כמעט בטוח שכן..

כואב הלב על מי שניגש לפגישות עם לב פנוי 

אחד מגיע עם לב פתוח והשני לב תפוס.

לא הוגן פשוט 

הבסיס בדייט זה שיש 2 אנשים פנויים להיכרות כנה ואמיתית,

מי שהלב שלו תפוס לא יכול להיות שם באמת.

קרה לי פעם אחת וההרגשה הייתה שמשתמשים בי, שרימו אותי .

בכל מקרה - תשמחי על מזלך הטוב. 

באמת שאת לא רוצה להיות במקומם. 

מסכימה איתך

מותר להרגיש כמובן אבל צריך להתנקות מזה לפני שחוזרים להפגש לדעתי אחרת למה לטרוח ולהטריח?

אני מסתכל לעתיד ולא תקוע בעבר.

אבל גם בתנועה הקיצונית לעתיד זה יוצר הרבה בעיות. לפחות המשקעים מהעבר פחות משפיעים עלי.

כמו שאמרתי -מותר להרגיש אבל חייבים לשחרר כשניגשים להיכרות חדשה

אז זה לא פשוט, ועובדתית יש המון שנשארים עם עכבות של זה…וזה לא פשוט ושלא תגיע לניסיון הזה..

נכון שהפתרון הוא להשליט את השכל ואמונה, אך זה עדיין לא פשוט ולצערי בדור שלנו זו מכה רצינית.

על העתיד בצורה אובססיבית ולא בעבר.

ההתמקדות האובססיבית בעתיד זה עצמו גורם בעיות אחרות.

זה לא משהו שצריך לקנאות בו

שלי פנוי אך ורק לבעלי העתידי , ברצינות אני מרגישה שקשר רציני מאוד יהיה רק איתו ב"ה זכיתי 

באמת זכינו..

מצד שני  רוב הסיכויים שאנחנו נפגשות עם בחורים שהלב שלהם תפוס בלי לדעת..איך זה עוזר לנו?...

צריך לעשות טיפול משחרר לכל הרווקים והרווקים התפוסים ואז אולי בע"ה יהיה חיבורים קלים ומהירים. 

אולי מארגני פרטייקט 252 ירימו את הכפפה ,זה יותר חשוב מכל הרצאה אחרת,זה ממש הבסיס של הכל.מה עוזר כל החכמות אם אין תנאים ליצירת קשר?

שיעור ב252 והופ הלב פנוי

עושים הרבה מאמצים בשביל לעבור הלאה

זה עבודה קשה

אני מכירה על עצמי את הקושי הזה.

אפשר לתת כלים לשחרור רגשי, להקדיש לזה זמן ולעבור תהליך ולהצליח.

מישהי חכמה כאן בפורום, אמרה משפט חכם, שהולך איתי בהקשר הזה:

כל קשר הוא ריבאונד עד שהוא הופך להיות הדבר האמיתי.

( לא זוכרת מי זו. זה באמת היה מזמן)

שתמיד בהתחלה אתה עם לב תפוס, ואז כשהקשר החדש מתייצב ומתבסס, הלב ממילא מתפנה אליו.

אישית עזר לי ממש... ההבנה הזו שב3 פגישות ראשונות יש תחושת זרות, וממילא הקשר הקודם שהסתיים בהיכרות מעמיקה, עדיין תופס מקום. וזה נורמלי, לא צריך להבהל מזה. לדעת שזה שלב בדרך, ובד בבד להיות עם נכונות להכיר ולבסס משהו חדש

את הקשר הראשון - שני אחרי קשר עמוק. אבל כל אחד עד העמוק הבא? נראה לי קצת קיצוני.

וסיומת דבריך אכן נכונה כמובן בלי קשר לריבאונד.

ודי כבר. באמת שדי כבר. 

לי היה משהו מזה בתחילת הדרך אחרי הקשר הראשון המשמעותי אי פעם..

אבל מאז אין לי את זה בכלל ב"ה.

