*אבל* -
לקח לי כמה שנים טובות לסגל לעצמי את ההרגל הזה,
*וגם* -
שלושה חודשים אחרי לידה ממש לא הייתי מסוגלת לזה...
(בלידה האחרונה לקח לי כמעט שנה לחזור להרגל הזה. וכיוון שהפסקתי איתו איפשהו בחודש שמיני של ההיריון בגלל חוסר כוח - הבית היה קבוע במצב איום במשך יותר משנה...)
בכל אופן, הטיפים שלי:
* להשתמש הרבה בחד פעמי.
* גם אם לא מגיעים לשטיפת כלים כל יום - לפחות לדאוג שהכול יהיה בכיור וששולחן המטבח יהיה פנוי ויחסית נקי.
* בשביל לסדר את שאר הבית - לוקחים מטאטא, מטאטאים את כ-ל מה שעל הרצפה (ואם יש על הספות/שולחנות דברים, "מפילים" אותם לרצפה או מפנים למקום קודם), ועושים ערמה גדולה באמצע הסלון.
אחר כך לוקחים כמה שקיות ומתכופפים לרצפה:
לשקית אחת אוספים את כל הזבל,
לשקית נוספת את כל הצעצועים,
לשקית שלישית את כל הבגדים לכביסה,
לשקית רביעית מה שנשאר.
ואז מטאטאים את כל הפירורים שנשארים לכף אשפה, והנה יש לנו בית שנראה מסודר. זה לוקח בין רבע שעה לחצי שעה, תלוי בכמות הבלגן.
אחר כך אם יש כוח ממיינים את מה שבשקיות (שקית הזבל - ישירות לפח, שקית הכביסה - לסל הכביסה, צעצועים - בגיל שנתיים לא נורא אם כל הצעצועים יהיו בערבוביה בארגז אחד... אני אישית קצת ממיינת, אבל הרוב פשוט מניחה בפינת המשחקים ושהילדים יסקרו בעצמם).
* אני משתדלת שפעם בשבוע (ביום שישי) אנקה את הבית כמו שצריך. די משתגעת בשביל זה, ו"זורקת" את הילדים על בעלי או נעזרת בהם אם אפשר, אבל זה חשוב לי לשפיות הנפש להיכנס לשבת בבית נקי.
* טיפ אחרון (שאני לא מסוגלת ליישם) - להזמין עזרה בתשלום, אם אפשר...
זהו, מקווה שלא חפרתי.
ותדעי שזה באמת אחד הדברים המאתגרים בייתר שיש...
(יאללה, צריכה לקום בשביל מרתום הסדר היומי שלי 
)
), אבל כשיש כמויות גדולות של דברים זה בהחלט מקל...