במצב כזה, כנראה אין מנוס מלימוד תחום אחר.

ב. הוא בחר מקצוע שקשה למצוא בו עבודה, אבל בסוף כולם (או לפחות הרוב) מוצאים.

במצב הזה שווה להשקיע עוד יותר בחיפוש, לשדרג יכולות, ללמוד איך אפשר להשתדרג בראיונות עבודה וכו'. אולי להתחיל ממשרה קטנה ולגדול בהמשך וכו'.

ג. הוא לא מוצא עבודה כי זה פשוט לא מספיק חשוב לו, או בגלל שהוא בתקופה דכאונית בחייו וכיוצ''ב.

אם זאת הסיבה אז כדאי לעשות שיחה טובה בנושא, ואולי להעזר בפסיכולוג או טיפול אישי קצר.

מה נכון בלי להכיר אותו היטב

מציע שאולי מה שנכון עבורו - זה לעבוד כשכיר במקום עם מסגרת ברורה - שעות עבודה מוגדרות , עבודה ותפוקה מוגדרים ואם הוא יצלח את זה תקופה הוא ייכנס להרגלי עבודה ומשם יהיה לו יותר קל להתקדם 

יש לו בעיה עם מסגרת. אבל עצמאי יכול לשחק בלוח הזמנים.

חושבת שדרוש אבחון מה הבעיה שלו. פעם ראשונה שממליצה: לכו ליעוץ...

למשמעת עצמית מאוד גבוהה, ויכול להיות שהוא במקום הזה בדיוק בגלל קושי במשמעת עצמית.

אגב זה יכול להיות בגלל דימוי עצמי נמוך, בעיות קשב וריכוז, דיכאון קל ועוד שלל סיבות...

השעות מאוד גמישות וכל מה שצריך הוא לקבוע מבעוד מועד לכל יום באיזה שעה אתה רוצה להתחיל ובאיזה שעה אתה רוצה לסיים.

ברוטו חלקי שעות יוצא 60.

כך שאפשר לשלב עם עוד עבודה.

אופנים חשמליים?

יש מינימום שעות/משלוחים ביום?

המינימום הוא משמרת של שעתיים או שלוש פעמיים בשבוע אחת לפחות מהן בבוקר.

העבודה מתחילה ב11 ונגמרת ב23.

מה החלומות שלו?

איפה החוזקות שלו?

במה קשה לו?

את חושבת שהוא לא רוצה עבודה, לא מאמין בעצמו, לא מצליח לחפש, מחפש ולא מוצא?

הפתרונות מאוד שונים לכל סיטואציה...

באופן אישי בחיים לא הייתי מסכימה למצב כזה. לא רק בגלל הכסף, אלא בגלל שאני לא סובלת בטלה. העבודה תורמת לערך העצמי של הבנאדם, נותנת מסגרת וסדר יום ותחושה כללית של בנאדם נורמלי.

מה זה "בחיים לא הייתי מסכימה למצב כזה".

נניח שהתחתנת עם בחור שיושב ולומד (סטודנט או בחור ישיבה, לא משנה).

וברבות הזמן כשסיים את לימודיו זה המצב, מה היית עושה כדי להביע את חוסר ההסכמה?

מסבירה לו מה דעתי ולמה אני חושבת שזה יעשה לו ממש טוב לצאת לעבוד. וגם יתרום לזוגיות שלנו (זה יוסיף להערכה שלי כלפיו, ולא יגרום למרמור).

אני לא מדברת על שיחה חד פעמית אלא על שיח כללי בבית.

בהמשך הייתי מדברת באופן יותר תקיף וממש דורשת שיצא לעבוד.

באופן כללי החלטות כאלה אצלנו הן החלטות זוגיות ולא אישיות כי זה משפיע על כל הבית.

בדינמיקה הזוגית ובסיבות שמאחורי הדבר הזה.

אם הוא לא עובד כי הוא בדיכאון ויש לו משמעת עצמית נמוכה ודימוי עצמי נמוך, שיחות כאלה רק עגרמו לו להרגיש יותר גרוע עם עצמו - אפילו שאת צודקת לגמרי.

אדרבה, בגלל שאת צודקת ובכ"ז הוא לא מצליח להביא את עצמו לעבודה מסודרת, זה אומר עליו שהוא ממש דפוק וישקיע אותו יותר בדיכאון...

(מן הסתם זה תלוי איך הדברים נאמרים, אבל בגדול לדבר ולהסביר זה לא תמיד הפתרון)

במשפט הראשון בתוך הפוסט שאלתי אם יש לו דכאון או הפרעת קשב.

אם יש לו אחד מהם הוא חייב לטפל וכל השיחות האלו צריכות ללחוץ בכיוון הזה.

אבל גם אני חשבתי ככה,

אני תמיד עבדתי אפילו בחופש הגדול והיה לי מוסר עבודה מאוד גדול.

אבל לפני חצי שנה בערך פוטרתי ממקום העבודה (החברה עמדה לפני פשיטת רגל ופיטרה אחוז גדול מהעובדים).

ובהתחלה אומנם הייתי מדוכא מהמצב אבל אחרי שזה עבר התחלתי להנות מהסיטואציה החדשה.

לקחתי על עצמי פרויקטים בבית, דברים שבתקופה ששנינו עבדנו בחיים לא היה לנו זמן אליהם.

אני נהנה מהילדים שלי בבוקר ובחזרה מהגן.

אני באמת אומר אם לא הצורך בהכנסה הייתי מעדיף להשאר במצב הזה.

חוסר עבודה זה לאו דווקא בטלה

וגם אתה, לא בטוח שתהנה באותה מידה בעוד שנתיים. אני מניחה שבשלב מסוים מתחילים להרגיש ריקנות/ בדידות/ שעמום וכו׳

אני מרגיש המון סיפוק היום, יותר ממה שהרגשתי בעבודה.

והבית לעולם לא נגמר תמיד יש מה לעשות.

אני מוצא זמן ללמוד וזמן להנות דברים שכמעט לא היה לי זמן אליהם בעבודה (וכן נהניתי בעבודה אבל זה סוג אחר של הנאה)

מה שכן את צודקת זה שאם היינו בוחרים בדרך חיים הזאת (גם אשתי מוצאת את החיוביות שבזה שאני בבית אבל מה לעשות שצריך הכנסה) הייתי מחפש אולי איזה מסגרת להיות בה בצורה מסויימת בשביל כן לפגוש עוד אנשים

אולי הוא לא מוצא מקצוע מתאים וצריך ייעוץ תעסוקתי

אולי קשב וריכוז.

אולי משהו אחר וכמו שבוריס אמר שווה לראות היתרונות במצב לטווח הקצר ולהשתמש בהם

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.