בן אדם עושה טעויות, יש לו כאבים ויש חסרונות.

מי אמר שזה נובע מחוסר אמונה חלילה ?

לא מתוך זה שעשה משהו לא בסדר

מרגיש כאב כי האמונה שלו לא חזקה מספיק

כי אם הייתה חזקה מספיק לא היה דואג מאוד 

יש משפט כזה שהדבר היחיד שיהודי צריך לדאוג עליו היא הדאגה. כי כמו שאמרת אם האמונה חזקה לא אמורים לדאוג.

אבל אמונה זה מלשון אימון, כדי להגיע לאמונה שלמה צריך להתאמן על זה.

זאת עבודה וזה חלק מהתהליך. לפעמים זה עובד יותר ולפעמים פחות.

מה את חושבת על זה?

ממש יפה תודה רבה לך

לחיסרון כי אנחנו אנושיים.

אז אחרי זה צריך להתגבר באמונה וביטחון.

אם הגישה היא - המציאות אמורה להיות כך וכך לדעתי, למה הקב"ה עושה אחרת - זה חסרון באמונה.

אם הגישה היא - הקב"ה מוביל את המציאות ואני דבק בו גם אם קשה לי כרגע להבין - מבורך. 

אולי ארחיב בהזדמנות, תלוי בזמן וברלווונטיות.

(הציטוט יהיה ארוך, אבל המילים שלי כעת יהיו קצרות כי לצערי אני עמוס בשבועיים הקרובים)

הגמרא במסכת ברכות בתחילתה (דף ה, עמודים א וב) דנה בייסורים ומציעה מושג של ייסורים של אהבה, אצטט את החלק הזה עם הקדמה קצרה מאוד:

רבי יוחנן (האמורא) קבר עשרה בנים, לא זוכר אם זה כל בניו או לא.

תניא= כתוב בברייתא.

כתיב = כתוב.

בתריה = אחר כך.

ליה = לו.

אוקמיה = העמיד אותו, במובן של ריפא אותו.

בשלמא = בשלום, במובן של ניתן להבין.

א"ר = אמר רב/רבי.

תנא=שנה.

אב"א=אי בעית אימא= אם תרצה תאמר.

הציטוט מהגמרא:

"תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין אלו הן תורה וארץ ישראל והעולם הבא תורה מנין שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו ארץ ישראל דכתיב (דברים ח, ה) כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך וכתיב בתריה כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה העולם הבא דכתיב (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר. תני תנא קמיה דר' יוחנן כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים וקובר את בניו מוחלין לו על כל עונותיו אמר ליה רבי יוחנן בשלמא תורה וגמילות חסדים דכתיב (משלי טז, ו) בחסד ואמת יכופר עון חסד זו גמילות חסדים שנאמר (משלי כא, כא) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד אמת זו תורה שנאמר (משלי כג, כג) אמת קנה ואל תמכור אלא קובר את בניו מנין תנא ליה ההוא סבא משום ר' שמעון בן יוחאי אתיא עון עון כתיב הכא בחסד ואמת יכופר עון וכתיב התם (ירמיהו לב, יח) ומשלם עון אבות אל חיק בניהם. א"ר יוחנן נגעים ובנים אינן יסורין של אהבה ונגעים לא והתניא כל מי שיש בו אחד מארבעה מראות נגעים הללו אינן אלא מזבח כפרה מזבח כפרה הוו יסורין של אהבה לא הוו ואב"א הא לן והא להו ואי בעית אימא הא בצנעא הא בפרהסיא ובנים לא היכי דמי אילימא דהוו להו ומתו והא א"ר יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר אלא הא דלא הוו ליה כלל והא דהוו ליה ומתו. רבי חייא בר אבא חלש על לגביה ר' יוחנן א"ל חביבין עליך יסורין א"ל לא הן ולא שכרן א"ל הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה. ר' יוחנן חלש על לגביה ר' חנינא א"ל חביבין עליך יסורין א"ל לא הן ולא שכרן א"ל הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה אמאי לוקים ר' יוחנן לנפשיה אמרי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים"

הערה שלי להבנתי מהגמרא:

הגמרא מציעה כיוון שלפעמים כאבים באים מתוך אהבה, אבל מספרת על מספר אמוראים שברגע שחוו את הייסורים העדיפו לוותר (ולפעמים הם יכלו לבטל את הייסורים), רואים שאולי תיאורטית אפשר לומר שיש לקב"ה רצון כזה אבל ברגע שחווים אותם אז יש העדפה שלא לחטוף אותם גם במחיר ויתור על השכר. אם כך, חוסר הרצון בכאב לא נובע מחוסר באמונה אלא אם כן מאמינים שהאמוראים כאן התקשו באמונה.

אני מאמין שה' מנהיג את עולמו, אבל הכאב עדיין אמיתי ולא מהווה פגם באמונה.

ולכן העיקר שמתקדמים באמונה וכל עוד אנחנו במצב שלנו ה' רוצה שנעבוד אותו דרך המצב הזה, הוא שם אותנו שם

אגב, אברבנאל עוסק בשאלה אצל יעקב למה נאמר "וירא יעקב וייצר לו" ביחס לפחדו מעשו הרי הקב"ה הבטיח לו שהוא ישמור עלי. לפיו זכור לי שהאמונה לא סותרת את הפחד

אברבנאל על תורה, בראשית ל״ב:ח׳:א׳

מותר ורצוי להתבאס, אבל אם זה במידה של דאגה מטורפת אז באמת כדאי נסות להשיג עוד בטחון

איך את מפרשת  את המשפט

ומדוע את חושבת שזו גישה בוסרית? 

או שאתה מרגיש חסר משהו באמונה שלך פגום, אם להשוות לכאב פיזי: כשהייתה לי דלקת באפנדציט כאב לי מאוד, גם אחרי שאיבחנו את זה וחיכיתי שינתחו ויגמר עדיין כאב לי.

למה אני חושבת שזה בוסרי? כי זה מאוד קיצוני, אדם יכול להאמין בכל ליבו ונשמתו ועדיין לכאוב את המצב שלו או של אחרים

שהוא רגעי זה לא חוכמה דלקת באפנדציט זה משהו שבסוף עובר ואת יודעת שיעבור אחרי הניתוח,אין פה שום משבר באמונה זה לא שכל החיים שלך את בזה 

יש דברים שקשה להם לעבור, והגישה הזו של שחרר זה משמיים זה באמת מה שאתה צריך לעבור

היא לא בוסרית היא דווקא בוגרת ולכן לא כל אחד מצליח להגיע לרמה ככה אני רואה את זה 

או שפשוט קשה לבד למרות שיש אמונה ברורה ובהירה.

אם נניח היה בימינו נביא שהיה אומר שלך שעוד שנה את מתחתנת

(משהו בסגנון של:

"כה אמר ה' אל בתו הפי. ראה ראיתי את טוב ליבך ודמעתך באה לפניי. כעת חיה את חובקת בעל.

"ותאמר הפי אל הנביא אל תכזב בשפחתך.

"ויאמר הנביא אל הפי לא כבחורים המכזבים הוא הנביא. הדבר אשר ידבר הנביא יקום והיה.

ויתן הנביא אל הפי אות. שוב תשובי לביתך ואחיך הקטון יגיש לפנייך את הבשר והמטעמים אשר עשה")-

איך היית עוברת את השנה הזאת?

מצד אחד, מאמינה שיש אנשים שהאמונה שלהם ברמה כל כך גבוהה, והם באמת מחוברים למקור בכל ליבם ונפשם, ואז הם יכולים לחוות גם את הכאב כטוב.

מצד שני, הרבה פעמים משתמשים באיצטלה של אמונה, מתוך פחד לחוות כאב, כמנגנון הגנה, שאולי יעיל לזמן קצר, אבל לא לטווח הארוך. 

סליחה על הציניות

אבל ממש לא אוהב משפטים מהסוג הזה

אצל מי שבאמת מחובר, יחד עם הכאב יש גם עונג.

הרי למי כואב באמת על ביהמ"ק? למי שמחובר.

ולמי יש עונג בקשר עם ה'? למי שמחובר.

החיבור גורם את שני הדברים.

לכן, אם יש כאב, כלומר אם החיבור מורגש, ממילא יהיה גם עונג מסויים.

וגם בלי העניין של העונג- הכאב האמיתי צריך להיות אצל זה שלא אכפת לו ולא מחובר, ולא אצל מי שמאמין באמונה שלמה ומחובר, שבשבילו הכאב זה חלק מהקשר עם ה', זה חלק ממסגרת של חיבור. לכן זה לא בדיוק כאב כפשוטו.

(זה תלוי גם איך מתסכלים על הכאב מלכתחילה. ככאב על הצרות דאז ועל ביהמ"ק שנחרב או ככאב על זה שהוא לא חוזר).

אגב, במקור י"ז בתמוז ותשעה באב היו אמורים להיות ימים טובים. 

