לכולנו יש נטייה להדחיק את זה שיום יבוא ולא נעבוד יותר,

שאם לא נתכונן לכך מראש אז ביום הזה כנראה רמת החיים שלנו תצטרך לרדת דרמטית במקרה הטוב (ובמקרה הרע לא נוכל לרכוש אפילו דברים בסיסיים).

אז קודם כל - שכוייח!

הלוואי וכולם יתעניינו ויחסכו ויפסיקו לסמוך על ניסים או על המדינה.

לשאלתך:

עוד לפני ההחלטה איפה כדאי להשקיע/לחסוך, לדעתי ההחלטה הכי חשובה שלך עכשיו היא כמה כסף להשקיע/לחסוך בכל חודש.

בגיל 35, חיסכון של 1,000 ש"ח בחודש כבר לא יניב תשואה גדולה שתספיק לכל חייכם בפנסיה (בהנחת תוחלת חיים ממוצעת).

בהנחת תשואה ממוצעת של 4%, עוד 30 שנים החיסכון הזה יהיה שווה כ-620,000 ש"ח (אחרי מס על הרווח) - או 3,400 ש"ח בחודש. לא מספיק בשביל לפרנס זוג (1,700 ש"ח לנפש) או להעלות את רמת החיים בצורה משמעותית.

רק בשביל לסבר את האוזן - אם זוג מתחיל להפקיד 1,000 שקלים בגיל 25 ולא 35 - אז החיסכון שלו יגיע למיליון ש"ח אחרי מיסים (שוב, בהנחת תשואה של 4%). אפקט הריבית דריבית הוא אפקט חזק מאוד, וכל שנה של הקדמת החיסכון מוסיפה עשרות אלפי שקלים לחיסכון הסופי.

הייתי ממליץ לחסוך לפחות סכום כפול, אולי אפילו יותר מזה, גם אם זה אומר ירידה מסוימת ברמת החיים שלך היום (או לחילופין להתאמץ להרוויח יותר היום).

וכבר כתב המשורר - הזורעים בדמעה ברנה יקצורו.

אם הפנסיה כבר מספיקה בלעדיהם - אז כמובן כל תוספת מבורכת.

אם הפנסיה נמוכה - התוספת הזו לא תספיק.

במקרה המאוד ספציפי שהפנסיה ממש ממש כמעט מספיקה, כלומר מגרדת מלמטה את הסכום הרצוי, אז הסכום הזה יספיק.

בכל מקרה, לא משנה איזו מהאפשרויות נכונה, הסכום הזה לא יעשה שינוי גדול ברמת החיים.

המטרה שלה היא לא להספיק לזוג אחרי העבודה? למה. בעצם צריך עוד חיסכון?

שאלה של מתחילים😅

אם חסכת לפנסיה בשנות העשרים לחייך, עבדת ברציפות עד גיל 62/67 ולא משכת ממנה כלום (גם לא פיצויים) - את בהחלט לא תגוועי ברעב בזקנתך, אבל לא תוכלי לחיות באותה רמת חיים שהיית רגילה אליה.

אם התחלת לחסוך לפנסיה רק בגילאי ה-30, הפנסיה כנראה לא תספיק גם לצרכים בסיסיים יותר, קל וחומר אם אין לך דירה ותצטרכי לשלם שכירות כל חייך.

הנה כמה דוגמאות מספריות (שמתבססות על המון הנחות ולכן זה לא מה שיקרה במציאות, אבל בשביל לתת מושג באופן גס זה מספיק טוב):

מי שהתחיל לחסוך בגיל 25 והוא מרוויח בכל חודש 15,000 ש"ח - יקבל קצבה חודשית של 14,500 ש"ח.

מי שהתחיל לחסוך בגיל 35 והוא מרוויח בכל חודש 15,000 ש"ח - יקבל קצבה חודשית של 8,500 ש"ח.

מי שהתחילה לחסוך בגיל 25 והיא מרוויחה בכל חודש 15,000 ש"ח - תקבל קצבה חודשית של 10,800 ש"ח.

מי שהתחילה לחסוך בגיל 35 והיא מרוויחה בכל חודש 15,000 ש"ח - תקבל קצבה חודשית של 6,200 ש"ח.

בקשר לדוגמה הראשונה:

לכאורה זה נראה כאילו הפנסיה תשלם לאותו אדם בדיוק את מה שהוא היה רגיל להרוויח מהעבודה, אז מה רע בעצם?

אלא שבמציאות, כל האנשים שיש להם כישורים שמאפשרים להם להרוויח מעל מינימום, נהנים מעליית שכר שנתית. כלומר השכר הראשוני שלהם בגיל 25 יהיה הרבה יותר נמוך מהשכר שלהם בגיל 60.

הקצבה שאותם אנשים יקבלו תהיה הרבה יותר קרובה לשכר ההתחלתי שלהם מאשר לשכר האחרון שלהם (בגלל אפקט הריבית דריבית - כסף שנכנס מאוחר משפיע פחות לעומת כסף שנכנס מוקדם), כלומר אחרי שנים של עליות שכר פתאום הם יקבלו קצבה שתהיה דומה לשכר שלהם בגיל 35 למשל.

בקיצור,

מי שרוצה אחד מאלה:

*לעזור לילדים עם קניית בית

*לעזור לילדים עם חתונה

*לשמור כסף לעת צרה

*לחיות בפנסיה באותה רמת חיים שהייתה לפני הפנסיה

חייב לדאוג לעצמו לחסכונות נוספים, ולא להסתמך אך ורק על הפנסיה - כי היא פשוט לא תספיק.

בגיל הפרישה יש גם קצבת זיקנה מהביטוח הלאומי. עוד סכום שבדוגמא הראשונה יוכל להביא גם להכנסה גבוהה יותר מההכנסה לפני גיל הפרישה. אבל ברוב המקרים לא נגיע לשם, כי החיסכון יהיה נמוך יותר (אין רצף תעסוקתי כל השנים, נמשכו כספי פיצויים וכו') וגם, חשוב לדעת שיש צרכים נוספים לעת זקנה. צריך יותר עזרה, עלויות רפואיות וכו'.

אז באמת נכון לחשוב על חיסכון נוסף.

אני באופן אישי חושב שנכון יהיה לחשוב על קניית דירה. לדירה ראשונה יש הטבות מס משמעותיות בקניה/מכירה ובשכירות. ויש אפשרויות לקנות נמוך ממחיר השוק לדוגמא במחיר למשתכן/דירה בהנחה או כל מיני שמות לתכניו ממשלתיות. אפשר לקבל לצורך כך מימון משמעותי, ואת ההחזר שמעבר לשכירות שתתקבל ניתן להשתמש בסכום שאת מתכוונת לחסוך. לדוגמא: מחיר דירה 1 מליון. שווה כבר היום 1.5 בשוק (יש כאלה דברים במחיר למשתכן).  שכירות 4000. החזר משכנתא 5000 שח לבערך 25 שנה. אז ה 1000 של החיסכון ילכו להחזר ההלוואה. ובעוד 25 שנה, בגיל 60, תתקבל דירה נקייה ממשכנתא המכניסה 4000 שח פטורים ממס. ואחרי שתהנו מהכנסה זו כל שנות הפרישה, תוכלו להורישה לילדים. נראה לי שכלכלית זה משתלם יותר.

כמובן שצריך לבדוק כל מקרה לגופו ואין בזה ייעוץ

אין לנו שום יכולת לדעת או אפילו להעריך, האם תהיה קצבת זקנה בעוד 30 שנה ומה יהיה גובהה.

אפשר לנחש, אפשר לקוות, אבל בסופו של דבר זה כסף שלא שייך לנו אלא למדינה והיא יכולה בכל יום לשנות את ייעודו. לכן לא כדאי לבנות על זה.

אז, ברור שכדאי שנדאג ליותר חוץ ממנה, אבל, אפשר לבנות עליה בסבירות די גבוהה (אולי היא תקטן קצת, אולי תגדל, אבל רוב הסיכויים שלא תתבטל.. היא גם חלק מקצבאות הביטוח הלאומי המשולמות למי שעובד ומשלם לביטוח הלאומי, זו סוג של מחוייבות מסוימת לשלם לו)

יש תנאי אחר שמתבטל בגיל 70:

בגיל פרישה מקבלים קצבה רק אם ההכנסה נמוכה או אפסית,

בגיל 70 מקבלים גם אם ההכנסה גבוהה.

בשני המקרים צריך לצבור תקופת אכשרה בשביל להיות זכאי, כלומר תקופה ארוכה שבה עבדת ושילמת לביטוח לאומי.

תקופת אכשרה לקצבת זיקנה

היא מבוטחת בביטוח לאומי בתור עקרת בית היא מבוטחת גם בלי לשלם.

הינה עוד מקום שזה מצויין בו:

אני לא בקיאה בתנאים בכל מקרה עוד שנתיים אמא שלי תהיה בת 70 אני אעדכן אם היא מקבלת 😅

בכל מקרה - אשה שלא עבדה תהיה זכאית לקצבה מינימלית, בלי תוספת ותק ובלי תוספת בן זוג, כלומר מקסימום (נכון להיום) 1,680 ש"ח.

אנחנו נרשמים לכל ההגרלות של הדירות, אם נזכה - נתאבד כנראה על הקנייה.

אם לא - לא רואה אפשרות ריאלית לקנייה, ומכאן בא השרשור הזה..

היית ממליץ לקנות דירה על חשבון כל החסכונות שיש בחשבון, על חשבון הלוואות שלוקחים מההורים, ועל חשבון הלוואה מהבנק על הקרן השתלמות?

כמה שזה נשמע משתלם מבחינה כלכלית, אם אין הון עצמי מספיק מעבר לכל החסכונות, אז לא ריאלי לקנות בלי כל מה שהזכרתי.

זה לא סיכון גדול מידי?

ההבדל בין נשים לגברים זה בגלל שאתה מניח שהאישה יוצאת לפנסיה בגיל 62? בהנחה והיא תמשיך לעבוד עד גיל 67 לא אמור להיות הבדל נכון?

נכון לעכשיו בקרן פנסיה שלי מוצגים 2 נתונים אחד מה תהיה הפנסיה בהנחה שאפסיק להפריש עכשיו ו2 מה תהיה הקיצבה בהנחה ואמשיך להפריש את אותו הסכום.

לפי המספרים שמופיעים שם אם אמשיך להפריש את אותו השכר אקבל אפילו קצת יותר מהשכר שלי היום.

בהנחה ואני לא משתמשת בכל השכר שלי בחודש ולא יהיה לי עד אז משכנתא אני לא רואה שום סיבה לחסוך לפנסיה (אני כן חוסכת לדברים אחרים אבל לא מבינה למה כולם לחוצים לחסוך לפנסיה (ולמשל לא נוגעים בקרן השתלמות עד הפנסיה)

ובכן,

*הקצבה של נשים תהיה קטנה יותר בגלל 3 סיבות:

א. הן מפסיקות לחסוך בגיל מוקדם יותר (62 במקום 67, אבל אולי בעתיד זה ישתנה)

ב. הן מתחילות לחיות על חשבון הפנסיה בגיל 62 במקום 67 (כלומר לא רק שהן מפסיקות לחסוך מוקדם יותר, אלא הן מתחילות לחיות מהקצבה מוקדם יותר)

ג. תוחלת החיים שלהן גבוהה יותר, ולכן כשמחשבים את הסכום החודשי שיקבלו מחלקים את היתרה (היותר נמוכה ממילא) ביותר חודשים, מה שמקטין עוד יותר את הקצבה החודשית.

בגלל סיבה ג', יהיה הבדל אפילו אם אשה תעבוד עד גיל 67, אולם מן הסתם ההבדל יהיה יותר קטן. כי הסכום הבסיסי יהיה זהה לזה של גבר, פשוט יחלקו אותו ביותר חודשים (בערך 24-30 אאל''ט) בשביל להגיע לקצבה החודשית.

*הנתונים שמופיעים אצלך:

שימי לב שגם בדוגמה שלי, הפנסיה בדוגמה הראשונה כמעט זהה לשכר החודשי. כמו שכתבתי יש שם בלי סוף הנחות בשביל להגיע לסכום הזה, הגיוני שקרן הפנסיה שלך עושה הנחות שונות ואז מתקבלת תוצאה מעט גבוהה יותר. עם זאת, אם הם לוקחים בחשבון גיל פרישה של 62 ולא 67, אז זה מאוד מאוד מפתיע שהם מציגים כאילו תקבלי יותר הרבה מהשכר שלך. מאוד חריג ודורש עיון. זה סביר רק בהינתן גיל פרישה של 67.

שימי לב גם למה שכתבתי בהמשך, שאם השכר שלך יעלה בהמשך הדרך אז הפנסיה לא תגדל בהתאמה. אם במשך 10 שנים הרווחת 10,000 אז הסימולטור יציג לך פנסיה של 10,000, אבל אם בהמשך תרוויחי 15,000 אז הפנסיה תעלה למשל רק עד 12,000 (סתם לצורך המחשה, זה כמובן תלוי באיזה גיל השכר יעלה ובעוד גורמים).

העניין הוא שאנשים מתרגלים לשכר החדש שלהם כשהוא עולה, אבל לא מתרגלים אליו כשהוא יורד. לא סתם הצדקה הכי גדולה היא לעזור לעשיר שירד מנכסיו, וזה יותר חשוב מאשר לעזור לאשם שתמיד היה עני.

אחרי החתונה הרווחנו ביחד 6,000 ש''ח, נסענו רק באוטובוסים, אכלנו רק תפוחי אדמה אורז וכרעיים, אין מה לדבר על מסעדות או הופעות או חופשות וטיולים.

לשנייה אחת לא הרגשנו עניים, היה לנו טוב מאוד.

היום ביחד אנחנו מקבלים פי כמה מזה, ואני לא יכול בכלל לדמיין מציאות של לחזור לאותה רמת חיים שהייתה לנו אז. עזבי את זה שיש עכשיו ילדים ולכן גם אותה רמת חיים תעלה לנו יותר ממה שעלתה אז. אפילו אם נקבל למשל 9,000 ש''ח עכשיו בשביל שנוכל להיות ברמת החיים הזאת ביחד עם ילדים, אין שום סיכוי. אנחנו נרגיש מסכנים מאוד.

זה המשבר שקורה לאנשים כשהם יוצאים לפנסיה: מתרגלים לחיות משכר מסוים, ופתאום הוא נחתך בעשרות אחוזים.

*את חושבת שלזקנים יש פחות הוצאות? זה לא נכון. זקנים בריאים מוציאים הרבה כסף בשביל לא למות משעמום, להמשיך להתפתח ולראות אנשים (חוגים, מרכזי יום, טיולים, הרצאות, בתי קפה עם חברים ועוד), זקנים חולים מוציאים הון עתק על תרופות, טיפולים, עזרה בבית וסיעוד אם חלילה צריך. הסיעוד של אמא שלי עלה 20,000 ש''ח בחודש בחודשים האחרונים (המצב חייב מוסד סיעודי). את חושבת שהמדינה עוזרת? קדחת.

לא סתם אנשים דוחים סיפוקים (חוסכים, לא מושכים קרן השתלמות, משקיעים) כדי לדאוג לגיל הפרישה שלהם. זה נכתב בדם מה שנקרא. הניסיון מלמד שמי שלא עושה זאת, אפילו אם עבד כל חייו, אמנם לא יגווע ברעב אבל בהחלט יסבול ממחסור כספי.

שאישה צוברת ביותר חודשים אז באמת יש הבדל.

כל הנתונים מוצגים לי כאילו אני אפרוש ב67 אישה יכולה לבחור לפרוש ב67 או שמאלצים לפרוש לפני? (ממה שהבנתי בכל מקרה גיל הפרישה לנשים הולך לעלות ל65 בכמה פעימות)

אני מניחה שהשכר עם השנים יעלה ולכן כן תהיה ירידה מסויימת בשכר הסופי קשה לי להעריך כמה עולה להיות זקן אבל אם עכשיו עם משכנתא וילדים קטנים אנחנו חיים רק מ80 אחוז מהשכר לא רואה מציאות שבה השכר הנל לא יספיק מצד שני יש גם עליית מדד תמידית אז יכול להיות שמה שנראה לי עכשיו כפנסיה סבבה יחשב נמוך בעוד כ40 שנה. 

ממה שאני מכירה סביבי אנשים לא רוצים לצאת לפנסיה מהר דווקא בעבודות שדורשות השכלה ויש בהם הרבה עניין וללא קושי פיזי.

דווקא נשים שעובדות קשה בעשירוני ביניים ומטה רוצות לצאת מוקדם לפנסיה. בעשירונים הכי נמוכים זה באמת בעל כורחן.

אני מכירה סביבי לא מעט נשחם משכילות מהעשירון הבינוני והעליון שמעוניינות להמשיך לעבוד.

סבתא שלי בת 70 ועדיין מקבלת הצעות עבודה חדשות (הייטק) וממש לא רוצה לצאת לפנסיה.

כיף לה לעבוד ומעניין לה האתגר האינטלקטואלי

והאמת היא שראיתי על כך מחקר אלא שאני לא מוצא אותו עכשיו.

כן, תירוץ גרוע, אבל האתר של הלמס שינה פניו וקשה מאוד למצוא משהו בארכיון שלו.

על כל הייטקיסטית שממשיכה לעבוד כי היא אוהבת את האתגר ואת האנשים, יש עשר קופאיות ומנקות שממשיכות לעבוד פשוט כי אין להן ברירה.

זה נכון גם לגברים כמובן.

זה סתם משפט שאמרתי שלא קשור לדיון עצמו

בסופו של דבר כל אשה יכולה לעבוד על גיל 62, וכל אשה יכולה להמשיך לעבוד עד גיל 67.

קצבת הפנסיה תהיה תלויה בבחירה הזאת.

בהמשך, הגיל יעלה בהתאם לעלייה בתוחלת החיים, כך שניתן להעריך בזהירות שמי שכיום בת 30 לדוג' גיל הפרישה עבורה יהיה לפחות 67..

חשוב לציין: כפי שכתב פשוט אני- הסכום בקרן הפנסיה יחולק בעת הפרישה ב"מקדם" שבעיקרו מושפע מתוחלת החיים הצפויה. כמה חודשים הכסף צריך להספיק. וכך, אם אשה פורשת מוקדם יותר, הכסף צריך להספיק ליותר קצבאות והקצבה תקטן בהתאם.

עוד דבר: גיל הפרישה הוא לא הגיל בו חייבים לפרוש. ניתן לפרוש כיום, גבר או אשה, החל מגיל 60 ולקבל קצבה מקרן הפנסיה (הוא קופת גמל/ביטוח מנהלים). היא תהיה נמוכה בהתאם לתוחלת החיים הצפויה. גיל הפרישה הוא רק הגיל בו מתחילים לקבל קצבת זקנה. כשהעלו את גיל הפרישה לנשים - דחו את הגיל של קבלת קצבת הזקנה. מי שתרצה, תוכל לפרוש החל מגיל 60 (כיום). ואת קצבת הזקנה תקבל רק כשתגיע לגיל הפרישה. כמו כן, אשה יכולה להמשיך לעבוד עד גיל 67. (וגם אח"כ, אלא שהמעסיק יוכל לדרוש ממנה או ממנו לפרוש. אבל, אם האיש או האשה יכולים ורוצים לעבוד, יוכלו לחפש מקום עבודה. לצערנו, יש כאלו שאין להם קצבה ראויה כי לא צברו מספיק מכל מיני סיבות, והם נאלצים להמשיך לעבוד עד גיל מבוגר מאוד)

חדש ומעניין.

חשוב להוסיף גם שנשים רבות מאריכות את חופשת הלידה שלהן ולפעמים כמה פעמים במהלך חייהן, במהלך התקופה הזו אין הפרשות פנסיה אני חושבת, זה גם הפסד משמעותי. 

חחח

לא אצלנו אבל

למי שיש פנסיה תקציבית וצבר מספיק שנות זכאות יקבל 70% מהשכר האחרון וגם הוא צמוד

הסטטיסטיקה מדברת על פנסיה בגובה 40-60% של המשכורת ערב הפרישה

אז כמו שאמרת ממש לא מתחיל להספיק 

ניסיתי עכשיו.

אבל איזה סכום הפקדה להכניס?

רק פנסיה? או גם קופת גמל והשתלמות?

למחשבון המדובר.

מה להכניס?

האמת שלא כתוב לי בתלוש "פנסיה", כתוב קרן השתלמות, פיצויים, וקצבת שכיר 3 פעמים. את כל הסכומים האלה להכניס? זה בעצם ההפקדות של המעסיק לפנסיה?

סליחה על הבורות🤦‍♀️

מבטיחה שאני טובה בדברים אחרים😅

נשמע שאתה ממש מבין

ממליץ על s&p500?

פתחנו שם לפני כמה חודשים

אנחנו מאוד צעירים (השנת לידה בכרטיס האישי כלל לא מעודככן חח)

נראה לך שווה?

כן יכול להגיד שבינתיים מי שהשקיע במדד הזה לטווח הרחוק, תמיד הרוויח.

רחוק = הרבה מאוד שנים, לפחות 15.

מי שהשקיע פחות מזה לעיתים הפסיד.

ובכל מקרה אלה נתוני עבר שלא מעידים על העתיד.

הפנסיות שלנו באמת לא גבוהות, כי הן נלקחות רק משכר הבסיס. וכל שאר המשכורת מוגדרת "כתוספת".

אבל לי יש גם קופת גמל והשתלמות.

מנסה לחשוב באמת כמה יעיל זה יהיה + 3400 כמו שאמרת. מנגד - לחסוך עכשיו 2000 זה קצת צפוף לנו..

ומצד שלישי, בהנחה שאין לנו שאיפה לעזור לילדים בקניית דירה וכאלה דברים - ההוצאות אמורות להצטמצם, לא?

תודה על העזרה🙏

שאין לי באמת יכולת כספית להיערך לכזה דבר.

ונשמע הזוי אולי - אבל יהיה מה שיהיה.

לגבי מצב רגיל - קצת לא הבנתי מה  הכוונה בלהוציא הרבה כסף בשביל לא למות משיעמום - יכול להיות שזה תלוי תרבות / מנטליות? כי אני ממש לא מבינה על מה אתה מדבר ולא רואה את זה בסביבתי.

תלכי לאדם זקן שאת מכירה טוב ויש לכם קשר טוב, ותשאלי אותו על מה וכמה הוא מוציא כסף. הורים, סבים, חברים של ההורים...

להישאר בבית 20 שנה ולראות נטפליקס זה לא בריא במיוחד... פנסיונרים בריאים אוהבים ורוצים ללמוד, לחוות, לטייל, להיפגש... כל זה עולה כסף.

היום פנסיונר זה אדם צעיר בן 67 שרק התחיל את החיים, זה לא סבא זקן שיושב בבית ורואה ערוץ הקניות.

תחשבי שהילדים מגיעים לבקר פעם ב, במצב טוב מאוד הם מתקשרים כל יום אבל גם זה לא תמיד קורה בכל משפחה (וגם אם כן אז זאת תעסוקה לדקות ספורות)...

חוץ ממצב סיעודי יש הרבה מצבי ביניים, צריך לפעמים עזרה עם בישולים ונקיונות וצריך לקנות תרופות במאות שקלים בחודש... זה בכלל לא מצב נדיר.

החיים בזקנה לא זולים.

אמא שלי למשל כשיצאה לפנסיה עשתה רשיון, היא מטיילת המון וגם מתנדבת. ומנגד עולות לי גם דוגמאות של זקנים משועממים וממורמרים..

יש לי כ"כ הרבה חלומות לעשות בפנסיה. יכול להיות שיהיה לי משעמם

בכל אופן, לא מתכוונת לחסוך בשביל זה. יותר התכוונתי לחסוך על מנת לכלכל את היומיום בכבוד.

אבל כדאי לעשת ביטוח סיעודי

בסוף אם חס וחלילה יש מצב שההורים מבוגרים ואין להם דרך לכלכל את עצמם זה נופל על הילדים

ויש ביטוחים מסובסדים דרך כל קופות החולים.

אלא שגם הביטוח הזה לא מספיק במצב סיעודי, הוא רק עוזר.

לדעתי חשוב לזכור להצטרף אליו לפני גיל 49, כדי לקבל את את הכיסוי המלא דרך הקופה.

זה לא נחשב ממש נמוך?

אבל גם זה מקזז את התשואה

תמיד אני שומעת שיש חשש שרמת החיים עלולה לרדת דרמטית בפנסיה וזה ממש לא ברור לי. לפי החישובים שלי ההוצאות יורדות דרמטית:

אין משכנתא לשלם (במקרה שלנו לפחות, נסיים את כל התשלומים לפני גיל הפנסיה)

אין הוצאות על מוסדות חינוך ומסגרות לילדים

אין הוצאות כלליות על ילדים (ביגוד, חוגים, אוכל)

אני מבינה שאם מגיעים למצב סיעודי יש המון הוצאות על מטפלת או בית אבות  אבל אני מפספסת עוד משהו?

כל הדיבור על גיל הזהב

פוחדת לעבור את הפיק

לא להגשים את עצמי

להתחיל לדבר באידייש

שרוב החיים יהיו מאחורי

להתקמט

אמא

ואני עוד לא בטוחה מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה😪

באמת מפחיד.

מבחינתי הכי מפחיד זה הענין של הבריאות שגם אין לנו שליטה עליו, וגם כשאין אותו - אין חיים בגדול..

אבל חוץ ממנו - זה יכול להיות זמן נהדר.

לאהוב את עצמנו עם הקמטים.

זמן בשפע לאהבה וזוגיות.

התנדבות, למידה, טיולים..

אני הולכת להיות הזקנה הזאת בטיולים מאורגנים עם מקלות הליכה למטיילים.

זאת הנחמה.

ובריאות

טפו טפו חמסה חמסה מלח מים מלח מים

בריאות הגוף הנפש וצלילות בראש.

אם לא זה כרטיס צד אחד לשוויץ.

ואיזה לא קשורה לשרשור (🫣)

אולי אפילו 55. כשקטני יהיה בן 27. כולם כבר יהיו מספיק גדולים.

צריך להוריד אותנו עם אפשרות לבחור בעצמנו מתי מיצינו ולהחזיר את נשמתנו לבוראנו כמו אראגורן זכור לטוב משר הטבעות.

לא שיש גיל שזה מספיק

אבל 27 זה לא מספיק

בעיקרון אבא צריך להישאר לנצח

קרתה תקלה וזה לא אפשרי

אבל 27? ממש לא

אבל מסתדרים.

27 זה כבר גיל גדול יאללה.

אבל סבבה, נניח ו 55 זה גיל צעיר. גיל 60 בשביל לי זה כבר ביי ביי. לא שאני אתאבד או משהו כן? אבל הייתי שמח אם הייתה אפשרות בחירה ללעזוב את עולמנו הקט.

כלומר מסתדרים כי מה לעשות

אבל עקום

וחסר

בכל אופן

אני ברשותך כמובן אפסיק פה אני לא באמת מהסוג של הבדיחות שחורות

🌷

בעזרת ה׳ או שר הטבעות או מי שאתה מאמין בו

שתהיה צעיר בגוף ובנפש עד יומך האחרון

באושר ועושר

ושזה יהיה עד 120 פלוס פלוס.

אמא צריך פה איזה מרווה

עופרת

גירוש שדים.

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר