בגלל צניעות....

אבל אני חילוני-מסורתי אז מותר לי.

אוקי, אז ככה :

יוצאים ל 10 דייטים ומתחתנים אחרי שבועיים.

זה אפשרי בהלכה לעשות את זה ?

או שיש משהו בתקנון שמונע את זה ???

עכשיו מסקרן אותי אם זה קרה מתישהו ומה השיא.

אני צריכה תשובות מדתיים כי מכירים את ההתמודדות

יהודי צריך לדעת איך לקיים ולשמור מצוות. התייעצות בנושא היא דבר מבורך.

חוץ זה, אין ביהדות מצווה 'לחשוב' משהו מסויים. המצוות ביהדות הם מאוד מעשיות (לא אכנס לעיקרי אמונה ולדקדוקים ודיוקים בעניין הזה, יש עוד מה להרחיב).

לחיות בלי יראת רוממות.

לא להזדהות עם המצוות וההלכה.

לא לאהוב את בעלך.

לחיות בנאיביות שמי שרוצה רק בגופך אוהב אותך.

לא לשמור על צניעות בלבוש ובהתנהגות.

לא להבין שיש קשר בין שמרנות מינית להצלחת וקיום נישואין.

לצפות בתוכן גס ורדוד.

לבלות את הזמן בבטלה.

לא להיות פעיל (גופנית או עסוק בכללי)

וזה קשה בטירוף!

אין פתרונות קסם, זו התמודדות מורכבת ממש.

(וזו התמודדות שלא נגמרת גם אחרי החתונה, לומדים להקריב ולהתאפק בשביל לשמור על הערכים, זה קשה ממש, אבל מעצים ומגדל)

מה קורה אחרי החתונה, אסור לגעת אחד בשני שלא למטרת פרו ורבו ?

למשל..היה לי יום קשה -מאוד- בעבודה

בת הזוג פתאום קולטת מהמטבח, בזמן שהיא מבשלת

שאני מטייל על המעקה של המרפסת בקומה 12 תוך כדי שאני חושב על החיים...

וזה לא קורה אף פעם שאני עושה את זה, בד״כ אני סתם שוכב בנדנדה ושומע __________ (מותר לומר שמות של להקות לועזיות לאנשים דתיים ?)

אז היא..קוראת לי מהמטבח, בעדינות כדי שאני לא אבהל, 

מבקשת שאני אבוא להחליף את המיכל של המי-עדן במתקן

וזה נראה לי מוזר כי רק אתמול החלפתי את המיכל..

אז אני מתקרב למטבח ורואה שהמיכל מלא כמו שחשבתי..

(הנה השאלה )

ואז היא רוצה לחבק אותי, חיבוק שלא למטרת פרו ורבו ?

חיבוק טהור שנועד -אך ורק- לשיחרור טבעי של כימיקלים במח שיכול למנוע, לרפא, לתקן מערכות שלמות בגוף האדם (מבוסס מחקרית) ?

יש משהו בתקנון של ההלכה שאוסר את זה במצבים מסויימים שלא למטרת פרו ורבו ???

אני חושב שלפי התורה נטו - זה היה שבוע, אבל זה התרחב מחמת ספקות כלשהן כי זה עונש כרת

אבל לא בקיא.

(כתוב שהסיבה לזה היא: בגלל שמתרגלים אחד לשני אז הקב"ה אמר שיתרחקו כדי שאח"כ היא תהיה חביבה עליו כשעת הכניסה לחופה)

אלא כמו שמבקש אמונה כתב, יש זמנים מסוימים במחזוריות של האשה שבהם בני הזוג נאסרים, וכללים כיצד הם שוב נעשים מותרים זה לזו אחרי טבילה של האשה במקווה.

בנוסף לזה, יש גם את מצוות פרו ורבו…

הן שתיי מצוות שונות.

אולי זה יעזור.

כתבה באתר ״מקור ראשון״ (של דתיים)

רק כדי שלא יצא מצב שאני מכשיל מישהו,

לקחת בחשבון שיש שם  קצת דיבורים על ענייני צניעות בסגנון חצי חופשי וכו׳.

אז מי שנזהר מזה, לא להכנס :

״נוגע לא נוגע:ההחלטה לשמור נגיעה–מהנבונות שקיבלתי״

נוגע לא נוגע: ההחלטה לשמור נגיעה - מהנבונות שקיבלתי בחיי - מקור ראשון

הייתי בטוח שכתבת את זה ככה בצחוק כדי שזה יראה כאילו @נוגע, לא נוגע כתב את זה

ואז אני נכנס וקולט שזה השם של הכותרת

שברגע שנגע אנחנו עלולים להפסיד את האדם הטוב שעומד מולנו ואת ההיכרות האמיתית איתו. כי ברגע שנוגעים הרגש מתחיל לפעול והמוח משלים עם המציאות.. קשה מאוד אחרי זה לחזור ולשמור,

קשה לקבל החלטות נכונות כי בכל החלטה שנקבל לגבי המשך הקשר יהיה בה במקרה הטוב רק מעט רגש ובמקרה הפחות טוב כולה תהיה רגש.

מעשית איך עושים את זה? נפגשים במקומות ציבוריים, לא בשעות החשכה לפחות בפגישות הראשונות, לא להאריך בפגישות יותר משעה וחצי..

מכני0סים לראש חזק שאין אופציה אחרת.

נפגשים במקומות בלי חשש ייחוד

במקרההצורך גם מדברים על זה. כשיש פרטנר שמכוון איתך לאותו יעד, זה נהיה משא משותף וכבד פחות.

( במקרים אחרים זו התמודדות נורא נורא קשה, וי"א עילה לסיום קשר)

ובין לבין... ספורט ספורט ספורט.

אפשר לכוון אותו ללפני הדייט...

מקשה הרבה יותר, הדיבור עצמו מקרב וגורם לבושה הטבעית לרדת לאט לאט.

עדיף שכל אחד יחשוב שהשני דוס מדוסדס שנגיעה היא מחוץ לתחום הלגיטימציה בכלל שאין מה לדבר או לחשוב ולהתחזק ממקורות אחרים.

יכולה להסביר  איך ספורט עוזר?

אישית היו פעמים שראיתי צורך לדבר על זה.

לא כביטוי למה שקורה *בינינו* אלא כאמירה מצידי או שאלה על גישתו בעניין...

( זכור לי קשר אחד שהיה ברור לי שהבחור דוס, או לפחות שומר הלכה.ואחרי איזה 10 דייטים, הוא פתאום הציע לי לעלות איתו על האופנוע ... אז הייתי חייבת להציב את עמדתי, וקיבלתי תגובה של: אי אפשר להתקדם ככה. נראה לי מאז זה משהו שאני נוטה לברר אותו אם יש לי ספק)

לעניין הספורט- ספורט יכול להוות התמרה של אנרגיה מינית... הוא עוזר לה להשתחרר ולהיות דחוסה פחות. ( גם ריקוד)

אכתוב בקיצור בלי להסביר את כל ההרמונים המשותפים שמפרישים בשניהם:

אנדרופינים, דופמין, טסטוסטרון (בעיקר לגבר), אסטרוגן (בעיקר לאשה), קורטיזול.

(אני מכיר רק באנגלית, אז אם טעיתי בכתיב סליחה)

ותגיד, גם אצלך בבי"ס העונש למי שדיבר בשיעור ביולוגיה היה להגיד טסטוסטרון מאה פעמים ברצף בלי להתבלבל?

וספורט לא בהכרח עוזר, לפעמים זה דווקא מעיר את הגוף והנפש ונוצר רצון ומוטיבציה לעשות ולפעול כשאין כ"כ איפה לבטא את זה.

לדעתי יותר עוזר להשקיט (את זה וגם את המחשבות הבלתי פוסקות בראש ואת הדאגות) ע"י רגיעה והתרכזות בלחוש את הגוף ואת המציאות שסביבנו. וכן ע"י עבודה של חיבור עמוק לדברים בזמן שיש גלי תטא במוח. זה מרים את האדם למעלה ולא רק פתרון זמני או פלסטר כמו ספורט.

לדוג', ברגע שאדם חווה דביקות בה' כשהוא בגלי תטא, זו חוויה עוצמתית מאוד שפשוט משנה אותו. קשה להסביר.

(ומעבר לנושא עצמו, זה ממש קידם את הקשר, הידיעה שאנחנו נמשכים אחד לשני ומוכנים להתאמץ ממש אחד בשביל השני)

יכול להיות שלכם זה היה טוב, אני מודעת לתרומה שיכולה להיות לשיתוף אבל חושבת שעדיף לוותר עליה בגלל שכן עלולות להתפתח תקלות ממנה.

אולי אם שני בני הזוג באותה רמה דתית ורצון לשמור זה יכול לעבוד,

כשיש צד אחד שמושך למטה עדיף להמנע לגמרי.

כשכל אחד יחשוב שזה טאבו מוחלט אצל השני יהיה הרבה יותר קשה להתפתות לעשות שטויות.

ושמירה על ההלכה.

לשים את העיקרון של שמירת נגיעה כקו אדום שלא עוברים ואין אופציה ולא לשדר גם שיש אופציה..לא לדבר יותר מדי מילות אהבה..

בקשרים ארוכים הסיכוו לשמור נגיעה יורד..

רשמתי לא למרוח תקשר

ביננו אפשר להבין כיוון אם זה זה או לא בפגישה 3 )לא אומרת להתחתן ב3 אבל אפשר להבין לאיזה כיוון סה מושך) כבר שזנ זה ..קל לזהות

מעבר לזה במשפט השני שרשמתי לשים כקו אדום וכו...לא התכוונתי ללמרוח תקשר אלא לשים את השמירת נגיעה כקו אדום שלא עוברים..אתקן שיהיה ברור

אני מקיימת הלכה, לא משנה מה אני חושבת ומרגישה.

גם אם זה נראה לי לא נכון, גם אם קשה לי עם זה.

אני לא מחלקת את ההלכות לדברים שאני כן שומרת לעומת דברים שלא, אלא מקבלת את ההלכה בשלמותה.

האם יש דברים שקשה לי לקיים, מבחינה פיזית\מנטלית?

ברור. יש מיליון דברים כאלה.

איך מצליחים?

בואי נלך לדוגמה אחרת: האיסור לאכול בשר וחלב יחד.

כאדם שחי בארץ, שבה רוב העולם מקפיד על זה, זה לא משהו שאנחנו פוגשים ביום יום. לכן כנראה שאין לי פיתוי מאוד גדול לאכול צ'יזבורגר.

אבל תארי לעצמך שהייתי גרה בחו"ל, ועובדת בסניף של מקדונלס שמוכר צ'יזבורגר (לא במטבח). אני בטוחה שצ'יזבורגר זה דבר סופר טעים (אחרת למה כ"כ הרבה אנשים אוכלים אותו?). ואם אני עומדת בניחוח שלו כל היום, רואה מאות אנשים אוכלים ונהנים כל יום, ההתמודדות שלי היתה הרבה יותר גדולה.

נקודה נוספת: נניח ששמת לעצמך מטרה לרדת במשקל, ולכן התחלת דיאטה. שלושה ימים לתוך הדיאטה הזאת, את נתקלת באיזשהו אירוע בעוגת שחיתות, וברור לך שיש בה מיליון קלוריות. אם תאכלי את העוגה, היא תהיה טעימה. מאוד טעימה. את תהני ממנה. אין ספק. אבל הוא יפגע במטרה ארוכת הטווח שלך - לרדת במשקל. נכון, בדוגמה כזאת את יכולה להגיד לעצמך, אני אקח ביס, ואח"כ אצא לרוץ מרתון. מעין אחטא - ואכפר. אבל האם שבירת הדיאטה תיעצר בביס האחד הזה? או שאולי, אם כבר הרשית לעצמך להתפרע פעם אחת, תעשי את שוב. ושוב. ושוב. והגבול הברור שהצבת לעצמך ילך ויטשטש?

שורה תחתונה:

מצליחים לשמור נגיעה כי זה חלק מההלכה שקיבלתי על עצמי. דואגים להיות בסביבה שתסייע לך לשמור על ההלכה, ולא שיגביר את ההתמודדות. מפנימים שיש קווים אדומים ברורים שבשום מצב לא חוצים אותם.

מה ההלכה אומרת כדי *להמנע* מנגיעה ?

היא בטח נתנה טיפים חוץ מההוראה ״חבר׳ה, נא לשמור נגיעה. הגוף והמח שלכם יתפוצצו,

 אבל היי, לפחות תגלו אם הרגליים והידיים של הצד השני קפואות כל השנה, רק *אחרי* החתונה. היה שווה לחכות״

מה ההוראות כדי לא ״ליפול״  ?

כי לדעתי, מספיק שהמקום היחיד שבו רואים את הדייט הוא באותו ספסל או אותה מסעדה (נפגשים *בספסל*, נפגשים *במסעדה*)

אז הסיכוי לא לעבור על שמירת נגיעה בכלל לא קיים.

הוא יכול להיות קיים בהחלט, אם :

- הספסל נמצא באיזור שלא עוברים בו אנשים 

-  אם מלווים מישהו לרכב *אחרי* הפגישה על הספסל

- אם אוספים מישהו ברכב, שזה בכלללללללללל כמו להיות בחדר עם מישהו לבד 

- רכב זה כמו  חדר על גלגלים שאפשר להגיע איתו להמון מקומות יפים בארץ.

לסיכום :

א. מה ההלכה אומרת כדי *להמנע* מנגיעה ? (שאלה)

ב. לדעתי, אם המקום היחיד שאתם ביחד זה *רק* הספסל או הכניסה למסעדה (לדוגמא), הסיכוי לא לשמור נגיעה, לא קיים. אי אפשר ליפול גם אם תרצה ליפול.

ג. אני באמת חייב להתחיל לקצר את השאלות והתשובות שלי, אבל חשוב שמי שקורא יבין, אני חושב תוך כדי ההקלדה. *כהנים מוסמכים* אחרים יבינו אותי. זה שטף של מידע שזורם.

ד. תודה.

עיין ויקרא י', ח'-י"א, ויחזקאל פרק מ"ד, פס' כ"ג-כ"ד.

בהלכה יש כל מיני דברים שנועדים להרחיק את האדם מן העבירה.

בהקשר הזה, כדאי שתקרא קצת על איסור ייחוד.

א. לרווקה - רלוונטי איסור ייחוד. לנשואה - נוסף גם דיני הרחקה.

ב. הסיכוי לא לשמור נגיעה תמיד קיים. אין אפוטרופוס לעריות. אם תרצה ליפול - תצליח, זה לא קשה. וגם לא יצא ברק מהשמיים.

כי ממה שאני קורא כאן, מלא נוסעים ברכב ביחד בדייטים. 

זה בליווי הורים ? חברים ?

https://www.yeshiva.org.il/ask/38064

אם תחפש ברשת תמצא תשובות קצת שונות, אבל בגדול, זה הכיוון: תלוי איזה סוג רכב, תלוי באיזה כבישים, תלוי באיזה שעה של היום.

הפסוק המפורסם במלאכי: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבקות הוא".

ניתן לפרש 'ישמרו דעת' שזה ישמרו טהרה, לפי הדרשה המופרסמת של חז"ל על הפסוק בישעיהו ש'דעת' זה כנגד מסכת טהרות.

וגם במדרשים מוזכר כמה פעמים שהמלאכים טהורים.

רשום בתורה על הכהנים (תודה לחבר הפורום ״לגיטימי?״)

וּלְהוֹרֹת, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אֵת, כָּל-הַחֻקִּים, אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיהֶם, בְּיַד-מֹשֶׁה

נניח אני אומר לך חסדי ים, 

״תקשיב, אסור לעבוד בשבת, זה יום מנוחה,

אבל אתה בהחלט יכול אחרי ארוחת השבת (איך קוראים לארוחה בצהריים של שבת ?), 

ללכת לנמנם קצת עם מוסיקה בשבת שמופעלת על ידי סוללות וקבצי מוסיקה -מקומיים- (לא אינטרנט).״

אז מי תופס יותר ?

רבנים גדולים לא-כהנים  שפירשו את תורת ישראל

כהן תלמיד חכם 

הרב שלך

אתה 

כהן חילוני-מסורתי 

כהן אתאיסט.

מה סדר העדיפויות שתקשיב לו ? 

אגב, קח בחשבון שאיתנו כרגע (כמו תמיד ובכל מקום), זה שהכתיב את התורה למשה. 

הוא *יודע* למה הוא התכוון

 והוא ביקש מהכהנים להסביר לאחרים למה הוא התכוון, הוא גם רשם את זה בספר (שוב תודה לחבר הפורום ״לגיטימי?״)

בהצלחה בתשובה.

 בלי לחץ כמובן. מקשיבים לכל אות שתגיד.

לבני ישראל. כתוב בתורה שכוהנים ולויים צריכים לשבת בסנהדרין, וכך נפסק ברמב"ם שלכתחילה מונים אותם.

זה התפקיד של כל שבט לוי: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל".

כמובן שאם הם סוטים מדרך הישר וההלכה לא שומעים להם (בלי להיכנס מה עושים בסנהדרין, אבל וודאי למשל סנהדרין של צדוקים כוהנים זה לא סנהדרין).

כבר בזמן הנביאים הרבה מהכוהנים סטו מהדרך הישר. ישעיהו זועק: "כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פליליה"- "פקו פליליה" - "הכשילו המשפט" (רש"י). ירמיהו זועק: "הכוהנים לא אמרו איה ה' ".

ולכן אין כיום יותר מדי נפק"מ... בעזרת ה' במהרה בימינו נזכה לראות כהנים בעבודתם וכולי

שאם הכהן תלמיד חכם הוא קודם לתלמיד חכם אחר.

בנוסף, יש מצוות וקדשתו.

וגם לרוב הראשונים, והחת"ס אומר שגם ר"ת מודה שיש איסור מעילה בכהן בימינו.

בוודאי שגם בימינו יש את המיוחדות של תורת כהן. כל הפסוקים שהבאנו נאמרים לדורות.

לא סתם. היו כל כך הרבה תלמידי חכמים כוהנים ולויים במשך הדורות.

הקדימות כיום היא בעיקר ביחס לעלייה לתורה, מכיר עוד נפק"מ ביחס לקדימות?

איך מקיימים מצוות וקדשתו?

יש את המיוחדות של תורת כהן אבל רובה לא יוצאת אל הפועל. יש את מהמיוחדות של מקום המקדש אבל לצערנו הרב מאוד רובו לא יוצא אל הפועל.

מעניין לעשות מחקר אובייקטיבי בנושא.

אליהם.

קדימות, זה לא רק בעלייה וברכת המזון וליטול מנה ראשון, אלא לכבדו בצורה כללית כפסק הרמב"ם: "וצריך כל אדם מישראל לנהוג בהן כבוד הרבה".

יש איסור המשתמשות בהם מדין מעילה.

למה זה לא יוצא אל הפועל? היו המון גדולי אחרונים לויים וכוהנים שהורו משפטם ליעקב ותורתם לישראל.

אז אולי הייתי נותן גם לכהן לעקוף אותי בתור בקופת חולים? ברור שיש פה גדר מסויים של כבוד.

התכוונתי שזה לא יוצא אל הפועל במצוות הקשורות לכהונה שהם עיקר היציאה אל הפועל מצד תורת כהן.

זקן.

גדולי ישראל, אפילו הקפידו שהנכנס ראשון לבית יהיה כהן.

אסור להשתמש בכהן לעבודות שימוש כי זה מעילה, אלא אם כן הוא מוחל, וגם בזה יש מחמירים שהם לא יכולים למחול.

התורה של הכהן ולוי זה מה שהוא מלמד את עם ישראל, כמו שנפתח הדיון, וזה שייך היום בדיוק כמו אז.

ולכן בתור תלמיד לא נראה לי שיש לזה נפק"מ.

ר"מ בישיבה תיכונית לא ילחץ על הכהנים ללכת ללמוד תורה בישיבה אחרי שמינית בגלל שהם כהנים.

בנצחיותם של פסוקים וזה מצער מאוד.

ברור שיש להעדיף רב כהן או לוי כי בגלל ברכת משה: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" יש להם יותר סייעתא דשמיא.

ב"ה ששני רבותיי הגדולים היו כהן ולוי.

ברור שיש עניין לדחוף כהן או לוי לעסוק יותר בתורה וללמד, כי הוא כפשוטו יותר מצווה על כך כפשט הפסוקים. ברור שיש את הדרשה של הרמב"ם בסוף שמיטה ויובל, אבל זה לא עוקר את הפשט כלל.

לפסוקים, כי היא לא מדוייקת לכל הפחות. 

תראה לי מקור הלכתי שאומר שעדיף ללמוד מכהן או לדחוף כהן ללמד תורה. אני אישית לא מצאתי. יש מקורות אחרים כמו הגמרא בקידושין "אם בנו חריף וממולח ממנו - בנו קודם". הגמרא שם לא מחלקת בין כהן ולוי לשאר אדם. אלא נותנת קריטריון של יכולת שיכלית. לא ידוע לי על גמרא אחרת שכן מחלקת, אם ידוע לך - אשמח מאוד להחכים וגם לשנות את דעתי.

אבל יש ילקוט שמעוני מפורש:

ירמיה (סי' שכ"א), על הפסוק (ירמיה ל"ג י"ח): כי כי אמר ה' לכהנים הלויים לא יכרת איש מלפני מעלה עולה ומקטיר מנחה ועושה זבח 'כל הימים', והלא חרב בית המקדש ובטלו הקרבנות? אלא אמר הקב"ה לכהנים הלויים, אם אתם עוסקים בתורה מעלה אני עליכם כאילו אתם מקריבים לפני עולה וכליל, וכן נאמר: יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפיך וכליל על מזבחך.

זאת אומרת שהם עושים את עבודת הקרבנות בזמן הזה על ידי ללמד, וזה המצלמות של 'יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל'.

אכן נראה במקורות עניין שמתייחס לכהנים בת"ת על פי הפסוק "ירו משפטיך" אך לא מצינו ת"ח שמדריכים לקחת את העניין הזה בצורה שמובילה לנפק"מ ביחס לתלמוד תורה. אם יהיה סברה טובה לא נשאל אם מי שאומר אותה כהן, וגם אם תהיה פסיקת הלכה לא נלך בדווקא אחר פוסק שהוא כהן. רוב העם אינם כהנים ומאינטואיציה פשוטה נראה לי שרוב הפוסקים אינם כהנים. וגם הפוסקים שהם כהנים - אף אחד לא נתן להם משרה רבנית מיוחדת שלא היתה נתונה למי שאינו כהן.

הכהן או לוי בתורה בזמן הזה.

ברור שיש גם שיקולים אחרים כמו חכמה, בקיאות וכדומה, והשיקול המפורסם של החת"ס בענין פניות ללמידה כמו שהוא אומר שהיה בזמן שהיו ערי כהונה ולויה ותרומות ומעשרות, אבל אם הם שווים בחכמה ופניות סברת הכהן או הלוי קודמת.

(הערה טכנית - הודעה אחרונה בדיון כדי שלא יווצר כאן פינג פונג 7 בטעות)

אז לא נמצא  דברי אלוהים שנאמרו על ידי מי שסטה מדרך הישר ( מדרך -התורה-) 

ואח״כ הקשיבו לדברי האלוהים שיצאו מפיו ? אף אחד ?

אגב, מה -התורה-,

אומרת על לנגן גיטרה קלאסית (לא חשמלית) בשבת ?

ומה לגבי עישון טבק ( ביום חול) ?

אתה יודע ? (אין לי מושג, אבל מסקרן)

אסור להתייחד עם מי מהמין השני בצורה שיכולה להיות אינטרקציה אינטימית. 

ותןדה ממש לכולכם

תשובות מהממות!

זה קצת מפריע.

תארי לך שיושבים אנשים בסלון, באמצע דיון,

ופתאום את קמה ואומרת ״חבר׳ה תודה רבה ממש לכולם, היו כאן תשובות מהממות״, 

והם מסתכלים אחד על השני ושואלים ״מי זו ? מה היא רוצה ?״

ואת עונה ״מה מי זו ? אני קראתי לכם כדי להתייעץ. נו, לגבי שמירת הנגיעה״

ואז הם יסתכלו אחד על השני במבט של ״מה היא קשורה ?״

ואז  את ניגשת לדלת ופותחת אותה ואומרת ״חבר׳ה אוקי, היה כיף, תודה רבה לכולכם״

זו הרגשה לא נעימה.

בואי נסכם שכאשר עוברות 24 שעות בלי שמישהו מגיב,

*אז* תתני הודעת סיכום.

תודה.

מותר לי.

את בת כהן ***מוסמכת***

כך נאמר לי

כל אחד ואחת תורמים את הבנתם והמתייעץ או מתייעצת יבחרו מה מועיל להם ויקבלו מזה, אין עניין או צורך לעשות הודעת סיכום כי הקוראים הבאים יבחרו משהו אחר מהנכתב שילמד אותם. כל אחד ואחת מאיתנו ילמדו מכתיבה של אחרים, ושאלה פשוט מציפה נקודה שכל אחד יתרום את הזוית שלו וכולנו נלמד את הזוויות המוצעות לעצמנו.

אל תיקח את זה אישי או ללב

ואז למצוא את הקישורים.

לדוג'- מי שמחפשת חבר טוב, הגיוני שיהיה לה רצון חזק למגע שובב כביטוי לזה.

מי שיש לו חסך באהבת אם, הגיוני שיהיה לו רצון חזק למגע תומך כמו חיבוק.

מי שמחפשת תחושה חזקה של אחדות ושל חיבור נפשי/נשמתי, הגיוני שלא תרצה מגע  עד אחרי החתונה.

וכו'

יש בכולנו מזה ומזה, השאלה היא מה הרצון המרכזי.

בא לפעמים מכיוונים שונים בין המינים.

לאשה זה בעיקר בא מחיפוש אהבה, חום, תמיכה וחיבוק.

אני כגבר פחות מחפש את זה. (ברור שיש גברים שזה יותר בולט אצלם). גם כשהייתי בגילאי העשרה לא גדלתי בסביבה שנוגעים כל כך. מקסימום הסבים והסבתות שהיו בחו"ל, אז כשכבר הייתי פוגש אותם, סבתא מצד אחד נישקה אותי על הלחי, הסבא כלום. סבתא מצד אחר כלום, הסבא היה מחבק אותי חזק. אמא שלי, אם הייתי שבת בבית, הייתה מנשקת אותי על הראש כשהייתה מברכת אותי וזהו. אבא שלי גם לא נגע בי.

אבל גדלתי עם המון המון אהבה ותמיכה מכל הקרובים שלי מסביב. זה פשוט התבטא יותר ברובד השכלי והרגשי, ופחות בנגיעה, וזו אהבה עוצמתית לא פחות, ואולי אפילו יותר מנגיעה.

ברור, שאחרי הנישואין צריך מגע, אבל זה כבר קשר ברובד אחר.

צריך להבין על מה הוא יושב.

ברור שיש משיכה טבעית בין בנים לבנות, אבל יש דברים שמעצימים אותה, יש פעמים שהצורך במגע מועצם בגלל דברים אחרים.

אם מודעים לסיטואציה ותחושות אז יש יותר סיכוי לשלוט בהם ולכן פחד ברמת מינון מסויימת הוא חיובי כדי להמנע. "אשרי אדם מפחד

 תמיד".

עריכה - חשוב לזכור שבמצב בריא (בלי קשר להלכה) המגע הגופני הוא ביטוי לקשר האנושי. הקשר האנושי הוא העיקר. הלב הוא העיקר. ורק מתוך כך הגוף. אם הגוף מנהל את הלב אז זה מצב שהוא פחות בירא בלשון המעטה.

במצבים שבאמת היה קשה:

הייתי חוזר בקול (כך שזו שיצאנו יחד תשמע) על הקטע הבא מתוך מדרש נפלא לדעתי שמתייחס לעניין:

"אמרו לו רבינו ברכנו אמר להם יהי רצון ושתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם אמרו לו תלמידיו עד כאן אמר להם ולואי תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם"

מתוך:

"ת"ר כשחלה ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו אמרו לו רבינו למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי העולם הבא אמר להם הזהרו בכבוד חבריכם ומנעו בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא וכשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כיון שראה אותם התחיל לבכות אמרו לו תלמידיו נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מפני מה אתה בוכה אמר להם אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכין אותי שהיום כאן ומחר בקבר שאם כועס עלי אין כעסו כעס עולם ואם אוסרני אין איסורו איסור עולם ואם ממיתני אין מיתתו מיתת עולם ואני יכול לפייסו בדברים ולשחדו בממון אעפ"כ הייתי בוכה ועכשיו שמוליכים אותי לפני ממ"ה הקב"ה שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים שאם כועס עלי כעסו כעס עולם ואם אוסרני איסורו איסור עולם ואם ממיתני מיתתו מיתת עולם ואיני יכול לפייסו בדברים ולא לשחדו בממון ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים אחת של גן עדן ואחת של גיהנם ואיני יודע באיזו מוליכים אותי ולא אבכה אמרו לו רבינו ברכנו אמר להם יהי רצון ושתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם אמרו לו תלמידיו עד כאן אמר להם ולואי תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם.  בשעת פטירתו אמר להם פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא:" (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כח עמוד ב)

לכבד את עצמך,אותו ואת אבא שתמיד איתך

בהצלחה 

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

לאנשים שונים יש דעות שונות, ולחלקם יש רצון לחלוק את דעתם איתך, בין שתרצה בכך ובין אם לא.

מה עושים?

אפשר להתעלם.

זה לא עניינכם.

זהו ההחלטה שלי, וזהו.

לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.

אבל

אפשר גם לנסות להבין את הצד השני.

למה הוא אומר לי את זה?

מה הוא חושב עליי?

האם ייתכן שיש צדק בדבריו?

האם הוא רואה משהו שאני לא רואה אותו?

ואם אתה שומע את אותו הדבר מכמה אנשים,

במיוחד אם זה אנשים שאתה מוקיר ומעריך,

אולי לא צריך להציב סימן קריאה על הדבר,

ואולי כדאי לחשוב על זה מחדש.

להיות מוכנים לאפשרות שלניסיון חיים של אנשים אחרים יש משהו שאני יכול ללמוד ממנו,

ואולי לדייק יותר את הדרך שלי.

בסופו של יום אלו החיים שלך,

אתה זה שאחראי לקבל את ההחלטות,

אבל הרבה פעמים דווקא מתוך דיבור ושיתוף עם אנשים שלא מסכימים איתנו,

אפשר לדייק את עצמינו עוד יותר, להבין מה חשוב יותר ומה פחות,

ותמיד להשאיר איזשהו פתח שדברים יגיעו מכיוון שלא חשבת עליו בכלל.

עם זאת, כל אחד רואה את החיים מתוך הפרספקטיבה הצרה שלו, וייתכן שמה שהיה טוב ונכון לאדם אחר זה לא הדבר הנכון והטוב עבורך.

(ומזכירה כאן את השרשור הזה: האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)

אבל מתוך ידיעה ברורה שאני מחפשת משו מסוים ושיש דברים שלא אתפשר עליהם

מהצד שלי אני יכולה לומר שכנראה שידרתי מבחוץ משו אחר ממה שאני מחפשת ואולי זה מה שגרם אבל בפנים זה לא ערער אותי וזו תובנה של בדיעבד

אחד בעניין הזה. אף אחד לא יקח אחריות על כל בחירה שתעשה

סמוך רק על עצמך ועל הלב שלך.

עצות של אחרים רק יהרסו לך

לא לקחת עצות מאנשים שלא הגיעו למקום שבו אתה רוצה להיות. זו גם עצה לכל דבר בחיים לא רק לבחירת אישה.

וזה שהם נשואים לא אומר שהם בהכרח איפה שאתה רוצה להיות, אלא אם כן אתה מוכן להתחתן בכל מחיר ואז כן, תקשיב להם.

אם אני יודע מה אני רוצה ומחפש, כל מי שיגיד אחרת הוא לא נפק"מ... אני אשמע מה יש לו להגיד, אם אשתכנע-אשתכנע. אם לא... לא.

תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.

יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.

כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...

על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.

השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.

אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..

נתן לי כיוון.

תראה, יש בזה משהו, לרצות להרגיש רצוי ומושך והכל, אבל זאת חרב עם שתי פיות או יותר... יש הרבה אנשים יפים שמתלוננים שנמשכים אליהם רק בגלל היופי, ולא בגלל מי שהם. והכרתי בנות שממש לא סבלו שהחמיאו להן על המראה החיצוני שלהן (והן באמת היו נאות מאוד), בדיוק מהסיבה הזאת. יש בזה משהו גם קצת יותר גדול, כי כמו ש@מוקי_2020 אמר, יש בנות שהן מושכות ברמה שממש מסובבת את הראש (לא מדבר רק על יופי חיצוני, אלא על כל המכלול - וייב, סגנון, צורת דיבור והתנהגות ואפילו קול), וזה יכול לעוות כל־מיני שיקולים, וגם אם לא, הקשר יכול להיבנות סביב הנושא הזה, שהוא מאוד מסנוור ובולט, ועניינים אחרים נדחקים לפינה. לא אמרו חז"ל "שקר החן והבל היופי" ו"אל תתנו עיניכם ביופי"? (סתם, כתוב תנו עיניכם ביופי. אבל, לפי גרסת הירושלמי, "הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה.").

לדוגמה, הכרתי מישהי שהייתה מושכת ברמה פסיכית. יש לה גם חתיכת אישיות (ומכאן גם רוב המשיכה) אבל בשלב מסוים המשיכה הזאת התחילה ממש לבלבל אותי ולהכניס אותי לתסביכים ודווקא נתנה תחושה שזה מעיב, לפחות לי, על התקשורת, כי זה רעש רקע שכל הזמן נמצא שם, וקשה לי יותר להרגיש משוחרר וטבעי.

ולעומת זאת הכרתי מישהי שמתחילה לא ממש נמשכתי אליה, כאילו, יפה והכל, אבל לא הרגשתי משיכה אקטיבית על־כל־פנים, והיה לי מאוד קל להתחבר אליה בתור חברה, ודווקא ה"דיסטנט" הזה ממש סייע בכך. ואז בוקר בהיר אחד התעוררתי ופתאום התחלתי להימשך אליה, אחרי שנים על־גבי שנים של היכרות.

ועכשיו אני אגיד משהו שאני לא יודע אם הוא נכון, אבל כך אני נוטה להאמין: אי־אפשר לאכול את כל העוגה. נכון לגבי כל הצדדים. זה ממש, ממש קשה למצוא מישהי שמצד אחד היא מושכת ברמות ומצד שני היא גם החברה הכי טובה ומצד שלישי גם האימא הכי טובה וגם הרמה הדתית המדויקת והכל מדויק ומושלם ובדיוק. ונראה לי שגם אני לא הייתי רוצה שכשמישהי תבחר אותי כמישהו שאמור למלא תפקיד של מושלם. כי אפילו נניח שאני הכי מושך בעולם, זה סטנדרט מאוד גבוה! מי יודע אם אהיה כזה גם מחר (או אצל נשים: אחרי שתי לידות?)

קראתי פעם ספר על מיניות שעלתה בו כמה וכמה פעמים הבעיה של זוגות שהתחילו מאוד מאוד חזק עם משיכה בעננים ואז אחרי השנים או אחרי לידה פתאום אין. או שירד לצד אחד החשק המיני (ואז מה עושים? הרי זה היה משהו כל־כך מרכזי עד כה?), או שפתאום העניינים פחות עובדים, או שפתאום נעשינו פחות יפים. ואז יש הרבה אכזבה ותסכול סביב הגעגוע לימים הטובים. לעומת זוגות שאכן יש לחלק הזה המקום שלו, אבל הוא לא כזה דומיננטי, ובינתיים הספיקו לבנות המון רבדים אחרים.

ברור כמובן, שאם זאת מישהי שאתה לא מסוגל לדמיין את עצמך נמשך אליה, אז זה עוול עצום גם לה וגם לך לנסות לבנות על זה משהו. אבל אחרת, יש כל־מיני דרכים למשיכה להתפתח (ולדעוך). יש משיכה שנובעת ממראה חיצוני מיידי, יש משיכה שנבנית עם הזמן, יש משיכה רספונסיבית (זה ממש מונח מסתבר! הכוונה למשיכה שלא נולדת מן האין, אלא מתעוררת כתוצאה ממגע וקרבה פיזית. אין טעם לפרט יותר מדי, אבל זה בהחלט קיים וראיתי את זה קורה בפעולה.)

שוב, אצל כל אדם זה אינדיבידואלי וכמו שאמרו תצטרך לברר את השאלות האלה עם עצמך, לפי איך שאתה מכיר את עצמך.

הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)

אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".

דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)

משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב

שומרי נגיעה יותר יכולים לדעת איזו משיכה נצרכת כדי להתחתן.

זה לא מסובך. אם יש לך חיבור רגשי אליה ויש לך רצון להרגיש את החיבור הזה דרך נשיקה מהסוג הזוגי - אז אתה מספיק נמשך.

ודוק כי קיצרתי

אחי את הרף אתה מציב, אף אחד לא יכול להגיד לך "שמע הרף מגיע ב- x" כי הם לא אתה ויכול להיות שלהם זה עבד אבל לך זה פחות יתאים. התשובות לשאלות האלה בעיניי נמצאות בתוכינו ולהכניס אנשים אחרים למקום הזה ששייך לך זו טעות.

אין לך שום דרך לדעת עד שאתה לא יודע.

אתה יכול להמשך למישהי מאוד אבל כשתדע אותה, תבין שזה לא זה

ואתה יכול לא להמשך למישהי בכלל (כמובן בלי דחייה), אבל כשתדע אותה, תמשך אליה פי אלף יותר.

דבר נוסף,

ממה שאני למדתי בחיים ואני חושב שזה משהו אובייקטיבי אבל לא יכול להבטיח

(כמו נניח שלאכול 3 עוגות ביום, זה די מוסכם על כולם שזה לא בריא)

משיכה חזקה מדי, זה גם דבר לא טוב.

משיכה בינונית-חלשה זה הקלאסי. כי אז , בצורה שקשה לי להסביר, אתה "נאלץ" להכניס לתוך זה את הקרבה והתקשורת והיא מרימה הכל ומשדרגת את זה למשהו איכותי יותר

מאשר סתם משיכה חזקה מאוד שהיא מסנוורת ולא בריאה. זו דעתי לפחות, אבל אני לא יכול להתחייב שזה אצל כולם ככה, אבל אני חושב שאצל הרוב. נראה לי.

מקווה שרשמתי את זה בסגנון מכבד עבור הקוראים.

שמעתי גם מחבר (שהוריד את הכיפה בינתיים..)

איך זה הגיוני? יש לך הסבר לזה.. למה מה שמרגיש מושך לא מושך פתאום? אם יותר נוח, אפשר לפרט בפרטי..

ובכלל, אז איך אפשר להחליט ככה?

xxx

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

לא בהכרח בת במציאות.

חשוב למצוא דרך לגבולות, אולי להימנע מכניסה לפה או שיח שיכול להידרדר בשעות מאוחרות או כשעייפים

העיקר זה הביחד, ביחד זה הדדיות.

וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.

בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.

אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.

חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה

לעניין מקום ביחד עם שאר העניינים והאינסופיות שהיא נפש האדם.

לגבי פרובוקציה, אני מורד counter-culture קיצוני. ואיני רואה בזה פרובוקציה כלל, אלא צד שני והפוך של המטבע.

אין לי בעיה עם הדדיות יש לי בעיה עם המקום שאליו חלק מהגברים לקחו אותה.

פתאום הדדיות הפכה לחיוב ! שהבחורה תגיע אליו, שגם היא תשלם, תיזום ותארגן.

אם לא היא נצלנית וזה ממש לא נכון.

אני בהחלט מסכימה ובעד שאישה תציע מקומות, במיוחד כשהגבר מגיע לאזור שלה ולא מכיר אותו!! זה הדבר הנכון לעשות ודי להפיל עליו את זה .

אבל בואו לא נזלזל בכוח של הנתינה הגברית.

לא יקרה כלום אם בחור יציע להגיע לאזור של הבחורה אחרי שהשקיעה שעה וחצי בהתארגנות,

בחייאת רק לייבש את השיער זה חצי שעה.

או יארגן פיקניק בעצמו בלי לחלק לה משימות.

יש משהו משמעותי בגבר שיוזם ומשקיע מתוך רצון לשמח את האישה שמולו.

אני מאמינה שלאישה יש חתיכת לב, וכשהיא באמת תרצה את הגבר שמולה ותרגיש רצויה ומוערכת, היא תרצה להעניק, לפנק ולהשקיע בו בחזרה

והוא יבין שהוא ממש זכה בלוטו.

לא סתם איזה היא כמו לביאה לילדים שלה הנתינה של נשים היא לא נגמרת.

הדדיות אמיתית היא לא התחשבנות של חמישים חמישים, אלא רצון של שני הצדדים לתת, גם אם כל אחד מבטא את הנתינה אחרת.

וכן בחייאת אל תתחשבנו איתי ואל תדברו איתי להגיע לאזור שלו אחרי שעה ועשרים של התארגנות .

ולא אני לא מדברת על בחורות שמתארגנות חמש דקות ויוצאות נשגב מבינתי.

מסכימה שהדדיות לא צריכה להיות חלוקה מדוקדקת של 50-50, אבל עדיין לצפות מהגבר לתת גם התארגנות חיצונית, גם זמן נסיעות, כסף, מחשבה ותכנון, וגם רגש והקשבה, ומהאישה מצופה לתת רק את הרגש שלה והתארגנות חיצונית.

אין פה שום הדדיות, העול של הקשר נמצא רק בצד אחד.

גם אפשר להבין מדברייך שאם האישה מצפה מגבר לכל הנ"ל והתרומה שלה לקשר היא בהתארגנות חיצונית, אז כנראה לגבר יש לגיטימציה לדרוש נראות חיצונית מסוימת, כמו שהאישה דורשת את כל הנ"ל. זה נשמע מאוד לא בריא ודי מחפיץ.

ובחיי שלא לקח לי מעולם שעה וחצי להתארגן לדייט. נגיד את מתאפרת, כמה זה לוקח? 15- 20 דקות? ועוד 10 דקות לסדר את השיער? אם את ממש נמרחת עם הכל אולי 40 דקות, בואי נגזים לשעה. והגבר גם כן לוקח לו זמן להתארגן במיוחד אם הם ילדים טובים ומקשיבים להנחייה להתקלח, לשים דאודרנט ולהחליף בגדים לפני כל דייט.

ושוב, ממש לא אוהבת את הרעיון שהתרומה של האישה לקשר זה המראה החיצוני שלה.

ברור שלא

אולי את החלטית לי קשה לבחור מה לשים

אחרי 2 פגישות שבעלי הגיע אליי, נסעתי אליו. ועודף זמן לא היה לי. הייתי סטודנטית עובדת. אבל עדיין זה חלק מהעניין בעיניי שגם הבחורה תבוא וזה היה אוטובוס ורכבת ועדיין זה קרה ולא היה נראה כמו דרישה לא הגיונית האמת

אגב לא התארגנתי ברמה שונה מההתארגנות ליום יום האמת. גמככה אני מתאפרת, מחליק בשיער כנל, לא חייב בגד מאוד מיוחד.. מי ישמע לאן הולכים חח

לא יודעת אולי הסטנדרטים שלי לא משו אבל אם אין זמן לייבש שיער לא חייב לחפוף אותו בכל מחיר. אפשר להתארגן על השיער אפילו יום לפני בערב אאכ ושיא הקיץ חום אימים ואז למה לייבש אותו בכלל הוא ייהרס תוך רגע

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.

אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.

קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.

כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.

אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.

וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.

יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.

כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.

בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.

"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.

אני הצעתי רק שאנחנו נופיע יותר את הצד הגברי שבנו

אז צריך שיהיה תיאום טוב בין הבחור לבחורה.

בין כל זוג קיימת דינמיקה ייחודית שהם בוחרים לפתח ביחד.

בכל קשר יהיו דברים שלבחורה יהיה פחות מתאים לקבל ויהיו דברים שהיא תאהב לקבל.

לכן זה סוג של ריקוד שבו גם עדינות מסויימת.

מותר לא להיות מדוייק ואז לדייק בפעם הבאה. זה הכרחי וזה בלתי נמנע.

אם אני מהותית מתכוונן לתת לבחורה אז ברמות שונות אני צריך גם לדעת מה היא רוצה לקבל וגם לקבל סירוב או דיוק ממנה ביחס לזה, בלי ליפול מכך מהכיסא.

ישבנו על הריצפה(;

דבר שני, ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.

ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.

במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם

דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.

רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.

אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.

אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.

לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.

הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.

אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.

הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.

הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.

אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.

החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.

החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.

אני אישית תמיד נגעלתי מכל המשחקים האלה,

דווקא אלה שעשו את זה הצליחו די טוב.

(אולי יש בנות שנזקקות ליחס/תשומת לב...)

ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר.

אבל שתדע שכל אדם מחוייב לתקן חטאות נעורים.

ומי שלא מתקן יורד עוד יותר,

ואחר כך הצער על החטאים הוא גדול מאוד והבושה קשה מהכאב.

אני מבין גם את הרצון שלך למצוא את הזיווג ולהיות אדם שלם לפי ה'.

אבל "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" הוא פסוק ממגילת משלי (פרק י"ט, פסוק י"ד).

לכן אין עיצה אמיתית חוץ מתפילה ולה' הישועה.

ויש אנשים שדילגו על הקטע הזה

חלק מתוך מנטליות

חלק מתוך פחד

לא ברור לי איך הם מתכוונים לגדול

רבי נחמן מסביר שאפילו הרהור או מחשבה זה פגם גדול מאוד בנשמה ובעולמות העליונים.

מהתגובה שלך אני רואה שאין לך מושג מהי דרך ה',

אבל ברור לי שלא עליך האשמה אלא האשם הוא האדם שחינך אותך (הורים מורים ורבנים).

ואני יכול להגיד לך בבירור שאתה וכל הפורום הזה (וכל המדינה) רחוקים מאוד מקדושת המחשבה והנשמה - ונשכחה תורה מישראל.

אבל בזכות הצדיק האמת יחזור העולם לתיקון בשלימות.

נ נח נחמ נחמן מאומן הפתק אמת ותורתו אמת.

לא בזכות צדיק אחד.

ובישביל להגיע לתיקון עוברים קודם בחרא ומתקדמים משם. ככה עובדים מנגנונים התשובה

רואים שלא למדת את כתבי הרב

נכון, שאחרי החטא, האמירה היא שכנראה היה פה עניין רוחני, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר לומר לפני החטא.

(הסתירה כאן היא השאלה של ידיעה ובחירה, שבצורתה הפשוטה מעולם לא הבנתי אותה, עד שנחשפתי לאמירות הנועזות והיפות של האיזביצ'א בנושא)...

אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה

אשמח אם תשתף מאמירותיו

ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):

עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';

וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.

לגבי הבחירה והידיעה זה מעניין, אבל חבל שהוא לא מסביר למה או איך

זאת הפואנטה, שבעולם שלנו ולפני מעשה יש בחירה, אבל לאחר מעשה בעולם שמחוץ להשגתנו יש בחינה שונה...

כך לעניות דעתי.

יש הרבה טעויות גם בזרמים היהודיים הדתיים השונים והמגוונים על כל צבעי הקשת.

לכן ה' עשה איתנו חסד גדול הקדים רפואה למכה ושלח לנו את הצדיק הגדול.

הוא משה רבינו הוא רבי נחמן מברסלב שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, כולם צריכים לקבל ממנו התורה הקדושה והדרך האמת.

ונתן לנו עצות נפלאות שכולם מקדשות את האדם בכל מיני קדושות - תיקון הכללי תפילות התבודדות תורות כאלה שכולם רפואות לצאת מהחושך הגדול בו אנו נמצאים.

תעסוק בהם ותראה חיים חדשים טובים ונפלאים.

אם אתה יודע מהי הדרך להגיע לתיקון העולם, אז הייתי שמח ללמוד ממך.

אבל אם הוא מבקש? מזה אומר?

שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות

אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל

שאדע ללכת גם

חלב יש פעם ב..

אבל בכל שיעור שאני נמצאת בו .

יש גם מישהי ממש קסומה שממש מביאה עוגות לפעמים סלטים אפילו ,באמת יש אנשים מתוקים.

כל מקום דתי יש מי שמארגן פעילויות תורניות תפנה לגרעין.

הייתי שמח גם להתכבד בחטיף אנרג'י, אתה שומר את זה רק לבנות המין היפה?

אני חווה הדרה על רקע מגדרי.

הבאתי את זה אחכ לאיזה בחור שהתלהב מדיי בקטע קריפי.וגם בכללי אני הרבה פעמים משאיר שם קוראוסונים כי כל האוכל שם במטבח בריא ופלצני מדיי.

אתמול נרדמתי איזה חצי שעה מהתחלת השיעור ואז הלכתי

חיפשת אותי מתוך סקרנות או בישביל החטיפים?

גם אני נרדמתי מעט...

אגב, אני חדש שם ועוד לא עמדתי על טיבו של המקום, נראה אם אצליח לשרוד

אתמול, איכשהו אני וידיד שפכנו בטעות תה על הרצפה, והייתה שם בחורה שחששנו שהגיע גם אליה, אמרה ש"אם זה עושה לנו טוב, לא אכפת לה שישפך גם ממש עליה", נראה שזאת האווירה, מעניין אם זה אמתי או משחק/בועה...

שמע מאנגידך ישם אנשים מיוחדים