בגלל צניעות....

אבל אני חילוני-מסורתי אז מותר לי.

אוקי, אז ככה :

יוצאים ל 10 דייטים ומתחתנים אחרי שבועיים.

זה אפשרי בהלכה לעשות את זה ?

או שיש משהו בתקנון שמונע את זה ???

עכשיו מסקרן אותי אם זה קרה מתישהו ומה השיא.

אני צריכה תשובות מדתיים כי מכירים את ההתמודדות

יהודי צריך לדעת איך לקיים ולשמור מצוות. התייעצות בנושא היא דבר מבורך.

חוץ זה, אין ביהדות מצווה 'לחשוב' משהו מסויים. המצוות ביהדות הם מאוד מעשיות (לא אכנס לעיקרי אמונה ולדקדוקים ודיוקים בעניין הזה, יש עוד מה להרחיב).

לחיות בלי יראת רוממות.

לא להזדהות עם המצוות וההלכה.

לא לאהוב את בעלך.

לחיות בנאיביות שמי שרוצה רק בגופך אוהב אותך.

לא לשמור על צניעות בלבוש ובהתנהגות.

לא להבין שיש קשר בין שמרנות מינית להצלחת וקיום נישואין.

לצפות בתוכן גס ורדוד.

לבלות את הזמן בבטלה.

לא להיות פעיל (גופנית או עסוק בכללי)

וזה קשה בטירוף!

אין פתרונות קסם, זו התמודדות מורכבת ממש.

(וזו התמודדות שלא נגמרת גם אחרי החתונה, לומדים להקריב ולהתאפק בשביל לשמור על הערכים, זה קשה ממש, אבל מעצים ומגדל)

מה קורה אחרי החתונה, אסור לגעת אחד בשני שלא למטרת פרו ורבו ?

למשל..היה לי יום קשה -מאוד- בעבודה

בת הזוג פתאום קולטת מהמטבח, בזמן שהיא מבשלת

שאני מטייל על המעקה של המרפסת בקומה 12 תוך כדי שאני חושב על החיים...

וזה לא קורה אף פעם שאני עושה את זה, בד״כ אני סתם שוכב בנדנדה ושומע __________ (מותר לומר שמות של להקות לועזיות לאנשים דתיים ?)

אז היא..קוראת לי מהמטבח, בעדינות כדי שאני לא אבהל, 

מבקשת שאני אבוא להחליף את המיכל של המי-עדן במתקן

וזה נראה לי מוזר כי רק אתמול החלפתי את המיכל..

אז אני מתקרב למטבח ורואה שהמיכל מלא כמו שחשבתי..

(הנה השאלה )

ואז היא רוצה לחבק אותי, חיבוק שלא למטרת פרו ורבו ?

חיבוק טהור שנועד -אך ורק- לשיחרור טבעי של כימיקלים במח שיכול למנוע, לרפא, לתקן מערכות שלמות בגוף האדם (מבוסס מחקרית) ?

יש משהו בתקנון של ההלכה שאוסר את זה במצבים מסויימים שלא למטרת פרו ורבו ???

אני חושב שלפי התורה נטו - זה היה שבוע, אבל זה התרחב מחמת ספקות כלשהן כי זה עונש כרת

אבל לא בקיא.

(כתוב שהסיבה לזה היא: בגלל שמתרגלים אחד לשני אז הקב"ה אמר שיתרחקו כדי שאח"כ היא תהיה חביבה עליו כשעת הכניסה לחופה)

אלא כמו שמבקש אמונה כתב, יש זמנים מסוימים במחזוריות של האשה שבהם בני הזוג נאסרים, וכללים כיצד הם שוב נעשים מותרים זה לזו אחרי טבילה של האשה במקווה.

בנוסף לזה, יש גם את מצוות פרו ורבו…

הן שתיי מצוות שונות.

אולי זה יעזור.

כתבה באתר ״מקור ראשון״ (של דתיים)

רק כדי שלא יצא מצב שאני מכשיל מישהו,

לקחת בחשבון שיש שם  קצת דיבורים על ענייני צניעות בסגנון חצי חופשי וכו׳.

אז מי שנזהר מזה, לא להכנס :

״נוגע לא נוגע:ההחלטה לשמור נגיעה–מהנבונות שקיבלתי״

נוגע לא נוגע: ההחלטה לשמור נגיעה - מהנבונות שקיבלתי בחיי - מקור ראשון

הייתי בטוח שכתבת את זה ככה בצחוק כדי שזה יראה כאילו @נוגע, לא נוגע כתב את זה

ואז אני נכנס וקולט שזה השם של הכותרת

שברגע שנגע אנחנו עלולים להפסיד את האדם הטוב שעומד מולנו ואת ההיכרות האמיתית איתו. כי ברגע שנוגעים הרגש מתחיל לפעול והמוח משלים עם המציאות.. קשה מאוד אחרי זה לחזור ולשמור,

קשה לקבל החלטות נכונות כי בכל החלטה שנקבל לגבי המשך הקשר יהיה בה במקרה הטוב רק מעט רגש ובמקרה הפחות טוב כולה תהיה רגש.

מעשית איך עושים את זה? נפגשים במקומות ציבוריים, לא בשעות החשכה לפחות בפגישות הראשונות, לא להאריך בפגישות יותר משעה וחצי..

מכני0סים לראש חזק שאין אופציה אחרת.

נפגשים במקומות בלי חשש ייחוד

במקרההצורך גם מדברים על זה. כשיש פרטנר שמכוון איתך לאותו יעד, זה נהיה משא משותף וכבד פחות.

( במקרים אחרים זו התמודדות נורא נורא קשה, וי"א עילה לסיום קשר)

ובין לבין... ספורט ספורט ספורט.

אפשר לכוון אותו ללפני הדייט...

מקשה הרבה יותר, הדיבור עצמו מקרב וגורם לבושה הטבעית לרדת לאט לאט.

עדיף שכל אחד יחשוב שהשני דוס מדוסדס שנגיעה היא מחוץ לתחום הלגיטימציה בכלל שאין מה לדבר או לחשוב ולהתחזק ממקורות אחרים.

יכולה להסביר  איך ספורט עוזר?

אישית היו פעמים שראיתי צורך לדבר על זה.

לא כביטוי למה שקורה *בינינו* אלא כאמירה מצידי או שאלה על גישתו בעניין...

( זכור לי קשר אחד שהיה ברור לי שהבחור דוס, או לפחות שומר הלכה.ואחרי איזה 10 דייטים, הוא פתאום הציע לי לעלות איתו על האופנוע ... אז הייתי חייבת להציב את עמדתי, וקיבלתי תגובה של: אי אפשר להתקדם ככה. נראה לי מאז זה משהו שאני נוטה לברר אותו אם יש לי ספק)

לעניין הספורט- ספורט יכול להוות התמרה של אנרגיה מינית... הוא עוזר לה להשתחרר ולהיות דחוסה פחות. ( גם ריקוד)

אכתוב בקיצור בלי להסביר את כל ההרמונים המשותפים שמפרישים בשניהם:

אנדרופינים, דופמין, טסטוסטרון (בעיקר לגבר), אסטרוגן (בעיקר לאשה), קורטיזול.

(אני מכיר רק באנגלית, אז אם טעיתי בכתיב סליחה)

ותגיד, גם אצלך בבי"ס העונש למי שדיבר בשיעור ביולוגיה היה להגיד טסטוסטרון מאה פעמים ברצף בלי להתבלבל?

וספורט לא בהכרח עוזר, לפעמים זה דווקא מעיר את הגוף והנפש ונוצר רצון ומוטיבציה לעשות ולפעול כשאין כ"כ איפה לבטא את זה.

לדעתי יותר עוזר להשקיט (את זה וגם את המחשבות הבלתי פוסקות בראש ואת הדאגות) ע"י רגיעה והתרכזות בלחוש את הגוף ואת המציאות שסביבנו. וכן ע"י עבודה של חיבור עמוק לדברים בזמן שיש גלי תטא במוח. זה מרים את האדם למעלה ולא רק פתרון זמני או פלסטר כמו ספורט.

לדוג', ברגע שאדם חווה דביקות בה' כשהוא בגלי תטא, זו חוויה עוצמתית מאוד שפשוט משנה אותו. קשה להסביר.

(ומעבר לנושא עצמו, זה ממש קידם את הקשר, הידיעה שאנחנו נמשכים אחד לשני ומוכנים להתאמץ ממש אחד בשביל השני)

יכול להיות שלכם זה היה טוב, אני מודעת לתרומה שיכולה להיות לשיתוף אבל חושבת שעדיף לוותר עליה בגלל שכן עלולות להתפתח תקלות ממנה.

אולי אם שני בני הזוג באותה רמה דתית ורצון לשמור זה יכול לעבוד,

כשיש צד אחד שמושך למטה עדיף להמנע לגמרי.

כשכל אחד יחשוב שזה טאבו מוחלט אצל השני יהיה הרבה יותר קשה להתפתות לעשות שטויות.

ושמירה על ההלכה.

לשים את העיקרון של שמירת נגיעה כקו אדום שלא עוברים ואין אופציה ולא לשדר גם שיש אופציה..לא לדבר יותר מדי מילות אהבה..

בקשרים ארוכים הסיכוו לשמור נגיעה יורד..

רשמתי לא למרוח תקשר

ביננו אפשר להבין כיוון אם זה זה או לא בפגישה 3 )לא אומרת להתחתן ב3 אבל אפשר להבין לאיזה כיוון סה מושך) כבר שזנ זה ..קל לזהות

מעבר לזה במשפט השני שרשמתי לשים כקו אדום וכו...לא התכוונתי ללמרוח תקשר אלא לשים את השמירת נגיעה כקו אדום שלא עוברים..אתקן שיהיה ברור

אני מקיימת הלכה, לא משנה מה אני חושבת ומרגישה.

גם אם זה נראה לי לא נכון, גם אם קשה לי עם זה.

אני לא מחלקת את ההלכות לדברים שאני כן שומרת לעומת דברים שלא, אלא מקבלת את ההלכה בשלמותה.

האם יש דברים שקשה לי לקיים, מבחינה פיזית\מנטלית?

ברור. יש מיליון דברים כאלה.

איך מצליחים?

בואי נלך לדוגמה אחרת: האיסור לאכול בשר וחלב יחד.

כאדם שחי בארץ, שבה רוב העולם מקפיד על זה, זה לא משהו שאנחנו פוגשים ביום יום. לכן כנראה שאין לי פיתוי מאוד גדול לאכול צ'יזבורגר.

אבל תארי לעצמך שהייתי גרה בחו"ל, ועובדת בסניף של מקדונלס שמוכר צ'יזבורגר (לא במטבח). אני בטוחה שצ'יזבורגר זה דבר סופר טעים (אחרת למה כ"כ הרבה אנשים אוכלים אותו?). ואם אני עומדת בניחוח שלו כל היום, רואה מאות אנשים אוכלים ונהנים כל יום, ההתמודדות שלי היתה הרבה יותר גדולה.

נקודה נוספת: נניח ששמת לעצמך מטרה לרדת במשקל, ולכן התחלת דיאטה. שלושה ימים לתוך הדיאטה הזאת, את נתקלת באיזשהו אירוע בעוגת שחיתות, וברור לך שיש בה מיליון קלוריות. אם תאכלי את העוגה, היא תהיה טעימה. מאוד טעימה. את תהני ממנה. אין ספק. אבל הוא יפגע במטרה ארוכת הטווח שלך - לרדת במשקל. נכון, בדוגמה כזאת את יכולה להגיד לעצמך, אני אקח ביס, ואח"כ אצא לרוץ מרתון. מעין אחטא - ואכפר. אבל האם שבירת הדיאטה תיעצר בביס האחד הזה? או שאולי, אם כבר הרשית לעצמך להתפרע פעם אחת, תעשי את שוב. ושוב. ושוב. והגבול הברור שהצבת לעצמך ילך ויטשטש?

שורה תחתונה:

מצליחים לשמור נגיעה כי זה חלק מההלכה שקיבלתי על עצמי. דואגים להיות בסביבה שתסייע לך לשמור על ההלכה, ולא שיגביר את ההתמודדות. מפנימים שיש קווים אדומים ברורים שבשום מצב לא חוצים אותם.

מה ההלכה אומרת כדי *להמנע* מנגיעה ?

היא בטח נתנה טיפים חוץ מההוראה ״חבר׳ה, נא לשמור נגיעה. הגוף והמח שלכם יתפוצצו,

 אבל היי, לפחות תגלו אם הרגליים והידיים של הצד השני קפואות כל השנה, רק *אחרי* החתונה. היה שווה לחכות״

מה ההוראות כדי לא ״ליפול״  ?

כי לדעתי, מספיק שהמקום היחיד שבו רואים את הדייט הוא באותו ספסל או אותה מסעדה (נפגשים *בספסל*, נפגשים *במסעדה*)

אז הסיכוי לא לעבור על שמירת נגיעה בכלל לא קיים.

הוא יכול להיות קיים בהחלט, אם :

- הספסל נמצא באיזור שלא עוברים בו אנשים 

-  אם מלווים מישהו לרכב *אחרי* הפגישה על הספסל

- אם אוספים מישהו ברכב, שזה בכלללללללללל כמו להיות בחדר עם מישהו לבד 

- רכב זה כמו  חדר על גלגלים שאפשר להגיע איתו להמון מקומות יפים בארץ.

לסיכום :

א. מה ההלכה אומרת כדי *להמנע* מנגיעה ? (שאלה)

ב. לדעתי, אם המקום היחיד שאתם ביחד זה *רק* הספסל או הכניסה למסעדה (לדוגמא), הסיכוי לא לשמור נגיעה, לא קיים. אי אפשר ליפול גם אם תרצה ליפול.

ג. אני באמת חייב להתחיל לקצר את השאלות והתשובות שלי, אבל חשוב שמי שקורא יבין, אני חושב תוך כדי ההקלדה. *כהנים מוסמכים* אחרים יבינו אותי. זה שטף של מידע שזורם.

ד. תודה.

עיין ויקרא י', ח'-י"א, ויחזקאל פרק מ"ד, פס' כ"ג-כ"ד.

בהלכה יש כל מיני דברים שנועדים להרחיק את האדם מן העבירה.

בהקשר הזה, כדאי שתקרא קצת על איסור ייחוד.

א. לרווקה - רלוונטי איסור ייחוד. לנשואה - נוסף גם דיני הרחקה.

ב. הסיכוי לא לשמור נגיעה תמיד קיים. אין אפוטרופוס לעריות. אם תרצה ליפול - תצליח, זה לא קשה. וגם לא יצא ברק מהשמיים.

כי ממה שאני קורא כאן, מלא נוסעים ברכב ביחד בדייטים. 

זה בליווי הורים ? חברים ?

https://www.yeshiva.org.il/ask/38064

אם תחפש ברשת תמצא תשובות קצת שונות, אבל בגדול, זה הכיוון: תלוי איזה סוג רכב, תלוי באיזה כבישים, תלוי באיזה שעה של היום.

הפסוק המפורסם במלאכי: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבקות הוא".

ניתן לפרש 'ישמרו דעת' שזה ישמרו טהרה, לפי הדרשה המופרסמת של חז"ל על הפסוק בישעיהו ש'דעת' זה כנגד מסכת טהרות.

וגם במדרשים מוזכר כמה פעמים שהמלאכים טהורים.

רשום בתורה על הכהנים (תודה לחבר הפורום ״לגיטימי?״)

וּלְהוֹרֹת, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אֵת, כָּל-הַחֻקִּים, אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיהֶם, בְּיַד-מֹשֶׁה

נניח אני אומר לך חסדי ים, 

״תקשיב, אסור לעבוד בשבת, זה יום מנוחה,

אבל אתה בהחלט יכול אחרי ארוחת השבת (איך קוראים לארוחה בצהריים של שבת ?), 

ללכת לנמנם קצת עם מוסיקה בשבת שמופעלת על ידי סוללות וקבצי מוסיקה -מקומיים- (לא אינטרנט).״

אז מי תופס יותר ?

רבנים גדולים לא-כהנים  שפירשו את תורת ישראל

כהן תלמיד חכם 

הרב שלך

אתה 

כהן חילוני-מסורתי 

כהן אתאיסט.

מה סדר העדיפויות שתקשיב לו ? 

אגב, קח בחשבון שאיתנו כרגע (כמו תמיד ובכל מקום), זה שהכתיב את התורה למשה. 

הוא *יודע* למה הוא התכוון

 והוא ביקש מהכהנים להסביר לאחרים למה הוא התכוון, הוא גם רשם את זה בספר (שוב תודה לחבר הפורום ״לגיטימי?״)

בהצלחה בתשובה.

 בלי לחץ כמובן. מקשיבים לכל אות שתגיד.

לבני ישראל. כתוב בתורה שכוהנים ולויים צריכים לשבת בסנהדרין, וכך נפסק ברמב"ם שלכתחילה מונים אותם.

זה התפקיד של כל שבט לוי: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל".

כמובן שאם הם סוטים מדרך הישר וההלכה לא שומעים להם (בלי להיכנס מה עושים בסנהדרין, אבל וודאי למשל סנהדרין של צדוקים כוהנים זה לא סנהדרין).

כבר בזמן הנביאים הרבה מהכוהנים סטו מהדרך הישר. ישעיהו זועק: "כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פליליה"- "פקו פליליה" - "הכשילו המשפט" (רש"י). ירמיהו זועק: "הכוהנים לא אמרו איה ה' ".

ולכן אין כיום יותר מדי נפק"מ... בעזרת ה' במהרה בימינו נזכה לראות כהנים בעבודתם וכולי

שאם הכהן תלמיד חכם הוא קודם לתלמיד חכם אחר.

בנוסף, יש מצוות וקדשתו.

וגם לרוב הראשונים, והחת"ס אומר שגם ר"ת מודה שיש איסור מעילה בכהן בימינו.

בוודאי שגם בימינו יש את המיוחדות של תורת כהן. כל הפסוקים שהבאנו נאמרים לדורות.

לא סתם. היו כל כך הרבה תלמידי חכמים כוהנים ולויים במשך הדורות.

הקדימות כיום היא בעיקר ביחס לעלייה לתורה, מכיר עוד נפק"מ ביחס לקדימות?

איך מקיימים מצוות וקדשתו?

יש את המיוחדות של תורת כהן אבל רובה לא יוצאת אל הפועל. יש את מהמיוחדות של מקום המקדש אבל לצערנו הרב מאוד רובו לא יוצא אל הפועל.

מעניין לעשות מחקר אובייקטיבי בנושא.

אליהם.

קדימות, זה לא רק בעלייה וברכת המזון וליטול מנה ראשון, אלא לכבדו בצורה כללית כפסק הרמב"ם: "וצריך כל אדם מישראל לנהוג בהן כבוד הרבה".

יש איסור המשתמשות בהם מדין מעילה.

למה זה לא יוצא אל הפועל? היו המון גדולי אחרונים לויים וכוהנים שהורו משפטם ליעקב ותורתם לישראל.

אז אולי הייתי נותן גם לכהן לעקוף אותי בתור בקופת חולים? ברור שיש פה גדר מסויים של כבוד.

התכוונתי שזה לא יוצא אל הפועל במצוות הקשורות לכהונה שהם עיקר היציאה אל הפועל מצד תורת כהן.

זקן.

גדולי ישראל, אפילו הקפידו שהנכנס ראשון לבית יהיה כהן.

אסור להשתמש בכהן לעבודות שימוש כי זה מעילה, אלא אם כן הוא מוחל, וגם בזה יש מחמירים שהם לא יכולים למחול.

התורה של הכהן ולוי זה מה שהוא מלמד את עם ישראל, כמו שנפתח הדיון, וזה שייך היום בדיוק כמו אז.

ולכן בתור תלמיד לא נראה לי שיש לזה נפק"מ.

ר"מ בישיבה תיכונית לא ילחץ על הכהנים ללכת ללמוד תורה בישיבה אחרי שמינית בגלל שהם כהנים.

בנצחיותם של פסוקים וזה מצער מאוד.

ברור שיש להעדיף רב כהן או לוי כי בגלל ברכת משה: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" יש להם יותר סייעתא דשמיא.

ב"ה ששני רבותיי הגדולים היו כהן ולוי.

ברור שיש עניין לדחוף כהן או לוי לעסוק יותר בתורה וללמד, כי הוא כפשוטו יותר מצווה על כך כפשט הפסוקים. ברור שיש את הדרשה של הרמב"ם בסוף שמיטה ויובל, אבל זה לא עוקר את הפשט כלל.

לפסוקים, כי היא לא מדוייקת לכל הפחות. 

תראה לי מקור הלכתי שאומר שעדיף ללמוד מכהן או לדחוף כהן ללמד תורה. אני אישית לא מצאתי. יש מקורות אחרים כמו הגמרא בקידושין "אם בנו חריף וממולח ממנו - בנו קודם". הגמרא שם לא מחלקת בין כהן ולוי לשאר אדם. אלא נותנת קריטריון של יכולת שיכלית. לא ידוע לי על גמרא אחרת שכן מחלקת, אם ידוע לך - אשמח מאוד להחכים וגם לשנות את דעתי.

אבל יש ילקוט שמעוני מפורש:

ירמיה (סי' שכ"א), על הפסוק (ירמיה ל"ג י"ח): כי כי אמר ה' לכהנים הלויים לא יכרת איש מלפני מעלה עולה ומקטיר מנחה ועושה זבח 'כל הימים', והלא חרב בית המקדש ובטלו הקרבנות? אלא אמר הקב"ה לכהנים הלויים, אם אתם עוסקים בתורה מעלה אני עליכם כאילו אתם מקריבים לפני עולה וכליל, וכן נאמר: יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפיך וכליל על מזבחך.

זאת אומרת שהם עושים את עבודת הקרבנות בזמן הזה על ידי ללמד, וזה המצלמות של 'יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל'.

אכן נראה במקורות עניין שמתייחס לכהנים בת"ת על פי הפסוק "ירו משפטיך" אך לא מצינו ת"ח שמדריכים לקחת את העניין הזה בצורה שמובילה לנפק"מ ביחס לתלמוד תורה. אם יהיה סברה טובה לא נשאל אם מי שאומר אותה כהן, וגם אם תהיה פסיקת הלכה לא נלך בדווקא אחר פוסק שהוא כהן. רוב העם אינם כהנים ומאינטואיציה פשוטה נראה לי שרוב הפוסקים אינם כהנים. וגם הפוסקים שהם כהנים - אף אחד לא נתן להם משרה רבנית מיוחדת שלא היתה נתונה למי שאינו כהן.

הכהן או לוי בתורה בזמן הזה.

ברור שיש גם שיקולים אחרים כמו חכמה, בקיאות וכדומה, והשיקול המפורסם של החת"ס בענין פניות ללמידה כמו שהוא אומר שהיה בזמן שהיו ערי כהונה ולויה ותרומות ומעשרות, אבל אם הם שווים בחכמה ופניות סברת הכהן או הלוי קודמת.

(הערה טכנית - הודעה אחרונה בדיון כדי שלא יווצר כאן פינג פונג 7 בטעות)

אז לא נמצא  דברי אלוהים שנאמרו על ידי מי שסטה מדרך הישר ( מדרך -התורה-) 

ואח״כ הקשיבו לדברי האלוהים שיצאו מפיו ? אף אחד ?

אגב, מה -התורה-,

אומרת על לנגן גיטרה קלאסית (לא חשמלית) בשבת ?

ומה לגבי עישון טבק ( ביום חול) ?

אתה יודע ? (אין לי מושג, אבל מסקרן)

אסור להתייחד עם מי מהמין השני בצורה שיכולה להיות אינטרקציה אינטימית. 

ותןדה ממש לכולכם

תשובות מהממות!

זה קצת מפריע.

תארי לך שיושבים אנשים בסלון, באמצע דיון,

ופתאום את קמה ואומרת ״חבר׳ה תודה רבה ממש לכולם, היו כאן תשובות מהממות״, 

והם מסתכלים אחד על השני ושואלים ״מי זו ? מה היא רוצה ?״

ואת עונה ״מה מי זו ? אני קראתי לכם כדי להתייעץ. נו, לגבי שמירת הנגיעה״

ואז הם יסתכלו אחד על השני במבט של ״מה היא קשורה ?״

ואז  את ניגשת לדלת ופותחת אותה ואומרת ״חבר׳ה אוקי, היה כיף, תודה רבה לכולכם״

זו הרגשה לא נעימה.

בואי נסכם שכאשר עוברות 24 שעות בלי שמישהו מגיב,

*אז* תתני הודעת סיכום.

תודה.

מותר לי.

את בת כהן ***מוסמכת***

כך נאמר לי

כל אחד ואחת תורמים את הבנתם והמתייעץ או מתייעצת יבחרו מה מועיל להם ויקבלו מזה, אין עניין או צורך לעשות הודעת סיכום כי הקוראים הבאים יבחרו משהו אחר מהנכתב שילמד אותם. כל אחד ואחת מאיתנו ילמדו מכתיבה של אחרים, ושאלה פשוט מציפה נקודה שכל אחד יתרום את הזוית שלו וכולנו נלמד את הזוויות המוצעות לעצמנו.

אל תיקח את זה אישי או ללב

ואז למצוא את הקישורים.

לדוג'- מי שמחפשת חבר טוב, הגיוני שיהיה לה רצון חזק למגע שובב כביטוי לזה.

מי שיש לו חסך באהבת אם, הגיוני שיהיה לו רצון חזק למגע תומך כמו חיבוק.

מי שמחפשת תחושה חזקה של אחדות ושל חיבור נפשי/נשמתי, הגיוני שלא תרצה מגע  עד אחרי החתונה.

וכו'

יש בכולנו מזה ומזה, השאלה היא מה הרצון המרכזי.

בא לפעמים מכיוונים שונים בין המינים.

לאשה זה בעיקר בא מחיפוש אהבה, חום, תמיכה וחיבוק.

אני כגבר פחות מחפש את זה. (ברור שיש גברים שזה יותר בולט אצלם). גם כשהייתי בגילאי העשרה לא גדלתי בסביבה שנוגעים כל כך. מקסימום הסבים והסבתות שהיו בחו"ל, אז כשכבר הייתי פוגש אותם, סבתא מצד אחד נישקה אותי על הלחי, הסבא כלום. סבתא מצד אחר כלום, הסבא היה מחבק אותי חזק. אמא שלי, אם הייתי שבת בבית, הייתה מנשקת אותי על הראש כשהייתה מברכת אותי וזהו. אבא שלי גם לא נגע בי.

אבל גדלתי עם המון המון אהבה ותמיכה מכל הקרובים שלי מסביב. זה פשוט התבטא יותר ברובד השכלי והרגשי, ופחות בנגיעה, וזו אהבה עוצמתית לא פחות, ואולי אפילו יותר מנגיעה.

ברור, שאחרי הנישואין צריך מגע, אבל זה כבר קשר ברובד אחר.

צריך להבין על מה הוא יושב.

ברור שיש משיכה טבעית בין בנים לבנות, אבל יש דברים שמעצימים אותה, יש פעמים שהצורך במגע מועצם בגלל דברים אחרים.

אם מודעים לסיטואציה ותחושות אז יש יותר סיכוי לשלוט בהם ולכן פחד ברמת מינון מסויימת הוא חיובי כדי להמנע. "אשרי אדם מפחד

 תמיד".

עריכה - חשוב לזכור שבמצב בריא (בלי קשר להלכה) המגע הגופני הוא ביטוי לקשר האנושי. הקשר האנושי הוא העיקר. הלב הוא העיקר. ורק מתוך כך הגוף. אם הגוף מנהל את הלב אז זה מצב שהוא פחות בירא בלשון המעטה.

במצבים שבאמת היה קשה:

הייתי חוזר בקול (כך שזו שיצאנו יחד תשמע) על הקטע הבא מתוך מדרש נפלא לדעתי שמתייחס לעניין:

"אמרו לו רבינו ברכנו אמר להם יהי רצון ושתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם אמרו לו תלמידיו עד כאן אמר להם ולואי תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם"

מתוך:

"ת"ר כשחלה ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו אמרו לו רבינו למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי העולם הבא אמר להם הזהרו בכבוד חבריכם ומנעו בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא וכשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כיון שראה אותם התחיל לבכות אמרו לו תלמידיו נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מפני מה אתה בוכה אמר להם אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכין אותי שהיום כאן ומחר בקבר שאם כועס עלי אין כעסו כעס עולם ואם אוסרני אין איסורו איסור עולם ואם ממיתני אין מיתתו מיתת עולם ואני יכול לפייסו בדברים ולשחדו בממון אעפ"כ הייתי בוכה ועכשיו שמוליכים אותי לפני ממ"ה הקב"ה שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים שאם כועס עלי כעסו כעס עולם ואם אוסרני איסורו איסור עולם ואם ממיתני מיתתו מיתת עולם ואיני יכול לפייסו בדברים ולא לשחדו בממון ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים אחת של גן עדן ואחת של גיהנם ואיני יודע באיזו מוליכים אותי ולא אבכה אמרו לו רבינו ברכנו אמר להם יהי רצון ושתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם אמרו לו תלמידיו עד כאן אמר להם ולואי תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם.  בשעת פטירתו אמר להם פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא:" (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כח עמוד ב)

לכבד את עצמך,אותו ואת אבא שתמיד איתך

בהצלחה 

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!