להשכילך בינה, רוח ניתן בהן יתירה.חסדי הים
הגיגי בינה האזינה, בינה גבורה הקשיבה.
מלאה דעת קדושים, נחוץ לכל הקנינים.
אשרי המחזיקה בה, מאלפי כסף יקרה.
אנוש לא ידע ערכה, קשה לעמוד על מקומה.
מקום העושר והחירות, שם מתחבא הפנימיות.
קטורת של ריח בשמים, מקור החיים העליזים.
אמא המקננת על בניה, הפורשת את אברותיה.
החודרת לעמקי המציאות, ומטהרת אותה בזכות.
קולה ישמעו לאומים, ממראה יתפעלו כל העמים.

וואו וואו וואוברגע קטן עזבתיך
עבר עריכה על ידי ברגע קטן עזבתיך בתאריך י"א בסיון תשפ"ג 18:43
מאוד מזדהה עם הצוות חשיבה וסוג התסבוכת. <br />הרבה הרבה כוחות, ואת כותבת באמת יפה.
עצוב לקרואחדשכאן

נשמע שיש צורך בעזרה חיצונית.

ייעוץ, טיפול, משהו.

חבל בגלל כל מיני חשבונות לא קונקרטיים להפסיד דברים.

את במו ידייך הורסת ולא מאפשרת לטוב לבוא (לא בכוונה כמובן!) בגלל אותן החשבונות.

בהצלחה!

עכשיו יותר התבוננתי במה שכתבתadvfbאחרונה

ותפס אותי הקטע הזה והותיר בי רושם מסויים - "קשה לי לסמוך על עצמי. אני לא מאמינה ביכולת שלי לקבל החלטות טובות עבור עצמי. אז מולך, או מול כל גבר אחר שיעמוד כאן, זה הופך בלתי אפשרי. הרי רק אני מולך, רק אני רואה את זה, רק אני אבחר בך ואצטרך לבחור כל יום מחדש שוב ושוב ושוב. אני נקרעת בין הצורך, שלא לומר הנואשות, לשים את הראש ולהירגע, סוף סוף לומר 'יהיה בסדר, דברים מסתדרים, וגם כשהם לא, אני יכולה ורוצה להתמודד איתם', לבין הדחף השתלטני להגיע לתוצאה מדויקת שאיכשהו תבטיח שיהיה בסדר."

 

המפגש עם הזולת תמיד מפגיש אותנו עם עצמנו. לכן, ממה שאני מכיר ומאמין הגיוני שהקשיים והאתגרים שמפגשים אותך לא באו יש מאין, מסתבר מאוד שהם קיימים בעוד מקומות בחיים שלך. המפגש עם הזולת בדייטים הוא המפגש הכי עוצמתי ולכן הוא מלמד עלינו המון, והוא גם נחווה בצורה מאוד אינטנסיבית. מה שאת מתארת הוא לא ייחודי רק לך וכל אחד חווה חוסר יצביות ברמה כזאת או אחר, במיוחד בשלב הזה בחיים. נשמע מהמתח שאת מתארת שיש שני אפשרויות - או להרגע ע"י האמירה "יהיה בסדר" או להגיע לתוצאה מדוייקת שאיכשהו תבטיח את זה שיהיה בסדר. אלו נראים לי שני קצוות מאוד מנוגדים אך בעלי מכנה משותף - האמונה שיש ודאות. ואז כשאין את האמונה הזאת - נורא. נראה לי שאמון הוא מוליד ודאות מסויימת אך היא מסגנון מסויים. זאת לא ודאות של נבואה. זאת ודאות של קשר מאוד חזק. איך זה עובד? אדם בוחר לתת אמון באדם אחר, שנראה לו שווה את זה, הוא משלם מחיר מסויים של סיכון ואז מקבל תשובה מהניסיון הזה - לפעמים האמון לא 'הצליח' ואז האדם משלם את המחיר שהיה מוכן לשלם אותו, לפעמים זה מצליח, איזה כיף, ואז נדרש מהאדם להתקדם ברמת האמון, ושוב, לבחור מחיר מסויים שהוא מוכן לשלם ואז לראות אם הוא מפסיד את המחיר הזה או שהוא מתקדם לשלב הבא. שמעתי אמירה יפה של הרב שרלו שהוא אומר שהבחירה להתארס עם משהו/מישהי זאת הבחירה ללכת למסע לעבר הלא נודע עם הבנאדם שאפשר לסמוך עליו ביחס למסע מהסוג הזה. אמון נוצר כזה נוצר כמו שהוא נוצר עם חברות או בקשר עם בני משפחה או בכל קשר אחר. ללכת בהדרגה נראה לי זה הסוד של העניין. זה מה שעלה מהרהורים אישיים, מקווה זה הוסיף.

על שמירת נגיעה (כן, אני מניח שלחלקכם זה נדוש)מתוך סקרנות

אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.

 

אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.

 

הנה דוגמאות:

 

 

 

 

למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).

אני מפספס פה משהו?

 

אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.

 

 

אל תדאג אתה רושם לבחורההפי
הכי רגועה שאי פעם תזכה להכיר
מה עושים עם הלחץ שמשתלט לי על הגוףלחוצת חתונה

לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים

אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.

והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.

בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.

תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.

קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.

אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.



מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?

בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי

מזל שאת קיימת אחותיהפי
שואל מתוך ענייןאריק מהדרום

יש כאן ביקוש למאמנים לחתונה?

וכמה אתם משלמים למאמן אם כן?


אין לי קשר לפרסום בערוץ 7, שואל מתוך עניין.

לאהפי

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

אני מעריך שמתחילים לצרוך את זהפתית שלג

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

לא לקחתי, אבל ממש לא מזלזלadvfb

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

לאLavenderאחרונה
לא יודעהפתק

בן עשרים.
ש"ב.
רוצה להקים בית. מרגיש מוכן. 
עם מי אני מדבר? מה אני עושה?

תודההפתק

מעריך ממש את כל העונים.
מאחל לכולנו תקופה טובה ושוולה וכל אחד ימצא את זיווגו בקלות ובשמחה.

(שמעתי סגולה נפלאה להגיד כל יום את פרק קיט בתהילים + שיר השירים, שמעתי על כמה חבר'ה שזה הריץ להם את הענינים)

בהמשך לשרשור שליאשר ברא

לא יודעת איך מוסיפים כאן.. אבל זה היה הדיון על האור והעוצמות שלי.


לענייננו.

יוצא לי ללמוד הרבה על נושא השידוכים וזוגיות, גם כי זה חשוב לי מאוד. ובעיקר כי לא הגעתי מבית שיש לו מודל כ"כ בריא לחיי נישואין.

אחרי שהייתי קצת בסערת רגשות בחוויה שלי שם..

נרגעתי והתחלתי לעשות קצת חשבון נפש עם עצמי.

והמסקנה הברורה היא שאני 'מבטלת את הנשיות שלי' ואז מלכתחילה לא נותנת לאיש להשפיע משהו.

שוב זה יושב שם על איזשהו שורש שנמצא בתהליך פירוק תודה לה'.


אז השאלה, לא יודעת אם היא מכוונת רק לנשים-

או שהיא מחולקת.

מה זה להיות אישה נשית? במובן הרגשי.

איך זה בא לידי ביטוי? איך אפשר להתחבר יותר לצד הזה שבי? (שנפגע קצת בדרך בעקבות כל מיני דברים).


בסוף באמת רואה בחוש איך ככל שאני עושה יותר עבודה עם עצמי לפרק את החסמים מגדילה בי את הרצון להתחתן וגם מרגישה שיותר מדוייקת לעצמי, מי אני. מה אני רוצה..

אולי זה גם רלוונטי לכל השאלות כאן על איך להגיע להצעה רלוונטית.

לכתחילה וגם תוך כדי, להתקלף מהקליפות הגנה של עצמנו ולהבין כמה עבודה עצמית עוד לפני שהחצי מגיע חשובה מאוד!

בגדול, אלו דברים שאמורים להיות טבעיים ופשוטיםמתוך סקרנות

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.


אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.


לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.


ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.


יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).


למה את מתכוונת כשאת אומרת נשית?אונמר

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

 

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

 

 

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

יפה שאת ככה עובדת עם עצמךנוגע, לא נוגע

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.


צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.


אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.


קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.


יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".


אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.


אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.


ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".


יש דמיון בין אישה לילד קטן?!חושבת בקופסא

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

 

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

 

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

 

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

 

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

תכתבי מה שבא לך, אבל אל תהפכי אחרים לאיש הקש שלךנוגע, לא נוגעאחרונה

ואל תוציאי דברים מהקשרם

 

רק שתדעי, שרוב הבתים לא בריאים במובן של גבר-אישהמשה

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

 

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

משה אני מסכים חלקית. כי איפה עובר הגבול?והוא ישמיענו

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

יש המון תיאוריות על גבריות ונשיות וזה מעולהadvfb

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

 

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

ממליץ מאוד על התכנים של יהונתן ומרים קלייןהסטורי
שעוסקים הרבה בכיוונים הללו.

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

קראת את "לדעת להיכנע"?זיויק
אהבתי את השאלהPaslash

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.

הצעותהתלמיד העייף

בטוח שיש כאן כאלה שהתמודדו עם התקופה שאני מתמודד בה חוסר הצעות במשך תקופה ארוכה נרשמים לשדכן ממלאים פרטים עושים שיחה ואז? דממה אין מי לדבר מחכים ומחכים בזמן הזה מתפללים עושים חשבון נפש סגולות ומה לא? אבל ההצעה מרגישה רחוקה מלהגיע מה אתם עשיתם בתקופות האלו זה פשוט מגיע באמצע ללא הכנה מראש יוצאים תקופה ארוכה יש הצעות זורמות ואז ביום בהיר אין שום דבר מחכים מחכים כבר חודש חודשיים וכלום כמובן זה לא מרכז היום יושבים לומדים הראש בתורה אבל הלב מצטמק שהסדר מסתיים שהיום מסתיים והצעה מניין? הרצון להתחתן להקים בית כל כך גדול שזה כבר מצער לחיות ככה שאפילו את ההתחלה את הנסיון אין, והייאוש בפתח כי ניסת לפנות לכל שדכן מתאים חברים עם פוטנציאל אברכים בישיבה ואין כלום

מה אתם עשיתם?

זה מגיע בגליםפתית שלג

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

 

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

מסכימה. שדכנים, שגרירים, קבוצות וכותפוחית 1
אמרת שבזמן שנפגשת הגיעו הצעות. תחזור למציעיםיהודי שואף לטוב

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

שאלה אישיתמאור אדרי
עבר עריכה על ידי מאור אדרי בתאריך א' באב תשפ"ו 17:10

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

מעולם לא שמעתי שבציונות הדתית זה שיקולהסטורי
טוב, לא ממש מעולם, פגשתי כמה טפשים, אגב מכל העדות, שהנושאים הללו הטרידו אותם. אבל כמעט כל חבריי ממש לא הוטרדו משאלת העדה של מי שמציעים להם.
מנותק מאד. ודאי שקורה.יהודי שואף לטוב
גם אשכנזים לא בראש של אנשים כל הזמן, גם אחריהם לא תמיד רודפים.
זה נכון - יש חבר'ה שחובים יבוש מכל הכיווניםהסטורי
אבל (כמעט) מעולם לא שמעתי שעדה זו שיקול בציבור הציוני דתי.
גר/ חוזר בתשובה הם לא עדהאשר ברא

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.


בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

תה בבונג (קמומיל) מרגיע וגם בריאאוריןאחרונה
מציאת הצעות רלוונטיותאיתן אלון

שלום, אני בשיעור ה בישיבת הסדר, על פי ההגדרות שאוהבים להגדיר אני "דתי לאומי תורני", מקפיד על הלכה לחלוטין, פתוח מאוד מחשבתית ואמונית, כלומר מברר כל סוגיה עד הסוף עד שאני מגיע לאמונה שבאמת משכנעת אותי ואני חושב שהיא אמיתית ונכונה, בלי לפחד שזאת לא אמונה "פופולרית". 

התורה זה הדבר המרכזי בחיים שלי, יש ליר כשרון בלימוד עיון, בין בהתמדה בלימוד ובין ברמת הלימוד, ואני מתכנן להמשיך בישיבה בשנים הקרובות ולהעמיק בלימוד (אני לא מתכנן להיות אברך כל חיי, אני מתכנן בשנים הקרובות להבין כיצד אני יכול לממש את היכולות שלי בצורה הטובה ביותר, ובזה לעסוק).

אני מחפש מישהי מחויבת להלכה ופתוחה מחשבתית שהאמת היא הדבר הכי חשוב מבחינתה, ומעדיף מישהי שלמדה תורה ברצינות במדרשה.

 

זאת הייתה הקדמה לבעיה שבאתי להתייעץ עם הקהל הקדוש עליה: איך מוצאים הצעות רלוונטיות למה שאני מחפש, ובאופן כללי לציבור שלנו?

ב"שגרירים בלב" לצערי לא הצלחתי בינתיים לקבל הצעות רלוונטיות, ואני לא מכיר אף מקום אחר רציני שמשדך בציבור בציבור שלנו. כל הדברים האחרים זו או מיזמים קטנים, שאני כן מנסה להירשם אליהם אבל אני יודע שהסיכוי להתאמה נמוך, או אתרי הכרויות שמהתרשמות בסיסית נראה שהם מותאמים לציבור יותר לייטי, או שדכנים פרטיים שזה משהו זר מבחינתי (אולי זו בעיה?). הבעיה הגדולה שלי היא שאני מהראשונים מבין החברים שמתחיל לצאת, כך שאין לי כל כך אפשרות להשתדך על ידי חברים.

אשמח לעזרה!

 

(גילוי נאות: אין לי ווטסאפ, אבל לא מסיבות מאוד אידיאולוגיות, אלא כיון שזה בזבז לי הרבה זמן. אין לי התנגדות מהותית לבת זוג עם ווטסאפ. האם זה מרתיע בציבור שלנו?)

לחברים שעוד לא נפגשו יש אחיות, בנות דודות, שכנותיהודי שואף לטוב

ואפילו, בשטח בשקט, כאחד שלומד בישיבה גבוהה, לחלקם יש חברות/ידידות מהעבר הלא רחוק.

החברים מהישיבה, מהשכונה, מהתיכונית, מהסניף.

יש בישיבה גם בחורים מבוגרים יותר, אברכים ור"מים.

אולי יש לך אחיות שמכירות.

לאמא שלך יש חברות.

פשוט צריך להציף בפני הרלוונטיים שאתה מעוניין.

אני שידכתי את אחותי לחבר מהישיבה. היא נתנה כיוון מה היא מחפשת (היא לא תיארה אותו, היא גם לא ידעה כ"כ, וזה מובן, אלא הזכירה תכונות שחשובות לה. בפועל הרעיון הגיע בעיקר מההיכרות). קיבלתי לא מעט הצעות מחברים מהישיבה, לאו דווקא בגילי, על אחות/בת דודה/פגושה.

כנראה שרוב ההצעות שתקבל (מאחל שלא תצטרך הרבה), לפחות. הרלוונטיות, תהיה ממכרים ולא ממישהו שמשדך כרטיסים.

יש איזו רשימה של פארקים גינות ומקומות נחמדים7410

בחוץ/ בפנים בירושלים? 

לא מסעדות או מקומות בתשלום (לפחות לא גבוה), משהו פשוט לזוג פשוט

וואי היה פה פעם משהו מושקע ממשזיויקאחרונה

אולי יעניין אותך