איך את מרגישה?

שכנה יקרה, שבשגרה בקושי מחליפה איתי מילה

עד שאזרתי אומץ לצאת מהבית

כן, קצת כפופה וצולעת

זה מאוד מאוד מאוד לא נעים לי שאת שואלת אותי מה קרה ומצפה שאסביר ואיענה

בעיניים סורקת אותי מלמעלה עד למטה

זה ממש לא נעים לי שאת שואלת אם כבר הייתי אצל רופא ואם אין מה לעשות

אולי פשוט תתנהגי כרגיל? תגידי שלום ותמשיכי ללכת?

ולהתעניין

אבל אני מניחה שזה עניין של תחושה..

מכל מקום, אני כואבת את כאבך ממש

נשמע שאת בקצה

וכאב לי ממש לקרוא על התחושות הקשות שלך

הלוואי יכלתי לעזור ולהקל עלייך ולו במעט ❤️❤️

מצטרפת לחיבוק ❤️❤️

כם על הקושי והכאב הפיזי וגם על כל מה שמתלווה אליו.

עוזר לי לדעת שאתן איתי

לשאול: וואי אמלה!!! מה קרה לך!!! או : הכל בסדר? אני רואה שאת מתקשה בהליכה

ממישהי שלרוב בקושי אומרת שלום... לי זה צורם. כי לרוב אני שקופה בשבילן

אמא יקרה

אני יודעת שאת כבר מבוגרת ועסוקה בעניינים שלך

אני יודעת שקשה לך בעצמך ואת יודעת שאני מסתדרת

אבל בכל זאת, התקשרתי בשבוע שעבר לבקש ממך קצת נחמה

לא ביקשתי שתבואי

לא תשתמרי

לא שתבשלי

רק שתדברי איתי ותסיחי מעט את דעתי

אמרתי לך שאני סובלת ולא ישנה וסובלת מהתקופות

את ביקשת לנוח ולחזור אלי אחר כך

עברו יותר מחמישה ימים. עדיין לא מצאת לנכון לחזור אלי ולשאול מה שלומי

כשהייתי צעירה ואחד האחים לא התקשר לומר שבת שלום השתגעת מדאגה

אני השבוע לא הספקתי להתקשר. עברו שלושה ימים וכנראה שאת לא דואגת...

אני יודעת שזה לא מכוונה רעה

אבל באמת באמת שזה פוגע....

אם כן זה בדכ נובע גם ממצב נפשי ...

בשורות טובות אהובה 💓

תבררי על קנאביס רפואי/ שמן קנביס

יש הרבה אנשים שזה מאוד עוזר להם 

במקבחל, תנסי לברר על מיצוי זכויות בביטוח לאומי. ייתכן שמגיעה לך קצבה/ עזרה יומיומית

אני סובלת מכאבים כרוניים כבר שנים שלא קשורים לרגש. וחוויתי גם כאלה שקשורים.

לא תמיד זה מנגנון שניתן להסביר ולפתור רגשית רגשית דווקא. 

חוץ מזה, שאני מניחה שעדיף לנסות קוגם להקל על הכאב לפני שמתפנים לרגש.

כאבים כרוניים מביאים לקצה מבחינה רגשית בפני עצמם

עוזר חלקית

זה פריצת דיסק עם לחץ חזק על העצב

וגם תסמונת מיופציאלית

וטווח תנועה מוגבל

מסכנה שלי איזה סבל!!!!

אז ברור ברור קודם לטפל בגוף, פריצת דיסק זה סיוט!

אני מכירה מישהי מעולה ממש מדקרת מאיזור הדרום ממליצה עליה לכל מי שאני יכולה, אם תרצי לשמוע.

היא עושה דיקור בשילוב חשמל, פשוט מדהים הדבר הזה,  אני סבלתי מנימולים ביד במשך שנה וטיפול אחד העלים לי. היא באמת קוסמת

קוראים לה ליאת, מקבלת במושב עשרת ,

היא באמת קוסמת +972 52-867-9744

היא לא מקבלת דרך הקופות, אבל תכלס שווה כל שקל. כי הטיפול עם חשמל לא מצריך הרבה פגישות.

