אני רוצה להיות טוב אתה רוצה תרע
שמע את התפילות שלי ראה את הדמעות
הכל בשביל לקרב אותי לחזק לי תתפילות
אני רוצה להיות טוב אתה רוצה תרע
שמע את התפילות שלי ראה את הדמעות
הכל בשביל לקרב אותי לחזק לי תתפילות
הספקים:
כביסה
כלים
קציצות
שירותים
ארוחצ
טוב זה דיי ברור שהשניים האחרונים הן בונוס לא? בשעה הזאת של היום כל דבר זה בונוס
רבונו של עולם אני כלום בלעדיך
אבא תלחם בשבילי אבא אחרי הכל אני בן שך
מה אכלנו היום
שזיף
מולר עם קציפה בטעם פירות יער עם גלטין דגים שמותר לאכול עם חלי כי זה לא באמת דגים זה משהו מהעצמות שלהם ויש דעות שמותר גלטין דגים גם מדגים לא כשרים כי זה לא ראוי למאכל וזה עובר מלא תהליכים
עשר כדורי שוקולד?
וואו אנחנו ממש בריאים!
הוא נעלה מכל ענייני העולם הזה ומחיה ומקיים את כולו
וואו מזל שיש שירים ככה מכירים עוד ציטוטים נפלאים על מעלת לימוד התורה
כמו כן יש במקפיא עוגה לסיום מסכת שבת שלא נאכלה כבר יומיים בעקבות ארוחוצ בשריות נו נו
ובעצם זה לא שזה סותר
אפשר להרגיש שני דברים יחד במיוחד שהם לא הפכים
הבעיה מתחילה כשאני לא מעריכה את זה
אוף טאטע אני רוצה לשמוח בזה וגם להעריך את זה וגם לפרגן על זה
ושזה יהיה יותר קל ושההחלטות האחרות בחיים יהיו יותר קלות
מבינים. חח
אבל מה את עושה פה?
זוהי שאלה יפה
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול