קראתי הרבה על כל הסיבות נגד עדיין החלטתי לעשות כי חוץ מזה שזה ממש יפה ומתוק בעיני

אני לא רואה את זה כ"חודרני" או "בוחרת בשבילה" אני בוחרת בשבילה עוד הרבה דברים,

חוץ מזה שעכשיו זה לא כואב לה, היא בכתה קצת היה נראה שמעט נבהלה, (חברה לי עשתה לבת שלה בגיל שבועיים והיא אומרת שהיא לא בכתה בכלל, ככל הנראה עדיין לא בפוקוס לשים לב מה קורה סביבה 🙂)

היא גם לא תזכור שעשתה עגילים פעם, מעטות הנשים שאני מכירה בלי עגילים כי לא אהבו, וזה כל כך בת ומתוק.

בקיצור לא ראיתי סיבה שלא.

עשינו לה זהב/ציפוי זהב, לא נרשמו בעיות. ב"ה

בשביל הילדים שלנו, הרבה יותר משמעותיים וקריטיים מעגילים.

מה שכן, אני לא עשיתי עדייןלילדה שלי בגלל החשש מאינפקציה וכו', שזה לא משהו שכיף לילדה להתמודד איתו, אבל לא בגלל שזה חודרני וכו'.

נגד כי:

- למה להכאיב אם אין צורך?

- זוכרת את ההתעסקות סביב זה גם אצלי וגם אצל הבת שלי. לא מבינה למה צריך לעשות את זה לתינוקת קטנה.

- תכלס, לא רואה בזה משהו חמוד.

- האושר שיש להן על הפנים כשהן עושות עגילים בגיל שזה בא מהן לחלוטין, זה משהו שחבל לפספס❤️

אבל יכולה לחשוב על סיבות למה כן

-בגיל קטן הם לא יזכרו שכואב (אולי גם פחות כואב, לא יודעת)

-עוזר להבדיל בין בן לבת

-פשוט יפה ואוהבים

הייתי פעם עם הבת שלי באישה מקום, היא הייתה אז עדיין פיצית, לבושה בורוד, שמיכה ורודה, הסדין של העגלה בצבע ורוד, בקיצור- משדר מאוד בת. עדיין מישהו דיבר עליה בלשון זכר, אמר משהו כמו ' איזה חמוד'..

אכן, זה לא תמיד עוזר (פעם מישהו שראה את התאומים שלי כתינוקות החליט שאחד בן ואחד בת, למרות ששניהם היו לבושים בכחול/ירוק...) -

אבל במקרה כזה גם עגילים לא יעזרו, לדעתי...

אבל גם לא בגלל זה אני עושה עגילים...

פעם ילדה חמודה שאלה אותי "זה בן או בת?"

אמרתי לה היא לבושה בורוד, מה את חושבת?

אז היא אמרה לי "גם בנים לובשים ורוד"

אני יודעת שאם תהיה לי בת בעז''ה לא אעשה לה 

אני לא מסוגלת לחשוב על להכאיב 

ואם יעשה אחכ דלקות זה גם כואב לתינוקת

חוץ מזה שבעיני זה לא יפה בכלל

פוגם בחמידות הטבעית של התינוקת.. 

זאת דעתי

באמת שלדעתי כל בת תרצה בגיל זה או אחר וזה חוסך לה את הכאבים כשהיא גדולה...

בגיל 4 יהיה לה יותר קשה בהרבה (לדעתי) לשבת על כיסא ולדעת שעומד לכאוב לה...

פה היא לא בכתה אפילו.  זזה בחוסר נוחות לשנייה אחת וחזרה לישון

ועשיו יש לה עגילים יפים

ואני אוהבת🥰

לא מרגישה שזה ’חדירה לגוף שלה’. זה לא חדירה. זה עזרה😁

אם היא כלכך לא תרצה- שתוציא את העגיל והחור ייסתם בסופי של דבר...

ולא, אני לא משווה. סתם נזכרתי. 

כמו שאני לא כועסת על ההורים שלי שעשו לי ניתוח כפתורים כשהייתי קטנה (אף שאצל אחים שלי הם כבר טיפלו בנוזלים באוזניים בדרכים לא חודרניות).

עגילים זה בשביל יופי נטו. לא מוכנה שאחרים יחליטו בשבילי מה יפה, במיוחד כשזה כולל פגיעה בגוף...

אבל היי, אני אתך בנושא הספציפי. גם לי אין חורים ולא עשיתי לבנות שלי (וגם לאמא שלי אין...). כשיהיו מספיק גדולות כדי לקבל החלטה כזו, אם הן ירצו - בשמחה.

אני גם לא אוהבת תכשיטים באופן כללי. וזה שקיבלתי תכשיטים כמתנה במהלך השנים לא עזר לי להתרגל אליהם.

זו פשוט אני, ולא הייתי רוצה שאף אחד, ולו יהיו אלה הוריי האהובים, יתערב לי בבחירות האלו שלי.

אבל הבת שלי כבר יודעת שהיא רוצה. אנחנו רק מחכות שהיא תהיה גדולה יותר כדי להיות מסוגלת לקחת על זה אחריות (אותי זה קצת מלחיץ...).

וכל האחיות שלי עשו בגיל כזה או אחר, חלקן גם כמה עגילים וחלקן גם נזם...

עגילים זה התכשיט היחיד שלי.

אבל גם אני לא עשיתי עגילים לבנות שלי עד שביקשו מעצמן

למה כן?

תינוק הוא חמוד ככ

למה צריך להוסיף משהו חיצוני?

האמת שממש קשה לי לראות תינוקת עם עגילים.

אצלי ביקשה ככ הרבה מגיל שלוש שבגיל ארבע עשינו לה והיא היתה מאושרת

לא נצפו טראומות בכלל

להיפך התרגשות גדולה

תינוקת טהורה

יופי טהור

בעיני עגילים בגיל הזה פשוט מכער אותן

עד כדי שממש קשה לי לראות את זה. ממש.

אבל לגמרי זכות ההורים...

אם זה בגלל הכאב אז אצלי בחיסונים היא בוכה יותר חזק ויותר זמן וגם הרבה יותר כואב לה

וזה לא מונע ממני לעשות לה חיסונים כי אני חושבת שזה מה שטוב לה.

וגם כאן, אני חושבת שטוב לה יותר לעשות עגילים בלי שכל הדרך היא פוחדת מהכאב וחושבת על זה.

וככה היה גם עם הבת שלי

🙃

זה גיל שהם לא מבינים וזה בדיוק שתי שניות..אני זוכרת שעברנו את זה ממש בכייף וזה לא כאב לה..הקפדתי למרוח משחה למנוע אינפקציה..

אני חושבת שזה מהמם וזה מאוד מוסיף

גם לבנות הבאות בעזרת השם שיהיו לי אני אעשה בגיל כזה

4 חודשים והיום היא בת 7 חודשים ובחיים לא ראיתי אותה נוגעת בהם.

וגם אי אפשר להוריד אותם כל כך בקלות, אני צריכה מאוד להתאמץ כדי להוריד אותם.

יותר מפחיד אותי חנק כשהיא זוחלת על הרצפה...

אבל עדיין יש כל מיני דברים שנופלים לילדים, וכל מיני דברים שנכנסים הביתה עם הסנדלים של הילדים 🤷‍♀️

והעגיל זה לא חרוז

ואפשר לקנות עגיל עם סוגר מחובר

אם את חרדית, וגדלת על זה , זה בוודאי יראה לך טבעי ויפה ומתאים לעשות לתינוקת

אם לא זה יראה לך לא טבעי, לא מכבד, לא הזמן וכו' וכו'

פשוט חבל על כל הדיון פה, כשגדלים על דפוסי חיים מסויימים לרוב האנשים קשה לשנות.

ספורות התינוקות שאני מכירה עם עגילים מגיל צעיר ולא חרדים. 

אני פשוט לא מבינה את כל ה’חדירה לגוף שלה’ ’החלטה בישבילה’ ’פגיעה בגוף’

לא יודעת אני אמא שלה, אני בגיל הזה מחליטה מה היא אוכלת, איפה ומתי תישן, כילו, ככה זה😅

וזה לא איזו התעללות ארוכת טווח, שנייה אחת שלא בטוח תכאב בכלל...

הקרובה ו/או הרחוקה, כולל שכנות, חברות וידידות לא עושות בגיל הזה.

אם כבר זה הציבור החסידי שישר מהבית חולים רצות לעשות עגילים.

יותר מזה- לתאומות שלי כולם שגעו אותי לעשות עגילים כדי שיוכלו להבדיל בינהן (הן זהות לגמרי)

ואני לא הייתי מסוגלת לעשות. (בנות 4 וחצי ועדיין לא עשיתי למרות שזה בהחלט יכול לעזור להבדיל)

עשיתי לבנותיי הגדולות כשהן בקשו באזור גן חובה/כיתה א'

הדבר האחרוןןן שעלה לי במח אחרי הלידה

איזה הגזמה 

אצלנו בבית חולים עצמו מציעים את השרות הזה לכל מי שיולדת בת

וגם אני לבת שלי עשיתי בבית החולים כשהייתה בת יום

אף אחד פה לא היה בהלם….. כאילו זה ברור כאן שעושים לכולן בבי״ח

לא יודעת אם יש אצליכם, פה קיבלתי דף עם פירוט של דברים שעושים לתינוק אחרי הלידה, וצריך לחתום אם מאשרים או לא (חיסונים, מקלחת, תמ"ל...).

יש לי שכנה ארגניטנאית שאמרה לי שבארגנטינה עושים חורים אחרי הלידה בבית חולים עצמו.

שבמרוקו היו מוציאים את התינוקות מהבית חולים עם עגילים חחחחח

אני עשיתי לבת שלי בגיל חצי שנה מרוצה בהחלט!!

אומנם לא מרוקו

אבל אבא שלי תמיד מספר שאחיות שלו יצאו מבית חולים עם חורים ושתי חוטים באוזניים... את העגילים קנו סבא וסבתא שלי- ושמו בבית 

זה מקובל יותר

בעיני אפילו יפה זה לא תמיד.. זה הורס את התום והטבעיות של תינוקת קטנה..

כשהם גדלות זה הרבה יותר משמעותי ומשמח. 

אם כי לא בגיל עד כדי כך צעיר. חשבתי לעשות לקטנה שלי אחרי שראיתי אצל פעוטה אחרת בגן, כשהיתה בת 9-10 חודשים.

מצד אחד חשבתי שאולי זה זמן טוב, כי עם הבת הגדולה שלי לא רציתי לעשות לה כתינוקת וכשביקשה בגיל גן אמרתי לה שנחכה לגיל בית ספר שתהיה קצת יותר בוגרת ואם יהיו זיהומים או משהו יהיה יותר שיתוף פעולה מצידה. אבל כשהגיעה לכיתה א פיתחה חרדה ממחטים ועכשיו היא מפחדת מזה.. היא בכיתה ד' כיום ואין לה חורים. אז לאור הניסיון איתה חשבתי לעשות לקטנה בגיל צעיר אבל מצד שני חששתי מזיהומים ושאח שלה או ילדים אחרים בגן יגעו בזה וימשכו לה.

אז בינתיים לא עשינו...

אני חושבת שלא כדאי כי זה בלגן דל אנפקציות והצמודים יכולים להבלע באזן או להתקע בבגדים ואם שמים חישוק יכול להמשך. וגם זה כיף ומרגש להן ללכת לעשות פעם ראשונה

בקשר לזה שזה הגוף שלה זה נכון אבל עובדה שרוב הבנות שמחות שעשו להן בגיל צעיר לא מכירה ילדה שלא.

הפוך מכירה בנות שהתבאסו שלא עשו להן כי עכשיו אין להן אומץ

אני באופן אישי גם מרגישה שזה צועק "הבת שלי לא מספיק חמודה/יפה" או שזה צועק "שלא תעזו להניח עליה שהיא בן".

ומילא ההצהרות האלו שבעיני אישית בעייתיות מאד -

זה בפועל להתאמץ בשביל יופי בגיל שבו אני לא רואה איך היא תהנה ממנו. האם סבתא וסבא ישחקו איתה פחות בלי עגילים? באמת מנסה להבין מה זה נותן *עבורה*, ולא עבור הוריה.

אני מבינה את מי שנגד..

אבל בעיני, רוב הבנות רוצות עגילים כשהן גדלות.

בגיל קטן זה הרבה פחות כואב, הן הרבה יותר נינוחות בשביל לטפל להן בזה כמו שצריך, ולשים את המשחה טוב כדי שלא תתפתח אינפקציה או זיהום בעזרת ה'

ואז כשהן גדלות כבר יש להן חורים בלי שהן תצטרכנה לסבול..

אבל אז ראיתי את אחיינית של בעלי, בת שנתיים וחצי שכל כך רוצה עגילים אבל פוחדת לעשות כי זה כואב.

וכל פעם שאומרת שרוצה לעשות מתחרטת ברגע האחרון כי זה כואב, ולא רציתי שהבת שלי תחווה את זה.

לי עשו כשהייתי תינוקת ולא קרה לי מזה שום נזק. שנים לא שמתי עגילים כי לא הייתי בעניין וכשרציתי התחלתי לשים.

והבת שלי מהממת גם בלי עגילים, ויש מי שחשבה שהיא בן גם עם עגילים 🤷‍♀️

זה לא מעיד כלום

אחיין של בעלי בן חצי שנה ונראה גבר גבר חחחח ועדיין מישהי אמרה לה "איזה חמודה"

מעניין מאיפה היא ראתה

אצל הבנים חשבו שהם בנות ואצל הבת חושבים שהיא בן, לא מפריע לי

לא קצת הגזמת???

"הבת שלי לא מספיק חמודה/יפה" ממש תלוש

בעיני זה חמוד, אני לא מורחת אלף משחות ואפילו לא אחת. בעיני זה יפה ואני חוסכת לה את זה כשתגדל.יחד עם סאת אני מבינה גם את אלה שלא עשו

אבל ממש ממש לא היה נעים לי לקרוא את מה שכתבת.

מה הקשר????

ואני רשמתי שזה תלוש, כי בפועל לבת שלי לדוגמא יש עגילים בגיל 3 חודשים ולקרוא את מה שכתבת היה ממש ממש לא נעים, וכן החשיבה שלך בעניי לא נכונה.

בעיניי עפ עגילים זה עוד יותר יפה. ולא כי התינוקת מכוערת אז בואו נייפה אותה, באמת... לא שייך לכתוב את זה בכלל

כל אחת שרושמת פה, רושמת את מה שהיא חושבת.

שגם לך לא היה נעים לקרוא.

ממש היה לי קשה לקרוא את מה שכתבת והגבתי גם אני את מה שאני חושבת/ מרגישה 🤷

והיא לא אמרה שהבת שלך לא מספיק חמודה או יפה חלילה,

אלא שבעיניה זה מן שדר כזה שנראה כששמים עגילים לתינוקת.

בראיה שלי זה גם ככה. ומן הסתם יש עוד.

אין מה לקחת אישית.

אם את עושה לבת שלך ושמחה בזה אז הכל טוב!

עד שהייתי בת 11 והיתה בטוחה שאני יודעת מה אני רוצה לבת שלי עשיתי בגיל שלוש וחצי חודשים כי ראיתי שבבית ספר של אחיות שלי לכל בת בכיתה א׳ כבר יש עגילים ואם אני יכולה לחסוך לה את הטראומה של לעשות את החורים אז למה לא עכשיו היא כמעט בת שלוש והיא מאושרתתתת שיש לה עגילים עפה על עצמה במראה

עשיתי כזה מוקדם כי ידעתי שברגע שתתחיל להושיט ידיים לדברים היא יכולה לשחק בזה וזה הפחיד אותי

נתחיל בזה שאני עצמי לא אוהבת עגילים ולא מבינה למה לחורר את הגוף בשביל יופי.

נמשיך בזה שאני עוד יותר לא מבינה באיזו זכות הורים יכולים להחליט לחורר את הגוף של ה*תינוקת* שלהם בשביל יופי. תינוקת רכה, בלי דעת, שמי יודע אם היא בכלל תרצה עגילים כשתגדל.

נוסיף לזה שעגילים יכולים להביא לסיכון בריאותי כלשהו, אינקפציה וכדומה, ואני לגמרי לא מבינה למה להכניס מראש תינוקת קטנטנה ורגישה לסיכון הזה, כשגם ככה יכולות להיות בעיות בריאותיות בגיל הזה.

אני לא נגד עגילים אצל בנותיי באופן מוחלט, אבל הכלל שלי הוא שהן יכולות לעשות לעצמן עגילים כשהן מגיעות לגיל שבו הן יכולות לטפל בעצמן במקרה הצורך, אם העגילים עושים בעיות בריאותיות. כי לי יש מספיק בעיות בריאותיות לטפל בהן אצלן ואצל אחיהן...

לא רואה את עצמי עושה לקטנה שלי עגילים בגיל הקרוב, אולי כשתגדל ותבקש. מספיק היא צריכה לעבור חיסונים שאני כמעט מעלפת מהם אז לחורר אותה מרצוני החופשי בשביל יופי? לא. היא מעלפת כמו שהיא וזה שהיא בת לא אומר שהיא צריכה לעשות חורים בשביל יופי, כמו שלבן שלי לא עשיתי כלום. אולי כי אני גם קצת פמיניסטית בקטע הזה. ובגדול נראה לי מוזר תינוקות עם עגילים.. גם נעליים בגיל הזה אני לא אשים. הם יצורים קטנים ומה שחשוב זה שיהיה להם נח.

חושבת שאולי גם תלוי חברה.. תכלס אם אני אעשה חורים לבת שלי זה יראה חריג בנוף גאן

בתור אחת שעשתה חורים בגיל 12.

אני מצטרפת לדעה של לחכות לגיל שהן יבקשו מעצמן.

סביר להניח שהיא תרצה עגילים גם ככה.

אבל בעיניי זה חלק מהחינוך של גופי ברשותי.

זה שיעור גדול להעביר לבת שלך כשתגדל, שחיכת לשמוע את דעתה ולא להחליט בשבילה.

נכון כהורים אנחנו לוקחים החלטות על הילדים גם בלי לשמוע את דעתם.

בעיניי עגיל זה לא המקרה, זה לא נצרך, היא גם לא נהנת מזה בגילאים האלה.

במיוחד שזה כרוך בכאב.

שעושה בגיל שבועיים. היא אמרה שזה כמעט לא כאב לה.

לטעמי זה לא ככ יפה לתינוקת קטנה, קצת תרבות של חסידים, למי שמכירה.

אני שיגעעתי את אמא שלי בגיל 4 שתעשה לי, אז נראה לי אחכה עם זה

אלא מחכה לגיל גדול שתחליט לבד.

גם לא חושבת שתינוקת צריכה תכשיטים, בעיניי זה מוזר.

לי עצמי אין עגילים עד עכשיו 🙈

לחורר את הגוף נראה לי פשוט רעיון מוזר

למה לבצע בתינוקת פרוצדורה שעשויות להיות לה סיבוכים רפואיים, ושכרוכה בכאב, בשביל אסתטיקה?!

בעיני הגיל המינימלי הוא כזה שבו אפשר לקחת אחריות על הצד הרפואי.

זה מה שאני אומרת לבת שלי.

ואם היא היתה רוצה אבל מפחדת מהכאב? שוין, לא חייבים.

ולא כאב בכלל

לא מבינה מה אמור לכאוב

הגדולה בגיל 4

אחריה ביקשה בגיל 3

והשלישית גם לאחרונה, בגיל 4

פמיניסטית בקטע הזה, הן מבקשות בוחרות איזה עגיל הן רוצות, הן יודעות שצריך לטפל אם מזדהם חלילה ומאפשרות .. 

אני לא עושה לה קעקוע (ברור שזה הזוי, רק לצורך הדוגמא) או משהו שיכול להיות ככ שנוי במחלוקת .

בדרך כלל בנות אוהבות ושמחות בעגילים, ואם היא לא תרצה- היא לא תשים ותמיד תהיה אופציה שפתאום תרצה באיזה אירוע או חגיגה (או שהחור יסתם)

הייתרון הכי משמעותי הוא שהיא לא מבינה מה התהליך ולא מפחדת מראש, לבת שלי עשו עם משחת אמלה והיא חייכה תוך כדי.

זה מוסיף הרבה חן ויפה

לא מצליחה להבין למה לא..

הזכות שלה על גופה הכול נכון.. אבל החור יסתם אם היא לא תרצה.. 

שלא יהיה זיהום

וכם אם כן אז שמים משחה ועובר

קרה גם לי כמבוגרת שעשתה חורים, ולהמון בנות סביבי בילדות ובבגרות, למרות טיפול מתאים. לא תופעה נדירה לדעתי.

וכמו שכתבתי יש דברים מפחידים יותר... אבל זה בטח כבר הרבה יותר נדיר. מצד שני לא מבינה מה כל כך חשוב בלעשות חורים לילדה ששווה את הסיכון אפילו הקטן הזה.

אם בגיל 3-4-5 היא תרצה אבל תפחד, אז בסדר גמור, לא חובה לעשות עגילים, מה הבעיה עם זה?

ואם לדוגמא היא תרצה מאוד להתגלש במגלשה גבוהה אבל תפחד לעלות? אז בסדר, תפחד. בשלב שהרצון יגבר על הפחד, היא תעשה את זה, בין אם מדובר על מגלשה ובין אם מדובר על עגיל.

אני מכירה את המנהג לעשות עגילים לתינוקת, זה לא מזעזע בעיני, פשוט לא מוצאת שום סיבה הגיונית לעשות את זה. והסיבה שאולי כשתגדל תקצה אבל תפחד, בעיני לפחות, לא משכנעת...

( וגם, לפעמים קורה לי שאני קוראת שרשור ומנסה לנסח לעצמי דעה, ובסוף אחרי הודעה מסוימת פתאום צץ לי מה שאני רוצה לכתוב באופן כללי... אז אני מגיבה אחרי ההודעה הזו... אז זה גם מה שקרה כאן, זו יותר הודעה כללית שפשוט אחרי ההודעה שלך הרגשתי שמתאים לכתוב

.. לאו דווקא כתגובה רק לך )

כי היא בגיל שהיא אפילו לא נהנת או רוצה את זה.

זה רק בשביל הכיף של האמא או בשביל אנשים אחרים - ובעיני זאת לא סיבה להציק סתם לתינוקת.

אפילו אם נעזוב את העור הרגיש שיש לתינוקות, ואת האפשרות הסבירה לזיהום או סתם לתגובות אלרגיות של העור, עגילים זה דבר מציק. 

ובלילה זה ממש מציק כי אי אפשר לישון על האוזן, כי אז העגיל נידחף ומכאיב. (זנ מציק לי בתור מבוגת, לא מסוגלת לישון עם עגילים, אז קל וחומר שלתינוקת זה יפריע)

אז האופציה היא או להשכיב אותה לישון עם עגילים, ושהם יציקו לה כל הלילה וימנעו ממנה לישון בתנוחות שונות. או להוריד לה כל לילה עגילים ולהחזיר לה שוב בבוקר - שזה גם תהליך מציק ולא נעים לתינוקת.

אגב, בעלי לא מסכים עם הדעה שלי. הוא מאוד רצה שנעשה לבת שלי עגילים. 

הבת שלי עוד שבוע בת שנתיים, והוא שוב העלה את הנושא של העגילים  

ניראה מה נעשה....

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כי בעלי שם.

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני

אין לי עצות, רק הזדהות

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...

כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...

(לא מדברת עלייך אלא בכללי)

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).