שלום לך יקרה

עד שאזרתי אומץ לשתף אותך שקשה לי וכואב לי ואני בודדה

אמרת לי שמחר תקפצי אלי לבקר קצת

תאמיני או לא כשהתעוררתי בבוקר חשבתי על זה וחיכיתי לך

ואז כתבת לי שאת בעצם עייפה מכל הסידורים והולכת לישון

הלואי שיכולתי לצאת עכשיו לסידורים....

אני יודעת, שוב, שלא התכוונת

ודנה אותך לכף זכות שאולי בכלל היה לך תור לרופא ובאמת חזרת גמורה ולא הכל אני יודעת

ואולי בכלל אני צכה לומר לך תודה

כי בגללך החלטתי שאני לא עוד תלויה באחרים גם אם אני סובלת

והחלטתי לצאת החוצה גם אם יסתכלו עלי

ושרני יכולה ומסוגלת

אבל בלשון, בכל זאת יש לי טעם כזה של רוק מר.

מנסה לדון לכף זכות -

סיכוי שהיא עשתה את זה כי ציפתה ליותר התלהבות ולבסוף תפסה רגליים קרות (נניח כי חיכתה להודעה ממך שבודקת אם זה קורה) מפחד שהיא מחפשת חברה איפה שאין? מעיקה ולא רצויה?

לך ולכולן

ההשתתפותשלכן ככ מחזקת אותי

יכול להיות שזה כמו שאמרת. אני אשתדל לדון לכף זכות

ואנשים מבחוץ פשוט פשוט פשוט לא מבינים מה עובר עליך

זה משהו שרק כשעוברים אותו מבינים מה זה

זה באמת סיוט

חיבוק ענקי

ומדליה ענקית ענקית שיצאת החוצה

זה ככ דורש המון כוחות נפש

אבל מצד שני ככ ככ חשוב לעצמך!!!

איזה אלופה את!!!

תני לעצמך 2טפיחות חזקות אבל עדינות על השכם!!

ובע"ה את התחלת משהו קטן לעזור לעצמך ויפתחו לך מהשמיים עוד ועוד דברים שיעזרו לך...

חיבוק גדול גדול מרחוק!!

וכל הכבוד שהוצאת את הדברים וכתבץ את המכתבים זה ממש חשוב לפרוק..

חיבוקים!!!

זה משהו שעד שלא חווים פשוט לא יכולים לדמיין

תודה על ההשתתפות

העלית לי דמעות.

נשמע כל כך קשה להתמודד ככה! חוץ מהכאבים יש גם תחושה עמוקה של בדידות...

שולחת לך חיבוק ונחמה

כנראה הקב"ה מאמין שיש בך הרבה כוחות

טוב שפרקת פה, ואני מקווה שהמצב ישתפר בקרוב!

אגב - במקום השכנות שלך נראה לי שכן אני הייתי שואלת מה קרה. הייתי חוששת שלא יפה להתעלם כשרואים שמישהו לא בריא.

אז אני מבינה את ההרגשה שלך, אבל לפעמים באמת קשה לדעת איך מישהו רוצה שנגיב 😕

השכנות שלי בקושי אומרות לי שלום בשגרה. זה כמעט כמו שאיש זר ברחוב יעצור וישאל אותך למה את צולעת.

ברור לי שהן מתכוונות לטוב או לפחות לא מתכוונות להכאיב... אבל....

מסינה גם את מה שאת אומרת, בעיקר לגבי מי שכן מחליפה איתי כמה מילים בדרך כלל

העלת בי דמעות

כל כך מזדהה איתך

אמא שלי גם לא מצליחה להכיל או להבין את ההתמודדות שלי

ואני לא יכולה עם החטטנות הזו של האנשים

כל הכבוד על האומץ לצאת החוצה. את גיבורה ואלופה. תרימי לעצמך ותפנקי את עצמך🩷

ראית אותה?

ותודה על ההשתתפות!!

סבתא/ דודה/ אחות/ אמא

אני יודעת שאכפת לכם מהמראה של הבית שלי

אכפת לכם מה בעלי והילדה יאכלו לארוחת ערב

אכפת לכם כמה מנות יהיו בסעודת השבת שלי

אתם רוצים אותי פוטוגנית ויפה ומחייכת אבל מה לעשות שחודש שמיני ואני עדיין מקיאה?!

אתם אומרים לי שאני מתפנקת ובשמירת הריון אני יכולה כל יום להבריק את הבית, לבשל שלוש ארוחות ולאפות עוגות

אבל אני לא יכולה כי כואב לי, יש הרבה ימים שאני לא מצליחה לקום מהמיטה

ואסור לי להתאמץ אפילו קצת כי אני עלולה ללדת (כמו שכמעט קרה)

גם לי זה לא קל לשחרר ולא לעשות כמעט כלום, אבל העובר שלי והגוף שלי יותר חשובים מסדר וניקיון, ולא יקרה כלום אם יאכלו פה פסטה אורז וחביתה כל השבוע

בבקשה תבינו אותי, וגם אם לא פשוט תשמרו את זה לעצמכם

נ.ב. לאמר את כל זה ליד בעלי לא ממש תורם לשלום בית שלנו

שולחת לך חיבוקים

וכל הכבוד לך על כך שאת מתגברת ולא עושה כלום

זה קשה לא פחות מלעבוד קשה ואף יותר

איזה גיבורה את 'את שומרת ככה על עצמך ועל הקטן!!

כל התאפקות ושמירה עכשיו זו זכות גדולה של קיום המצווה "ונשמרתם לנפשותיכם מאוד"

התקופה הזו תעבור המשפחה שלך תשכח מה היה ומה הם חשבו

הדבר היחיד שיישאר זה מצב הגוף והנפש שלך

אז על הכבוד שאת עומדת על זה ושומר עליהם

וכל הכבוד שרשמת את זה ..

זה ככ חשוב

בהצלחה ובשורות טובות!!

שיהיה הקלה עם הכאבים

שיעבור בטוב

שתהיה לידה הזמנה ובקלות

ותינוק בריא בע"ה!!

חיבוק גדול

מקקה היקרה

את נוגעת לנו בלב, הכאב שלך חשוף והמילים שלך בחלקן מוכרות להרבה מאיתנו, חלק מהתחושות, האכזבות, התלות שהיא כל כך טבעית בבני אנוש סביבנו, שלפעמים לא מקבלת מענה.

ההחלטה להיות עצמאית שהיא קשה, ומיטיבה, ומפרידה אותנו קצת ממי שסביבנו.

הקושי מול אמא, ומול שכנות שהן קרובות-רחוקות.

ואנחנו מאחלת לך שתמצאי לך מנוחה, אפילו פעוטה, אפילו נחמות קטנות וטפשיות.

שתאהבי את עצמך כשאת תלותית וכשאת עצמאית, אלה שני צדדים כל כך יפים באישה.

שתאהבי את עצמך שאת צריכה את אמא, תמיד תמיד נצטרך אותה.

כאבים פיזיים מתמשכים זה סבל ארוך, וסבל נפשי ארוך.

קשה מאד להכיל את זה מבחוץ

ואולי גם לנו קשה להכיל מבפנים את חוסר היכולת, את חוסר המסוגלות

אוהבות אותך כאן ומעריצות אותך!!!

כל תגובה ותגובה מחזקת אותי

ואמן ואמן על כל האיחולים

אתן עוזרות ממש ממש עם ההקשבה וההכלה

ויש לי גם כמה דברים טובים להגיד

תודה לשכנה ששלחה לנו אוכל היום בלי לשאול שאלות

תודה לשליח החזיק לי את הדלת פתוחה בסבלנות

תודה לשכנה הנוספת שהביאה לי אוכל ואתמול באה לבקר אותי עם הילדים

ותודה גם לבעלי שמחזיק מעמד יפה פה עם הבית

ותודה לי שהייתי היום גיבורה ויצאתי לקחת את הילדים מהגן והצלחתי להביא את כולם הביתה בשלום

ותודה להשם, ובבקשה תעשה שזה יעבור כבר

מודה גם על הטוב שיש בתוך המצב הסיוטי הזה

הלוואי שהכל יסתדר בקרוב🙏

הצלחתי לישון הלילה במיטה!!

והשכנה שלפעמים אני חושבת שהיא חברה באה לבקר היום... מי יודע אולי היא קוראת פה

וגם הצלחתי לצאת היום לקחת את הילדים לגן

והכל בזכותכן, כי נתתן לי כוח

איך היה המשך היום?

כל כך עוזר לדעת שמתעניינים

ב"ה ממשיכה מגמת שיפור

כבר לילה שני שאני מצליחה רוב הלילה לשכב במיטה ולא על הספה

עדיין מגיעה לערב גמורה מחוקה כצפוי

אבל נקווה שימשיך ככה

ואגב אמא  שלי עדיין לא התקשרה...

שימשיך ככה בעז"ה ותחזרי לאיתנך הראשון במהרה!

ובקשר לאמא - איזה מבאס..

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

בלי ברזלים

ועם רפידות

אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי

מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.

וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.

בקלות נהיה לי דלקות...

טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...

תודה לכולן!

אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.

אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.

אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.

לא מפריע לי לישון עם חזייה.

אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.

וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.

אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.

כשמתאזן מפסיקה עם החזייה

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

אפשר אמבטיה ארוכה, משחקים עם מים. אצלי תמיד עשו פיפי ברגע שעזרו לי לשטוף כלים.

לגבי זה שלא עשתה קקי, אפשר נורמלקס. לשבת מיד האוכל (למשל בערב) בשירותים למשך 5 דקות, גם אם לא עושה. לתת לה לנשוף בועות סבון בזמן שהיא יושבת.

לנשום עמוק ולדעת שזה תהליך. נשמע שהיא שולטת בהתאפקות ורק צריכה ללמוד לשחרר.

אפשר גם שלוקים. ככל שתשתה יותר ככה היא יותר תצטרך לשירותים, וגם אם לא תעשה בשירותים לפחות היא תפספס וככה תלמד את ההרגשה.

לגבי קקי הייתי מחכה, נשמע לי סביר, אם את מרגישה שזה כבר מוגזם אפשר לנסות נר גליצרול.

גם הבת שלי הייתה ככה מתאפקת, ואני חושבת שזו הייתה הגמילה שלקחתי הכי קשה, אז שולחת לך הרבה כוחות😅

בעיקרון זה לא נורא לקקי, אבל היא בדכ עושה 3-4 פעמים ביום, אז נראלי כן משמעותי

וזה שהיא פיספה/ עשתה אתמול זה מצויין! זה מרגיש לי שהיא קולטת את עניין הגמילה מצויין

אפשר להציע לה טיטול בשביל קקי, או לחלופין שמעתי פעם לשים את הטיטול איכשהו מתחת לישבנון כדי שירגיש להם מוכר יותר.. והכי גרוע אפשר נר. שיהיה המון בהצלחה 🙏

מעבר לקו מסויים.

בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.

כל הזמן פועלים להשמדת איומים.

במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.

צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.

גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.

ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.

בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.

הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,

וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.

מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.

לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.

בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.

עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.

טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.

היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"

הם מצרים וטורקיה.

וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.

התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.

בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.

אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.

לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.

עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)

עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.

לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,

מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה

ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.

אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.

נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.

יש לזה יתרונות וחסרונות.

אבל מה שבטוח שצריך לנצל את הזמן עכשיו ולא לבזבז על מלחמות פנימיות מתישות.

חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם

למה מתים חיילים

כי זה מלחמה וזה נורא

וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.

אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול

כבר המון זמן הברחות ממצרים עם רחפנים, נשק סמים ומה לא.

לא יודעת למה התחזקו אצל חיזבאללה דווקא עכשיו

יכול להיות שהיה להם מגבלות כלכליות פשוט כי איראן מותקפת בטירוף, ועכשיו הצליחו להתגבר על זה

למה אין מה לעשות נגדם - לפי מה שהבנתי הצורה שהם מנווטים היא אחרת ומקשה לעלות עליהם. הם מקושרים למפעיל לא עם רשת אלחוטית כלשהי אלא עם סיב שממש מחבר פיזית בין הרחפן למפעיל שלו. חץ מזה שהם קטנים

אני מאמינה שה' יעזור לנו ונמצא דרך להתמודד איתם. יש לנו מוחות מעולים וסייעתא דשמיא. אבל צריך סבלנות.

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...