יש לי תנאים שאולי חלק כאן יגדירו אותם כקצת קשוחים כדי לחזור ולהפגש-אין מצב שאני נפגשת כשמישהו תופס לי את הלב , הכוונה תופס באמת לא מישהו שנזכרים בו פה ושם, ולא כל אחד יכול להכנס באמת בכזאת קלות לטוב ולרע,בינתיים רק לטוב..

ושכדאי לחפור במה שכתבת.

אקדים ואומר, אני חושבת שיש מקום לצאת לדייטים אך ורק אם מאמינים שיש פוטנציאל חתונה. לא כדי לבדוק, לא כדי לנסות, לא כדי להתגבר על קשרים ישנים - אלא רק אם מאמינים שיכול לקרות כאן משהו ארוך טווח.

ביליתי שש שנים מחיי בבית ספר יסודי. היו לי חברות ששיחקתי איתן כל יום - גם אחרי הלימודים. חלקן גם למדו איתי אח"כ, בחטיבת ביניים ובתיכון. בסה"כ ביליתי איתן אלפי שעות אם לא יותר של חיי. אבל אז הלכנו לשירות לאומי אחר, והתחלנו להתרחק, וכל אחת הרחיבה את מעגלי החברות שלה, והקשר שהיה לנו, כבר לא קיים. זה לא שהיתה איזושהי פרידה, איזשהו אירוע שחתך את הקשר, אבל היתה התרחקות. אם אפגוש חברה כזו ברחוב, אשמח לראות אותה, אדרוש בשלומה וכו', אני כנראה יודעת בגדול מה היא עושה בחיים שלה עכשיו, והיא כנראה יודעת את זה עליי, אבל אנחנו לא משוחחות כל יום. גם לא כל שבוע. ולא כל חודש.

האם הקשר שהיה לי עם החברות האלה מעיב\משפיע על הקשר שלי עם החברות שקרובות אליי היום?

למה את יוצאת מנקות הנחה שקשר אחד 'תופס מקום' של קשר אחר, בהכרח?

האם את אומרת לעצמך, הנה אני מתחילה לימודים במקום חדש, אבל אני לא יכולה לרכוש חברות חדשות כי יש לי חברות מפעם בלב?

למה בהקשר הזה של חברות קל לנו להבין שקשרי העבר לא פוגמים בקשרי ההווה?

אז יצאתי עם מישהו. חשבתי שיש לנו פוטנציאל. מבחינתי, הקשר היה בכיוון טוב. אבל הוא החליט שלא מתאים לו, ונפרדנו.

בנקודה הזאת אני חווה סוג של אובדן.

אובדן שצריך להתמודד איתו, אובדן שמכאיב. 

אני מתאבלת על זה שהקשר הזה לא ימשיך - נותנת לעצמי את הזמן והמקום הזה - ועוברת הלאה.

וזהו, מבחינתי זה הופך כבר להיות קשר לא רלוונטי, ואני מוכנה לקשר חדש.

וכמו בדוגמה של החברות, המקום שהיה לו אצלי בלב, פשוט לא רלוונטי לקשר הנוכחי.

מה שיש, מה שקיים - הוא הווה, ואני צופה פני עתיד. 

העבר לא שייך.

ועכשיו אני רוצה לעבור לנקודה נוספת, אבל שוב אקדים ואומר - הלוואי שהייתי מצליחה לבנות זוגיות עם האדם הראשון שיצאתי איתו. או השני. או השלישי. אבל זה לא קרה, ויצא שהדרך שלי יותר ארוכה ממה שחשבתי שתהיה, ופגשתי יותר מדויטים ממה שהייתי רוצה (ואני עדיין בדרך).

אבל אני מנסה ללמוד מהדרך הזאת. למה אני מתכוונת?

קודם כל, אני מנסה ליצור הפרדה בין הקשר לאדם.

כיף להיות בקשר. כיף שלמישהו אחר אכפת ממך בצורה כזו. כיף שמישהו מתעניין איך עבר היום שלי. כיף שמישהו רוצה להתקרב אלי, לשמוע על החלומות והשאיפות שלי. אבל יכולים להיות דמויות שונות שייתנו לי את חווית הקשר הזאת.

כשאנחנו מדברים על אדם ספציפי, זה משהו יותר עמוק. זה אומר שאנחנו גם לומדים להכיר אותו, להעריך אותו. אנחנו לומדים שיש לו לא רק צדדים נוצצים, אלא גם צדדים פחות זוהרים. אנחנו רואים בו דמות עגולה, לא שטוחה. אנחנו רואים איך הוא מתמודד עם קשיי החיים. איך הוא שמח בחיים. אנחנו לומדים מה הוא אוהב, מה הוא שונא, מה עושה לו כיף, איזה אוכל הוא לא סובל. וכו' וכו'.

אז לקשר - ברור שאני מתגעגעת. ברור שלא רוצה להיות בודדה.

לאדם ספציפי - אני יודעת שכל אדם הוא עולם ומלואו. לכל אחד יש את הדברים הקטנים שמייחדים אותו. ואדם א' אף פעם לא יהיה זהה לאדם ב'. אז ככל הנראה היו באותו אחד צדדים מדהימים, דברים שאהבתי והערכתי. אבל אין לו מונופול עליהם. יהיו אנשים אחרים עם תכונות דומות, אבל עם תמהיל שונה של דברים. יש משהו מפעים, מסקרן, מרגש בבני אדם שכל אחד הוא מיוחד, ושמי שאני יוצאת איתו עכשיו שונה מכל אחד מהקודמים. 

ואת יודעת, עם הזמן, הדברים הולכים ומטשטשים. כן, זה שהיה לי איתו קשר ארוך ומשמעותי - גם הדברים שלמדתי עליו הולכים ומטשטשים בזיכרון שלי. גם דברים טכניים, וגם דברים פנימיים.

כשאני נמצאת בקשר עם מדויט, נכון שיש לי נקודות השוואה לאחרים שיצאתי איתם. אבל זה לא בהכרח דבר רע - כי אני השתחררתי מהמקום שאקים בית דווקא איתו. צריך לדעת לעבור הלאה. אני יודעת שיש אחרים שאוכל ליצור איתם קשר, ואין לי בעייה להגיד שאת הדבר הזה שהיה בזוגיות הזאת אני רוצה גם בקשרים אחרים. 

הדרך שאני עושה עוזרת לי לדייק את עצמי. אני מנסה ללמד מכל זוגיות מה היה שם ומה לא היה שם. ללמוד דברים מהאנשים שפגשתי. ללמוד איך אני יכולה להיות אדם טוב יותר. להגיע לחתונה ממקום עמוק יותר, בוגר יותר, בשל יותר. ללמוד מה הייתי רוצה שיהיה בבית שאקים, ומה אני לא רוצה שיהיה בבית הזה.

לא הייתי רוצה למחוק מדויטי עבר מהעבר שלי. בסופו של דבר, זה מגדיר מי אני כיום. החוויות שחוויתי איתם נתנו לי הרבה.

נכון, היו לי גם חוויות מזעזעות. דייטים שהייתי מעדיפה לא להיות בהם בכלל. אבל הייתי בהם - אז אני מנסה להפיק מהם את המרב.

יצא לי כמה פעמים להיות באותו מקום בדייט, אבל כל פעם עם אדם אחר. אז כן, אני נזכרת שהייתי פה עם מישהו. האם אני זוכרת על מה דיברנו? כנראה שלא. תלוי כמה זמן עבר. אבל זה פשוט לא רלוונטי, כי אני עכשיו כאן (פיזית ורעיונית) עם אדם אחר. מנסה לבנות משהו אחר. אני לא חושבת שנכון להתעלם מזה, להתכחש לזה - כן, הייתי שם, עברתי דברים - ועכשיו אני כאן ממקום אחר.

הלוואי שכולם היו מתמודדים בדרך דומה לשלך שזאת דרך די שכלית.

אני משערת שיכול להיות שכשלא מתמסרים בקשר עד הסוף יותר קל לא להבלע שם

וללב יש חוקים משלו ,הלב והזכרונות שואבים ולא תמיד הם מצייתים לשכל

נראה לי שהמצבים כאלה אין מנוס מלעבור תהליך משמעותי כולל טיפול.

כל אחד ודרכו, מה שמתאים לו.

לא כאן המקום להרחיב בחשיבות תורת הנפש, אבל בהחלט יש כלים ודרכים שבהם אפשר לשלוט יותר על הזכרונות - ובהחלט יש מקום ללכת לטיפול אצל איש מקצוע.

וזה נכון גם לעוד תחומים בחיים, לא רק לנ"ו.

בכל קשר יש סיכוי, אבל גם סיכון.

אם לא נתמסר, אנו מקטינים את הסיכון, כי הכנו לעצמנו משטח נחיתה. אנחנו לא באמת שם, לא באמת קופצים, אנחנו מחוברים לחבלים שיחזיקו אותנו.

אבל מצד שני, זה מקטין את הסיכוי, כי אנחנו לא מביאים את עצמינו לקשר. אנחנו נשארים מרוחקים.

רק שצריך לזכור שהאדם הוא לא רק שכל והגיון צרופים ואני כותב זאת דווקא כי אני אדם כזה.

מבלי לפגוע חלילה בניסיונך ובמסע שעברת - ישנם קשרים משני חיים שלא תמיד יוצא לחוות גם אחרי שנים של פגישות ועשרות מדוייטים.

השאיפה שזה יהיה באמת עם בן הזוג המיועד. הבעיה מתחילה כשזה לא.. 

אני חושבת שזה חוזר לנקודה שדנו עליה פה כמה פעמים.

אני מאמינה שכל קשר שלנו עם אדם אחר - הוא ייחודי ומיוחד.

קשר שלי עם אח אחד שלי לא דומה לקשר שלי עם אח אחר שלי.

ולכן, בהכרח, הקשר שלי עם בעלי - יהיה שונה מהקשר שלי עם כל אלו שיצאתי איתם, לא משנה עד כמה משני חיים הם היו, כמו עמוקים, וכו'.

אם מסתובבים עם המחשבה שיש רק זיווג נשמתי אחד, ויצאת עם מישהי, והיה לכם קשר מדהים, ואתה חשבת שזה זה - והיא לא חשבה ככה ונפרדתם, אתה עלול להסתובב עם דכאון רציני, שזה קשר משנה חיים, שלא תצליח להגיע למקום הזה שוב, גם אחרי שנים של פגישות ועשרות מדויטות.

אבל אם אני מגיעה מתוך עמדה של - אני לא מתעסקת בכלל במה נגזר על מי, אלא יוצאת עם אדם, ונוצר ביננו קשר מדהים, והוא מחליט להיפרד - זה קשה, זה מבאס - אבל אני לא חיה בחרדה שפספסתי את "בן הזוג המיועד", אלא מתפללת ומתשדלת שאזכה לקשר שונה - לא שיהיה כמו הקשר הזה, אלא יהיה אחר, לטוב - קשר שמגיע מתוך בנייה הדדית, זוגיות שנבנית יחד. זה שהיה לי קשר כזה שלא צלח רק מחדד אצלי את התובנה שיש לי את היכולת הזאת, יש לי את השרירים האלה, את הפוטנציאל הזה. וכדי שיהיה עוד קשר כזה בעתיד, זה דורש עבודה עצמית.

כנראה שמי שלא חווה לא יבין. 

בסוף אנשים כאלה מתחתנים

אפילו חבר'ה מפה..

אל תסיק שהעבר בהכרח ישפיע על העתיד.

כדי להמשיך לצאת, צריך להאמין שיש עוד מי שימלא את החלל.

כדי להמשיך לצאת, צריך לסגור מעגל, לסגור את הסיפור, לא להשאיר אותו פתוח.

לא כיוונתי דווקא לאנשים כאן כמובן שהושפעתי מהלך הרוח כאן.., אלא יותר בכללי במיוחד על מי שאפגוש וכל אחד אחר יפגוש בדרך שהוא יעשה..

נראה שהמצב לא משהו..

ומסכימה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף