אבל אלה לימודים בתחום התכנות... וכן, עם המקום שאליו העולם מתקדם נראה לי לימודים חשובים

אני כבר גם עובדת בתחום, אז בכלל שווה

מה שכרגע מונע ממני ללהמשיך 

1. הלחץ מהעומס

2. טירוף של שיעורי בית שלא משאיר מקום לחיים

3. להשאיר את תינוקי אחרי המעון אצל בייביסיטר ולא לראות אותו מלא זמן

4. שוב, הלחץ העומס מבחנים שיעורי בית עבודה תרגול אוףףףףף קשה!!!!

בסופו של דבר זה יקדם אותך וישפר אותך מבחינה תעסוקתית, יהיה לחץ והרבה אבל זה זמני וזה יעבור.

תחשבי איך להרגיע את המצפון, אולי להיות עם התינוק יותר בשאר הימים?

אם את לומדת קרוב אולי לקפוץ אליו מידי פעם.

להשקיע בבייביסיטר טובה העיקר שתהיי רגועה.

חבל להפסיק כשאת כבר בחצי, זה לא שעכשיו את מתחילה מחדש.

זה נראה שיותר תתחרטי אם לא תמשיכי, מאשר אם תמשיכי

אם זה תכנות, אפשר לעבוד מהבית. להגמיש, לעבוד בשעות מאוחרות, להשלים בסופשים וכו'.  הלימודים קשים אבל אם התקדמת בשנה האחרונה כשאת בהפסקה אז יהיה לך יותר קל כי חלק מהחומר את יודעת כבר.

ילדה (שהייתה) חולה או משהו כזה באותו יום ונשארתי איתה בבית.

מתוקה

ותזכורת לעצמי להגיד איזה מאמי

זה עובד לכולם.

אבל בהחלט יש מצב שאם אני הייתי שולח תמונה כזאת לאישתי אני הייתי ישן על השולחן בלילה 

לא הייתי משאיר ככה לבד.

אבל במרחק יד לצורך שניית צילום לדעתי אפשר.

התרחקתי לתורך הצילום.

שפות? כל מיני. אוהב בעיקר vue 3 עם JS בצד לקוח ובצד שרת #C.  יש גם שפות כמו SQL  שאני שולט בהן ועוד כל מיני.

ערוץ 7 ספציפית כתוב בקליינט ב VUE ובצד שרת ברובו VB.net שהייתה השפה המועדפת עליי לפני 10 שנים.

נכון.

יש מצב להוסיף אימוג'ים נורמליים?

אולי לפרוס את זה יותר.

או רק אחרי שהבעל יסיים ללמוד.

אולי להוריד בגודל המשרה בעבודה.

ובקשר לזה שחמותך שומרת על התינוק.

תצאי מנקודת הנחה שהיא לא חייבת.

והיא עושה לך טובה ענקית. כן גם אם היא לא מחליפה/מחתלת/משחקת איתו

עצם זה שהיא שומרת זאת טובה ענקית.

לא חושב שתצליחי למצוא מישהו אחר (גם בתשלום) שיסכים שהתינוק יהיה אצלו עד 10 בלילה 

אני תמיד אומרת שלחכות עם ילדים עד אחרי הלימודים.. אבל זו רק דעתי, הרבה לא מסכימים

גם את וגם בעלך לומדים בשני ורביעי? אי אפשר שאחד ממכם יחליף ימים ואז יצא שהתינוקי ישאר עם אחד ממכם?

בכל אופן, לא לוותר על הלימודים!!

זה יפתור חלק מהבעיות?

שנה הבאה בעלך עדיין בלימודים? אולי יש אפשרות לשנות ימים?

זה באמת מורכב עם ילד.

אם תהיה הקלה מסויימת בעוד שנה, אני לא בעד להתאבד על זה עכשיו.

בתמונה הגדולה זה סך הכל עוד שנה של פחות משכורת, ומצד שני שנה של לחץ נפשי ושנה משמעותית לילד❤️

את נהנית מהלימודים, את עובדת בזה ורוצה לעבוד בזה.

אז או לראות אם אפשר לפרוס, ואז זה לא כל הקופה התינוק או הלימודים. אולי יש סמסטר קיץ ולבעלך חופשת סמסטר? אולי חלק בזום וככה תחסכי זמן נסיעות? לא יודעת מה האפשרויות אבל הייתי בודקת.

ובאמת לחפש מישהי אחרת לתינוק ככה תצאי יותר ברוגע במקום שזה יוסיף לחץ

לדעתי ממש כדאי למצוא דרך לסיים את התואר. לפרוס יותר אולי, להקטין משרה באופן משמעותי לשנה הזו גם אם זה אומר שלא תחסכו או אפילו תקחו הלוואת סטודנטים (זה מקובל בעולם, ויש לזה הצדקה כלכלית. כמו השקעה, את משקיעה בלימודים שיתנו תשואה בעתיד)

הבריאות הנפשית שלכם היא דבר חשוב שלא כדאי להתעלם ממנו...

בהצלחה

האם סיום הלימודים באמת קריטי בשביל ההתקדמות בעבודה?

אני יודעת שיש מקצועות שבהם אי אפשר לעבוד בלי תואר מסודר.

אבל עד כמה שאני מכירה, דווקא בתחום התכנות הכישרון והיכולות הם משמעותיים הרבה יותר מאשר תואר אקדמי.

מכירה אישית מהמשפחה הקרובה כמה שעובדים בתכנות, עם הרבה כישרון ובלי תואר.

ועוד אחד שדווקא יש לו תואר שני (במתמטיקה, לא בתכנות), אבל הוא אמר שאפילו לא ביקשו לראות את התואר כשהוא התקבל לעבודה...

באופן אישי אני לא הייתי הולכת על המשך הלימודים, בתנאים שתיארת.

כמובן שתחליטי מה שנכון לך. יש פה מספיק שכתבו שהדבר הנכון הוא להמשיך. אני מביאה את הצד השני...

(למעט מקומות ממשלתיים)

מבחינה טכנית, כל אדם יכול לחרטט בקורות החיים כראות עיניו, לכתוב שהוא היה מצטיין דיקאן באוניברסיטה ומצטיין הנשיא בצה"ל.

נדיר מאוד מאוד שמישהו מבקש לראות אסמכתאות.

יצפו מאדם שהצהיר שלמד, לדעת את החומר...

ומעבר לזה, אם מתישהו כן יבקשו ממנו ויגלו ששיקר, זה יכול ליצור בעיית אמון עצומה.

וואו, כמה עברנו מכתיבת הפוסט

אז קודם כל, בעלי בירר אצלו בלימודים

בגלל שזו שנה אחרונה בלימודים, הם יורדים ללימודים של יום אחד בשבוע וגם זה יהיה בזום..

ובכלל בשלישי (אני לומדת שני ורביעי)

יש םה הקלה מאוד משמעותית

בעלי עובד עד 18, כך שיוכל לאסוף אותו כבר ב 19 (מקסימום..)

עכשיו רק נשאר לוודא שיש לנו באמת סידור עד 19

ובכלל הציעו לו קידום בעבודה, שזה סופר מרגש

אמור להחליט בימים הקרובים אם לוקח את זה, אם כן הוא כבר צפוי לסיים לעבוד ב 15 ויוכל לאסוף את הילד

זה פשוט מטורף איך כמה שינויים קטנים עושים את כל ההבדל

עכשיו נשאר לי רק הלחץ הנםשי מעצם הלימודים, אבל טוב - מעדיפה לחשוב על זה כמה שפחות..

תודה ענקית על המענה שלכם

ו - @נפשי תערוג אני כמובן מאוד מאוד מעריכה את חמותי,

אבל להבשאיר ככה ילד לא יודעת, לא הכי נעים..

אבל יחד עם זאת.

להכיר תודה גם על המעט (וזה לא מעט)

ואם כבר בקשר לבעלך.

קחו בחשבון שאי אפשר אפקטיבית ללמוד כאשר שומרים על ילד.

אני לא חושבת שהייתי משאירה ככה ילד באופן קבוע.

הידיעה שהילד שלך בידיים טובות שווה לא מעט.

כשיתחיל לזחול, ללכת, לדבר, ברור שהוא צריך השגחה וטיפול יותר מאשר "הוא עדיין חי"...

צריך שיאכילו ויחבקו וכו', בעיניי להחליף חיתול או בגדים אחרי שהקיא זה בסיסי ממש.

לא חושבת שאפשר ללמוד ככה בראש שקט.

אני חושבת שזה עלול ליצור ההפך מהכרת תודה - מרמור או חשדנות לאורך זמן, וזה לא טוב לאף אחד.

אני מנחשת שהיא פשוט עושה מעבר למה שהיא מסוגלת, לא נעים לה להגיד לא אבל התפקיד הזה לא באמת מתאים לה.

חיכיתי שמישהו יכתוב את זה...מכל מה שרשמה הפותחת זה הכי קשה לי 😔

ילד צריך טיפול מלכתחילה ולא בדיעבד

לא הייתי חוזרת ללמוד.

אפשר לחפש חלופות אולי, דרך הפתוחה או משהו.. למרוח לשנתיים במקום שנה..

להשאיר ילד באופן קבוע במקום שלא רוצים לטפל בו אי אפשר.

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?

זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".

אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".

אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

השאלה אם יש לו ברירה.

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת

הצלחה רבה 

למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.

מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.

הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה

יש לי המלצות..

מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.

מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?

מה היקף העבודה?

מנסה להשיג.

המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.

ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.

לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.

ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

והאמת בכלל לא מעניין אותי אישית אם זו הטרלה או לא..
לגופו של עניין, קודם כל חיבוק אחותי, קשוח ממש.
אני אישית נגיד, קנאית בהגזמה, בורכתי בבעל שלא מסתכל על אף אחת (
לפעמים זה גם מוזגם) ובטח שלא מדבר איתי על זה.
כמו שאמרו לך פה,
העלית את הנושא מולו, צריך לדעת שהתגובה מהצד השני תהיה כלשהי ואולי לא תמיד נעימה.
כמה דברים
1. למה הוא המשיך לחזור על זה כל כך הרבה, אמרת לו שזה לא נעים לך? מה דחוף היה לו לציין את זה?
2 הוא הבין בכלל כמה זה פוגע בך והתנצל?
3. לא ראיתי התייחסות כלשהי לזה אבל, חשבת מה זה גרם לו להרגיש כשציינת שבעל של מישהי אחרת בהה בך? אולי זה הכניס אותו למגננה למקום של פעולה הפוכה? נקודה למחשבה..

נשמע שיושב כאן משהו קצת עמוק יותר..
פתחת את הנושא לא מיד כשזה קרה אלא אח"כ, משמע הלכת עם זה תקופה עד שבחרת לדבר על זה באותה השבת.
במיוחד אם את אומרת שזה הולך בינכם,
כדאי לעשות פה עבודה.
קודם כל מול עצמך,
אח"כ אולי גם איתו
שוב חיבוק ענק...