י"ז בתמוז- קבלת הלוחות הראשונים, תורה שאינה משתכחת (בגלל עומק החיבור אליה). ט' באב- חזרת המרגלים והתחלת הכניסה לא"י, ארץ החיים, שהיא גם "זבת חלב ודבש". מה שמשותף לשני החטאים שהפכו את הימים האלה לימים קשים זה חוסר באמונה. אז יוצא שגם הימים הכי כואבים של עמ"י הם לא כאלו במהותם, להיפך.

בישעיהו כתוב: "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע; אֲנִי ה', עֹשֶׂה כָל-אֵלֶּה" - 

הקב"ה בורא רע.

ואפשר להמשיך לפתח את הנקודה הזו -

לדוגמה, במדרש המפורסם על רבי עקיבא והנציב הרומי, שהם דנים במעשיו של מי נאים יותר, של הקב"ה או האדם, ורבי עקיבא אומר לו שהקב"ה ברא את העולם חסר, ושאנחנו צריכים להשלים את החיסרון, והדוגמה היא ברית מילה - הקב"ה לא ברא את גוף האדם מושלם, אלא על היהודי למול את בנו כדי להשלים את הבריאה.

יש רוע בעולם.

יש כאב.

יש חיסרון.

ואם ניקח דוגמה, של אדם שהלך לעולמו בטרם עת בצורה טרגית -

גם אם אני מאמינה שזה נכון, וצודק, וכך דברים צריכים להתנהל - זה לא אומר שכאן ועכשיו לא כואב לי. לא חסר לי.

וזה מגולם גם בברכות שאנחנו אומרים - על שמועה רעה דיין האמת, ועל שמועה טובה הטוב והמיטיב, כאשר בעולם הבא על שניהם אמורים לברך הטוב והמיטיב.

כי בראייה שלנו בעולם הזה, אנחנו מצדיקים עלינו את הדין, ואסור לנו לברך על זה כאילו יש בזה רק טוב.

"גַּ֣ם אֶת־הַטּ֗וֹב נְקַבֵּל֙ מֵאֵ֣ת הָאֱ-לֹקים וְאֶת־הָרָ֖ע לֹ֣א נְקַבֵּ֑ל בְּכׇל־זֹ֛את לֹא־חָטָ֥א אִיּ֖וֹב בִּשְׂפָתָֽיו׃"

(איוב פרק ב פסוק י)

כלומר, הקב"ה גורם גם לטוב וגם לרע בעולם.

והפסוק מעיד עליו שמה שהוא אמר לגיטימי.

המלבי"ם מפרש שם שהבעיה הייתה שהוא טען שיש יותר רע מטוב בעולם.

אבל ברור שיש גם וגם שיונקים ממקור אחד.

אפשר לעיין כאן:

מ"ג איוב ב י – ויקיטקסט

@הפי

מכבה אותי

מוציא לי את הרוח מהמפרשים

שמעתי את המשפט הזה זה ממש תורה שלמה לא זוכרת איפה מתי וכו'  כנראה רבי נחמן

יש גם תורה דומה קצת ,שמפרשת את הפסוק בתהילים תחסרהו מעט מאלוקים - החסרונות מכוונים את האדם לה' שהרי זה בא השגחה ממנו .

נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.

אבל אם את רצינית,

אז רק תדעי לך ש**** ו****

וגם *******

סיננתי את עצמי כדי לא לעבור על לשון הרע.

וכן אני יודע שגם כך זה לשון הרע, אבל פחות חמור...

קהילה דוסית (בסגנון די הר המורניקי נראה לי).

זה סוג של ישיבה גבוהה כזו

/forum/f76

ביישוב עינב יש כולל מאוד חמוד וגם קהילה גדולה ובנו עכשיו שכונה חדשה 

עלי?

אלון שבות?

האזור מאוד יפה לטיול שקט ורומנטי.

הרבה מאוד מעיינות, חלקם לא מוכרים אז יתכן שתהיו בשקט שלכם. אפשר לנסוע לכוכב הירדן ולהנות מהשקט והנוף (אתם תהיו שם לבד, מובטח לכם שאף אחד מגיע לחור הזה...).

אטרקציות וכדו אני פחות מכיר.

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

זה כבר בסטנדרט

"וצביאת מרת אוגיתא דא, והוית ליה לאינתו.

ודן נדוניא דהנעלת ליה: חד חמרא לובא מעליא, בריא, גמיר וסביר, דידע לבדוחי ליבייהו דאינשי"

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.