פשוט מתגעגע.
כמעט שנה שעברה לא עוזרת. אני מתגעגע.
ראיתי אותה. מרחוק. ב"ה היא לא ראתה אותי. אם היה נוצר קשר עין הייתי מתעלף.
כמה בכיתי בשנה האחרונה. לא מזמן חשבתי שהפסקתי לבכות, שזה כבר פחות כואב. אבל לא. אני מתגעגע.
אני מתגעגע למידות שלה. ולחיוך הכל כך אמיתי שלה. אוף. דרך החיוך הזה רואים את הנשמה.
מצאתי תמונה שלה. מחייכת. אוף. אני בוכה עכשיו שוב. השבת בכיתי. אני רוצה כבר קשר עמוק . מישהי שתבין שתכיל שתעזור שתעמוד לימוני כשאני ככ צריך, שאני אהיה שם בשבילה כשהיא צריכה אותי. אני רוצה להיות משמעותי בשבילה.
יש הצעה עכשיו, אני מפחד זאת האמת. מי יודע מי הבחורה בצד השני.. האם היא כמוה?
היא לא הייתה מושלמת. דיברנו והיו הבדלים. והייתה גם מחשבה מצידי לחתוך. אבל את החברות שהייתה ביננו, את המידות הככ טובות שלה, את הרוך הזה ביחד עם שמחת חיים. מי יכול למצוא? היא פשוט צדיקה.
ראיתי אותה. במקרה. ידעתי שהיא תהיה שם אבל.. שהיא תהיה בצד של המחיצה בדיוק כשגם אני? וראיתי. היא בלי כיסוי ראש.
אני רציתי להציע אותה לחבר שלי. אמרו לי שלא כדאי לי כי זה יחזיר אותי אחורה להתעסק בה (אחורה יעני כמה שאני שבור עכשיו.. כן?). אבל מסכן חבר שלי. מסכנה היא. אולי הם מתאימים? אולי זה יקרה. שיסבלו בגלל אגו שלי? נראלי שאני אבקש מחבר שיציע. מישהו שיכול לשדך בינהם בלי שיחשדו שאני קשור לזה. הוא יציע ואני לא אהיה מעודכן.
ואס יש מחשבות. כנראה היא הייתה מאוכזבת ממני היום. ואז אני דוחה את זה שה שטויות. אבל קשה לי. אני מרגיש לבד. שאף אחד לא יטיף לי שאני עוד צעיר ויש מי שקשה לו יותר. לא אמרתי לכם את זה כשעברנו כולנו אותו אירוע, ואתם לקחתם את זה בקלות ולי היה ממש קשה.
יש לי במה להשתפר. יש לי במה להשתפר גם בדברים בשביל האחת שתהיה שלי.
מי שחושב שבנים לא בוכים, כנראה לא מכיר בנים כשקשה להם. זה כמובן משתנה. אבל קשה. אבל בא לי כבר קשר עמוק. בא לי להגשים את עצמי בדברים שלי מול עצמי. בא לי להגשים את עצמי בדברים שהם מול האחת שתהיה.. קשה לי לבד. ואז כשהיא תבוא.. פרנסה? דאגות? יהיה קשה גם אח''כ. ה' ירחם עלינו, יעזור לנו.
