צעקות, דיבור לא יפה כאלה דברים

ועדיין זה קשה לשמוע.זה כואב כל כך

ומוזר כל כך שיש את זה אצל כל כך הרבה 

ואיך היא מקללת כשההורים הולכים מה נהיה???

עליה בעיינים עצומות

וככה היא מקללת וצועקת על תינוקות נשבר לי הלב שזה מה שהבת שלי חוותה שנה שלמה

ורק עכיו התעוררתי לבדוק

ועדיין עובדת במשפחתון

במעונות היבודה קשה, קסוצת ילדים גדולה ולא מתגמלת

לדבר לילד מגעיל זה רוע. ושום דבר לא יצדיק את זה.

אני ממתכוונת שאיך ייתכן כל כך הרבה נשים רעות כאלה בחיים בכללי ומצטברות במעונות 

אם לא מסננים עובדות, כל אחת יכולה להתקבל, גם המתוסכלות, או כאלו שלא מתאימות לתפקיד ומתוסכלות ממנו.

קשה להכיל אותם לאורך זמן

כל ילד עם מה שהוא צריך

תכפילי את זה ב  7/8/9/ 6

ותראי שזה באמת לא קל

ולפעמים מתפלקות מילים כאילו שמדובר במבוגרים שמעצבנים....

אבל אני כמעט בטוחה שרוב המקרים של הבית סלסול ועלבונות הם לא בכוונה אלא תוצאה מהמתח שמצטבר.

מסכימה שזה לא סיבה לזלזל בילדים או להשפיל אותם.

ממה שנשמע לי

מקרי הקצה הרעים מאד הם אלו שמדווחים.

יש עוד המון מטפלות חמות, מסורות , נהדרות , עם שליטה עצמית ! 

הם יחסית עצמאיים צועקת עליהם, מאיימת. זה כלפי הילדים

ועוד המטפלות מדברות בינהן לא בעברית אז לא הבנתי מה הן אומרות

עדיין פעוטות רכים.

אבל רובן לא

שומעת על הרבה מקרים ונחשפתי גם אני עכשיו מקרוב

ועוד אני גרה ביישוב והמטפלת מכאן. לא להאמין

גם המטפלת המדוברת היא וותיקה עובדת כאן שנים

מחשבה שעלתה לי אולי הן לא תמיד היו ככה ורק עכשיו קשה להן בסוף שנה?

ודייקתי את מה ש@חצילוש כתבה, כדי שאמהות לא ילחצו אם הן שומעות שהמטפלת כעסה על הילד שלהם. זה הגיוני ממש...

בבקשה לא להוציא את דברי מהקשרם. תודה.

עבדתי  מספר שנים ב4 מעונות.

אף פעם לא שמעתי קללות, הרמת קול כן לפעמים - אבל ממש לא מעשה שבשגרה.

מהניסיון שלי: ככל שהמטפלות דתיות / חרדיות יותר - כך היחס טוב יותר. נכון, אני מכלילה רצח, אבל זה מה שאני ראיתי.

צריך המון יראת שמיים לעבוד מול חסרי ישע.

כי זאת עבודה קשה.

גם להיות רופא זאת עבודה קשה ואבוי לרופא שיזלזל בגלל זה במהלך טיפול בחולה או ירשה לעצמו לא להיות מרוכז ולרשום משהו לא נכון כי הוא התעייף.

גם כאן אין מקום לסלחנות.

הנפש של הילדים חשובה לא פחות מהבריאות הפיזית (שאני בטוחה שטעות של רופא בגלל עייפות לא תהיה נסלחת).

מי שקשה לה מוזמנת לעזוב את העבודה ולחפש עבודה אחרת.

רק אמרתי שהשחיקה+ הייאוש לפעמים+ חוסר סבלנות

מוציא מהדעת

וכשזה עבודה יום יומית זה באמת קשה.

לא מצדיקה את היחס

רק הסברתי מאיפה אני רואה שהוא נובע.

אדרבה

הייתע מוצאה להשתלמויות חובה בנושא

לכל אחת שמטפלת.

אני לא אומרת שזה תקין

אבל פשוט זה המצב

כל פעם שאני רואה את המטפלות ואת הגננות של הילדים שלי רק באלי לנשק להן את הרגליים מרוב שאני מעריכה אותן

ואני גם אומרת להן את זה כל הזמן

אבל יש גם הרבה הורים שלא ככה מכבדים את הגננות

הם הרבה פעמים מרגישות לא מוערכות

וגם הרבה עובדות בזה מחוסר ברירה.. 

גם מצד המערכת שיש חוסר בכח אדם וגם מצידן, שקשה להן למצוא עבודה אחרת.

זו אלימות לכל דבר. זה מפחיד ומשפיל. לא רואה מקום להכיל את זה,סורי.

עם כל ההבנה לכמה שהמקצוע הזה סטרסוגני

מאז שכתבתי על הדאגה שלי פה לשמחתי הבן שלי משלשל אז נשאר בבית ואני חזרתי לנשום.

בדיוק היום חשבתי לעצמי מה אעשה שבוע הבא....

כדי לדעת אם אפשרי

החלון. לא גילית שהקלטתי. אתן חושבות שהיא תעשה עם זה משהו? אני סקפטית שהיא לא ידעה, כי היא מסתובבת הרבה בכיתות. וגם נותנת תחושה טובה להורים, מעדכנמבררת אפשר לפנות אליה בכל דבר. לא מבינה איך דבר כזה קורה מתחת לראדר שלה

היא היתה במעון באותו יום. גם שמעתי מההקלטה שהיתה בכיתה. לא בזמן שהמטפלת צעקה וקללה אבל בטוח זה דבר ששומעים מעבר לדלת

אבל אולי היא באמת הופתעה..

קיצר באסה ממש

שולחת לך חיבוק❤️ זה לא פשוט לגלות דבר כזה

עושים הכל כדי לדאטג לקטנטנים האלה, ואז זה..

שיש להם מוקדים בכל הארץ להשאלת מקליטים.

את יכולה להתייעץ איתם, יש להם כל מיני רעיונות איפה להחביא.

מוכרים כאלה עם בובות פרווה

ולהכניס בפנים ולתפור

אני עשיתי משהו דומה אבל עם תיק שהיה עליו נפח של דמות מסוימת

והוא הולך בלי מוצץ, יש לו אחד קבוע במעון שמקבל רק בשינה

וזה גם לא עוזר לי כי רוצה שגם בחצר ובחדר כושר ובכל מקום שהוא לא ליד המוצץ, זה יקליט

אם הוא לא עליו כל היום זה אחרת

אבל זה יותר טוב מכלום

שעת ההשכבה וההאכלה הןדי השעות הכי קשות ביום

אם המוצץ באזור בזמן הזה - זה מספיק טוב בעיניי

כן ילדים בוכים וכו' שזה הגיוני🤷

אבל לא מעבר

הם מבקשים לא לפרסם איפה שמים את המקליט אלא רק בפרטי. שלא יהיה כתוב באינטרנט לעיני כל.

גם אני רוצה לפנות אליהם...

לא יפה בכלל לקלל אבל זה משמעותי.

אני עבדתי במעון 4 שנים וכולן היו מקסימות.

מטפלת אחת עבדה באמת בחוסר סבלנות והמנהלת היתה מעירה לה ובסוף שנה פיטרו אותה .

יכול להיות שהיה לה יום עצבני באותו יום למטפלת שהקלטת.היא בת אנוש.

הייתי בודקת עוד יום נוסף.

לא מצדיקה צעקות גם כשאת עצבנית אבל אם זה ח''פ זה נסלח 

אי המטפלות בכיתה שמעו ולא עשו כלום, גם צחקו בינהן. הן מדברות גם בשפה זרה אז לא בדיוק הבנתי מה אמרו אחת לשניה אבל צחוק בינהן היה

וגם אם היה לה יום קשה והתלקה לה קללה ואיום אז פעם פעמיים מילא. אבל זה היה נשמע סדרתי

בעיקר סביב זמן הארוחות וההשכבה לישון

חשבתי שאולי היא קיללה לעצמה.

שזה גם בעייתי אבל זה לא כלפי הילדים.

חיבוק על כל החוויה הזאת😘

וקראתי לאחרונה

כי כל הילדים צריכים ליישר קו ומן הסתם לא הגיוני

לדעתי טוב שהוצאת אותה

וככל שאני נחשפת לעניין, אני חושבת שכל האמהות צריכות להקליט לפחות פעם אחת - פעמיים.  בין אם בשביל שקט נפשי ובין אם בשביל לדעת מה קורה במעון

לא חייב להרביץ לילד כדי להתנהג אליו לא יפה

ואווירה של קללות ואיומים זה בהחלט לא 'יום רע'

יש יום רע שמתבטר ב- אוף, קשה לי, שיישנו כבר

ויש יום רע שיתבטא ב- שילכו לעזאל

אם לא תישן, תראה מה יהיה לך

וכו וכו

יש הבדל בין הדברים

לא היה לי שמץ שדבר כזה יכול לקרות במעון מפוקח

זה כמובן לא מוצדק מכל כיוון...

אבל בשביל לקבל רושם...

אני גם מכירה את הקהילה הזאת והם אנשים כאלה טובים ומסורים.....

ממש מפתיע אותי מה שאת מתארת כי זה באמת ככ לא מתאים להם.....

יכול להיות שהמושגים של קללות שונים ממה שאני מגדירה קללה...?

אבל לא לשתוק. תוציאי החוצה !!!!

זה מתחיל בקללות ויכול להיגמר בגרוע מיזה.

תגידי למנהלת שהקלטת

תפני למפקחת.

תעבירי לשאר האמהות

לא לשתוק בבקשה! זה שלא תשלחי את שלך,

לא אומר שאחר יפגע מיזה.  

אווףףףףףףףףף!!!!!!!

להישרף אצל המנהלת. זה מקום קטן ואני חוששת מאוד ליצור מתח ביני לבין המטלות והמנהלת. אני יודעת שזה נשמע נורא 

אין לי איך לומר את זה יפה. אבל זו אחריות של כל אמא ואמא לבדוק לשים מקליט להפתיע בזמן ההשכבה והאוכל

לא לומר אצלנו אי דברים כאלה כמו שהיו כאן תגובות כאלה בשרשור

כמובן אם היתה כאן אלימות פיזית לא הייתי חושבת פעמיים ומיד רצה למשטרה

ואין לי בעיה לעשות זאת במקומך בדרך יצירתית.

הילדים לא אשמים בתנאים המזעזעים!! אבל ממש מבינה את המטפלות

ומבינה את האמהות

ומבינה את כולם

רק לא מבינה למה השק איגרוף זה הילדים????????!!!

אני רותחת על הנושא הזה. סליחה

שלה

היא לא יכולה לומר לא ידעתי

אחרות שלא לבדוק, לוודא

ועכשיו אני גם אשלח לה הודעה שיש לי מצפון ושתוודא ותבדוק את הדברים

במעון מול מקום העבודה שלי יש בלי סוף צרחות

לא אלימות חלילה, אבל המטפלות צועקות כל הזמן

ובחיים לא ראיתי חיוך על הפנים שלהן..

ב״ה איפה שהילדים שלי אני מרגישה שאחרת. מקווה שלא אתבדה..

(לפי השפה שהן מדברות בינהן יש לי תחושה שאני יודעת איזה מעון…)

נערך כדי למנוע זיהוי

ותגידי להם בדיוק מה את שומעת,

הילדים שם יכולים לפתח תסביכים לכל החיים. יש לך את הכח לעצור את זה

אני לא רואה אלימות!

חוסר סבלנות

לא מאירות פנים במיוחד

בכי של ילדים ללא מענה מידי

אבל לא אלימות, לא פיזית ולא מילולית

פשוט נשים יקרות שכפי הנראה לא מתאימות לתפקיד

וכנראה גם מחסור בידיים עובדות…

שחשוב לדעת דבר כזה

כי חוסר סבלנות שמתבטא כלפי חוץ- בחצר למשל, מתבטא הרבה פעמים בהזנחה או התעללות בחדרי חרדים

תראי לי מטפלת שעובדת במעון שלא מוצאת את עצמה חסרת סבלנות לפעמים....

אין חיה כזאת.

אני עם הילדים הפרטיים שלי חסרת סבלנות לפעמים. גם כלפי חוץ.

האם זה אומר עלי שאני מזניחה או מתעללת?

חוסר סבלנות זה משהו שאוטופית לא היינו רוצים שיקרה אבל בפועל הוא כנראה קיים בוודאות מידי פעם.

אני לא חושבת שיש מטפלת אחת בארץ שהיא נקייה מזה.

מה שחשוב בעיני הוא מטפלת שכן סהכ אוהבת ילדים, שמשתדלת לתת להם אהבה וחיבוק כשהיא יכולה...

וזהו.

בשאר הזמן והיום אני מצפה ממנה שתתפקד **טכנית** טוב איתם. שתחליף טיטולים בזמן, שתביא להם משחקים, שתאכיל אותם בזמן.

בגילאים היותר גדולים הייתי מצפה שתלמד אותם קצת מושגים, שירים...

לא מצפה ממנה כל היום לחבק את הילדים.

זאת מטפלת, לא אמא...

אם מטפלת חסרת סבלנות במקטעים לאורך היום/ חוסר הסבלנות שלה נמשך דקות ארוכות/ מדברת לא יפה או מתנהגת לא יפה בגלל חוסר הסבלנות, זה בעייתי.

גם הורה כזה הוא בעייתי.

הגיוני לאבד סבלנות מדי פעם, לא באופן קבוע, לא לזמן ממושך ולא להתנהג בצורה בעייתית בגלל זה.

הי יש אפשרות שתגידי לי באיזה מקום זה דרך אחת המנהלות , אני גרה במקום שמתחיל באות הזאת והעובדות במעון אצלנו הן מהקהילה הזאת , השבוע נכנסתי למעון בדיוק שמישהי צעקה על אחד הילדים ומאז אני לא רגועה. בדיוק מתלבטת מה לעשות עם הקלטה.  תוכלי להעביר לי את המיקום של המעון דרך המנהלות? 

חוץ ממקום אחד.. אבל אפשר להעביר דרכי אם יש צורך ואכן קיים בארץ עוד מקום כזה..

בלתי רגיל. חמה ועוטפת, ואוהבת, ואימהית ומצחיקה.

ואני לא גרה במקום שמתחיל באות הזאת. ומרגישה סתומה שעדין לא הבנתי באיזה מקום מדובר.

אבל יש מלא מקומות בארץ עם קהילות מהעדה הזו.

זה פשוט היה קל לזיהוי. זה לא אומר ח"ו שכולן כאלו.

ואגב, יש שם יותר ממעון אחד או שניים. 

מהקהילה

וגם באותו המקום יש כמה וכמה מעונות

שיש מדובר. אפשר דרכי באישי, תודה!!

@שומשומ

@אנונימית בהו"ל- רק לא דרך הניק האנונימי

חיבוק!

אני מבינה את המצב שאת נמצאת בו, אבל לטובת הילדים ששם ושעוד יבואו בשנים הבאות, תאזרי אומץ ותפיצי אם לא למנהלת אז לאמהות שם

זה ממש דיני נפשות

נא לשלוח עם מקליט!

לקפוץ באמצע היום- בזמן השכבה וארוחת צהרים

לשאול את הילדים אם הם מדברים

חשוב ביותר

לשלוח אותו עם מקליט

לא משנה באיזה אות מתחיל המקום😜

אז היות והוצאת את דיבתן של המטפלות כאן

ומצד שני לא חזרת למנהלת חצילוש לעדכן על איזה מעון מדובר

וכך הייתי יכולה לדבר איתך בפרטי

אין לי אלא לכתוב כאן.

ואני ארשה לעצמי לומר שאני כל כך אבל כל כך כועסת עליך.

אני אמא במעון המדובר (כנראה, לפי כל הדברים שזרקת כאן בשרשור).

וזה מכעיס אותי כל כך.

המטפלות שלנו מקסימות ונהדרות

נותנות את הנשמה לילדים.

בוקר למחרת השרשור ניגשתי למטפלת המדוברת ודיברתי איתה באופן כללי....

היא מעצמה סיפרה לי שהילדים גדלו, ומדברים המון, ושסביב האוכל וההשכבה נהיה קצת קשה.

היא מעצמה סיפרה לי שהילדים מביאים איתם מילים לא יפות וקוראים בכינויי גנאי אחד לשני.

היא מעצמה סיפרה לי שסביב ההשכבה הם משתוללים וקופצים על המזרונים עם השמיכות.....

היא סיפרה לי שהיא לא נותנת להם לומר מילים לא יפות (אולי זה מה ששמעת בהקלטה? רק את זה שהיא חוזרת על מילים לא יפות שלהם במקום לשמוע שהיא מבקשת שיפסיקו?) ושמצד שני סביב ההשכבה היא קצת יותר משחררת.

אני אמא שמגיעה לא פעם ולא פעמיים באמצע היום.

אף פעם לא שמעתי צעקות.

לא התנהגות בלתי הולמת.

נכון. זה מעון. לא מצפה שיתייחסו לילדים כמו אמא.

מצפה שידאגו להחליף טיטולים, לתת אוכל, שיהיה סדר ביומיום... שילמדו את הילדים שירים, ריקודים, כיף. לא מצפה שתמיד יהיה להם כח. גם לי כאמא אין כח כל הזמן, בטח לא למטפלות.

ולסיום, אחרי שהשמצת ככ הרבה.

באותו יום (יום חמישי) אחרי שאמרת ביום רביעי שאת לא תשלחי לשם יותר-

ראו זה פלא! לא היה אף ילד חסר!!!! כל הילדים בקבוצת הבוגרים היו.

את שלחת את הילד/ה שלך כמו גדולה.

אז ככה שגם התלונות שלך לא שוות שקל.

מי את גברת אנונימית??

תתכבדי ותתנצלי.

יכול להיות שזה לא אותו מעון?

בכל זאת היו כאן רק רמזים.. יכול להיות שהם מתאימים לכמה מקומות

אם כי לפי מה שכתבה (ותק המטפלת, ניסוחים של המנהלת) זה נשמע שזה הם.

בכל מצב, היות ולא חזרה לחצילוש, מצאתי לנכון לכתוב את זה כאן.

מוזמנת האנונימית לפנות באישי אלי או אל חצילוש ונמשיך לדבר שם.

רק עכשיו קראתי את כל השרשור.

אני ממש בוכה😢😢😢איך יתכן כזה שרשור עם הוצאת דיבה על קהילה בעם ישראל? לאן הגענו?

@דפני11 ישר כח על מה שכתבת .

ולמנהלות היקרות-אולי אפשר למחוק לגמרי את השירשור? או לפחות את הפרטים המזהים?

זה כל כך כואב לי,כי אני גרה בתוך קהילה אחרת מעם ישראל, ובדיוק בשבת היה לי דיון עם כמה ילדים מהקהילה הזו שאמרו לי שיש להם בבית ספר גזענות,ואני אמרתי להם שאולי הם סתם מרגישים ובימינו נראה לי אין גזענות.

אז עכשיו אני רואה שאולי הם צודקים?

נראה לכם שאם הייתי מעיזה לכתוב כאן על מטפלת רוסיה/ מרוקאית/ הונגריה/ תימניה מיישוב מסוייים זה היה עובר בשתיקה?

כבר היו מוציאים נגדי תביעת דיבה.

איך אפשר ככה להשמיץ יהודים???

בסך הכל היא ציינה שלא הבינה מה המטפלות *האחרות* אומרות כי הן מדברות ביניהן באותה שפה. אני אישית לא ראיתי כאן לא גזענות ולא הוצאת דיבה על קהילה. אותה המטפלת המדוברת דוברת עברית לפי המשתמע מהכתוב. אכן האנונימית לא פנתה אלי ו @דפני11 מעלה פה תמיהה לגיטימית, אבל זה קשור להוצאת שם רע אולי, לא לגזענות..

אבל משרשור כזה מתקבל הרושם כאילו ח"ו בקהילה הזו הם....גם אם לא כותבים ישירות מתקבל רושם כללי מתוך שלל התגובות.

וזה כן קשור לגזענות ,נראה לך שבאותה קלות היו מוציאים שם רע על מגזר אחר?

סתם לדוג' אם הייתי כותבת שהמטפלות עם המטפחות הגבוהות / הפאות שגרות במקום מסויים צוחקות בינהן ומקללות. זה היה נראה לך עובר בשתיקה כאן בפורום?

באיזה שפה המטפלות דיברו, אלא רק ציינה שהן דיברו בשפה שהיא לא מבינה

בתור אחת שבאמתץ לא מכירה את הקהילה, בכלל חשבתי שמדובר בדוברות רוסית.

עד שלא עלה על ידי מישהי אחרת, לא הייתי מצליחה להבין במה מדובר. ועד עכשיו אין לי מושג באיזה מקום מדובר לצורך העניין

צריך זהירות רבה בפרסום של ממצאים כאלה ואחרים ללא וודאות או גושפנקא של חקירה לפחות

אבל לא היה פה שלט שעליו פרסמו את הדברים

ולעניות דעתי זה לא הוצאת שם רע. 

בכל אופן כן מרגישה שיש פה טעם לפגם שזה הגיע למקומות כאלה

אני לא חושבת שנאמר במפורש אבל זה הרושם שמתקבל.

ויש בזה קצת משהו לא נעים כי בתכלס זה לא ממש רלוונטי מאיזה קהילה הן לעובדה שהפותחת גילתה יחס לא מתאים לילדה שלה

אני רק אציין שזו לא ממש התעללות. אלא קללות - הריון ולידה

והיא כתבה שהן מדברות בינהן באותה שפה, גם לי זה קצת צרם.

גם כי אני חושבת שזה לא בסדר ככה בפומבי לעשות משפט שדה על מטפלות במעון מסויים שהיא נתנה עליו כמה פרטים ובטח יש מי שזיהתה.

מעירות למטפלת שצועקת ומקללת לכאורה. והיא ענתה שהיא לא מבינה, ואח"כ הוסיפה שהיא שמעה שהן מדברות ביניהן וצוחקות בשפתן (מטפלות אחרות, לא המטפלת שצעקה וקיללה לכאורה). היא ציינה את זה לפני שכנראה זיהו כאן באיזה מעון מדובר. אני לא רואה פה גזענות, כן לאור מה ש @דפני11 כתבה, יכול להיות שיש כאן הוצאת שם רע, וזה כשלעצמו מספיק חמור בלי קשר. אני באמת ובתמים לא רואה כאן גזענות..

וזה בעיני סופר חמור אם אכן זה קרה.

ואת זה רציתי לברר

(ביננו, מצעקות מידי פעם לא הייתי מתרגשת. תראו לי אמא עם חבורת ילדים שקופצים על המיטות עם השמיכות בזמן ההשכבה שלא תשתגע ותצעק...)

ולהגיד בפרטי על איזה מקום היא מדברת, זה מעלה סימן שאלה גדול על כל מה שהיא כתבה.

ונשמע ממש כמו הוצאת שם רע, שלא ראויה להיות בפורום שלנו.

ובכולם עובדות מטפלות מהקהילה המדהימה!!הרי במקום הזה יש כמה וכמה שכונות..

באיזה מקום מדובר

התנהגה כפי שתיארה הפותחת, את חושבת שהמטפלת היתה אומרת לך כן קיללתי, יצאתי על הילדים??

ברור שהיא תכחיש...

שוב, אני לא מכירה אותה. אבל ככה זה לכל אדם, הוא לא בא מיד ומודה בדברים נוראיים שעשה, זה אינסטינקט ראשוני ואנושי

@דפני11 את לא יכולה לדעת

שהאנונימית לא צודקת

לא תפקידי להגיד אם קרה או לא ומה קרה

אבל האנונימית הטילה פה חתיכת פצצה, ערערה כמה אמהות ונעלמה.

עניתי רק לגבי ההודעה של @דפני11 שכביכול שללה מכל וכל את טענות הפותחת

ועניתי שאי אפשר על סמך שיחה כזו לשלול חשדות כאלה

בודאי שהאנונימית הפותחת צריכה לבוא ולהסביר ולגלות גם באיזה מקום מדובר

אני מאוד רציתי לדבר עם האנונימית

חיכיתי כמה ימים בשביל זה...

אבל היא לא הזדהתה

ובדיוק כמו שאמרה טארקו

הטילה פצצה ונעלמה

והאמת?

זה שהביאה את הילד למעון למחרת לא מוסיף לי נקודות לאמינות של הגירסה שלה....

בלשון המעטה

מקום לפני שהייתי מניחה שהיא שקרנית...🤷

הפרטים שהיא הביאה ממש לא נכונים בהכרח רק למעון אחד...

במיוחד שבאותו מקום יש לפחות 5 מעונות

מביעה את דעתי האישית לגבי לאן שהתפתח השרשור,

מוזמנות לא לקבל.

בכל אופן חושב לי להגיד את הדברים על גבי הפורום ולא באישי למנהלות כדי שגם אחרות יפיקו תובנות:

1. הגישה האישית שלי כלפי כל שרשור באשר הוא בפורום היא: האם המקרה המתואר יכול היה להתרחש במציאות?

והאם אחרות בסיטואציה דומה יכולות להיתרם מהשרשור?

אני חושבת שבכל פלטפורמה של פורום פחות עקרוני השאלה האם המקרה קרה באמת.

כי זה פועל יוצא של פורום אנונימי, לעולם אי אפשר לוודא האם האירוע קרה והאם כל הפרטים בו נכונים.

2. השרשור הזה קיבל תפנית במסגרת סיפוק פרטים מסגירים. שאלה שיש לשאול האם הייתה כוונת זדון או לא.

לעניות דעתי לא הייתה פה כוונת זדון לזיהוי המעון או המטפלת הספציפית.

בכל מקרה על גבי פורום מסכימה שלא ראוי לכתוב דברים לגבי אנשים אחרים בצורה שיודעים במי מדובר, בלי לתת לו אפשרות להגיב.

3. החוויה שדפני חוותה, של חוסר נוחות כאמא לילד אחר במעון, טוב שלא הייתה מתרחשת.

4. לאור הדברים שקרו, והעובדה שהשרשור עדיין פתוח, לעניות דעתי האישית,

עדיף אם לא מוחקים את השרשור, אז לערוך אותו כך שקוראות אחרות לא יוכלו לזהות את המעון המדובר.

5. אני לא חושבת שנכון ללחוץ על האנונימית להזדהות או להגיב.

אני מזהה כאן לפי התגובות שלה אולי בוסריות בשיקול הדעת מה כותבים בפורום פתוח ומה לא, אבל לא רואה כוונת זדון להוציא דיבה. היא תיארה את התחושות שלה, ועם תחושות קשה להתווכח.

6. לכל שאר המשתתפות: חכמים היזהרו בדבריכם. גם מהניק המקורי וגם מהאנונימי. לעולם לא תדעי מי מציץ/ יציץ פה.

הבלנית מהמקווה

השכנה

החמות

ואולי אפילו הילדים שלכם כשיגדלו...

הפורום הוא פורום פתוח לכל דבר ועניין.

אם את חוששת שהדברים שכתבת ידלפו מחוץ לגבולות הפורום, אז עדיף לטשטש פרטים או לא לכתוב בכלל.

7. מנהלות- סומכת עליכן שתיקחו את זה הלאה לפי מה שנכון לדעתכן.

8. דפני- חיבוק גדול גדול על החוויה המטלטלת. אולי גם לטובתך עדיף לטשטש פרטים שלא יהיה אאוטינג, אני לא יודעת באיזה מקום מדובר ולא מעניין אותי לבדוק אבל אולי יש כאלה שכן..

יום טוב לכולן 

מסכימה עם כל מילה שלך.

ורק אוסיף כי ההחלטה להשתמש בניק הפרטי שלי היתה מתוך מחשבות והתלבטויות, אבל ככ כאב לי על הסיפור שהעדפתי לכתוב בשמי כדי שגם אוכל לעמוד מאחורי המילים שלי.

יתכן ואשנה ניק בקרוב.

תודה לך על המילים.

פשוט לי שיתכן ודברים כאלו קורים ואני לא תמימה (עם כל הצער בגילוי אמת כזאת- באם אכן היתה) אך ככל שלא קיבלתי אפשרות לאמת את המידע שמם הטוב של המטפלות בעיני בצירוף העובדה שהאמא המשיכה לשלוח את ילדיה- בעיני גובר ולכן חשתי צורך לכתוב זאת.

בשורות טובות...

כל מילה.

מדהימה את ❤️💕

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

שמישהו ייגע לי שם בכלל, הבעיה שגם אני לא יכולה לעצמי

מניחה שאין איזה פיתרון קסם כזה או אחר 🥲

המשקלים רק עלו ועלו מלידה ללידה

והראשון נולד 3.8

בראשון חתך יזום וקרעים נוראיים

בשניה חתך קטן- טיפה תפרים ולא מורגשים

מלידה שלישית - אין קרעים כלל!

למדתי 2 מסקנות חשובות:

1. מאוד מאוד מאוד!! תלוי במיילדת . טיימינג של לחיצות וכו . הלידות החוזרות המיילדת עשתה עיסוי תוך כדי לידה עם המון שמן - מה שגרם לכך שלא היו קרעים כלל

2. התנוחה פחות חשובה - ילדתי בכמה תנוחות, בסוף הבנתי שדווקא בשכיבה חצי על הגב יש שליטה טובה יותר למיילדת על הקרעים וכו אז העדפתי את התנוחה הזו.

זה שהיו קרעים פעם אחת - לא מחייב שיהיו שוב

וגם תלוי מאוד איך תופרים- יש מומחים שתופרים ובקושי מרגישים ויש כאלה שפחות יודעים ואז התפרים מורגשים בהחלט

בהצלחה!

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן