מה זה אומר עלי?

תחשוב קצת... ובכללי שים לב שלא ענית לשאלה - וזה הפלא.

מי או מה הוא הגבר השלם?

מי או מה היא האישה השלימה?

בניגוד למקובל כיום, הדמות המרכזי בתנ"ך היא התמים. השלם.

יש הבדל בין שלם למושלם. מושלם זה מי שכבר כולו עשוי. שלם זה מי שעדיין לא כולו עשוי אך הוא שלם במצב בו הוא נמצא.

המושלם היחידי הקב"ה. האדם יכול לנסות להיות שלם ובהחלט יכול להתחקות אחר בקשה צנועה (וגדולה) זו.

בכל אופן, בתור הדרכה כללי, נראה שכדאי להתרכז בחיוב השיטה היהודית הנכונה ופחות (לא לגמרי לא) בשלילת התרבות המערבית על חלקיה השונים.

נ.ב -

מיכל וולשטיין מספרת ששאלו את הרב יהושע שפירא בכנס הזוגיות השנתי שהם עושים האם יש אתה ה'בעל המושלם'? ולהתפעת כל הנשים הרב יהושע שפירא אמר "כן!" והסביר מיד "זה מי שתלמדי אותו להיות כזה".

הם אלה המאוזנים, או הקרובים ביותר לאיזון.

בכל תחום- המידה, מידתיות, כלומר איזון זה הטוב ביותר.

כך בתכונות ובמידות. וכך גם, להבדיל, ביופי החיצוני. חקרו ומצאו שהיופי המושלם הוא יופי שיש בו פרופורציה ואיזון.

לפי ויקיפדיה: "היופי מוגדר כמאפיין אובייקט (כולל עצמים חיים) ומבנה שיש בו איזון, סימטריה, פרופורציה והרמוניה בין מרכיביו השונים."

חשבתי על זה מעט.

נניח שתבקש ממני לתאר את שחקן הכדורגל המושלם -

האם זה שחקן שמשחק בכל התפקידים בצורה הכי מושלמת, או שיש קשר מושלם, וחלוץ מושלם, ובלם מושלם, ושוער מושלם וכו'.

לדעתי, בדוגמה הזו ברור שאין ציפייה לשלמות בכל התפקידים הללו, אלא שיש מושלם להתמחות מסוימת.

בשאלתך שאלת על הגבר המושלם, ולא על בן הזוג המושלם. או האבא המושלם או המפרנס המושלם. או כל תפקיד אחר שתכניס.

בין כך ובין כך, לא הייתי רוצה להתחתן עם אדם מושלם.

זה הזכיר לי שרשור מפעם - והופתעתי לראות שאתה הפותח שלו...

נראה לי שאתה מניח משהו שגוי - לקראת נישואין וזוגיות

שמוגדר על פי התבנית שאליה הוא צריך להתאים. 

אך כיון שאין תבנית אחת כללית לכל הגברים ו/או הנשים בעולם, אלא לכל אדם יש ייחודיות משלו - לא שייך לדבר על גבר מושלם או אשה מושלמת.

מלבד זאת, אני מאמין שההסתכלות שלנו צריכה להיות על המעלות שקנינו בעולם, והתבנית לא צריכה להעסיק אותנו כל כך. כן טוב שתהיה לנו בראש איזושהי תודעה של מציאות מושלמת - כדי שנדע איך לכוון את הכוחות שלנו, אבל עיקר מה שצריך לעסוק בו זה לבחור בטוב, וזה לא באמת משנה כמה התאמנו לתבנית.

אם אתה מדבר על הארכיטיפ הגברי בקדושה, לעומת הארכיטיפ הנשי בקדושה, 

אז דבר ראשון צריך לדעת שלא כל גבר צריך להיות דומה לארכיטיפ הגברי וכנ"ל לנשים, התכונות של כולנו מעורבבות, השאלה היא רק עד כמה אנחנו רחוקים מהארכיטיפ שלנו. אני כן יכול לקבל שבתבנית של נישואים אז כל גבר צריך להביא לפחות *קצת* "גבריות", וכל אשה צריכה להביא לפחות *קצת* "נשיות". אבל אז לא שייך לדבר על "המושלם" אלא רק על איך להביא את זה בקדושה, שזו שאלה די אחרת.

היא לא היתה מושלמת.

כי הרי אם היתה,

היתה רוצה אותי.

בס"ד

אם הוא מושלם אז איפה יש מקום בשבילי? 

חוץ מזה, מצטרפת לכל התשובות החכמות שמעלי.

(אה וזה לא אומר שאני לא אחשוב שבעלי מושלם, אבל זה יהיה מושלם עבורי, לא מושלם באופן כללי. הוא ייפול למשבצת הנכונה בחיים שלי ובמובן הזה הוא יהיה מושלם לחיים (באידיאל כמובן, מקווה שזה אכן יהיה כך))

מה זה הרכב המושלם ?

מה זה הרכב הכי טוב בעולם ? 

תעשה גוגל.

ספויילר. בלי להסתכל בגוגל,

אין כזה דבר.

אין הרכב הכי טוב בעולם.

יש הרכב הכי מהיר בעולם.

יש הרכב הכי חסכוני בעולם.

יש הרכב הכי נח בעולם.

יש הרכב הכי בטוח בעולם.

יש הרכב הכי זול בעולם

יש הרכב הכי יציב בעולם.

אבל אין.

אין הרכב הכי טוב בעולם.

עכשיו לנהגים.

יש נהגים שהכי חשוב להם מהירות.

יש נהגים שהכי חשוב להם חסכון.

יש נהגים שהכי חשוב להם נוחות.

יש נהגים שהכי חשוב חשוב בטיחות.

יש נהגים שהכי חשוב להם שהרכב יהיה זול.

יש נהגים שהכי חשוב להם שהרכב יהיה יציב (אחיזת כביש)

עכשיו -נניח- לצורך העניין שאין  מגבלה של כסף.

ונהג יכול לבחור כל רכב שהוא רוצה :

הכי בטוח, די מהיר, די נח, 

זה הרכב המושלם עבורו *תאורטית*.

אבל מאחר וכסף זה חלק מהמשחק.

אז הוא בוחר רכב :

די בטוח(לא הכי), קצת מהיר, מספיק נח

זה הרכב המושלם עבורו *מעשית*.

בעולם השידוכים.הכרויות זה אפילו יותר מורכב,

כי בהמשך לדוגמא, שם גם הרכב מחליט מי יהיה הנהג שלו.

לסיכום :

הגבר המושלם. הבחור המושלמת.

זו ההתאמה הטובה ביותר, 

שבזכותה אפשר לחיות חיים טובים יותר עם הסיפוק הגדול ביותר 

והרבה יותר קל למצות את כל הפוטנציאל שיש בכם לחוד, ביחד וכלפי העולם.

זאת אומרת, איפשהו בעולם יש לך את הבחורה *שהכי* מתאימה *לך* *ו* (ה*ו* כאן חשוב) גם חושבת שאתה מתאים לה,

 נגיד 92% התאמה או 95.2% התאמה.

אבל כדי להגיע אליה, אתה צריך להיות צדיק אמיתי (במונחים חילוניים, מזל גדול) 

במציאות :

מספיק שיש 70% התאמה ומשם *הפוטנציאל* זה שיהיו לכם אחלה חיים והמון המון אושר,

 כי כשיש התאמה סבירה ( מינימום 70%), השמיים הם הגבול *כשיש רצון טוב ומטרה משותפת*

זאת אומרת מכאן זה רק יכול -לעלות ולהשתפר- ואז תוך 5 שנים ו 10 שנים,

בגלל שאתם מכירים יותר ועוברים יותר דברים

גם ההתאמה בינכם עולה בהתאם.

 אם התחלתם במינימום 70%, אז תהיו כבר ב 77.3% וגם 84%.

וזו בעצם השאיפה של רוב בני האדם. שיהיה טוב וזה רק ילך להשתפר בצעדים מדודים. 

אף אחד לא מחפש את ההתאמה המושלמת -מיד-, אחרת אפשר לסיים את החיים בגיל 30-40 ולסגור הכל

 (שזה אגב מה שקורה לאמנים מצליחים מאוד, שהצליחו מהר מאוד והגיע גבוה מאוד שמשם זה רק ליפול לתהום כי אין בסיס חזק)

תודה

(הכוונה, תודה למי שקרא עד לכאן, 

כי אני לא הייתי קורא, אבל זה באמת יפה מצידכם למרות שאתם קוראים בשבילכם ולא בשבילי, אז שוב...תודה)

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת