מדי פעם אני מכין את עצמי בתור כהן מוסמך, למקרה שיקרה משהו חריג.
לא נבואה, אבל לפחות...מחשבה. הכרה. תודעה. הבנה (טוב מספיק..)
זה קרה.
זה קרה כשנפל לי סיר על הראש כשפתחתי את ארון המטבח,
סיר לא גדול, דווקא קטן, אבל התחתית שלו עבה ומכובדת (סולתם כסוף קטן בקיצור)
ובזמן שקפאתי וסגרתי את העיניים תוך כדי שאני מנסה להבין מה קרה כרגע וכמה זה באמת כואב...
פתאום זה קפץ...לי...מול העיניים (כשהן סגורות)
כמו פלאש כזה..וממש ראיתי את האותיות כתובות...ממש מילים אבל בבום כזה...
מילים שקשורות לזה שלצידנו...
זה שאיתנו גם ברגעים החשובים של החיים...
אני מתכוון לביטוח לאומי...
לביטוח לאומי יש את המאגר הכי גדול של הרווקים בישראל.
למשרד התחבורה יש תמונה של כל אחד בשחור לבן.
כל מה שצריך לעשות זה לשלוח מסרון לכל רווק בישראל אחרי גיל 25
(זה הגיל שהמח כבר סיים את התפתחות שלו)
ו....לומר לו ״אם תאשר לנו להוסיף אותך למאגר שידוכים לאומי באתר -הקיים- -שלנו- , בחודש הבא לא תצטרך לשלם ביטוח לאומי. מתנה. עלינו נשמה״
זהו. כאן התעלפתי.
תודה.



