בגירסה נשית וגברית..

אז לפחות הם יכולים פשוט לא לפסול אחד את השנייה

מוסיפה: לעבוד חזק על אהבה עצמית בריאה ואמיתית, כדאדם יאהב את עצמו הוא ישמח יותר להתחתן גם עם דומים לו ופחות יבער לו לחפש דווקא שונות וניגודיות ועוד דברים נוספים מעכבים.

זה הדבר הכי מושך שיש.

אין פתרון קסם חוץ מהשתדלות ותפילה.

י"ר שנזה לשמוח ולשמח.

רעים אהובים כשמחך יצרך בגן עדן מקדם"

אמרתי שזה מעלה.. באיזה פוזה אתה מצטלם?

אבל איפה אתה מצטלם? בחוף הים? בבית מדרש? יושב, עומד? וכולי וכולי

זה צילום מקצועי?

אם תתן תמונה על חוף הים בסטלה אף אחד לא יחשוב שאתה חנון.. 

בכל אופן, זה עניין של האדם עצמו שבוחן את התמונה עד כמה הוא מקפיד על התמונה, אפשר לקחת תמונה ולנסות לתת לה את הפרופורציות.

אני מצפה מבנאדם רציני שגם יבחן את הפרטים. אם זאת הצעה שיש היכרות, אז בכלל!

בכל אופן - אנחנו משתדלים עד כמה שניתן - השאר זה חסד של הקב"ה..

להדפיס תמונה במדפסת לייזר שחור ולבן  ולפרסם רק אותה.

כזו שרואים *פחות או יותר* מי אתה. לא מעבר לזה.

להמתין חודש.

אין הבדל ?  להוריד.

יש הבדל (חיובי) ? להשאיר.

אם יש הבדל חיובי והגעת לפגישות וזה ממשיך *לדייט שני*

בינגו,

אני הולך לרשום על זה פטנט,

כי לפעמים אנשים פוסלים בקלות יותר שהתמונה ברורה מדי ומרוב שזה ברור, 

אז גם רואים ״חסרונות״ שחלק מהם *זמנית* בראש שלנו, כי זה חדש לנו,  ואז הכי קל להקליק ״הבא בתור״.

הלוואי והייתי יכול להסביר את הכוונה שלי בצורה ברורה יותר.

בכל מקרה, אין לך מה להפסיד. רק להרויח אז שווה לנסות

ואם בא לך, תעדכן בהמשך.

בהצלחה.

יש מי שדווקא צריך "להפחית" קצת מהביטחון העצמי שלו כדי לא להרתיע את מי שמולו.

כל אחד מאיפה שהוא מגיע. 

אדם ששמח בחיים שלו זאת מעלה גדולה. אולי השמחה היא גם שסימפטום ויותר מדוייק לומר אדם ששלם עם עצמו. אדם שלם הוא ממש לא מושלם אבל הוא חצי שהוא שלם.

או שאני נפסל על פי נתונים יבשים או שאני לא יודע "לשווק" את עצמי בכתב. לכן אני מעדיף מפגשי/שבתות הכרויות, כי שם אני יכול להביא את עצמי באמת ובאופן טבעי וזורם ואז רואים שאני לא רק הנתונים היבשים אלא עולם ומלואו, כמו שכל אחד ואחת מאיתנו הם עולם ומלואו, ופתאום הנתונים הם לא יבשים והם חלק ממכלול חי, תוסס וכיף, ואז סוף סוף גם נוצרים החיבורים ואני לא נפסל על הסף.

הלוואי והייתי פשוט יכול להתחיל עם מישהי ביום יום אבל בתור דוס שמחפש דוסה, נראה שזה פחות מתאים כי זה נחשב לא צנוע ולכן אני מיד נפסל (לפחות מניסיוני האישי וממה שהסבירו לי כששאלתי בעניין).

שתהיי עצמך. 

אצלי זה הפוך - אני נתפס כמאוד רציני (ואכן כזה) אבל ההתנהלות הבין אישית שלי מלאה בהומור. 

למרות שאין לי ניסיון בכך ואני יכול רק לתאר לעצמי.

1. מדוע הצד השני פוסל את חברי הקבוצה הזאת? בגלל מראה חיצוני/רקע דתי שונה/מחלה כרונית? 

2. חברי אותה קבוצה יכולים להתמקד במה שחשוב להם באמת ובכך להרחיב את מעגל החיפושים. את רשימת המכולת כגון "בחורה בת 20 שאוהבת ספורט אתגרי ולומדת ליקוטי מוהר"ן" אפשר להמיר ב"בחורה שרמת ההקפדה שלה קרובה לשלי, ושכיף לנו ביחד". ואז אפשר לחפש את החצי השני בקרב עדות וקהלים נוספים: חוזרים בתשובה, גרים, עולים ועוד ועוד.

כמו כן, שדכנים ואתרי היכרויות אינם אמצעי החיפוש היחידים. אפשר להיעזר בקרובים, חברים, שכנים, מפגשים חברתיים ואפילו באתרי היכרויות שלאו דווקא מיועדים לציבור הדתי.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.